המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

הליך הוגן > שונות

כללי
עתירה לבג"ץ כנגד נוהל טיפול בבקשת גורם חיצוני לעיין בחומר חקירה של מצ"ח (בג"ץ 6477/11)

"המוקד להגנת הפרט" וארגון "יש דין" עתרו לבג"צ כנגד ההסדרים שבנוהל טיפול בבקשת גורם חיצוני לעיין בחומר החקירה שנאסף ע"י מצ"ח. העותרים טוענים שע"פ הנוהל, בקשות קורבנות עבירה שהגישו תלונה למצ"ח לעיין בתיקי חקירה לאחר שאלו נסגרו אמורות להידחות על הסף, וזאת כאשר הקורבנות הגישו תביעה לבימ"ש אזרחי או שמתברר שהם שוקלים לעשות כן. נטען שהנוהל מצמצם בצורה בלתי סבירה את זכותם לעיון של קורבנות העבירה, ובכך פוגע בזכות להליך הוגן ובזכות הטיעון של הקורבנות. כמו כן, שההסדר נגוע בשיקול זר ופסול והוא הניסיון למנוע ממתלונן מסמכים העשויים לעזור לו בהליך האזרחי כנגד המדינה. העותרים טוענים גם לסד זמנים בלתי סביר הקבוע ביחס לטיפול בבקשה לקבלת מידע, ולמשוא פנים וניגוד עניינים הנובע מכך שערר על ההחלטה שלא למסור מידע לעיון, מוגש לגורם שמנע מסירה המידע מלכתחילה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

דו"ח "יש דין": חקירה לכאורה – כשלון חקירת חשדות לעבירות של חיילים נגד פלסטינים

במסגרת הדו"ח קובע ארגון "יש דין" כי רק שלושה וחצי אחוזים מהתלונות שמתקבלות במשטרה הצבאית החוקרת ופרקליטות הצבאית בדבר עבירות פליליות שביצעו לכאורה חיילי צה"ל בפלסטינים וברכושם, מתורגמים לכתבי אישום. כותבי הדו"ח מציגים מספר סיבות לכך. בין היתר "מדיניות החקירות" שעל פיה, פתיחת חקירה פלילית תתרחש לאחר "בירור מקדים" ו"תחקיר מבצעי" הנערכים ע"י גורמים בשרשרת הפיקוד של היחידה המעורבת וע"י מתחקרים שאינם מוכשרים לכך. עוד מצוין שקיימים כשלים שונים בהליכי החקירה, כגון העדר של חוקרים דוברי ערבית, המשפיעים בעניין. עמדת כותבי הדו"ח הינה שמדינת ישראל אינה עומדת בחובתה להגן על האוכלוסייה האזרחית החיה בשטחים באמצעות חקירות ראויות ואפקטיביות של חשדות לעבירות פליליות מצד חיילים. הכותבים ממליצים על מספר כלים לשינוי המצב, לרבות שינוי "מדיניות החקירות" וקיום של נוכחות קבועה של חיילי מצ"ח באזור הגדה המערבית.




עתירה לבג"ץ בעניין עיכוב טיפול בתלונות פלסטינים בעניין אלימות שננקטה כנגדם ע"י חייל צה"ל (בג"ץ 7990/11)

המוקד להגנת הפרט עתר לבג"ץ כנגד השיהוי של הפרקליט הצבאי ומצ"ח בטיפולם בתלונות פלסטינים העוסקות בהתעללות קשה מצד חיילים בעת מעצרם והעברתם לחקירה. העתירה מפרטת על פניות רבות שנשארו ללא מענה ענייני, וזאת חרף תזכורות רבות שנשלחו ביחס לכל תלונה. נטען כי במקרים של תלונות על אלימות או עינויים חלה חובה על המשיבים לפתוח בחקירות, וזאת בין היתר מכוח כללי המשפט המינהלי והבינלאומי. עוד נטען כי העיכוב בטיפול בתלונות פוגע בזכותם של הפלסטינים להליך הוגן, ולמעשה אף מוביל לפגיעה בזכויות יסוד שלהם, כגון הזכות לחיים, לשלמות הגוף, לכבוד ולהיות חופשי מעינויים. (הוגש 31.10.11)




עתירה לכינון מחדש של ועדות תכנון מקומיות בשטח C שבגדה המערבית

העותרים, מועצת הכפר דיראת-רפעיה וארגונים שונים, עתרו לבג"ץ בדרישה כי המדינה תחזיר על כנן את ועדות התכנון המקומיות שפעלו בכפרים שבשטח C בגדה המערבית, וזאת בהתאם לדין המקומי שהיה חל טרם שינויו ע"י המפקד הצבאי בצו 418 משנת 1971. העותרים טוענים כי על המדינה החובה לעשות כן וזאת על בסיס כללי המשפט הבינלאומי ההומניטארי, משפט זכויות האדם והמשפט הציבורי הישראלי. בנוסף טוענים העותרים כי כינון משטר תכנון נפרד למתנחלים ולפלסטינאים נוגד את עקרון השוויון.




בעקבות פעילות של האגודה לזכויות אזרח ובצלם הכריז הפצ"ר על שינוי במדיניות החקירה ועל פתיחת חקירה בכל מקרה של מוות פלסטיני

בהמשך לעתירתם של האגודה לזכויות האזרח וארגון "בצלם" בשנת 2003 בה נתבקש ביהמ"ש להורות לפצ"ר לחזור ולקיים חקירות מצ"ח במקרי מוות של חפים מפשע, הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל נייר עמדה לוועדת טירקל הדנה בסוגיה של חוקיות מנגנון החקירה הנהוג בישראל. לטענת האגודה, מנגנון החקירה הנוהג בישראל איננו תואם את חובותיה על פי המשפט הבינלאומי ולכן על ישראל להקים מנגנון עצמאי מתאים לצורך עריכתן של חקירות וזאת בכדי למנוע ניגוד ענינים מוסדי ואישי ואף להגן על הזכות לחיים, ולשמור על עיקרון שלטון החוק. זמן קצר לאחר הגשת העמדה, הודיע הפצ"ר במסגרת העתירה על שינוי מדיניות החקירות. על פי המדיניות החדשה תפתח חקירה בכל מקרה מוות של פלסטיני שלא השתתף בלחימה. (אפריל 2011)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"צ כנגד תקופות המעצר הארוכות והמפלות החלות על פלסטינים בשטחים (4057/10)

ארגוני זכויות אדם עתרו כנגד תקופות המעצר הקבועות בחקיקה הצבאית בשטחים והחלות על פלסטינים בלבד. בעתירה נטען, כי תקופות מעצר אלה אינן עולות בקנה אחד עם תקופות המעצר הקצרות שחלות על ישראלים החיים בשטחים ועל כן מעידות כשלעצמן על העדר המידתיות בה הן נגועות. כמו כן, טוענים העותרים כי יש צורך בקיום ביקורת שיפוטית מהירה אשר תהווה ערובה חשובה מפני הפיכת המעצר לכלי לחץ ותשמש אמצעי חשוב להגנה על כבודו של העצור כאדם בעל זכויות. לטענתם, רק פיקוח שיפוטי נאות יכול להבטיח חקירה הוגנת ולמנוע עינויים, שיטות חקירה פסולות, ויחס בלתי ראוי מצד רשויות החקירה. בעתירה נטען, כי תקופות המעצר החלות כיום על פלסטינים פוגעות בזכותם לחירות, בזכותם להליך הוגן, בזכותם לכבוד, ובזכותם לשוויון.(הוגש 26/5/10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה לבג"צ נגד אורך תקופת המעצר ללא ביקורת שיפוטית בגדה המערבית (בג"צ 3368/10)

העותרים, המשרד לענייני אסירים ברשות הפלסטינית ועורכי דין מטעמו, מבקשים מבית המשפט להורות על קיצור תקופות המעצר ללא ביקורת שיפוטית הקבועות בצו בדבר הוראות הביטחון החל על פלסטינאים תושבי הגדה המערבית. לטענת העותרים, מעצר חשוד אשר טרם הוכחה אשמתו מהווה פגיעה קשה בזכותו לחירות אשר הינה זכות בסיסית המעוגנת הן במשפט הבינלאומי והן בבמשפט הישראלי. כן נפגעות זכויות העצורים להליכי משפט הוגנים, למשפט בזמן סביר ולחזקת החפות וזכותם לשוויון. לטענת העותרים, תקופות המעצר הארוכות הקבועות בתחיקת הבטחון, כגון מעצר של שמונה ימים טרם הבאה בפני שופט, אינן מוצדקות על ידי צרכי ביטחון או על ידי נסיבות ייחודיות לאזור ועל כן אינן מידתיות ואינן חוקיות. בעתירה נטען, כי אין חובה על מפקד האזור להחיל באזור הסדרים חוקיים זהים לאלו החלים בישראל, אך יש להחיל סטנדרטים מידתיים התואמים את משקלן של זכויות היסוד הנפגעות ותואמים את הסטנדרטים שפותחו לעניין זה במשפט הבינלאומי. (הוגש מאי 2010)




עתירה לבג"צ נגד הפעלת בתי משפט צבאיים הדנים בהארכת מעצר של עצורים מהשטחים בתוך שטח ישראל

משרד האסירים הפלסטיני עתר לבג"צ בבקשה להורות לאלוף פיקוד המרכז להמנע מלקיים הליכי הארכת מעצר של עצורים תושבי הגדה המערבית במתקני מעצר בתחום ישראל, ולקיימם בשטחי הגדה המערבית. בעתירה נטען, כי בתי המשפט הצבאיים המצויים בשטח ישראל הוקמו בחוסר סמכות שכן אין חוק ישראלי או תחיקת ביטחון המסמיכים הקמתם. לטענת העותרים קיום דיוני הארכות המעצר בתוך ישראל פוגע בזכויות העצירים, מונע נוכחות משפחות העצורים ועורכי דינם בדיונים, פוגע בעיקרון פומביות הדיון, בזכות להליך הוגן ובזכות לייצוג, ונוגד את הדין הבינלאומי. (הוגש 9.3.10)




ארגוני זכויות אדם הגישו בקשה להצטרף כידידי בית המשפט לערעור על שלילת מעמדה של תושבת קבע במזרח ירושלים (עע"ם 5037/08)

המערערת, ילידת ותושבת מזרח ירושלים, נישאה לאזרח ארה"ב ועברה להתגורר עימו בארה"ב. עם גירושיה חזרה לביתה במזרח ירושלים והופתעה לגלות שמעמדה כתושבת קבע בישראל נשלל והיא נדרשה לצאת מהארץ. המבקשים, המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח, הגישו בקשה להצטרף לערעור כידידי בית משפט בשאלת מדיניות משרד הפנים בשלילת תושבותם של תושבי מזרח ירושלים. בבקשה נטען, כי פרשנותו של משרד הפנים את הלכת פסק דין עווד, עליה מבוססת מדיניותו לשלול תושבות מכל מי שהעתיקו מקום מגוריהם מחוץ לירושלים הינה מוטעית. בבקשה מתבקש בית המשפט לקבוע, כי בשל מצבם המיוחד של תושבי מזרח ירושלים שהפכו לתושבי ישראל בשל הסיפוח ולא מרצונם, לא ניתן להפקיע מהם רשיונות לישיבת קבע בשל ישיבה ממושכת בחו"ל או בשל רכישת מעמד במדינה אחרת.(הוגש: 10 בינואר 2010)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

המוקד להגנת הפרט עתר כנגד העברתו בכפייה של שוטר פלסטיני לרצועת עזה בגין שהייה בלתי חוקית בגדה המערבית

כנגד העותר, שוטר פלסטיני מעזה אשר הוצב מתוקף תפקידו בבית סאחור ולימים התחתן שם והקים משפחה, הוגש כתב אישום מטעם המדינה, בגין "שהייה בלתי חוקית בגדה המערבית". בכתב האישום טוענת המדינה כי העותר חבר לכאורה ב"התארגנות צבאית בלתי חוקית". המוקד להגנת הפרט עתר לבג"ץ בשם העותר ובני משפחתו, בניסיון למנוע את העברתו בכפייה לעזה. בעתירה הודגש כי ההחלטה להרחיקו הינה החלטה קיצונית ובלתי סבירה, אשר קורעת אדם בעל משפחה ואב לילדים קטנים מיקיריו ומהמקום בו בחר כמרכז חייו. כמו כן הביע המוקד חשש שמא עלול העותר לשלם בחייו על העברתו הכפוייה לעזה, בה שולט כיום החמאס, בשל שירותו כשוטר ברשות הפלסטינית.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

המוקד להגנת הפרט מבקש לצרף לעתירה בעניין מתקן הכליאה הסודי 1391 את חוות הדעת של ועדת האו"ם נגד עינויים (בג"ץ 9733/03)

המוקד להגנת הפרט הגיש בקשה לבית המשפט, לצרף את מסקנות ועדת האו"ם נגד עינויים לעתירה מ-2003 בעניין מתקן הכליאה הסודי 1391 שאת קיומו חשף המוקד בשלהי שנת 2002. בשנת 2003 עתר המוקד לבג"ץ בדרישה להורות על סגירתו, בשל האיסור החמור על פי המשפט הבינלאומי ההומניטארי להחזיק כלואים במקום לא ידוע וללא פיקוח חיצוני. בחוות הדעת דורשת וועדת האו"ם לבטל את פעילות המתקן ולהמנע מהחזקת אנשים במתקן כליאה סודי זה, או בכל מתקן סודי אחר, וכן למצות את הדין עם האחראים לעינויים ולהתעללות בכלואים.


למעבר לקישור לחץ/י כאן

בעקבות עתירת האגודה לזכויות האזרח פורסמו נהלי המשטרה לטיפול בשוהים בלתי חוקיים ולחיפוש בכלי רכב במעברים שבין ישראל לגדה (עת"מ 8713/08)

לאחר שפנית האגודה למשטרה לפרסום הנהלים נדחתה בטענה שהנהלים חסויים וחשיפתם תסכל את יכולתה של המשטרה לבצע תפקידה ותגרום לפגיעה בביטחון המדינה והציבור, הגישה האגודה עתירת חופש מידע לבית המשפט לעניינים מנהליים. בעתירה נטען, כי פרסום הנהלים נחוץ לציבור בכלל, ולתושבי ירושלים המזרחית בפרט, על מנת שידעו כיצד להתמודד עם הבידוקים הביטחוניים, המעצרים, החרמת הסחורות, ועם פעולות האכיפה הנוספות המגבילות את זכויותיהם הבסיסיות. טרם הדיון בעתירה חשפה המשטרה חלק מהנהלים, וחלקם האחר נחשף בהחלטת בית המשפט לאחר שעיין בהם במעמד צד אחד. מצ"ב קישור לעתירה ולנהלים

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה לבג"צ נגד מדיניות החזקת עצורים ואסירים פלסטינים מהשטחים במתקני כליאה בישראל (2690/09)

העותרים, ארגון "יש דין" ואח', עתרו לבג"צ בבקשה, כי יורה למדינה להימנע מהחזקת עצורים ואסירים פלסטינים מהשטחים במתקני כליאה מחוץ לשטח הכבוש. לטענת העותרים, החזקת כלואים פלסטינים בישראל, וקיום דיוני הארכת מעצרם בבתי משפט צבאיים הפועלים בתוך ישראל, מהווים הפרה של המשפט הבינלאומי ההומאניטרי ומביאים בין השאר לפגיעה בזכותם לייצוג אפקטיבי על ידי עורכי דינם ובזכותם לביקורי משפחה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

הסנגוריה הציבורית ערערה על מעצרו של פלשתיני מעורער בנפשו שנעצר על פי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים

הערעור נסב על החלטת בית המשפט המחוזי לאשר מעצר פלשתיני מעורער בנפשו, שהתקרב לעבר חיילים בעת מבצע עופרת יצוקה ללא כל אמצעי לחימה, בהתאם לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. אף כי בית המשפט קבע, כי הפלשתיני אינו חבר חמאס מעצרו אושר בעילה שיש יסוד סביר להניח שנטל חלק בפעולות האיבה. בערעור טוענת הסנגוריה הציבורית, כי בשל טיבו של חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים על בית המשפט לפרשו בצמצום מירבי. הסנגוריה תוקפת את החלטת בית המשפט המחוזי לעצור אדם מעורער בנפשו אף כי נקבע שאינו חבר בארגון חמאס, וכן טוענת כי החיסיון שהוטל על הראיות בהליך, כולל על הודעת המערער עצמו היה גורף ובלתי מוצדק.




תנועת יש דין פרסמה דו"ח הבוחן את טיפול מערכת המשפט הצבאית בעבירות חיילים נגד אזרחים פלסטינים ורכושם

תנועת יש דין פרסמה דו"ח "חריגים: העמדה לדין של חיילי צה"ל באינתיפאדה השנייה ולאחריה, 2000-2007" החושף את טיפולה של מערכת המשפט הצבאית בעבירות חיילים נגד אזרחים פלסטינים ורכושם, מתוך רצון להגביר את שקיפות הליכי האכיפה במערכת המשפט הצבאית. הדו"ח מספק מידע בעניין תוצאות הגשתם של כתבי אישום נגד חיילים שהואשמו בעבירות אלו במהלך התקופה שבין תחילתה של האינתיפאדה השנייה, בחודש ספטמבר 2000 ועד לסוף שנת 2007.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

מפקד כוחות צה"ל באיו"ש עתר לבג"צ כנגד ועדת העררים הצבאית בשל החלטתה לאפשר רישום זכות במקרקעין בשטחים למתיישבים יהודים על בסיס עיבוד וחזקה בלבד

לטענת מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון החלטת ועדת העררים הצבאית בלתי סבירה ואינה יכולה לעמוד,כיוון שהיא מאפשרת שימוש לרעה בהליכי רישום ראשון לשם השתלטות על קרקעות וגזילתן מבעלי הזכויות בהן. בעתירה מצוין, כי פלסטינים רבים הם נפקדים או שאינם יכולים לעבד אדמתם בשל מגבלות התנועה המוטלות עליהם בגין המצב הבטחוני, ואילו החלטת ועדת העררים מתעלמת ממצב דברים זה וממעמדו ואחריותו של המפקד הצבאי המחזיק בשטח בתפיסה לוחמתית. לטענת העותרים התערבות בית המשפט הכרחית כדי למנוע נזק ופגיעה באינטרס הציבור ובסדר הציבורי.




הוגשה עתירה לבית המשפט העליון בבקשה להחמיר את האישומים בכתב האישום שהוגש נגד המג"ד והחייל שירו בעצור פלסטיני מטווח קצר בנעלין (בג"ץ 7195/08 - א')

העתירה הוגשה בשם אשרף אבו רחמה - הפלסטיני שנורה מטווח קצר, בצלם, האגודה לזכויות האזרח, הוועד נגד עינויים ותנועת יש דין, בבקשה להחמיר את האישומים בכתב האישום נגד החייל והמג"ד כך שישקפו את חומרת העבירה הכרוכה באיומים בנשק ובירי כלפי עצור כפות. לטענת העותרים נסיבות העבירה מצביעות לכאורה על עבירת התעללות בעצור בנסיבות מחמירות שדינה שבע שנות מאסר, ואילו כתב האישום הוגש בשל התנהגות שאינה הולמת, שהינה עבירה צבאית, המתייחסת להפרות אתיות ומשמעתיות ואיננה מביאה לרישום פלילי.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה של המוקד להגנת הפרט בעניינם של אב ובנו המבקשים לשוב לביתם ברצועת עזה

העותר, יליד חברון, התחתן עם פלסטינית תושבת עזה והקים משפחה. בעקבות מגבלות קשות שהטילה ישראל על מעבר פלסטינים מהרצועה לגדה המערבית, נאלץ העותר להישאר במשך תקופה ארוכה ברצועת עזה מבלי לבקר את בני משפחתו שבחברון. מאוחר יותר, החליט העותר בלית ברירה לעבור לגדה עם בנו כדי לעמוד לצד אמו בעת ניתוח שעברה לכריתת רגלה. כאשר ביקש לשוב חזרה לביתו, הוצב בפניו תנאי, כי יאושר מעברו רק אם יתחייב בכתב כי לא ישוב עוד לגדה המערבית. בעתירה ניטען בין היתר כי ישראל פוגעת בזכות הפלסטינים לחיי משפחה ובזכותם לחופש התנועה בין שני חלקי ארצם.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ארגון "יש דין" פירסם נתונים אודות חקירות מצ"ח 2000-2007.

דף הנתונים מתייחס לחקירות מצ"ח שנפתחו בגין עבירות חיילים נגד אזרחים פלסטינים ורכושם, מאז תחילת האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000 ועד לסוף שנת 2007. מניתוח הנתונים עולה כי שישה אחוזים בלבד מחקירות מצ"ח הופכים לכתבי אישום, וכי מעטים הם תיקי החקירה שנפתחים בעקבות דיווח יזום של מפקדים או של גורמים אחרים ביחידות הצבאיות.




עתירה בדרישה לאסור על החזרתם לעזה של מבקשי המקלט בישראל עקב הקרבות בין הפתח לחמאס

האגודה לזכויות האזרח בישראל הגישה עתירה בהולה למתן צו על תנאי וצו ביניים למניעת החזרתם לעזה של מבקשי המקלט, שנמלטו מעזה בעקבות קרבות עקובים מדם בין פעילי החמאס, לבין פעילי הפת"ח. לטענת העותרת החזרתם לעזה של מבקשי מקלט והעמדת חייהם, שלומם וחירותם בסכנה הינן מן ההפרות הבוטות והחמורות ביותר של זכויות האדם, העומדות בניגוד לדין בישראל, להוראות משפט העמים ולמוסר האנושי. לדידה, על ישראל לנקוט באמצעי מניעה אחרים, שלא יסכנו את חייהם של מבקשי המקלט. לאחר הגשת העתירה החליטה הממשלה להעביר את מבקשי המקלט לגדה ולא להחזירם לעזה, בשל הסכנה הנשקפת להם אם יוחזרו.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

צו בדבר הוראות ביטחון באיזור יהודה ושומרון (צו מספר 378)

הצו בדבר הוראות ביטחון הוא דבר החקיקה המרכזי בגדה המערבית. מאז נחקק ב-1970 הוכנסו בו 100 תיקונים. באתר הפרקליטות הצבאית מצוי נוסח מעודכן ומשולב .

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה נגד דרישת משרד הפנים לרשום ילד במרשם הפלסטיני כתנאי לרישומו בישראל (עת"מ 8193)

המוקד להגנת הפרט הגיש עתירה מנהלית בעניינו של תושב ירושלים, שמשרד הפנים מתנה את רישום בנו במרשם האוכלוסין הישראלי ברישום הבן תחילה במרשם הפלסטיני: המוקד טוען כי דרישת משרד הפנים אינה סבירה ואף נוגדת את נהליו של משרד הפנים עצמו בנוגע לרישום ילדים. בנוסף נטען כי התנהלות משרד הפנים נגועה בחוסר סבירות קיצוני שכן לבנם של העותרים אין שום זיקה לשטחים ולכן רישומו במרשם האוכלוסין המנוהל בידי הרשות הפלסטינית יהיה רישום פיקטיבי




עתירה לבג"ץ כנגד עיכוב העברת חומר חקירות מצ"ח לפלסטינים שנפגעו מכוחות הביטחון (בג"ץ 4198/08)

המוקד להגנת הפרט הגיש עתירה בשם עשרה פלסטינים כנגד עיכוב העברת חומר החקירה בעניינם. בעתירה נטען כי קבלת חומר חקירה תוך זמן סביר היא חלק בלתי ניפרד מהזכות לקבלת מידע וכי רשויות החקירה פוגעות בזכות הבסיסית של העותרים ומשפחותיהם להליך שיפוטי הוגן,ועליהן לאפשר עיון בממצאי החקירה והעתקתם ללא קשר לשאלה אם הוגשה תביעה אזרחית בעניין או טרם הוגשה. בנוסף הודגש כי ככל שמתרחקים ממועד האירוע כך מתמעטים סיכוייו של ערר להיות אפקטיבי במקרה של סגירת תיק חקירה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עדאלה והאגודה לזכויות האזרח הגישו לבית המשפט העליון את חוות דעתם נגד שלילת תושבותם של פלסטינים בירושלים המזרחית. (בג"ץ 7803/06)

עדאלה והאגודה לזכויות האזרח הגישו לבג"ץ את חוות דעתם, כידידי בית המשפט, במסגרת עתירתם של חברי הפרלמנט הפלסטיני, תושבי ירושלים המזרחית, נגד שלילת תושבותם בישראל. הם מדגישים בחוות דעתם כי החלטתו של שר הפנים לשלול את תושבותם של חברי הפרלמנט פוגעת בזכויותיהם באופן אנוש, וכי חוק הכניסה לישראל אינו מעניק לשר סמכות לשלול תושבות קבע מן הטעם של "הפרת אמונים" או מן הטעם של חברות בפרלמנט זר.




עתירה כנגד שימוש בבני משפחה ליצירת לחץ נפשי על עצורים בחקירה (בג"צ 3533/08)

ארגוני זכויות אדם הגישו עתירה בשם בני משפחה של עצורים, למתן צו על תנאי כנגד אופן התנהלות החקירה של השב"כ והמשטרה. לטענתם, אמצעי החקירה להוצאת מידע מהנחקר באמצעות שימוש בבני משפחתו עולים כדי עינויים נפשיים ומהווים התעללות כנגדו ובני משפחתו, משכך מדובר באמצעים אסורים המנוגדים להוראות המשפט הבינלאומי. בין היתר נטען כי השימוש האינסטרומנטאלי בבני המשפחה מפר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וסותר את ההגנה הניתנת למשפחה במשפט הישראלי.




"פעולות צה"ל בחברון - מה חוקי ומה לא" - פנקס כיס המופץ מטעם האגודה לזכויות האזרח בישראל

האגודה לזכויות האזרח בישראל הוציאה פנקס-כיס שכותרתו: "פעולות צה"ל בחברון - מה חוקי ומה לא". הפנקסים מיועדים לחיילי צה"ל המשרתים בחברון, מפרטים את סמכויותיהם ומנחים כיצד לנהוג באירועים שונים: אכיפת חוק על מתנחלים; סמכויות הרבש"צים; חופש תנועה; תפיסת בתים; חיפוש בבתים; עיכוב; נטילת מסמכים. הפנקסים מיועדים ומופצים לחיילי צה"ל המשרתים בחברון, ומופצים גם לפעילים בארגונים ולכל המעוניין. החוברת נכתבה על-ידי עו"ד לימור יהודה.




עתירה לבג"צ לבקשת ביטול צו מעצר מנהלי נגד סטודנט תושב שטחים( בג"צ 2010/07)

העותר סטודנט בן 19 הגיש עתירה לבג"צ לבטל את צו המעצר המינהלי או לחלופין לקצר את הצו קיצור מהותי או להמירו בצו הגבלה או פיקוח. כמו-כן מבקש העותר לקבל לידיו מזכרים מתחקורו שהמשיבים סירבו לתת לו, דבר שגרם לדבריו, לפגיעה קשה בחקר האמת וביכולתו להתגונן.




הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל עתר לבג"צ נגד הפרקליט הצבאי הראשי, בדרישה לחקור את הריגתו של רועה הצאן עיסא דבאבסה.

עיסא דבאבסה, רועה צאן מדרום הר חברון נחשד כרוצחו של דב דריבן, נהרג לפני שש שנים על ידי מפקד של כוח יס"מ אשר אף זכה בעיטור העוז במלחמת לבנון השניה. הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל טוען בעתירה– כי נאספו ראיות לכך ששוטרי היס"מ חיסלו את דבאבסה וכן שפגיעה מכוונת באזרחים תחת כיבוש מהווה פשע מלחמה. בנוסף נטען כי הפרקליטות הצבאית מתעלמת מהראיות המחשידות, מונעת את בירור האמת ומטייח את האפשרות שנהרג אדם בחיסול בלתי חוקי. וזאת בעידודם או במעורבותם של גורמים פוליטיים.




המוקד להגנת הפרט הגיש עתירה לבג"צ למתן צו על תנאי להמציא טעמים לאי שחרורו של העותר ממעצר מנהלי

העתירה הוגשה כנגד מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (אזור יהודה ושומרון), בית המשפט הצבאי לערעורים ושרות הביטחון הכללי.העותרים טוענים לתיפקוד שלא כדין של שלוש הרשויות בהליכי המעצר המנהלי.




עתירה לבג"צ לביטול ס' 5(1) לחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון)(הוראת שעה) (בג"צ 10041/06)

המוקד להגנת הפרט עתר לבג"צ בדרישה להצהיר על בטלותו של סעיף 5(1) לחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון)(הוראת שעה), התשס"ו-2006. בעתירה טוען המוקד כי נוכחותם של הצדדים בהליכים פליליים הינה בגדר חובה וכי זכותו של עצור להיות נוכח בדיון בנוגע למעצרו הינה זכות יסוד חוקתית, שהוכרה על ידי בית המשפט העליון במספר רב של פסקי דין שניתנו על ידו. כן טוען המוקד להגנת הפרט שסעיף 5(1) סותר את פיסקת ההגבלה בהיותו פוגע מעבר לנדרש בזכותו החוקתית של העותר, ולפיכן דינו להתבטל.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

תגובה בעתירה לבג"צ בעניין כשל מערכתי שנפל בהחלטות להטלת מגבלות תנועה מטעמים ביטחוניים על תושבי השטחים (בג"צ 8155/06 )

המשיבים הגישו כתגובה לעתירה, את הנוהל החדש שגובש, אשר עיון בו מגלה כי מדובר בנוהל, המנוגד לעקרונות מינהל תקין בסיסיים. בנוסף, בטרם חלפו 30 הימים, שניתנו לעותרים להגשת תגובתם, אצו המשיבים ליישום הנוהל ולקביעת העובדות בשטח. המערערים הגישו בקשה לצו- ביניים וצו על-תנאי.




עתירה לבג"צ נגד מדיניות חסימות התנועה הקולקטיביות בצפון הגדה (בג"צ 1706/08)

האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה דחופה לבג"צ כנגד חוקיותן של ההוראות, המגבילות בני-אדם לשטח מחיה מצומצם תוך איסור על יציאתם ממנו, אשר הוטלו באופן גורף על קבוצות אוכלוסייה שלמות המונות עשרות אלפי בני-אדם, בלא שעומדים נגד הנפגעים חשדות או ראיות כלשהם, שיבססו קיומו של סיכון הנובע מהם באופן אישי. בעתירה נטען כי הגבלות אלו אסורות ממספר טעמים: הן מוטלות על עשרות אלפי בני-אדם, שרובם המכריע אינם חשודים בסיכון כלשהו לביטחון, ולפיכך מהוות הפרה של האיסור על ענישה קולקטיבית; הן מוטלות על בסיס מוצאו הלאומי של אדם, רק על תושבי האזור הפלסטינים, ולפיכך נגועות באפליה פסולה על בסיס מוצא לאומי; הן נגועות בחוסר סבירות קיצוני, משום שהן פוגעות באופן בלתי-מידתי בזכויות אדם; הן שוללות זכויות יסוד כחופש התנועה.




דוח "יש דין" אודות הזכות להליך הוגן בבתי המשפט הצבאיים בשטחים

הדוח "משפטים בחצר האחורית" חושף את פעילות בתי המשפט הצבאיים בגדה המערבית הפועלים בכסותה של חשכה כמעט מוחלטת. הדו"ח בוחן את מידת ההקפדה והמימוש של זכויות ההליך ההוגן של עצורים ונאשמים פלסטינים המובאים בפני בתי המשפט הצבאיים. ממצאי המחקר חושפים כשלים חמורים במימוש זכויות ההליך ההוגן בבתי המשפט הצבאיים. על בסיס ממצאים אלה מציג "יש דין" המלצות לשינוי החקיקה והמדיניות




קבוצות מוחלשות

זכויות האדם בשטחים
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם