המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

פטור מטעמי מצפון; פטור לנשים > פסיקה

כללי
בן ארצי נ' שר הבטחון (בג"צ 3238/04): אישור מתן פטור משירות צבאי בשל אי התאמה כללית לשירות ביטחון ולא בשל טעמי מצפון

העותר ביקש לפטור אותו משירות צבאי מטעמי מצפון. הוועדה הדנה בבקשת פטור מטעמי מצפון סברה שהעותר לא עמד בנטל להוכיח כי טעמים שבמצפון בפני עצמם מקימים לו עילת פטור משירות צבאי ונתנה לעותר פטור בגין אי התאמתו הכללית לשירות ביטחון, הנובעת מחוסר מוטיבציה לשרת. העתירה נסבה סביב דרישת העותר שהפטור יינתן מטעמי מצפון דווקא. בית המשפט קבע שהוועדה שבה ובחנה את עניינו של העותר ארבע פעמים ולא השתכנעה כי טעמי המצפון של העותר מצדיקים מתן פטור, אף כי לא שללה את המוטיבציה הפציפיסטית של העותר ומנתה אותה כאחד השיקולים למתן הפטור. בנסיבות אלה אין מקום להתערב בהחלטת הועדה. (ניתן ב- 1.6.05)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

מלנקי נ' שר הבטחון (בג"צ 1026/02): חיוב סרבן מצפון בשירות חלופי בעל אופי אזרחי הינו סביר

העותר ביקש פטור משירות בטחון מטעמי מצפון.עניינו הובא בפני הוועדה הדנה בבקשות פטור וזו הפנתה את העותר לשרת במחלקת סיעוד אזרחית השייכת למערכת הצבאית. העותר סירב לקבל הצעה זו בטענה, כי אין הוא מוכן להיות שייך לצבא בכל צורה שהיא. משכך, החליטה הוועדה לדחות את בקשת הפטור בקבעה שסירובו נובע מטעמי "סרבנות סלקטיבית" ושעמדתו בכל הנוגע ל"סרבנות מוחלטת" היא מסוייגת. בג"צ דחה את העתירה בקבעו, כי למרות שהוא מכיר בכך שהקשיים המצפוניים שעומדים לעותר לנוכח ייעודו לשירות ביטחון הם מעבר לסרבנות סלקטיבית, לא עלה בידי העותר לשכנע כי אין בידו לשרת ולו שירות חלופי כפי שהוצע לו. (ניתן 25.10.04)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית משפט השלום זיכה מחמת הספק נאשמת ששינתה הכרתה הדתית לאחר קבלת פטור משירות בטחון (פ 1216/06)

לטענת המאשימה הצהירה הנאשמת הצהרה כוזבת על כך שטעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, על מנת לקבל פטור משירות בטחון לפי סעיף 40 לחוק שירות בטחון. לטענת הנאשמת היא נתנה את ההצהרה בתקופה בה אכן ניהלה אורח חיים דתי ולכן ההצהרה אינה שיקרית, אך כעת חל שינוי בהכרתה הדתית והיא אינה מגדירה עצמה כדתיה. בית המשפט קבע, כי הכרה דתית לעניין הפטור כוללת הן הכרה פנימית סובייקטיבית, והן מתן ביטוי גלוי לה בדמות שמירה על מצוות הדת. להליך הפלילי יהיה מקום רק במקרים בהם הביטוי ההתנהגותי החיצוני מעיד בבירור ובמובהק על היעדר הכרה דתית בעת מתן ההצהרה, תנאי שאינו מתקיים במקרה דנן. מטבע הדברים תפיסות עולם יכול ויעברו שינוי ושינוי כאמור אינו ענין להליך פלילי.




יעקב שיין נ' שר הביטחון (בג"צ 734/83): נדחתה עתירה להגן על זכותו של חייל מילואים לסרב לשרת בדרום לבנון מטעמי מצפון

העותר נקרא לשירות מילואים בדרום לבנון אך סירב להתייצב בשל השקפתו המצפונית. הוא הועמד לדין משמעתי ונדון ל-35 ימי מחבוש. משסירב להיענות לקריאה נוספת לשירות מילואים בתום תקופת המחבוש, נשפט שוב ונדון ל-28 ימי מחבוש נוספים. בעתירתו ביקש העותר, כי בית המשפט יורה על ביטולו של צו המילואים האחרון וכן ייקבע, כי שהייתו במאסר היתה שלא כדין. מנגד טענה המדינה כי צווי קריאה למילואים לאלה שסירבו לשרת בלבנון, לאחר שנשאו בעונשם, מטרתם היא להתגבר על התופעה של סרבנות השירות בלבנון, הפוגעת קשות ביסודות המשמעת ובמוראל החיילים המשרתים בלבנון. בית המשפט דחה את העתירה בקבעו, כי בנסיבות המקרה מדובר בסרבנות סלקטיבית מובהקת, שיסודה בנימוקים אידאולוגיים- פוליטיים שלא להילחם במקום מסוים וכי ההכרה בה עלולה לגרום, בין השאר, לאפליה בתחום הגיוס.




בית המשפט העליון החליט שלא לשלול דרגותיו של קצין שסרב פקודה מטעמים אידאולוגיים בתקופת ההתנתקות בשל הזמן הרב שעבר מביצוע העבירה (רע"פ 5716/08)

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של התובע הצבאי על קולת העונש שגזר בית הדין הצבאי לערעורים על קצין שסרב פקודה מטעמים אידאולוגיים בתקופת ההתנתקות. בית המשפט סירב לשלול את דרגותיו של הקצין בשל הזמן הרב שחלף מעת סירוב הפקודה. עם זאת, ביקר בית המשפט העליון את החלטת בית הדין בקבעו, כי במקרי סרבנות סלקטיבית מטעמים אידאולוגיים אין להתחשב בעוצמת הדילמה המוסרית שבפני הסרבן שכן זו תמיד חריפה, והתחשבות כזו תפחית את הסנקציה החריפה הנדרשת כנגד סרבנות סלקטיבית בצבא.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

זונשיין ואח' נ' הפרקליט הצבאי הראשי (בג"צ 7622/02): שר הביטחון אינו חייב ליתן פטור לחיילים המסרבים לשרת בשטחים מתוך סרבנות מצפון סלקטיבית

חוק שירות בטחון מקנה לשר הבטחון הסמכות לפטור אדם משירות מטעמים שונים. השר קבע כי יינתן פטור לסרבנים שסירובם נובע מסרבנות מצפון מלאה, אך לא לכאלה המסרבים מתוך סרבנות מצפון סלקטיבית. בית המשפט העליון קיבל עמדה זו וקבע כי בשל הסיכון המוגבר לביטחון המדינה כתוצאה מריבויים של סרבנים סלקטיביים רשאי שר הביטחון שלא לתת פטור לסרבנים אלה.




בגצ 456/71 שרה ברזני נ' שר הבטחון ואח', פ'ד כו(2), 543.

בית המשפט דוחה בקשת העותרת, בת רב , לפטור משרות צבאי מטעמי דת. ועדת הפטור תמכה את החלטת הדחיה באי ידיעותיה של העותרת בענייני חגים ומועדים ובתלבושתה שאינה צנועה,דתית. בית המשפט תומך בהחלטת הוועדה שכן הפטור ניתן בהתאם למידת הדתיות של מבקשת הפטור ולא של הוריה. השופט קיסטר בדעת מיעוט גורס, כי חיוב בחורה דתית להתגייס מהווה כפיה מצפונית חמורה ויש צורך בראיות חותכות, שלא היו במקרה זה, על מנת להצדיקו.




דנג'צ 7802/04 - לאורה מילוא ואח' נגד שר הבטחון ואח', תק-על 2004(4), 719.

בהחלטה נשוא הדיון הנוסף נקבעה ההלכה לפיה עקרון השוויון מחייב שוויון בין גברים לבין נשים במתן פטור משירות צבאי מטעמי מצפון ולכן מחייב החלת סעיף 36 לחוק שירות בטחון על נשים ומתן פטור מטעמי מצפון לנשים רק במקרים של "סרבנות מלאה". השופט חשין קובע כי החלטה זו אינה מצדיקה דיון נוסף שכן אינה סותרת הלכות קודמות, ואף אם תשונה והפטור לנשים יינתן מכח סעיף 39 עדיין יינתן רק במקרי סרבנות מלאה.




בג'צ 2383/04 לאורה מילוא ואח' נ' שר בטחון ואח' , תק-על 2004(3), 1172

פסק הדין מאשר את מדיניות שר הביטחון על פיה יינתן פטור לאדם משירות מטעמי סרבנות מצפון כללית, אך לא יינתן פטור בשל סרבנות מצפון סלקטיבית. כן נקבע כי הפטור מטעמי מצפון הניתן לנשים על פי סעיף 39 לחוק חל רק על טעמי מצפון הנעוצים במסורת, דת ומינהגים עדתיים.




משפט דת ותרבות

דת ומדינה נושאי משנה
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם