המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

תכנון ובנייה > שונות

כללי
עתירה לבג"ץ כנגד תוכנית שמטרתה העברת תושבי הכפר ואדי אל-נעם לעיירה שגב שלום (בג"ץ 1705/14)

תושבים מהכפר הבדואי ואדי אל-נעם עתרו לבג"ץ כנגד תוכנית שמטרתה הרחבת העיירה הבדואית שגב שלום ואכלוסה בתושבי הכפר, חרף התנגדות התושבים. כנטען בעתירה, הכפר אינו מוסדר מבחינה תכנונית והתנאים בו קשים מאד. בשנים האחרונות הוקמו בקרבת הכפר מפעלים מזהמים, המסכנים את בריאות התושבים, והמחייבים העברתם. העותרים טענו שמעבר לעיירה שגב שלום, מהווה שינוי מהותי של אורח החיים בכפר, מאורח חיים כפרי-חקלאי, לעירוני. נטען שכפיית פתרון שכזה מהווה פגיעה קשה בזכות התושבים לכבוד ובזכותם לדיור ההולם את תרבותם. העותרים טענו גם שהמדובר בהחלה מפלה של המדיניות לפיה אין להקים יישובים חדשים בנגב, וזאת מהטעם שהמדובר בתושבי הנגב ולא בתושבים חדשים, ומהטעם שהעברת התושבים נדרשת לאור מפגעים בריאותיים שהמדינה יצרה. עוד נטען שהתכנית מבוססת על פגמים בתשתית העובדתית ושהמדינה ניהלה בעניין מו"מ שלא בתום לב. (הוגש 05.03.14)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

התנגדות לתוכנית מתאר המבקשת לרכז את תושבי הכפר ואדי אל-נעם בעיירה שגב שלום

האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום הגישו למועצה הארצית לתו"ב התנגדות לתוכנית מתאר מחוזית המבקשת לרכז באופן כפוי את תושבי הכפר ואדי אל-נעם בעיירה שגב שלום. נטען שהתכנית מתעלמת משאיפה של תושבי הכפר להכרה תכנונית ביישובם כישוב כפרי חקלאי עצמאי, שיאפשר להם לשמור על אורח חייהם. נטען שהתכנית אינה נותנת פתרון תכנוני שיהלום את צרכיה התרבותיים והחברתיים של הקהילה המתגוררת בכפר. נטען שתושבי הכפר הציגו חלופות שונות לרשויות המדינה שיאפשרו להם להתנהל כקהילה הומוגנית ייחודית, אך אלה לא נענו. עוד נטען כי התוכנית גוררת פגיעה בזכויות אדם של תושבי הכפר כגון הזכות לבריאות, וזאת בשל השארת התושבים באזור מסוכן מבחינה בריאותית. בנוסף נטען כי התוכנית פוגעת מפלה תושבי הכפר בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. (הוגש 10.6.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה לביהמ"ש המחוזי: על רשויות התכנון להפסיק להסתמך על תוכנית מתאר חסרת תוקף הפוגעת בזכויות הציבורי הערבי במזרח ירושלים

האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, עתרו לביהמ"ש המחוזי בירושלים כנגד הסתמכות רשויות התכנון על תוכנית מתאר ירושלים 2000. העותרות טוענות שאף שתוכנית זו לא עברה את כל שלבי התכנון והיא חסרת תוקף סטטוטורי, רשויות התכנון מסתמכות על תוכנית זו ואף דוחות תוכניות בנייה שעומדות בסתירה אליה. נטען כי בכך נוצר בעיר מצב תכנוני חדש, העוקף את הוראות הדין שנועדו להבטיח שקיפות ושיתוף ציבור בהליכי תכנון. העותרות טוענות כי במצב זה נפגעים בעיקר תושביה הפלסטינים של מזרח ירושלים. התוכנית כוללת מגבלות קשות על התכנון בשכנות הפלסטיניות של העיר, ולתושבים לא עומדת האפשרות להגיש התנגדויות לתוכנית או לקבל פיצויים במקרה של פגיעה תכנונית בהם. לאור האמור מבקשות העותרות מביהמ"ש כי יורה לוועדות המחוזית והמקומית לתו"ב ירושלים לחדול מהסתמכותן על התוכנית. (הוגש 21.4.13)




ערעור לביהמ"ש המחוזי על החלטה לדחות בקשה לעיכוב צווי הריסה בכפר סעווה (ע"פא 41790-03-13)

המערערים, מספר תושבים מהכפר הערבי סעווה המיוצגים ע"י האגודה לזכויות האזרח, הגישו ערעור לביהמ"ש המחוזי בב"ש על פסק דינו של בימ"ש השלום, אשר דחה בקשה לעיכוב צווי הריסה בכפר. בערעור נטען כי הכפר הוקם עוד לפני קום המדינה, ושצווי ההריסה ניתנו לאחר שתושבי הכפר יושבים ומחזיקים באדמותיו מזה עשרות שנים. המערערים טוענים כי המדובר בפגיעה בזכותם לקניין ולקורת גג, המחייבות בחינה של חלופות אחרות על פני החלופה של קיום צווי ההריסה. המערערים טענו גם כי אין אינטרס ציבורי המצדיק ההריסה וכי מימוש הצווים אינו מגיש את תכלית שלטון החוק. נטען שהמציאות ההיסטורית והתכנונית של הכפר מחייבת הסתכלות מערכתית יותר על סוגיית הכפרים הבלתי מוכרים ובכלל זה הכפר סעווה, ומתוך מגמה לנסות ולהגיע לפתרונות והסדרים שיאפשרו למערערים לחיות בכבוד. (הוגש 21.3.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה לביהמ"ש כנגד הקמת מטה המשטרה במגרש הציבורי היחיד בשכונת אלתופאח בלוד (עת"ם 158/12)

ארגון במקום – מתכננים למען זכויות בתכנון והאגודה לזכויות האזרח עתרו לבית המשפט לעניינים מינהליים מחוז מרכז כנגד החלטה להקים מטה משטרה במגרש הציבורי היחיד בשכונת אלתופאח בלוד. נטען כי ועדת התכנון המחוזית, שאישרה את התוכנית להקמת מבנה המשטרה, לא התחשבה בהתנגדויות התושבים ובשיקולים החברתיים שכרוכים בהקמת מטה המשטרה בשכונה, ולא בחנה ביסודיות את הצעת התושבים למיקום החלופי למטה המשטרה. נטען ששכונת אלתופאח מעולם לא זכתה לתוכנית מתאר מפורטת למען פיתוחה והבניה החוקית בה, בשונה מרוב השכונות היהודיות בלוד. נטען כי התוכנית מהווה עוד נדבך בהפליה השיטתית שממנה סובלים תושבי השכונה וכי המדובר במדיניות תכנון מפלה, שיצרה לאורך השנים מציאות של שכונות ערביות מוזנחות, מוכות עוני ונעדרות תשתיות ושירותים, לעומת שכונות יהודיות מפותחות תכנונית ומוניציפאלית. (הוגש 14.08.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה כנגד ההחלטה להקים יישובים חדשים באזור מבואות ערד מהטעם שההחלטה מפלה את התושבים הבדואים של האזור (בג"ץ 6094/12)

האגודה לזכויות האזרח ועותרים נוספים עתרו לבג"ץ לביטול החלטת הממשלה להקים יישובים יהודיים חדשים באזור מבואות ערד. העותרים טוענים שההחלטה מפלה, נגועה בשיקולים זרים, לוקה בחוסר סבירות ואיננה נסמכת על תשתית עובדתית ראויה. בין היתר נטען כי משמעות החלטה זו הינה שהממשלה מעדיפה קבוצה פוטנציאלית של מתיישבים, שאינה קיימת כלל באזור, תוך שהיא אינה מכירה ביישובים הבדואים הקיימים באזור, ואינה מעניקה מענה למצוקת הדיור החריפה של תושביהם באזור זה. עוד נטען שהקמת היישובים נעשית בעוד המדינה מונעת מהתושבים הבדואים של האזור לקיים אורח חיים כפרי באותו אזור, ואף מייעדת לעקור אותם מכפריהם ולהעביר אותם ליישובים האחרים. לאור האמור נטען כי ההחלטה מפרה באופן קיצוני את החובות החוקתיות המוטלות על הממשלה לנהוג בשוויון ולכבד את זכויות היסוד של מיעוט לאומי- ילידי לשימור אורח חייו ותרבותו ולתנאי דיור הולמים. (הוגש 14.08.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

דו"ח הפורום לדו קיום בנגב ולשוויון אזרחי: הריסת בתיהם של הערבים הבדואים בנגב

לקראת יום זכויות האדם הבינלאומי 2011 פרסם הפורום לדו קיום בנגב ולשוויון אזרחי דו"ח על הריסת בתיהם של הערבים הבדואים בנגב. הדו"ח מציג תמונה קשה של פגיעה מתמשכת בזכות הבסיסית לדיור של הבדואים בנגב. נטען כי בשנים האחרונות קיים זינוק עצום בכמות הריסת בתי הבדואים בנגב וכי מדיניות הממשלה מניפה שוט של הרס וגירוש מעל לראשיהם של כ -53,000 תושבי הכפרים הלא מוכרים, שאינם יכולים לבנות את בתיהם כחוק. נטען כי הגברת מדיניות האכיפה והריסת הבתים בכפרים הלא מוכרים הינה חלק מניסיון הממשלה לרכז בכפייה את כלל התושבים הבדואים בנגב בעיירות דלות ומופלות לרעה, וזאת על מנת לפנות קרקע להתיישבות יהודית. נטען כי מדיניות זו הינה מדיניות מפלה המפרה זכויות אדם אלמנטאריות ואשר מגדילה את אי השוויון בין ערבים ליהודים בישראל.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

התנגדות לתוכנית מתאר מחוזית: מונעת שירותים חיוניים מהאוכלוסייה הבדואית בכפרים הלא מוכרים

האגודה לזכויות האזרח וארגונים אחרים הגישו התנגדות לתוכנית מתאר מחוזית – מבנים יבילים ארעיים לשירותים חיוניים בדרום. המתנגדים טוענים כי התוכנית אינה עונה על אחת ממטרותיה המרכזיות והיא לאפשר את הקמתם של מבנים שישמשו לצורך שירותים חיוניים, ושימוש באתרים קיימים למטרות אלו, בכפרים הבדויים בדרום. לטענת המתנגדים, התוכנית אינה מסמנת כפרים לא מוכרים רבים כאתרים להקמת המבנים היבילים. משכך, תוכנית זו מתעלמת למעשה מזכויותיהם הבסיסיות של תושבי כפרים אלו לחיים, לשלמות הגוף, לבריאות, לשוויון ולכבוד אנושי, ושוללת מהם למעשה שירותי בריאות כמתחייב בחוק בריאות ממלכתי. עוד נטען כי התוכנית אינה נותנת כל פתרון תכנוני שיהלום את צרכיהם הבריאותיים, החינוכיים והרווחתים של תושבי הכפרים. באופן כללי נטען כי התוכנית מהווה המשך למדיניות תכנון המפלה את האוכלוסייה הערבית ביחס לאוכלוסייה היהודית. (הוגש 20.07.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

הפרטה, הפרדה והפליה-זניחת ההליכים של הסדר הזכויות במקרקעין במזרח ירושלים / רונית לוין-שנור.

המאמר דן במדיניותה של מדינת ישראל בעניין זניחת הליכים של הסדר הזכויות במקרקעין במזרח ירושלים. כותבת המאמר טוענת כי ניתן לראות מדיניות זו כהפרטה בפועל של רישום המקרקעין במזרח ירושלים, קרי העברת עניין השנוי במחלוקת (מעורבות ציבורית בנושא קרקעות במזרח ירושלים) מן הספֵרה הציבורית אל הספֵרה הפרטית. מסקנת כותבת המאמר הינה, בין היתר, כי אי החלת הריבונות באמצעות ביצוע ההליכים של הסדר רישום הזכויות במקרקעין והפרטת הליכים אלו, מובילה בפועל להפליה של תושביה הערבים של מזרח העיר ירושלים.




עתירה לבג"ץ כנגד תוכנית הממשלה לפינוי יחידות דיור "לא מורשות" בעיר לוד (בג"ץ 9539/10)

עמותת בקאא' לענייני תכנון ובניה ו-74 תושבים ערבים מלוד הגישה עתירה לבג"ץ לביטול תוכנית הממשלה לפינוי 1600 יחידות דיור "לא מורשות" של משפחות ערביות בעיר לוד, שנבנו ללא היתר. בעתירה נטען כי עוד קודם לכן פונו 7 משפחות, אשר מצאו עצמן ללא קורת גג, תוך שהן חיות באוהלים ללא תנאי מחיה הומאניטאריים. באופן עקרוני טוענים העותרים שההחלטה התקבלה ללא שיתוף הציבור ותוך הפליה קשה של הציבור הערבי. עוד נטען כי ההחלטה הינה בלתי סבירה ובלתי מידתית שכן לא נבחנו אלטרנטיבות שונות ופוגעניות פחות להתמודדות עם המצב בעיר. העותרים מבקשים להביא לביטול ההחלטה ולמינוי ועדה ציבורית מקצועית לבחינת תופעת המבנים הלא מורשים בלוד ולהצעת דרכים מידתיות והומניטאריות לטיפול בתופעה זו. (הוגש 01.01.11)




בקשת הצטרפות של האגודה לזכויות האזרח כ"ידיד בימ"ש" במסגרת ערעור על החלטת בימ"ש המחוזי לנקוט בפעולות אכיפה כנגד מבנים של בדואים שהוקמו ללא היתר (עע"מ 2219/10)

האגודה לזכויות האזרח פנתה לביהמ"ש העליון בבקשה להצטרף כ"ידיד בית משפט" בערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, בו נפסק שיש לנקוט נגד עברייני הבנייה במועצה האזורית אבו בסמה בהליכים עפ"י חוק התכנון והבנייה, לרבות ביצוע צווי ההריסה. במסגרת בקשתה טענה האגודה שפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מנוגד לעקרונות צדק ולחוק היסוד כבוד האדם וחירותו, אשר מעגן את זכות הקניין והזכות לקורת גג כזכויות חוקתיות. נטען שזכויות אלו משפיעות על פרשנות חוק התכנון, באופן שאינו מאפשר הריסת בתי מגורים, תוך התעלמות מסיכויי הסדרתם התכנונית. עוד נטען שפסק הדין מנוגד לחובתה הבסיסית של רשות תכנונית לקבוע מסגרות תכנון ראויות בטרם נקיטת אמצעי אכיפה מוגברים. (הוגש 06.12.10)




עתירה לביטול התוכנית להארכת כביש 6 דרומה בשל פגיעה בכפרים בדואים (בג"ץ 3459/10)

האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה בשם מועצת הכפרים הבדואים הלתי מוכרים כנגד הארכת כביש 6 דרומה. בעתירה נטען, כי תוואי הכביש תוכנן כך שהוא פוגע בתשעה כפרים הנמצאים בשטח התוכנית או בסמוך לו, חלקם קיימים עוד מלפני הקמת המדינה, וכי בנייתו תביא לפינויים של בין 2,500 ל-3,500 תושבים, שיאבדו את קורת הגג ללא אלטרנטיבה או פיצוי, ותחייב הרס 600 מבנים המשמשים למגורים, תעסוקה ותיירות. בעתירה נטען כי חרף הפגיעה הקשה באוכלוסיה הנמצאת בשטח התוכנית, ההתייחסות לכך בהליך התכנוני הייתה שולית לחלוטין, ולא ניתן המשקל הראוי לפגיעה באוכלוסיה הנמצאת בשטח התוכנית או בסמיכות לו. כן נטען, כי רשויות התכנון והממשלה התעלמו מהמלצות דוח גולדברג להכיר בכפרים במקום הימצאם ולסמנם כישובים במעבר, וכי אין זה סביר לקבוע עובדות בשטח, שעה שהתושבים ממתינים כבר קרוב לשנתיים להכרעת המועצה הארצית לתכנון ולבניה בנוגע לתוכנית המתאר למטרופולין באר שבע, האמורה בין השאר, להסדיר את נושא ההתיישבות הבדואית בנגב, בשיתוף התושבים. (הוגש 5.5.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה מנהלית נגד מדיניות הריסת בתים והגשת כתבי אישום בגין בנייה ללא היתר במזרח ירושלים (עת"מ 1853/09)

האגודה לזכויות האזרח, ארגון במקום ותושבים ממזרח י-ם הגישו עתירה מנהלית בה מתבקש בית המשפט להורות על הקפאת הליכי אכיפה וצווי הריסת בתים במזרח י-ם. כן מתבקש בית המשפט להורות לגורמים בעיריית ירושלים ליזום תוך שלוש שנים תכנית מתאר שתפתור את מצוקת הדיור ואת בעיות התשתית הלקויה במזרח ירושלים בכלל, ובשכונת ג'בל אל-מוכבר בפרט. העותרים טוענים, כי מספר התרי הבניה שניתנים לתושבים קטן בהרבה מזה הניתן לתושבי השכונות היהודיות הסמוכות, וכי יש בכך משום הפליה פסולה ובלתי חוקית, שמאלצת רבים מהתושבים לבנות את בתיהם ללא היתר. כן נטען, כי לאור נסיבות אלה פעולת הריסת הבתים שנבנו ללא היתר מהווה פגיעה בקניין התושבים ובזכותם לקורת גג. (הוגשה ב-10/11/09).




עמותת "במקום" פרסמה נייר עמדה בנושא מצוקת הדיור בקרב הקהילה הפלסטינית ביפו

נייר העמדה שפורסם על ידי עמותת "במקום" בשיתוף עם המעבדה לתכנון עם הקהילה בטכניון עוסק במצוקת הדיור של הקהילה הפלסטינית ביפו. במסמך ישנה סקירה של הרקע התכנוני להוצאת צווי הפינוי וההריסה, בחינת גורמי העומק שהובילו לכך, השוואה בין דיירי רשות הפיתוח הפלסינים לדיירי רשות הפיתוח היהודים בחלקי העיר השונים, והמלצות לפתרון הבעיה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

תושבים הגישו עתירה כנגד תוכנית המתאר ליישוב דליית אל-כרמל בטענה שאינה חוקתית בשל פגיעתה בזכויות התושבים לקניין ולכבוד

בעתירה שהוגשה על ידי עמותת עדאלה נטען, כי תוכנית המתאר איננה מתחשבת במצוקת הדיור בשטח היישוב, וכי יישומה יביא להריסת כ- 600 בתים והשארת דריהם ללא קורת גג. עוד נטען, כי המתכננים לא שקלו אופצייה תכנונית אשר תמנע או תמזער פגיעה בזכויות החוקתיות לקניין ולכבוד, ועל כן התוכנית הנה שלא לתכלית ראויה ואיננה מידתית.




האגודה לזכויות האזרח עתרה להקמת מרפאה ביישוב הלא מוכר תל אלמלח בנגב שזמן ההגעה ממנו למרפאה הקרובה ביותר הוא כשעתיים וחצי

העתירה הוגשה באמצעות האגודה לזכויות האזרח לאחר שבעקבות עתירה קודמת הכיר משרד הבריאות במפורש בצורך בהקמת מרפאה בתחומי היישוב הלא מוכר תל אל מלח. אף על פי כן לא הוקמה עדיין מרפאה ביישוב בשל העדר תכנית מתאר המאפשרת הקמתה. העותרים מפרטים את הפגיעות בזכות לבריאות, לשוויון, לשלמות הגוף ולכבוד האדם הנגרמות בשל העדר מרפאה, ומדגישים כי הם מסתפקים במבנה יביל לצרכי המרפאה שאין בהקמתו משום קביעת עובדות בשטח. לכן מבקשים העותרים מבית המשפט להורות על הסרת החסמים התכנוניים והקמת המרפאה לאלתר.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

דו"ח האגודה הערבית לזכויות האדם: "אזרחים לא מוגנים - סכנת פינוי 500 משפחות פלסטיניות מיפו מבתיהם על-ידי עמידר"

האגודה הערבית לזכויות האדם פרסמה דוח המתעד את סכנת הפינוי המוטלת על ראשיהם של התושבים הפלסטינים בשכונת עג'מי ביפו, ואת המניעים העומדים מאחורי הפינוי.




עתירה לביהמ"ש עליון למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים להימנע מהריסת המבנים בחירבת זנוטה

תושבי חירבת זנוטה מגישים עתירה נגד רשויות התכנון והבנייה לביהמ"ש העליון בבקשה לצו על תנאי וצו ביניים. העתירה מבקשת להפסיק את אכיפת חוקי התכנון והבניה נגד פלסטינים וכן להפסיק את האפליה האסורה בין ההתנחלויות לבין הכפרים הפלסטינים ולהכין תוכניות בניה, העונות על הצרכים של האוכלוסייה להכשרת בניה קיימת. כמו-כן,מבקשים העותרים צו ביניים המורה על הפסקת ההריסות עד לדיון בעתירה.




מחאה נגד מינויו של יואל לביא, ראש עיריית רמלה, לתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל בשל התבטאויותיו הגזעניות

מספר ארגונים למען זכויות האזרח ולמען האוכלוסיה הערבית פנו במכתב לרה"מ, לשר השיכון וליועמ"ש כנגד מועמדותו של יואל לביא לתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל. לטענתם, התבטאויותיו הגזעניות והבוטות נגד תושבי רמלה הערבים אינם עולים בקנה אחד עם תפקיד ציבורי חשוב מעין זה המחייב היעדר פניות ודעות קדומות, ולכן יש לדחות את מועמדותו למינוי.




ערעור לבית המשפט העליון בעניין חיבור בתי בדואים למים

ערעור לבית המשפט העליון בשיבתו כערכאת ערעור על בית הדין לענייני מים נגד נציב המים ומנהל מקרקעי ישראל כנגד ההחלטה שלא לחבר בתי הבדואים למים.




קבוצות מוחלשות

זכויות המיעוט הערבי
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם