המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

חופש התנועה > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
ביהמ"ש המחוזי דחה עתירה לאפשר לפלסטינים מרצועת עזה, עובדי ארגון "בצלם", להיכנס לישראל (עת"מ 19657-08-13)

ביהמ"ש לעניינים מינהליים בב"ש דחה עתירת ארגון "בצלם" כנגד החלטת המדינה שלא לאפשר כניסתם לישראל של תחקירני הארגון – פלסטינים תושבי עזה – לצורך השתלמות. העותרת טענה שישראל מאפשרת כניסת עובדי ארגונים בינלאומיים מעזה לישראל, ושיש להחיל הכלל גם על העובדים האמורים, למרות ש"בצלם" הוא ארגון ישראלי. השופטת נצר דחתה הטענה. נקבע שהעובדה שהמדינה בחרה להכיר בזכותם של ארגונים בינלאומיים בעניין זה, אך לא של ארגונים ישראליים, לא נעשתה בטעות, ושבחירה זו "מדברת בעד עצמה". השופטת קבעה שלרשויות המדינה שיקול דעת רחב לקבוע מי ייכנס לתחומי המדינה, ושעקרון הריבונות המדינתית הוא עקרון על במשפט הבינלאומי. נפסק שהעותרים לא ביססו טענתם כי שיקולים זרים או בלתי סבירים עומדים בבסיס הסירוב. עוד צוין כי ספק רב אם מדינה מחויבת לנהוג בשוויון כלפי זרים המבקשים להיכנס לתחומה. (ניתן 28.1.14)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה עתירה כנגד החלטה לאסור יציאת פלסטיני לירדן מהטעם שיציאתו עלולה לסכן את ביטחון האזור (בג"צ 1799/13)

העותר, תלמיד לתואר שלישי תושב נפת יריחו, והמוקד להגנת הפרט, עתרו לבג"צ כנגד החלטת המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית שלא לאפשר לעותר לצאת לירדן לצורך השלמת לימודיו בסוריה. הנימוק להחלטה היה כי העותר הינו פעיל בארגון חמאס, ושיציאתו לחו"ל עלולה לסכן את ביטחון האזור. העותרים טענו מנגד כי הדרך היחידה העומדת לעותר להשלים לימודיו הינה בהגעה פיזית לאוניברסיטה שבסוריה. לאחר עיון בחומר הסודי העומד בבסיס ההחלטה קבע ביהמ"ש כי אין עילה להתערבותו בה. השופט מלצר אף הדגיש כי כל עוד תתקיים המניעה הביטחונית שבאה לידי ביטוי בחומר הסודי שהוצג– יעמוד איסור היציאה מן הארץ בתוקפו. (ניתן 21.5.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ דחה עתירה לאפשר לישראלים לבקר את קרוביהם ברצועת עזה (בג"ץ 5649/12)

בג"ץ דחה עתירת המוקד להגנת הפרט לאפשר לישראלים לבקר את קרוביהם המתגוררים ברצועת עזה בתקופת חג עיד אל פיטר. בג"ץ קיבל את עמדת המדינה שאין לאפשר כניסת ישראלים לרצועה מטעמים ביטחוניים מובהקים הקשורים למצב הביטחוני המיוחד השורר היום ברצועה. בעניין זה צוין, בין היתר, כי רצועת עזה נשלטת ע"י ארגון טרור וכי ברצועה פועלים ארגונים רבים המבקשים לפגוע בישראלים. ביהמ"ש ציין כי כאב המבקשים לפגוש את משפחותיהם מובן ונוגע ללב, אך שאין ביכולתו לסייע להם. (ניתן 16.08.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש העליון דחה ערעור על החלטת המדינה שלא להתיר כניסתן של נשים פלסטיניות לישראל לביקור דתי (עע"ם 4620/11)

ביהמ"ש העליון דחה ערעור של עמותת גישה ושל מספר נשים פלסטיניות מעזה על החלטת המדינה שלא להתיר כניסת הנשים לישראל לשם ביקור דתי. ביהמ"ש קבע שנקודת המוצא הינה שלזרים אין זכות קנויה להיכנס לישראל וששיקול הדעת בעניין מסור לרשויות המדינה. עוד נקבע שהמערערות לא הראו שביסוד בקשותיהן עומד טעם הומניטארי חריג, המצדיק בחינה פרטנית של עניינן, ושחופש הפולחן אינו מקנה להן הזכות להיכנס לישראל. ביחס לטענת העותרים שהנשים הופלו ביחס לתושבי עזה הנוצרים אשר להם ניתנה האפשרות להיכנס, קבע ביהמ"ש שקיים שוני רלוונטי בין הקבוצות, בין היתר מהטעם שתושביה הנוצרים של עזה מהווים קבוצת מיעוט שחופש הפולחן של חבריה נפגע תחת שלטון חמאס. בדעת רוב החליט ביהמ"ש להפחית בחצי את שיעור ההוצאות שנפסקו כנגד העותרים בביהמ"ש המחוזי מהטעם שמדובר בעתירה ציבורית במהותה. (ניתן 07.08.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ דחה עתירה כנגד אישור תוכנית בנייה בישוב טלמון אשר כללה הגבלת תנועת פלסטינים לאדמותיהם והכשרת בנייה לא חוקית (בג"ץ 8171/09, 10462/09)

עמותת "במקום" ועותרים נוספים עתרו לבג"ץ בדרישה לביטול תוכנית בנייה בתחום הישוב טלמון אשר בשטחי יהודה ושומרון. נטען שהתוכנית מעגנת באופן סטטוטורי את מגבלת התנועה החלה על פלסטינים המתגוררים בסמיכות ליישוב, המונעת מהם גישה לאדמותיהם החקלאיות שממזרחו. עוד נטען להכשרת בנייה לא חוקית בישוב. ביהמ"ש דחה הטענות. נקבע שהגבלת תנועת הפלסטינים לאדמותיהם דרך שטח הישוב אינה נובעת מתחולת תוכנית כזו או אחרת, אלא מתחיקת הביטחון באזור, שמטרתה לשמור ולהגן על תושבי הישוב. מכיוון שהעותרים לא תקפו הוראות תחיקת הביטחון, דחה ביהמ"ש הטענה תוך שציין שבפועל מוסדרת גישת הפלסטינים לאדמותיהם. בעניין הכשרת הבניה הלא-חוקית צוין שהכשרה שכזו פוגעת פגיעה קשה בעקרון שלטון החוק. יחד עם זאת, לאחר שהוכח שהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות התקבלה על יסוד שיקולים תכנוניים ועניינים כגון מבנה השטח, נקבע שאין לפסוק שההחלטה לאישור התוכנית חורגת ממתחם הסבירות. (התקבל 20.11.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש העליון דחה ערעור שני אחים, תושבי וואדי חומוס שבקרבת ירושלים, לקבלת מעמד תושבים בישראל (עע"ם 1966/09)

ביהמ"ש העליון דחה ברוב קולות ערעורם של שני אחים המתגוררים בוואדי חומוס, לקבלת מעמד של תושבי ישראל. ערעור העותרים התבסס על הוראות תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, ועל כך שאביהם הינו תושב קבע בישראל. בנוסף נטען שלמרות שוואדי חומוס אינו בשטח ישראל, הם מתגוררים בצד הישראלי של גדר ההפרדה ושמרכז חייהם בישראל. שופטי הרוב, לוי וגרוניס, קבעו שהזדקקותו של אדם לישראל וניהול שגרת חייו בשטחה אינה מקנה לו מעמד של תושב, וזאת גם במקרה הייחודי שבו העותרים אינם רשומים במרשם הפלסטיני ושגדר ההפרדה פוגעת בגישתם לשטחי "האזור". בנוסף, מכיוון שהמערערים מתכוונים להמשיך ולהתגורר עם הוריהם מחוץ לישראל, אין להחיל את הוראות תקנה 12 שתכליתה למנוע נתק בין הורים לילדים השוהים בישראל. שופטי הרוב הביעו גם חשש שקבלת הערעור תביא לכך שאנשים רבים שאינם מתגוררים בישראל יבקשו מעמד של תושבים בישראל (ניתן 22.11.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש העליון דחה עתירה כנגד תוואי גדר הביטחון באזור הכפר וולג'ה (בג"ץ 956/10)

לביהמ"ש העליון הוגשה עתירה כנגד תוואי גדר הביטחון באזור הכפר הפלסטיני וולג'ה. בין היתר נטען שתוואי הגדר מנתק חלק מתושבי הכפר מאדמותיהם החקלאיות, אשר אמורות להישאר בצידה הישראלי של הגדר. מכאן נטען שהתוואי פוגע בזכויותיהם של תושבי הכפר לחופש תנועה, לקניין ולחופש העיסוק. צוין שעל המפקד הצבאי להפעיל סמכותו בעניין בהתאם לעקרונות הסבירות והמידתיות, תוך איזון בין השיקולים הביטחוניים, העומדים ביסוד ההחלטה על הקמת הגדר, לבין חובתו להגן על זכויות האדם של התושבים. עוד צוין שכאשר ישנה מחלוקת מקצועית בין עמדת המפקד הצבאי לבין מומחים ביטחוניים אחרים, מוטל על המבקש לסתור את עמדת המפקד הצבאי נטל ראייתי כבד. נקבע שהעותרים לא הרימו נטל זה ושפגיעתו של תוואי הגדר בעותרים עומדת ביחס סביר ומידתי לתועלת הביטחונית הרבה המופקת מהקמת תוואי הגדר. לאור האמור העתירה נדחתה. (ניתן 22.08.11)




בג"ץ דחה עתירה לביטול "משטר ההיתרים" באדמות הפלסטיניות בין שנכלאו בין הקו הירוק לגדר ההפרדה( בג"ץ 9961/03)

לאחר הקמת גדר הביטחון נותרו "מחוץ" לגדר אדמות בשטחים המצויות בין הקו הירוק לגדר הביטחון. שטחים אלו הוכרזו כ"שטח צבאי סגור" ובעוד שכניסת יהודים אליהן היא חופשית, נמנעת כניסתם של פלסטינים אליה, למעט בהיתרים מיוחדים שניתנים במשורה ולפי שק"ד המפקד הצבאי. העותרים דרשו את ביטול השטח הסגור וביטול משטר ההיתרים. לטענתם המצב הקיים מהווה סיפוח שטחים שלא על פי המשפט הבינלאומי, ענישה קולקטיבית ופגיעה חמורה ובלתי מידתית בזכויות האדם של התושבים הפלסטינאים כגון חופש התנועה, חופש העיסוק, הזכות לחיי משפחה וזכות הקניין. בג"ץ דחה את העתירה בקבעו שמשטר ההיתרים הינו מידתי לצורך הגשמת התכלית הבטחונית, אך ציין שיש לערוך שינויים שיקלו על מעבר תושבי השטחים הסגורים אליהם, וכן לאמץ גישה מרחיבה בעניין העילות בעטיין ניתן לבקש כניסה לשטחים הסגורים וביחס לקביעת סד זמנים ברור לטיפול בבקשות השונות. (5/4/2011).

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה עתירה כנגד פתיחת כביש 443 לתנועת פלשתינאים (בג"ץ 3607/10)

בבג"ץ 2150/07 הורה בית המשפט על פתיחת כביש 443 העובר בשטחים לתנועת פלשתינאים, וזאת מאחר וסגירתו המוחלטת בפניהם נעשתה שלא בסמכות ואיננה מידתית. בעקבות הפסיקה גיבשו גורמים מדיניים, ביטחוניים ומשפטיים הסדר המאפשר תנועה מוגבלת של כלי רכב פלשתינאים תוך הסדרת נקודות בידוק ואמצעי בטחון נוספים. טענת העותרים היא שההסדר מסכן באופן ממשי את חיי הנוסעים בכביש ואת חייהם של תושבי ריכוזי אוכלוסיה קרובים. בית המשפט דחה את העתירה בקבעו שהסדר המעבר גובש בהתאם למתווה הנורמטיבי שניתן בבג"ץ 2150/07, וכי הוא מהווה איזון ראוי בין הצורך להגן על חיי הנוסעים בכביש ותושבי היישובים הישראליים באזור לבין השאיפה להקטין את הפגיעה בתושבים הפלשתינאים, ועומד במתחם הסבירות. כן נקבע, כי העותרים לא עמדו בנטל ההוכחתי הכבד הדרוש על מנת לשכנע את בית המשפט לבכר את עמדתו המקצועית של מומחה בטחוני מטעמם על פני עמדת הגורמים הבטחוניים המדינתיים, וכי מתן מענה בטחוני סביר אינו מחייב הבטחת ביטחון מוחלט, בין בכביש 443 ובין במקרים אחרים. (ניתן 27/6/10).




בג"צ : הנהלים הקובעים את מסגרות הזמן לטיפול בבקשות תושבי השטחים ורצועת עזה לקבלת טיפול רפואי בישראל סבירים וראויים

עמותת רופאים לזכויות אדם עתרה לבג"צ בטענה שנוהל הטיפול בבקשות של תושבי האזור לקבלת טיפול רפואי איננו מיושם באופן מלא וכהלכה. העותרת הצביעה על ליקויים בהפעלת הנוהל, ובכללם אי עמידה בלוחות הזמנים לטיפול בבקשות להיתרי יציאה לצורך טיפול רפואי. במהלך הטיפול המתמשך בעתירה מירב הנושאים עליהם הצביעה העותרת תוקנו ונותרה מחלוקת בעניין לוחות הזמנים לקבלת תשובה על הבקשות. בג"ץ קבע, כי יש חשיבות הומניטרית גדולה במתן טיפול רפואי לנזקק, בין אם הוא אזרח ותושב ישראל ובין אם לוא. הנוהל הקיים הוא, בעיקרו תקין, וביישומו נערך איזון בין הצורך במתן סעד הומניטרי לנזקק מצד אחד והערכת הסיכון הבטחוני הנשקף ממנו. יישום תקין של הנוהל מותנה בעמידת המבקשים מצד אחד והמשיבים מצד שני, כל אחד בלוחות הזמנים המחייבים אותו. כן צויין כי מתבקש להקצות את כוח האדם הנדרש לצורך התמודדות עם היקפן של הבקשות המוגשות, על פי מידת העומס היחסי. לאור מיצוי העתירה היא נדחתה (ניתן ‏27.04.10).

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בעקבות עתירת כפרים פלסטיניים לבג"צ שונה חלקית תוואי גדר הביטחון בג'יוס-פלמיה (11344/03)

העותרים, כפרים פלסטינים, עתרו באמצעות האגודה לזכויות האזרח כנגד תוואי גדר הביטחון באזור טול כרם וקלקיליה בטענה שהתוואי נקבע בחוסר סמכות והינו נוגד את הדין הבינלאומי שכן לא נקבע מטעמי ביטחון אלא על מנת לאפשר הרחבה עתידית של יישובים ישראליים. כן נטען כי התוואי פוגע פגיעה שאינה מידתית בתושבי הכפרים שכן הוא מנתק אותם מאדמותיהם ומגישה לערים מרכזיות בגדה ומקשה על קבלת שירותים בסיסיים. בעקבות העתירה החליטה המדינה על שינוי חלקי של התוואי,כך שחלק מאדמות הכפרים הוחזרו אליהם. בית המשפט קבע, כי התוואי החדש נקבע משיקולים בטחוניים ולא התיישבותיים, וכי הוא מאזן באופן ראוי ומידתי בין שיקולי ביטחון לבין זכויות האדם של האוכלוסיה הפלסטינית. לאור האמור העתירה נדחתה. (ניתן 9.9.09)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה עתירה נגד תוואי גדר ההפרדה באזור בית סאחור (בג"צ 3937/07)

בית המשפט העליון דחה עתירה של עיריית בית סאחור והעומד בראשה נגד תוואי גדר ההפרדה באזור בית סאחור, המותיר חלק מהאדמות השייכות לתחומה המוניציפלי של בית סאחור בצד הישראלי של גדר ההפרדה ומונע מתושבי העיר גישה אליהן. העותרים טוענים, כי בקבעו את תוואי הגדר חרג המפקד הצבאי מסמכותו בשקלו שיקולים זרים, ופגע פגיעה בלתי מידתית בזכותם לחופש הקניין והתנועה. בית המשפט קבע, כי למפקד הצבאי סמכות לקבוע את תוואי הגדר בהתאם לשיקולים ביטחוניים-צבאיים, וכי התוואי המוצע מגשים את התכלית הביטחונית והינו מידתי. נקבע, כי אף שגדר ההפרדה בתוואי הנוכחי פוגעת בחופש התנועה והקניין של העותרים, הפגיעה היא מוגבלת יחסית, ובשל חיוניות צרכי הביטחון אין היא חורגת ממתחם המידתיות. (ניתן ביום 4/01/2010)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בעקבות עתירה לבג"צ אישרה המדינה לסטודנט לרפואה מהשטחים לצאת להשלמת לימודיו בתימן (בג"צ 10104/09)

העותר הינו סטודנט תושב השטחים, המצוי בשנה השישית ללימודי הרפואה באוניברסיטה בתימן. כמדי שנה הגיע הסטודנט לביקור קיץ בבית הוריו בג'נין. עם הגעתו נעצר בגשר אלנבי למשך 40 יום בהם נחקר לגבי שיחות שניהל עם אנשים המזוהים עם החמאס והוחלט למנוע את יציאתו חזרה ללימודיו בשל שיקולים ביטחוניים. המוקד להגנת הפרט עתר לבג"צ בטענה שמניעתו מלחזור ללימודיו מהווה הפרה חמורה של זכותו לחינוך ולחופש התנועה. לאחר דיון בו הביע בית המשפט ספקות באשר למידתיות האיסור, לאור החשדות הטפלים שמיוחסים לסטודנט, הסכימה המדינה לאפשר יציאתו ובלבד שלא ישוב עד לסיום לימודיו, וההסדר קיבל תוקף של פסק דין. (ניתן 28.12.09)


פסק הדין


בג"ץ ביטל את האיסור על כלי רכב פלסטינים לנוע בכביש 443 (בג"ץ 2150/07)

התקבלה עתירת תושבי הכפרים הפלסטיניים באזור כביש 443, והאגודה לזכויות האזרח, לאפשר תנועה של פלסטינים בכביש 443. הכביש, העובר בשטחים, נסלל על מנת לשמש את תושבי הכפרים הפלסטינים הסמוכים לו, אך ב 2002 בעקבות הסלמה במצב הביטחוני נסגר לתנועת פלסטינים ומאז משמש ישראלים ככביש מרכזי המחבר בין מודיעין לירושלים. בג"צ קבע, כי סגירת הכביש פגעה באופן ממשי במרקם חייהם של תושבי הכפרים, ובזכויותיהם היסודיות לחופש התנועה, חופש העיסוק, הזכות לחינוך, והזכות לטיפול רפואי. נקבע, כי המפקד הצבאי לא היה רשאי להטיל איסור מוחלט על תנועת כלי רכב פלסטינים בכביש שכן על פי כללי המשפט הבינלאומי סלילת הכביש צריכה לשרת את צרכי האוכלוסייה המקומית. כן נקבע, כי ניתן היה להבטיח את בטחון הנוסעים בכביש באמצעים פוגעניים פחות, וכי תוספת הביטחון המושגת על ידי האיסור המלא, אינה שקולה כנגד שלילה מוחלטת של זכויות התושבים. ההחלטה תכנס לתוקפה תוך חמשה חודשים. (ניתן ב- 29/12/09).

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה עתירה כנגד סירוב לאפשר לסטודנטית מעזה לסיים את לימודיה בגדה אף שהיא בסמסטר האחרון ללימודיה (בג"צ 8731/09)

העותרת נמצאת בסמסטר האחרון ללימודיה באוניברסיטת בית לחם. בבדיקה שגרתית במחסום התברר שמענה הרשום הוא ברצועת עזה ולכן היא הועברה לרצועה. המפקד הצבאי דחה בקשתה להישאר בגדה לצורך סיום לימודיה, אף שאין כל טענה ביטחונית נגדה, בשל מדיניותו הכללית שלא לאפשר לימודים בגדה לתושבי עזה. בג"צ דחה את עתירתה בקבעו, כי העותרת עברה ללמוד בגדה ושהתה שם בתקופת לימודיה ללא היתר חוקי, ולכן אין בעובדת היותה כה קרובה לסיום הלימודים כדי לאפשר חזרתה לגדה. נקבע, כי כל מסקנה אחרת יהא בה משום העדפה בלתי צודקת של העותרת לעומת תושבים אחרים של הרצועה שבקשתם לעבור לגדה לצורכי לימודים סורבה והם כיבדו את ההחלטה ונותרו ברצועה. ניתן 9.12.09




בית המשפט העליון פסל את השימוש בכביש באזור צומת עווא ככביש לישראלים בלבד וקבע כי האיסור על פלסטינים לנוע בו אינו מידתי (בג"צ 3969/06)

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבית המשפט העליון כנגד הגבלות התנועה המוטלות על פלסטינים תושבי יהודה ושומרון באזור צומת בית עווא, המונעות מהם לנוע ברגל וברכב בכביש 3265. בית המשפט קיבל את העתירה וקבע כי אין פסול בקביעת כבישים לישראלים בלבד מטעמי ביטחון. יחד עם זאת, על המפקד הצבאי לכבד, להגן ולאפשר את מימושן של מגוון זכויות האדם המוקנות לתושבים המקומיים, בכפיפות לצורכי ביטחון. נפסק כי סגירת הכביש על מנת לספק הגנה לכ-150 תושבים ישראלים המגוררים במקום ומשתמשים בכביש אינה מידתית ופוגעת במרקם חייהם של אלפי תושבי הכפרים אשר אינם יכולים לנהל אורח חיים שגרתי במידה סבירה, עקב פגיעה קשה בזכותם לחופש תנועה. פסק הדין הושעה למשך תקופה של שלושה חודשים, על-מנת לאפשר למפקד הצבאי לגבש פיתרון ביטחוני אחר, אשר יוכל לספק הגנה לתושבים הישראליים העושים שימוש בכביש.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ מתח בקורת נוקבת על השתהות המדינה בפירוק חומת ההפרדה באזור עזון( בג"צ 2732/05-ח')

כשנתיים לאחר קביעת בג"צ כי תוואי החומה באזור הכפרים עזון ונבי אליאס אינו חוקי ולפיכך בטל הוגשה בקשה לבזיון בית המשפט כנגד המדינה על התמהמהותה בפירוק התוואי. רק לאחר הגשת בקשת בזיון בית המשפט החלה המדינה לפעול לפירוק התוואי והודיעה לבית המשפט כי מאחר שהתוואי הבלתי חוקי פורק ובמקומו הוקם תוואי חדש, עמדתה היא שאין לדון בבקשה. בג"צ קבע, כי אמנם אין עוד צורך לדון בבקשה, אולם מתח ביקורת קשה על המדינה, בהדגישו כי בהשתהותה ביישום פסק הדין עשתה המדינה דין לעצמה. לכן הטיל בית המשפט על המדינה את הוצאות העותרים בגין הבקשה בסך 20,000 ₪.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה על הסף עתירה להורות על מעצרם של משתתפי ועידת הפת"ח (בג"ץ 6370/09)

בג"צ דחה על הסף עתירה של ח"כ מיכאל בן-ארי ועזרו הפרלמנטרי איתמר בן-גביר להורות לצבא לעצור ארבעה ממשתתפי ועידת ארגון הפת"ח בגדה בהיותם "פעילי טרור, מחבלים ועבריינים שידיהם מגואלות בדם". בית המשפט קבע, כי החלטות בעניינים אלה הינן החלטות בעלות אופי מדיני מובהק הנוגעות להתוויית מדיניות הממשלה בענייני חוץ ובטחון אשר בית המשפט אינו נוהג להתערב בהן, מה גם שהאישור להשתתף בוועידה ניתן רק למי שנקבע כי הגעתו לוועידה אינה מסכנת את ביטחון האזור או המדינה.




עתירה דחופה להפסקת הירי של צה"ל ברצועת עזה על צוותים רפואיים ואמבולנסים בעת מילוי תפקידם (בג"צ 201/09)

בהסתמך על המידע, שאסף ארגון "רופאים לזכויות אדם", הוגשה עתירה על ידי שמונה ארגוני זכויות אדם בישראל ובשטחים, באמצעות ארגון עדאלה, להפסקת הירי של צה"ל בעזה על צוותים רפואיים ואמבולנסים בעת מילוי תפקידם. לטענת העותרים הירי מסכן את חייהם של הצוותים הרפואיים בעת מילוי תפקידם ומונע פינוי פצועים, בניגוד למשפט הבינלאומי המנהגי, ההסכמי ולמשפט הישראלי.העותרים מבקשים קיום דיון דחוף ביותר בעתירה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט הגבוה לצדק אישר את תוואי גדר הביטחון באיזור מחנה הפליטים שועפט (בג"צ 6193/05)

בית המשפט העלין בשבתו כבית משפט גבוה לצדק דחה את העתירה בקבעו כי הפגיעה בחופש התנועה של העותרים וביכולתם לקבל שירותים שתגרם על ידי בניית הגדר בתוואי המוצע הינה מידתית ביחס לצורך להגשים את מטרות הביטחון שבבסיס תוואי הגדר. נקבע כי הקמת הגדר על-פי התוואי המתוכנן אינה משנה את מעמדם של העותרים כתושבי ישראל, וכי תוואי הגדר באזור נשוא העתירה נקבע על יסוד שיקולים ביטחוניים לגיטימיים והוא מותאם לתכלית של מניעת כניסתם של מפגעים מיהודה ושומרון אל ירושלים וסביבתה. עוד נקבע כי תוואי הגדר המוצע על ידי העותרים קשה לביצוע מבחינה פיזית, ואף אינו מגשים באופן מספק את התכלית הביטחונית של הגדר.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה כנגד שלילת תושבות במזרח ירושלים למרות עמידה בתנאי נוהל "משפחות חצויות" (עת"מ 8481/08)

המוקד להגנת הפרט עתר בשמה של תושבת מזרח ירושלים שתושבותה נשללה ממנה על ידי משרד הפנים ללא הנמקה. העתרת נשואה לתושב רצועת עזה ומחלקת את חייה בין בית בעלה ברצועה לבית משפחתה בירושלים במסגרת נוהל משפחות חצויות. לטענת המוקד, תושבות העותרת נשללה בשל מגוריה ברצועה, וזאת למרות שהעותרת פועלת כל השנים בהתאם לכללי הנוהל.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה נגד צה"ל בגין פגיעה בחופש התנועה של פלסטינים ומניעת גישתם לחופי ים המלח (בג"צ 5148/08)

האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה לבג"צ כנגד צה"ל בשל מחסום שהוקם בבית הערבה למניעת מעבר פלסטינים, תושבי הגדה המערבית, לאיזור חופיו הצפוניים של ים המלח. בנוסף מבקשים העותרים כי מפקד חטיבת הבקעה יועמד לדין בחשד להקמת מחסום שלא משיקולים ביטחוניים אלא משיקולים זרים ופסולים הנגועים בהפליה - פגיעה בהכנסות הישובים היהודיים בשל מתרחצים פלסטינים בחופי ים המלח.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה את העתירה של פלסטינים בעלי קרקעות חקלאיות נגד תוואי הגדר להגנה על ההתנחלות אפרת (בג"ץ 834/07)

עתירה כנגד צו תפיסת מקרקעין אותו הוציא המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון לצורך הקמת גדר ביטחון ממזרח ומדרום-מזרח לישוב אפרת שבגוש עציון, על חלקת אדמה השייכת לעותרים.בג"צ פסק שהאיזון בין מכלול השיקולים, המתנגשים אלה באלה, נעשה בהתאם לשלושת מבחני המידתיות.




בית משפט לעניינים מנהליים קיבל את עתירתם של אזרחים אמריקאים ממוצא פלסטיני שמבקשים להיכנס לשטחים דרך ישראל (עתמ1047/07)

בית המשפט קיבל את העתירה של אזרחים אמריקאים ממוצא פלסטיני אשר ביקשו להיכנס לשטחים דרך ישראל והורה למדינה לתת להם אשרה מוגבלת בכפוף להפקדת ערבות. בית המשפט אף דחה את טענות המדינה בדבר ניסיון ההשתקעות בשטחים מצד העותרים.




עתירת המוקד להגנת הפרט לאפשר לחולה מהגדה לקבל טיפול רפואי בירדן נדחתה (בג"צ 1700/08)

המוקד להגנת הפרט עתר לאפשר לחולה מהגדה לצאת לירדן לצורך קבלת טיפול רפואי. העתירה נדחתה בשל מידע שנמסר על ידי השב"כ ולפיו, העותרת ובעלה קשורים לגורמי טרור בחו"ל ויציאתה מהאזור תגרום לסיכון בטחוני. עם זאת, בג"צ רשם הצהרת צה"ל, כי יאפשר לחולה קבלת טיפול רפואי בישראל, במידה ותמציא חוות דעת ולפיה אינה יכולה לקבל טיפול רפואי בגדה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

נדחתה עתירת עמותת רופאים לזכויות אדם למעבר חולים ואמבולנסים פלסטינים לבתי חולים בירושלים המזרחית (בג"צ 7231/07)

העתירה עניינה מעבר של חולים ואמבולנסים פלסטיניים לבתי-חולים במזרח ירושלים, במקרי חירום ובכלל. העתירה נדחתה בשל ניצול לרעה של הקלות הומניטריות מסוג זה למטרות טרור. נימוק נוסף לדחיית העתירה הוא שבמקרי חירום דחופים במיוחד, מוסמך מפקד המחסום לאפשר כניסה של חולה פלשתיני, ואף של אמבולנס פלשתיני לישראל, ללא תיאום מראש.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון קבע כי יש לאפשר לילדים מעזה לעבור להוריהם שבגדה המערבית (בג"ץ 726/08)

בית המשםט העליון קבע כי יש לאפשר את הצטרפות ארבעת הילדים אשר נותרו לבדם ברצועת עזה אל אימם ברמאללה וזאת לאחר שתחתום האם על התחייבות לשוב לעזה עם תום טיפוליה הרפואיים יחד עם ילדיה. המדינה התנגדה לכך, למרות שאימם עוברת בגדה טיפולים בשל מחלתה הקשה ועל-אף שאביהם אינו יכול לשוב לרצועת עזה נוכח סכנה לחייו.


להורדת המסמך לחץ/י כאן
למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון דחה עתירה ל מתן רישיונות נהיגה לשוהים זמניים פלסטינים בישראל (בג"צ 5539/05)

בית המשפט העליון דחה עתירה בדבר מתן רישיונות נהיגה לשוהים זמניים פלסטינים בישראל. העותרים טענו כי יש לתת משקל מיוחד למצבם ולמעמדם המיוחד כשוהים זמניים. בית המשפט בחר שלא להתערב בהחלטת השר וקבע כי אם כל אחד מאלפי השוהים הזמניים יקבל רישיון נהיגה מכיוון שמצבו ייחשב משום טעם מיוחד, הרי ייגבר הסיכון הביטחוני שלהערכת גורמי הביטחון מן הראוי לפעול להקטנתו. עם זאת, בית המשפט העיר כי יש לתת משקל למשך התקופה בה מחזיק אדם באישור השהייה הזמני.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
כיפאח מחמד אחמד עג'ורי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (בג"צ 7015/02): אושר גירושם מהגדה לרצועה של שני קרובים של משלחי מחבלים מתאבדים, בשל מעורבותם במעשי טרור

עקב הוצאת "צו תיחום מקום מגורים", נדרשו העותרים, קרוביהם של מחבלים מתאבדים אשר היו מעורבים בפעילות חבלנית, להתגורר בשנתיים הקרובות באזור חבל עזה. העותרים טוענים לפגיעה בכבודם, חירותם, וקניינם וכן, לטענתם נוגד הצו את הוראות המשפט הבינלאומי הפומבי. בג"צ פסק, כי תיחום מקום מגורים הוא אמצעי חריף, ויש לעשות בו שימוש רק במקרים מיוחדים שנשקפת בהם סכנה ממשית לביטחון האזור. נקבע, כי שניים מהעותרים סייעו באופן ישיר וממשי למעשי טרור ולפיכך, ההחלטה לתחם את תחום מגוריהם ניתנה כדין. לעומתם העותר השלישי היה מודע לפעילות אחיו, אך פעילותו האקטיבית נופלת מרמת הסיכון הנדרשת ולכן לא היה מקום לתחם את מגוריו. (ניתן 3.9.2002).




פארס אברהים נאסר נ' ראש הממשלה (בגץ 2645/04) דחיית עתירות לשינוי תוואי גדר הביטחון

שלוש עתירות המופנות כנגד תוואי גדר הביטחון:תושבי הכפר דיר קדיס, מבקשים לקרב את התוואי ליישוב עילית, משום שהינם "תושבים מוגנים" והתוואי פוגע במרקם חייהם; חברות נדל"ן הטוענות כי רכשו המקרקעין באזור ומבקשות להרחיק את התוואי לשם הרחבת היישוב; וכן המועצה מקומית מודיעין עילית המבקשת גם היא להרחיק את התוואי. בג"צ דחה את שלוש עתירות ופסק, כי ההחלטה על הקמת הגדר ניתנה בסמכות המפקד הצבאי, בשל צורך בטחוני לשבש ולמנוע חדירת פעילות חבלנית מתחומי יהודה ושומרון לתחומי ישראל. נקבע, כי המתווה של גדר ההפרדה מידתי, ומגשים את תכליתו להגן על תושבי ישראל מפני מעשי טרור תוך צמצום הפגיעה במרקם חיי תושבי הכפר. (ניתן 25.04.2007)




ראש עיריית דאהריה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (בגץ 1748/06): בג"צ הורה על הריסת מעקה בטון בשל פגיעה בזכויות יסוד

העותרים טוענים כנגד בנייה של מעקה בטון ע"י כוחות צה"ל בדרום הר חברון וכנגד צווים לתפיסת אדמותיהם שהוצאו לשם בניית המעקה. לטענת המשיבים המעקה נועד לשמור על הביטחון באזור ולהגן על אזרחי המדינה. בג"צ קיבל העתירה וקבע כי המעקה אינו עומד בדרישת מבחני המידתיות ופוגע בזכות הקניין, בחופש התנועה, בזכות לחינוך, לבריאות, לחיי משפחה ולכבוד מעבר לנדרש. נקבע, כי כאשר ניצבו מספר חלופות רציונליות להשגת אותה התכלית הביטחונית, לא נבחרה זו שפגיעתה בזכויות האדם היא הפחותה. לפיכך נפסק, כי על המשיבים לפרק בתוך ששה חודשים את מעקה הבטון שבנו.(ניתן 14.12.2006).




ברכאת נ' אלוף פיקוד מרכז (בג"צ 3933/92) : סירוב למתן היתר לעריכת הלוויה של מחבל שנהרג בשעות היום

בג"צ דחה עתירתה של משפחתו של מחבל אשר נהרג במהלך חקירתו, לקיים את הלוויתו בשעות היום. בקשתה של המשפחה נדחתה מלכתחילה על ידי מפקד כוחות צה"ל ביו"ש, אשר דרש לקיים את ההלוויה בשעות הלילה בלבד משיקולי סדר וביטחון. בית המשפט בחן את חוקיות שיקוליו של המפקד הצבאי, אשר אמור לאזן בין כבוד הנפטר ומשפחתו, לבין שיקולי הביטחון האזורי והסדר. לעניין זה, קבעו השופטים כי קיימת וודאות קרובה לכך כי אין כל אפשרות לקיים גם את הסדר הציבורי והביטחון, תוך נקיטה באמצעים חילופיים כגון עוצר, סגירת תנועה וכדומה, וגם את כבוד המת ומשפחתו. בנסיבות אלה החלטת המפקד הצבאי הינה סבירה.




מוראר נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (בג"צ 9593/04): אין להגביל תושבי השטחים מעיבוד אדמתם על מנת להגן עליהם מפגיעת תושבים יהודים

מפקד כוחות צה"ל באיו"ש הורה על סגירת שטחים חקלאיים פלסטינים עקב חשש מעימותים אלימים בינם לבין תושבים יהודים. בעתירה מבקשים החקלאים הפלסטינים לאפשר כניסתם לאדמותיהם בכל ימות השנה ובפרט בימי עונת המסיק והחריש. בית המשפט קובע כי סגירת השטחים בפני החקלאים הפלסטינים על מנת להגן עליהם אינה מידתית וכי האמצעי שבו יש להשתמש צריך להיות מופנה כנגד הגורם המסכן.




קבוצות מוחלשות

זכויות האדם בשטחים
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם