המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

רב תרבותיות > מאמרים

כללי
Traditionlist religious and cultural challenges- international and constitutional human rights responses/Frances Raday

המחברת טוענת כי בעוד שברמה הבינלאומית מקבלות זכויות אדם קדימות ברורה על פני נורמות דתיות ונהגים תרבותיים, ברמת המשפט החוקתי הפנים מדינתי לא מקבלות זכויות האדם קדימות ראויה בשל התנגדות של הרוב הפוליטי בתוך המדינות. המחברת מציעה להטמיע את הנורמות הבינלאומיות ברמה החוקתית ובכך לחזק את מעמד זכויות האדם ברמה החוקתית הפנים מדינתית.




דוח חדש של Human Rights Watch: האיסור על מורות ועובדות ציבור לעטות רעלה בגרמניה מהווה הפרה של זכויות האדם

ארגון זכויות האדם הבינלאומי Human Rights Watch קובע בדוח חדש, כי האיסור הקיים בגרמניה על מורות ועל עובדות ציבור לעטות רעלה מהווה הפרה של זכויות האדם. הדוח, הקרוי "הפליה בשם הנייטרליות" קובע, כי האיסור מפר את חופש הדת, את זכויותיהן של נשים ואת זכויותיהם של מיעוטים דתיים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

'יהודית ודמוקרטית'- רב תרבותיות והעדה היוונית- אורתודוקסית

ד"ר מיכאיל קרייני, נחום לנגנטל ושוקי פרידמן הקונפליקט דת ומדינה ביראל, ע"מ 227 כותב המאמר מבקר את הגישה הרב תרבותית בישראל לפיה ישראל כמדינת לאום יהודית מעניקה אוטונומיה דתית ליתר העדות לנהל את ענייני דתם ללא התערבות ופיקוח מצד המדינה. הכותב מביא כדוגמה את העדה היוונית אורתודוקסית אשר מתנהלת על פי חוקים ארכאיים אשר אינם תואמים כלל לימינו ואף אינם כתובים בשפה מובנת לאוכלוסייה היוונית אורתודוקסית המקומית. הוא מביע תקווה כי בתי המשפט ימשיכו לנקוט בגישה המצמצת את כוחה של העדה הדתית מחד ומעצימה את הפרט מאידך כדוגמת ע"א 3077/90 פלונית ואח' נ' פלוני.



קול (דו לשוני) בודד באפלה, בעקבות בג'צ 4112/99 עדאלה נ' תל-אביב-יפו. סבן, אילן, עיוני משפט,27(1): 109-138, 2003.

המאמר עוסק במעמדו המשפטי של המיעוט הערבי-פלסטיני במדינת ישראל, ובכלל זה זכויותיו הקיבוציות, ובתפקידו של בית המשפט בקביעת מעמד המיעוט בחברה דמוקרטית שסועה. לטענת המחבר, בהכרעותיו בעניינים הקשורים למיעוט הערבי פלסטיני מנסה בית המשפט למנוע את דחיקת המיעוט לצורך להכריע הכרעה חדה בין עמו למדינתו ומזמין לשינוי מסגרת היסוד של ישראל על מנת להקל על שילובו של המיעוט. המחבר מביא כדוגמא חיובית את החלטת בית המשפט לפיה יש לאפשר שילוט בשפה הערבית ב"ערים המעורבות".




הכרה וחלוקה מחדש: מה נחוץ להתחדשותה של תרבות? הברס, יורגן, עיוני משפט, 27(1):11-21, 2003.

המחבר טוען כי השגת שוויון אזרחי מחייבת לא רק חלוקה מחדש של משאבים והזדמנויות אלא גם מתן הכרה לקהילה. בהמשך דן המחבר בשאלות העולות מהזכות להכרה תרבותית, כגון האם יש להעצים את קבוצות הזהות או שמא את היחידים החברים בהן? לטענתו, המשכיותה של תרבות והתחדשותה מותנות בדיאלוג פרשני ומתמיד, וקבוצה תרבותית המבקשת לחדש את תרבותה חייבת לספק מרחב מחיה לעמדות ביקורתיות כלפי המסורות המועברות.



גבולות השיוויון – הרהורים בשולי ספרה של רות הלפרין קדרי, שטופלר, גילה, משפט וממשל, ח(1): 391-428, 2005.

המאמר עוסק בבחינת גבולות זכותן של נשים לשיוויון בתיאוריה הליברלית ובפרקטיקה של בית המשפט העליון. המחברת מביאה דוגמאות מפסיקת בית המשפט המצביעות לטענתה על כך שבית המשפט מתקשה לאזן בין עקרונות ליברליים מרכזיים כגון ההבחנה בין הפרטי לציבורי, לבין הצעדים הדרושים להשגת שיוויון לנשים. בין השאר, דנה המחברת בהנהגת הפרדה באוטובוסים ובהכשרה מקצועית בין נשים לגברים מסיבות דת ומסורת ומבקרת את עמדת המדינה ובית המשפט בעניין.




משפט דת ותרבות

דת ומדינה כללי
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם