המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

תכנון ובנייה > פסיקה

כללי
ביהמ"ש המחוזי: לאור הרגישות הציבורית המיוחדת ניתנת רשות ערר למועצה הארצית על התוכנית להקמת תחנת משטרה בשכונה ערבית בלוד (עת"מ 158/12)

העותרים, האגודה לזכויות האזרח, עמותת במקום ומספר אזרחים ביקשו לטעון בפני המועצה הארצית לתו"ב כנגד החלטת ועדת המשנה להתנגדויות, לדחות את התנגדותם לתכנית מתאר שעניינה הקמת תחנת משטרה בשכונת הערבית כרם אל תופאח בחלקה הצפוני של העיר לוד. יו"ר הוועדה המחוזית לתו"ב – מחוז מרכז דחתה בקשת העותרים למתן רשות ערר בפני המועצה הארצית לתו"ב, ועל החלטה זו הוגשה עתירה לביהמ"ש המחוזי מרכז – לוד. השופט פינקלשטיין קבע כי במקרה דנן קיימת רגישות ציבורית מיוחדת על רקע מיקום תחנת המשטרה בשטח השכונה, זאת לנוכח מצבה הקשה והמיוחד של השכונה, ובשים לב לכך שמדובר בשטח הפנוי המשמעותי היחיד בה. נפסק כי יו"ר הועדה המחוזית לא נדרשה לסוגיה זו. לאור האמור נפסק שהחלטת יו"ר בטלה וכי ניתנת לעותרים רשות ערר למועצה הארצית. (ניתן 4.6.13)




ביהמ"ש העליון: אין חובה על הועדה המקומית לתו"ב אבו בסמה לפעול תוך שנה להריסת 65 מבנים (עע"ם 2219/10)

ביהמ"ש העליון קיבל ערעור של הועדה המקומית לתו"ב אבו בסמה על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בב"ש, שהורה לוועדה לנקוט, תוך שנה, בפעולות אכיפה ובכללן, הוצאה וביצוע של צווי הריסה כנגד 65 מבנים שהוקמו ללא היתר בשטחה. הנשיא גרוניס קבע שלמרות שסוגיית אכיפת חוקי התכנון בשטח המועצה ובקרב הכפרים הבדווים בנגב הינה מורכבת יותר מסוגיות תכנון ואכיפה הרלוונטיות לאזורים אחרים בישראל, הרי שלא מוטלת על הוועדה החובה לנקוט בפעולות אכיפה תוך 12 חודשים. ביהמ"ש ביסס החלטתו בעיקר על מיעוט המשאבים העומדים לרשות גורמי האכיפה של המועצה.(ניתן 26.5.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ דחה עתירה כנגד ההטבה לחיילי מילואים במכרזי רכישת קרקעות (בג"ץ 7872/10)

ממשלת ישראל החליטה כי חיילי מילואים יהיו זכאים להטבות במרכזי רכישת קרקעות. על החלטה זו הגישה המועצה המוסלמית ביפו עתירה לבג"ץ. נטען כי ההחלטה פוגעת בעיקר בתושבי יפו הערביים. עוד נטען שההלטה מנוגדת לחוק חובת המכרזים וזאת בשל היותה סותרת את עקרון השוויון וחופש הקניין. בג"ץ קבע כי מהנתונים שהוצגו לפניו עולה שאין קשר בין מתן ההטבה לפי ההחלטה לחיילי מילואים פעילים – הטבה לה זכה חייל מילואים אחד בלבד ביפו – לבין מצוקת הדיור של האוכלוסיה הערבית ביפו, מצוקה שמקורה בעיקר במחירי הנדל"ן והמצב הכלכלי של האוכלוסיה. לאור האמור הוחלט על דחיית העתירה, תוך שהובהר שדלתו של ביהמ"ש פתוחה באם יתברר כי יישום ההטבה הולך ומתרחב או במקרה של עותר ספציפי שהשתתפותו או זכייתו במכרז נפגעה עקב כך. (ניתן 07.06.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בימ"ש השלום ביטל צווי הריסה למבנים בכפר אלסרה מהטעם של אי פגיעה באינטרס הציבורי (תל"פ 2137-09)

בימ"ש השלום בקרית גת ביטל 51 צווי הריסה שניתנו במעמד צד אחד למבנים באזור כפר אלסרה. צווי ההריסה הוצאו מכוח סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה, המאפשר הריסת מבנים גם ללא הרשעה, בין היתר מהטעם שלא ניתן למצוא האדם שביצע העבירה. ביהמ"ש קבע שהמדינה קיימה את התנאים הקבועים בסעיף 212 ושעשתה מאמצים סבירים וראויים לאתר בעלי המבנים. ברם, נקבע שלא די בקיום התנאים שבחוק בכדי להצדיק עשיית שימוש בסמכות החריגה של מתן צו הריסה ללא הרשעה, ושעל ביהמ"ש להשתכנע בקיומו של אינטרס ציבורי המצדיק מתן הצו. נקבע שמכיוון שהתושבים מתגוררים עשרות שנים במקום ללא מחאה והתערבות המדינה, שצווי ההריסה ישאירו כשלוש מאות איש מחוסרי בית, ושהמדינה לא הראתה שביטול הצווים ימנע יישום של תוכנית פיתוח או בנייה במקום, הרי שאין הצדקה במתן הצווים. (ניתן 06.12.11)




בג"ץ דחה עתירה כנגד הפקעת קרקעות באיו"ש לצורכי קו רכבת ת"א – ירושלים (בג"ץ 281/11)

בג"ץ דחה עתירה לביטול צו רכישה לצורכי ציבור שהוצא ע"י ראש המינהל האזרחי באיו"ש, ושנועד להפקיע שטחים באיו"ש לצורך מסילת הרכבת המתוכננת בין ת"א לירושלים. העותרים טענו שהפקעת הקרקעות פוגעת בזכות הקניין שלהם. עוד נטען שההפקעה נעשית בניגוד לכללי המשב"ל שכן היא אינה נעשית לטובת תושבי איו"ש הפלסטינים. בג"ץ קיבל עמדת המדינה שהעתירה הוגשה בשיהוי ושתקיפת חוקיות ההפקעה הייתה צריכה להיעשות בדרך של הגשת התנגדויות במועד ההחלטה על הקמת הקו, ולא שנים לאחר שהושלם תהליך התכנון. לאור האמור נמנע ביהמ"ש להכריע בשאלה האם הפקעה שאינה לטובת תושבי איו"ש הינה חוקית. צוין שגם אם היה נקבע שהקמת הקן אינה תקינה, הרי שבנסיבות העניין הפגיעה בשלטון החוק אינה בעוצמה העולה על הנזק שייגרם לאינטרסים של הרכבת ולאינטרס הציבורי, אם תתקבל העתירה חרף הגשתה בשיהוי. (ניתן 06.09.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ דחה עתירה לשינוי תוואי גדר הביטחון באזור מזרח ירושלים (בג"ץ 7136/09)

עניינה של העתירה, שינוי תוואי גדר הביטחון העובר בשכונת א-שייח בירושלים, אשר חוצץ בין בתי העותרים, תושבי השכונה, לבין מרכז חייהם בירושלים. נטען שתוואי הגדר פוגע באופן בלתי מידתי במרקם חייהם של העותרים, בזכותם לחופש התנועה, לחופש העיסוק ולקניין. על כן ביקשו העותרים להביא להסטת התוואי, או לחלופין להסב את מעבר הולכי הרגל המצוי בסמוך לבתי העותרים לשימוש כלי רכב. לצורך הכרעתו נדרש ביהמ"ש לאזן בין זכויות העותרים לבין האינטרסים הביטחוניים עליהם עמדו המשיבים. ביהמ"ש ציין כי שמדובר בשאלות מקצועיות המצויות בלב העיסוק הביטחוני יש ליתן לעמדת גורמי הביטחון משקל של ממש. נקבע כי העותרים לא הרימו את נטל ההוכחה הנדרש וכי לא נמצאה חלופה אחרת שיש בה כדי להשיג את התכלית הביטחונית של הגדר והתוואי המוצע. לאור האמור העתירה נדחתה תוך קבלת הצעת המדינה לפתוח מעבר נוסף לרכבים. (ניתן 22.08.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ הורה למדינה לפנות את מאחז מגרון אשר הוקם שלא כדין על אדמות פלסטיניות פרטיות (בג"ץ 8887/06)

בג"ץ קיבל עתירה של בעלי קרקע פלסטינים ותנועת שלום עכשיו לפינוי המאחז מגרון, אשר הוקם באופן לא חוקי על אדמות פלסטיניות פרטיות. ביהמ"ש קבע שלמרות העדיפות הקיימת לפינוי המאחז בהסכמה ובשיתוף פעולה עם תושבי מגרון, הרי שהעיכוב הרב ביישום תוכנית הפינוי בהסכמה, שנמשך כשלוש שנים, והפגיעה הקשה בזכויות הקניין של העותרים ובשלטון החוק, מחייבים את התערבות ביהמ"ש. ביהמ"ש הדגיש כי על רשויות המדינה לפעול לקיום החוק ואכיפתו באזור, במיוחד כאשר הפרת החוק פוגעת בזכויות הקניין של תושבים מוגנים. עוד צוין כי הדין מחייב את המדינה שלא לנהוג בגרירת רגליים מתמשכת בנסיבות בהן עליה לפעול לאכיפת החוק, במיוחד במקרים שהיא עצמה אינה חולקת על חובתה זו. לאור האמור הורה ביהמ"ש למדינה לפנות את המאחז מגרון תוך 8 חודשים מיום מתן ההחלטה. (ניתן 02.08.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון פסק כי הרשויות ביצעו עבודות פיתוח בסילוואן בניגוד להליך התכנוני הראוי (עע"ם 8274/09)

בית המשפטׁ המחוזי קיבל את טענות תושבי סילואן וארגוני זכויות אדם ואסר על עיריית ירושלים לבצע חלק מעבודות בנייה בשכונות סילואן וואדי חילווה כיוון שבוצעו שלא כדין, מבלי שהוצאו היתרי בנייה, ללא שיתוף התושבים וללא שניתנה להם הזדמנות להציג את התנגדותם לתכנית, ובלי שנמסרו להם מלוא הפרטים לגביה. עריית ירושלים ערערה לבית המשפט העליון בטענה כי חלק מהעבודות שתוכננו, לדוגמת התקנת מדרכות, אינן דורשות היתרי בנייה כלל. בית המשפט העליון דחה את טענת הרשויות וקבע כי מתן האישור לבצע חלק מעבודות הבנייה המתוכננות יגרום לנזק בלתי הפיך למרקם החיים בשכונה, לפגיעה באינטרסים ציבוריים של תושבי המקום ואף יעודד את הרשות המקומית לנקוט בפעולות דומות בעתיד. ערעורם שכנגד של התושבים התקבל חלקית ובית המשפט הורה על החזרת המצב לקדמותו בנוגע לחלק מהעבודות (ניתן 15.06.2011)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ קבע כי התוכנית להקמת חוות בודדים בנגב לא נועדה לפגוע באוכלוסיה הבדואית (בג"ץ 2817/06)

בעקבות החלטת ממשלה להתיר התיישבות יחידים בנגב ובגליל אושרה במועצה הארצית לתכנון ובנייה תוכנית "דרך היין" המאפשרת הקמת מספר מצומצם של חוות בודדים לשם קידום התיירות והחקלאות בנגב. ארגונים הפועלים לזכויות הבדואים בנגב עתרו כנגד אישור התוכנית בטענה שתכליתה האמיתית אך המוסווית של התוכנית הינה הרחקת האוכלוסיה הבדואית מקרקעות המדינה. לטענתם, התכנית מאפשרת הקצאת מקרקעין נרחבים, שלא על פי קריטריונים ברורים, ללא מכרזים, ובצורה בלתי שוויונית, ובכך מאפשרת הפליה בין יהודים לערבים וחסימת הגישה של האוכלוסייה הבדואית לקרקעות אלה. בית המשפט העליון דחה את טענת התכלית הפסולה בקבעו, כי העותרים לא הצליחו לעמוד בנטל הנדרש להפרכת חזקת החוקיות הקיימת לגבי פעולת הרשות ולהוכחת התכלית הפסולה, וכי מדיוני המוסדות השונים עולה כי תכלית התכנית היא אכן קידום החקלאות והתיירות. כן נדחתה הטענה בדבר פגמים דיוניים שנפלו בהליכי התכנון. העתירה נדחתה (ניתן 15.6.10).




בית המשפט העליון אישר צו הריסה כנגד דירה שנבנתה ללא היתר ביפו למרות מחדלי תכנון של הרשות (רע"פ 2885/08)

בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה ת"א-יפו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שמנע ביצוע צו הריסה כנגד דירה שבנה תושב ערבי ביפו שלא כדין מעל דירת הוריו, בשל הקפאת התכנון על ידי הרשויות לפרק זמן בלתי סביר. בית המשפט העליון קבע, כי זכות הקניין נתונה להגבלות ככל זכות יסוד ובכללן ההגבלות מכוח דיני התכנון והבניה ואף אם הרשות אינה מקיימת את חובותיה התכנוניות אין בכך כדי לאפשר לאזרח לפעול בניגוד לחוק. בית המשפט ציין, כי אומנם ביצוען של תכניות בעצלתיים הוא רעה חולה, אך המזור אינו בפתיחת פתח להפקרות. נדחתה הטענה כי אופן ביצוע מדיניות התכנון והבניה על ידי הרשויות מהווה הפליה בשל לאום. (ניתן ב-12/11/09).




בעקבות עתירה לבג"צ גובשה תוכנית חומש להסדרת דרכי הגישה לבתי ספר ביישובים בדואים בלתי מוכרים בנגב (בג"ץ 182/09)

פורום החינוך הערבי בנגב וארגוני זכויות אדם נוספים עתרו לבג"צ בדרישה כי תוסדרנה דרכי הגישה לשבעה בתי ספר בחמישה יישובים בדואים בלתי מוכרים בנגב. לטענת העותרים, מצבן של דרכי הגישה המובילות מהכבישים הראשיים לבתי הספר אינו תקין, דבר המסכן את הנוסעים בהן, ופוגע בזכויותיהם של ילדי הכפרים לחיים, לחינוך, לשוויון ולכבוד. בתגובה ציינו המשיבים כי הבעיות הקשורות לדרכי הגישה לבתי הספר ביישובי הפזורה הבדואית בנגב, אינן ייחודיות לשבעת בתי הספר הנזכרים בעתירה וכי גובשה בעניין זה תוכנית חומש אשר במסגרתה יוסדרו דרכי גישה לבתי ספר ביישובים בדואים בלתי מוכרים שונים. לאור האמור בהודעת המשיבים, מחק בג"ץ את העתירה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בימ"ש השלום בחיפה ביטל הרשעת נאשמים, ומתח ביקורת על רשויות התכנון והבניה בכרמל (ת"פ 4420/04)

חמישה נאשמים זוכו על-ידי בימ"ש השלום, מטעמים של הגנה מן הצדק - זאת לאחר שהורשעו בגין פעולות בניה לא חוקיות ואי קיום צווי הריסה או צווים למניעת פעולות בניה באיזור עיר הכרמל. ביהמ"ש מתח ביקורת חריפה על רשויות התכנון והבניה בכרמל, וקבע, כי הריק התכנוני באיזור זה הוליד סביבה כאוטית, ולפיכך אין ליחס לנאשמים אשם פלילי .




פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בעניין מעמדו התכנוני והמשפטי של כפר דהמש (עתמ 1037/07)

ארגון כראמה לזכויות האדם הגיש עתירה להסדרת מעמדו התכנוני והמשפטי של כפר דהמש. מטרת העתירה היתה לעצור את הריסת הבתים הקולקטיבית ולהסדיר את מעמדו התכנוני של הישוב אשר נפקד מכל מפות ישראל התכנוניות. המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי הכין והגיש את התכנית האלטרנטיבית לתכנון הישוב לועדות התכנון השונות ואלו התחמקו מלדון בהן. בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל באופן חלקי את העתירה תוך מתן פסק דין מנומק הדוחה את טענות השיהוי ומחייב את ועדת התכנון לדון בתכנית של הישוב.לעניין צווי ההריסה הפנה בית המשפט את הדיון לבית משפט לענינים מקומיים.




בית המשפט העליון דחה עתירה למתן היתרי בנייה ושימוש במקרקעין למבנים המשמשים לרעיית צאן (2389/04)

חמישה בדואים עתרו למתן היתרי בנייה ושימוש במקרקעין למבנים המשמשים לרעיית צאן(בעיקר אוהלים ודירים) שהוצאו לגבם צווי הריסה ע"י ועדת המשנה לפיקוח על הבניה במינהל האזרחי, בטענה שנבנו בלא היתרים כדין ובאזור שייעודו חקלאי. עתירתם נדחתה בנימוק שטענות העותרים לא מקימות עילה להתערבותו. הלכה פסוקה היא כי בג"ץ לא יתערב בהחלטות של רשויות התכנון, אלא במקום שפעלו שלא כדין.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין לענייני מים דחה ערר של בדואים מכפרים בלתי מוכרים בנגב לחברם למי שתיה (וע 518/06)

בית הדין לענייני מים דחה ערר על החלטות מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב מטעם העוררים, נציגי 79 משפחות מכפרים בלתי מוכרים בנגב, המונות 424 נפש. בית הדין קבע כי הזכות למים אינה זכות מוחלטת, וכי חיבור העוררים למים יהיה מנוגד לאינטרס הציבורי שכן הוא מהווה לגליזציה בפועל של בניה בלתי חוקית. נקבע כי החלטות נציב המים היו במתחם הסבירות וללא פגם מהותי ואין להתערב בהן




בית המשפט המחוזי בתל אביב עיכב צו הריסה ביפו בשל העדר תוכנית מתאר (עפ"א 80137/07)

בפסק דין עקרוני קיבל ביהמ"ש המחוזי בת"א ערעור של תושב יפו ועיכב את צו ההריסה שהוצא למבנה בלתי חוקי עד לתום שנה מהמועד בו יוכל המערער להגיש בקשה להיתר. זאת לאחר שבעשור האחרון לא ניתן היה לקבל היתר בנייה באזור, ותוכנית המתאר עדיין לא אושרה.




בית המשפט המחוזי בחיפה דחה בקשה להוצאת צו הפסקה לבנייה בלתי חוקית בשל שיהוי של הוועדה המקומית (עפ 2720/07 )

ביהמ"ש המחוזי בחיפה דחה את ערעור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה משגב על החלטת בימ"ש השלום בעכו, שבמסגרתה נדחתה בקשתה להוצאת צו הפסקה שיפוטי וצו למניעת פעולות עפ"י חוק התכנון והבנייה, נגד משפחת סואעד מכפר כמאנה. טעמה של דחיית הערעור - השיהוי בו נקטה הועדה המקומית בנקיטת ההליכים נגד המשיבים משך כשנתיים שאינו עומד במבחן הסבירות.




בג"צ דחה עתירה של המועצה האזורית רמת הנגב כנגד האיטיות בהקמת יישוב הקבע הבדואי ביר-הדאג'

בפסק הדין נקבע כי העותרת טרם מיצתה את ההליכים החלופיים בנושא וכי אף כי תהליך מעבר הבדואים ליישובי קבע הינו איטי ביותר, הרי שמטבע הדברים זהו תהליך מורכב ויש לקוות כי הרשויות יחישו את הטיפול בו בעתיד.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

קבוצות מוחלשות

זכויות המיעוט הערבי
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם