המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

זכויות בעבודה > פסיקה

פסיקה החל משנת 2007
בג"ץ קיבל עתירה בדבר אפליה מחמת מוגבלות של עובד שב"ס (בג"ץ 6069/10)

עובד שב"ס, אשר במהלך תקופת עבודתו וככל הנראה כתוצאה ממנה חלה והוגדר כאדם עם מוגבלות, עתר לבג"ץ כנגד שב"ס בטענה כי הוא מופלה מחמת מוגבלותו. העותר טען שחרף כישוריו, הכשרתו וניסיונו, בקשותיו לקידום נדחות פעם אחר פעם, וכי הדבר נובע מהיותו אדם עם מוגבלות. השופט מלצר קבע שאפליית עובד בקידום במקום עבודתו מחמת מוגבלותו פוגעת בליבת כבודו של האדם – המזוהה, בשל מוגבלותו, כפחות-ערך. ביהמ"ש קיבל טענת העותר כי קידומו נפגע בשל מוגבלותו, בין היתר, לאור עמדת המשיבים שהודו כי מוגבלות העותר היוותה שיקול לאי-קידומו. עוד נפסק כי אי-ביצוע שב"ס את ההתאמות הנדרשות ע"פ חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בכדי לאפשר את קידום העותר, מספיקה כדי להוכיח את אפלייתו. ביהמ"ש קיבל העתירה באופן חלקי ופסק כי העותר יקודם ותוענק לו דרגת רב-כלאי "אישית". (ניתן 05.05.14)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויים לטובת אדם שפוטר מעבודתו מחמת מוגבלותו (ס"ע 3845-11-11)

התובע, אדם עם לקות שמיעה שפוטר מעבודתו לאחר 16 שנה, תבע את מעסיקתו לקבלת פיצוי בגין הפלייתו. התובע טען כי קיבל יחס מפלה במהלך תקופת עבודתו, וכן שהוא פוטר מחמת מוגבלותו. השופטת שפר מביה"ד האזורי לעבודה בנצרת קיבלה טענות התובע. ביה"ד קבע שהנתבעת לא ביצעה ההתאמות הנדרשות מחמת צרכיו של התובע במהלך תקופת עבודתו, והיא אף לא שקלה לעשות כן. נפסק שהאמור מהווה תשתית ראייתית בנוגע להפליית התובע, ושהנתבעת לא הצליחה להפריך טענה זו. צוין שהתעלמות ממוגבלות של אדם עם מוגבלות מהווה הפליה, ושאין להסכים עם מצב בו "הפררוגטיבה הניהולית" מאפשרת המשך קיומן של פרקטיקות מפלות. ביה"ד קיבל גם את טענת התובע שמוגבלותו הייתה אחד השיקולים שהובילו לפיטוריו. לפיכך, ולאור פגמים שנפלו בהליך השימוע, נפסק שהנתבעת תפצה התובע בסכום כולל של 93,000 ₪. (ניתן 24.04.14)




ביה"ד האזורי לעבודה מנע פיטורי עובד עם מוגבלות בשל אי בחינת ביצוע התאמות להמשך העסקתו (פ"ה 24751-01-14)

ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה הוציא צו זמני המונע פיטורי עובד מחמת מוגבלות. כמפורט בהחלטה, מעסיקת העובד החליטה לפטרו מהטעם שמוגבלותו מונעת ממנו להמשיך לעבוד כנהג משאית. השופטת דיבנר קבעה שע"פ חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מעסיק חייב בביצוע התאמות נוכח מוגבלות עובד, כשלב מקדים לפני קבלת החלטה לפטרו בשל מוגבלותו. השופטת פסקה שהמשיבה לא שקלה ולא ביצעה התאמות סבירות, שאינן מטילות עליה נטל כבד מדי, בטרם פיטרה המבקש. נקבע שעל המעסיקה היה לבחון האפשרות להעסיק המבקש כנהג ברכב מסוג אחר או להעבירו לתפקיד מחסנאי, לפחות לתקופת ביניים. נקבע שהמשיבה לא הוכיחה כי לא פעלה בניגוד להוראות החוק. בשקילת מאזן הנזקים נפסק שהנזק שייגרם למבקש מפיטוריו עולה על הנזק שיגרם למשיבה מהמשך העסקתו, ולפיכך שצו המניעה יעמוד בתוקף עד הכרעה בתיק העיקרי. (ניתן 12.03.14)




ביה"ד האזורי לעבודה דחה טענת אדם עם מוגבלות כי פוטר בשל היותו מגמגם (סע"מ 25300-08-12)

התובע, אדם שהועסק כפקיד בארכיב ביה"ח אסף הרופא ופוטר טרם סיום תקופת העבודה בחוזהו, תבע את ביה"ח והמדינה תוך שהוא טוען שהוא פוטר בשל היותו מגמגם. ביה"ד האזורי לעבודה בת"א דחה התביעה. השופט ספיבק השתכנע שבפני ביה"ח עמדו סיבות ראויות ומבוססות היטב להחלטה, וקבע שלא נפל פגם בהחלטה לפטר התובע. ביה"ד קבע, בניגוד לעמדת המדינה, שאת טענת ההפליה מחמת מוגבלות ניתן להעלות גם לאחר סיום יחסי עובד-מעביד ו/או במהלך השימוע שלפני פיטורים. ביה"ד דחה גם טענת המדינה שגמגום אינה מגבלה הנכללת בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. עם זאת נפסק שמתוך הראיות עולה שפיטורי התובע לא היו קשורים למוגבלותו, ושהתובע לא הרים נטל ההוכחה בעניין. ביה"ד דחה בקשת המדינה לפסיקת הוצאות וזאת בכדי לעודד אנשים עם מוגבלות הסבורים בתום לב שהופלו, לפנות לביה"ד. (ניתן 29.4.13)




ביה"ד האזורי לעבודה חייב בפיצויים מעסיקה שלא קיבלה אדם לעבודה בשל היותו לקוי שמיעה (תע"א 11813-08)

התובע, אדם כבד שמיעה, עבר בהצלחה את בחינות ההתאמה לתפקיד נציג שרות בחברת בזק. התובע הופנה לראיון במטרה לשלבו בקורס הכשרה שנפתח למחרת. בסיום הראיון, ולאחר שנודע שהתובע כבד שמיעה, הוא התבקש להמציא אישור רפואי. לנוכח סמיכות הזמנים לא הצליח התובע להמציא האישור בזמן, ומשכך לא יכול היה להשתלב בקורס. התובע תבע לפיצויים לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. ביה"ד האזורי לעבודה קבע שגם אם לא היה פגם בדרישה לאישור רפואי, הדעת אינה נוחה מכך שהדרישה, והעיתוי בו הועלתה, הובילו לכך שהתובע לא השתלב בעבודה. בנוסף קיבל ביה"ד עמדת התובע שמועמדותו למשרה נפסלה למעשה בגין לקות השמיעה. נקבע שבנסיבות האמורות, ומכיוון שהנתבעת לא הוכיחה שביצוע ההתאמות הנדרשות בכדי לאפשר קליטת התובע בעבודה היה בבחינת נטל כבד מידי, על חברת בזק לפצות התובע בסך 40 אלף ₪. (ניתן 05.01.12)




ביהמ"ש העליון דחה בקשה לפסילת בוררת בשל לקות ראייתה (רע"א 6931/11)

חב' עמידר הגישה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א, אשר דחה בקשתה להורות על העברת בוררת שדנה בעניינה, וזאת בין היתר בשל לקות ראייתה של הבוררת. ביהמ"ש העליון דחה הבקשה. ביהמ"ש הבהיר כי מוסד הבוררות משרת ומקל על בתי המשפט וכי לבוררים יכולת טובה למצות סוגיות משפטיות, ועל כן ביהמ"ש יתערב בהליכים אלו רק במקרים מיוחדים. ביהמ"ש ביקר בחריפות את טענת המבקשת בעניין לקות ראייתה של הבוררת תוך שציין כי בשל כבוד האדם של הבוררות, טוב היה אם טענה שכזו לא הייתה נטענת כלל. ביהמ"ש הביע בעניין זה עמדה תקיפה כי יש להיזהר מנידוי מקצועי של אלו בעלי נכות פיזית. (ניתן 11.10.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון: הזכות לגימלאות ולתגמולים הינה זכות חוקתית הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (רע"א 8138/07)

המבקש שירת במשטרת ישראל עד לפרישתו, לאחר שלקה באוטם נרחב וקשה בשריר הלב. עקב כך, הגיש המבקש תביעה להכרה בו כנכה על פי חוק הנכים בטענה כי מחלתו נגרמה תוך ועקב עימותים חריפים עם מפקדיו בעת שירותו במשטרת ישראל. ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשתו של המבקש, אך ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ופסק כי הזכות לתגמולים, כמו גם הזכות לגימלאות, באות בגדר הזכות לקניין ואף כלולות בזכות לכבוד ולשוויון, לפיכך פגיעה בהן צריכה לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה. נקבע, כי אין לקבל מצב שבו חיילים או שוטרים שחלו במהלך שירותם יקבלו הטבות פחותות, בהשוואה לנפגעי עבודה שנפגעו בנסיבות זהות, וכי החובה להעניק להם יחס זהה מעוגנת בפסקת ההגבלה לכוחות הבטחון שבחוק היסוד. (ניתן 21.6.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין האזורי לעבודה פסק פיצויים לעובד שפוטר בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (עב 5111/08)

התובע הועסק למעלה מחמש שנים כעובד ארעי ברשות שדות התעופה עד לפיטוריו. בתקופה הרלוונטית לתביעה, נחשבה רעייתו של התובע לאדם בעל מוגבלות, מאחר ואובחנה כסובלת מדיכאון קליני. בית הדין לעבודה קבע כי לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, הרשות הייתה מחויבת להתאים את מקום העבודה לצרכים המיוחדים של התובע הנובעים ממוגבלותה של אשתו, ולאפשר לו גמישות בשעות העבודה, אם כי לא הייתה חייבת להסכים להיעדרויות רבות ובלתי צפויות מצידו. הרשות אכן פעלה כך במשך תקופה לא קצרה אך הפיטורים נעשו בניגוד לחוק, הואיל והשיקול העיקרי לפיטוריו היה כי הנו מוגבל למספר מצומצם של משמרות בשבוע, ולא נעשה ניסיון אמיתי לגבש עמו הסדר שיאפשר את המשך עבודתו במספר משמרות מצומצם. הוחלט כי בנסיבות אין מקום לפסוק סעד של השבה לעבודה, אלא פיצויים בסך 45,000 ₪ (ניתן 19/01/10).

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין הארצי לעבודה פסל שופטת בשל אמירתה שהתובע לא יכול לעבוד כפקח בשל נכותו (עאח39/09)

התובע הועסק כפקח תנועה, אולם עבודתו הופסקה לאחר שהפך נכה. מעסיקיו סברו, כי מאחר ואינו יכול לעשות שימוש ביד ימינו, אין הוא מסוגל עוד לעבוד בהכוונת תנועה. במסגרת דיון מקדמי שנערך בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בעניינו של התובע, ציינה השופטת כי התובע לא יכול היה לעבוד כפקח, וכן כי שגה במבוקשו להיות מועסק בעבודה מעין זו. בעקבות התבטאות זו הגיש התובע בקשה לשופטת לפסול עצמה, אך זו דחתה את הבקשה. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורו של התובע, בציינו, כי הערכאה הראשונה לא הסתפקה בהערות כלליות, אלא נכנסה לגופה של המחלוקת מושא התובענה טרם נשמעו הראיות. התבטאות זו מלמדת לכארוה כי דעתו של בית הדין "ננעלה" ומבססת חשש ממשי למשוא פנים בניהול משפט. בית הדין הורה להעביר את הדיון למותב אחר. (ניתן ב-26/10/09)


החלטת בית הדין האזורי


בית הדין הארצי לעבודה: אין יחסי עובד-מעביד בין מעסיק לבין אדם המועסק אצלו למטרת שיקום (ע"ע 670/06)

המערער, שהוא מוגבל בשכלו וסובל מבעיות נפשיות, הועסק כעשר שנים בחברה בה הושם על ידי הקרן למפעלי שיקום למוגבלים. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו להכרה כעובד ולתשלום שכר מינימום וזכויות סוציאליות. בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורו ברוב דעות בקבעו שבהיותה של ההתקשרות בין הצדדים למטרת שיקום בלבד, אין להכיר ביחסי עובד-ומעביד בין הצדדים. נקבע, כי בחינת טיב הקשר בין הצדדים צריכה להעשות על פי חוזה ההתקשרות, ולאחר מכן לאור נסיבות הקשר בפועל בתקופת קיומו. במקרה דנן, אף כי המערער הגיע למפעל בקביעות ושהה בו כל שעות היום, טיב הקשר בין הצדדים לא היה של עובד ומעביד, כי אם של מתנדב שמסייע לאדם עם מוגבלות בספקו לו מסגרת שיקומית במפעלו.




פיטורי עובד עם מוגבלות

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה טענת המבקשת למתן צו זמני לביטול פיטוריה בנימוק כי הפיטורין נעשו בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות




פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
דה-קסטרו דקל יצחק נ' מ.כ.א הזורע (עכ' 1732/04): חובת התאמת מקום העבודה ככל שהדבר אינו מטיל נטל כבד מידי על המעביד

ביה"ד האזורי לעבודה בנצרת קיבל תביעתו של אדם בעל מוגבלות זמנית הנובעת ממחלת הסרטן כנגד החלטת מעסיקו לפטרו. ביה"ד קיבל טענת התובע כי הפיטורים נעשו על רקע מגבלותיו ולאחר שסירב להפחתה בשכרו. ביה"ד קבע שחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והשאיפה לשוויון מחייבת המעביד לבצע התאמות עבור העובד בעל המוגבלות, בין היתר במקום העבודה, בשעות העבודה ובדרישות התפקיד, ככל שהדבר לא יטיל עליו "נטל כבד מדי". נקבע שהמעסיק לא פעל לביצוע ההתאמות ושלא בחן עלותן. בנוסף צוין שההתאמה שנדרשה בפועל הייתה אך ורק לשלם לתובע שכר גבוה לעומת תפוקתו, ושהמעסיק לא הוכיח כי לא הייתה באפשרותו הכלכלית לעמוד בכך. לאור האמור ביטל ביה"ד הפיטורים והורה על החזרתו לעבודה של התובע. בנוסף נפסק שעל המעסיק לפצותו בסכום כולל של 58,324 ₪. (ניתן 10.07.2005)




שחר נ' מועצת שמאי המקרקעין ואח' (עתמ 2767/05) : התאמות בחינת הסמכה בנסיבות של שונות שאינה רלוונטית יעשו בגבולות של משאבים סבירים

העותר, בוגר תואר בשמאות מקרקעין, נתקל בקשיים בבחינת ההסמכה כשמאי מקרקעין וטען, כי בשל מגבלותיו יש לאפשר לו בחינה בעל פה. בהמ"ש המחוזי קבע כי במקרה בו העותר ניחן בכישורים הרלוונטיים כגון רמת השכלה, הכשרה מקצועית, ניסיון ויכולות אחרות, אך מגבלות שונות חוסמות את דרכו להשגת ההסמכה המבוקשת, ייאמר כי שונותו אינה רלוונטית וכי, בגבולות המשאבים הסבירים, יש לנקוט בדרך שתבטל את השונות ותאפשר לו לעקוף את תחומי הקושי בלי לפגוע ברמת המבחן ובכוחו לנבא את התאמתו לתפקיד. בית המשפט דחה את העתירה בפסקו, כי במקרה דנן לא עלה בידי העותר להראות כי הבחינה בעל פה מהווה התאמה הנחוצה לשם ביטול שונותו הלא רלוונטית, וכי במידה ויעלה בידי העותר לפרוש לפני המועצה תשתית עובדתית שונה, המעמידה את קשייו באור שונה ומציגה את האפשרות של בחינה בעל פה כפתרון יחיד העשוי לנטרל את הקשיים הללו, תצטרך המועצה לגבש את החלטתה מחדש. (ניתן 31.1.06)




קבוצות מוחלשות

זכויות אנשים עם מוגבלויות
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם