המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

אפליה בעבודה מטעמי דת ומצפון > מאמרים

כללי
הקונפליקט בין חופש הדת וחופש ההתאגדות לבין שוויון ההזדמנויות בעבודה – מבט השוואתי. ג' שטופלר, עבודה, חברה ומשפט יא, תשס', 323.

הכותבת בוחנת גישות שונות לפתרון הקונפליקט בין חופש הדת וחופש ההתאגדות לבין שוויון הזדמנויות בעבודה: גישת ההדרה- הקונה לה אחיזה במשפט האמריקאי- הנותנת עדיפות לחופש הדת ולחופש ההתאגדות על זכותם לשוויון של בני קבוצות מוחלשות. גישת ההכללה- הרווחת במשפט הקנדי- המגבילה את תחולתם של חופש הדת וחופש ההתארגנות ונותנת עדיפות לעקרון השוויון במקרים הנוגעים בהענקת זכויות ציבוריות. הכותבת טוענת שקונפליקט זה קיים בישראל, ואף יתרחב עקב מגמה כפולה של הפרטה כלכלית ושל מעבר לחברה רב- תרבותית ורב- זהותית. לטענתה מעמדה המוסדי המיוחד של הדת היהודית בישראל מעניק יתרון יחסי לגישת ההדרה, אך יחד עם זאת במספר מקרים ניסו בתי המשפט לתחם את זכות ההדרה והעדיפו את גישת ההכללה.הכותבת מציעה שהמשפט הישראלי יאמץ ככלל את גישת ההכללה אך בכפוף לבחינה בכל מקרה ומקרה של שני שיקולים: שיקול חיצוני- הבודק את מצב שוק העבודה בכללותו ואת היקף מעורבותם של ארגונים עם גישה מתבדלת בשוק בעבודה; ושיקול פנימי - המתייחס לנסיבות הספציפיות של כל ארגון ולקרבת המשרה הנידונה לליבתו הדתית והאידיאולוגית.



חופש הדת בישראל- במה נשתנה הסטטוס קוו? מ' קורינלדי, שערי משפט ג(2) תשס'ג 287.

הכותב טוען ש"הסטטוס קוו" ביחסי דת ומדינה בישראל עבר שינויים מהפכניים בפסיקה, שפתרה את השאלות שהתעוררו על ידי ריכוך חלק מההשלכות הנוקבות של הדין הדתי. חלק מהשינויים שנעשו בפסיקה תוקנו בחקיקה, וזאת תוך פשרה פרגמטית, בין הגישה החילונית לבין התפיסה הדתית. בין הדוגמאות, שהכותב בוחן למגמה זו הן איסור עבודה בשבת וסגירת עסקים בשבת. הכותב טוען שנוצר "סטטוס קוו" חדש שבו הותרו מופעי תרבות ופתיחת מסעדות בערים בשבת ואילו במרכזי קניות מחוץ לערים מתקיים גם מסחר בשבת.



עבודה במנוחה השבועית. י' אליאסוף , בתוך ספר מנחם גולדברג (2001) 115.

הכותב סוקר את הרקע החקיקתי של חוק שעות עבודה ומנוחה. לטענתו, הרקע האמור וההסדר הקבוע בחוק משקפים קונצנזוס פוליטי- חברתי בישראל, כאשר בחוק קיים שילוב בין התחשבות במצוות דתיות, במורשת ישראל, בפעילות המשק והתעשייה ובצורך במתן שירותים לאוכלוסיה.



שוויון בתעסוקה והפליית החילוניים. ד' פרידמן, המשפט ד, התשנ'ט, 39.

הכותב טוען כי בישראל קיים פרדוקס מיוחד במינו, כאשר מוסדות וגופים, הנתמכים ע"י קבוצות מיעוט (חרדים ודתיים) וזוכים להכרה ותמיכה מהמדינה, מפלים את הרוב החילוני בכל הנוגע לאפשרויות התעסוקה. לטענת הכותב ההפליה אינה פוגעת רק בקבוצה המופלית אלא גם בגופים ובמוסדות המפלים עצמם, בשל העובדה שאינם קולטים עובדים איכותיים. הכותב מניח שאיסור ההפליה מטעמי דת, שנקבע בחוק יסוד: חופש העיסוק ובחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ייושם במלוא העוצמה במגזרים החילוניים (שלמעשה אינם מפלים מטעמי דת), ומטיל ספק באם איסור זה ייושם במגזרים הדתיים.



משפט דת ותרבות

דת ומדינה נושאי משנה
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם