המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

שבת כיום מנוחה > פסיקה

כללי
ביהמ"ש המחוזי קיבל עתירה כנגד מדיניות עיריית ת"א בנוגע לפעילות עסקים בשבת (עת"מ 40673-02-14)

בעלי עסקים הפועלים בת"א עתרו לביהמ"ש המחוזי בת"א כנגד מסמך מדיניות עיריית ת"א בנוגע לאכיפת חוק העזר העוסק בפתיחה וסגירה של חנויות בשבת. העותרים טענו שהמדיניות אינה מהווה מדיניות אכיפה ושהיא אינה תואמת את פסק דינו של ביהמ"ש העליון שניתן בעניין. השופט יפרח קבע שמסמך המדיניות חייב לשקף את מטרת המחוקק ושעל העירייה לקבוע מדיניות אכיפה המגשימה את תכלית החקיקה. נפסק שמדרג העדיפות שקבעה העירייה – שלפיו תועדף נקיטת צעדי אכיפה כלפי עבריין "חדש" לעומת עבריין "ותיק" – הוא מדרג פגום, הלוקה בחוסר סבירות קיצוני. עוד נקבע שכללי האכיפה, לפיהם עבריינים "ותיקים" זוכים לחסינות מפני סגירה עסקיהם, נגועים בחוסר סבירות קיצוני. נפסק שיש לבטל ההבחנה בין עבריינים "חדשים" ל"ותיקים", שהכללים שנקבעו בנוגע לעבריינים "חדשים" יחולו על כל בתי העסק, ושעל העירייה לפעול ליישום מדיניותה. (ניתן 19.05.14)




ביהמ"ש העליון קיבל עתירה כנגד אופן אכיפת עיריית ת"א את הוראות חוק העזר האוסר על פתיחת חנויות בשבת (עע"מ 2469/12)

המערערים, בעלי עסקים קמעונאיים לממכר מזון בת"א, ערערו לביהמ"ש העליון על פס"ד של ביהמ"ש המחוזי, שדחה עתירתם להורות לעיריית ת"א לפעול לסגירת עסקים הפועלים בשבת. המערערים טוענים שהעירייה, אשר אינה סוגרת העסקים אלא רק מטילה עליהם קנסות, מפרה את הוראות חוק העזר אשר אוסר על פתיחת חנויות בשבת, ומכאן שהיא גורמת ל"תחרות בלתי הוגנת" הפוגעת בזכותם לחופש העיסוק. השופטת נאור קבעה שהעירייה אינה מגשימה במידה הראויה – בעזרת אמצעי האכיפה בו בחרה – את תכלית החוק. הודגש שבכך שהעירייה מפעילה אכיפה בדרך של הטלת קנסות בלבד, היא מאפשרת בפועל את הפרתו המתמשכת של חוק העזר, או לכל הפחות מעלימה מכך עין. הערעור התקבל ונפסק שהעניין יוחזר לעירייה על מנת שתפעיל שיקול דעתה ותקבל החלטה לגופו של עניין בדבר אופן הפעלת הסמכויות המוקנות לה. (ניתן 25.6.13)




ביה"ד האזורי לעבודה הרשיע חברה בהעסקה ללא היתר של עובדות יהודיות בשבת (ת"פ 97/10)

ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים הרשיע חברה לממכר מוצרי ים המלח בהעסקת עובדות יהודיות בשבת. ביה"ד ציין שקביעת יום השבת כיום המנוחה השבועי לבן העם היהודי תואמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ומתיישבת עם חוקי היסוד ועם זכויות האדם המוגנות. ביה"ד דחה טענת הנאשמת כי לא ידעה שהעובדות הינן יהודיות. נקבע שעסק הפועל בשבת צריך לבדוק האם העובדים אותם הוא מבקש להעסיק הינם יהודים, ואם כך הרי שהוא מנוע מלהעסיקם בשבת, אלא אם יש לו היתר לכך. במסגרת הטיעונים לעונש דחה ביה"ד את טענת הנאשמת כי הוראות הדין מפלות עובדים יהודים. בנוסף דחה ביה"ד את טענת הנאשמת בדבר אכיפה סלקטיבית של הוראות הדין. ביה"ד גזר על הנאשמת קנס בסך 45 אלף ₪ ועל בעלי החברה, קנס בסך 25 אלף ₪. (הכרעת הדין ניתנה ביום 13.09.11)


הכרעת הדין


ביהמ"ש המחוזי דחה עתירה להורות על סגירת רשתות AM:PM ו"טיב טעם" בשבת (עת"מ 2500-07)

ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה עתירת בעלי מכולות בת"א שביקשו כי יורה לעירייה לפעול למניעת פעילותן בשבת של רשתות AM:PMו"טיב טעם", לרבות באמצעות שלילת רישיון העסק של החנויות וסגירתן. ביהמ"ש קבע שחוק רישוי עסקים אינו בא למנוע תחרות בלתי הוגנת בין עסקים ושאין על העירייה לפעול מתוך שיקול זה, או מתוך שיקולים של פגיעה כלכלית העלולה להיגרם לפלוני ממתן רישיון עסק לאלמוני. התנהלות שכזו תיפגע בחופש העיסוק של מבקש הרישיון. בנוסף נקבע שהחוק לא בא להבטיח שמירה על המסורת היהודית ושההחלטה האם לנקוט בצעדים כנגד עסקים הפועלים בשבת איננה יכולה לנבוע מכך שהם פוגעים בערכים דתיים או "בקדושת השבת". עוד נקבע שהעותרים לא הוכיחו שהחלטת העירייה לאכוף הוראות הדין ע"י הטלת קנסות ולא ע"י סגירת העסקים הינה בלתי סבירה באופן קיצוני המחייב התערבות ביהמ"ש. (ניתן 22.02.12)




בית המשפט לעניינים מנהליים: החלטת עיריית תל אביב לסרב ליתן היתר לנוצרי לפתוח חנותו בשבת ניתנה בחוסר סמכות ולכן בטלה (עתמ 2111/08)

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב יפו קבע, כי החלטת מנהל אגף רישוי עסקים בעיריית תל אביב שלא ליתן לעותר נוצרי היתר לפתיחת חנותו בשבת, ניתנה בחוסר סמכות, שכן הסמכות להחליט על מתן היתר נתונה למועצת העיר. על העותר, שיוצג על ידי עורך דין מתכנית "שכר מצווה", הוטלו קנסות גבוהים בגין פתיחת עסקו בשבת. בית המשפט קיבל את טענת העותר שהאיסור על פתיחת עסקים בשבת נאכף באופן בררני ושרירותי, כאשר בעוד שחלק מהחנויות נקנסות בגין פתיחתן בשבת, אחרות, הסמוכות להן, אינן נקנסות. אי לכך נפסק שעל העירייה לדון מחדש בבקשתו של העותר וכן להימנע מגביית הקנסות אשר הוטלו עליו בגין אי ציותו לחוק העזר.




בית הדין הארצי לעבודה הרשיע את רשת "בסט ביי" בגין העסקת מנהל סניף יהודי בשבת בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה (ע"פ 16/08)

בפסק הדין נשוא הערעור קבע בית הדין האזורי לעבודה, כי רשת "בסט ביי" לא עברה על חוק שעות עבודה ומנוחה בהעסיקה מנהל סניף יהודי בחנות במתחם געש ביום שבת, שכן מנהל הסניף נושא ב"תפקיד הנהלה" ולכן נכנס לגדר החריג לחוק. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעור המדינה וקבע, כי יש לפרש בצמצום את ההוראות המחריגות מתחולת החוק סוגים שונים של עובדים, וכי בהתחשב במבנה הרשת, במיקומו של מנהל הסניף בארגון ביחס לדרגים המרכזיים שמעליו, בסמכויותיו המוגבלות, בשכרו ובתנאי עבודתו ובכלל נסיבות העניין, אין הוא ממלא "תפקיד הנהלה" במשמעות חוק שעות עבודה ומנוחה ולכן איסור ההעסקה בשבת חל עליו.




בית משפט לעניינים מקומיים הוציא צו המורה על סגירת סניף "טיב טעם" בגבעתיים בשבת (ב.ש. 97/08)

בהתאם לבקשת עיריית גבעתיים הוציא בית המשפט לעניינים מקומיים צו המורה על סגירת סניף "טיב טעם" בגבעתיים בשבת. "טיב טעם" התנגדה לצו בטענה שהעירייה מפלה אותה למול עסקים אחרים הפתוחים בשבת. השופט אטדגי פסק כי בידי עיריית גבעתיים הסמכות לאכיפת חוק העזר המורה על סגירת עסקים בימי שבת, וקבע שהפרמטרים לפיהם החליטה העירייה נגד אילו עסקים לפעול - סוג העסק, מיקום העסק, ועסק חדש מול עסק ישן - הם סבירים. נקבע כי העובדה שבמקרה דנן מדובר בעסק חדש, בעל גוון מסחרי מובהק, בהיקף רחב יחסית, הממוקם באזור בעל ריכוז גבוה יחסית של מוסדות דת, והפגיעה הצפויה ממנו באינטרסים שחוק העזר בא להגן מפניהם היא רבה יחסית, מצדיקה היענות לבקשת העירייה.




בג"צ מנע בצו ביניים קיום תחרות סייף בשבת על מנת לאפשר השתתפותו של מתחרה שומר מצוות (בג"צ 8811/08)

נער שומר מצוות המוכר כאלוף ישראל בסייף עד גיל 13 עתר לבג"צ כנגד שינוי מועד תחרות הסייף בה אמור היה להשתתף מיום שישי ליום שבת בטענה כי העברת התחרות לשבת פוגעת בזכותו לשוויון ובחופש הדת שלו ומונעת ממנו הזדמנות להתמודד על ייצוג ישראל בתחרות בחו"ל. השופט מלצר הוציא צו ביניים המונע קיום התחרות בשבת וקרא לאיגוד הסייף לגלות הבנה ורגישות, על מנת לייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית עקרונית בעניין.




בית הדין האזורי לעבודה ביטל כתבי אישום בשל אפליה בהעמדה לדין בגין עבודה בשבת (פ 1121/01)

הוגש כתב אישום כנגד חברות אשר מפעילות חנויות מסוגים שונים משום שהעבידו עובדים ביום שבת. לטענת הנאשמות, מתבצעת אכיפה בררנית לחוק שעות עבודה ומנוחה, כאשר לא נשלחים פקחים לעסקים הזהים במהותם לעיסקיהם ולא מוגשים כנגד בעלי עסקים אלו כתבי אישום. בית הדין קבע כי הימנעות המאשימה מלאכוף את החוק ברשות ציבורית פגעה באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות, ומכאן שיש לבטל את כתבי האישום.




פ 1121/01, 1280, 274/03, 282, 320, 337, 427, מדינת ישראל ואח' נ' קשת היפרטוי שותפות מוגבלת ואח', ( טרם פורסם).

בקשה לביטול הליך פלילי נגד המבקשת בגין העסקת עובדים בשבת בטענת הגנה מן הצדק. בית הדין נעתר לבקשה משהוכח כי המאשימה אכפה את חוק שעות עבודה ומנוחה באופן בררני ובהיקף המצביע על שיקולים לא ענייניים ובכך פגעה באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות.




בג'צ531/77 מרדכי ברוך ואח' נ' המפקח על התעבורה במחוז תל אביב והמרכז פ'ד לב(2) 160.

העתירה נסבה על סגירת קטע מרחוב השומר בבני ברק בימי שבת ומועדי ישראל. העותרים טוענים כי המפקח על התעבורה חרג מסמכותו משום שהחלטתו נבעה מטעמים שבהשקפה דתית , ההחלטה פוגעת בחופש התנועה ויש בה כפייה על ציבור חילוני. העתירה נדחתה ונפסק כי מתן הגנה לאורח החיים של החרדים אינה כפיה דתית. אין מדובר באיסור מוחלט של נסיעה בשבת אלא במגבלה מצומצמת שאיננה פוגעת ברגשות ובמצפון הציבור החילוני אלא בנוחיותו בלבד.




עפ (ארצי) 2/99 מדינת ישראל נ' קיבוץ צרעה אגודה שיתופית

בית הדין האזורי זיכה את המשיבות מהאשמות של סחר בשבת. בית הדין הארצי מקבל את ערעור המדינה וקובע כי מתכליתו הכפולה של איסור העבודה בשבת – הגנה סוציאלית על העובד ושמירה על צביונה היהודי של מדינת ישראל, ומנוסחו הגורף והמפורט של החוק, עולה כי יש להחילו גם על אגודות שיתופיות.




בג'צ 171/78 אשכר בע'מ נ' שר העבודה והרווחה החברתית, פ'ד לו (3) 141.

העתירה נסבה על החלטת שר העבודה לא לחדש את ההיתר לפעול בשבת שניתן לאשכר, המנהלת חנויות פטורות ממכס בנמל התעופה בן גוריון.. העתירה נתקבלה. נקבע כי מתן היתר יוצר הסתמכות אצל מקבלו ולכן יש צורך בטעם מיוחד על מנת שלא לחדשו. שיקולי מדיניות ממשלתית יכולים להוות טעם מיוחד המצדיק אי חידוש היתר, אך קיומם לא הוכח במקרה זה.




בג'צ 5026/04 דיזיין 22 נ' רוזנצווייג צבי ואח', (לא פורסם) תק-על 2005(2) 14.

בפסק הדין נקבע כי אף שאיסור העבודה וההעסקה בשבת הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה פוגע בחופש העיסוק של עובדים ומעבידים, הוא עומד בתנאי פסקת ההגבלה. איסור עבודה בשבת הולם את ערכי המדינה כדמוקרטית ויהודית- ומקיים שתי תכליות ראויות ומשולבות - סוציאלית ודתית - לאומית.




בג'צ 347/84 עיריית פתח תקווה נ' שר הפנים, פ'ד לט (1) 813.

עתירה כנגד החלטת שר הפנים שלא לאפשר לעיריית פתח תקווה להסמיך את ראש העיר להורות על פתיחת עסקים בשבת. העתירה נדחתה ונקבע שהסמכת ראש העיר להחליט על פתיחת עסקים במקום המועצה מהווה האצלה גורפת וחריגה מסמכות המועצה. הושאר בצריך עיון האם רשאית עירייה להתיר פתיחת בית עסק בו יועסקו עובדים בשבת, מבלי שניתן היתר להעבדה בשבת על ידי שר העבודה.




בג'צ 5016/96 חורב נ' שר התחבורה,פ'ד נא(4)1

פסק הדין דן בסגירת כביש בר אילן בשבתות. נקבע כי פגיעה ברגשות דתיים הינה שיקול לגיטימי שיאוזן באיזון אנכי למול הפגיעה בזכויות יסוד. על מנת להצדיק הגבלת זכות יסוד על הפגיעה ברגשות להיות קשה וחמורה ולהתרחש בהסתברות קרובה לודאי, ובתנאי שהגבלת הזכות מידתית.




בג'צ 5073/91 תאטראות ישראל נ' עיריית נתניה, פ'ד מז (3) 192.

עתירה כנגד החלטת עיריית נתניה שלא לאפשר הפעלת בית קולנוע בעיר בשבת. נקבע כי מטרת השבת כיום מנוחה הינה סוציאלית ודתית. העירייה רשאית להורות על סגירה בשבת מטעמי דת, אך חוק הבא להגביל או לפגוע בזכויות פרט יש לפרשו באופו מצמצם ודווקני.קולנוע הינה פעילות תרבות אותה יש לאפשר גם בשבת.




ע'פ 217/68 יזראמקס בע'מ נ' מ'י, פ'ד כב (2) 343.

בעל תחנת דלק הורשע בעבירה על חוק עזר עירוני כיוון שפתח את התחנה ביום שבת. נקבע כי ניתן להתחשב ברגשות דת בעת חקיקת חוק עזר ובלבד שהחוק אינו מסווה להשגת מטרה דתית גרידא. עם זאת סגירת תחנות דלק בשבתות אינה בסמכות העירייה והינה בלתי סבירה.




רע'פ 10687/02 הנדימן עשה זאת בעצמך נ' מ'י, פ'ד נג (3)1

המבקשת הורשעה בהעסקת עובדים יהודים בחנויותיה בשבת בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה..טענתה כי החוק נוגד את חוק יסוד: חופש העיסוק נדחית. התכלית הסוציאלית ותכלית השמירה על הצביון היהודי הינן תכליות ראויות ופגיעת החוק - המאפשר מתן היתרים בעת הצורך - הינה מידתית.




משפט דת ותרבות

דת ומדינה נושאי משנה
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם