המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

זכויות קבוצתיות > פסיקה

פסקי דין החל מיוני 2007
ביהמ"ש העליון: יידוע הציבור בעניין קבלה צפויה של תקנות מכוח חוק המים והאפשרות לטעון טענות בעניין היה צריך להיעשות גם בשפה הערבית (ע"א 4926/08)

ביהמ"ש העליון דחה ערעור שהוגש לביטול תקנות שהותקנו מכוח חוק המים מהטעם שלא פורסם דברן בעיתונות הערבית, ושבפועל נמנעה מהעותרים, אזרחים ערביים, הזכות להשמיע טענותיהם בעניין התקנות, בטרם קבלתן. השופט ג'ובראן קבע שלפי סע' 116(ד) לחוק המים, הרשות הממשלתית למים וביוב הייתה חייבת ליידע הציבור בדבר קבלת התקנות, ולהזמינו להשמיע טענותיו. נפסק שמתוך חובה זו, וע"פ הדעות השונות שהוצגו בפסיקת ביהמ"ש בעניין עדאלה, שההחלטה לפרסם ההזמנה להשמעת טענות בנוגע לתקנות, רק בעברית ורק בעיתונות העברית, אינה סבירה. נקבע שעל הרשות הייתה החובה לפרסם הדברים גם בשפה ובעיתונות הערבית. עם זאת נקבע שבהתאם לדוקטרינת הבטלות היחסית, אין מקום להכריז על בטלות התקנות או הודעות החיוב שהוצאו מכוחן. ביהמ"ש דחה טענת הרשות שמכיוון שהחוק "שותק" בעניין הפרסום בשפה הערבית, יש בכך "הסדר שלילי". (ניתן 9.10.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי דחה עתירה לתרגום לערבית של תוכנית להקמת גן לאומי בירושלים (עת"מ 34577-01-12)

ביהמ"ש המחוזי בירושלים דחה עתירה לחיוב הועדה המחוזית לתכנון ובנייה לתרגם לשפה הערבית את כל מסמכי התוכנית להקמת גן לאומי באזור הר הצופים. העותרים, מרכז ירושלים לזכויות אדם ומספר תושבים, טענו שחובת התרגום נובעת מתוך מעמד השפה הערבית כשפה רשמית, מתוך זכותם לשפתם ולהבטחת השוויון, ומתוך כך שתרגום התוכנית יאפשר להם לממש ביעילות את זכותם להתנגד לה. השופטת בן אור קבעה שהמשיבה עמדה בחובת הפרסום והתרגום לערבית הקבועה בחוק התכנון והבנייה. צוין שהמדובר בהסדר מאוחר וספציפי, ומשכך, שהוראותיו גוברות על הוראות סימן 82 לדבר המלך במועצה ופקודת הפרשנות. הובהר שעצם הקניית המעמד הרשמי לשפה כלשהי אינה גוררת, בהכרח, תובנה ברורה ומיידית בדבר ההשלכות הנובעות מכך. עוד צוין שבמקרה דנן, עיקרה של התוכנית ומהותה הובאו לידיעת העותרים, ובשפתם. לאור כל האמור, העתירה נדחתה. (ניתן 23.12.12)




במסגרת עתירה לבג"ץ הודיעה המדינה כי פלסטינים השוהים בישראל מכוח היתרי שהייה יוכלו לעבוד בישראל (בג"ץ 6615/11)

המוקד להגנת הפרט עתר לבג"ץ כנגד מדיניות משרד הפנים על-פיה, פלסטינים שבקשתם לאיחוד משפחות אושרה והינם מתגוררים בישראל מכוח היתרי שהייה, אינם רשאים לעבוד ולהתפרנס בישראל. בין היתר נטען כי מדיניות משרד הפנים בעניין פוגעת בזכות הפלסטינים לפרנסה ולקיום בכבוד, וכי המדובר במדיניות המפלה באופן פסול בין פלסטינים לבין זרים שאינם פלסטינים. במסגרת תגובתה לעתירה התנגדה המדינה לטענות העותרים. יחד עם זאת הודיעה המדינה כי החל משנת 2013 יתאפשר לפלסטינים השוהים בישראל מכוח היתרי שהייה, לעבוד בישראל. המוקד ביקש כי העתירה תישאר תלויה ועומדת עד אשר ימסרו ההיתרים האמורים. (עתירה הוגשה בתאריך 13.09.11. תגובת המדינה הוגשה בתאריך 06.11.12).


עתירה


בימ"ש שלום: לא ניתן לחייב מתדיין דובר ערבית לממן מתורגמן (ת"א 2636/09)

במסגרת דיון משפטי בעניינם של שני תושבים ערביים קבע בימ"ש השלום בירושלים כי לא ניתן לחייב מתדיינים דוברי ערבית לממן על חשבונם את שכרו של מתורגמן שיתרגם עבורם בזמן אמת את הדיון, וכי על המדינה לשאת בעלויות אלו. השופטת בר-אשר צבן ציינה כי בניגוד להליכים פליליים, בהם יש חובה על המדינה לדאוג לתרגום הדיון לשפת הנאשם תהא אשר תהא, בהליכים אזרחיים החובה היא רק לתרגום לאחת משתי השפות הרשמיות בישראל – עברית וערבית. לפיכך, נוהל הנהלת בתי המשפט המטיל עלות חובה זו על כתפי המתדיינים דוברי הערבית, הינו מנוגד לדין. השופטת ציינה כי אמנם, הטלת עלויות התרגום על כתפי המתדיינים תביא לחסכון כספי, ואולם שלא מן הנמנע כי המחיר של הליך זה יהיה גבוה בהרבה, וזאת בשל הפגיעה בזכויות המתדיינים ויכולתם להבין את ההליך המשפטי. (ניתן 24.06.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה כנגד החלטת המועצה המקומית גדרה שלא לספק שירותי הסעה בחינם לתלמידים ערביים הלומדים בעיר רמלה (עת"מ 23879-09-11)

הקליניקה לזכויות בחינוך של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים עתרה לביהמ"ש לעניינים מנהליים בפ"ת כנגד החלטת המועצה המקומית גדרה שלא לממן הסעות לתלמידים ערביים המתגוררים בתחומה, ואשר לומדים בבתי ספר ממלכתיים - ערביים בעיר רמלה. נטען שלמיעוט הערבי, מעצם היותו מיעוט אתני-תרבותי, יש הזכות ללמוד בבתי ספר ממלכתיים – ערביים, בשפה הערבית ובהתאם לתרבות הערבית. על כן, החלטת המועצה המקומית גדרה שלא לממן ההסעות לתלמידים ערביים המתגוררים בתחומה, שעה שאין ביכולתם לעשות שימוש סביר בתחבורה הציבורית לשם הגעה לבית ספרם וחזרה, מונעת מהתלמידים לממש זכות זו. עוד נטען כי דרישת המועצה שההסעות ימומנו בין היתר ע"י הורי התלמידים מנוגדת לזכות התלמידים לחינוך חינם. במסגרת הדיון בעתירה התקבלה הסכמת משרד החינוך והמועצה המקומית לממן באופן מלא ומיידי את ההסעות. לאור הסכמה זו העתירה נמחקה. (עתירה הוגשה בתאריך 12.09.11)




בית המשפט לעניינים מנהליים: על מוסד תכנון לתת משקל ראוי בהחלטותיו למאפיינים היחודיים של האוכלוסיה הערבית (עת"מ 29869-01-10)

המועצה המקומית "ערערה" עתרה כנגד החלטת וועדת המשנה לעררים שדחתה את התכנית שיזמה ואשר נועדה לתת מענה לצורכי פיתוח היישוב, בהיבטים כגון מגורים, תחבורה, וחינוך. לטענת העותרת ועדת המשנה לא נתנה בהחלטתה את המשקל הראוי למאפיינים חברתיים, תרבותיים ודמוגרפיים של האוכלוסייה הערבית. בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה בחלקה וקבע כי יש להחזיר את הדיון בתכנית לוועדה על מנת שזו תשקול את התכנית מחדש ותיתן את המשקל הראוי למאפיינים המיוחדים של האוכלוסייה הערבית, כמתבקש מן השוני שבין מאפיינים אלה למאפיינים של אוכלוסיות אחרות במדינה. (ניתן: 28.03.2011)




בית המשפט המחוזי הורה למשרד הפנים להחליף את רישום הלאום של המבקש מדרוזי לערבי (ה"פ (חיפה) 11910-07-10)

המבקש, אזרח ישראלי בן העדה הדרוזית, הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה, באמצעות ארגון עדאלה, בקשה לפי סעיף 19ד לחוק מרשם האוכלוסין ליתן פסק דין הצהרתי לפיו הלאום של המבקש אינו דרוזי אלא ערבי. לדידו של המבקש, תיוג השייכות הדתית של הדרוזים כלאום בטעות יסודו, והדבר איננו מתיישב עם המציאות החברתית והתרבותית של הדרוזים בישראל. כן טוען המבקש, כי זכותו לשינוי רישום פרט הלאום בהתאם להשקפתו נגזרת מזכותו לכבוד ולחירות אישית כאדם וכאזרח, וכי סירובו של משרד הפנים גורם לביזויו ולפגיעה בכבודו בשל ההתכחשות לזהותו. לאחר שהמדינה הודיעה כי אינה מתנגדת, קיבל בית המשפט את הבקשה וקבע, כי המבקש זכאי לתיקון פרט הלאום שלו במרשם האוכלוסין, כך שיירשם כבן הלאום הערבי. (ניתן 14.2.11)




ביהמ"ש לעניינים מנהליים ביטל החלטת משרד החינוך שלא לאפשר לבי"ס פרטי - ערבי להפעיל כיתות ט' במסגרתו (ע"מ 35243-03-10)

ביהמ"ש לעניינים מנהליים קיבל ערעור על החלטת משרד החינוך שלא לחדש לביה"ס הפרטי העל – יסודי, אל-קאסמי, את הרישיון להפעלת כיתות ט' במסגרתו. ביהמ"ש קבע שההחלטה התקבלה תוך שרשרת של טעויות ומחדלים מצד המשרד, העולות כמעט עד כדי התעמרות של המשרד בביה"ס ובתלמידיו הפוטנציאליים. בין היתר צוין כי בעת קבלת ההחלטה לא שקל המשרד את כל השיקולים הרלוונטיים וכי החלטת המשרד בעניין נגועה בשרירות וחוסר סבירות. בנוסף הדגישה השופטת אגמון כי זכותה של קבוצת מיעוט לבחור האם ללמוד בבי"ס ממלכתי או בבי"ס פרטי, נגזרת ממספר זכויות יסוד, ובעיקר מהזכות לתרבות, חופש הדת וחופש הביטוי וההתאגדות. בהקשר זה צוין ששלילת אפשרות זו מחברי קבוצת מיעוט פוגעת באופן משמעותי גם בזכותם לחינוך. לאור האמור ההחלטה בוטלה. (ניתן 06.02.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה לבג"צ כנגד המחסור החמור בשירותי דואר במזרח ירושלים (בג"צ 4144/10)

העתירה, שהוגשה באמצעות האגודה לזכויות האזרח, עניינה במחסור הקיים בשירותי דואר בירושלים המזרחית ובפגיעה בזכות התושבים ליהנות משירותי דואר תקינים בהתאם לחוק רשות הדואר. לטענת העותרים, תושבי מזרח ירושלים, נמנעת מהם האפשרות לקיים קשר סדיר עם כותבים ועם הרשויות וכתוצאה מכך נפגעת זכותם להליך הוגן וזכותם לפרטיות. בנוסף טוענים העותרים כי הם מופלים אל מול תושבי מערב העיר הנהנים משירותי דואר תקינים כעניין שבשגרה ובכך נפגעת זכותם לשוויון. בית המשפט מתבקש להורות למשיבים לבצע את חלקם על מנת להבטיח רמה תקינה של חלוקת דואר בירושלים המזרחית, ולודא שלתושבי מזרח ירושלים יסופקו שירותי דואר בהיקף זהה לשירותים שאר חלקי הארץ. (הוגש 8/6/10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בעקבות עתירה לבג"ץ יחוברו שני בתי ספר ביישוב בדואי בנגב לחשמל (בג"צ 5475/09)

העותרים ביקשו מבית המשפט להורות על חיבורם של שני בתי ספר בכפר הבדואי אבו תלול בהם לומדים כאלפיים תלמידים לרשת החשמל הארצית. לטענתם בתי הספר פועלים באמצעות רשת זמנית של גנרטורים חשמליים אשר אינם מאפשרים פעולות כגון הפעלת מעבדות לימודיות או מכונות צילום, ואשר לוקים בתקלות תכופות וגורמים לפגיעה באיכות הסביבה ובבריאות התלמידים וצוותי בתי הספר. בעקבות הגשת העתירה מסרו המשיבים כי הוסרה המניעה התכנונית לחיבור בתי הספר לחשמל, ובוצעו העבודות הנדרשות לחיבורם לרשת החשמל הארצית. נפסק כי לאור העובדה שבתי הספר עומדים בפני חיבור לרשת החשמל ניתן מענה לסעד המבוקש בעתירה, והעתירה נמחקה תוך פסיקת הוצאות לעותרים. (ניתן ‏10.03.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון דחה עתירה להעמדתו לדין של הרב שמואל אליהו בשל התבטאויותיו הגזעניות נגד ערבים (בג"ץ 6702/05)

בית המשפט העליון דחה עתירה של המרכז לפלורליזם יהודי בדרישה להעמיד לדין את הרב שמואל אליהו בשל התבטאויות גזעניות נגד האוכלוסייה הערבית. נפסק, כי על בית המשפט לנקוט גישה מרוסנת לעניין התערבות בהחלטות היועץ המשפטי בעניינים אלה ולהתערב רק מקום בו ההחלטה בלתי סבירה בעליל. לאור העובדה שהרב פרסם הצהרה בכלי התקשורת בה הסתייג הסתייגות מוחלטת מדבריו הקודמים, התנצל, וקרא למתינות ואחווה בין שני העמים, לא מוצא בית המשפט עילה להתערב בהחלטת התביעה לחזור בה מכתב האישום. זאת כיוון שהתחום הפלילי של "עבירות חופש הביטוי" מעורר, מעצם טיבו, קשיים מיוחדים ומצריך זהירות מיוחדת.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בעקבות עתירת עדאלה תצומצם תחולת חוק עזר עירוני המונע מבעלי עסקים ערבים בעכו לפתוח את חנויותיהם בשבתות (בג"צ 4326/07 )

ארגון עדאלה ובעלי חנויות ערבים בעכו עתרו לבג"צ נגד עיריית עכו, בדרישה לבטל את התיקון לחוק העזר המונע מבעלי עסק ערבים לפתוח את חנויותיהם בשבת בשכונות, שיש בהן רוב יהודי. בעתירה נטען, כי חוק העזר עומד בניגוד לחקיקה הראשית ומהווה פגיעה קשה בחופש הדת, בחופש מדת ובחופש העיסוק של העותרים. בית המשפט העניק תוקף של פסק דין להסכם שנחתם בין הצדדים, לפיו העירייה תקים ועדה שתבחן מחדש את חלוקת האזורים בעיר כך שהתיקון לחוק העזר יחול אך ורק על אזורים בהם יש רוב גדול ומובהק לאחת מקבוצות האוכלוסיה בעיר. על פי ההסכם, במקרה של מחלוקת בין העותרים לועדה לגבי קיומו של רוב גדול ומובהק באזור מסוים, תועבר המחלוקת להכרעת היועץ המשפטי לממשלה.


להורדת המסמך לחץ/י כאן
למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון חייב את המוסד לביטוח הלאומי לתרגם לערבית את הטפסים בסניפו במזרח ירושלים (בג"צ 2203/01)

האגודה הבינלאומית לזכויות הילד הגישה בשנת 2001 עתירה לבג"צ להורות למוסד לביטוח לאומי לתרגם לערבית את הטפסים המשמשים את הפונים בסניף מזרח ירושלים, ולאפשר לפונים להשיב על הטפסים בערבית. אף כי עם הגשת העתירה התחייב המוסד לביטוח לאומי לתרגם את הטפסים לערבית תוך זמן סביר הוא נמנע מלעשות כן במשך שנים. כעת, לאחר שבע שנים, ולאחר מתיחת ביקורת חריפה על התעלמות המוסד לביטוח לאומי מחובותיו כלפי תושבי מזרח ירושלים, נתן בית המשפט צו מוחלט המורה למוסד לביטוח לאומי לעמוד בהתחייבותו עד סוף יוני 2009 וחייבו בהוצאות משפט.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון דחה בקשת בזיון כנגד משרד החינוך בגין אי ביצוע פסק הדין בעניין ועדת המעקב אך מתח ביקורת חריפה על משרד החינוך (בג"ץ 11163/03)

בתחילת 2006 קבע בית המשפט העליון כי תבוטל החלטת הממשלה הקובעת אזורי עדיפות לאומית בתחום החינוך, בהיותה מפלה לרעה יישובים ערבים מטעמי לאום, ונתן למדינה שנה לפעול להקצאה שוויונית של תקציבי חינוך. המדינה בקשה דחיות חוזרות ונמנעה מקיום פסק הדין ולכן הגישו העותרים באמצעות ארגון עדאלה בקשה לביזיון כנגד המדינה. בית המשפט ציין כי השתלשלות העניינים מהווה ביטוי חמור לחירות שנטל משרד החינוך לעצמו שלא לקיים את פסק הדין, אך דחה את בקשת הביזיון. במקביל דחה בית המשפט את בקשת המדינה לדחות את ביצוע פסק הדין לשנת הלימודים תשע"ב ופסק כי על המדינה לבצעו עד יום 1.9.09 (תחילת שנה"ל תש"ע). מצ"ב ההחלטה בבקשת הבזיון ופסק הדין המקורי


למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין למים דחה טענה לפיה חובה לפרסם בערבית הודעה על כוונה לשנות כללים לפי חוק המים (וע 111/01 )

פסק הדין דוחה עררים של תושבי טייבה וטירה לבית הדין למים. העוררים ביקשו לבטל את חיובי היטלי ההפקה שהוטלו עליהם, משום שהעדכונים בדבר שינוי הכללים פורסמו בעיתונות רק בשפה העברית. בית הדין למים קבע כי לא נפל פגם מהותי בהתנהלות הרשות המצדיק את התערבותו. עם זאת קבע כי ראוי הוא שיבוצע פרסום, גם בתקשורת ובשפה הערבית ובאופן שיהיה נגיש לכלל האוכלוסיה.




ביהמ"ש המחוזי ת"א דחה ערעום של מורשעים בהסתה כנגד הערבים (ע"פ 71623/05)

בפסה"ד נקבע, כי ההסתה חבויה בביטוי "יגורשו" - המבטא גם קריאה לפעולה אקטיבית. אין המדובר ב'אמירה תמימה' ואף לא ב'אמירה נסבלת', כפי שהביע דעתו הנשיא ברק בפס"ד 'אלבה'. אמנם, הביטוי נשוא האישום במקרה דנן הוא גבולי, אך הוא מקיים את רכיבי ההגדרה של גזענות, היינו: גילוי איבה ועויינות כלפי הערבים, באופן גורף, על בסיס לאומי-אתני.




פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
חנה ח'לף נ' הוועדה לתכנון ובניה (בג"צ 527/74 ): ביטול תוקף תכנית מפורטת עקב אי פרסומה בעיתון בשפה הערבית

העותרים הינם הבעלים של חלקת קרקע חקלאית בכפר-רמה והמשיב השלישי הוא הבעלים של חלקה הגובלת עם חלקת העותרים. לפי בקשתו של המשיב השלישי, הסכימה הוועדה לשנות את ייעוד החלקה מאדמה חקלאית לתחנת דלק ומסעדה. הוועדה פרסמה את התכנית בילקוט הפרסומים ובשלושה עיתונים יומיים בעברית, ובעקבות זאת קיבלה התוכנית תוקף והמשיב קיבל רישיון בניה. לטענת העותרים באזור המדובר האוכלוסייה הערבית עולה על 10% מהאוכלוסיה ובהתאם לחוק התכנון והבניה צריך היה לפרסם את ההודעה על התכנית גם בעיתון בוקר בשפה הערבית, דבר שלא נעשה. בית המשפט קבע, כי הפגם של אי פרסום ההודעה בעיתון בשפה ערבית הינו פגם היורד לשורש העניין ויש בכוחו להביא לבטלותה של התכנית ושל רישיון הבניה שניתן לפיה. לעותרים יש זכות חוקית שנלקחה מהם שלא כדין להתנגד לתכנית והעובדה שהובטח למשיב על שינוי ייעוד, אינה שיקול מכריע. העתירה התקבלה. (ניתן 14.5.75)




בורקאן נ' שר האוצר בג"צ (114/78) : ייחוד הרובע היהודי בעיר העתיקה ליהודים בלבד אינו מהווה הפליה

המערער הוא אזרח ירדני הטוען, כי התוכנית לשיקום הרובע היהודי מהווה הפליה על בסיס לאום שכן במסגרתה רק יהודים רשאים לחכור דירות ברובע. בית המשפט החליט, כי שיקום הרובע היהודי אינו מהווה הפליה אלא הבחנה מותרת, כיוון שהרובע נהרס בעבר על-ידי פלישת ירדנים והשיקום מבוצע על-מנת לשמר את משמעותו ההיסטורית הלאומית והדתית. בנוסף השיקום בא לשם החזרת עטרת הישוב היהודי בעיר העתיקה לישנה ומהווה מטרה ציבורית ראוייה. (ניתן 4.7.78)




וותאד נגד שר האוצר (בג"צ200/83): קצבאות מוגדלות לתלמידי ישיבות אינן מהוות אפליה בין יהודים לערבים

העותר הגיש עתירה כנגד מתן קצבאות מוגדלות לתלמידי ישיבות על פי חוק חיילים משוחררים. לטענתו תוצאת החוק הינה הפליה מטעמי לאום כיוון שערבים אינם יכולים להתגייס ולכן אינם זכאים לקצבאות מוגדלות על פי החוק, ואילו יהודים שאינם מתגייסים, כגון בחורי ישיבות, כן זכאים. נפסק, כי מתן קצבאות מוגדלות לתלמידי ישיבות אינו מהווה הפליה אלא הבחנה לגיטמית בין שונים. הממשלה צריכה לתמוך בתלמידי ישיבות שכן אינם מתפרנסים למחייתם, והעובדה שאין מוסד ללימודי דת למוסלמים אין משמעה שבעתיד לא יוכל לקום מוסד שכזה שתלמידיו יזכו לתנאים דומים.




האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד ממשלת ישראל ואח' (בג"ץ 6924/98): בית המשפט הורה לממשלה לשקול מינוי נציג ערבי נוסף למועצת מקרקעי ישראל

העותרת בקשה מבית המשפט להורות לממשלה למנות נציגים ערבים למועצת מקרקעי ישראל ולתת ייצוג הולם לערבים בהתאם לגודלם היחסי באוכלוסיה. בית המשפט פסק כי הפליה של ערבי באשר הוא ערבי הינה הפליה על בסיס לאום ופגיעה בעקרון השיוויון במובנו הצר וכי קיימת חובה אקטיבית להעדפה מתקנת. במהלך ההתדיינות מונה נציג ציבור ערבי למועצה ובית המשפט הורה לממשלה לשקול מנוי נציג ערבי נוסף למועצה מטעמה.




עדאלה נ' עיריית תל-אביב-יפו (בג"צ 4112/99): הזכות לשילוט בשפה הערבית בערים המעורבות

פסק הדין דן בשאלת חיובן של רשויות מקומיות להציב שילוט בשפה הערבית. נקבע כי מכיוון שהשפה הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל, והיות והערבים הם המיעוט הגדול במדינה, החי בה מימים ימימה, הרי שהזכות לשוויון ולסובלנות וזכותו של אדם לשפתו מחייבים הצגת שלטי רחוב בערבית בערים מעורבות.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

קבוצות מוחלשות

זכויות המיעוט הערבי
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם