המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

המרת דת > פסיקה

כללי
ביהמ"ש לענייני משפחה התיר המרת דת של קטינה לדת היהודית (אמ"צ 31614-12-12)

ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה קיבל את בקשת היועמ"ש והתיר את המרת דתה של קטינה חסרת דת המתגוררת במשך 5 שנים עם משפחה יהודית-חרדית, לדת היהודית. השופטת אלון קיבלה הבקשה מהטעם שבמשך השנים פיתחה הקטינה זהות יהודית חרדית ונקשרה להוריה האומנים המנהלים אורח חיים דתי חרדי. נקבע כי בנסיבות אלו, המרת הדת הינה לטובת הקטינה. עם זאת, ביהמ"ש ביקר את התנהלות השרות למען הילד תוך שהוא מציין כי ההחלטה הינה בבחינת הרע במיעוטו. הובהר שהבקשה האם לאשר המרת דת של קטין מאומץ, צריכה להיבחן על ידי ביהמ"ש ולא כאשר הוא ניצב במצב מוגמר, בו זהותו של קטין המיועד לאימוץ, הוטבעה בו. (17.02.13)




בגץ 265/87 גרי לי ברספורד נ' משרד הפנים פ'ד מג (4) 793

פסק הדין עוסק בזכותם של הנמנים על הזרם היהודי משיחי לעלות לישראל מכח חוק השבות. נקבע כי העותרים המירו את דתם והם "בני דת אחרת" ולכן אינם זכאי חוק השבות. זאת כיוון שעל פי המבחן הדתי יהודי המאמין בישוע משתייך לנצרות ולא ליהדות, ועל פי המבחן החילוני-לאומי העם היהודי מחשיב יהודי המאמין בישוע כמשיח כבן דת אחרת.




ע'א 72/62 - אוסוולד רופאיזן נ' שר-הפנים . פ'ד טז(4), 2428

פסק הדין עוסק בשאלה מיהו יהודי כהגדרתו בחוק השבות. רופאיזן טען כי שני הוריו יהודים ולכן גם הוא יהודי לפי ההלכה ויש לראותו כבן הלאום היהודי אף כי דתו היא הדת הנוצרית. בית המשפט דחה את העתירה בקבעו שיש לפרש את המונח יהודי בחוק במובן החילוני- היסטורי, בהתאם לכוונת המחוקק ובאופן בו מובן המונח על ידי העם. במקורות אלה שלובות לאומיות ודת יחדיו ללא הפרד.




בג'ץ 10807/05 טבקה מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה ואח' נ' היועמ'ש ואח'.

אמהות חד הוריות מבני שבט הפלשמורה נתקלות בקשיי גיור עבור ילדיהם היות וסעיף 13 (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות דורש את הסכמת שני ההורים בכדי לבצע המרת דת. נקבע כי העתירה אינה בשלה להכרעת בית המשפט והומלץ לרשויות לקיים דיון עקרוני בעניין וכן לבחון פרטנית כל מקרה ומקרה.




בה'נ 49/80 קנאווי נגד קנאויי , פ'ד לה (3) 558.

בפסק הדין נדונה השאלה מיהו בית הדין הדתי המוסמך לדון בהתרת נישואיה של העותרת עם בעלה המוסלמי כאשר העותרת נישאה לו לאחר שהתאסלמה וכעבור מספר שנים חזרה ליהדותה וביקשה התרת נישואיה. נקבע כי על פי סעיף 4 (2) לפקודה הסמכות נותרת בידי בית הדין השרעי על אף שהעותרת המירה דתה בשנית, שכן המדובר בעניין הקשור לנישואין.




בג'צ 148/84 שמואל נ' ביה'ד הרבני ושמואל, פ'ד לט (4) 393.

בפסק הדין נקבע כי פקודת העדה הדתית (המרה) חלה רק על המרות מעדה דתית מוכרת אחת לשניה, אך ניתן לבצע המרות דת בישראל גם "מחוץ לפקודת ההמרה" כאשר אחת העדות הדתיות אינה מוכרת. שאלת הדין הדתי שיחול על מומר שהפקודה אינה חלה עליו במקרה ששתי העדות מבקשות "לאחוז" בו נותרת בצריך עיון.




בג'צ 304/86 יעל ברק נ' ביה'ד השרעי יפו וסלים כנעאן , פ'ד מא (2) 745.

פסק הדין דן בשאלת סמכות בית הדין השרעי לדון בתובענה להחזקת ילד כאשר אמו היא יהודיה שהמירה דתה למוסלמית, ילדה את בנה כמוסלמי ולאחר מכן חזרה ליהדותה. נקבע כי פקודת ההמרה חלה גם על מוסלמים וגם על יהודים, וכי מכיוון שהאם חזרה ליהדותה, השאלה מיהו בית הדין הדתי המוסמך לדון בהחזקת הילד צריכה להקבע על ידי בית דין מיוחד.




בג'צ 1031/93 אליאן (חוה) פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים ,פ'ד מט(4), 661

בפסק דין זה בג"צ הצהיר כי פקודת העדה הדתית (המרה) חלה רק על נושאים שבסמכותם של בתי הדין הדתיים, אך אינה חלה על נושאים אחרים, לרבות המרשם על פי חוק המרשם, והעניין הוחזר למשרד הפנים לדון בשאלות האחרות הנוגעות לרישום העותרת כעולה וכיהודיה.




בג'ץ 6168/92 האגודה הומניסטית-חילונית נ' ממשלת ישראל, פ'ד נא(4), 289

בית המשפט דוחה בקשת אגודה הומניסטית חילונית להכיר בה כ"עדה דתית". נקבע כי הכרה בעדה דתית מצריכה קיום שלושה תנאים: "עדה", "דתית" ו"נבדלות". העדה החילונית חסרה מאפיינים מוסדיים ההופכים את חבריה לעדה. כן, הכרעה לטובת העותרת תהיה חסרת נפקות משפטית מכיוון שלא בהכרח תעניק לחבריה זכות להקמת בית דין חילוני כמבוקשם.




בג'ץ 2901/97, 5070/95 נעמת ו-2 אח' נ' שר הפנים ואח', תק-על 200(1), 634

פסק הדין דן בסוגיית הרישום של מי שגוירו בגיור רפורמי/קונסרבטיבי כ"יהודים" במרשם האוכלוסין. נקבע כי פקיד הרישום מחויב לרשמם כיהודים, בין אם הגיור נערך בארץ ובין אם בחו"ל, עם הצגת תעודת גיור.




משפט דת ותרבות

דת ומדינה נושאי משנה
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם