המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

זכויות בעבודה > שונות

כללי
עתירה: גירוש מהגרת עבודה והחזקתה במתקן כליאה בנתב"ג בניגוד להוראות הדין

מוקד סיוע לעובדים זרים עתר לביהמ"ש המחוזי – מחוז מרכז, בשמה של אזרחית מולדובה שהגיעה לישראל באישור על-מנת לעבוד בתחום הסיעוד, והינה מועמדת לגירוש. כמפורט בעתירה, לאחר כשבוע ימים מיום התחלת עבודתה הגיעו במפתיע נציגי חברת ההשמה ולקחו העותרת בכוח לנתב"ג, במטרה להחזירה למולדובה, בין היתר מבלי ששולם לה השכר המלא על עבודתה. לאור סירובה לעלות על טיסה, הועברה העותרת למתקן המסורבים בנתב"ג. העותרת טוענת שהיא לא הספיקה למצות את זכויות בישראל, לרבות זכותה לעבור לעבוד אצל מעסיק אחר, העומדת לה לפי "נוהל הטיפול בעובדים זרים במאגר הסיעוד". נטען שגירוש העובדת משום שהתקשתה בעבודתה אצל המעסיק, מעיד על "כבילתה" למעסיק הספציפי - דבר המנוגד להוראות הדין. נטען שמחובתו של שר הפנים לנהוג כלפי העותרת בהגינות, לשחררה ממעצר ולאפשר לה למצות זכויותיה בישראל. (הוגש 10.12.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בקשה לדיון נוסף ותגובה לבקשה זו בעניין פסיקת ביהמ"ש העליון שביטלה את "נוהל עובדות זרות בהריון" (דנג"ץ 3860/11)

משרד הפנים ומשרד התמ"ת הגישו לביהמ"ש העליון בקשה לדיון נוסף בעניין פסק דינו של ביהמ"ש העליון אשר ביטל את "נוהל עובדות זרות בהריון", שקבע כי מהגרת עבודה שהגיעה לישראל כדין מאבדת את מעמדה בשל הריון ולידה. נטען שפסיקת ביהמ"ש בעניין סוטה מפסיקה קודמת, מטילה מגבלה על שיקול דעתו של המחוקק ומתעלמת מההשלכות המעשיות והמשפטיות הכרוכות בהחלטה זו. בתגובה לבקשה טענו ארגוני זכויות אדם, בין היתר, כי ביהמ"ש לא קבע הלכה חדשה אלא יישם למעשה את הוראות הדין החלות בעניין וחזר על עמדתו שעקרונות היסוד החוקתיים חלים על מהגרות ומהגרי עבודה. בתגובה נטען שפסיקתו של ביהמ"ש הזכירה למדינה כי מדינה דמוקרטית, שזכויות האדם הן נר לרגליה, לא יכולה לפעול כקבוע בנוהל. (בקשה לדיון נוסף הוגשה בתאריך 19.05.11; תגובה לבקשה הוגשה בתאריך 25.09.11)


להורדת המסמך לחץ/י כאן


דו"ח קו לעובד: שטח הפקר – מהגרות עבודה בישראל 2011.

בעקבות יום האישה הבני"ל, סוקר הדו"ח את אירועי המחאה שהובילו לכינונו של יום זה, ואת ההתפתחויות שחלו במעמד האישה, על רקע הפגיעות הדרקוניות במ"י בזכויותיהן של מהגרות עבודה המועסקות בתחום הסיעודי. המאמר דן בהפרות הגורפות של חוקי העבודה של עובדות הסיעוד הזרות, ובהתעלמות מסטנדרטים מינימאליים הקבועים בחקיקת העבודה הקוגנטית. המאמר סוקר את הפגיעות בזכותן של מהגרות עבודה לחיי משפחה והפלייתן מחמת הריון ולידה, וכן מציג את הבעייתיות בקיום זכותן לגשת לערכאות השיפוטיות במהלך שהותן בארץ.




עתירה לבג"צ לביטול החלטת הממשלה להטיל קנסות על מעסיקים של מבקשי מקלט (בג"צ 6312/10)

הקליניקה לזכויות פליטים עתרה בשם ארגוני זכויות אדם למנוע כניסתה לתוקף של החלטת ממשלה, לפיה יוטלו קנסות על מעסיקים של מבקשי מקלט. בעתירה נטען, כי ההחלטה אינה סבירה לאור הצהרת המדינה לפיה אין בכוונתה, נכון לעת זו לגרש מבקשי מקלט מארתיריאה ומסודן; כי ההחלטה נגועה בחוסר תום לב שכן על פי אמנת הפליטים, יש למבקשי מקלט זכות לעבוד, אך המדינה נמנעת מבדיקת בקשות המקלט של אריתריאים וסודנים, בנימוק שהם גם כך נהנים מהגנה קבוצתית; כי בדיקת בקשות המקלט של מי שבקשתם כן נבדקת אורכת זמן רב, דבר המונע מהם להוכיח שהם עונים על הגדרת ה"פליט" שבאמנה, וככאלה - זכאים לעבוד. כן נטען, כי הדרישה שמבקשי המקלט בישראל ישהו בה ללא רשות להתפרנס למחייתם היא בבחינת גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, ומהווה פגיעה אנושה בזכותם של מבקשי מקלט לקיום אנושי מינימאלי ובזכותם לכבוד.(הוגש 29.8.2010)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה לבג"צ נגד סד הזמן שנקבע להגשת בקשות למתן מעמד לילדי מהגרי העבודה (בג"ץ 5893/10)

ארגוני זכויות אדם עתרו כנגד סד הזמן של 21 יום להגשת בקשות שנקבע בהחלטת הממשלה בדבר הסדרת מעמדם של חלק מילדי מהגרי העבודה בישראל וגירושם של השאר. בעתירה נטען, כי מחד נותנת החלטת הממשלה זכויות מהותיות לילדים העומדים בקריטריונים מסוימים, אך מאידך שוללת את הזכויות מרבים מן הילדים באמצעות הצבת מכשולים ביורוקרטים בלתי עבירים, ומבלי שנערכה על ידי המשיבה בדיקה עובדתית כלשהי בדבר הנסיבות שצריך היה לבררן לשם גיבוש פרק זמן סביר ומידתי. עוד נטען, כי לוח הזמנים שנקבע על ידי המשיבה להגשת הבקשה ולהשלמת המסמכים מפר את חובתה הבסיסית של הרשות לפעול בהגינות ובכך פוגעת במימוש עקרון טובת הילד. כמו כן, הגשת בקשה לקבלת מעמד מכוח החלטת הממשלה מהווה חלק בלתי נפרד מזכות הטיעון של כל אחד מן המבקשים הפוטנציאלים בטרם קבלת החלטה הרת גורל-האם ישתייכו לקבוצת הילדים שירכשו רישיון לישיבת קבע או שמא יגורשו מהארץ. (הוגש 8.8.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

הוגשה עתירה לדיון נוסף לבית המשפט העליון בשאלת החלת חקיקת המגן במשפט העבודה על עובדי סיעוד ביתיים (דנג"ץ 10007/09)

בפסק הדין נשוא הבקשה נקבע, כי החובה לשלם שעות נוספות הקבועה בחוק שעות עבודה ומנוחה לא תחול על עובדי סיעוד ביתיים. לטענת העותרים בבקשה לדיון נוסף, לא ניתן להחריג בדרך של פרשנות שיפוטית קבוצה שלמה של עובדים ממשפט העבודה הקוגנטי, בהיעדר הוראת חוק המתירה לעשות כן. יתר על כן, הוצאתם של עובדי הסיעוד מתחולתו של חוק שעות עבודה ומנוחה מהווה הפליה אסורה על בסיס לאום ומגדר שכן רוב העובדים הינם מהגרי עבודה זרים ונשים. לטענת העותרים פסק הדין נשוא הבקשה קובע הלכה המבטלת את ההצדקות המוסריות והחברתיות העומדות בבסיסו של משפט העבודה ובבסיס מעמדה הקוגנטי של חקיקת המגן ועומד בסתירה להלכות קודמות של בית-המשפט העליון ומצדיק, לפיכך, קיום דיון נוסף. (13.12.2009)




עמותת "קו לעובד" לבית הדין הארצי לעבודה: עובדים זרים זכאים לפיצויי פיטורין עקב שינוי מדיניות הריבון המביאה לסיום העסקתם (עע 147/08)

עמותת "קו לעובד" הצטרפה כידידת בית משפט לערעורים לבית הדין הארצי לעבודה שעניינם זכאות עובדי בניין זרים לפיצויי פיטורים בעקבות המעבר מהעסקתם על ידי מעסיקיהם בפועל, להעסקתם באמצעות תאגידים, בהתאם להחלטת הממשלה. עמדת העמותה היא שמעסיק המעוניין ליהנות מהעסקתו של עובד זר שהעסקתו כרוכה באישור של רשויות המדינה, חייב לשאת בעלויות הטמונות בהעסקת עובד כזה, שהעיקרית שבהן, היא חיובו של המעסיק בפיצויי פיטורים כאשר הקשר בין הצדדים מסתיים בעקבות החלטת הריבון. לטענת העמותה, גלגולה של עלות זו לפתחם של מהגרי העבודה, תהא בלתי סבירה נוכח יחסי הכוחות והפערים בין הצדדים, ובעיקר לאור שכרם הנמוך של העובדים הזרים ומעמדם בשוק העבודה.




עתירה בנושא הסדרת מעמדו של מהגר עבודה מהודו שהובא במרמה לישראל. (עת"מ 08/ )

העותר המיוצג על ידי ארגון קו לעובד שילם סכומים גדולים לחברת כ"א על מנת שתביאו לארץ לעבוד בענף הסיעוד כיוון שהוטעה על ידה לחשוב כי תינתן לו עבודה. בעתירה נטען שהמדינה אינה יכולה להתעלם ממצוקתם של העובדים שהתאפשרה בעטיים של מחדליה, והיא אינה צריכה להיות זו שהונתה את העותר באופן ישיר, על מנת שייקבע, כי עליה לשאת באחריות למצבו. נטען כי הכשלים המוסדיים המאפיינים את האופן בו בוחרת המדינה לגייס מהגרי עבודה במדינות מוצאם, הם שהכשירו את הקרקע להונאתו של העותר, והם שאפשרוה באופן מעשי. העותר דורש כי יינתן לו רישיון ישיבה ועבודה "כללי" מסוג ב/1 עד להשלמת תקופה השהיה המקסימאלית המותרת למהגר עבודה בישראל על-פי חוק הכניסה לישראל, זאת על-מנת שיהיה בידו לעבוד כדין בעבודה שאינה מצריכה תקשורת מילולית עם המעסיק, ובכך להשיב את חובותיו העצומים.




בקשה לבג"צ לפי פקודת בזיון בית המשפט בעניין הסדר הכבילה של מהגרי עבודה (בג"צ 4542/02)

קו לעובד, מוקד סיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, רופאים לזכויות אדם, מכון אדווה ועמותת מחויבות מבקשים מבית המשפט לכפות על המשיבים - ממשלת ישראל, שר הפנים ושר העבודה והרווחה, לציית לסעד עליו הורה בית המשפט במרץ 2006 בעניין הסדר הכבילה, לפיו חל איסור להתנות את רשיון הישיבה שניתן בידי מהגרי עבודה בעבודה עבור מעסיק יחיד, תוך אובדן מעמדם, חירותם וגירושם בשל פטירת מעסיק, פיטורין או התפטרות. בבקשה נטען, כי המשיבים לא גיבשו הסדר עבודה חדש תחת הסדר הכבילה כפי שהורה בית המשפט וכי הדבר מהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובזכויותיהם של מהגרי העבודה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בקשה להצטרפות כידיד בית משפט במסגרת ערעור שהגישה עובדת זרה בעניין חוקיות כבילתה למעסיקה (עע"מ 3714/08)

לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים הוגשה על ידי מוקד הסיוע לעובדים זרים קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח בקשה להצטרפות כידידי בית משפט. הבקשה הוגשה על מנת להדגיש את אופן התעלמותם של משרד הפנים והפרקליטות מן ההלכה, שנפסקה על-ידי בג"צ לפני למעלה משנתיים ולפיה יש לאסור כבילת מהגרי עבודה למעסיקיהם.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

דוח על העסקת עובדים נפאליים בישראל.

בישראל מועסקים כ-7000 עובדים זרים נפאליים ,מצבם של העובדים הללו חמור בהרבה מזה של שאר קבוצות המהגרים הבולטות, בעיקר בגלל העובדה שאין לנפאל נציגות דיפלומטית בישראל, והאחריות עליהם מוטלת על השגרירות הנפאלית במצרים. המשמעות בעבור מהגרי העבודה קשה ביותר,שכן אין מי שידאג לזכויותיהם.




קבוצות מוחלשות

זכויות מהגרי עבודה, פליטים וחסרי מעמד
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם