המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

הזכות לחיי משפחה > שונות

כללי
זכויות האדם ונטילת סיכונים; על דמוקרטיה, "תיוג אתני" ומבחני פסקת ההגבלה/ ברק מדינה ואילן סבן

המאמר עוסק בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003, האוסר על שר הפנים ליתן לפלשתינאים שנישאו לאזרחי/תושבי ישראל אזרחות, תושבות או רישיון לישיבה בישראל, ובפסק הדין בעניין עדאלה, אשר ניתן בעקבותיו. המחברים טוענים, כי החוק מהווה תיוג (profiling) על ידי המדינה, במסגרתו המדינה פוגעת בבני אדם רק בשל השתייכותם לקבוצה שמבחינה סטטיסטית טמון בה סיכון גבוה בהשוואה לכלל האוכלוסיה. המחברים טוענים, כי כאשר התיוג פוגע בזכות יסוד או מופנה כלפי קבוצת מיעוט הוא יהיה חוקתי רק היכן שמתקיים מבחן הסיכון האינדיבידואלי, ומוכח כי מכל אחד ואחד מבני הקבוצה המתוייגת נשקף סיכון ניכר. חוק האזרחות והכניסה לישראל אינו עומד במבחן זה ולכן אינו חוקתי. כן נטען במאמר, כי בחברה דמוקרטית התכלית של השגת ביטחון מוחלט אינה יכולה להוות תכלית ראויה.




בעקבות עתירה לבג"צ הותר לאזרחית ישראלית לבקר בעזה את אביה החולה למשך שלושה ימים בלבד.

אזרחית ישראלית תושבת רמלה הגישה בקשה להיתר כניסה לרצועת עזה עבורה ועבור בנה בן הארבע, על מנת לבקר את אביה הקשיש, שאושפז במצב קשה בביה"ח לאחר שלקה בשבץ מוחי והתמוטט. למרות דחיפות הבקשה ואופייה ההומניטארי המובהק, לא נתן הצבא לעותרת תשובה עניינית כלשהי, למעט הודעה לקונית כי העניין נמצא בטיפול. רק בעקבות עתירה לבג"צ של המוקד להגנת הפרט, החליטה מנהלת התאום והקישור במחסום ארז להתיר לאישה לבקר את אביה החולה. למרות מצבו הקשה של האב, הוקצו לעותרת שלושה ימי ביקור בלבד.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ארגון עדאלה הגיש שלוש חוות דעת מומחים לבג"ץ בעתירה כנגד חוקתיות חוק האזרחות והכניסה לישראל (בג"צ 830/07)

לקראת הדיון בעתירה כנגד החוק, שיתקיים ב 15.3.09, הגיש ארגון עדאלה לבג"ץ שלוש חוות דעת מטעם מומחים זרים במשפט בין לאומי ובמשפט חוקתי בנוגע לחוקתיותו של חוק האזרחות והכניסה לישראל, האוסר על איחוד משפחות בין אזרחים ערבים לבין פלסטינים מהשטחים וממדינות המוגדרות כמדינות אויב. לדברי הארגון, שלוש חוות הדעת מוכיחות, כי אין מדינה דמוקרטית בעולם שקיים בספר החוקים שלה חוק המזכיר את חוק האזרחות והכניסה לישראל, וכי החוק אינו עומד במבחני הביקורת השיפוטית, בהיותו מפלה על רקע לאום ועל רקע אתני, ופוגע בזכויות החוקתיות למשפחה, לכבוד ולשוויון באופן גורף ובלתי מידתי.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ארגוני זכויות אדם הגישו בקשה להצטרף כ"ידיד בית המשפט" בערעור המדינה נגד מתן זכות טיעון בהליכי איחוד משפחות (עע"ם 1038/08)

האגודה לזכויות האזרח והמוקד להגנת הפרט הגישו בקשה להצטרף כידידי בית המשפט לדיון בערעורים שהגיש משרד הפנים לבית המשפט העליון על פסקי דין של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים. בפסקי הדין נקבע, כי כאשר משרד הפנים שוקל לדחות בקשה להסדרת מעמדם של בני זוג של ישראלים מטעמים ביטחוניים או פליליים, עליו לקיים שימוע טרם קבלת ההחלטה. לטענת המדינה, אין היא מחויבת לתת זכות טיעון טרם החלטת הדחייה, שכן לבני הזוג עומדת האפשרות לערער על ההחלטה בעניינם. בבקשה דנים הארגונים בהיבטים נורמטיביים ופרקטיים של הליכי בירור בקשות להסדרת מעמדם של בני זוג, כגון הזכות לחיי משפחה, וכן טוענים, כי הסוגיה נשוא הערעורים הוכרעה זה מכבר על ידי בית המשפט לעניינים מינהליים מבלי שהמדינה תערער על כך ועל כן היא מושתקת מלערער כעת.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה שניה לבג"צ נגד חוק האזרחות שמונע מעמד מבני זוג פלסטינים של ישראלים (544/07)

עתירה למתן צו על תנאי, המורה למדינה לבוא וליתן טעם מדוע לא ייקבע, כי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003 בטל, זאת לאחר שהכנסת האריכה את תוקפו של החוק בשלושה חודשים נוספים. בעתירה נטען כי יישומו של החוק פוצע במרקם חייהן של מאות משפחות – נשים, גברים וטף שלא חטאו בדבר– ושומט תחת רגליהן כל בסיס ליציבות.




קבוצות מוחלשות

זכויות המיעוט הערבי
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם