המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

קבורה דתית וחילונית > מאמרים

כללי
חופש הדת, חופש מדת והגנה על רגשות דתיים. ד' סטטמן וג' ספיר, מחקרי משפט כא (תשס'ד), 5.

הכותבים מגדירים ומבחינים בין המונחים חופש הדת, החופש מדת ופגיעה ברגשות דתיים, ובוחנים איזה מהם ראוי להגנה מיוחדת. על סמך תשתית תיאורטית זו, הכותבים מבקרים את גישת בית המשפט העליון בעניינים שונים, כשלטענתם נוסחאות האיזונים שבית המשפט משתמש בהן לפתרון קונפליקטים הן בעייתיות. בין פסקי הדין שנבחנים הוא פסק דין שביט, העוסק בכיתוב לועזי על מצבות. לטענת הכותבים, פסק דין שביט הינו דוגמא לאיזון ראוי שעורך בית המשפט, אשר קבע כי כיתוב לועזי על מצבות אינו מהווה פגיעה בחופש הדת של אנשי החברה קדישא, היות ואין הם מחוייבים לבצע בעצמם את הכיתוב האסור לשיטתם.



על ליברליזם ולאומיות ועל מה שאין ללמוד מפסק- הדין בעניין קסטנבאום.ד' סטטמן, עיוני משפט כ(1) (תשנ'ז) 2

הכותב, במאמר תגובה למאמריהם של שטרנהל וסבן בעניין פסק דין קסטנבאום, טוען כי פסקי הדין של השופטים השונים בפסק הדין אינם ביטוי למאבק בין תפיסות עולם שונות, אלא ביטוי להתנגשות בין שיקולים שונים, בעלי משקל שונה שאינה מחייבת הכרעה דרמטית בין הומניזם לבין פרטיקולריזם (כפי שטוען שטרנהל) או בין ערכים דמוקרטיים- ליברליים לבין ערכים אורתודוקסיים (כפי שטוען סבן). לטענת הכותב פסקי הדין השונים משקפים את הרגישות של שופטי בית המשפט העליון למורכבותה של המציאות המצריכה למצוא איזון ראוי בין ערכים בכל מקרה ומקרה, בלא לקדם באופן קנאי ערך אחד בלבד ומבלי ליצור ניגודים קוטביים ומהותיים שאינם קיימים.



השופט מנחם אלון: משפט והשקפת עולם. א' סבן, משפט וממשל ב' (תשנ'ד) 153.

הכותב טוען כי השופט אלון מתנגד להשקפה הדמוקרטית ליברלית וחותר לסינתיזה של יהדות אורתודוקסית עם ערכים ליברליים. לטענת הכותב סינתיזה כזו אינה אפשרית ואף עלולה להוביל לפשרות בלתי נסבלות. הכותב מדגים טענות אלו באמצעות פסק דינו של השופט אלון בעניין קסטנבאום (כיתוב לועזי על מצבה): השופט אלון מדגיש את חשיבות האחדות הקהילתית ואת הפגיעה הצפויה ברגשות חלק מהקבורים וקרוביהם בשל הכיתוב הלועזי. הכותב טוען שהנמקות אלו נובעות מההנחה השמרנית לפיה רבות מחירויות הפרט אינן חלות כאשר הפרט נמצא ברשות הרבים ואי תגובה קהילתית לפעולה חריגה ברשות הרבים כמוה כהסכמה. הכותב טוען שהנחה זו סותרת את ההשקפה הדמוקרטית- ליברלית.



שתי תפיסות של יחיד, חברה ולאום. ז' שטרנהל, משפט וממשל ב (תשנ'ד- תשנ'ה) 167.

הכותב טוען שההבדלים בין גישת השופטים שמגר וברק לבין גישת השופט אלון בפסק דין קסטנבאום, משקפים תפיסות עולם שונות של השופטים. השופט ברק מציג גישה הומניסטית ואוניברסאלית שבה עדיפות ליחיד על הכלל, ולכן קובע שכבוד האדם גובר על מעמד השפה העברית. לעומתו, גישת השופט אלון היא גישת הפרטיקולריזם הלאומי שלפיה האומה היא גוף חי, ולכן על הפרט לקבל באהבה את עול השפה העברית. הכותב רואה בהבדלי גישות אלו דוגמא לבעייתיות בהליך מינוי שופטים בישראל אותו הוא מכנה "ועדה מסדרת". בנוסף, טוען הכותב כי חשוב שהליך זה, בדומה להליך בארצות הברית, יהא חלק מכללי המשחק הדמוקרטי וכי לאזרח זכות לדעת מה השקפת עולמו ותפיסתו המוסרית של השופט לפני מינויו.



שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו. ג' ספיר, עיוני משפט כה (תשס'א) 189.

הכותב משווה בין גישת השופט אלון לבין גישת השופט אנגלרד בנושא כיתוב לועזי על מצבות. שני השופטים שהינם שומרי מצוות וישבו בכס "השופט הדתי", תמכו בעמדת חברה קדישא בנושא זה אך מטעמים שונים. השופט אלון בדעת מיעוט בפסק דין קסטנבאום קבע שאמנם אין איסור הלכתי על כיתוב לועזי אך כבודם של הקבורים בבית- הקברות, של קרוביהם ושל אלו שעוד ייקברו בו מחייב קבלת עול לשונה ושפתה של המדינה היהודית. לעומתו, השופט אנגלרד בדעת מיעוט בפסק דין שביט מנמק זאת באיסור הלכתי על כיתוב לועזי. הכותב טוען כי השופט אנגלרד צודק בכך שקיים איסור הלכתי כזה. מעבר לכך, הכותב טוען כי גישת כל אחד מהם בסוגיה זו משקפת גישה שונה, שלה ביטוי בפסיקותיהם בסוגיות שונות, בשאלת מקומו של המשפט העברי במשפט הישראלי ובשאלת היחס הראוי בין הדת והמדינה.



דת ושוויון: בראי הפסיקה. פ' רדאי, בתוך ספר ברנזון כרך ב- 'בני סברה' (א' ברק וח' ברנזון עורכים, תש'ס), 341.

הכותבת בוחנת את ההתנגשות בין הנורמות הדתיות הגלומות במערכת המשפט הישראלי לבין זכויות האדם האוניברסאליות ובפרט הזכות לשוויון קבוצתי. לטענתה, ביהמ"ש העליון נמצא במרכז הסערה במאבקן של תת- הקבוצות בחברה הישראלית על זכויות האדם שלהן. הכותבת טוענת שבחינת פסיקת ביהמ"ש העליון בסוגיות של דת ומדינה איננה ממחישה את הטענה של אקטיביזם שיפוטי. לטענתה, ביהמ"ש משתמש בארבע טכניקות עיקריות בכל הקשור לתביעות תת- קבוצות אלו, תוך שמירה על פרופיל נמוך וזהירות. לטענתה, נושא הקבורה הינו בין החריגים, שבהם ביהמ"ש העליון משתמש בטכניקה של התערבות, כשפסיקתו בנושא זה חוללה שינוי בקבורה בישראל.



משפט דת ותרבות

דת ומדינה נושאי משנה
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם