המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

נישואין וגירושין > פסיקה

כללי
ביה"ד הרבני האזורי: ביה"ד הרבני מוסמך להכריע בעניין חיוב עריכת ברית מילה (תיק 837458/2)

ביה"ד הרבני האזורי נתניה דחה בקשה לביטול החלטה שבגדרה הוא הורה למבקשת, אמו של קטין, לערוך לבנה ברית מילה, בהתאם לרצון בעלה ועל-אף סירובה לכך. ביה"ד דחה טענת האם שהוא אינו מוסמך להכריע בעניין. נקבע שלביה"ד הסמכות להכריע בנושא מכוח חוק הכשרות והאפוטרופסות ומכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים. ביה"ד קבע, בין היתר, שמאחר שכל עניין שקשור לקשר הנישואין ניתן להיכרך לתביעת הגירושין, ובמיוחד כל הקשור למשמורת קטין, הרי שגם נושא כה עקרוני כמו עריכת ברית מילה לילד משותף, ניתן לכרוך בתביעה שכזו. ביה"ד קבע שברית מילה היא פעולה כירורגית סטנדרטית הנערכת בכל ילד יהודי, ולכן כאשר אחד מההורים דורש זאת, אין הצד השני יכול לעכב בידו אלא לאחר שיוכח שהדבר מסוכן מבחינה רפואית. הובהר שעל המבקשת לערוך לבנה ברית מילה תוך שבוע. (ניתן 29.10.13)




ביהמ"ש לענייני משפחה הורה על התרת נישואין של בני זוג מאותו המין (תמ"ש 11264-09-12)

התובעים, בני זוג מאותו המין שהתחתנו בחו"ל ונרשמו כנשואים במשרד הפנים, ביקשו להתיר את קשר הנישואין בניהם. בני הזוג פנו לבד"ר בבקשה למתן פסק דין לגירושין הואיל ומשרד הפנים סירב לשנות את רישומם, חרף הסכם פירוד שערכו. משסירב בד"ר לפתוח התביעה פנה הזוג לביהמ"ש לענייני משפחה בת"א. השופט אליהו קבע שבד"ר נעדר סמכות לדון בתביעה וזאת מכיוון שדין הדתי אינו מכיר בנישואין חד-מיניים, ואף רואה בהם חטא. נקבע שבמקרים כאלו, בהם ברור שהנישואין אינם תקפים ואינם מצריכים גירושין כדת, ביהמ"ש לענייני משפחה הוא הערכאה המוסמכת להתיר הנישואין. הודגש, שבנסיבות בהן התובעים החליטו על התרת הנישואין בהסכמה ובמשותף, אי קבלת התביעה והשארת התובעים כבולים זה לזה, תהיה מנוגדת לזכויות וחירויות הפרט, לחוקי היסוד ולערכים בסיסיים של צדק ושוויון. ביהמ"ש קיבל התביעה והורה על התרת הנישואין. (ניתן 21.11.12)




ביהמ"ש לענייני משפחה דחה תביעה לחיוב אב בתשלום מזונות קטינים ע"פ הדין האישי מהטעם שההורים הם חברי קיבוץ (תמ"ש 59462-03-11)

ביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה דחה תביעתה של אישה לחיוב בעלה לשעבר ואב ילדיה, בתשלום מזונות ילדים ע"פ הדין האישי. השופט זגורי ציין שהעובדה שמדובר בהורים חברי קיבוץ, שאורח החיים בו מבוסס על סולידריות ושוויון, מחייבת התייחסות שיפוטית מיוחדת. נקבע שהגשת התביעה בהישען על הדין האישי המפלה את האב לרעה, תוך התעלמות מהמסגרת החוזית של הקיבוץ, אינה מהלך שיכול להתקבל כשימוש בתום לב בהליך המשפטי. הובהר שהמשמורת הפיזית בקיבוץ בצירוף הנסיבות המיוחדות של החיים בקיבוץ מחייבים התחשבות שונה גם בקביעת היקף החיוב במזונות, ושהתוצאה צריכה להיות חיוב שוויוני בצרכי הילדים, בהיקף של 50% כל הורה. נפסק שההורים ימשיכו לספק את צרכי הילדים בהתאם להסכם הגירושין, ושיתר החיובים ימשיכו להשתלם על-ידם באופן שוויוני. ביהמ"ש קיבל הצעת האב כי ישלם אלף ₪ בחודש להשלמת צרכים הכרחיים. (ניתן 18.11.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לענייני משפחה חייב אישה שסירבה להתגרש במשך 29 שנים בתשלום פיצויים לבעלה לשעבר בסך 200,000 ₪ (תמ"ש 46820-03-10)

בימ"ש לענייני משפחה בירושלים חייב אישה אשר סירבה במשך 29 שנה לקבל גט פיטורין, בתשלום פיצויים לבעלה לשעבר בסך של 200,000 ₪. בראשית הדברים קבע ביהמ"ש שאין נפקות באם המעכב את הגט שלא כדין הוא הבעל או האישה, וכי עצם הסירוב יכול להקים העוולה האזרחית של "סרבנות גט". לגופו של עניין קבע ביהמ"ש שמכיוון שהנתבעת עיכבה במשך שנים את הגירושין ללא סיבה ראויה, תוך מודעות לרצון התובע בגירושין, תוך עצימת עין, לכל הפחות, מהעוול אותו היא גורמת לתובע, הרי שיש מקום לחייבה בפיצויים בגין נזקו של התובע. בנוסף קיבל ביהמ"ש את תביעת התובע לדמי שימוש ראויים בדירה של הצדדים אשר הייתה בחזקת הנתבעת, אך זאת רק ממועד הגשת התביעה ועד למועד פינוי הדירה בפועל. צוין שתופעת סרבנות הגט הינה תופעה בזויה שעל ביהמ"ש לפעול בכוח על-מנת למגרה. (ניתן 04.09.12)




גבאי נ' בית הדין הרבני הגדול (בג"ץ 2222/99): הכרעה ע"פ הסכם פשרה כפויה אינה מצדיקה סטיית ביה"ד מהחובה להכריע ע"פ הלכת השיתוף

בג"ץ קיבל עתירה כנגד החלטת ביה"ד הרבני הגדול אשר קבע, במסגרת הסכם פשרה כפויה, כי חלוקת רכוש של בני זוג תיעשה ע"פ רישום בנכסים ולא ע"פ הלכת השיתוף בנכסים והלכת בבלי. ביהמ"ש קבע כי בנסיבות המקרה חובה היה על ביה"ד להכריע בעניין ע"פ הלכת השיתוף, אשר מהווה הלכה פסוקה בדין האזרחי ואשר חלה גם בבתי הדין הרבניים. בין היתר נקבע כי העובדה שהכרעה בעניין ניתנה במסגרת פשרה, המהווה אמצעי מוכר מתחום סדרי הדין במשפט העברי, אינה יכולה לאפשר לביה"ד לפסוק בעניין שלא ע"פ הלכת השיתוף. ההחלטה נפסלה ונפסק שהעניין יחזור לביה"ד הרבני האזורי על-מנת שישוב ויפסוק בעניין חלוקת הרכוש בהתאם להלכת השיתוף. (ניתן 26.11.00)




עתירה לבג"ץ כנגד אפליית הרבנות הראשית את רבני הציונות הדתית במתן הרשאה לעריכת חופה וקידושין (בג"ץ 457/12)

מכללת "שערי משפט" ותנועת "התעוררת בירושלים" עתרו לבג"ץ לביטול הנחיות הרבנות הראשית, שעל פיהן, הרבנים היחידים המורשים בפועל לערוך חופה וקידושין בישראל הינם רבנים מהיהדות החרדית הנושאים תפקידים רשמיים כגון רבני ערים או רבני שכונות. העותרים טוענים שבשל הנחיות אלו נאלצים זוגות רבים להיות מחותנים ע"י רב שאינו תואם את טעמם, אופיים ואורח חייהם. קרי שהמדובר בכפייה הפוגעת בזכותם של זוגות אלו לחופש ביטוי ולאוטונומיה. עוד טוענים העותרים שכתוצאה מההנחיות נפגעים גם רבני הציונות הדתית, אשר נפסלים לרוב מעריכת חופה וקידושין. כלומר, שבנסיבות אלו נפגעת זכותם לשוויון ולחופש העיסוק. עוד טוענים העותרים שההנחיות הוצאו בחוסר סמכות. העותרים מבקשים לבטל ההנחיות ולחייב הרבנות לאפשר לכל רב שיימצא מתאים, ולרבות כזה שעבר מבחני הסמכה לרבנות ע"י הרבנות הראשית, לערוך חופה וקידושין בישראל. (הוגש 15.01.12)




בג"ץ דחה עתירה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ של אזרח זר שהוצא במסגרת תביעת מזונות שהגישה אשתו בישראל (בג"ץ 8121/11)

בג"ץ דחה עתירה כנגד החלטת ביה"ד הרבני, אשר קבע שבסמכותו לדון בתביעת מזונות שהגישה יהודיה אזרחית צרפת כנגד בעלה אזרח צרפת גם הוא, אשר בצידה הבקשה לעכב יציאתו מן הארץ. בעתירה ביקש העותר, בעלה של התובעת, לאפשר לו להפקיד ערבויות להבטחת תשלום המזונות, ולבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן כנגדו. בג"ץ דחה העתירה מהטעם ששאלת סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בתביעה טרם התבררה סופית ביה"ד עצמו, ושבשלב זה אין מקום להתערבותו. ביהמ"ש פירט בקצרה בדבר סמכותו הבינלאומית של ביה"ד הרבני והדגיש שככל שהחלטת ביה"ד הרבני לדון בתביעה נבעה מחשש ממשי לעיגונה של האישה, התחשבות בנתון זה אינה עולה בכדי שיקול זר. (ניתן 24.01.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה לבג"ץ: על הממשלה לעשות שימוש בסמכותה ולהקים רשות לנישואין אזרחיים במדינת ישראל (בג"ץ 7127/11)

המרכז לפלורליזם יהודי עתר לבג"ץ, בשמו ובשם ארגונים שונים, בדרישה כי ממשלת ישראל תעשה שימוש בסמכותה המנהלית ותקים רשות לרישום נישואין אזרחיים עבור בני זוג שלפחות אחד מהם חסר דת, או אינו מוכר כיהודי על ידי הרבנות, או עבור זוגות מבני דתות שונות. נטען כי ממשלת ישראל מחויבת לאפשר למאות אלפים מאזרחי המדינה לממש את זכותם החוקתית להינשא ולהקים משפחה, ולהבטיח את זכויותיהם החוקתיות לכבוד ולחירות. עוד נטען כי ההסדר הקיים בדבר נישואין וגירושין אינו מתאים למציאות הישראלית לפיה רבים מאזרחי המדינה אינם משתייכים לעדה דתית מוכרת ורבים נוספים מבקשים להינשא לבני דתות שונות משלהם. העותרים טוענים כי אי שימוש הממשלה בסמכותה להקמת רשות לרישום נישואים אזרחיים פוגעת בזכויות אדם ובזכות החוקתית להינשא, ועל כן על בג"ץ להורות לממשלה לעשות שימוש בסמכותה זו. (הוגש 03.10.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ע"א 313/59 בלבן נ' בלבן, פ"ד יד(1), 285.

תביעת האשה למזונותיה נדחתה במחוזי שקבע כי הכנסות האשה מנכסים שבבעלותה מספיקות לה לצורכי מחייתה, ולכן אין לחייב את הבעל במזונותיה. על פי ההלכה היהודית כאשר יש לאשה נכסי מלוג בבעלותה, עליה למסור לבעלה את פירות נכסי המלוג והיא איננה יכולה לפטור עצמה מכך אלא בהסכמת הבעל בלבד. העליון קיבל את ערעור האשה, ופסק כי על אף ההלכה היהודית, יש להתחשב בס' 2 לחוק שיווי זכויות האשה הקובע כי קניין האשה לא יכול להפגע על ידי קשר הנישואין וכי חיוב האשה למסור לבעל את הכנסותיה מנכסים שבבעלותה עולה כדי פגיעה בקניינה, לכן החובה שבהלכה היהודית למסור את פירות נכסי המלוג לבעל לא תקפה עוד . (ניתן: 19.1.1960)




פלונית נ' ביה"ד הרבני הגדול בירושלים (בג"צ 293/00) : ביטול צו בית הדין הרבני האוסר על פגישת ילדי העותרת עם בת זוגתה

במסגרת גירושיה של העותרת, ערכה העותרת הסכם עם גרושה, לפיו ילדיה יישארו בחזקתה עד גיל 18. העותרת הכירה ביישוב בו התגוררה את העותרת השניה ותוך כך נוצרה ביניהן מערכת יחסים אינטימית. הגרוש הגיש לבית הדין הרבני תביעה להפחתת המזונות, ובה כלל תביעה למתן צו מניעה שיאסור על גרושתו להפגיש את ילדיהם המשותפים עם בת זוגתה. בית הדין נתן את הצו המבוקש ומכאן העתירה. בג"צ קבע, תוך אימוץ עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי במתן הצו חרג בית הדין מסמכותו, שכן לאור העובדה שבני הזוג התגרשו מספר שנים קודם לכן, אין בית הדין מוסמך לדון בתביעה להפחתת מזונות ולכן אף אינו מוסמך לדון בעניינים נוספים שהתעוררו אגב הדיון בתביעה העיקרית.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין הרבני הגדול: אין לפסול גט בדיעבד בשל הפרת הסכם גירושין כאשר קיים חשש ממזרות (9225-64-3)

בהסכם הגירושין בין הצדדים נקבע כי כל עניין הנוגע להסכם ידון בבית הדין הרבני. בניגוד להסכם פנתה האישה לבית המשפט למשפחה ובשל כך החליט בית הדין הרבני האזורי כי הפרת הגט פוגעת בכשרותו. בית הדין הרבני הגדול קיבל את ערעורה של אישה וקבע כי אין להטיל ספק בכשרותו של הגט שכן הדבר יביא לפגיעה במעמדה האישי של האישה ובייחוסם של ילדיה מנישואיה השניים העשויים להחשב לממזרים. עם זאת, ביקר בית הדין את התנהגות האישה וטען כי התנהגות כזו עלולה להחריף את בעיית סרבנות הגט.




בית המשפט למשפחה חייב סרבן גט לפצות את אשתו החרדית ב 700 אלף ש"ח אף כי בית הדין הרבני נמנע מלחייבו בגט והסתפק בהמלצה בלבד (תמ"ש (ת"א) 024782/98)

בני הזוג החרדים נישאו לפני אחת עשרה שנים, התגוררו תחת קורת גג אחת כשלושה חודשים, ומחיים משותפים אלו נולד ילד. במשך כעשר שנים נמנע הבעל מלתת גט לאישתו בתואנות שונות. אף על פי כן, בית הדין הרבני נמנע מלתת פסק דין המחייב במתן גט והסתפק בהמלצה לבעל לגרש את אישתו. בתביעת נזיקין שהגישה האשה באמצעות מרכז צדק לנשים קבע בית המשפט למשפחה, כי מספיק שתהיינה ראיות לסרבנות גט ואין צורך בקביעה מחייבת של בית הדין הרבני על מנת להכשיר את התביעה. בית המשפט קיבל את תביעת האישה מכח עוולת הרשלנות בקבעו כי הבעל פגע באוטונומיה של האישה וביכולתה להנשא ולהביא ילדים ,ובכך גרם לה נזק לא ממוני. לאישה נפסקו פיצויים בסך 60000 ש"ח על שנות עגינותה, ועוד 10000 ש"ח פיצויים מוגברים.




בית המשפט לענייני משפחה: בעל ישלם לאישתו פיצוי של 550,000 ש"ח בשל סרובו לתת גט ( תמ"ש 6743/02)

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קיבל תביעת אישה כנגד בעלה לפיצוי כספי בגין הסבל שנגרם לה עקב סירובו של הבעל לתת גט. בית המשפט קבע כי סירוב הבעל ליתן גט הינו מעשה בלתי סביר בנסיבות העניין וכי התנהגות הבעל גרמה נזק נפשי חמור לאישה ועל כן זכאית היא לפיצוי. נקבע כי הזכאות לפיצוי מתחילה גם טרם חיוב הגט ותתכן גם במקרים בהם אין חיוב גט כלל, אם נמצא כי הבעל התרשל בעצם סירובו לתת לאשה את הגט. לכן, פסק בית המשפט לאישה פיצוי של 550,000 ש"ח מכוח דיני הנזיקין, בגין רשלנות ובגין הפרת חובה חקוקה.




בית המשפט המחוזי פסק פיצוי של 200 אלף ש"ח לאישה בהליכי גירושין כפיצוי על תרומתה לשגשוג המשפחה ובן הזוג (עמ 740/08)

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעור האישה ופסק לה פיצוי חד פעמי של 200,000 ש"ח להבטחת עתידה הכלכלי, נוסף על חיוב בן זוגה במזונות חודשיים. נקבע, כי את זכותה של האישה לפיצוי יש לבחון לא רק על בסיס עילת סטאטוס מכוח דיני הנישואין, אלא גם מכוח היחסים החוזיים שנוצרו בין הצדדים ואף מכוח דיני הנזיקין ועקרון תום הלב. בית המשפט קבע, כי על דרך ההשוואה לזכותה של בת זוג ב"נכסי קריירה" יש לתת לאישה פיצוי על השקעתה בתחום הביתי, בגידול בנותיה ובעסקו של בן זוגה, שאפשרה לו להגדיל את נכסיו ועסקיו, ואין להותירה בחוסר כל תוך התעלמות מתרומתה לשגשוגה הכלכלי של המשפחה ושל בן הזוג.




בית המשפט העליון ביטל את החלטת בית הדין הרבני הגדול ופסק שבגידה בתקופת הנישואין אינה מצדיקה חלוקה לא שוויונית של הרכוש (בג"צ 8928/06)

בית המשפט העליון קבע כי אין נענשים על בגידה למפרע על ידי נטילת הזכויות ברכוש המשותף, בין אם הרכוש משותף מכוח הלכת השיתוף ובין אם חל עליו הסדר האיזון הקבוע בחוק יחסי ממון, שהרי זכויות סוציאליות הן חלק מפירות ההשתכרות הכוללת אשר נצטברו במהלך תקופת עבודתו של בן הזוג.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ ביטל החלטת בית הדין הרבני הגדול והורה לו לידון ולהכריע בערעור העותרת על אף חלוף המועד להגשתו (בג"צ 1986/06)

בג"צ התערב בהחלטת בית הדין הרבני הגדול שניתנה ללא הנמקה, שלא לאשר בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, והורה לו לדון ולהכריע בסוגיית מדור בין בני זוג. הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור בשל עיכוב בהסדרת ייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי שלא היה תלוי במערערת. בית המשפט קבע כי בנסיבות אלה, ולאור חשיבות העניין למערערת וסיכויי ערעורה חייב ביה"ד לדון בערעור וכי דחיית הבקשה מהווה פגיעה בכללי הצדק הטבעי וחריגה מסמכות.




בית המשפט העליון בקנדה פסק: אישה עגונה זכאית לפיצויים מבעלה

ביהמ"ש העליון בקנדה קיבל ברוב של 2-7 ערעור של עגונה, וקבע שהיא זכאית לתבוע פיצויים מבעלה, שהפר את הסכם הגירושין וסירב לתת לה גט במשך 15 שנים. נדחתה הטענה שמדובר בהתחייבות מוסרית, שאינה אכיפה במשפט, ובפגיעה בחופש הדת של הבעל.




בג'ץ 11230/05, חנאן אברהים מואסי נ' בית הדין השרעי לערעורים בירושלים ואח', (טרם פורסם).

עתירה כנגד החלטות בית הדין השרעי במסגרתן מונו בוררים לפי סעיף 130 לחוק המשפחה העות'מאני אשר החליטו עלגירושי העותרת ובעלה. בית המשפט קבע כי אף ביישום סדרי הדין הנהוגים בפניו מחויב בית-הדין בשמירה על עקרונות היסוד של דיון בשיטת המשפט הישראלית והורה להחזיר את העניין לדיון בבית הדין השרעי לערעורים שכן מצא כי ההליכים התנהלו תוך פגיעה קשה בזכוות העותרת להליך הוגן.




בג'ץ 4934/04 המרכז לפלורליזם יהודי- התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' ראש הממשלה – מר אריאל שרון.

העותרים, המרכז לפלורליזם יהודי, עותרים כנגד ראש הממשלה, האחראי על מתן שירותי דת בישראל, ומבקשים כי תנתן הוראה למועצות הדתיות להמנע מלכלול במסגרת הליך רישום הנישואין תכנים המטיפים לאורח חיים דתי. לטענתם ההליך מתנהל בחוסר סמכות ופוגע בזכויות יסוד,שווי זכויות האישה ופרטיותה, בחופש המצפון ובחופש הדת הכולל בתוכו את החופש מדת .




ע'א 647/89 שיפברג נ' אבטליון פ'ד מו(2), 169.

בית המשפט קובע כי הפרת הבטחת נישאין תזכה בפיצויים מכח דיני החוזים גם בהעדר כל כוונה לרמות מצד המבטיח שכן ניתן לראות בהפרת הבטחת נישואין הפרת חוזה המזכה בפיצויים את הצד שנסמך על הבטחת הנישואין.




בע'מ 9607/03 פלוני ופלונית נ' פלונית (טרם פורסם).

בית המשפט קובע כי אישה נוצריה שנישאה ליהודי (נישואי תערובת) בנישואין אזרחיים בחו"ל זכאית לרשת מחצית מעזבונו שכן נישואין כאלה תקפים לצורך חוק הירושה. עם זאת בית המשפט מסרב להכריע בשאלת תוקפם הכללי בישראל של נישואין אזרחיים בין בני דתות שונות שנערכו בחו"ל.




ע'א 592/83 פורר נ' פורר, פ'ד לח (3) ,561 .

בית המשפט דחה תביעת אישה למזונות לאחר חיוב בגט. נפסק כי, אף שהצדדים נישאו בנישואין דתיים ואזרחיים גם יחד, הדין שחל על הצדדים, גם מכח חוק המזונות, הוא דין תורה הקובע שזכות האישה למזונות נפסקת עם מתן פסק המחייב בגירושין.




ע'א 4590/92 כהנא נ' כהנא תק-על 94(1) 335.

בית המשפט פסק כי אין בעובדה שנישואי בני הזוג היו נישואין אסורים כדי לפטור את הבעל מחיוב במזונות אישה. כמו כן, אין די בהסתמכות על רישום הנכסים כדי להכריע בבעלות ויש לבדוק באופן פרטני את זכאותה של האישה לחלקה בכל נכס מכח חזקת השיתוף.




ע'א 52/80 שחר נ' פרידמן , פ'ד לח(1) ,443.

בית המשפט קבע כי הלכת שיתוף הנכסים תחול גם על ידועים בציבור היכן שעולה מנסיבות חייהם של בני הזוג כי התקיים הסכם משתמע לשיתוף נכסים ואין צורך באקט של נישואין לשם כך. לפיכך זכאים יורשי הידועה בציבור לחלקם בנכס הרשום רק על שם בן זוגה.




ע'א 4316/96 פלולי נ' פלולי , פ'ד נב(1),394.

בית המשפט קבע כי אין לקזז ממזונות האישה הכנסות פוטנציאליות מנכסי האישה שכן לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לכך שיש ביכולתה של האישה להפיק פירות מנכסיה. כן נפסק כי ככלל בחירתה של האישה שלא לעבוד אינה מקפחת את זכותה למזונות.




ע'א2000/97 לינדורן ואח' נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ'ד נה(1) 12.

בית המשפט קובע כי ניתן להכיר בידועה בציבור כבת זוג לצורך קבלת פיצויים נזקיים לתלויים, שכן התכלית החקיקתית בפקודת הנזיקין הנה לפצות תלויים בשל תלותם וללא צורך בקיומו של קשר נישואין על פי דין.




ע'א 563/65 יגר נ' פלביץ , פ'ד כ(3) ,244.

בית המשפט קבע כי הסכם בין ידועים בציבור לפיו הגבר מתחייב לזון את האישה עד סוף ימיה אינו בלתי חוקי אולם, לידועה בציבור אין זכות חוקית למזונות כל עוד הדבר לא נקבע בהסכם בין הצדדים בכתב או בעל פה. ניהול החיים המשותפים מחייב את האיש לכל היותר לזון את האישה במהלך חייהם המשותפים ולא מצביע על קיומו של הסכם מכללא לתשלום מזונות לאחר הפרידה.




ע'א 798/82 נוני נ' נוני ואח', פ'ד מ(3) ,744.

בפסק הדין תובעת האישה כי תוכר כמעוכבת להנשא וכי בעלה יחוייב בתשלום מזונותיה. נקבע כי משלא חייב בית הדין את האיש במתן הגט אלא רק המליץ על ניהול משא ומתן לגירושין אין לראות באישה מעוכבת להנשא, ואין לחייב את הבעל במזונות .




בג'צ 51/69 רודניצקי נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים ואח', פ'ד כד(1) ,608.

בית המשפט פסק כי בשל סירובו של בית הדין הרבני לקבוע האם כהן וגרושה שנישאו בקידושין פרטיים יהיו אסורים להנשא לאחרים מוסמך בית המשפט מכח סמכותו הנגררת לקבוע כי מחמת הספק בני הזוג אסורים לאחרים ולכן על פקיד הרישום לרשמם כנשואים במרשם האוכלוסין (רישום התקף לצרכי המרשם בלבד).




בג'צ 1371/96 רפאלי נ' רפאלי פ'ד נא(1) 198.

בית המשפט פסק כי קביעת בית הדין הרבני לפיה טענת מאס עלי אינה מהווה עילה לכפיית גט הינה בגדר סמכותו של בית הדין ובית המשפט לא ייתערב בפסיקה זו שכן אינו משמש כערכאת ערעור על בית הדין הרבני.




בג'צ 113/84 בנקובסקי נ' בית הדין האזורי בחיפה ואח' פ'ד לט(3) 365.

בית המשפט פוסק כי הסמכות הייחודית של בית הדין מותנת בכך ששני הצדדים יהודיים. משקבע בית הדין כי האישה לא גוירה כהלכה ואיננה יהודיה הרי בכך שמט מידו את סמכותו לדון בתביעה ולכן קביעת בית הדין בדבר שלילת זכויותיה הרכושיות של האישה בטלה .




בג'צ 5747/03 פלוני נ' פלונית, פ'ד נח(5), 776.

בית המשפט קבע כי העדר פירוט ממצה של הרכוש בכריכה לתביעת הגירושין והשפעתו על כנות הכריכה יבחנו לפי נסיבות העניין. נפסק כי בנסיבות, העדר פירוט ממצה של הרכוש אינו מלמד על חוסר תום לב שיכול היה לפגום בכנות הכריכה של חלוקת הרכוש ולפיכך לא תשלל סמכותו של בית הדין לדון בחלוקת הרכוש.




בג'צ 8497/00 אירה פייג – פלמן נ' ג'אורג' פלמן, פ'ד נז(2) 118.

בית המשפט פסק כי כאשר הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני טוענים לסמכות לדון בחלוקת הרכוש בעניין מסוים, יחול כלל כיבוד הדדי בין הערכאות והערכאה השנייה תיסוג מפני הכרעתה של הערכאה שהקדימה להחליט בשאלת הסמכות, למעט במקרים בהם מתקיים "טעם מיוחד".




ע'א 3077/90 פלונית נ' פלוני , פ'ד מט (2) 578.

בפסק הדין נקבע כי מכיוון שבית הדין השרעי אינו מכיר באבהות ללא נישואין במסגרת סמכותו הייחודית בענייני מעמד אישי קמה לבית המשפט האזרחי סמכות שיורית להכיר בסטטוס של אבהות אזרחית שאיננה מותנת בקיום קשר של נישואין בין ההורים ולפסוק מזונות במסגרת החוק האזרחי, חוק המזונות.




רע'א 8256/99 פלונית נ' פלוני ואח' פ'ד נח(2) ,213.

בית המשפט קובע כי נישואין אזרחיים יוצרים התחייבות חוזית מכללא מכוחה ניתן לזכות במזונות. גובה ומשך המזונות ייקבע בהתאם לנסיבות האישיות וייגזר מדרישות היושר, שיקולי ההגינות ותחושת הצדק של החברה הישראלית. שאלת ההכרה בסטטוס של נישואין אזרחיים נותרת בצריך עיון.




ע'א 32/81 צונן נ' שטל , פ'ד לז(2) 761.

בית המשפט קבע כי נישואין שנערכו בין בני זוג שהיו כשירים להנשא בנישואין כדת משה וישראל ובחרו להנשא בנישואין פרטיים, יהיו חסרי תוקף בהיותם נוגדים את תקנת הציבור. לפיכך כל החיובים הנובעים מהנישואין הפרטיים בטלים ואין לחייב את האיש במזונות האישה.




ד'נ 10/69 בורונובסקי נ' הרב הראשי לישראל ואח' , פ'ד כח(1) , 7.

בית המשפט קבע כי סמכות בית הדין הרבני להעניק היתר נישואין אינה מוגבלת רק למכשול אובייקטיבי אלא חלה גם בנסיבות בהן חיי המשפחה הרוסים מזה זמן רב וסירובה של האישה לקבל גט נובע מרצונה להותיר את בעלה עגון לצמיתות.




בג'ץ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול.

בית המשפט פוסק כי בית הדין הרבני אינו מוסמך לאכוף תניית שיפוי חוזית בהסכם גירושין לאחר שתם הליך הגירושין בין בני הזוג, כיוון שסמכות זו אינה מענייני המעמד האישי ואינה כלולה בסמכותו המקורית על פי חוק. נפסק כי לבית הדין אין אלא את הסמכות אשר הדין נתן בידיו ולכן אף אינו יכול לקנות סמכות לדון בעניין מכח הסכמת הצדדים או מכח הסכם בוררות ביניהם.




בג'ץ 6103/93 סימה לוי נ' בית הדין הרבני הגדול , פ'ד מח (4) 591.

בית המשפט קובע כי לבית הדין הרבני אין סמכות מקורית (ראשונית) או סמכות אחרת לדון באכיפת חובת שיפוי בהסכם גירושין מן הטעם שאין זה מ"ענייני נישואין וגירושין" על פי חוק או עניין הכרוך בהם. תביעה לאכיפת הסכם ממוני הינה בסמכות בית המשפט האזרחי בלבד.




בג'ץ 9476/96 מאיר סרגובי נ' בית הדין הרבני האזורי ירושלים .

בפסק הדין נקבע כי אין בסמכותו של בית הדין הרבני להתיר נישואין אם אחד מבני הזוג אינו יהודי אף אם הצדדים מסכימים לכך שכן סמכות בית הדין מותנת בהיות שני בני הזוג יהודים. התרת נישואין בין בני דתות או עדות שונות תעשה רק על פי החוק להתרת נישואין המחייב פניה לבית המשפט למשפחה.




בג'צ 2458/01 משפחה חדשה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים משרד הבריאות, תק-על 2002(4), 761 (2002)

העותרת רווקה המבקשת ללדת בעזרת אם פונדקאית. בקשתה נדחתה על ידי הועדה שכן חוק הפונדקאות קובע כי על ההורים המיועדים להיות איש ואשה שהם בני זוג. אף כי נקבע שההסדר הקיים מהווה אפליה פסולה של נשים רווקות העתירה נדחית שכן בשל מורכבותה וחדשנותה של הסוגייה מן הראוי שההכרעה בה תשאר בידי המחוקק. השופט אנגלרד מציין כי החוק מגביל פונדקאות לזוגות על מנת להתאים לדרישות ההלכה והציבור הדתי.




בג'צ 9740/05 פלונית נ' בית הדין השרעי הגבוה לערעורים ביורשלים, תק-על 2006(1), 1541 (2006).

העותרת גדלה כנוצרייה, התאסלמה עם נישואיה למוסלמי ונולד להם בן. בני הזוג התגרשו והוסכם שהקטין יישאר עם אמו. סבתו מצד האב דרשה לקבלו למשמורתה שכן הילד אינו גדל כמוסלמי ובית הדין השרעי פסק לטובתה. בית המשפט העליון החזיר את המשמורת לאם בקבעו כי משמורת אינה מוענקת על בסיס שיקול דתי וכי יש לדאוג לחינוכו המוסלמי אצל אימו.




בג'צ 3045/05 יוסי בן ארי ואח' נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים (טרם פורסם)

השאלה הנדונה הנה האם רשאי פקיד הרישום לסרב לרשום בני זוג מאותו המין כנשואים למרות שהציגו בפניו תעודה ציבורית תקפה לפיה נישאו בקנדה על פי החוק הקנדי, נקבע כי פקיד הרישום חייב לרשום את העותרים כנשואים. עם זאת הדגיש בית המשפט כי אין בהחלטה משום הכרה בתוקפם של הנישואין בישראל (סטטוס).




4058/95 יוסף בן- מנשה נ' שר הדתות, נא (3) 876

בית המשפט דוחה בקשת העותר למנות פקיד שיערוך נישואין אזרחיים בין חסרי עדה דתית וקובע כי פקודת הנישואין והגירושין (רישום) קובעת דין דיוני בלבד ולכן אין לגזור ממנה הכרה בנישואין אזרחיים. כמו כן בשל המחלוקת הציבורית סביב נישואין אלו- הסדרתם נתונה למחוקק בלבד.




בג'צ 2232/03 פלונית נ' בית הדין הרבני האיזורי ת'א יפו, (טרם פורסם).

בפסק הדין נקבע כי בית הדין הרבני הוא בעל סמכות ייחודית להתיר נישואין אזרחיים של יהודים אזרחי ישראל. עם זאת מכיוון שבית הדין הרבני מכיר בנישואין רק כלפי חוץ ואינו מכיר בחובות ובזכויות ההדדיות של בני הזוג בינם לבין עצמם, על אלה למצוא את פתרונם בבית המשפט האזרחי.




בג'צ 6533/05 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, (טרם פורסם).

בפסק הדין נדחית עתירה כנגד פסק דינו של בית הדין הרבני המחייב את העותרת בגרושין. בית המשפט חוזר על ההלכה לפיה הוא יתערב בהחלטות בית הדין הרבני רק כאשר ניתנו בחריגה מסמכות או כשנדרש סעד מן הצדק. נדחית טענת העותרת לפיה בית הדין הרבני מעניש נשים שפונות לערכאות אזרחיות על מנת שידונו בענייני הרכוש שלהן ושל בן זוגן.




בג'צ 6650/04 פלונית נ' בית הדין הרבני האיזורי בנתניה, (טרם פורסם).

בפסק הדין נפסק כי חוק הגנת הפרטיות חל על בית הדין הרבני ובכללו כלל הפסילה הראיתי לפיו ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות אינה קבילה בהליך המשפטי. לאור זאת אין בית הדין רשאי לקבל כראיה תמונות שצילם הבעל בהן נראית אשתו מקיימת יחסי מין עם אחר ללא ידיעתה.




בג'צ 3914/92 לאה לב נ' ביה'ד הרבני האזורי, תק-על94(1),1139.

פסק הדין קובע כי אף שבתי הדין הרבניים חופשיים, במסגרת סמכותם הטבועה, לעצב סדרי דין על פי השקפת עולמם הדתית, על סדרי הדין לשקף איזון ראוי בין הערכים,העקרונות והאינטרסים השונים המשקפים את ערכי המדינה.בית הדין שגה בהוצאת צו עיכוב יצאה מהארץ כיוון שלא נתן משקל ראוי לחופש התנועה




בג'צ 1000/92 חוה בבלי נ' ביה'ד הרבני הגדול,פ'ד מח(2),221.

בפסק הדין נקבע כי בית הדין הרבני, בהיותו חלק ממערכת המשפט הישראלית, מחוייב להחיל את המשפט האזרחי, ובכלל זה את עיקרון השוויון בין גבר לאישה ואת זכויות היסוד של הפרט, בכל העניינים בהם הוא דן, שאינם ענייני מעמד אישי. לאור האמור על בית הדין הרבני להחיל את הלכת שיתוף הנכסים, כפי שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, בדונו בחלוקת רכוש בין בני זוג.




בג'צ 143/62 פונק שלזינגר נ' שר הפנים, פ'ד יז(1) 225.

בית המשפט קבע כי לפקיד הרישום אין סמכות או שיקול דעת לקבוע האם נישואין אזרחיים הם בעלי תוקף ,וכי תעודת נישואין אזרחיים מהווה ראיה לכאורה לקיומם ופקיד הרישום מחוייב לרשום את בני הזוג כנשואים ללא קשר לתוקף הנישואין.




משפט דת ותרבות

דת ומדינה נושאי משנה
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם