המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

הזכות לנישואין וחיי משפחה > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א נתן צו הורות פסיקתי ללא תסקיר לזוג לסביות (תמ"ש 57740-12-13)

זוג אמהות הגישו בקשה להכיר בהורותן המשותפת על בנן שלא על דרך של אימוץ לפי ההלכה הקיימת, אלא באמצעות צו הורות פסיקתי ללא צורך בתסקיר. המדינה התנגדה להרחבת השימוש בצווי ההורות לגבי לסביות, וטענה כי יש לייחד צווים אלה רק להליכי פונדקאות. במהלך ניהול ההליך המדינה הסירה את התנגדותה למתן צווי הורות ללסביות, אך עדיין דרשה מעורבות של רשויות הרווחה כתנאי למתן צווי ההורות, תוך הטלת שורה של תנאים למתן הצווים, כגון משך זמן מסוים להגשת הבקשה מיום הלידה ועוד. המבקשות עמדו על זכותן להכיר בהורותן ללא תסקיר. המדינה הסכימה לכך, כפי שעולה מעמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה, ובית המשפט נתן צו הורות ללא תסקיר. (ניתן 1.3.15).


להורדת המסמך לחץ/י כאן


ביהמ"ש המחוזי קיבל ערעור של בנות זוג בנוגע לבקשת אימוץ של כל אחת מהן, את ילדיה של רעותה (ע"מ 213/08)

ביהמ"ש המחוזי בירושלים קיבל ערעור על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה, אשר דחה בקשתן ההדדית של בנות זוג לאימוץ של כל אחת מהן, את ילדיה של רעותה. ביהמ"ש קמא דחה הבקשה מהטעם ששאלת מעמדם של בני אותו המין החיים חיים משותפים מצויה במחלוקת, ולכן טובת הילדים עלולה להפגע אם יאושר האימוץ. עוד נקבע שאין "נסיבות מיוחדות" המצדיקות האימוץ. ביהמ"ש המחוזי קיבל עמדת פקידת הסעד שמתן צווי האימוץ במקרה דנן תהיה לטובת הילדים. לגבי נסיבות מיוחדות נקבע שהקטינים חיים מיום לידתם במסגרת יציבה ותומכת של המערערות, החיות יחדיו תקופה ארוכה, והמשמשות כאפוטרופסיות האחת של ילדיה של רעותה. נקבע שהמדובר בנסיבות מיוחדות המצדיקות האימוץ. הובהר שההכרעה מתייחסת רק לכושרן של המערערות לאמץ הילדים ושאין בה הכרה בסטאטוס משפטי חדש. ביהמ"ש הורה על מתן צווי האימוץ. (ניתן 19.03.2009)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי דחה עתירה להסדרת מעמד לתושבת חוץ שהינה בת זוג של ישראלית (עת"מ 30605-04-14)

זוג לסביות שאחת מהן תושבת חוץ, עתר לביהמ"ש המחוזי בחיפה כנגד החלטת משרד הפנים שלא להחיל לגביהן את ההליך המדורג להסדרת מעמדם של ידועים בציבור של אזרחי ישראל. ההחלטה התקבלה מהטעם שהעותרות לא הוכיחו קיומו של תא משפחתי. ביהמ"ש דחה טענת העותרות שההחלטה נגועה בשיקולים זרים, בכך שהיא מסתמכת גם על חוות דעת לשכת הקשר. נקבע שהפנייה לחוות הדעת מחוייבת ע"פ נוהל חיים משותפים לגבי יוצאי רוסיה, ושהתחשבות בה אינה מהווה שיקול זר. ביהמ"ש דחה טענת העותרות שהן הופלו מחמת היותן לסביות. נפסק שלא נמצא בהתנהלות הרשות ביטוי כלשהו לנושא זה, מלבד אמירה אחת בדבר מערכת זוגית ארוכה שניהלה אחת מהעותרות עם גבר. נקבע שהתייחסות זו היא לגיטימית בנסיבות העניין. נפסק שהעותרות לא הציגו ראיות מספיקות להוכחת קיומו של תא משפחתי, ושדין העתירה להידחות. (ניתן 13.05.14)




ביהמ"ש המחוזי החיל את הלכת השיתוף בנוגע לרכוש משותף של בנות זוג שנפרדו לאחר כעשרים שנה (עמ"ש 2219-06-12)

ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל ערעור על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה, בגדרה נדחתה ברובה תביעת המערערת להצהיר שהיא בעלת מחצית הזכויות ברכוש המשותף שהצטבר במהלך חייה המשותפים עם זוגתה. השופטת לבהר שרון ציינה שאמנם, לשם בחינת תחולת הלכת השיתוף לגבי ידועים בציבור, יש צורך בנטל ראייתי מוגבר. עם זאת, נפסק שכאשר בני זוג חיים כידועים בציבור בשל מניעות ולא מבחירה חופשית, כמו במקרה דנן, העובדה שמדובר בידועים בציבור, היא בעלת חשיבות פחותה לעניין נטל ההוכחה הנדרש בעניין זה. לפיכך, ולאור נתונים שונים כגון כך שבנות הזוג חיו יחדיו כעשרים שנה, ניהלו עסק משותף וגידלו יחדיו את בנה של המשיבה, נפסק שיש במקרה זה להחיל את הלכת השיתוף. באופן ספציפי קבע ביהמ"ש שהלכת השיתוף תחול גם בנוגע לשלוש דירות שנרכשו ע"י בנות הזוג במהלך השנים. (ניתן 06.03.14)




ביהמ"ש לענייני משפחה נתן צו הצהרתי המתיר נישואין של בני זוג יהודיים מאותו המין (תה"ן 52224-11-13)

ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א קיבל עתירת בני זוג יהודים מאותו המין, שהתחתנו בני-יורק ונרשמו במרשם האוכלוסין כנשואים, ונתן "צו הצהרתי" המתיר נישואיהם. השופט שילה קבע שהזכות להשתחרר מנישואין היא זכות חשובה, המהווה חלק מ"כבוד האדם", ושעל המדינה החובה לסייע לממשה. השופט קבע שאין לאמץ גישה לפיה לערכאה בישראל אין זכות לדון בסוגיה. עוד נקבע שגם ביה"ד הרבני לא מוסמך לדון בנושא מהטעם שהוא אינו מכיר בנישואין חד-מיניים. נפסק שבנסיבות אלו ביהמ"ש האזרחי בישראל מוסמך לדון בהתרת נישואין חד-מיניים, וזאת למרות שנישואין אלו לא הוכרו בישראל. הובהר שהתרת הנישואין הינה לצורכי מרשם, ואין בכך בכדי לטעון שהמשפט הישראלי מכיר בנישואין אלו. עוד הובהר שההליך הנכון במקרים כמו המקרה דנן הינו תובענה לפס"ד הצהרתי ולא תובענה לפי חוק התרת נישואין, שאינו חל על זוגות יהודיים. (ניתן 8.12.13)




ביהמ"ש לענייני משפחה: בת זוג לשעבר של אימו הביולוגית של קטין חייבת במזונות קטין מכוח דיני החוזים (תמ"ש 21910-02-10, תמ"ש 35645-06-11, תמ"ש 35716-06-11, תמ"ש 35695-06-11)

ביהמ"ש לענייני משפחה במחוז ת"א קיבל תביעה למזונות קטין שהגישה התובעת כנגד זוגתה לשעבר. ע"פ המפורט בפס"ד, במהלך חייהן המשותפים של התובעת והנתבעת, וטרם פרידתן, נולד לתובעת ילד. ביהמ"ש קבע שבנסיבות המקרה, מכיוון שהמדובר בבנות זוג חד-מיניות, ולאור כך שהנתבעת לא אימצה הקטין כדין, התובעת אינה יכולה לחייב הנתבעת בתשלום מזונות קטין מכוח הוראות הדין. השופטת ז'יטניצקי רקובר קבעה שבנסיבות אלו, הדרך היחידה לחייב תשלום מזונות קטין, הינה ע"פ דיני החוזים. ביהמ"ש בחן את התנהלות הצדדים טרם לידת הקטין ואחריה, וקבע שבפועל, הן התובעת והן הנתבעת שימשו כאימהות לקטין, ושהן גידלו אותו יחד. ביהמ"ש גם קיבל טענת התובעת שהיא הסכימה להרות מתוך ההבנה שהיא וזוגתה יגדלו הילד יחדיו. לפיכך, ומתוקף דיני החוזים, קבע ביהמ"ש שחלה חובת מזונות של הנתבעת כלפי הקטין. (ניתן 27.8.13)




בית המשפט הגבוה של דלהי ביטל את עבירת משכב הזכר (7455/2001)

חוק העונשין ההודי נוסח על ידי הלורד מקולי, ונחקק בהודו הבריטית בשנת 1861. לפני מספר ימים קבע בית המשפט הגבוה של דלהי, כי העבירה שבסעיף 377 לחוק העונשין ההודי (עבירות נגד הטבע), ככל שהיא אוסרת על קיום יחסי מין בין בגירים בהסכמה ובצנעת הפרט, אינה חוקתית.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לענייני משפחה אישר בקשה לאימוץ בגיר על ידי בני זוג מאותו מין (אמצ 34/07)

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב אישר בקשה לאימוץ בגיר על ידי בני זוג מאותו מין. בית המשפט קבע כי מתקיימים התנאים הקבועים בחוק אימוץ ילדים ובהלכת בית המשפט העליון בפרשת ירוס חקק בדבר הנסיבות המצדיקות מתן צו אימוץ במשפחות חד מיניות. בתסקיר שהוגש לבית המשפט נקבע שמתקיימים יחסי הורה-ילד בין המבקשים למאומץ במשך שנים רבות, היחסים בין המבקשים למאומץ הם יחסי "הורים-ילדים", האופיניים ליחסים בגילאים עליהם מדובר, ולפי התרשמות פקידת הסעד מתקיימים יחסי אהבה, אהדה ואכפתיות אין סופית של המבקשים ומצד שני אהבה גדולה והכרת תודה עצומה של המאומץ כלפיהם.




בית המשפט למשפחה דחה בקשות לאימוץ ילדי אישה על ידי בת זוגה בטענה ששאלת מעמדם של בני אותו המין החיים חיים משותפים מצויה במחלוקת לאומית וחברתית ( תיק אימוץ 37/07)

שופטת בית המשפט לענייני משפחה, השופטת נילי מיימון, דחתה בקשתן ההדדית של בנות זוג לאמץ האחת את הילדים שילדה רעותה בטענה ששאלת מעמדם של בני אותו המין החיים חיים משותפים מצויה במחלוקת לאומית וחברתית ולכן טובת הילדים עלולה להפגע אם יאושר האימוץ. בנות הזוג ערערו לבית המשפט המחוזי בטענה, כי ההחלטה עומדת בניגוד להלכת ירוס חקק בה קבע בית המשפט העליון כי חוק האימוץ מאפשר אימוצים בתוך משפחות חד מיניות כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות המצביעות על כך שטובת הילדים היא כי ינתן צו אימוץ. בהלכת ירוס חקק אף נקבעו קריטריונים לבחינת הנסיבות המיוחדות הכוללים בין השאר את קיומו של קשר נוכחי בין המאמץ למאומץ, משכו ועוצמתו.


הודעת הערעור


בית המשפט לענייני משפחה קבע שהחוק למניעת אלימות במשפחה אינו חל על זוג הומואים שכן יחסיהם סותרים את ערכי המדינה כמדינה יהודית (תמש016310/08)

בית המשפט סירב להוציא צו הגנה לגבר שהתלונן כי המאהב שלו לשעבר מתעלל בו נפשית לאחר שהודיע לו שהוא נפרד ממנו. נקבע כי המבקש אינו עונה לאף הגדרה בחוק- לא כבן משפחה ולא כידוע בציבור וכן כי המבקש אינו זכאי להיות מוכר על פי החוק מפני שיחסים אלו מעצם טיבם וטבעם אין בהם כדי ליצור את התא המשפחתי הגרעיני של הורים וילדים.לדברי בית המשפט מכיוון שיחסים הומוסקסואליים סותרים את ערכי המדינה כמדינה יהודית אין לתת להם הכרה אם המחוקק אינו עושה זאת




בית הדין האזורי לעבודה קבע שלצורך קבלת קצבת שאיר מבוטח, שאירה ממערכת יחסים לסבית זכאית לזכויות כאלמנת מבוטח ולא כאלמן מבוטחת (עב 1758/06 )

בית-הדין קבע כי התכלית העומדת בבסיס הזכאות לקבלת קצבת שאירים בהתאם לתקנון הנתבעת ובהתאם לחוק הביטוח הלאומי הינה זהה במהותה– לשמר את רמת ההכנסה של השאירים ולהגן עליהם מפני מחסור כלכלי בעקבות אובדן בן/בת הזוג. האבחנה בין נשים לגברים הן בתקנון הנתבעת והן בחוק הביטוח הלאומי, נובעת מרציונל זהה.




משרד הפנים חזר בו מהבקשה לדיון נוסף בעניין רישום אימוץ חו"ל של בני זוג מאותו המין והצהיר כי ימלא אחר הוראות פסק הדין בעניין (דנ"גצ 4252/00)

במאי 2000 פסק בית המשפט העליון כי על משרד הפנים לרשום אימוץ על ידי בן זוג מאותו המין שנערך בחו"ל. משרד הפנים ביקש לקיים דיון נוסף בפני הרכב מורחב ובינתיים סירב לרשום אימוצים מחו"ל של זגוות חד מיניים בטענה שהעניין תלוי ועומד, וזאת למרות הוראתו המפורשת של בית המשפט לבצע את הרישומים. כעת חזר בו משרד הפנים מהבקשה לדיון נוסף והצהיר כי ירשום את האימוצים בהתאם לפסק הדין תוך הבעת הסתייגויות שונות


למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע: בת זוג בת אותו המין זכאית לשיעור הגמלה לו זכאית "אלמנת מבוטח" (עב 06/ 1758)

בית-הדין הורה לנתבעת(חברת הביטוח) לשלם לתובעת קצבת שאירים כ"אלמנת מבוטח" בשיעור של 40% מהשכר הקובע ולא "כאלמנת מבוטחת" בשיעור של 20%.




פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
ק'צ. ו י'מ. (תמש 6960/03): בית המשפט למשפחה מוסמך לאשר הסכם לחיים משותפים בין בני-זוג חד מיניים

המבקשים הם בני זוג בני אותו מין, החיים ביחד כמשפחה ומנהלים משק בית משותף מזה כ-19 שנים, כאשר איש מהם אינו נשוי לאחר. הם פנו לבית המשפט למשפחה בבבקשה לאשר את ההסכם שנחתם ביניהם הכולל הסדרה של היחסים הרכושיים ביניהם וגידול ילדיהם, בעת החיים המשותפים ולעת פרידה או מוות. היועץ המשפטי לממשלה חיווה דעתו שאין סמכות לבית המשפט לעניני משפחה לאשר הסכמים בין בני זוג מאותו המין בית המשפט דחה את עמדת היועמ"ש וקבע, כי בסמכותו לאשר הסכם בין בני זוג חד-מיניים לפי ס' 3(ג) לחוק בתי המשפט למשפחה, וכי המושג "בן-משפחתו" בסעיף 1(2)(א) לחוק חל גם על זוגות חד-מיניים. לאור האמור נקבע, כי אין מניעה לאישור ההסכם המסדיר את יחסיהם המשותפים של המבקשים.(ניתן: 21/11/04)




אדיר וצח נ' מס שבח ת"א 2 (וע 1228/01): ועדת ערר מס שבח מקרקעין דחתה ערר של בני זוג מאותו מין לפטור ממס שבח ומס רכישה

העוררים הם בני זוג חד מיני ידועים בציבור. כאשר העביר האחד מהם למשנהו מחצית מזכויותיו בדירת מגוריהם, ללא תמורה, ביקש לקבל פטור ממס שבח וממס רכישה עבור ההעברה. הבקשה נדחתה, ומכאן הערר לועדת הערר. לטענת העוררים עקב היותם נחשבים כידועים בציבור ולאור ח"י כבוד האדם הם זכאים לפטור האמור, כמו בני זוג אחרים. הוועדה דחתה את הערר בקבעה, כי כוונת המחוקק במונח "בן זוג" בס' 62(ב)לחוק מיסוי מקרקעין הנגזרת מלשונו של ס' 55 לחוק הירושה היא לבני זוג שהם "איש ואישה" וזכויותיהם מושוות לזכויותיהם לו היו נישאים זה לזה. החוק הישראלי אינו מכיר בנישואין של גבר לגבר כך שאין הסעיף יכול לחול על העוררים אלא אם יחליט המחוקק לשנות את המצב המשפטי ולהכיר בנישואין חד מיניים.(27/03/03)




ירוס חקק נ' היועמ"ש לממשלה (ע"א 10280/01): יש לאפשר אימוץ יחיד הדדי על ידי בנות זוג חד מיני

פנייתן של המערערות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להעניק לכל אחת משתיהן צו אימוץ יחיד ביחס לצאצאי רעותה אשר נולדו מתרומת זרע אנונימית נדחתה. בדרך זו ביקשו המערערות, לטענתן, לעגן מן הבחינה המשפטית את מציאות חייהם של שלושת ילדיהן. היועץ המשפטי לממשלה ביקש למחוק על הסף את בקשות האימוץ בטענה, כי חוק האימוץ אינו מאפשר להיעתר להן. בית המשפט העליון פסק שחוק האימוץ אינו מקים מניעה עקרונית להכרה בזכותה של בת זוג לסבית לאימוץ יחיד של ילדי בת זוגה, וכי יש לבחון בכל מקרה ספציפי האם מתקיימים שני התנאים לאימוץ יחיד הקבועים בסעיף 25 לחוק האימוץ, האחד הוא כי "הדבר הוא לטובת המאומץ" והשני הוא כי תתקיימנה "נסיבות מיוחדות" המצדיקות את מתן צו האימוץ. לפיכך התקבל הערעור והעניין הוחזר לבית משפט לענייני משפחה לשם בדיקת התקיימות הנסיבות העובדתיות (ניתן: 10.1.05)




פלונית נ' שר הפנים (בג"ץ 1779/99, ברנר-קדיש): בית המשפט הורה לרשום ילד שאומץ בחו"ל על ידי בת זוגה של מולידתו כמאומץ

העותרות ביקשו לחייב את פקיד הרישום לרשום במרשם האוכלוסין את אימוצו של ילד על-ידי בת זוגה של מולידתו בהסתמכן על צו אימוץ שניתן בקליפוניה. בית המשפט קיבל את העתירה בהתבססו על הלכת פונק-שלזינגר לפיה אין לפקיד משרד הפנים סמכות להמנע מביצוע הרישום אלא אם אי נכונותו של הרישום גלויה לעין ואינה מוטלת בספק. בית התשפט דוחה את טענתם המשיבים לפיה רישום של ילד עם שתי אימהות בלתי אפשרי מבחינה ביולוגית וקובע, כי הרישום אינו משקף את ההיבט הביולוגי, כי אם את ההיבט המשפטי. כן צויין, כי אך מובן הוא שלכל מאומץ יש שתי אימהות, האם הביולוגית והאם המאמצת, וכי צו האימוץ אף אינו מבטל בהכרח את הקשר המשפטי בין המאומצים להוריהם הביולוגים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

קבוצות מוחלשות

זכויות הומואים ולסביות
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם