המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

הזכות לחיי משפחה > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
בית המשפט לעניינים מנהליים: יש להעניק מעמד בישראל לאשתו הראשונה של אזרח שנישא בנישואין ביגמיים ( עת"מ 27908-04-10)

העותרת הינה תושבת עזה אשר נשואה לאזרח ישראלי כעשר שנים.פנייתה למשרד הפנים לקבלת מעמד קבע נדחתה בנימוק שבעלה נשא אישה שנייה ואין לתת מעמד למי שמצויה בנישואין ביגמיים. לטענתה הינה זכאית למעמד קבע למרות נישואיו של בעלה לאישה אחרת וזאת לאור חיי השותפות אשר קיימו במהלך עשר שנים יחדיו ולאור העובדה כי להם שבעה ילדים. בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע קבע, כי אף שנישואין ביגמיים מהווים עילה טובה לאי מתן מעמד בישראל לאישה השנייה, הרי שכיוון שהעותרת היא אשתו הראשונה של האזרח ומדינת ישראל הפכה למרכז חייה, אין להענישה בשל העובדה שבעלה נישא לאישה אחרת ויש להעניק לה מעמד של קבע. (7.7.2010)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה עתירה לדיון נוסף על החלטתו לחייב מתן היתר ישיבה בישראל במסגרת איחוד משפחות על אף קיום סיכון בטחוני (דנג"צ 2034/10)

בבג"צ 7444/03 הורה בית המשפט לשר הפנים לתת היתר ישיבה בישראל במסגרת איחוד משפחות לבני זוג שנישאו בישראל 14 שנים קודם לכן, על אף טענת משרד הביטחון לקיום סיכון בטחוני הנובע מקשריה המשפחתיים של העותרת עם גורמים העוסקים בפעילות טרור. בעקבות ההחלטה הגיש משרד הפנים בקשה לדיון חוזר בטענה שבפסק הדין נקבעו הלכות חדשות לגבי המבחן ההסתברותי שיש להפעיל באיזון שבין זכויות יסוד לבין ביטחון המדינה, וכן שההחלטה צמצמה את ההליך המדורג לקבלת היתר ישיבה קבוע. בג"צ דחה את העתירה בקובעו שהחלטתו לא קבעה הלכה חדשה, במקרה הנדון אין מידע ישיר המצביע על סיכון בטחוני הקשור בעותרת ובהנתן נכונותה לקבל על עצמה מגבלות ותנאים שהציבו שירותי הביטחון, אין לפגוע בזכותה לחיי משפחה (ניתן 24/08/10).




בג"צ קבע כי עבודה בעבר ברשות הפלסטינית עשויה להוות עילה לדחיית בקשה לאיחוד משפחות (בג"צ 5702/07)

העותרים הם אזרח ישראלי ותושבת רמאללה שהתחתנו ולהם בת שהוכרה כאזרחית ישראלית. בקשתם לאיחוד משפחות נדחתה בנימוק שהעותרת עבדה ברשות הפלסטינית שנים רבות, דבר היוצר מצב של ניגוד עניינים, המצדיק את דחיית בקשתה. בג"צ קבע, כי אף שהזכות לחיי משפחה היא זכות חוקתית, ניתן להגבילה מטעמי בטחון המדינה, אך הטעמים המצדיקים סירוב לבקשת האיחוד צריכים להיות טעמים בעלי משקל. עבודתה של העותרת ברשות הפלסטינית הינה גורם רלבנטי ובעל משקל, אם כי יש לשקול את סוג העיסוק ומאפיניו. מאחר שהמשיבים נתנו לעותרת היתר שהייה זמני לאחר שהצהירה כי התפטרה מתפקידה ברשות, והביעו נכונות לשקול את בקשתה מחדש בחלוף תקופת זמן ובהתאם לנסיבות, הוחלט כי אין מקום להתערב והעתירה נדחתה. (ניתן ב 4/5/10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ חייב את שר הפנים ליתן היתר ישיבה בישראל במסגרת איחוד משפחות על אף קיומו של סיכון בטחוני (בג"צ 7444/03)

העותר הינו אזרח ותושב ישראלי. הוא נישא לעותרת, ילידת סוריה ותושבת האזור. בעקבות נישואיהם בשנת 1996 אושרה באופן זמני בקשתם לאיחוד משפחות. כשבע שנים לאחר מכן, בעקבות התנגדותם של גורמי בטחון, החליט שר הפנים לדחות את בקשתם של העותרים לחידוש הרישיון. ההתנגדות נעוצה בקשריה המשפחתיים של העותרת עם גורמים שעוסקים בפעילות טרור נגד ישראל. בבואו לערוך איזון בין הזכות לחיי משפחה, הניצבת במדרג עליון של זכויות האדם מחד, לבין האינטרס של שמירה על בטחון המדינה ושלום הציבור מאידך, הדגיש בית המשפט העליון כי עוצמת הפגיעה בזכות לחיי משפחה גבוהה ביותר עקב הסירוב, שכן משמעותו היא חיוב המשפחה לעקור לארץ אחרת, לאחר ארבע עשרה שנים אשר במהלכן הספיקו בני הזוג להקים משפחה ולהכות שורש בארץ. עוד נאמר, כי הסיכון הביטחוני מהעותרת הינו עקיף בלבד. על כן קבע בית המשפט, כי אין הצדקה לביטול היתר הישיבה שניתן לעותרת, אך ניתן להתנותו בתנאים שונים. (ניתן 22/02/10).

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה עתירה לאפשר ביקורים בעזה במהלך חג עיד אל פיטר (בג"צ 7235/09)

המוקד להגנת הפרט הגיש עתירה לבג"צ לאפשר ביקורים בעזה במהלך החג עיד אל פיטר. העתירה הוגשה לאחר שבשנתיים האחרונות הצבא לא מאפשר להתיר ביקורים בחג בטענה שהמצב הביטחוני אינו מאפשר זאת. המוקד להגנת הפרט מבקש בעתירתו להורות על ביטול המדיניות הפסולה ולחדש את ביקורי החג כפי שהיה נהוג בעבר, שכן מניעה זו פוגעת בסיכוי היחיד של אותם אזרחים ותושבים לטפח את הזיקה המשפחתית עם קרוביהם בעזה. בג"צ דחה את העתירה וקבע, כי לא קמה עילה להתערב כל עוד עומדת המציאות הבטחונית בעינה.


למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון קבע כי למדינה חובת שימוע כלפי מבקשי איחוד משפחות שבקשתם מסורבת מטעמים בטחוניים (עע"ם 1038/08)

בית המשפט העליון דחה את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט קמא לפיה מוטלת על המדינה חובה להעניק שימוע למבקשי איחוד משפחות שהמניעה לאיחוד משפחות לגביהם היא בטחונית. לטענת המדינה לא עמדה למשיבים, זרים השוהים שלא כדין בישראל, זכות מוגנת לשימוע מוקדם עובר לקבלת החלטה בעניינם זאת, בין השאר, מן הנימוק שסירוב לבקשה להתיר את שהייתם בארץ אינו משנה את מעמדם המשפטי. בית המשפט העליון קבע, כי יש להעניק למבקשים בבקשות לאיחוד משפחות זכות שימוע בטרם מתקבלת החלטה בעניינם על סמך חוות הדעת של הגורמים הבטחוניים. עוד נקבע כי במידה ונשקלת דחיית הבקשה, על הליך השימוע לבוא לאחר הודעה מפורטת ככל הניתן בדבר הסיבה שבגינה נשקלת הדחייה, על מנת שיוכלו המבקשים להכין את עצמם כראוי לקראתו. בית המשפט ציין כי במקרים חריגים, בעלי דחיפות בטחונית מיוחדת, ניתן לאפשר שימוע מאוחר, לאחר ההודעה על ההחלטה, ולעתים אף לאחר שיצא המבקש את הארץ.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לעניינים מינהליים: דחיית בקשת בן זוג פלסטיני לקבלת מעמד בישראל בהתבסס על חומר חסוי הינה פסולה (עתמ 262/09)

העותר, תושב דהריה, נישא ליהודיה תושבת ישראל ומתגורר עם משפחתו בבאר שבע. בעקבות פניית העותר ומשפחתו למשרד הפנים בבקשה לאיחוד משפחות, ניתנה לעותר אשרת שהייה בארץ, אולם בשל הליך פלילי אשר התנהל בעניינו, אשרה זו לא הוארכה ומאז שוהה העותר בישראל שלא כחוק. לטענת משרד הפנים בקשת העותר להמשך שהייה נדחתה בשל מידע חסוי המעיד על סכנה לשלום הציבור באם ישאר בישראל. בית המשפט קיבל את העתירה וקבע, כי החלטתו של משרד הפנים בטלה שכן אינה עומדת במבחני ההגינות המנהלית הנדרשת מהחלטת רשות, זאת בין השאר בשל העובדה שהחומר החסוי בעניינו של העותר אומץ ללא בדיקה אובייקטיבית כלשהי ומבלי לאפשר לו להתייחס לדברים במהלך ישיבת השימוע.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון קבע כי משרד הפנים רשאי לסרב לבקשה לאיחוד משפחות עבור בן הזוג שנישואיו נישואין ביגמיים (בג"צ 9280/06)

בדחיית העתירה על הסף בית המשפט שב ומסכים למדיניותה של המדינה שלא להכיר בתוצאות מעשי נישואין שעל פי תפיסת המחוקק נוגדים את תקנת הציבור בישראל כגון נישואין ביגמיים. בית המשפט לא מצא פגם בכך שהבקשה נדחתה רק על בסיס ראיות מינהליות והודאת העותר וללא המתנה להעמדה לדין בעברת הביגמיה.




בית המשפט העליון אישר הפסקת הליך איחוד משפחות של תושב ירושלים המזרחית בשל עבירות פליליות קלות(עע"מ 1889/06)

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של תושב ירושלים המזרחית בגין הפסקת הליך איחוד משפחות בו החל לאחר נישואיו לתושבת ירושלים. הסיבות להפסקת הליך האחמ"ש היו הרשעתו בהחזקת סמים לצריכה עצמית ובעבירות בנייה ללא היתר וכן בשל מידע מודיעיני על מעורבותו בביצוע עבירות סמים, בהן לא הוגשו נגדו כלל כתבי אישום.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

Offical English translation of the supreme Court decision on Constitutionality of the Nationality and Entry into Israel Law

Offical English translation of the Supreme Court decision on the constitutionality of the Nationality and Entry into Israel Law which prevents family unification in Israel of Israeli citizens, mostly Palestinians, with residents of the occupied terittories

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לעניינים מנהליים הורה על מעצרו וגירושו של תושב אזור שוהה בלתי חוקי הנשוי לישראלית (עת"מ 108/08)

שופט ביהמ"ש לעניינים מנהליים בנצרת דחה בקשה לאיחוד משפחות שהוגשה על-ידי תושב אזור שוהה בלתי חוקי ואשתו הישראלית, והורה למשטרה לעוצרו לאלתר ולדאוג לגירושו מהארץ. הנימוקים העיקריים להחלטה הינם, שיהוי ניכר בהגשת העתירה, והעדר זכות לכאורה לשהיית העותר בארץ. בית המשפט ציין כי העותר יהיה רשאי להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות בעת שהותו מחוץ לישראל.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בנושא שלילת מעמדה של תושבת קבע במדינת ישראל. (עת"מ 8481/08)

המוקד להגנת הפרט עתר לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, במסגרת חוק חופש המידע, לקבלת נתונים על היקף התופעה של שלילת תושבות בירושלים המזרחית במהלך השנים 2006 ו-2007


להורדת המסמך לחץ/י כאן


בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין וחייב את המדינה לטפל בבקשה לאיחוד משפחות של המשיב (עע"ם 1621/08)

משרד הפנים סירב להתחיל טיפול בבקשה לאיחוד משפחות עם אזרח ירדני, למרות פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים שחייבו לעשות כן, בטענה שיש להמתין עד לבירור הערעור שהגיש המשרד לבית המשפט העליון. השופט לוי דחה את בקשת המשרד לעיכוב ביצוע בנימוק שתחילת הטיפול בבקשה ובחינת הבקשה למתן מעמד זמני ורשיון עבודה בישראל אינם יוצרים מצב בלתי הפיך, ולכן אף אם יתקבל הערעור, אין במאזן הנוחות כדי להצדיק חריגה מהכלל הנוהג לפיו הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע פסק דין




בית המשפט לעניינים מנהליים: בבקשה למתן תושבות קבע לא די בבחינת משך שהיה בחו"ל אלא יש לבחון את מכלול הנסיבות (008033/08)

העותרת ביקשה שבנה יזכה למעמד של תושב קבע. המשיב דחה את בקשתה כיוון שהעותרת לא עמדה בדרישה של ניהול מרכז חיים רציף בגבולות המדינה בשנתיים שקדמו לבקשה, ושהתה כחצי שנה מחוץ לישראל. בית המשפט קבע שלא די בבחינת משך שהייתה בחו"ל, אלא נדרשת גם בחינה של מכלול הנסיבות והמטרות שהביאו אותה לצאת מן הארץ. ביהמ"ש הורה למשיב לרשום את העותר כתושב ארעי במעמד ארעי למשך שנה, ואם בתום השנה יימצא שהדרישה למרכז חיים בישראל קויימה, יעניק לעותר מעמד של תושב קבע.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ קיבל חלקית עתירה ויאפשר לארבעה ילדים ממזרח ירושלים לבקר את סבתם החולה בעזה (בג"צ 1343/08)

העתירה נדחתה ביחס לשני העותרים הבגירים, בני הזוג ענאתי, והתקבלה בעניין ארבעת ילדיהם הקטינים, אשר יוכלו לבקר את סבתם החולה בכפוף לתנאי גורמי הביטחון. המוקד להגנת הפרט שסייע לעותרים בעתירתם טען לפגיעה בכבודם של העותרים ובחירותם, פגיעה בחופש התנועה ובזכות לצאת מישראל, ופגיעה בזכות לחיי משפחה, כל זאת מבלי שנשקפת מהעותרים סכנה לביטחון המדינה, בניגוד לטענת המדינה. בנוסף, לא הוענקה לעותרים זכות שימוע בנוגע לדחיית בקשתם.


פסק הדין


בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים דחה עתירה לאיחוד משפחות בשל מידע בטחוני אודות קרוב משפחה של העותרת (עת"מ (י-ם) 143/07)

ייחודו של פסק הדין בכך שעל אף שאין מידע בטחוני לגבי העותרת עצמה שבגינו קיימת מניעה בטחונית לבקשתה לאיחוד משפחות, אלא המידע הבטחוני נוגע לקרוב משפחתה בלבד, נדחתה עתירתה. עם זאת נקבע, כי מניעה בטחונית השוללת איחוד משפחות לא תשליך על מתן היתר עבודה לאותה עותרת.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לעניינים מנהליים מורה למשרד הפנים לגבש נוהלים ברורים ובפרק זמן סביר בענייני מעמד (עת"מ 1084/06)

העתירה הוגשה בעניין איחוד משפחות, כנגד משרד הפנים שאמור להסדיר מעמדם של שניים מששת ילדי העותרים. משרד הפנים, לדברי העותרים, קושר בין בקשות שונות שלא בצדק ובכך מעכב את הטיפול בהן. ביהמ"ש לעניינים מנהליים מותח ביקורת על העיכוב בטיפול בבקשות על ידי משרד הפנים ומורה לו לטפל בעניין בתוך 8 ימים, ולגבש נוהלים ברורים כך שיגיעו לידיעת הציבור בכלל, ולאוכלוסיה הנוגעת לעניין בפרט, ויהיו מובנים וברורים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון דחה עתירה כנגד חוקתיות התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל ( בג"צ 7052/03)

בית המשפט העליוו דחה את העתירה כנגד חוקתיות התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, אף כי רוב השופטים קבעו כי החוק פוגע בזכויות החוקתיות לשוויון ולחיי משפחה במידה העולה על הנדרש. לטענת העותרים החוק פוגע בזכות החוקתית לחיי משפחה בכך שהוא מונע איחוד משפחות של בני זוג ערבים-ישראלים עם בני זוגם הערבים מהאזור ומטיל מגבלות על הקשר בין הורה ישראלי לבין ילדו. כן פוגע החוק בזכות לשוויון שכן פגיעתו מתמקדת באזרחי ישראל הערבים, שהם אלה הנישאים לבני זוג פלסטינים מהאזור. בנוסף נטען כי תכלית חוק פסולה מפני שבבסיסה עומדים שיקולים דמוגרפיים. מצ"ב קישור לפסק הדין וכן תקציר פסק הדין


למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי בירושלים קיבל חלקית עתירה למתן מעמד בישראל (עת"מ 1152/06)

משרד הפנים דחה את בקשתם של העותרים לאיחוד משפחות.העותרים מלינים נגד העדר הנמקה בהחלטה, למעט הנימוק שהבקשה מסורבת מטעמים פליליים.ביהמ"ש קיבל את העתירה חלקית וקבע שעל משרד הפנים להעניק לעותרים זכות שימוע.




בית המשפט לעניינים מנהליים סרב לבקשה לתושבות בשל סיכון בטחוני (ע"ע 00060/06)

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים קבע כי משרד הפנים רשאי לסרב לבקשה להסדיר את מעמדו של בן לתושבת ירושלים המזרחית בשל קיומו של סיכון בטחוני.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לעניינים מנהליים: יש לתת זכות טיעון לפני דחיית בקשה לאיחוד משפחות מטעמים פליליים (עת"מ 1152/06)

משרד הפנים דחה בקשת תושבת קבע להסדיר את מעמד בן זוגה בישראל מטעמים פליליים. לא ניתנה לבני הזוג אפשרות להגיב קודם להחלטה. בית המשפט קיבל את העתירה בחלקה, ביטל את החלטת משרד הפנים והורה לו לדון בעניין העותרים מחדש לאחר שתינתן להם זכות טיעון כהלכה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים קבע כי המבחן לתושבותו של אזרח ירדני הינו מבחן "מירב הזיקות" ( עת"מ 817/07)

משרד הפנים ביקש לגרש אזרח ירדני אשר התגורר בישראל משנת 2006 ונישא לאזרחית ישראלית. משרד הפנים דחה את בקשתו לאיחוד משפחות בהסתמך על כך שהוא רשום כתושב האזור. בית המשפט מקבל את העתירה והופך את החלטת משרד הפנים כשהוא מעדיף את מבחן "מירב הזיקות" לקביעת תושבותו של העותר תוך איזון בין התכלית של קיום חיי משפחה ,התכלית הבטחונית וזכותו של העותר להגנה על זכות היסוד שנפגעה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האיזורי לעבודה בב"ש קבע, כי לקופ"ח כללית אין חבות במימון טיפולי פוריות לאדם שאינו בעל תושבות בישראל (ע"ב 1660.05)

לדעת ביה"ד האזורי לעבודה, הזכות להורות אינה מעוגנת בחוקי היסוד. במסגרת 'כבודו' של האדם ו'חירותו' אין לכלול את הזכות לחינוך או לבריאות. מסגרת ביטוח הבריאות לפי החוק אינה באה לכסות את כל השירותים הרפואיים להם נזקק אדם, אלא את אותם שירותים שהמסגרת החברתית-כלכלית רואה לחובה ולאפשרי לתתם. השירות הרפואי שמבקש התובע לאשתו, שאינה תושבת בישראל, לא כלול בשירותים הרפואיים שנקבעו




פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
בית המשפט העליון דחה עתירה כנגד חוקתיות התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (בג"צ 7052/03)

בית המשפט העליוו דחה את העתירה כנגד חוקתיות התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, אף כי רוב השופטים קבעו כי החוק פוגע בזכויות החוקתיות לשוויון ולחיי משפחה במידה העולה על הנדרש. לטענת העותרים החוק פוגע בזכות החוקתית לחיי משפחה בכך שהוא מונע איחוד משפחות של בני זוג ערבים-ישראלים עם בני זוגם הערבים מהאזור ומטיל מגבלות על הקשר בין הורה ישראלי לבין ילדו. כן פוגע החוק בזכות לשוויון שכן פגיעתו מתמקדת באזרחי ישראל הערבים, שהם אלה הנישאים לבני זוג פלסטינים מהאזור. בנוסף נטען כי תכלית חוק פסולה מפני שבבסיסה עומדים שיקולים דמוגרפיים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

קבוצות מוחלשות

זכויות המיעוט הערבי
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם