המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

עיקרון מיסוד הדת > מאמרים

כללי
N.L. Cantor.,'Religion and State in Israel and the United States' Tel Aviv University studies in law 8 (1988) 183.

הכותב משווה בין יחס המדינה לדת בישראל ובארצות הברית. הבסיס להשוואה הוא הדמיון בפלורליזם דתי, בשאיפה לפעול בהתאם לחופש המצפון והדת ובהגנה על חופש הפולחן. הכותב טוען כי ההבדל העיקרי בין המדינות הוא שבארצות הברית איסור מיסוד הדת,הינו עיקרון חוקתי ואילו בישראל עיקרון זה אינו קיים. הכותב גורס כי להיעדר עקרון איסור מיסוד הדת בישראל יתרונות, כגון העובדה שבישראל אין צורך לעסוק בהגדרות מדוייקות של גבולות התמיכה המותרת והקידום האסור, אך גם חסרונות כגון העובדה שיכולת השלטון לתמוך בזרמים דתיים מסויימים גורמת לפילוג ואנטגוניזם כלפי הדת. הכותב טוען כי ישראל לא תאמץ את עיקרון איסור מיסוד הדת במתכונתו האמריקאית, אך מן הראוי שתפתח עקרון איסור מיסוד דת המתאים לצרכיה ולנסיבותיה ואשר יבטיח כי לא יוטל שום איסור על בסיס דתי ושתמיכת המדינה במוסדות דתיים תהא בהתאם לעקרון השוויון.



ס' קולומבו 'דת ומדינה באיטליה בהשוואה לישראל- היבטים מוסדיים' משפט וממשל ד (תשנ'ז) 199.

הכותב סוקר את יחסי דת ומדינה באיטליה, ומשווה אותם ליחסי הדת והמדינה בישראל. נקודת המוצא להשוואה היא שבשתי המדינות רוב הציבור משתייך לדת אחת (קתולי באיטליה- יהודי בישראל) אך ברובו חילוני. ההבדל הוא, שבאיטליה מוסדרים יחסי הדת והמדינה באמצעות הסכמים בין המדינה לבין הכנסייה הקתולית והמיעוטים הדתיים, ואילו בישראל יחסי דת ומדינה מוסדרים באמצעות חקיקה- גופים דתיים פועלים כרשויות של המדינה. הכותב מעלה את האפשרות שהגישה ההסכמית האיטלקית תהווה השראה לדין הישראלי, במיוחד בעידן "המהפכה החוקתית", שכן היא מאפשרת תמיכה מרבית במוסדות הדת ובמאמינים, יחד עם כיבוד מרבי של חופש הדת וחופש מדת.



א' קירשנבאום 'תורה ומדינה- בענין מקומן של הדת, יהדות והציונות בחוקה המוצעת' עיוני משפט טו(1) (תש'ן) 63.

הכותב בוחן את הסעיפים בהצעת החוקה של סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל- אביב האוסרים על תמיכת המדינה בדת.הכותב טוען שעצם הסדרת איסור התמיכה בדת בחוקה מעורר מחלוקת, כשלעומת זאת "הסטטוס קוו" הדינאמי הקיים כיום מקנה פתרונות פרגמאטיים, ללא נקיטת עמדה אידיאולוגית על ידי המדינה, ובכך מאפשר חיים בצוותא. מסקנת הכותב היא שבישראל הפרדת הדת מהמדינה אינה אפשרית ואף אינה רצויה.



ח' בן- נון 'כשאת אומרת 'הפרדת דת ומדינה' למה את מתכוונת?' שערי משפט ג(2) (התשס'ד) 375.

הכותב סוקר את גישותיהם של ישעיהו ליבוביץ ויוסף אגסי להפרדת דת ומדינה. לטענת הכותב ישעיהו ליבוביץ תמך בהפרדת הדת מהמדינה שכן חשש כי העדר הפרדה יביא לכך שהדת תהפוך 'למשרד ממשלתי' של הרשות החילונית ולשעבוד הדת למדינה החילונית- דבר שימנע "מלחמת תרבות"- מהפכה רעיונית שתשפיע על דמותן של המדינה ועל זהותו והישרדותו של העם היהודי. מאידך, לטענתו, אגסי תמך בהפרדה שכן לדעתו הפרדה תאפשר לגבש זהות לאומית ישראלית, והקמת מדינת לאום נורמאלית, המשתלבת בעולם המערבי ויחד עם זאת מהווה מרכז רוחני יהודי.



ר' גביזון 'דת ומדינה: הפרדה והפרטה' משפט וממשל ב (תשנ'ד- תשנ'ה) 55.

הכותבת טוענת כי הטיעונים התומכים בהפרדת הדת והמדינה, אשר מסתמכים על ההנגדה בין מאפיינים פרטיים לציבוריים,הינם טיעונים מוגבלים. מטרת הכותבת במאמר אינה להכריע האם ניתן וראוי להפריד בין הדת למדינה, אלא לחדד את הטיעונים השונים בשאלה זו. הכותבת טוענת כי מודל של הפרדה בין דת ובין מדינה מורכב משלושה יסודות חיוניים: הזכות לחופש הדת, הזכות לחופש מדת ואיסור מיסוד הדת. אמנם בין יסודות אלו יש מתחים, אך חופש הדת והחופש מדת אינם ממצים את ההפרדה, והייחוד של פתרונות ההפרדה הוא דווקא ביסוד איסור המיסוד. מסקנת הכותבת היא שבישראל כמעט בלתי אפשרי לראות את הדת או את ההשתייכות הדתית כעניין פרטי. הכותבת מסיקה מסקנה זו ממספר מאפיינים של הדת בישראל: קיומו של מאבק בין דת אחת חזקה לבין דתות חלשות יותר; קיומו של מאבק שקול כמעט בין דתיות לחילוניות; היותה של הישות המדינית בישראל מזוהה עם יסודות יהודיים; ואופיה הציבורי של היהדות.



ג' ספיר 'גבולות מיסוד הדת', משפט וממשל ח (תשסה) 155.

העמדה שהכותב מבקש לבסס במאמר היא שהמערכת החוקתית במשטרים דמוקרטיים לא צריכה לכלול כמעט שום עיקרון ייחודי להסדרת יחסי הדת והמדינה.לטענתו, בניגוד לחופש הדת והחופש מדת, הנדונים רבות בשיח החוקתי הישראלי, עיקרון איסור מיסוד הדת חסר בשיח זה. הכותב בוחן ארבע פרשנויות אפשריות לעקרון זה ומציע את הפרשנות המתאימה לדעתו לישראל. לדעתו, אין סיבה לאסור על המדינה לתמוך בדת, אך זאת בכפוף לשתי מגבלות: המגבלה הראשונה, שאינה ייחודית לדת, הינה כי אין להצמיד תג מחיר גבוה מדי לבחירה באופציות שאינן נתמכות על ידי המדינה – זאת בשל חשיבותה של הזכות לאוטונומיה ועל מנת למנוע כפייה דתית.המגבלה השנייה, היכולה לדעת הכותב לשמש כעקרון חוקתי עצמאי, הינה איסור על מיסוד הדת שמטרתו לשמור על הפרדה מוסדית בין הדת למדינה, הפרדה שעשויה לקדם את פתרון הבעיות בנושא דת ומדינה בישראל.




משפט דת ותרבות

דת ומדינה כללי
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם