המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

נגישות ושילוב > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
ביהמ"ש המחוזי קיבל עתירה של אישה בעלת מוגבלות להתאמות בבחינת ההסמכה בע"פ ללשכת עוה"ד (עת"מ 31805-06-13)

העותרת, אישה בעלת מוגבלות אשר סיימה תואר ראשון במשפטים, עתרה לביהמ"ש המחוזי בירושלים בבקשה שייקבעו בעבורה התאמות לעניין בחינת ההסמכה בעל-פה ללשכת עוה"ד. השופט חשין קבע שלמשיבות, לשכת עוה"ד וועדת הבחינות של הלשכה, הסמכות ואף החובה לבצע התאמות בעבור העותרת, כאדם הסובל ממוגבלות – סמכות הנובעת מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ומחוק-יסוד: חופש העיסוק. הובהר שהלשכה, כגוף ציבורי, חייבת בכיבוד זכויותיה החוקתיות של העותרת, כפי שאלה עוגנו בחוקי היסוד האמורים. בנוסף צוין שאת מקור הסמכות לבצע ההתאמות, ניתן למצוא גם בהוראות סעיף 21 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הקובע שלא יראו הפליה פסולה פעולה שנועדה לקדם שוויון לאנשים עם מוגבלות. ביהמ"ש קיבל העתירה בעיקרה ונתן סעד הצהרתי שלפיו העותרת תיבחן בבחינה בע"פ רק על הנושאים עליהם נבחנה בבחינה בכתב ועל נושאים בהם עסקה במסגרת התמחותה. (ניתן 8.8.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בעקבות עתירה לבג"ץ שינה צה"ל מדיניותו ואישר שיבוצו של חייל שהיה חולה לוקמיה בילדותו, בתפקידי לחימה (בג"ץ 3422/12)

העותר, חייל המשרת בשירות סדיר, אשר בילדותו חלה במחלת סרטן מסוג לוקמיה ושממנה החלים, עתר לבג"ץ בדרישה כי יורה לרשויות הצבא לאפשר שיבוצו בתפקידי לחימה. בעקבות הגשת העתירה הודיע קצין רפואה ראשי על שינוי מדיניות צה"ל בנושא. צוין שמעתה תיערך הבחנה בין מועמדים לשירות ביטחון המשתייכים לקבוצות סיכון שונות (בינוני/גבוה), וכי חייל שיסווג כבעל סיכון בינוני יוכל לקבל אישור רפואי חריג לשרת בתפקידי לחימה במקצועות אג"מ בלבד, וזאת ולאחר ביצוע בדיקות מסוימות. ביחס לעניינו של העותר צוין כי הוחלט שניתן לשייכו לקבוצת הסיכון הבינוני ולאשר לו באורח חריג לשרת ביחידות לוחמות בדרג אג"מ. השופטת ארבל בירכה על ההחלטה לשנות את מדיניות צה"ל בעניין. נקבע שבנסיבות דנן העתירה מיצתה עצמה ודינה להימחק. (ניתן 14.11.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש העליון: רשות הרבים אמורה להיות בטוחה וכשירה גם עבור אנשים בעלי מוגבלויות (ע"א 1952/11)

ביהמ"ש העליון דחה ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי שקבע שלאדם בעל מוגבלות שהפך לנכה כתוצאה מנפילה לבור ברחוב, אשם תורם ביחס לנזקו, בשיעור של 20%. צוין שהמערער התגורר באזור והיה עליו לדעת אודות הסכנה שבדרך. עוד צוין שמכיוון שהמערער היה בעל לקות ראייה ואפילפסיה, היה עליו להימנע מללכת בדרך האמורה. השופטת ברק-ארז הסכימה שאין להתערב עם החלטת ביהמ"ש קמא אך ציינה שביסוס אשם תורם על כך שאדם אמור להכיר את סביבתו אינו חף מקשיים. צוין שהכרות עם מכשול שאינו מטופל לאורך זמן אינו מעצים רק את האשם התורם של התושבים, אלא גם את רשלנות הרשות. עוד ציינה השופטת שרשות הרבים אמורה להיות בטוחה לכלל בני החברה, ושרשות מקומית אינה יכולה להניח שתושביה שאינם בריאים לחלוטין יהיו כלואים בביתם. הכרה בסיסית זו נובעת מזכות בעלי המוגבלויות לשוויון חברתי ומשפטי. (ניתן 06.11.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בימ"ש השלום לתעבורה בירושלים הרשיע את חברת אגד בשמונה מקרים שבהם לא הובטחה נסיעת אנשים בעלי מוגבלות (תת"ח 2269-09-11)

בימ"ש השלום לתעבורה בירושלים הרשיע את חברת אגד בשמונה מקרים שבהם לא הובטחה נסיעת אנשים בעלי מוגבלות באוטובוסים של החברה. ביהמ"ש קבע כי על מערכת התחבורה הציבורית לאפשר לכל בעל מוגבלות להשתמש בה, וכי על כל מסיע בתחבורה ציבורית לאפשר לכל אדם, יהיה מוגבל כאשר יהיה, אפשרות תנועה סבירה. עוד נקבע כי הנהג והוא לבדו אחראי על כך שנוסע על כסא גלגלים ייסע בבטיחות ובדרך סבירה. אחריות זו כוללת כי הרמפה תיפתח, כסא הגלגלים יעלה למקומו, והכסא יאובטח לעוגניו. הובהר כי אין הכרח שהנהג יבצע את כל הפעולות בעצמו וייתכן כי מלווה הנכה או אפילו נוסעי האוטובוס יעזרו בכך, אך שהאחריות היא של הנהג בלבד. (ניתן 10.10.12)




בימ"ש השלום הרשיע חברת אגד בהתאם להסדר טיעון בהפרת חובתה להפעיל מערכת כריזה בעבור אנשים עם מוגבלות (ת"פ 40562-05-11)

חברת אגד הורשעה במסגרת הסדר טיעון בהפרת הוראות צו הנגישות שהוצאו מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומתוקף תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית). בימ"ש השלום בחיפה ציין כי החוק והתקנות מחייבים את אגד להפעיל מערכת כריזה פנימית וחיצונית בעבור אנשים עם מוגבלות, ביניהם אנשים עם לקויות ראייה. משלא פעלה כאמור, ולאור הסדר הטיעון, קנס ביהמ"ש את חברת אגד בסך 150 אלף ₪. במסגרת השיקולים לקבלת הסדר הטיעון ציין ביהמ"ש כי המדובר בכתב אישום ראשון בתחומו המוגש בגין עבירות על חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (ניתן 24.04.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בימ"ש השלום פסק פיצויים לטובת קטינה בעלת מוגבלות בגין סבל שנגרם לה בשל העיכובים בהנגשת בית ספרה עבורה (ת"א 25413-03-10)

בימ"ש השלום בקריות פסק פיצויים לתובעת, קטינה בעלת מוגבלות, בגין סבל שנגרם לה כתוצאה מאי הנגשתו של בית ספרה עבורה. ביהמ"ש דחה טענת הנתבעת, עיריית שפרעם, שמכיוון שביה"ס לא היה נגיש לתובעת בעת הרשמתה, היה עליה להירשם לבי"ס אחר. נקבע שעקרון השוויון של אנשים עם מוגבלות כולל את זכות הבחירה של התלמיד המוגבל לבחור את ביה"ס המתאים לו, בדומה לזכות הבחירה העומדת לכלל התלמידים, ובהתחשב בחלוקת בתי הספר לפי אזורי רישום. נקבע שעל הרשות הייתה מוטלת החובה לדאוג לנגישות ביה"ס בו בחרה התובעת, וזאת גם אם קיים בי"ס אלטרנטיבי נגיש. ביהמ"ש ביקר את התנהלות העירייה, שבמקום להזדרז ולפעול לקבלת התקציב הדרוש להנגשת ביה"ס, ניסתה לשכנע התובעת לבחור בבי"ס אחר. לאור העיכובים בהנגשת ביה"ס לצרכי התובעת והפגיעה בכבודה ובפרטיותה, חויבה העירייה לפצות התובעת בסך 25 אלף ₪. (ניתן 21.09.11)




בית המשפט העליון: אדם המעיד על עצמו שהינו בעל מוגבלות זכאי לליווי בקלפי ללא צורך בהצגת אישור רפואי (בר"ם 3235/09)

המערערים, מועמדים שהפסידו בבחירות למועצה מקומית ולראשות היישוב ג'סר אלזרקא, טענו שנפלו פגמים בהליך הבחירות, ובכללם הצבעת אנשים עם מלווה על-אף שאינם סובלים ממום או מגבלה. לטענתם, ליקויים אלה מצדיקים ביטול תוצאות הבחירות וקיומן מחדש. בהמ"ש העליון דחה את הערעור, ופסק שבכדי לפסול בחירות נדרשים ליקויים היורדים לשורשו של עניין. עוד נפסק שתכלית סעיף 61(ב), לחוק הבחירות המקומיות, הינה לאפשר לבוחר המוגבל להגשים זכותו לבחור, ולאפשר לכל אדם המעיד על עצמו שהוא בעל מגבלה פיזית להסתייע במלווה. המחוקק לא הטיל חובה להצטייד באישור רפואי מוקדם, ומכאן שתפקיד וועדת הקלפי מתמצה בכך שתוודא שהמצביע מעוניין במלווה לצורך פעולת ההצבעה. נקבע שבמקרה דנן לא הובאו ראיות מספיקות לטענה שהוועדה כשלה בתפקידה. (ניתן ‏1.3.2011)




בית המשפט המחוזי: עמותה המבקשת לשכן חוסים בבית בשכונת מגורים איננה זקוקה לרישיון לשם כך (ע"פ 8424-05-10)

המערערת מבקשת למנוע מהעמותה לעשות שימוש בבית מגורים שהוא חלק משכונת מגורים לשם שילוב חוסים בקהילה, עיקר טענותיה שמדובר בפעילות שמבוצעת ללא רישיון כנדרש ושאינה מתיישבת עם הוראות חוק התכנון והבנייה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקיבל את עמדת בית משפט קמא שהחליט, כי הבית אינו משמש לצרכי טיפול אלא לצרכי מגורים בלבד, שימוש המותר בהיותו תואם את התב"ע, ואשר על פי סעיף 63א לחוק התכנון והבנייה אינו מצריך כל רישיון. כן נקבע, כי כוונת המחוקק בחוקקו את סעיף 63א היתה להקל על האוכלוסיות המיוחדות להשתלב באזורי מגורים רגילים ולא להקשות עליהן בהליכים בירוקרטיים של הגשת בקשות לשימוש חורג מהיתר. (ניתן 10.8.10)




בית המשפט המחוזי אישר תובענה ייצוגית נגד אגד ודן בשל אי הנגשת התחבורה הציבורית ללקויי ראייה (ת"צ 9177-07)

המבקשים הנם לקויי ראייה ועיוורים הנוהגים להשתמש בשירותי תחבורה ציבורית המסופקים על ידי המשיבות ומבקשים מבית המשפט לאשר את תביעתם כנגד משיבות כתביעה ייצוגית בשם כל העיוורים ולקויי הראייה בישראל. בית המשפט קבע, כי הוכח שהמשיבות מפרות חובות הנגשה שונות באשר לאוטובוסים המופעלים על ידיהן, וכי קיימת אפשרות סבירה שההכרעה תהא לטובת המבקשים. כן נקבע, כי מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית עליונה, שבמרכזו מימוש זכויות יסוד של בעלי מוגבלות, ולכן אישורה של התביעה דנן כתביעה ייצוגית יגשים את מטרותיו של ההליך הייצוגי. חוק ההנגשה ותקנות ההנגשה שהותקנו מכוחו מבטאים את מחויבותה של החברה הישראלית לערכים של כבוד האדם ושוויון, אך למרות שהתקנות בתוקף זה שבע שנים והמועד שנקבע להשלמת ההנגשה קרב, חובות הנגשה מהותיות ביותר עדיין לא הוסדרו, והמשיבות כופרות בעצם חבותן להסדירן. לפיכך נקבע, כי מתקיימים התנאים המנויים בחוק תובענות ייצוגיות, והבקשה אושרה. (ניתן 18.07.10)




בית המשפט המחוזי דחה תביעת הורים לילדים עם צרכים מיוחדים נגד המדינה לפיצוי על הוצאותיהם בגין שילוב ילדיהם בחינוך הרגיל (ת"א 8039/06)

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעת פיצויים של ששה הורים לילדים עם צרכים מיוחדים נגד משרד החינוך להחזר הכספים שהוציאו במהלך השנים לשם מימון שילוב ילדיהם בבתי ספר רגילים. לטענת ההורים, משרד החינוך אינו מקיים את פסקי הדין של בית המשפט העליון שהורו למדינה לדאוג לשילובם של ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל, ובכך פוגע בזכותם לשיוויון ומחייב את ההורים לשלם הוצאות הקשורות לשילוב מכספם. בית המשפט דחה את הטענה בקבעו, כי בית המשפט העליון אמנם הטיל על המדינה לקיים שוויון מהותי בין הילדים במסגרות השונות, ולספק לילדים "המשולבים" תנאים מינימליים לשילוב, אך הותיר את ההחלטה מהם אותם תנאים בידי הרשויות המנהליות המוסמכות. נקבע, כי התובעים לא הביאו כל ראיה בשאלה מה הם התנאים המינימליים לשילוב או ראיה לכך שתנאים כאלה לא סופקו להם.




בית המשפט המחוזי זיכה מחמת הספק נאשם מביצוע מעשים מגונים בבתו בעלת המוגבלות בנימוק שעדותה אינה מספיקה לשם הרשעה בפלילים (פח 1053/06)

מדינת ישראל הגישה כתב אישום נגד אב המיייחס לו מעשים מגונים שביצע בגופה של בתו בעלת המוגבלות. עובדות כתב האישום נסמכות על עדותה של הבת שנפגעה במוחה כתוצאה מתאונת דרכים וסובלת מנכות קשה ופיגור שכלי. התובעת טענה, כי חרף נכותה הקשה של הבת ומגבלותיה, יש בגרסתה תשתית ראייתית מספיקה לשם הרשעתו של האב בעבירות המיוחסות לו. בית המשפט קבע, כי אף שלא בכדי הצביעה הבת על אביה כמי שביצע מעשים מיניים בגופה, ואף שהיא כשרה להעיד, הרי שבשל חוסר יכולתה לתקשר, אלא ברמה הבסיסית ביותר, לא ניתן לבסס על גרסתה ממצאים ברמת הוודאות הנדרשת לשם הרשעה בפלילים, מעל לכל ספק סביר. בנוסף, מוגבלות הבת מונעת מהנאשם את האפשרות להתגונן באמצעות חקירה נגדית יעילה. לאור זאת, זיכה בית המשפט את הנאשם מחמת הספק.




בית המשפט חייב את המועצה האזורית עמק לוד במימון מעון יום שיקומי והסעה בטיחותית עבור פעוט עם מוגבלות המתגורר בשכונה שאינה מוכרת (עתמ 2399/08)

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב קיבל עתירתה של הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות באוניברסיטת בר אילן בשמו של קטין עם מוגבלות, תושב שכונת דהמש, כנגד המועצה האזורית עמק לוד אשר סירבה לספק לו מעון יום שיקומי והסעה בטיחותית. המועצה טענה להעדר חבות כיוון ששכונת דהמש הינה שכונה שקיומה אינו מוכר על ידי משרד הפנים והיא אינה בתחומי המועצה האזורית. בית המשפט דחה את טענות המועצה וקבע, כי נוכח הוראותיו הברורות של החוק למעונות יום שיקומיים ונוכח המסמכים שהמציא העותר, אין ספק כי הוא זכאי להשמתו במעון יום שיקומי ולהסעתו לשם ובחזרה, ללא קשר למעמד השכונה בה הוא מתגורר. על-כן נפסק כי מקום מגוריו של העותר הוא בתחומה המוניציפאלי של המועצה ועליה לממן את השמתו במעון יום שיקומי והסעתו לשם.




בית המשפט לעניינים מנהליים חייב את לשכת עורכי הדין להתאים את בחינת הלשכה לצרכיה של מתמחה הסובלת משיתוק מוחין (עת"מ 8505/08)

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל עתירתה של מתמחה הסובלת משיתוק מוחין, והורה ללשכת עורכי הדין להתאים את בחינת הלשכה למגבלותיה של העותרת. הלשכה, אשר הסכימה מלכתחילה לרוב דרישות ההתאמה של העותרת, סירבה לאפשר לעותרת להבחן בנושאים שונים במועדים שונים, בטענה שהדבר יתן יתרון לא הוגן לעותרת על פני נבחנים אחרים. בהדגישו את חובת הרשות לפעול לשילובם של אנשים עם מוגבלויות בחברה, בין השאר על ידי העדפה מתקנת וביצוע ההתאמות הדרושות, דחה בית המשפט את טענת הלשכה וקבע, כי ההתאמה הנדרשת לא תעניק לעותרת כל יתרון אלא רק תצמצם עד כמה שניתן את הפער בינה לבין הנבחנים האחרים. נקבע, כי על הלשכה לבצע את ההתאמה הנדרשת וזאת בתנאי שהעותרת תצרף חוות-דעת רפואית אשר תתמוך בנחיצותה.




בית משפט השלום: מכללת תל-חי תשלם לתובעת הלוקה בשיתוק מוחין פיצויים בסך 45 אלף ש"ח בגין אי קבלתה בשל נכותה (ת"א 3939/06)

בית משפט השלום בנצרת קבע, כי מכללת תל-חי תשלם פיצויים בסך 45 אלף ש"ח לתובעת הלוקה בשיתוק מוחין בגין אי קבלתה ללימודים רק בשל מגבלותיה הגופניות. טענת המכללה, כי פעלה לטובת התובעת שכן חששה שזו לא תעמוד במטלותיה בשל חוסר הנגישות לנכים במכללה, נדחתה. בית המשפט פסק, כי ביסוס ההחלטה על אי קבלת התובעת למכללה על מגבלותיה הגופניות במקום על נתוניה הרלוונטיים מנע מהתובעת לעבור הליך שוויוני של קבלה ולכן מהווה אפליה פסולה בניגוד להוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לעניינים מנהליים זיכה אדם נכה שחנה במקום חניה המיועד לרכבו של נכה אחר (003027/08)

בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה זיכה אדם בעל תו נכה מעבירה של חניה בניגוד לחוק בה הורשע בגין חניה במקום חניה שהיה מיועד לרכבו של נכה אחר. בית המשפט קבע כי לא נגרמה הפרעה לנכה שלו יועד המקום וכי החניה נשוא ההרשעה הייתה לזמן קצר בלבד.




ביטול פסק דין בשל פגם בדיבור

ערעור על פסק דין של בית משפט לעניינים מקומיים בחיפה. בית המשפט המחוזי פסק כי בנסיבות המקרה נפל פגם מהותי בניהול ההליך ובהודאת המערער וטיעון אשת המערער בשמו אינו מהווה תחליף ראוי.




פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
אמיר גוניקמן נגד המוסד לביטוח לאומי (ב"ל 3206/01): שיקול תקציבי הינו שיקול מהותי אשר יש להביא בחשבון בקביעת מדיניות לעניין קצבאות ניידות

המערער טוען כי הוא סובל מפגיעה קשה בריאותיו המונעת ממנו מאמץ הליכתי ולכן הוא מוגבל וזכאי לקצבת ניידות. לטענתו קביעת הזכאות לקצבת ניידות בהתאם להסכם הניידות המתבסס על רשימת ליקויים אינה סבירה, ובקביעת זכאות לקצבה יש לקיים בחינה רפואית אינדיבידואלית של כל הטוען למוגבלות. התבססות על רשימת ליקויים תוצאתה היא אפליה בין אנשים עם מוגבלות זהה בניידות שמקורה הרפואי שונה, המהווה אפליה פסולה בניגוד לח"י כבה"א וחירותו ולחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בית הדין האזורי לעבודה דחה את הערעור וקבע כי שיקול תקציבי הינו אחד השיקולים שהמחוקק ומחוקק המשנה רשאים להביא בחשבון בקביעת מדיניות ביטחון סוציאלי, ולאור זאת רשאי היה המחוקק להגביל את הקצבה למוגבלויות הנובעות מפגימות בגפיים התחתונות. (26.9.02)




עוזיאל עזריה נגד שיינפלד תיירות בע"מ (ת"ק 02337/04): על סוכנות נסיעות לתת פיצוי מלא לנכה שהטיול אותו רכש לא הותאם לצרכיו

התובע, נכה המרותק לכיסא גלגלים , הזמין נופש מסוכנות נסיעות וביקש כי יותאמו לו טיול ושהות במלון אשר יענו על צרכיו לאור נכותו. הסוכנות הבטיחה לו כי כך ייעשה אך משהגיע למקום נוכח לראות כי המלון ממוקם על מדרון תלול ולמעשה לא ניתן להכניס אליו כיסא גלגלים. התובע ביקש לקצר את שהותו אך הסוכנות טענה כי קיצור השהות כרוך בהזמנת טיסה נוספת אשר עלותה תחול עליו. בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי על הסוכנות היה לעשות מאמץ גדול יותר על מנת להתאים את הטיול למוגבלותו של התובע, הן בבירור סוג הפעילויות בהן התובע יכול להשתתף והן בהצגת תכנית הטיול בפניו, על הקשיים העלולים להיות כרוכים בה לגביו. עם זאת, נקבע כי גם התובע נושא באחריות חלקית כיוון שלא הסביר כראוי את צרכיו המיוחדים. לתובע נפסק פיצוי חלקי. (ניתן 17.10.04)




ליבני נ' עיריית י-ם (ת"א י-ם 9582/99): נדחתה תביעה למניעת מעבר רכביהם של שכנים נכים המאפשר להם להגיע בבטחה לביתם

הנתבעים הם נכים אשר עוברים ברכביהם דרך שביל שבתוך שטח ציבורי על מנת להגיע לביתם ולחנות בסמוך לו. המעבר בשביל מותר רק לרכבי הנתבעים. התובעים,שכניהם, טוענים מעבר הרכבים מהווה מטרד עבורם והם מבקשים למנעו. בית משפט השלום דחה את עתירתם וקבע כי זכותם של הנתבעים למעבר רכבם נגזרת מהזכות לשוויון,הזכות לכבוד והזכות לתנועה, וכי ללא המעבר לא יוכלו הנתבעים להגיע לביתם באופן עצמאי ומכובד העולה בקנה אחד עם הזכויות הנתונות להם כדין. מנגד עומד נזקם של התובעים, ששיעורו, אם קיים בכלל, הוא נמוך מאוד. התביעה נדחית. (16.5.05)




בלילתי נגד ג'רוסלם פוסט פבליקיישנס בע"מ (בש"א 2968/01) : פיטורי אדם בעל מוגבלות על רקע צמצומים ללא התחשבות בעצם מוגבלותו מנוגדת להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה

ביה"ד האזורי לעבודה קיבל בקשת אדם בעל מוגבלות למניעת פיטוריו, וקבע שפיטורי אדם עם מוגבלות הנעשים על רקע צמצומים, ללא התחשבות במוגבלותו של האדם, מנוגדת להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. נקבע שאי התחשבות שכזו מהווה הפרה של סעיף 8 לחוק המחייב מעסיקים בביצוע התאמות של מקום העבודה, לרבות ביחס למספר העובדים והרכב כוח האדם המועסק, ומכאן שהמדובר למעשה באפליית העובד בעל המוגבלות. עוד נקבע שהחובה המוטלת על מעסיק לפעול לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בדרך של העדפה מתקנת, חלה לא רק במעמד הקבלה לעבודה, אלא גם במעמד הפסקתה. במקרה דנן נקבע שמכיוון שמוגבלות המבקש לא נשקלה ביחס לפיטוריו, פעלה מעסיקתו בניגוד לחוק ועל כן הפיטורים בטלים. נקבע שלו תרצה המעסיקה לפטר את המבקש בשנית, יהיה עליה לתת משקל גם לעניין מוגבלותו. (ניתן 02.12.01)




אלו"ט נ' שרת החינוך (בג"ץ 5597/07): שילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בגילאי שלוש וארבע בחינוך הרגיל ייעשה בהדרגה

בשנת 2002 הוסף פרק ד1 לחוק חינוך מיוחד, שעניינו שילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך שילובם של ילדים בגילאי 3-4 ייעשה באופן הדרגתי. לטענת העותרים על המשרד לשלב את כלל הילדים בגילאים אלה באופן מיידי על מנת למנוע פגיעה בלתי הפיכה בהתפתחותם ובשילובם בחברה. בית המשפט העליון דחה את העתירה בקבעו, כי לאור מגבלות התקציב אין מנוס מלקבוע, כי שילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בגילאי 3 ו-4 בחינוך הרגיל ייעשה בהדרגה, וכי החלטת מנכ"ל משרד החינוך הינה סבירה ואין עילה להתערבותו של בית המשפט. (ניתן ב-21/8/07).




ענת אברץ נ' פקיד הבחירות לעיריית ירושלים (בג"ץ 98 /6790): נדחתה עתירתם של נכים מהעיר ירושלים לאפשר הצבעתם בכל קלפי נגישה שיבחרו

העותרים הינם נכים המרותקים לכיסאות גלגלים. בעיר ירושלים, מקום מושבם של העותרים, מוצבות רק שישה עשר קלפיות הנגישות לנכים. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 1998 ביקשו העותרים שיתאפשר להם להצביע בכל קלפי נגישה בה יבחרו, גם אם שמם אינו מופיע ברשימת הבוחרים של אותה קלפי. לטענתם, הנטל אותו אוכלוסיית הנכים צריכה לשאת באיתור והגעה אל הקלפי, שאותו האוכלוסייה הבריאה אינה צריכה לשאת, מצדיק את דרישתם. בית המשפט דחה את עתירתם בשל שיהוי בהגשתה. נקבע, כי אם ייעתר בית המשפט לבקשתה, יהיה על הרשות להנפיק פנקסי בוחר חדשים תוך זמן קצר, דבר העלול לסכל את הבחירות בארץ כולה, והוא בבחינת גזירה שאין הרשות יכולה לעמוד בה. באיזון בין זכותם של העותרים לבחור, לאינטרס בקיום הבחירות במועד, ידו של האחרון על העליונה. (ניתן 24.12.98)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

פלוני ואח' נ' שר הבריאות (בג"ץ 7974/04): על השרים להתקין תקנות ובהן פירוט מרכיבי סל השירותים במעונות יום שיקומיים

חוק מעונות יום שיקומיים, שהתקבל בשנת 2000, קובע מסגרת כללית לפיה, פעוט הסובל ממוגבלות וזקוק לטיפולים התפתחותיים, זכאי לטיפול ולחינוך במעון יום שיקומי. העתירה הוגשה לאחר שארבע שנים מחקיקת החוק טרם התקינו שר הבריאות ושר הרווחה תקנות בנוגע לאופן ניהולם ותקצובם של המעונות. בקבלו את העתירה קבע בית המשפט, כי במחדלם לקבוע שירותים ש"במעטפת", סיכלו השרים את ביצועו של החוק, ובכך גם מנעו מאותם פעוטות את השירותים ש"בליבה": הזכות לקבלת טיפולים רפואיים מיוחדים שנועדו לשיפור מצבם הפיסי, והזכות לקבלת שירותים פדגוגיים שנועדו ליצור הזדמנות שווה למיצוי ולטיפוח יכולותיהם. עוד נקבע, כי בשונה מאספקת סל השירותים שמוטלת כולה על המדינה, על ההורים להשתתף במימון המעונות שכן החוק אינו חלק מן החקיקה המחייבת חינוך בחינם, החלה על בני שלוש ומעלה בלבד. (ניתן ב-21/04/05).




מרציאנו נ' שר האוצר (בג"צ 6973/03): בג"צ הורה לשר האוצר להקצות כסף לשילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הרגילות

בעקבות פסיקתו של בית המשפט העליון בדבר זכאותם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך חינם, תוקן חוק חינוך מיוחד על מנת שיחייב את המדינה לממן שילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת החינוכית הכללית. משרד החינוך הציע תוכנית מימון מינימאלית, אלא שמשרד האוצר לא אישר את העברת התקציב. בעתירתם ביקשו העותרים לחייב את משרד האוצר לתקצב באופן מיידי את חינוכם של הילדים. בית המשפט קבע, כי הוראות החוק חזקה שתתפרשנה לאורו של עקרון השוויון. כל הילדים, לרבות ילדים בעלי צרכים מיוחדים הנזקקים לשילוב במסגרות החינוך הרגילות זכאים לחינוך בסיסי בחינם. על כן, על המדינה להקצות מיד, לשנת הלימודים תשס"ד, סכום אשר יהא בו כדי להפעיל את החוק, ולו ברף המינימום. (ניתן ביום 24.12.03).




יתד נ' משרד החינוך (בג"צ 2599/00): ילדים בעלי צרכים מיוחדים ששולבו במוסדות חינוכיים רגילים זכאים לחינוך מיוחד חינם

העותרים, עמותת יתד והורים לילדי תסמונת דאון, ביקשו מבית המשפט כי יורה למדינה לספק חינוך מיוחד חינם לילדים בעלי צרכים מיוחדים שנמצאו מתאימים לשילוב במוסדות החינוך הרגילים בעזרת סיוע צמוד. לטענתם, עמדת משרד החינוך לפיה היקף הסיוע לילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת החינוך הרגיל נתון לשיקול דעתו, פוגעת בזכות לחינוך וכן בזכות לשיוויון, שכן היא מפלה בין הורים שמשרד החינוך נושא בהוצאות החינוך המיוחד של ילדיהם לבין הורים הנושאים בעצמם בהוצאות חינוך אלו. בית המשפט קיבל את העתירה וקבע כי לנוכח הזכויות לחינוך ולשיוויון, המשפט הבינלאומי והתכלית הפרטקולרית של החוק, המסקנה המתבקשת היא כי חובת המימון על ידי המדינה חלה גם הסיוע הדרוש לילד בעל צרכים מיוחדים ששולב במוסד חינוכי רגיל.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

שר האוצר נ' מרציאנו (דנג"צ 247/04) : דחיית עתירה לדיון נוסף בחובת המדינה לתקצב שילובם של ילדים עם מוגבלויות

בית המשפט העליון דוחה את בקשתה של המדינה לקיים דיון נוסף על החלטת בית המשפט לחייבה להקצות תוספת תקציבית הולמת לשילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הרגילות. בית המשפט דוחה את טענותיה של המדינה כי אין הוא רשאי להתערב בעניינים הנוגעים לתקציב המדינה וכי פסק-דינו הושתת על יסוד עובדתי חלש. בכך הוא מגן על הזכות לחינוך ומחייב את המדינה לנקוט בהליכים אקטיביים על-מנת לאפשר לילדים בעלי צרכים מיוחדים להשתלב במערכות החינוך הרגילות.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בוצר נ' מועצה מקומית "מכבים רעות" ( בג"צ 7081/93) : מועצה מקומית חייבת להסדיר את הנגישות לנכים במבנים צבוריים חדשים

בג"צ קבע כי חוק התכנון והבניה מחייב רשות מקומית להסדיר נגישות לנכים בבתי ספר (ובמבנים צבוריים חדשים בכלל) אף אם הדבר כרוך בעלות כספית.




קבוצות מוחלשות

זכויות אנשים עם מוגבלויות
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם