המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

הליך הוגן > שונות

כללי
בעקבות עתירה לבג"ץ המדינה הודיעה על שחרור 138 מבקשי מקלט ממתקן חולות (בג"ץ 7719/14)

העותרים, 138 מבקשי-מקלט מאריתריאה וסודן המוחזקים במתקני כליאה שונים מזה שנתיים ומעלה, הגישו עתירה לבג"ץ כנגד המשך כליאתם במתקני שב"ס השונים. לטענתם, בשל המצב הפוליטי-בטחוני במדינות מוצאם אין כוונה לגרש אף אחד מהם, ולפיכך החזקתם בתנאי כליאה למשך זמן בלתי קצוב של למעלה משנתיים, לאחר הליך מנהלי שנפל בו דופי ממשי, ובסופו נכלאו מבקשי המקלט במתקן "חולות", איננה חוקית. המדינה הודיעה בתגובה לעתירה כי כל הוראות השהייה שהוצאו נגד העותרים יבוטלו וכי הפעולות הנדרשות לשם כך יחלו באופן מיידי ויושלמו בתוך זמן קצר.


להורדת המסמך לחץ/י כאן


עתירה לבג"ץ לביטול התיקון לחוק למניעת הסתננות המאפשר ביצוע מעצר מינהלי של מבקשי מקלט לתקופה בלתי מוגבלת

מספר ארגוני זכויות אדם וחמישה מבקשי מקלט מאריתריאה עתרו לבג"ץ לביטול החוק למניעת הסתננות (עבירות שיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה). העותרים טוענים כי הוראות החוק, שעל-פיהן תוכל המדינה לבצע מעצר מינהלי של מבקשי מקלט לתקופה בלתי מוגבלת בזמן וזאת גם במקרים בהם מדובר במי שאין הליכי גירוש בעניינם בשל הסכנה הנשקפת להם במדינות מוצאם, מעקרות מתוכן את הזכות לחירות ושוללות אותה שלילה מוחלטת. נטען שהוראות אלו מפשיטות את מי שמכונה בחוק "מסתנן" מכל ההגנות המשפטיות המוכרות במשפט החוקתי, המנהלי והפלילי. העותרים טוענים כי חל איסור על ביצוע מעצר מינהלי לשם הרתעה ושלא לצורך הליכי גירוש, ושבמובן זה הוראות החוק מנוגדות לכלי משפט הבינ"ל ולמה שנעשה במקומות אחרים בעולם. (הוגש 04.10.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה כנגד החלטת שר הפנים לגירוש וכליאה של פליטים סודנים

הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, האגודה לזכויות האזרח וארגונים אחרים לזכויות פליטים אפריקאים הגישו עתירה מנהלית לביהמ"ש המחוזי בירושלים כנגד החלטת שר הפנים לפיה אזרחי סודן וילדיהם נדרשים לצאת מהארץ עד יום 15.10.12, ואם לא יעשו כן ייכלאו לפי החוק למניעת הסתננות במחנות אוהלים בלב המדבר. העותרים טענו כי שר הפנים אינו מוסמך להורות על כליאתם של הפליטים הסודנים לכליאה בלתי מוגבלת בזמן ובתנאי מדבר קיצוניים, ואף אם הייתה לו הסמכות, היא לא עומדת במבחן החוקתי - אינה נועדה לתכלית ראויה ופוגעת בזכויות יסוד בצורה קיצונית. העותרים טוענים כי אזרחי סודן הם פליטים ואינם מבקשי עבודה כפי שהמשיב טוען, ועל כן הם וילדיהם זכאים על פי האמנות הבינלאומיות השונות לקבל רישיונות ישיבה ועבודה וזאת לפי סעיף ב(א)(5) לחוק הכניסה לישראל. (הוגש בתאריך 3.10.2012)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה כנגד האיסור שהוטל על מבקשי מקלט העצורים במתקני הכליאה להיפגש עם צוות מוקד הסיוע לעובדים זרים

מוקד סיוע לעובדים זרים עתר לבג"ץ בבקשה כי יורה לשב"ס לאפשר למבקשי מקלט המוחזקים במתקני הכליאה "קציעות" ו"סהרונים" להיפגש עם צוות המוקד המסייע להם. נטען שהחלטת השב"ס האוסרת קיומם של מפגשים אלו, פוגעת בזכותם לייצוג של מבקשי המקלט, וזאת למרות שהמשפט הישראלי מכיר באופן ברור בזכותם של עצורים מכוח חוק הכניסה לישראל והחוק למניעת הסתתנות להיות מיוצגים ע"י מי שאינו עו"ד, ובלבד שהייצוג ניתן שלא בתמורה. עוד נטען כי הפגיעה בזכות הייצוג של מבקשי המקלט תוביל לפגיעה קשה בזכויות בסיסיות כגון הזכות לחירות ולהליך הוגן של מבקשי המקלט, וזאת במיוחד לאור כך שהם צפוים למאסר ממושך ללא משפט, של שלוש שנים לפחות. (הוגש 19.08.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בקשה להצטרפות כ"ידיד בימ"ש" לערעור העוסק בשאלת מעמדה כפליטה של אזרחית סינית שהפגינה בישראל כנגד המשטר הסיני (עע"מ 2244/12)

הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים הגישה, בשם מוקד סיוע לעובדים זרים ועמותת א.ס.ף, בקשה להצטרפות כ"ידיד בימ"ש" לערעור שנדון בביהמ"ש העליון. הערעור נסוב על שאלת מעמדה כפליטה של אזרחית סינית הטוענת שהיא נרדפת בארץ מוצאה על רקע השתתפותה בהפגנות בישראל כנגד המשטר הסיני. המבקשים מבקשים להצטרף להליך מכיוון שהערעור מעלה שאלות פרשניות ביחס לאמנה בדבר מעמדם של פליטים. המבקשים טוענים שהאמנה חלה גם על פליטים העלולים להירדף במדינת מוצאם בשל אירועים שהתרחשו לאחר שעזבו את מדינתם, ושהיא חלה גם על מי שהפכו לפליטים בשל פעולות וולונטריות שביצעו. המבקשים טוענים שבניגוד למסקנת בימ"ש קמא, פעולות וולונטריות אינן נתפשות אוטומטית כפעולות "שלא בתום לב" ושבכל מקרה, הפסיקה במרבית מדינות העולם מלמדת שגם אדם שפעל בחוסר תום לב יבוא בגדר האמנה במידה ויירדף בשל מעשיו. (הוגש 26.03.12)




פליטים, מעסיקים, ו"פתרונות מעשיים" בבג"ץ: בעקבות בג"ץ 6312/10 קו לעובד נ' הממשלה/ משפטים על אתר/ יובל לבנת

המאמר עוסק בהסדר שקבע בית המשפט בפסק הדין לפיו יחול איסור על מבקשי מקלט לעבוד אך עם זאת לא ייקנסו מעסיקיהם בגין העסקה שלא כדין. המאמר מבקר את פסק הדין בגין ההגנה החד צדדית שניתנה למעסיקים אך לא לעובדיהם, מבקשי המקלט. בנוסף מתאר המאמר את התנהלותה של מדינת ישראל בתחום ההגירה בכלל ובתחום הטיפול במבקשי המקלט בפרט.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

הוגשה עתירה כנגד החלטה של שר הפנים שלא להעניק מעמד של פליט לאזרח אתיופי (עת"מ 11\2)

מוקד הסיוע לעובדים זרים עתר בשמו של אזרח אתיופיה פעיל ה- OLF אשר מבקש מקלט מדיני בישראל בשל רדיפה באתיופיה. העותר קיבל מעמד של פליט פולטי מנציבות האו"ם אך משרד הפנים החליט כי אין להעניק לו מעמד של פליט פוליטי עקב סתירות בעדותו, על אף המלצת הוועדה המייעצת שהמליצה לתת לו מעמד זה. העותרים טוענים כי עקב השפעת מעמד הפליטות על הזכות לחיים ועל הזכות לחירות חלה חובה על בתי המשפט ועל המחוקק לדאוג לקיומה של האמנה בנושא הפליטים, ויש לקיים ביקורת שיפוטית קפדנית על החלטות משרד הפנים. בנוסף נטען, כי נהלי משרד הפנים מנוגדים לאמנה וכי משרד הפנים חוקר את הפליטים תוך כדי הפחדה והתמקדות בסתירות מתוך הנחה כללית שגויה כי כל מבקשי המקלט הינם מהגרי עבודה. העותר מבקש כי יוכר מעמדו כפליט פוליטי. (הוגש 20.2.11)




הוגשה עתירה לבג"צ כנגד שלילת זכותם לייצוג של פליטים המבקשים מקלט בישראל (בג"צ 8993/09)

ארגוני זכווית אדם עתרו לבג"צ באמצעות התוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל-אביב כנגד מדיניות משרד הפנים המגבילה את זכות הייצוג של מבקשי מקלט במסגרת הליכי הבקשה. העותרים מדגישים כי זכותו של אדם לייצוג על ידי עורך דין, או על ידי מלווה, בהליכים שעלולים להביא לפגיעה בזכויותיו, מוכרת ומעוגנת היטב במשפט הישראלי. העותרים מציינים, כי הפגיעה חמורה במיוחד כיוון שהליכי בקשת מקלט הם הליכים שההכרעה בהם היא עניין של חיים ומוות, וכי מבקשי המקלט אינם דוברים את שפת המדינה, ויכולתם לטעון לעצמם מוגבלת. לטענת העותרים, הפגיעה בזכות הייצוג המעוגנת בח"י כבוד האדם וחירותו אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה הן כיוון שמקורה בהנחיה מנהלית והן כיוון שאיננה מידתית. (הוגש נובמבר 09)




נציבות הפליטים של האו"ם החליטה כי בנסיבות מסוימות ניתן להכיר בפלסטינים כפליטים

בחוות דעת שפרסמה החליטה נציבות הפליטים של האו"ם (UNHCR) להכיר בפלסטינים שהפכו פליטים מן הטעמים המנויים באמנה הבינלאומית בעניין מעמדם של פליטים, ואשר מצויים מחוץ לשטחים הכבושים ואינם בתחום טיפולה של סוכנות אונר"א, כפליטים. הטעמים המנויים באמנה הם - פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסויים או להשקפה מדינית מסוימת. לאור זאת, פלסטינים הנמלטים לישראל בשל עילות הפליטות ייחשבו לפליטים על פי אמנת הפליטים. יצויין, כי הפליטים הפלסטינים של 1948 ושל 1967, המצויים בשטחים אינם נהנים מהגנת האמנה, שכן הם בטיפולה של אונר"א.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

הוגשה עתירה לבג"צ כנגד מדיניות "גדרה-חדרה" של משרד הפנים האוסרת על מבקשי מקלט לשהות במרכז הארץ (בג"צ 5616/09)

ארגוני זכויות אדם הגישו עתירה לבג"צ נגד מדיניותו של משרד הפנים לפיה מבקשי מקלט לא יורשו לשהות ולעבוד בתחום הגיאוגרפי שבין חדרה לגדרה, ומבקש מקלט שייפר את ההוראה ייעצר. בעתירה נטען, כי המדיניות גורמת לפגיעה קשה במבקשי מקלט ובעקבותיה ילדים שהחלו ללמוד באזור המרכז מוצאים ממוסדות החינוך, מבוגרים שהחלו לעבוד ולהתפרנס באזור זה חייבים להפסיק עבודתם, וכו'. העותרים טוענים כי המדיניות מהווה הפרה של חופש התנועה של מבקשי המקלט, מונעת נגישותם לשירותים חיוניים, לוקה באי סבירות קיצונית וננקטת למטרה זרה של הרחקת מבקשי המקלט מיישובי מרכז הארץ העשירים.




פורסם דוח מחלקת המדינה האמריקאית בנוגע לסחר בבני-אדם

מחלקת המדינה האמריקאית מחלקת בדוח את המדינות לשלושה דירוגים: בדירוג הראשון מצויות המדינות הנאבקות כראוי בסחר בבני אדם בשטחן, בדירוג השני מצויות המדינות הנאבקות באופן חלקי ובדירוג השלישי מצויות המדינות שאינן נאבקות כלל בסחר. בשנים האחרונות מצויה ישראל בדירוג השני לאחר שכבר היתה בדירוג השלישי. הדוח קורא לישראל להגביר באופן משמעותי את התביעות, ההרשעות והאכיפה בנוגע לסחר בבני אדם למטרות עבודה וכן להגביר את האכיפה, התביעה והענישה בנוגע לסחר בבני אדם למטרות מין.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

הסנגוריה הציבורית הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נגד הנהגת ענישה "תעריפית" כלפי שוהים בלתי חוקיים (רע"פ 3173/09)

הסנגוריה הציבורית הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון כנגד מדיניות החמרת הענישה בעבירה של שהייה בלתי חוקית הננקטת לטענתה בעיקר בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בבקשה, שהוגשה בעניינו של תושב שטחים שהורשע בשהייה בלתי חוקית ונדון לשלושה חודשי מאסר, נטען, כי בית המשפט המחוזי בבאר שבע הנהיג מדיניות של ענישה "תעריפית" כלפי שוהים בלתי חוקיים, העומדת בניגוד להלכה של בית משפט העליון המחייבת ענישה אינדוודואלית. לטענת הסניגוריה הציבורית, המדיניות לפיה מוטל עונש קבוע של שלושה חודשי מאסר בפועל במקרים בהם מדובר בעבירה יחידה של שהייה בלתי חוקית ואין מחלוקת שהשהיה היא לצורכי מציאת פרנסה וללא קשר לעניינים פליליים או ביטחוניים, אינה מהווה מדיניות ענישה ראויה, ובעיקר שהשוהים פועלים בדרך כלל מתוך מצב של כורח כלכלי. השופט ג'ובראן הורה לקיים דיון דחוף בבר"ע




בג"ץ הורה למדינה לבחון מחדש את הנוהל בנושא מבקשי מעמד שהתאלמנו מבני זוגם הישראלים תוך כדי הליך להסדרת מעמדם (בג"ץ 4711/02)

בפני בג"ץ תלויות ועומדות מספר עתירות בעניין מעמדן של מבקשות מעמד, שהחלו בהליך להסדרת מעמדן כבנות זוג של אזרחים ישראלים, והתאלמנו בטרם הספיקו לרכוש מעמד של קבע. במסגרת ההליך הורה בג"ץ למשרד הפנים לבחון אם ניתן לשפר את הנוהל באופן שייתן מענה גם לבני-זוג זרים שלא מילאו את תקופת הזמן הנדרשת בנוהל הקיים, ולמסור הודעה מעדכנת בתוך שישה חודשים. לדעת בית המשפט, מעבר לקריטריונים המנויים בנוהל יש מקום לאפשר בחינה אינדיבידואלית שתכלול מודדים שונים כגון משך תקופת הנישואין ומשך תקופת החיים המשותפים עובר לנישואין, משך השהייה בישראל, כנות הנישואין ומרכז חיים בישראל לפי זיקות רלבנטיות.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

הוגש ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה לגרש יליד הארץ בן 11 ממוצא פיליפיני כיוון שאמו נכנסה לישראל שלא כדין (עע"ם 1086/09)

רבי אליעזר קרוז הוא ילד בן 11 אשר נולד בישראל לזוג הורים פיליפינים, גדל והתחנך בישראל ומעולם לא יצא מהארץ. מכיוון שאמו נכנסה לארץ שלא כדין לא זכה להכלל בהסדר למתן מעמד לילדי עובדים זרים שהתערו בארץ ובתרבותה והוחלט לגרשו כחלק ממדיניות הרתעתם של נכנסים שלא כדין. בית המשפט לעניינים מנהליים אישר את החלטת שר הפנים ומכאן ערעורם של האגודה לזכויות האזרח והמוקד לסיוע לעובדים זרים בעניינו. בערעור נטען, כי ההחלטה חוטאת לעיקרון טובת הילד והינה מפלה, וכי ההחלטה היא בלתי סבירה ובלתי מידתית שכן לאור העובדה שיש רק שלושים וששה ילדים במצבו של רבי אליעזר, אינטרס ההתרעה של המדינה הינו נמוך ואינו יכול להצדיק הגלייתו מישראל.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה לבג"ץ להורות למשרד הפנים להתיר לפליטי סודן ואריתריאה להמשיך להתגורר ולעבוד באילת (בג"ץ 10463/08)

בעקבות השמדת העם בתחומי סודן ואריתריאה מסתננים זה כמה שנים פליטים לישראל דרך סיני. פליטים אלו לא ניתן להחזיר למקומותיהם עקב הסכנה המוחשית המרחפת על ראשם, וכיום מספרם עלה לכ- 2500 נפש. עד עתה עודד משרד הפנים את יישובם הזמני באזור אילת ואת עבודתם במלונות אילת. לאחרונה החליט משרד הפנים על שינוי מדיניותו, ואסר על הפליטים להוסיף ולהתגורר ולעבוד בתחומי העיר אילת. המרכז לקידום פליטים אפריקאיים וארגוני זכויות אדם נוספים עתרו לבג"צ כנגד שינוי מדיניותו של משרד הפנים בטענה ששינוי המדיניות סותר את התחיבויותיה הבינלאומיות של ישראל, בין השאר על פי האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים, וכן את המשפט החוקתי והמנהלי הישראלי. בג"צ הוציא צו ביניים האוסר על משרד הפנים לבצע פעולות לאכיפת מדיניותו החדשה עד למתן החלטה סופית בעתירה.


למעבר לקישור לחץ/י כאן

דוח מוקד סיוע לעובדים זרים: פעולת רשויות האכיפה בנוגע לסחר בבני אדם בשנת 2007

הדוח בוחן את פעולת רשויות האכיפה באכיפת חוק "איסור סחר בבני אדם" שנחקק בסוף שנת 2006. על פי הדוח חוק סחר בבני אדם אינו נאכף, יותר נשים ישראליות מצויות בזנות בתנאי עבדות, העונשים הניתנים לסוחרי הנשים הם נמוכים מתמיד, וסוחרים למטרות אחרות כלל אינם מגיעים לבית המשפט.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה מנהלית בעניין תקינות הליכי בחינת בקשותיהם של מבקשי מקלט להכיר בהם כפליטים (עת"מ 8575/08)

מוקד הסיוע לעובדים זרים והתכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל-אביב הגישו עתירה מנהלית התוקפת את התנהלות הוועדה המייעצת לענייני פליטים ושר הפנים. העתירה הוגשה בעניינה של מבקשת מקלט מאוקראינה, קורבן לסחר בבני אדם, שנציבות האו"ם המליצה להכיר בה כפליטה, אך בקשתה נדחתה. העתירה תוקפת את תקינות הליך בחינת הבקשה ובין השאר את העובדה שהועדה דוחה בקשות על סמך ראיות שכלל לא מוצגות בפני המבקשים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה לבג"צ נגד התקנה המחייבת מעבידים להוציא עובדיהם מישראל עם תום תקופת העסקתם (בג"צ 07 / 3025)

עמותת קו לעובד הגישה עתירה לבג"צ בבקשה לבטל את ההוראה הקבועה בתקנות הכניסה לישראל, לפיה מעביד מחוייב להוציא מהארץ מהגר עבודה שהועסק אצלו, עם תום תקופת העסקתו. לטענת העותרים, ההוראה פוגעת שלא כדין בזכויות היסוד של מהגרי העבודה בישראל.




מחקר משווה המציג את דיני ההגירה ב 27 מדינות האיחוד האירופי

מחקר משווה שנערך מטעם הפרלמנט האירופי ומציג את הדינים החלים על הגירה חוקית ב 27 מדינות האיחוד האירופי. המחקר כולל הערכה של התנאים והדרישות הפרוצדורליות המוטלות על מבקשי ההגירה על ידי כל אחת מהמדינות.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה למתן צו על תנאי נגד מעצר ילדים מבקשי מקלט בקציעות (בג"צ 212/08)

חמישה ארגוני זכויות אדם הגישו עתירה נגד מעצר ילדים במחנה המעצר בקציעות, בו מוחזקים כ-100 ילדים בכל הגילאים. העתירה מופנית נגד עצם המעצר הבלתי מוגבל בזמן של ילדים מבקשי מקלט בשעה שלא מתקיימים בפועל הליכי הרחקה, ונגד התנאים הפיזיים בהם עצורים הילדים, העדרם של שירותי חינוך והעדרם של שירותים פסיכו-סוציאליים.




קבוצות מוחלשות

זכויות מהגרי עבודה, פליטים וחסרי מעמד
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם