המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

גיור > פסיקה

כללי
בג"ץ לא הכריע בשאלה האם מוסמך בית דין רבני לפסול למפרע הליך גיור שהושלם בבית דין מוסמך (בג"ץ 5079/08, 2448/09)

בג"ץ ביקר התנהלות בית הדין הרבני האזורי באשדוד אשר במסגרת דיון בבקשות מוסכמות לסידור גט - בשני תיקים שונים - החליט על דעת עצמו לפסול למפרע את הליך הגיור שעברו 2 עותרות, שנים רבות טרם הדיון, וזאת תוך פגיעה בזכויותיהן. כך בין היתר ביקר ביהמ"ש את ביה"ד על שהכריע בנושא בהרכב שאינו כהלכה, תוך הכרעה בשאלות שהצדדים לא הניחו בפני בית הדין, ותוך פגיעה בזכות העותרות לטעון בעניינן. ביהמ"ש ביקר גם את החלטת ביה"ד הרבני הגדול שדחה הערעורים על החלטות ביה"ד באשדוד. יחד עם זאת, לאור החלטת ביה"ד הרבני האזורי בתל אביב כי גיורי העותרות תקפים, והן יהודיות לכל דבר ועניין, החליט ביהמ"ש לדחות העתירות. ביהמ"ש לא הכריע בשאלת הסמכות של בית הדין הרבני להרהר אחר הליכי הגיור שהושלמו כדין בבתי דין מוסמכים. (25.04.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון פסל את מבחני התמיכה שגובשו על ידי המשרד לקליטת עלייה בשל היותם מפלים כנגד מוסדות העוסקים בהכנה לגיור רפורמי (בג"צ 11585/05)

התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, המפעילה מוסדות פרטיים העוסקים בהכנה לגיור רפורמי עתרה לבית המשפט העליון בטענה כי מבחני התמיכה שגובשו על ידי המשרד לקליטת עלייה מפלים לרעה את המוסדות הפרטיים הלא-אורתודוכסיים העוסקים בהכנה לגיור, בניגוד להוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב. בית המשפט העליון קיבל את העתירה, וקבע כי מבחני התמיכה אינם תואמים את עקרון השוויון המהותי, ואינם עולים בקנה אחד עם עקרון חופש הדת והפלורליזם. כמו כן, נקבע שאם תחליט המדינה להמשיך במתן התמיכות למכוני הגיור הפרטיים, יהיה עליה להתקין מבחני תמיכה שיאפשרו לכל זרמי היהדות המכינים לגיור לקבל תמיכה במסגרתם.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג'ץ 10807/05 טבקה מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה ואח' נ' היועמ'ש ואח'.

אמהות חד הוריות מבני שבט הפלשמורה נתקלות בקשיי גיור עבור ילדיהם היות וסעיף 13 (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות דורש את הסכמת שני ההורים בכדי לבצע המרת דת. נקבע כי העתירה אינה בשלה להכרעת בית המשפט והומלץ לרשויות לקיים דיון עקרוני בעניין וכן לבחון פרטנית כל מקרה ומקרה.




בג'צ 113/84 בנקובסקי נ' בית הדין האזורי בחיפה ואח' פ'ד לט(3) 365.

בית המשפט פוסק כי הסמכות הייחודית של בית הדין מותנת בכך ששני הצדדים יהודיים. משקבע בית הדין כי האישה לא גוירה כהלכה ואיננה יהודיה הרי בכך שמט מידו את סמכותו לדון בתביעה ולכן קביעת בית הדין בדבר שלילת זכויותיה הרכושיות של האישה בטלה .




בגץ 552/04 אירנה גוזמן נ' מדינת ישראל

בית הדין לגיור סירב להעניק לעותרת את האפשרות להתגייר היות והלה שוהה בישראל שלא כדין. לטענת העותרת בית הדין אינו מוסמך לשקול שיקולים שאינם שיקולים דתיים. נקבע כי בית הדין הדתי כרשות מנהלית כפוף לכללי המשפט המנהלי ומחויב לפעול על פי נהלים וקריטריונים גלויים וענייניים. כן נקבע כי תנאי שהייה בארץ כדין הינו תנאי ענייני ולגיטימי.




בגצ 3023/90 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי רחובות מה(3) 808

פסק הדין דן בסמכותו של בית הדין לדון בתוקפו של גיור שבוצע על ידי בית דין מחוץ לישראל לצורך רישום הגיורת כיהודיה במרשם האוכלוסין. נקבע כי הסמכות להכרזה על תוקפו של גיור שנעשה מחוץ לישראל הינה בידי בית המשפט המחוזי בלבד.בהערת אגב תוקף השופט ברק (כתוארו דאז) את בית הדין על כך שמידת שמירת המצוות של המשפחה לאחר הגיור היוותה בסיס לאי ההכרה בגיור.




בגצ 8307/02 אולג פיחטוב נ' משרד הפנים (לא פורסם)

בית המשפט קובע כי יהודי אשר המיר דתו מרצון, לא ייחשב כיהודי לעניין הזכויות הנובעות ליהודים מכוח חוק השבות.




בגצ 2597/99 (ו-2859/99) תאיס רודריגז-טושביים נ' שר הפנים

בית המשפט פסק כי לצורך זכאות לפי חוק השבות יש להכיר בגיורו של מי שהתגייר באופן המקובל בקהילה יהודית מוכרת מחוץ לישראל גם אם למד לקראת גיור בישראל ולאחר הגיור חזר לישראל מבלי להצטרף לקהילה בה נערך הגיור ("גיור קפיצה").




רעא 973/94 אליאן (חוה) פסרו (גולדשטיין) ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק הדין קובע כי הכרה בגיור הנערך בישראל לעניין חוק השבות ולעניין חוק המרשם אינה מותנית במילוי דרישותיה של פקודת העדה הדתית (המרה).




הפ 621/96 ג'ונלין גיגי נ' שר הפנים נז(3) 454

בית המשפט המחוזי קובע כי גיור שנעשה בקהילה יהודית רפורמית או קונסרבטיבית, הן בארץ והן בחו"ל, יוכר על ידי פקיד הרישום לצורך הרישום במרשם האוכלוסין, וכי אין צורך בהכרת הרבנות הראשית בגיור אשר נעשה בישראל. קביעה זו אושרה על ידי בית המשפט העליון בבג"צ נעמת (5070/95).




בגצ 264/87 התאחדות הספרדים שומרי תורה-תנועת ש'ס נ' יהושע כהנא-מנהל מינהל האוכלוסין במשרד מג(2) 723 ובג'צים נוספים שאוחדו

בית המשפט פוסק כי כאשר אדם מציג אישור שעבר גיור מטעם קהילה לא אורתודוכסית בחוץ לארץ, חייב פקיד הרישום לרשמו כיהודי במרשם האוכלוסין. בדעת מיעוט קובע השופט אלון כי מאחר והביטוי "נתגייר" נלקח מהמשפט העברי, עליו להיבחן על פי המשפט העברי בלבד.




בגצ 5070/95 נעמת – תנועת נשים עובדות ומתנדבות נ' שר הפנים נו(2) 721

פסק הדין קובע כי אדם המבקש להירשם (ברישום ראשון) במרשם האוכלוסין כיהודי יירשם ככזה, עם הצגת תעודת גיור, אף אם הגיור נערך בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית ובין אם הוא נערך בארץ ובין אם בחו"ל, וללא תלות בהסכמת הרבנות הראשית .כן נקבע כי פסק דין של בית משפט מחוזי הקובע כי נערך גיור בארץ או בחו"ל מהווה תעודה ציבורית לעניין שינוי רישום אף אם הגיור נערך בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית.




משפט דת ותרבות

דת ומדינה נושאי משנה
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם