המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

כללי > שונות

כללי
עתירה לבג"ץ: הסדרת מדיניות משק הגז בחקיקה ראשית (בג"ץ 4491/13)

העותרים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ארגונים ומספר חברי כנסת, עתרו לבג"ץ בבקשה כי יורה לממשלה לנמק מדוע לא תסדיר את נושא מדיניות משק הגז הטבעי בישראל בחקיקה ראשית. בעתירה נטען כי החלטת הממשלה בנושא סותרת את הכלל בדבר חובת ההסדרה של "הסדרים ראשוניים" בחקיקה ראשית, וזאת מהטעם שהיא מעגנת שורה של הכרעות בתחום קביעת מדיניות, אשר יש בהן כדי להוביל לפגיעה בזכויות יסוד ועקרונות יסוד של צדק חלוקתי וצדק בין דורי. עוד נטען כי החלטת הממשלה התקבלה בעניין זה בחוסר סמכות ועל בסיס תשתית עובדתית לקויה. (הוגש 24.6.13)




יניב רוזנאי, "חוקי היסוד בדבר זכויות האדם והליך החקיקה בכנסת – נאה דורש נאה מקיים?, משפט ואדם – משפט ועסקים יד, תשע"ב (ספטמבר 2012)

במאמרו מציג המחבר את הצורך לעגן ביקורת פרלמנטרית במסגרת הליכי החקיקה בכנסת, וזאת לנוסח מחויבותה של הכנסת לכבד זכויות אדם. המחבר טוען כי חלק מהביקורת על ביהמ"ש ועל האקטיביזם השיפוטי שהוא מפעיל, נובעת מהקונספציה כי הגנה על זכויות אדם נתונה לבית המשפט ולא לכנסת. המחבר טוען כי בהליכי החקיקה קיימת כיום ביקורת חוקתית אך שהיא לוקה בחסר, ושהיא אינה שיטתית ומובנת. המחבר מציע לתקן את תקנון הכנסת כך שיכלול הוראות מפורשות בדבר בחינת התאמתן של הצעות חוק לחוקי היסוד, בטרם הבאתן לאישור במליאה. נטען שעל הכנסת לקחת חלק פעיל בביקורת החוקתית וזאת בד בבד עם ביהמ"ש, ושיש להעמיד זאת זכויות האדם וחוקי היסוד כנר לרגליהם של חברי הכנסת.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

דו"ח האגודה לזכויות האזרח: "בין מימוש לייבוש: שיטות ממשלות ישראל לצמצום השירותים החברתיים"

האגודה לזכויות האזרח פרסמה דו"ח במסגרתו היא הציגה את השיטות והמנגנונים בהם עשו שימוש ממשלות ישראל על-מנת לסגת מאחריותן למימוש זכויות חברתיות. לפי הדו"ח, הצמצום בתחומים שונים כגון הדיור, החינוך, הבריאות והרווחה נעשה בין היתר באמצעות קיצוצים תקציביים במשרדי הממשלה; ביצוע הפרטות ללא דיון ציבורי; ביטול חקיקה חברתית באמצעות חוק ההסדרים; אי יישום פסקי דין ע"י הרשויות, מדיניות מיסוי שהביאה גם להגדלת הפערים החברתיים ועוד. (פורסם ביולי 2012)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בין הציבורי לפרטי: הפרטות והלאמות בישראל – מכון ון ליר, אמיר פז-פוקס, אלעד לשם

דו"ח זה של המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה במכון ון ליר נועד לבחון את תהליכי ההפרטה (הגלויה והסמויה) הנערכים כיום בישראל, תוך ניסיון לבחון את תחומי אחריות המדינה ולהגדיר אילו סמכויות ראויות להפרטה ואילו לא. הכותבים בחנו את תהליכי ההפרטה בנושאים כגון חינוך, בריאות, משפט וביטחון, ואף הציגו את תהליכי ההלאמה השונים המתקיימים כיום בישראל. הכותבים טוענים שהדו"ח מעיד על התפשטות תופעת ההפרטה למגוון רחב של תחומים, ואולם שפעמים רבות ההפרטה מבוצעת מבלי שנבדקה יעילותה וכדאיותה הכלכלית. הכותבים מעלים מספר כשלים בהליכי ההפרטה כגון אי שקיפות הליכים אלו והעדר פיקוח נאות עליהם, הנוצר כתוצאה מאי הקצאת המשאבים והמומחיות הנדרשים. הכותבים ממליצים, בין היתר, על הקפאת תהליכי ההפרטה עד לגיבוש מדיניות כוללת, על הגדרת שירותים שאין להפריט אותם ועל הסדרת תהליכי ההפרטה של שירותים ציבוריים בחקיקה ראשית.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

המכון הישראלי לדמוקרטיה – מחקר מדיניות 92: ישראל ושני הפרוטוקולים הנוספים משנת 1977 לאמנות ז'נבה

הדו"ח בוחן את הטעמים ההיסטוריים להימנעותה של ישראל מלהצטרף לשני הפרוטוקולים לאמנות ג'נבה משנת 1977 ואת הרלוונטיות של התנגדות זו. הפרוטוקולים הינם מסמכים חשובים בתחום דיני המלחמה. הם עוסקים, בין היתר, בטיפול בפצועים בשדה הקרב, בחוקיותן של שיטות לחימה, בזכאות לוחמים למעמד של שבויי מלחמה, בהגנה על אזרחים בזמן מלחמה ועוד. מסקנת המחקר היא שאחדים מן הטעמים ההיסטוריים להתנגדות אינם תקפים עוד, אם כי הטעם המרכזי – ההתנגדות להענקת מעמד של שבויי מלחמה ללוחמי גרילה – עודנו תקף. עוד טוענים הכותבים שבשל מספר טעמים, לרבות העובדה שמרבית מדינות העולם חתמו על הפרוטוקולים והסתמכות בג"ץ על הפרוטוקולים בכמה מקרים שהובאו לפניו, על ישראל לשקול מחדש היתרונות המדיניים הנלווים להצטרפות לפרוטוקול הראשון (בכפוף להסתייגויות מתאימות), ושאין סיבה שלא להצטרף לפרוטוקול השני, המסדיר בעיקר את הסוגיה של מלחמות אזרחים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

האגודה לזכויות האזרח עתרה כנגד התעמרות עיריית ת"א ומשטרת ישראל בחסרי בית המגוררים בשטחים ציבוריים (עת"מ 20761-10-11)

האגודה לזכויות האזרח עתרה לביהמ"ש לעניינים מנהליים בת"א בבקשה שיורה לעיריית ת"א ומשטרת ישראל שלא לסלק בכפייה חסרי בית המתגוררים בשטחים ציבוריים ושלא יחרימו את ציוד הלינה שלהם. נטען כי המשיבים פועלים לגירוש חסרי הבית מהרחובות המרכזיים, הכיכרות והגינות הציבוריות, בהמשך לפינויי אוהלי המחאה, וזאת מבלי להבחין בין פעילי המחאה לבין חסרי הבית, אשר מחוסר ברירה מתגוררים כבר שנים ברחובות. נטען שהתנהלות המשיבים, השוללת מאדם חסר בית את החירות להימצא במקום מסוים או ללון בו, הינה מנוגדת להוראות חוק היסוד כבה"א וחירותו, בין היתר בשל כך שלמשיבים אין כל סמכות חוקית לפעול כאמור. עוד נטען כי פעילות זו פוגעת בחירותם וכבודם של חסרי הבית. (הוגש 11.10.11)




בקשה לביטול סעיפי אישום שהוגשו כנגד ח"כ ברכה מהטעם של תחולת החסינות העניינית המוענקת לו מתוקף תפקידו (ת"פ 12318-12/09)

חבר הכנסת מוחמד ברכה הגיש לביהמ"ש השלום בת"א טיעונים המקדמיים בדבר תחולת החסינות העניינית החלה עליו כח"כ, וזאת ביחס לשני אישומים המיוחסים אליו ע"פ כתב אישום שהוגש נגדו בעניין העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. נטען כי העבירות בוצעו בזמן הפגנה ועל כן נופלות לאותם מקרים קלאסיים החוסים, לפי הפסיקה, תחת החסינות וזאת מאחר והם נמצאים בתחום הסיכונים הטבעיים של ח"כ בעת מילוי תפקידו הפוליטי. שנית, נטען כי קיימת אכיפה בררנית בעניין וכי קיימים מקרים רבים שבהם לא ננקטו כל הליכים כנגד חברי כנסת אשר ביצעו מעשים דומים ואף חמורים יותר. נטען כי הסיבה לכך הינה תחולת החסינות העניינית על חברי הכנסת ומכאן שקיימת חובה להחיל דין דומה גם על פרטי האישום האמורים כנגד ח"כ ברכה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בין הציבורי לפרטי: הפרטות והלאמות בישראל - דוח של המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה במכון ון ליר

הדוח הוא חלק מפרויקט בשם 'אחריות המדינה, גבולות ההפרטה וסוגית הרגולציה' ומטרתו הצגת תמונה של מהלכי הפרטה והלאמה שנעשו ע"י הממשלה בשנת 2010, חקירת והגדרת הסמכויות השלטוניות הניתנות להפרטה ואלו שאינן, והצעת מסמך מדיניות שיוצג לציבור ויוגש למקבלי ההחלטות במדינה. בדוח נסקרים מהלכי הפרטה שהושלמו, כאלו שנמצאים בעיצומם ואחרים שמוזכרים בחוק ההסדרים. הדוח בוחן את הרקע להפרטה, המודל הכלכלי שנבחר, השיקולים לחיוב המהלך או שלילתו וכו'. חלק ממסקנות הדוח מצביעות על כך שבישראל מדיניות ההפרטה היא הנוהגת, גם כשמדובר בתחומי אחריות מובהקים של המדינה. שיקול דעת שלטוני מועבר לגופים לא שלטוניים, דבר העשוי לגרום לפגיעה בזכויות יסוד של אזרחים. (ינואר 2011)




ועדות בינלאומיות לחקירת הפרות של דיני המלחמה / גיא קינן

המאמר עוסק באופן בחינת וניתוח דוחות של וועדות בינלאומיות החוקרות הפרות של כללי המשפט הבינלאומי ודיני המלחמה. נטען כי ההתייחסות לדוחות החקירה נוטה להיות ספציפית וממוקדת ביחס לסכסוך הנחקר, ולא באופן רחב ומקיף יותר. כותב המאמר מציע בהקשר זה דרך בחינה נוספת של דוחות שכאלו, לרבות דו"ח גולדסטון לחקר פעילות צה"ל במסגרת מבצע "עופרת יצוקה", וזאת באמצעות השוואה לדוחות מקבילים של וועדות חקירה אחרות. מתוך בחינה שכזו, טוען כותב המאמר, ניתן יהיה לענות על שאלות קריטיות להבנת הכלי הקרוי "ועדת חקירה" כגון מתי מוקמת וועדת חקירה, כיצד היא צריכה לפעול ומה אמור דו"ח החקירה לכלול.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

השפה הדו ערכית של עורכי דין בישראל: פוליטיקה ליברלית, כלכלה ליברלית, שתיקה והתנגדות / גד ברזילי

המאמר בוחן מחקרית והשוואתית את חשיבותם של עורכי הדין בישראל לשיח הציבורי ולביקורת חברתית פוליטית. נמצא שלמרות שבישראל שיעור עורכי הדין הינו הגבוה בעולם ביחס לגודל אוכלוסייה, ואל מול תרומתם הרבה של עורכי הדין לקידום הנאו – ליברליזם, בתחום זכויות האדם תרומתם מוגבלת באופן יחסי. לדעת הכותב הסיבה לכך הינה שעורכי הדין מביעים עמדתם במסגרת האידיאולוגיות הדומיננטיות של החברה, ובמובן זה הם שותקים לגבי ההגמוניה של ישראל כמדינה יהודית, ובנוגע לנושאים של ביטחון לאומי.




על מגבלות ההפרטה, אלון הראל, משפטים על אתר ב' תש"ע

הכותב מצדד בפסק דינו של בית המשפט העליון אשר ביטל את החוק להקמת בית סוהר פרטי בהיותו פוגע בזכויות לחירות אישית ולכבוד האדם, שכן לטענתו, העברת סמכויות היסוד של המדינה בתחום אכיפת החוק פוגעת בזכות לכבוד האדם, המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הכותב מנמק את דבריו בכך שאזרח פרטי אינו רשאי לענוש אדם אלא אם הפעיל שיפוט עצמאי והגיע למסקנה שהעונש הוא ראוי, ואין הוא יכול לוותר על האוטונומיה לבצע שיפוט מוסרי עצמאי. מאידך, כבודו של העבריין מחייב שעונשו ישקף את השיפוט המוסרי של המדינה ושלה בלבד ולא את שיפוטו המוסרי של אדם פרטי. רק ענישה על ידי המדינה, היכולה להיות ממומשת על ידי עובד ציבור, היא לגיטימית בחברה ליברלית.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

"הפרטת זכויות האדם" והשימוש לרעה בכוח/ פרנסס רדאי

המאמר מבחין בין תפישת הצדק של המחוקק (הקהילתית) לבין תפישת הצדק של בית המשפט (הליברלית) ודן בשאלה באילו נסיבות יש להכיל את תפישות הצדק השונות בהקשר של החלת זכויות האדם במשפט הפרטי. לדידה של המחברת, החלת זכויות האדם במשפט הפרטי תהא לגיטימית רק כאשר היא מיושמת למניעת ניצול לרעה של כוח סוציו-כלכלי במצבים של אי שוויון כרוני בין הצדדים. לדוגמא: יש לחזק את החובה לכבד זכויות אדם במערכת יחסים של עובד-מעביד, ולא בהכרח בכל מקרה פרטי.




עתירה לבג"ץ לביטול מכרז להפעלת מוקד שירות וגביה לחייבים של רשות האכיפה והגביה על ידי חברה פרטית

רשות האכיפה והגבייה הינה איחוד של ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, ומהווה יחידת סמך במשרד המשפטים. הרשות הוציאה מכרז להפעלת מוקד שרות וגבייה על ידי חברה פרטית שתפעל לשכנע חייבים באמצעות הטלפון לשלם את חובם. עמותת "ידיד" עתרה לביטול המכרז בטענה שאין לעובדי רשות האכיפה והגבייה כל הסמכה חוקית לפנות באופן יזום לחייבים על מנת לשכנעם לשלם את החוב, ומשכך אין הרשות יכולה להעביר סמכות שכזו לגורם אחר ובודאי שלא לחברה פרטית. סמכות גביית החובות הינה בעלת אופי שלטוני מובהק והעברתה יכולה להעשות רק בהתאם להסמכה מפורשת בחקיקה ראשית. כן נטען, כי העברת סמכויות שלטוניות לידי עובדים של זכיין פרטי הפועל למטרות רווח פוגעת בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובקניינו. (הוגש 25-1-10)




פורסם תרגום ההכרזה של העצרת הכללית של האו"ם בדבר ההגנה על מגיני זכויות אדם

משרד המשפטים תרגם לעברית את ההכרזה של העצרת הכללית של האו"ם, מחודש מרץ 1999, בדבר ההגנה על מגיני זכויות אדם. הכרזה זו מקבלת חשיבות מיוחדת לאור התופעות החמורות מהשנים האחרונות של התנכלות מצד השלטון לפעילות של מגיני זכויות אדם.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

סקירה בנושא דיני חוק ההסדרים

הסקירה מתייחסת להיבטים השונים של חוק ההסדרים והדינים הנוגעים לו, ומציעה דרכים לפעולה לשם צמצום היקפו.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ שוקל הוצאת צו ביניים בעתירה נגד הפרטת בתי הסוהר (בג"ץ 2605/05)

בשנת 2006 הוגשה עתירה על ידי חטיבת זכויות האדם במרכז האקדמי למשפט ועסקים ועותרים נוספים, כנגד התוכנית לבניית בית סוהר והפעלתו על ידי גורמים פרטיים. בהחלטה משנת 2006 סירב בג"צ להוציא צו ביניים להקפאת הבנייה וקיבל את עמדת המדינה לפיה לא ייגרם כל נזק מהמשך הבנייה, כיוון שפסק הדין יינתן זמן רב לפני השלמת הבנייה ומסירת ניהול בית הסוהר לידיים פרטיות, ובמידה והעתירה תתקבל ינוהל בית הסוהר החדש על ידי המדינה. כעת, משנתברר, כי הבנייה מתקרבת לסיומה ואיכלוס בית הסוהר קרוב, הורה בג"צ למשיבים להודיע בתוך שבעה ימים מדוע לא יינתן צו ביניים ברוח הדברים שנקבעו בהחלטה משנת 2006, שיימנע כל פעולה מלבד השלמת הבנייה.


החלטת ביניים 2006


משרד החוץ האמריקאי פרסם את הדוח השנתי על מצב זכויות האדם במדינות העולם לשנת 2008

משרד החוץ האמריקאי מפרסם מדי שנה דוח שנתי על מצב זכויות האדם במדינות השונות בעולם. הדוח כולל סקירות נפרדות על מצב זכויות האדם בכל מדינה ומדינה (למעט בארה"ב עצמה), ובכלל זה סקירה על מצב זכויות האדם בישראל ובשטחים. במבוא לדוח נכתב, כי בשנת 2008 ניכרה ברחבי העולם התגברות התביעות לחירות אישית ופוליטית, כמו גם נסיונות גוברים מצד מדינות לדכא תביעות אלה, וכן, כי מצב זכויות האדם היה הטוב ביותר במדינות המקיימות דמוקרטיה השתתפותית וחברה אזרחית פעילה. .

למעבר לקישור לחץ/י כאן

האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' כנסת ישראל (בג"צ 3091/99) : עתירה להורות על ביטול ההכרזה על מצב חירום בשל פגיעה בזכויות יסוד

האגודה הגישה עתירה למתן צו על תנאי המורה למדינה לבוא וליתן טעם מדוע לא יקבע בית המשפט כי ההכרזה על מצב חירום מיום 1.2.99 בטלה, ולחלופין מדוע לא תבוטל. בעתירה נטען, כי קיומו הקבוע של מצב חירום ותוקפה הקבוע של חקיקת החירום פוגע בשלטון החוק ופוגע פגיעה קשה בזכויות יסוד רבות כגון: כבוד האדם, חופש הביטוי, חופש העיסוק, זכות הקניין וכו'. בהחלטת ביניים בקיץ 2006 החליט בית המשפט להשהות את הכרעתו בעניין בשל מצב החירום כתוצאה מהמלחמה בטרור. עם זאת קבע כי על המדינה לפעול לשם עיגון ההסדרים המצויים בחקיקת חירום בחקיקה רגילה ודחה את המשך הדיון העתירה.


למעבר לקישור לחץ/י כאן

פורסם דו"ח האגודה לזכויות האזרח: זכויות האדם בישראל - תמונת מצב 2008

האגודה לזכויות האזרח פרסמה את הדו"ח השנתי על מצב זכויות האדם בישראל לשנת 2008, בין ממצאי הדו"ח : ישראל היא המדינה הבלתי שוויונית ביותר במערב, למעט ארה"ב; גידול באפליה ובפערים בין יהודים ללא יהודים ובין מרכז לפריפריה; מצבם הכלכלי של אנשים עם מוגבלות בישראל הוא הקשה ביותר במערב; פגיעה גוברת והולכת בזכות לבריאות כתוצאה משחיקת מימון סל הבריאות; מספר גדל והולך של עובדים חשופים לפגיעה בזכותם לפרטיות בשל דרישות מעסיקים; פגיעה גוברת והולכת בזכויות הפלסטינאים בשטחים בשל הווצרות מדיניות ההפרדה בין ישראלים לפלסטינאים; הפרת זכויותיהם הבסיסיות של עצורים ואסירים במתקני השב"ס.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

אינדקס זכויות האדם האוניברסלי של מסמכי גופי זכויות האדם של האו"ם

מאגר מידע חדש המאפשר חיפוש במסמכים והחלטות של גופי זכויות האדם השונים של האו"ם הפועלים מכוח האמנות הבינלאומיות לזכויות האדם.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

זכות הטיעון: גם בהליכי התקנת תקנות? (מאת: פרופ' ברוך ברכה)

במאמרו טוען הפרופ' ברכה כי מן הראוי להחיל את זכות הטיעון גם על הליכי התקנת תקנות. לדבריו, שיתוף הציבור בהליכי התקנה באמצעות הליך שימוע יכול לחזק את אופייה הדמוקרטי של המדינה ולכן היה המחוקק מיטיב לעשות אם היה מחוקק הוראות חוק בנידון. עם זאת, מכיוון שהמחוקק לא עשה כן וספק אם יעשה זאת בקרוב, על בית המשפט לשנות את ההלכה הפסוקה ולהחיל זכות טיעון גם על הליך התקנת תקנות, בכפוף לחריגים מתאימים.




מאמרו של ד"ר גיא דוידוב: ביקורת חוקתית על עניינים בעלי השלכה תקציבית

בשנים האחרונות נקראת מערכת המשפט בתכיפות גוברת להתערב בעניינים בעלי השלכות תקציביות ניכרות. המאמר דן בשאלה האם ובאיזה אופן ראוי כי בתי המשפט יתערבו בעניינים בעלי השלכה תקציבית בעת ביצוע ביקורת חוקתית.




הפרטת בתי הסוהר והפרטת שירותים ציבוריים

חטיבת זכויות האדם במכללה האקדמית למשפטים ברמת-גן הגישה עתירה לבית משפט גבוה לצדק כנגד הפרטת בתי הסוהר.להלן קישורים למסמכי העתירה ומסמכים רבים אחרים בנושאי הפרטה בשירותים הציבוריים מאתר הכנסת

למעבר לקישור לחץ/י כאן

דו"ח האגודה לזכויות האזרח - תמונת מצב זכויות האדם-2007

דו"ח שפירסמה האגודה לזכויות האזרח: תמונת מצב זכויות האדם בישראל - 2007




התנגדות לתיקון חוק-יסוד: השפיטה

התנגדות להצעת חוק ביוזמת שר המשפטים שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק לאחר שבית המשפט קבע בטלותו עקב היותו פוגע בזכויות אדם.




סוגי זכויות

זכויות האדם כללי
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם