המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

פוליגמיה > פסיקה

כללי
בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאיחוד משפחות עם בת זוג זרה בשל קיום מערכת משפחתית כפולה (עתמ 8617/08)

העותר התגרש מאשתו הראשונה ונישא לאישה אזרחית רומניה. בקשתו לאיחוד משפחות ולאשרת כניסה לישראל לאישתו השנייה נדחתה. משרד הפנים קבע כי גירושיו הראשונים של העותר הנם פיקטיביים בשל העובדה שהעותר גר תחת קורת גג אחת עם העותרת ועם האישה הראשונה וילדיהם. העותר טען כי גירושיו נערכו כהלכה בבית הדין הרבני והינם תקפים. בית המשפט דחה את העתירה בקבעו כי ההחלטה תואמת את מדיניות משרד הפנים, שאושרה בפסיקה, שלא לאשר בקשה לאיחוד משפחות עם בן זוג זר מקום בו מתקיים קשר נישואין עם בן זוג נוסף, ודי בכך שהעותר מקיים "מערכות משפחתיות עם מספר נשים" גם אם אינו נשוי לשתיהן באופן רשמי, על מנת לדחות את בקשתו.




בית המשפט העליון קבע כי משרד הפנים רשאי לסרב לבקשה לאיחוד משפחות עבור בן הזוג שנישואיו נישואין ביגמיים (בג"צ 9280/06)

בדחיית העתירה על הסף בית המשפט שב ומסכים למדיניותה של המדינה שלא להכיר בתוצאות מעשי נישואין שעל פי תפיסת המחוקק נוגדים את תקנת הציבור בישראל כגון נישואין ביגמיים. בית המשפט לא מצא פגם בכך שהבקשה נדחתה רק על בסיס ראיות מינהליות והודאת העותר וללא המתנה להעמדה לדין בעברת הביגמיה.




בג'ץ 9280/06, גהאד אבו עפאש ואח' נ' שר הפנים , (טרם פורסם).

עתירה לחיוב שר הפנים לדון ולאשר איחוד משפחה בין ישראלי ושני ילדיו לאשתו, אם ילדיו, תושבת הרשות, לה הוא נשוי כאישה שנייה. העתירה נדחתה שכן מדיניות שר הפנים שלא לאשר איחוד משפחות במקרים אלה אושרה לא אחת על ידי בית המשפט לאור היות הביגמיה עבירה פלילית.




ע'פ 596/73 חמזי בן חסן עלי מחאמיד נגד מדינת ישראל

פסק הדין דן במוסלמי שהורשע בעבירת הביגמיה ומערער על עונש המאסר של שלושה חודשים שנגזר עליו. בית המשפט קובע כי עבירת הביגמיה הינה עבירה רצינית וכי אין להפוך את איסור הביגמיה להוראה שאין מפעילים אותה. כן נקבע כי בבחינת עבירת הביגמיה גובר האינטרס הציבורי על האינטרס של הפרט. על אף כל האמור מבטל בית המשפט את עונש המאסר.




תפ (ב'ש) 140/83 מדינת ישראל נגד עמר בן מחוסן עיד אלצראיעה

בפסק הדין נקבע כי הנישואין לפי ההלכה המוסלמית הם חוזה ולא טקס דתי והם ניתנים להוכחה בעדים או על ידי הודאה. לצורך הוכחת יסודות העבירה של ריבוי נישואין אין הכרח כי הנישואין החדשים יוכחו על ידי תעודה או בפסק דין מאשר של בית הדין. הוכחה כי הנישואין נעשו כדת לפי הלכות האיסלם הנה מספקת, גם אם הנישואין לא נרשמו והאשה מוצגת כ"ידועה בציבור".




בג'ץ 49/54 מלחם נאיף מלחם נגד השופט השרעי, עכו והמחוז

ערעור של בן העדה המוסלמית כנגד סירובו של שופט שרעי להשיא למבקש אישה על אשתו. נקבע כי אין פגיעה בחופש הדת כיוון שממילא אין המדובר בציווי דתי אלא רק ברשות דתית. השופט משווה למקרה דומה של בן העדה המורמונית בארה"ב שם היה מדובר בציווי דתי ממש שנאסר עליו לממשו.



ע'א 245/81 חוריה ג'מיל מחמוד סולטאן נגד חסן כמאל סולטאן

פסק הדין דן בתביעת נזיקין של אישה כנגד בעלה המוסלמי שגירשה בעל כורחה, וללא פסק-דין של בית-דין שרעי, המחייבה להתיר את הנישואין, וזאת בניגוד להוראות סעיף 181 לחוק העונשין. נקבע כי מטרת סעיף 181 הינה הן לקדם את מעמד ציבור הנשים בכלל בחברה הישראלית והן להבטיח את האינטרס הפרטי של כל אישה ולפיכך רשאית האישה לתבוע את בעלה בגין הפרת חובה חקוקה.




בג'צ 301/63 מרים שטרייט נגד הרב הראשי לישראל.

בפסק הדין נקבע כי לעניין היתר נישואין מוגבלים הרבנים בשיקול דעתם לשני המקרים הנזכרים בסעיף 180 לחוק העונשין (לגבי לא יהודים), ואלה המבחנים שיחולו לעניין סעיף 179 לחוק העונשין (לגבי יהודים). לכן, כשם שרשויות לא-יהודיות מוגבלות למתן היתר במקרים כגון מחלת נפש או היעדרות ממושכת, כך גם הרשויות היהודיות.




ד'נ 10/69 רחל בורונובסקי נגד הרבנים הראשיים לישראל.

פסק הדין הופך את הילכת שטרייט ומבטל את המגבלה שנקבעה בה על שיקול דעת הרבנים הראשיים באישור היתר נישואין. נקבע כי על הרבנים הראשיים לוודא כי מתן ההיתר הוא על פי ההלכה ובעיקר כי אינו סותר את מטרת המחוקק שהיא חיזוק היסודות המונוגמיים בחברה.




משפט דת ותרבות

דת ומדינה נושאי משנה
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם