המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

זכויות קבוצתיות > שונות

כללי
עתירה לבג"ץ: העדר ייצוג לאוכלוסייה הערבית בהרכב ועדות לבדיקת גבולות וחלוקת כנסות בין רשויות בדרום הארץ (בג"ץ 8501/13)

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ למינוי חברים/ות ערבים/יות בהרכב שלוש ועדות החקירה לבדיקת גבולות ולחלוקת הכנסות בין רשויות בדרום הארץ. העותרת טענה שבהרכב הוועדות אין אף חבר/ה ערבי/ה. נטען שהעדר ייצוג של האוכלוסייה הערבית בוועדות מהווה הפרה ברורה של החובה למתן ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות המדינה ובגופים ציבוריים, חובה הנגזרת מהזכות החוקתית לשוויון. בעניין זה נטען, בין היתר, כי די בתוצאה הסופית, שלפיה הרכבי הוועדות אינם כוללים ולו חבר/ה ערבי/ה אחד/ת, כדי להצביע על פגיעה בזכות האזרחים הערביים לשוויון. צוין שהוועדות האמורות נועדו למטרה נעלה של צמצום פערים חברתיים-כלכליים של יישובים בנגב, ומכאן שהמלצות הוועדות עלולות להיות קריטיות להתפתחותן ורווחתן של רשויות ערביות בדרום. מתוקף כך נטען כי קיימת חשיבות יתר לקיום החובה בדבר ייצוג הולם לערבים בהרכבי הוועדות. (הוגש 17.12.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה להקצאת מתורגמנים בשפה הערבית במסגרת דיונים לבחינת הזכאות של תושבי מזרח ירושלים לקצבאות נכות (בג"ץ 8031/12)

המוקד להגנת הפרט וארגונים נוספים עתרו לבג"ץ בעניין אי שימוש המוסד הביטוח הלאומי במתורגמנים לשפה הערבית במסגרת דיוני הוועדות לבחינת הזכאות של תושבי מזרח ירושלים לקצבאות נכות. העותרים טענו שאוכלוסיית תושבי מזרח ירושלים המבקשת לממש את זכותה לביטחון סוציאלי במסגרת הוועדות הינה אוכלוסייה ענייה שאינה דוברת עברית. לפיכך נטען שהשימוש בשפה העברית בדיונים, ללא צירוף מתורגמנים, יוצר מחסום שפה העלול לפגוע באפשרות אוכלוסייה זו לממש את זכותה לביטחון סוציאלי, שהינה חלק מהזכות לקיום מינימאלי בכבוד. בנוסף, העותרים טענו שהשפה הערבית הינה שפה רשמית בישראל ושהמל"ל, כזרוע שלטונית המפעיל סמכות שלטונית, חייב לעשות שימוש בשפה הערבית, כאשר הוא נדרש לכך. עוד נטען שאי צירוף מתורגמנים לדיונים מהווה פגיעה בזכות לכבוד ולשוויון, ושנוכח פגיעה זו, משקלם של השיקולים התקציביים הנדרשים להסדרת העניין, אינו גדול. (הוגש 6.11.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

מטרות חדשות לחינוך הערבי בראי הזכות לחינוך / אימן אגבאריה ויוסף ג'בארין

המאמר עוסק בזכות לחינוך של המיעוט הערבי ובחובת המדינה להבטיח האינטרסים החינוכיים הקולקטיביים של האזרחים הערביים בישראל. כותבי המאמר טוענים שעל המדינה להבטיח שתכני החינוך יהיו זמינים ונגישים לכלל התלמידים ללא הפליה ובאורח שוויוני, ושהתכנים יהיו קבילים ומותאמים לצורכי הילדים ולתרבותם. ברם, הכותבים טוענים שהאינטרסים החינוכיים הקולקטיביים של האזרחים הערביים בישראל זוכים להתעלמות כמעט מוחלטת מצד מערכת החינוך העברית, אשר שליטתה על החינוך הערבי גרמה לכך שהאוכלוסייה הערבית איבדה השליטה ביעדיו של החינוך. במובן זה נטען שזכות הציבור הערבי לעצב ולכוון את מערכת החינוך בהתאם לאינטרסים הקולקטיביים שלו ניטלה ממנו. כל האמור מונע התפתחות חופשית של זהות תרבותית לאומית של התלמידים הערביים-פלסטינים, זהות שתבטא את צורכיהם הייחודיים ואת מאפייניהם הלאומיים בתחומים כגון השפה הערבית, הזהות הלאומית, ההיסטוריה והמורשת.




עתירה לבג"ץ כנגד אי מתן היתרי עבודה לפלסטינים המתגוררים בישראל כדין במסגרת הליך איחוד משפחות (בג"ץ 6615/11)

המוקד להגנת הפרט עתר לבג"ץ כנגד מדיניות משרד הפנים הקובעת כי היתר שהייה בישראל הניתן לפלסטינים מהגדה המערבית במסגרת הליך לאיחוד משפחות, אינו מהווה אישור לעבודה בישראל. נטען כי ע"פ מדיניות זו, פלסטינים מהגדה המערבית המתגוררים בישראל כדין במסגרת הליך איחוד המשפחות והמבקשים לעבוד, נאלצים לפנות בבקשה להיתר עבודה במסגרת הליך מסורבל ובלתי הולם. לטענת העותרים, הליך זה נועד מלכתחילה לפלסטינים המתגוררים בעזה ואשר יוצאים מישראל בסוף כל יום עבודה, וכי הוא נכפה באופן שרירותי ובלתי סביר גם על פלסטינים המתגוררים כדין בישראל. נטען שמצב זה פוגע בזכויות יסוד של פלסטינים אלו כגון הזכות לפרנסה ולקיום בכבוד, עקרון השוויון וחופש העיסוק. כמו כן נטען שכפיית ההליך והפגיעה בזכויות אינן משרתות מטרה לגיטימית ואינן עומדות במבחני המידתיות. (הוגש 13.09.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

חינוך בהמתנה: מדיניות הממשלה ויוזמות אזרחיות לקידום החינוך הערבי בישראל. יוסף ג'בארין ואימן אג'באריה: דיראסאת, מרכז ערבי למשפט ומדיניות, נובמבר 2010.

הדו"ח פורש תמונה עדכנית ביחס מצבה של מערכת החינוך הערבית בעשור האחרון, תוך הדגשת הפער הגדל משנה לשנה בין תלמידים ערבים לתלמידים יהודיים. הדו"ח מבקש להציג את היוזמות וההתפתחויות המרכזיות בחינוך בקרב האוכלוסייה הערבית בשנים האחרונות, תוך הבעת ביקורת על התנהלות משרד החינוך והעומד בראשו, שאינם מקדמים תהליכים לקידום מעמדו והשוואת מעמדו של החינוך הערבי לזה היהודי, אלא פועלים לדחיקתו של החינוך הערבי תוך חיזוק החינוך לציונות ולמורשת ישראל. הדו"ח מציג, בין היתר, את הוועדות השונות שהוקמו לבחינת הבעיות השונות בחינוך הערבי ואת האפליה המתמשכת של מסגרות החינוך הערבי לעומת היהודי. לאור כל האמור מציעים כותבי הדו"ח פיתוח של מדיניות חינוכית חדשה שתבטיח שוויון מהותי מלא, שותפות ואיכות לימודים גבוהה.




עתירה לבג"צ לביטול "חוק משאל עם"

ד"ר מוחמד ותר עתר לבג"ץ כנגד התיקון לחוק סדרי המשפט והשלטון המכונה "חוק משאל העם", על פיו החלטת ממשלה בדבר נסיגה משטחים שבריבונות ישראלית טעונה אישור במסגרת משאל עם. נטען שהחוק פוגע באופייה של הדמוקרטיה הישראלית כדמוקרטיה מהותית המכבדת את דעת הרוב אך מבטיחה גם הגנה על מיעוטים. בהקשר זה נטען שהחוק עשוי לשמש ככלי לניצול כוחו של הרוב היהודי לשם עשיקת המיעוט הערבי וכחסם בפני השפעת המיעוט הערבי על תהליכי קבלת החלטות. במובן זה נטען שהחוק פוגע באופן פסול בזכויות יסוד מוגנות כגון עקרון השוויון, הזכות לכבוד והזכות לבחור ולהיבחר. עוד נטען שהחוק משנה את שיטת המשטר בישראל ומכאן את הוראות חוקי היסוד הכנסת והממשלה, באופן שהיה צריך להיעשות באמצעות חוק יסוד ולא בחקיקה רגילה.




האגודה לזכויות האזרח עתרה נגד השימוש בלאום הערבי כקריטריון בבדיקות בשדות התעופה (פרופיילינג) (בג"צ 4797/07)

האגודה עתרה כנגד רשות שדות התעופה בטענה שנוסעים ערבים בשדות התעופה נתקלים ביחס שונה ומשפיל, המתבטא בבדיקה מיוחדת וקפדנית, אשר חורגת בהרבה מהבדיקות הביטחוניות הרגילות. האגודה דורשת כי היקף הבדיקות הביטחוניות ורמתן ייקבעו לגבי כל האזרחים, יהודים וערבים כאחד, על פי קריטריונים שווים וענייניים ולא על פי לאום. לטענת המשיבים התיוג נעשה כיוון שלפי נתונים סטטיסטיים מוצא ערבי נושא סיכון גבוה יותר מאשר מוצא יהודי והוא משמש לצורך בדיקה בלבד ולא לשלילת זכות אדם כבדת משקל. לטענתם תיוג זה עומד במבחני החוקתיות, שכן הוא מהווה איזון סביר בין התכלית של צרכים ביטחוניים לבין הצורך להקטין את הפגיעה. כן נטען, כי בשנים הבאות יעוצב נוהל בידוק חדש שיפחית משמעותית את ההכבדה על הנוסעים הנבדקים. בתגובה טוענים העותרים שבאף מדינה דמוקרטית לא הותר תיוג של אזרחים על בסיס אתני ולא ניתן למצוא עיגון במשפט ההשוואתי או הבינלאומי לפרקטיקה זו.


תגובת המשיבים
תגובת העותריםלמעבר לקישור לחץ/י כאן

Self determination and minority right - frances raday

המחברת דנה בקונפליקט המתמשך בין יהודים וערבים ומסבירה כיצד מתבטאות זכויותיהם להגדרה עצמית במשפט הבינלאומי. המאמר מתמקד בהבנת הסימטריה והאי סימטריה בין הצדדים. היא בוחנת את הפרספקיטבה של כל צד באשר לזכותו להגדרה עצמית ומציעה דרכים ליישום במקביל של זכויות אלה.




ארגונים פמיניסטיים עתרו כנגד העדר ייצוג לנשים ערביות במועצה הציבורית לשילוב וקידום נשים בעבודה (בג"צ 10038/09)

העותרים, ארגונים פמיניסטיים, עותרים כנגד אי מינויין של נשים ערביות למועצה הציבורית לשילוב וקידום נשים בעבודה אותה מינה שר התמ"ת מכוח החוק לעידוד שילוב נשים בעבודה. בעתירה נטען, כי ייצוגה הלקוי של אוכלוסיית הנשים הערביות במועצה עומד בניגוד לדרישות חוק שווי זכויות האשה, המחייב ייצוג הולם בהרכב המועצה לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה. כן נטען בעתירה, כי התעלמות מדרישות חוק שיווי זכויות האישה במינוי מועצה, שמטרתה לקדם שוויון, ואי מתן ייצוג הולם בה לנשים ערביות צורמים במיוחד לאור העובדה שמצב התעסוקה הבעייתי של נשים ערביות הנו אחד הכשלים המרכזיים של שוק העבודה בישראל ואחת ממטרותיו המרכזיות של החוק הינה לשפר את מצב התעסוקה. (הוגש דצמבר 09)




בעקבות עתירה של אסירים ערבים הסכים השב"ס להיענות לדרישתם ללמוד בשפה הערבית (בג"צ 3595/08)

השב"ס מאפשר לאסירים מבוגרים להשלים השכלה בסיסית עד 12 שנות לימוד ותעודת גמר, ולקבל העשרה בנושאים מגוונים. הלימודים, לרבות לימודי שפה לאסירים אנאלפביתים, מתקיימים בשפה העברית. ארגון עדאלה עתר בשמם של אסירים ערביים בטענה כי מתן פעילויות חינוך בשפה העברית בלבד מפלה בין אסירים יהודים לבין אסירים ערבים, המהווים 40 אחוז מהאסירים. העותרים טענו כי בכך נפגעת זכותם של האסירים הערביים לשוויון ולחינוך, וכן זכותם להשתקם ולהשתלב בחברה הערבית. בתשובה לעתירה הודיעה המדינה כי החל משנת 2010 תינתן לאסירים האפשרות ללמוד בערבית. מצ"ב העתירה ותשובת המדינה


למעבר לקישור לחץ/י כאן

ועדת השרים לענייני חקיקה אשרה את הצעת החוק לאיסור ציון ארועי "יום הנכבה"

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק פרטית שהגיש חבר הכנסת אלכס מילר (ישראל ביתנו) שלפיה ייאסר לציין את יום העצמאות ואת עצם הקמתה של מדינת ישראל כיום אבל. אם יאושר החוק בכנסת, צפוי העובר עליו למאסר בפועל של עד שלוש שנים. הועדה אישרה להעלות את ההצעה לקריאה טרומית בכנסת. מתוך אחד עשר שרים, רק שניים התנגדו להצעה. באגודה לזכויות האזרח הגיבו בזעזוע על החלטת הממשלה לתמוך בהצעת החוק, האוסרת על ציון אירועי הנכבה, ופרסמו עצומה נגד ההצעה. הסופר סמי מיכאל נשיא האגודה הדגיש שמדובר "בחציית כל הגבולות בדרך הבטוחה אל דיכוי אכזרי של חופש הביטוי של כולנו".




עתירה לבית המשפט העליון כנגד חוק העזר בעכו האוסר על ערבים לפתוח חנויותיהם בשבת (בג"ץ 07/ 4326)

ארגון עדאלה ובעלי חנויות ערבים בעכו עתרו לבג"צ נגד עיריית עכו, בדרישה לבטל את התיקון לחוק העזר, הכופה על בעלי עסק ערבים לסגור את חנויותיהם בשבת בשכונות, שיש בהן רוב יהודי. בעתירה נטען, כי חוק העזר הינו בניגוד לחקיקה הראשית ומהווה פגיעה קשה בחופש הדת, בחופש מדת ובחופש העיסוק של העותרים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ספקית ספרים בשפה הערבית עתרה לבג"צ כנגד החלטת שר האוצר שלא לחדש רישיונה לייבא ספרים אשר יוצרו בארץ אויב (בג"צ 894/09)

העותרת הינה ספקית גדולה לספרים בשפה הערבית, המיועדים למוסדות הלימוד והחינוך בישראל. המדובר בספרים אשר מוצאים לאור במדינות ערב השונות ומיובאים על ידי העותרת מירדן וממצרים בהתאם לרשיונות ליבוא ספרים. במוקד העתירה למתן צו על תנאי עומדת החלטתם של שר האוצר ושר התעשייה והמסחר שלא לחדש את רשיונה לייבוא ספרים אשר יוצרו בארץ אויב, זאת אף באם נרכשו בארץ אחרת. לטענת העותרת, החלטת המשיבים פוגעת בין השאר בנגישות לחינוך ותרבות בשפת האם של האוכלוסיה הערבית בישראל; בחופש האקדמאי של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל; וכן בעקרונות חופש הביטוי ובראשם הזכות לחילופי מידע, תרבות ספרות ולשון. עוד טוענת העותרת, כי הפרשנות התכליתית של המושג "סחר עם אויב" חייבת להיות מצומצת ודווקנית ולתת משקל רציני לזכויות היסוד ולכן יש לפרש את המונח "סחר עם אויב" בהתאם לטיב הסחורה ומטרתה. בית המשפט נתן למשיבים עשרה ימים להגיב לעתירה.




תגובה להחלטת היועמ"ש לסגירת תיקי החקירה בעניין הרג אזרחים ערבים על ידי שוטרים באירועי אוקטובר 2000

האגודה לזכויות האזרח מביעה דאגה ואכזבה עמוקות נוכח החלטת היועמ"ש, מר מני מזוז, לאשר את החלטת מח"ש לסגור את תיקי החקירה בעניין הרג אזרחים ערבים על ידי שוטרים באירועי אוקטובר 2000. האגודה מציינת כי העובדה, שעל אף הקביעות החמורות של ועדת אור, לא הועמד לדין ולו שוטר אחד בפרשה, בה נהרגו 13 בני אדם, משמעותה הלכה למעשה, כי דמם של אזרחים ערבים מותר.




עתירה לבגצ כנגד איסור הסעת פלסטינים בגדה.

הוגשה עתירה לבג"צ על ידי אירגוני זכויות אדם נגד צו אלוף פיקוד המרכז, שאוסר על ישראלים להסיע פלסטינים ברכב ישראלי בגדה. בעתירה נטען כי ההוראה המיישמת את אידיאולוגית ה"הפרדה" באמצעות החוק והמשפט תוך יצירת סנקציה פלילית לבני לאומים שונים הנפגשים במרחב הפרטי של רכב נוסעים,ללא היתר מהרשויות.




קבוצות מוחלשות

זכויות המיעוט הערבי
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם