המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

מדינה יהודית ודמוקרטית > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
בית המשפט לעניינים מנהליים סרב לאפשר את המשך שהייתה של עובדת זרה בארץ מחשש להשתקעותה בישראל (עת"ם 1111/07)

העתירה הוגשה על ידי קשישה המטופלת שנים רבות בידי עובדת זרה ועל ידי העובדת. לעובדת הזרה בת כבת שנתיים שנולדה בישראל. היא נתבקשה לצאת מישראל עם בִּתה, מתוקף "נוהל הזמנת עובד זר", לפיו יכול עובד זר לשהות בישראל לצרכי עבודה בתנאי שאין לו בני משפחה מדרגה ראשונה השוהים בישראל, כדין או שלא כדין. בדחותו את העתירה קובע בית המשפט כי הנוהל נועד להגשים את מדיניות ההגירה של מדינת ישראל, המבקשת לשמור על אופיה כמדינה יהודית, ולהגן על האינטרס הציבורי מחשש להשתקעותם של זרים בישראל. בית המשפט הורה לוועדה הבינמשרדית לבחון את ההיבטים ההומנטריים של הבקשה ולשקול מתן אישור חריג בשל התלות שפיתחה הקשישה בעובדת.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי סירב ליתן פסק דין הצהרתי להכרה בלאום ישראלי במרשם האוכלוסין (ה"פ 6092/07)

בשנת 1972 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של גאורג רפאל טמרין בבקשה למתן פסק-דין הצהרתי שיכיר בלאומו הישראלי. בית המשפט שלל קיום לאום ישראלי וטען שהכרה בו מנוגדת למטרותיה הלאומיות של המדינה ולזהותה בהסתמך על מגילת העצמאות ועלולה לפלג את העם לשני לאומים - יהודי וישראלי. בשנת 2007 פנו שוב 21 אזרחים ישראלים בבקשה דומה שנדחתה על-ידי השופט סולברג. בית המשפט התייחס לטענת השפיטות הנורמטיבית והמוסדית, וקבע כי בעוד שניתן לשפוט הסוגיה נורמטיבית, אין היא שפיטה מבחינה מוסדית, שכן, תפקיד בית המשפט הוא לשפוט ולא לחוקק.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לענייני משפחה קבע שהחוק למניעת אלימות במשפחה אינו חל על זוג הומואים שכן יחסיהם סותרים את ערכי המדינה כמדינה יהודית (תמש016310/08)

בית המשפט סירב להוציא צו הגנה לגבר שהתלונן כי המאהב שלו לשעבר מתעלל בו נפשית לאחר שהודיע לו שהוא נפרד ממנו. נקבע כי המבקש אינו עונה לאף הגדרה בחוק- לא כבן משפחה ולא כידוע בציבור וכן כי המבקש אינו זכאי להיות מוכר על פי החוק מפני שיחסים אלו מעצם טיבם וטבעם אין בהם כדי ליצור את התא המשפחתי הגרעיני של הורים וילדים.לדברי בית המשפט מכיוון שיחסים הומוסקסואליים סותרים את ערכי המדינה כמדינה יהודית אין לתת להם הכרה אם המחוקק אינו עושה זאת



פסק דין של בית המשפט לעניינים מקומיים בעניין פירוש האיסור על הצגת חמץ בפומבי בחג הפסח (ת"פ 4726/07)

בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים ביטל את כתבי האישום אשר הוגשו כנגד מספר בתי עסק בירושלים לאחר שערך הבחנה בין הצגת חמץ בפומבי לבין הצגת חמץ במקום ציבורי, שאינו עולה כדי "פומבי". בית המשפט פסק כי "העבירה לפי חוק זה עניינה בהצגת מוצר חמץ, למכירה או לצריכה, בפומבי, אך לא במקום ציבורי, או בכל מקום אחר, שאינו פומבי."




פסקי דין מרכזיים
יאסין נ' רשם המפלגות (רע"א 7504/95) - אי פסילת מפלגה הדוגלת במדינת הלכה יהודית

בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע שאין לקבל את הבקשה למנוע את רישום מפלגת "ימין ישראל" אצל רשם המפלגות, היות ואין במצעה כדי להצביע על פגיעה בזכויות המיעוט הלא יהודי או על הסתה לגזענות. הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות אדם יסודית בכל משטר דמוקרטי. מניעת השתתפות של מפלגה בהליך הדמוקרטי הוא צעד חמור ביותר. הדבר צריך להיעשות רק במקרים יוצאי דופן, כאשר ישנו סיכון לעצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית.




בג'ץ 6698/95 עאדל קעדאן נ' מנהל מקרקעי ישראל.

פס"ד דן בשאלה, האם היותה של ישראל מדינה "יהודית ודמוקרטית" מצדיק אפליה בין יהודים ללא יהודים לעניין מגורים. נקבע כי לא זו בלבד שערכיה של ישראל כמדינה יהודית אינם מצדיקים אפליה מטעמי דת ולאום אלא שערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית מחייבים לנהוג בשוויון כלפי כל הדתות והלאומים, ולכן אינם יכולים להצדיק אפליית ערבים במגורים.




בג'צ 73/53 קול העם נ' שר הפנים.

פסק הדין דן בשאלה האם רשאי שר הפנים לסגור את העיתון נשוא העתירה מכח סמכותו לפי סעיף 19 לפקודת העיתונות. בית המשפט קובע שרק במקרה של "סכנה ברורה ומיידית" לדמוקרטיה מן הראוי לפגוע בחופש הביטוי. בית המשפט מסתמך על מגילת העצמאות כמקור השראה לקביעת אופיה של מדינת ישראל, בהסתמכו על עקרון היסוד הקבוע בה, בדבר היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית.




בג'ץ 1113/99 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נגד השר לענייני דתות.

פסק הדין עוסק בטענת המיעוט הערבי כלפי משרד הדתות בעניין אפלייה במתן תקציבים לצורך החזקת בתי עלמין. נקבע כי עיקרון השיוויון חל על כל התחומים שבהם פועלת המדינה, ובראש ובראשונה על הקצאת משאבי המדינה, וזאת לאור ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.




ע'ב 1/65 ירדור נ' יו'ר ועדת הבחירות.

בפסק הדין קובע השופט אגרנט בהתבסס על הכרזת העצמאות, כי הקמתה לשל מדינת ישראל כ"מדינה יהודית בארץ ישראל" מהווה עובדת יסוד קונסטיטוציונית שמחובתה של כל רשות לשוותה לנגד עיניה בבואה לתת פירוש לחוקי המדינה.




בג'צ 5016/96 חורב נ' שר התחבורה

פסק הדין דן באיסור על נסיעה ברחוב בר אילן בירושלים בשבתות. ההתחשבות ברגשות הדת ובאורח החיים הדתי הינה שיקול שמותר להתחשב בו בהפעלת סמכות שלטונית. השופט ברק מזהה את טענת העותרים כפגיעה ברגשות הדת, ולא בחופש הדת. רגשות הן אינטרס ולא זכות, ולכן יקבלו פחות הגנה. אף על פי כן, מכיוון שקיימות דרכים חלופיות ההחלטה על סגירת הרחוב היא בגדר מתחם הסבירות.




בג'ץ 3267/97 אמנון רובינשטיין נ' שר הביטחון

בפסק הדין נדונה השאלה, האם הפטור שמעניק שר הבטחון לבחורי ישיבות משירות בצבא הינו מתוקף סמכותו לפי חוק שירות ביטחון. נקבע כי מתן הפטור מהווה חריגה מסמכות שכן מתן פטור לכלל תלמידי הישיבות צריך שייעשה בהסדר ראשוני. לממשלה כרשות המבצעת אין סמכות, לקבוע הסדרים ראשוניים, שכן אלה בסמכותה של הכנסת בלבד.




משפט דת ותרבות

דת ומדינה כללי
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם