המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

גיור > מאמרים

כללי
חופש הדת בישראל – במה נשתנה ה'סטטוס קוו'? - קורינאלדי מיכאל, שערי משפט, כרך ג', חוברת 2, התשס'ד 2003, 287

המאמר סוקר את ההסדרים המשפטיים הנוגעים לגיור מקום המדינה ועד ימינו. המחבר מציין כי אף שמחוק השיפוט הרבני משתמע כי הגדרת "מיהו יהודי" הינה על פי ההלכה היהודית, הפסיקה קבעה כי לעניין הרישום במרשם האוכלוסין המבחן הינו מבחן חילוני. המאמר סוקר את ההיבטים השונים הנובעים מהרישום, ומבחין בין רישום במרשם האוכלוסין לבין הכרה לצורך חוק השבות.



סמכות ומהות בענייני גיור - קורינאלדי מיכאל, (פרשת פלונית נ' ביה'ד הרבני רחובות) המשפט כרך א', 303 (התשנ'ג-1993)

המאמר בוחן את פסק דינו של בית הדין הרבני ברחובות שסירב לתת תוקף לגיור בנימוק שהמשפחה המבקשת אינה שומרת מצוות, וכן את החלטת בג"צ לבטל את פסק הדין של בית הדין מטעמי חוסר סמכות פונקציונאלית. המחבר מביא דוגמאות בהן נקבע כי לבית הדין יש סמכות לדון בנושא גיור בניגוד לעמדת בג"צ בפסק דין זה, אם כי הוא מציין כי מטעמים ביורוקרטיים מוטב היה להקים בתי דין מיוחדים לגיור. במקביל תוקף המחבר את פסק דינו של בית הדין ומביא מקורות המצביעים לטענתו על כך שעל בית הדין היה לתת תוקף לגיור.



התייחסות ההלכה לקראים-מדיניות ומסורת הלכתית - שפירא יעקב, מחקרי משפט יט (חוברת 1), התשס'ב 2002, 285, 309 פרק ז' – גישות המתנות את קבלת הקראים בגיורם

החיבור עוסק בקראים ומביא השקפות שונות בדבר יהדותם ובנוגע לאפשרות לקבלם חזרה לקהל ישראל. המחבר מביא לעניין זה דעות שונות, ובין השאר דעות הדורשות גיורם של הקראים, ואף מקשות על תנאי הקבלה להליך הגיור.



חופש הדת בישראל-הלכה למעשה, דיני אישים, משפחה וירושה - קורינאלדי מיכאל, בין דת למדינה, מגמות חדשות, הוצאת נבו, התשס'ד 2004 שער רביעי, פרק שמונה, 235.

המאמר סוקר את ההסדרים המשפטיים הנוגעים להמרת דת, החל מחקיקה מיוחדת בתקופת המנדט, אשר קבעה כי הרב הראשי לישראל בהיותו ראש העדה הדתית יהיה זה שייתן תוקף לגיור, דרך חוק השבות ופרשנות בית המשפט לחוק זה, הקובעת כי גם אדם שעבר גיור לא אורתודוכסי בישראל יירשם במרשם האוכלוסין כיהודי, ועד הלכת נעמ"ת, המרחיבה גישה זו ומבטלת את ההבדל בין קהילה יהודית בישראל לקהילה יהודית בחו"ל לעניין זה. המאמר דן בהשלכות הפסיקה והשינויים שחלו בה.המחבר מציע להסדיר את נושא הגיור באמצעות תיקוני חקיקה והקמת גוף רבני-שיפוטי שיפקח על הנושא. עוד דן המחבר בשאלת רישום הלאום בתעודת הזהות, ומסיים עם התייחסות למתח בין שאלת ה"מיהו יהודי" לשאלת "מיהו גר".



משפט דת ותרבות

דת ומדינה נושאי משנה
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם