המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

זכויות במשפחה > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
ביהמ"ש העליון דחה בר"ע להעברת קטין בן חמש למשמורת אביו (בע"מ 1858/14)

אביו של קטין בן 5 הגיש בר"ע לביהמ"ש העליון על החלטת ביהמ"ש המחוזי, אשר קבע, על יסוד חזקת הגיל הרך, כי הקטין יועבר למשמורתה המלאה והקבועה של אימו. המבקש טען, בין היתר, כי השקעתו בקטין גדולה יותר מהשקעת אימו וזאת לאור אי זמינותה בשעות אחר הצהריים. עוד נטען כי החלה אוטומטית של החזקה מפלה אותו על רקע מגדרי. ביהמ"ש העליון קבע כי ע"פ החזקה, ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת אימם, אלא אם יש נסיבות מיוחדות, הנתמכות בראיות כבדות משקל, להורות אחרת. נקבע כי במקרה דנן לא הוכחו נסיבות שכאלו. נפסק שגם אם האם נהגה שלא כשורה בעניין מעברה למקום מגורים אחר, וגם אם האב אכן השקיע יותר בקטין, אין לומר כי נתקיימו סיבות מיוחדות השוללות את החזקה. (ניתן 03.04.14)




ביהמ"ש המחוזי קיבל ערעור של בנות זוג בנוגע לבקשת אימוץ של כל אחת מהן, את ילדיה של רעותה (ע"מ 213/08)

ביהמ"ש המחוזי בירושלים קיבל ערעור על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה, אשר דחה בקשתן ההדדית של בנות זוג לאימוץ של כל אחת מהן, את ילדיה של רעותה. ביהמ"ש קמא דחה הבקשה מהטעם ששאלת מעמדם של בני אותו המין החיים חיים משותפים מצויה במחלוקת, ולכן טובת הילדים עלולה להפגע אם יאושר האימוץ. עוד נקבע שאין "נסיבות מיוחדות" המצדיקות האימוץ. ביהמ"ש המחוזי קיבל עמדת פקידת הסעד שמתן צווי האימוץ במקרה דנן תהיה לטובת הילדים. לגבי נסיבות מיוחדות נקבע שהקטינים חיים מיום לידתם במסגרת יציבה ותומכת של המערערות, החיות יחדיו תקופה ארוכה, והמשמשות כאפוטרופסיות האחת של ילדיה של רעותה. נקבע שהמדובר בנסיבות מיוחדות המצדיקות האימוץ. הובהר שההכרעה מתייחסת רק לכושרן של המערערות לאמץ הילדים ושאין בה הכרה בסטאטוס משפטי חדש. ביהמ"ש הורה על מתן צווי האימוץ. (ניתן 19.03.2009)




ביהמ"ש המחוזי קיבל ערעור על החלטה למסור קטין למשמורת אביו, שהתקבלה תוך התעלמות מחזקת הגיל הרך (עמ"ש 38844-10-13)

ביהמ"ש המחוזי בנצרת קיבל ערעורה של אם על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה, אשר קבע שהמשמורת על בנה הקטין תימסר לאביו. ביהמ"ש דחה קביעת בימ"ש קמא, שמעבר המערערת למגורים במכרז הארץ והרחק מאבי הקטין, מעיד על חוסר אכפתיות לפגיעה שתיגרם לקטין. הובהר ששיקולי הורה להעתקת מקום מגורים לצורך שיפור וייצוב מצבו אינם בהכרח שיקולים פסולים. ביהמ"ש ביקר גם את חוות דעת המומחה שעל-פיה התקבלה ההחלטה, וזאת לאור התעלמות המומחה מחזקת הגיל הרך. השופט אברהם פסק שכל עוד לא בוטלה החזקה בדין, אין ביהמ"ש רשאי להתעלם מקיומה. לגופו של עניין נקבע שהטעמים שהוצגו בחוות הדעת אינם מצדיקים סתירת החזקה. עוד צוין שבימ"ש קמא נתן משקל לרצון הקטין שעה שע"פ הדין, אין לייחס לדעתו בגיל זה משקל רב, אם בכלל. נפסק שהמשמורת תינתן למערערת. (ניתן 10.02.14)




ביהמ"ש העליון: ילד ממוצא אתיופי יישאר בחיק משפחתו המאמצת (דנ"א 6211/13)

ביהמ"ש העליון קיבל ברוב דעות עתירה לד"נ שעסקה במחלוקת בדבר שאלת אימוצו של ילד ממוצא אתיופי, וקבע שהילד יישאר במשפחתו המועמדת לאימוץ, ולא יוחזר לחיק משפחתו הביולוגית. הילד הוגדר כבר-אימוץ בשל מחלת נפש של אימו, והועבר למשפחה מאמצת. מאוחר יותר ביקשה דודתו שהוא יאומץ על-ידה. השופטת נאור (אליה הצטרפו השופטים רובינשטיין, חיות, ג'ובראן והנדל), קבעה שבהליכי אימוץ יש עדיפות ל"קשר דם" אך שבנסיבות דנן – כשהילד כבן שלוש ומתגורר כשנתיים עם משפחתו המאמצת, אין להחזיר הגלגל לאחור ולקרוע הילד מהמשפחה היחידה שהוא מכיר. שופטי הרוב קיבלו הטענה שהעברת הילד כעת למשפחתו הביולוגית תפגע בו קשות, ושטובת הילד מחייבת את ביטול צו האימוץ שניתן לדודתו. נקבע ששיקולים כגון פגיעה עתידית בילד בשל צבע עורו או ניתוק ממורשתו, אינם שיקולים שיש להכריע לפיהם. עוד נקבע שהנסיבות אינן מתאימות לאימוץ פתוח. (ניתן 23.12.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לענייני משפחה: בתיקי אימוץ יש ככלל למנות לקטין אפוטרופוס לדין (אמ"ץ 26/13)

ביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת דחה בקשת היועמ"ש לבטל החלטה למנות לקטין אפוטרופוס לדין בתיק אימוץ. עמדת היועמ"ש הייתה שאין הצדקה למנות לקטין אפוטרופוס, ושיש להכריזו כ"בר-אימוץ". ב"כ היועמ"ש הסתמכה על-כך שאם הקטין אינה מבקשת לגדלו, זהות אביו אינה ידועה, ושהמדובר בקטין שאינו יכול לבטא עצמו. השופט זגורי קבע שישנה חשיבות שקטינים יהיו מיוצגים באופן נפרד בהליכי אימוץ. הובהר שטובת הילד אינה רק ביטוי טובתו בביהמ"ש, אלא ניהול הליך האימוץ תוך שמירה על כללי צדק טבעי, ותוך קידוש וכיבוד זכות הילד לערער על החלטת ביהמ"ש. צוין שמינוי אפוטרופוס לילדים, לרבות קטינים שלא יכולים להתבטא מפאת גילם, יבטיח שההליך השיפוטי יכבד את זכויותיהם וטובתם. השופט ציין שככלל, בתיקי אימוץ יש למנות אפוטרופוס לדין לילדים קטינים, בכל גיל, ושאי-המינוי הוא היוצא מן הכלל בתיקים אלו. הבקשה נדחתה. (ניתן 26.12.13)




ביה"ד האזורי לעבודה: אין לפגוע בזכאות אב לקצבת ילדים בשל בעיה שנוצרה ללא ידיעתו ברישום בתו (ב"ל 1746-10)

התובע, אב למספר ילדים, הגיש תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בת"א כנגד החלטת הביטוח הלאומי, כי אינו זכאי לקצבת ילדים בעבור בתו ממועד לידתה. הביטוח הלאומי טען שהתביעה לקצבה הוגשה כחמש שנים ממועד לידת הילדה, ושחוק הביטוח הלאומי מאפשר קביעת זכאות רטרואקטיבית לתקופה של 12 חודשים בלבד. התובע טען שרשם את בתו עם לידתה במשרד הפנים שבביה"ח, כפי שעשה בעבר, וכאשר גילה שאינו מקבל קצבה עבור בתו, הגיש הבקשה באיחור האמור. במסגרת הדיון התברר שבתקופת רישום הילדה שונה אופן הדיווח מביה"ח למשרד הפנים, שהביא לכך שרישום הילדה בביה"ח לא נקלט. ביה"ד קבע שהתובע פעל כפי שפעל בעבר ושלא ידע על היווצרות הבעיה. נפסק שבנסיבות אלו אין לפגוע בזכאות התובע לקצבת ילדים ושיש לראות ברישום בביה"ח כמועד הגשת התביעה לביטוח הלאומי. התביעה התקבלה. (ניתן 30.10.13)




ביהמ"ש העליון הורה כי קטין שהועבר למשפחת אומנה יוחזר ויאומץ ע"י דודתו (בע"מ 4486/13)

אימו של קטין שהוכרז בר אימוץ במתכונת של אימוץ סגור אצל משפחה אומנה, הגישה בר"ע על החלטת ביהמ"ש המחוזי, שדחה בקשתה לאפשר אימוץ הקטין ע"י דודתו. ביהמ"ש, בדעת רוב (ארבל ועמית מול הנדל), קבע שלמרות הקושי והפגיעה העלולה להיגרם לקטין כתוצאה מהוצאתו מרשות הוריו האומנים והעברתו למסגרת של אימוץ בתוך המשפחה, הרי שבנסיבות דנן, יש לקבל הערעור. בעניין זה התייחסו שופטי הרוב לשיקולי טובת הילד, זכותו להישאר בחיק משפחתו הביולוגית ולזכות ההורים לגדל ילדיהם. עוד צוין שהשארת הקטין – ילד ממוצא אתיופי – בחיק הוריו האומנים, תתלוש אותו מזהותו המשפחתית. שיקול נוסף לקבלת ההחלטה הייתה הדודה, וההנחה שיש ביכולתה לגדל הקטין באופן ראוי. הובהר שתקופת שהייתו של הקטין בחיק הוריו האומנים לא יכולה, שלעצמה, להוות מחסום מפני החזרת הקטין לחיק משפחתו הביולוגית. (ניתן 27.8.13) לאחר מתן פסה"ד הורה הנשיא גרוניס לקיים דיון נוסף בתיק, ויישום פסה"ד עוכב.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

אם שלא העבירה בנה למשמורת אביו הורשעה בעבירה של הוצאת קטין ממשמורת (ע"פ 5463/11, ע"פ 6328/11)

אמו של קטין הפרה פסיקת ביהמ"ש לענייני משפחה שחייבה אותה להעביר בנה למשמורת אביו. עקבותיו של הקטין נעלמו. האם הורשעה בביהמ"ש המחוזי בעבירה של הפרת הוראה חוקית, אך זוכתה מעבירה של הוצאת קטין ממשמורת. על ההחלטה הוגש ערעור, מצד המדינה ומצד האם. ביהמ"ש העליון קיבל את ערעור המדינה על ההחלטה לזכות האם, ודחה את ערעור האם על הרשעתה. לגבי עבירת הפרת חובה חוקית קבעה השופטת ברק-ארז שעבירה זו עוסקת בשאלות עובדתיות, ושבהתאם לנסיבות, ברי כי הוראת ביהמ"ש הופרה ע"י האם. באשר לעבירת הוצאת הקטין ממשמרות נקבע שרק הפרה המבקשת לשלול את המשמעות המעשית של המשמורת ויש בה מימד של קביעות, תעלה כדי "הוצאה". נפסק שיסודות העבירה מתקיימים במקרה זה, ושיש להרשיע האם בעבירה זו. התיק הוחזר לביהמ"ש המחוזי לקביעת גזר הדין. (ניתן 26.2.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי: רק המחוקק מוסמך לבטל את חזקת הגיל הרך (עמ"ש 55785-02-12, עמ"ש 39526-03-12)

ביהמ"ש המחוזי בת"א ביטל את החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה אשר קבע כי בנוגע לשאלת משמורת של ילדים אין חשיבות לחזקת הגיל הרך, וכי על ביהמ"ש לבחון בעניין אך ורק את טובת הילדים. ביהמ"ש ציין כי קביעת המחוקק שילד עד גיל 6 יהיה אצל אימו נבעה מתוך עקרון טובת הילד ומתוך המחשבה כי חזקה זו מטיבה עם הקטין. ביהמ"ש קבע כי הסמכות לביטול החזקה הינה של המחוקק ושלו בלבד. השופט שנלר ציין שיתכן והתפתחות חברתית מסוימת, או שינוי במציאות זו או אחרת, תחייב בחינה קפדנית האם במקרה ספציפי יש מקום לקיים החריג לחזקה, ואולם שאין בשינוי חברתי כזה או אחר בכדי להביא לעצם ביטול החזקה ע"י ביהמ"ש. ביהמ"ש קבע כי התיק יוחזר לדיון בפני בימ"ש קמא שידון מחדש בשאלת המשמרות והסדרי הראיה. (ניתן 29.09.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לענייני משפחה: זכותן של קטינות לשנות את שם משפחתן (ש"ש 712-07-11)

ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה קיבל בקשת קטינות לשנות שם משפחתן לשם המשפחה של בעלה של אימן, אותו הן רואות כאביהן. היועמ"ש התנגד לבקשה בטענה שטובת הקטינות מחייב ששם משפחתן יורכב גם משם המשפחה של אביהן הביולוגי. ביהמ"ש קיבל הבקשה תוך שהוא מסתמך על דעתה של אם הקטינות כי שינוי השם יהיה לטובתן ותוך שהוא מציין שבעניין זה לא הוכח אחרת. בנוסף נקבע שזכותן להגדרה עצמית של הקטינות ע"י בחירת שם משפחה הינה חלק מזכותן לכבוד, לאוטונומיה, להגדרה עצמית ולהיות שותפות בהכרעות הנוגעות לעניינן. צוין שהחלפת השם נובעת גם מזכות הקטינות לזהות שהינה בעיקרה עניין של קשרים בין אישיים וזיקות רגשיות. לאור האמור, ומכיוון כשאין בשינוי כדי ליצור זכויות חדשות או לבטל זכויות קיימות לרבות זכויותיו וחובותיו של האב הביולוגי, הוחלט על קבלת הבקשה. (ניתן 23.04.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לענייני משפחה התיר ביקורי קטין בבית אביו ברוסיה בכפוף להפקדת ערבויות להבטחת החזרתו של הקטין לישראל (תמ"ש 17174-11-09)

התובע, אדם המתגורר ברוסיה, תבע את אשתו המתגוררת בישראל עם בנם הקטין, לקביעת הסדרי ראיה בינו לבין בנם. במסגרת התביעה דרש התובע לאפשר את ביקוריו של הקטין ברוסיה. הנתבעת התנגדה לבקשה מתוך חשש שהתובע לא יאפשר את החזרת הקטין לישראל. ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א ציין שלכל ילד הזכות הטבעית לחוות הורות טובה ומעשירה עם הוריו, ושברירת המחדל הינה לאפשר הורות נטולת הגבלות על ההורים, אלא אם מובאת ראיה שפעילות כלשהי איננה לטובת הילדים. ביהמ"ש קבע שלא הוכח שהסדרי ביקור של הקטין בבית אביו יפגמו בטובת הילד ומשכך קיבל התביעה. יחד עם זאת, ונוכח העובדה שרוסיה איננה חתומה על אמנת האג העוסקת בהשבת ילדים חטופים, הורה ביהמ"ש שעל התובע להפקיד ערבויות שונות, לרבות הפקדת 150 אלף דולר בקופת ביהמ"ש, לשם הבטחת החזרתו של הקטין לישראל. (ניתן 06.12.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לענייני משפחה: בהיעדר סיבה מיוחדת על קטינים להיות במשמורת של אביהם הביולוגי (תמ"ש 42833-08-11, 26705-12-11)

ביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת הורה על העברתם של קטינים ששהו מאז מות אימם אצל דודתם, למשמורת של אביהם. במקביל דחה ביהמ"ש את תביעת הדודה למשמורת על הילדים. צוין כי ע"פ חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כאשר אחד מהוריו של הקטין נפטר, האפוטרופסות על הקטין נותרת במלואה בידיו של ההורה האחר. נקבע כי בנסיבות דנן לא הוכח קיומה של "סיבה מיוחדת", המצדיקה סטייה מעקרון זה והתערבות באוטונומיה של התא המשפחתי. ביהמ"ש התבסס בהחלטתו על עקרון "קול הדם", המבטא את עדיפות המשפחה הביולוגית על פני משפחה אחרת, עקרון טובת הילדים וגורם הזמן המתייחס לגילם הצעיר. ביהמ"ש לקח בחשבון שיקולים נוספים כגון התנהלות הדודה והעובדה שהיא הסיתה הילדים כנגד אביהם. בנוסף דחה ביהמ"ש הטענה שבעיותיו הנפשיות של האב ישפיעו על תפקודו כהורה. (ניתן 18.12.11)




בימ"ש לענייני משפחה דחה בקשה לביצוע בדיקה גנטית לבירור אבהות בשל חשש לפגיעה בחיי הקטין ואמו (תמ"ש 22602-09-10)

ביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה דחה בקשת תובע, אדם הרשום במרשם האוכלוסין כאביו של קטין, לביצוע בדיקת רקמות לבירור קשר ההורות שלו עם הקטין. בקשת התובע הוגשה במסגרת תביעתו ל"אי-אבהות" כלפי הקטין ועל יסוד טענתו שהוא אינו אביו הביולוגי. ביהמ"ש דחה הבקשה לאחר ששוכנע שהפגיעה העלולה להיגרם לקטין באם יתברר כי הוא אינו בנו של התובע, לרבות ביחס לזכויותיו למזונות ולירושה, עולה לאין כל שיעור על הצורך הממשי שלו בביצוע הבדיקה. ביהמ"ש נתן משקל משמעותי לעובדה שהמשפחה משתייכת לעדה הדרוזית ושקיים חשש לפגיעה בחיי הקטין ואמו, אם יתברר כי הקטין אינו בנו של התובע. בעניין זה הסתמך ביהמ"ש על חוות דעת מקצועית ועל ידיעות שיפוטיות כלליות אודות מקרי רצח ופגיעה פיזית על רקע חילול כבוד המשפחה בקרב העדה הדרוזית. (27.11.11)




ביהמ"ש לענייני משפחה הורה על ביצוע בדיקת אבהות בקטינה בניגוד לעמדת היועמ"ש במשרד הרווחה (תמ"ש 42126-07-10)

ביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה קיבל בקשת המבקש, אדם הרשום במשרד הפנים כאביה של קטינה, לערוך לה בדיקת רקמות לשם בירור האם הוא אביה הביולוגי. החלטת ביהמ"ש התקבלה בניגוד לעמדת היועמ"ש במשרד הרווחה שטען כי אין לערוך הבדיקה, בין היתר, לאור חשש מפגיעה העלולה להיגרם לעולמה הרגשי של הקטינה, אם יתברר שהמבקש אינו אביה. ביהמ"ש קיבל החלטתו בהסתמך על עקרון טובת הילד ותוך שהדגיש את החשיבות הרבה לידיעת זהותו של אביו של קטין. בנוסף צוין שאם ימצא שהמבקש הוא אביה של הקטינה ישמש הדבר מנוף לחידוש הקשר בניהם ומאידך, אם לאו, יהיה בכך לכל הפחות בכדי להסביר את חוסר נוכחותו במשך כל השנים. הודגש שהצורך בבירור האמת עולה על החשש מפני ניפוץ הסיפור שהוטמע בקטינה לפיו המבקש הינו אביה. (ניתן 11.10.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לעניינים מנהליים: בהענקת מעמד להורה זר יש לשקול שיקולי טובת הילד והזכות לחיי משפחה (עת"מ 37903-03-11)

העותר, אזרח תורכי הגיש בקשה לוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים לקבלת מעמד בישראל מכוח היותו נשוי לישראלית ולהם ילדה משותפת. הוועדה דחתה את בקשתו על בסיס דוח התרשמות שהונח בפניה בו נטען שהקשר בין העותר לבתו אינו רציף. בית המשפט לעניינים מנהליים ציין כי נקודת המוצא היא שהקטין תלוי בהוריו אך אין הם נתלים בו. מעמדו של הילד אינו מקים כשלעצמו מעמד להורהו. בעניין מעמד להורה זר הבדיקה צריכה להיות מבוססת על בירור עובדתי מקצועי וממצה תוך שקילת שיקולי טובת הילד והזכות לחיי משפחה. בנסיבות המקרה נקבע כי התמונה שהייתה לפני הוועדה הייתה חלקית בלבד ושיקולי טובת הילד והזכות לחיי משפחה לא נשקלו כראוי. ההחלטה הוחזרה לוועדה לבחינה נוספת.(ניתן: 12.6.2011)




בית המשפט העליון: סמכות השיפוט בסוגית משמורת ילדים כאשר אחד ההורים המיר דתו נתונה לערכאה האזרחית (בש"א7868/10)

המבקש, מוסלמי, נשא את המשיבה לאישה ונולדו להם ילדים. בעקבות הנישואין המשיבה המירה את דתה לאיסלאם, אולם לאחר הגירושין המירה את דתה בחזרה לנצרות. המבקש טען, כי בית המשפט לענייני משפחה אליו הגישה האישה תביעתה נעדר סמכות שכן סוגיית משמורת הילדים כבר נידונה בעבר על ידי בית הדין השרעי וצריכה להמשיך ולהידון בו. בית המשפט העליון בחן את סמכות השיפוט בתביעות משמורת במקרה של המרת דת וקבע כי ס' 4 (2) לפקודת העדה הדתית (המרה) המאפשר לבית דין דתי לדון בענייני המעמד האישי גם לאחר ביצוע המרת דת, איננו חל על משמורת קטינים. במצב דברים זה כאשר ההורים בני שתי דתות שונות, מן הראוי שערכאה אזרחית היא אשר תבחן את העניין לאור עיקרון טובת הילד. (ניתן 5.12.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי: העברת קטינים למסגרת חינוך דתית בהתאם לקבוע בהסכם גירושין תיבחן לאור טובת הילדים בעניין (רמ"ש 6804-09-10)

ביהמ"ש המחוזי ביטל החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה אשר קבע שילדים קטינים של זוג גרוש ילמדו במסגרות חינוך דתיות, כקבוע בהסכם הגירושים של הזוג ובניגוד לרצון האם, המערערת. ביהמ"ש ציין שהסכם הגירושין אינו מחייב את הקטינים שאינם צד לו. בנוסף קבע ביהמ"ש שבשל כך שהסדר מסגרות החינוך בהסכם הגירושין נעשה על רקע רצון הזוג לסיים את הליכי הגירושין ולאו דווקא לאור טובת הילדים, ומכיוון שמאז הסכם הגירושין שונו הנסיבות באופן משמעותי כך שבשנה וחצי האחרונות למדו הקטינים במסגרת חינוך חילונית, הרי שיש לבחון את טובת הילדים בעניין בטרם מורים על שינוי כה מהותי באורח חייהם. לאור האמור נפסק שהעניין יחזור לביהמ"ש קמא לבחינה מעמיקה של טובת הילדים באשר למסגרת חינוכם. (ניתן 14.10.10)




ביהמ"ש לענייני משפחה הטיל צו לביצוע ברית מילה לתינוק מהטעם של טובת הילד (תמ"ש 10-09-39553)

ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א הטיל צו לעריכת ברית מילה לקטין, בהתאם לבקשת אימו וחרף התנגדות אביו. ביהמ"ש ציין שהוא אינו מכריע בין השקפות העולם המנוגדות של הורי הקטין, ושעליו להכריע בעניין אך ורק על פי עקרון טובת הילד. במובן זה דחה ביהמ"ש את טענת האב כי הברית הינה מעשה בלתי הפיך ושעל הקטין להחליט, לכשיגדל, אם הוא רוצה לבצע אותה. ביהמ"ש דחה גם את טענת האב שביצוע הברית עלול לפגוע בבריאות הקטין, שכן טענה זו לא נתמכה בחוות דעת רפואית. ביהמ"ש קיבל בעניין זה את עמדת האם, בעיקר בשל היותה מגובה במסמך רפואי מטעם מומחה ברפואת ילדים, שעל פיו דחיית הברית עלולה לגרום לזיהומים ולפגוע בקטין. לאור האמור ניתן הצו כמבוקש (ניתן 07.11.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון התיר הגירה של הורה משמורן וילדיו הקטינים מהטעם של טובת הילדים (בע"מ 5072/10)

ביהמ"ש העליון דחה ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בירושלים, אשר התיר לאישה להגר עם שני ילדיה הקטינים לניו - זילנד, ארץ מולדתה, חרף התנגדותו של האב. נקבע כי העיקרון המנחה בהכרעה בשאלת הגירה של הורה משמורן הינו עיקרון טובת הילד. על פי כך נפסק, שלאור מצבה הקשה של האם בישראל, אי השתלבותה בחברה, רצונה העז לחזור לניו – זילנד, והעובדה שגורמים מקצועיים קבעו שהאב אינו מתאים לשמש כהורה משמורן במידה והאם תעזוב, הרי שטובת הילדים הינה לאפשר לאם להגר עם ילדיה. ביהמ"ש ציין כי הקושי בהחלטה הינו ביחס להשפעתה על הקשר בין הקטינים לאביהם, ואולם ביחס למכלול השיקולים, טובת הילדים מטה את הכף לטובת קבלת בקשת ההגירה. (ניתן 26.10.10)




בית המשפט למשפחה חייב גבר שסיפק זרע לאישה שאינה זוגתו לשלם לקטינות שנולדו דמי מזונות הכרחיים (תמש 05-1241)

הצדדים ניהלו מערכת יחסים של ידידות אשר במסגרתה נענה הנתבע לבקשת התובעת לספק לה מזרעו על מנת שתוכל להרות, בהליך של הזרעה מלאכותית, שבסופו נולדו תאומות. לטענת התובעת הנתבע סיפק את הזרע כיוון שרצה להיות אב, אך לטענתו עשה זאת רק מתוך ידידות. במהלך ההריון נותק הקשר בין השניים וחודש לאחר הולדת הקטינות, אך שב ונותק כעבור שלושה חודשים. בדיון נפרד נדחתה בקשת הנתבע לראות בו תורם זרע אנונימי וניתן פסק דין לאבהות. בדונו בתביעת המזונות כנגד הנתבע קבע בית המשפט, כי אף שככלל מחולק נטל המזונות בין ההורים לפי יכולותיהם, הרי שבנסיבות המקרה, בהן החליטה אם פנויה להביא ילדים לעולם בהזרעה מלאכותית ומחוץ למסגרת הנישואין, כאשר נוכחות האב בחיי הקטינים אינה ודאית כלל, יש לחייב את האב רק במזונות ההכרחיים והוא אינו חייב לספק את רמת החיים שהאם קובעת. (ניתן 31.5.10)




בית המשפט המחוזי אישר מתן צו לתפיסת מחשבים וטלפונים ניידים בכדי לאתר ילד חטוף לפי האמנת האג (בר"ע 638/09)

המבקשת בקשה רשות לערער על החלטת בית המשפט למשפחה לתת צו המורה לה למסור לידי המשיב את מכשירי הטלפון והמחשבים בכדי לדלות פרטים שיסייעו במציאת בנם הקטין של הצדדים אותו חטפה המבקשת שלא כדין. לטענת המבקשת הצו אינו חוקי וניתן בחוסר סמכות תוך פגיעה חמורה בזכותה לפרטיות. בית המשפט המחוזי קבע כי הצו שניתן הינו סעד אותו מוסמך בית המשפט למשפחה לתת לצורך הגשמת הוראות אמנת האג בדבר איתור והחזרת ילדים חטופים. באשר לפגיעה בפרטיות קבע בית המשפט כי הזכות לפרטיות אינה אבסוליטית והיא נסוגה מפני זכות המשיב והקטין החטוף לכך שהקטין יוחזר לידי אביו וכך יימנע נזק מצטבר לנפשו של הקטין.(ניתן 4/1/10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

נדחתה בקשה לדיון נוסף בהחלטה לאשר מסירת ילד לאימוץ אף כי רשויות הרווחה לא יידעו את האב על ההליך (דנ"א 10002/09)

העותר, אבי הקטין, הגיש בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון שניתן בהרכב מורחב של שבעה שופטים, שלא לבטל את הכרזת הקטין כבר אימוץ, אף כי בניגוד לחוק לא שיתפו אותו רשויות הרווחה בהליך. בית המשפט דחה את טענת העותר, כי נקבעה בפסק הדין הלכה חדשה לפיה טובת הילד תשמש כעילת אימוץ עצמאית. נקבע, כי פסק הדין עסק בשאלת ביטולה של הכרזת קטין כבר אימוץ כאשר לכתחילה, לדעת חלק מהשופטים, לא התקיימה עילת אימוץ, ולא בהכרה בעילת אימוץ חדשה. משכך, לא נתקיימו התנאים להורות על קיום דיון נוסף, ובודאי לאור העובדה שפסק הדין נשוא הבקשה ניתן בהרכב של שבעה שופטים, ודיון נוסף על החלטה בהרכב כזה יתקיים רק בנסיבות חריגות ביותר. (ניתן 16.12.09)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון אישר הכרזת קטין כבר אימוץ אף כי רשויות הרווחה לא שיתפו את אביו בהליך בניגוד לחוק (בע"מ 778/09)

הקטין נולד למהגר עבודה השוהה בארץ באופן לא חוקי ולאם שאותה עת היתה נשואה לאחר. בשנים הראשונות אבי הילד קיים עימו קשר רציף, אך עם הזמן הקשר נחלש עקב התנגדות האם, מעמדו של האב בארץ והוצאת הילד מבית אימו על ידי רשויות הרווחה. הקטין הוכרז כבר אימוץ מבלי שרשויות הרווחה ינסו לאתר את האב למרות שזהותו היתה ידועה להם. האב ערער על הכרזת בנו כבר אימוץ שבועות ספורים לאחר מסירת הילד למשפחה האומנת- מאמצת. בהרכב של שבעה שופטים קבע בית המשפט העליון ברוב של ששה מול אחד, כי גם אם במעמד הכרזתו של הילד כבר אימוץ לא התמלאו התנאים הקבועים לכך בחוק, הרי הקטין נמצא בבית המשפחה האומנת- מאמצת כשנתיים וחצי ורואה בביתם את ביתו. במקרה זה גוברת טובת הילד על זכות האב לממש את הורותו הטבעית. בית המשפט הורה על אימוץ סגור ללא צמצום האימוץ. (ניתן 29/11/09)




בית המשפט לעניני משפחה הפחית משמעותית דמי מזונות בשל התנכרות הילדים לאביהם (תמש 15303/04)

התובע ביקש לבטל חיובו במזונות ילדיו נוכח התנכרותם אליו. בית המשפט למשפחה קבע, כי אם הקטינים מונעת על ידי רגשותיה שנפגעו בשל החלטת התובע להתגרש, ועושה הכל על מנת למנוע טיפול מקצועי בילדים ושינוי בעמדתם לגבי קשר עם אביהם. נקבע כי כיוון שהבת הגדולה (17) עצמאית להחליט בדבר התנהגותה וכיוון שמזונותיה הם "מדין צדקה", יש לבטלם כליל. באשר לבן בן ה-13, כיוון שדעתו עדיין לא עצמאית לגמרי והוא נתון להשפעת האם מזונותיו יופחתו, אך לא יבוטלו כליל. (ניתן 29.10.09)




בית המשפט העליון דחה את העררים בעניין האם ממאה שערים שמואשמת בהרעבת ילדיה (בש"פ 8185/09)

בית המשפט העליון קבע כי אין להתערב בקביעתו המרכזית של בית המשפט המחוזי אשר לפיה אין להפריד את המשיבה מילדיה האחרים, אך יחד עם זאת ציין כי מניעת ההפרדה בין המשיבה לבין ילדיה מותנית בקביעתם של מנגנוני בקרה שיבטיחו את שלומם של הילדים. לעניין זה הוחלט בין השאר, כי הימצאותה של האם עם ילדיה תהיה תחת פיקוח בלבד וכי היא תורשה להתגורר עמם בבית המשפחה בשכונת מאה שערים בכפוף להבאתם לביקורת רופא שתיערך בנוכחות נציג שירותי הרווחה שלוש פעמים בשבוע.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי מכיר בערך הקירבה הפיזית שבין ילד חולה נפש לאימו ומורה לשחררו מאישפוז כפוי (ענ"א 10329-06-09)

פלוני קטין נמצא במשמורתה של אימו מאז פרידתה מאביו. בחודש יולי 2008 , בעת ששהו הקטין ואימו בטיבט, חלה ירידה משמעותית במצבו הנפשי, ולכן שב עם אימו לישראל. תחילה אושפז בהסכמת אימו ולאחר שחזרה בה האשפוז נעשה בכפייה. מומחי המדינה טענו שעקב מצבו יש להמשיך ולאשפזו, ואילו האם טענה שהתדרדרות הקטין היא בגלל המדיטציות הרבות שנחשף אליהן בטיבט ולכן גם הטיפול בו צריך להיעשות דווקא בכלים המקובלים שם. בית המשפט קובע, כי קיימת חשיבות לקירבת האם לקטין בהיותו לא מאושפז, וכי אין חולק על מסירותה ועל ההגיון העקרוני שבדבריה, ומורה לשחרר את הקטין בכפוף לאיסור יציאתו מן הארץ.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון קבע כי יש ליתן פיצוי מלא ליתומים בגין "אובדן שירותי אם" אף כי האב נישא בשנית (ע"א 4579/07)

בית המשפט העליון קבע, כי אין להפחית ליתומים את הפיצויים, שיש בהם כדי לכסות את מלוא העלויות הכלכליות של השירותים שנגדעו מהם, גם אם אביהם נישא בשנית, שכן אילולא היה האב נישא בשנית היו נפסקים ליתומים פיצויים מלאים בגין אובדן שירותי האם. נקבע, כי על אף שיש בנישואין שניים כדי להפחית את הפיצוי לבן הזוג שנותר בחיים, הרי שכלפי היתומים ניתן וראוי להחיל דין שונה מהדין החל על האלמן/ה. לדברי בית המשפט לא ניתן להשוות בין חובת הורה ביולוגי לחובתו המשפטית של הורה חורג, ונישואין בפועל של ההורה הנותר אינם מספקים תחליף להורה המנוח, ואין הם מפחיתים את שיעור הפיצוי. זאת, כיון שהורה חורג - מעשית ומשפטית - אינו מהוה ככלל תחליף להורה המנוח, גם אם לא אחת יש מסירות אין קץ של הורה חורג לילדו החורג.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון: בקשה לקבלת תעודת עולה ואזרחות ישראלית עבור קטינות מחייבת הסכמת שני ההורים (בג"ץ 1288/09)

העותרות הינן קטינות, בנות לאב יהודי ואם רוסיה. העותרות מבקשות, כי תוענק להן תעודת עולה ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. בשל העדרו של האב החלה האם הליכים לקבלת אפוטרופסות בלעדית על הילדות בבית המשפט למשפחה, אך אלה טרם נסתיימו, והורי האב מבקשים גם הם אפוטרופסות על הילדות. נקבע, כי כל זמן שהאב נותר אפוטרופוס על העותרות, האם יכולה לנהל את הליכי קבלת תעודת העולה והאזרחות הישראלית עבור העותרות אך ורק בהסכמתו, ולכן כל עוד לא נסתיימו הליכי האפוטרופסות בבית המשפט למשפחה לא ניתן לדון בבקשות אלה. העתירה נדחית על הסף מחמת אי מיצוי הליכים וחוסר נקיון כפיים של האם שהסתירה את העובדה שהורי האב מבקשים אפוטרופסות על הילדות.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין לעבודה: הזכות למזונות מהמדינה הינה זכותו של הקטין ולא של ההורה המשמורן (עבל000592/07)

חוק המזונות מבטיח מזונות מהמדינה לקטינים שהחייב במזונותיהם אינו מתגורר עימם ואינו עומד בחובותיו. בית הדין הארצי לעבודה דן בתביעה מכח חוק זה בגין מזונות קטינה שאביה, הגרוש מאימה, אינו עומד בחובותיו ואילו הביטוח הלאומי מסרב לממן את מזונותיה בטענה שהאם המשמורנית אינה תושבת ישראל ועל כן אינה זכאית למזונות על פי החוק. בית הדין קבע, כי הזכות למזונות אינה של האם המשמורנית אלא של הבת וכיוון שהבת היא תושבת ישראל חייב הביטוח הלאומי לשלם מזונותיה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון : לקטין יש זכות להישמע בהליך החזרה לפי אמנת האג בנסיבות המתאימות (בע"מ 2338/09 )

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות הערעור בעניין החזרת קטין לצרפת, ממנה נחטף על ידי אמו לישראל. בפסק הדין דנו השופטים, בין השאר, בזכות הקטין להישמע בהליך החזרה לפי אמנת האג. בית המשפט סבר כי אם הקטין הוא בגיל המתאים, ואין חשש כי ייגרם לו נזק, מן הראוי שבית המשפט הדן בבקשה ישמע את הקטין ולו כדי שלא יחוש כחפץ שמחליטים בעניינו בלי לשמוע אותו. עם זאת נקבע, כי אף שבית המשפט המחוזי לא שמע את הקטין הרי שבנסיבות העניין אין בכך כדי לפגום בהחלטתו.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט קבע כי אב חייב במזונות ילדיו שנולדו בניגוד לרצונו (תמש 35180/06)

הנתבע ניהל בעודו נשוי רומן עם אם התובעות, וזו ילדה לו תאומות בניגוד לרצונו. האם תבעה מזונות בשם ילדותיהם והשבת הוצאות גידולן. בית המשפט קיבל חלקית את התביעה בקבעו, כי לפי הדין האישי (העברי), אב חייב במזונות ילדיו עד גיל 6 מכוח הדין ללא קשר לנסיבות היוולדם. נפסק, כי העובדה שהאישה לא ביצעה הפלה אף כי יכלה לעשות כן אינה פוטרת את האב מתשלום מזונות לילדות, אך יתכן שבתביעה חוזית של האב כנגד האם יוכל הוא לשכנע את בית המשפט שהנסיבות מצביעות על כך שהאישה הסכימה לקבל על עצמה את ההוצאות הכרוכות בגידול הילדות ולכן יזכה לשיפוי. כן נפסק, כי מאחר ולאב ולאם אחריות שווה בדיני המשפחה יש להתחשב בגובה המזונות ביכולת השתכרותה של האם. האב חוייב במזונות חודשיים בסך 3,000 שקל, אך נדחתה תביעת האישה להחזר הוצאות נוכח השיהוי בתביעתה.




בית המשפט העליון קבע בדיון נוסף כי אם נוצריה רשאית להגר לגרמניה עם בנה המצוי במשמורתה (דנ"א 9201/08)

בית המשפט העליון אישר ברוב דעות בדיון נוסף את פסק דינו המאפשר לאם נוצריה להגר לגרמניה עם בנה ובכך להרחיקו באופן פיזי מאביו הנותר בישראל. בבחנו את טובת הילד ואת השפעת ההגירה על הוריו, קבע בית המשפט, כי מכיוון שהאם חסרת כל זיקה לישראל, ויכולתה לתפקד כהורה משמורן גבוהה יותר, הרי שחרף הקשיים וההשלכות של החלטה כזו, טובתו של הילד היא כי יהגר לגרמניה עם אימו. בית המשפט ציין, כי אי מתן רשות לאם להגר עם ילדה יהפוך אותה "למעין אסירה בישראל", וקבע, כי עליה להביא את הילד לישראל ארבע פעמים בשנה לבקר את אביו.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט דחה בקשה לסילוק על הסף של תובענה להסדרי ראיה של קטין עם בת זוגה לשעבר של אמו הביולוגית(בשא1527/09)

אלמונית ופלונית הנן זוג נשים חד מיניות שאחת מהן הביאה ילד לעולם על ידי הפרייה מתורם זרע אנונימי טרם הכירה את בת זוגה. לאחר שאלמונית, האם הביולוגית, יזמה פרידה מפלונית, היא אפשרה לפלונית להוסיף ולראות את הקטין, אך לאחר תקופה של שנה הפסיקה את המפגשים באופן חד צדדי. מכאן תביעתה של פלונית לבית המשפט לקביעת הסדרי ראיה בינה לבין הקטין, ובקשתה של אלמונית למחיקה על הסף של התובענה. בדחותה את הבקשה מציינת השופטת מילר כי דחייה על הסף של תביעה הינה צעד קיצוני הננקט במצבים חריגים והיכן שקיים ספק קטן ביותר שהתובע יצליח בתביעתו, אין לבטלה. בנוסף, כאשר מדובר בקטין, בית המשפט רואה לנגד עיניו את טובתו של הקטין ועליו לבחון אם להשאיר את פלונית בדרך זו או אחרת בחיי הקטין, למרות שאינה אמו הביולוגית, דבר שלא ניתן יהיה לברר ולבדוק אם התביעה תדחה או תמחק על הסף.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לענייני משפחה אישר בקשה לאימוץ בגיר על ידי בני זוג מאותו מין (אמצ 34/07)

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב אישר בקשה לאימוץ בגיר על ידי בני זוג מאותו מין. בית המשפט קבע כי מתקיימים התנאים הקבועים בחוק אימוץ ילדים ובהלכת בית המשפט העליון בפרשת ירוס חקק בדבר הנסיבות המצדיקות מתן צו אימוץ במשפחות חד מיניות. בתסקיר שהוגש לבית המשפט נקבע שמתקיימים יחסי הורה-ילד בין המבקשים למאומץ במשך שנים רבות, היחסים בין המבקשים למאומץ הם יחסי "הורים-ילדים", האופיניים ליחסים בגילאים עליהם מדובר, ולפי התרשמות פקידת הסעד מתקיימים יחסי אהבה, אהדה ואכפתיות אין סופית של המבקשים ומצד שני אהבה גדולה והכרת תודה עצומה של המאומץ כלפיהם.




בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשה להכריז על קטינה כבת אימוץ כיוון שלאם לא ניתנה הזדמנות להוכיח את מסוגלותה ההורית (תיק אימוץ 10/07)

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחה בקשה להכריז על קטינה כבת אימוץ כלפי אימה וכלפי אב בלתי ידוע, כיוון שלאם לא ניתנה כלל הזדמנות לגדל את הקטינה, שהופרדה ממנה מאז שוחררה מבית החולים בו נולדה. נקבע, כי בחינת מסוגלות הורית תעשה לאור זכות היסוד של הורים ביולוגיים לגדל את ילדיהם, ולאור ההכרה שטובת הילד לגדול אצל הוריו הטבעיים. טובת הילד אינה יכולה כשלעצמה להוות עילה ללקיחת ילד מהוריו מבלי שיוכח קיומה של אחת העילות המנויות בחוק, כגון העדר מסוגלות הורית. בית המשפט קבע, כי הפגשת האם עם הקטינה אחת לשבוע אינה מאפשרת לה לממש את הורותה, וכי, אף כי בשלב זה הקטינה תמשיך להתחנך במשפחה האומנת, על שירותי הרווחה להרחיב את המפגשים בין האם והקטינה כולל לינה בבית האם, ולבנות מערכת יחסי אמון עם האם תוך הכשרתה לטיפול בקטינה וחיזוק השינויים החיוביים שחלו אצלה.




בית המשפט המחוזי ביטל הכרזה על קטין כבר אימוץ כיוון שלא נעשה די כדי לאתר את האב הביולוגי (אמצ 01/08)

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביטל את החלטת בית המשפט לענייני משפחה להכריז על ילד כבר אימוץ לאחר שאביו, שוהה בלתי חוקי, הוגדר כ"אב לא ידוע". נקבע, כי רשויות הרווחה לא עשו די כדי לאתר את המערער טרם הכרזתו כ"אב לא ידוע", אף כי היה ברשותם מידע אודותיו, וכי בית המשפט קמא לא בדק כראוי האם נעשו מאמצים מספיקים לגילוי זהותו. לפיכך נקבע, כי לא מתקיימת עילת האימוץ בסעיף 13(1) לחוק האימוץ, לפיה "אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה למוצאו או לברר את דעתו". התיק הוחזר לבית משפט לענייני משפחה כדי לבחון את מסוגלותו ההורית של המערער.




בית המשפט העליון דחה בקשה למנוע בדיקת אבהות לקטין בציינו כי יש לפרש את חוק מידע גנטי באופן המונע ככל האפשר מקרי ממזור (בע"מ 9638/08 )

בקשת רשות הערעור נסבה סביב דרישת האב לערוך בדיקת אבהות לאחד משני ילדיו שנולד חמשה חודשים לאחר הנישואין. האם סרבה לבדיקה אך בית המשפט קבע כי על פי חוק מידע גנטי מוסמך בית המשפט למשפחה להורות על בדיקת אבהות תוך שהוא שם לנגד עיניו את טובת הקטין. אף כי בעניין דנן לא עלה חשש ממזרות ציין בית המשפט כי בהחלטותיו על בית המשפט להיות מודרך על ידי מניעתם ככל האפשר של מקרי ממזור שכן ההשלכות על מי שנמצא ממזר פוגעות קשות בכבודו




נתקבלה עתירת אזרח זר לביטול צו הרחקה מן הארץ כנגדו לטובת בנו הקטין (עמ"נ 2454/04)

צו הרחקת העותר, אזרח זר, מן הארץ נדחתה בשל טובת בנו הקטין והיות האב דמות מרכזית וחשובה בחייו. אל העתירה הצטרפו בנו ובת זוגו הישראלית של האזרח.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט למשפחה דחה בקשות לאימוץ ילדי אישה על ידי בת זוגה בטענה ששאלת מעמדם של בני אותו המין החיים חיים משותפים מצויה במחלוקת לאומית וחברתית ( תיק אימוץ 37/07)

שופטת בית המשפט לענייני משפחה, השופטת נילי מיימון, דחתה בקשתן ההדדית של בנות זוג לאמץ האחת את הילדים שילדה רעותה בטענה ששאלת מעמדם של בני אותו המין החיים חיים משותפים מצויה במחלוקת לאומית וחברתית ולכן טובת הילדים עלולה להפגע אם יאושר האימוץ. בנות הזוג ערערו לבית המשפט המחוזי בטענה, כי ההחלטה עומדת בניגוד להלכת ירוס חקק בה קבע בית המשפט העליון כי חוק האימוץ מאפשר אימוצים בתוך משפחות חד מיניות כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות המצביעות על כך שטובת הילדים היא כי ינתן צו אימוץ. בהלכת ירוס חקק אף נקבעו קריטריונים לבחינת הנסיבות המיוחדות הכוללים בין השאר את קיומו של קשר נוכחי בין המאמץ למאומץ, משכו ועוצמתו.


למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון קבע כי יש לאפשר לילדים מעזה לעבור להוריהם שבגדה המערבית (בג"ץ 726/08)

בית המשפט העליון קבע כי יש לאפשר את הצטרפות ארבעת הילדים אשר נותרו לבדם ברצועת עזה אל אימם ברמאללה וזאת לאחר שתחתום האם על התחייבות לשוב לעזה עם תום טיפוליה הרפואיים יחד עם ילדיה. המדינה התנגדה לכך, למרות שאימם עוברת בגדה טיפולים בשל מחלתה הקשה ועל-אף שאביהם אינו יכול לשוב לרצועת עזה נוכח סכנה לחייו.העתירה הוגשה באמצעות המוקד להגנת הפרט.


העתירה


בית המשפט לעניינים מנהליים הורה לתת תושבות קבע לאב לילדים ישראלים שאזרחותו בוטלה (עתמ 2981/04)

בית המשפט לעניינים מנהליים שקל את מכלול הנתונים העובדתיים ואת ההיבט ההומינטרי שעולה מהם, ופסק כי הן מבחינתו האישית של העותר ונסיבות חייו והן מן הבחינה ההומניטרית של ילדיו, אין להביא לפירוד כפוי בין האב לבין ילדיו, ופסק כי יש להעניק לו תושבות קבע.




פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין איסור יציאה מן הארץ ומזונות קטינים (בר"ע 3284/07)

בית המשפט המחוזי קבע כי זכותם של קטינים בקבלת מזונותיהם על ידי בקשת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב גוברת על זכות המשיב לחופש התנועה וזאת מטעמים של הגנה על זכויות הקניין והזכות לקיום בכבוד של הקטינים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה בקשה להורות על המשך בירור זהות אביה של קטינה בנימוק שהבירור עלול לגרום לקטינה נזק בלתי הפיך (עמ 526/07 )

בית המשפט דחה ערעור על החלטת בית המשפט למשפחה וקבע כי מאחר שהאב עשוי להיות הגרוש של האם או בן זוגה החדש עלול הבירור לגרום לקטינה נזק בלתי הפיך ולהדביק תו של ממזרות על מצחה ולכן אין לאפשרו.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי הורה על החזרת הקטינה למשמורת אמה הפיליפינית, העצורה בבית הסוהר בגין שהות ללא היתר (ברע003006/08)

לאזרחית פיליפינית ולאזרח ישראלי בת משותפת. השניים אינם בני זוג ומנהלים מאבק על משמורת ילדתם בת הארבע. מכיוון שהאם שוהה בישראל ללא היתר, היא נעצרה והושמה במתקן כליאה בחדרה. בית המשפט הורה על העברת הקטינה למשמורתה של האם בבית הסוהר, וקבע כי האב רשאי להוציא את בתו מן הכלא כל בוקר על מנת להביאה לגן, ולהחזירה שוב עם תום הפעילות בגן.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי בי-ם הורה על צו עיכוב יציאה מן הארץ לשם הבטחת מזונות קטינים אף כי המעוכב הינו תושב חוץ (בר"ע 3284/07)

בית המשפט קבע כי זכותם החוקתית של הקטינים לגביית מזונות מאביהם הינה זכות הכוללת שתי זכויות חוקתיות- קניין וכבוד האדם. נקבע כי הזכויות הללו "מתגברות" על הזכות החוקתית ליציאה לחו"ל של אביהם, החייב במזונותיהם. בהתאם לכך נקבע שהשימוש באמצעי של עיכוב יציאה מן הארץ חוקי וכשר גם כאשר מדובר בתושב חוץ.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ קיבל חלקית עתירה ויאפשר לארבעה ילדים ממזרח ירושלים לבקר את סבתם החולה בעזה (בג"צ 1343/08)

העתירה נדחתה ביחס לשני העותרים הבגירים, בני הזוג ענאתי, והתקבלה בעניין ארבעת ילדיהם הקטינים, אשר יוכלו לבקר את סבתם החולה בכפוף לתנאי גורמי הביטחון. המוקד להגנת הפרט שסייע לעותרים בעתירתם טען לפגיעה בכבודם של העותרים ובחירותם, פגיעה בחופש התנועה ובזכות לצאת מישראל, ופגיעה בזכות לחיי משפחה, כל זאת מבלי שנשקפת מהעותרים סכנה לביטחון המדינה, בניגוד לטענת המדינה. בנוסף, לא הוענקה לעותרים זכות שימוע בנוגע לדחיית בקשתם.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשת ילדה בת 16 להיתר נישואין בגין מחלת אם החתן (תמש006980/08)

שופט בית המשפט לענייני משפחה, דאוד מאזן, דחה בקשה למתן היתר לנערה בת 16.5 להינשא, וקבע, כי מחלת קרוב משפחה בדרגה ראשונה אינה נסיבה מיוחדת המצדיקה מתן ההיתר ואינה חלק משקולי טובת הקטינה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי סירב לדון בעתירה עקרונית לגבי זכותם של ילדים מנישואים ביגמיים לקבל מעמד בישראל לאחר שהעניין הפרטני נפתר (1135/06)

בית המשפט המחוזי התבקש על ידי המוקד להגנת הפרט לדון בשאלה העקרונית ולקבוע כי נישואי ביגמיה מצד תושב אינם מהווים עילה לסירוב בקשה להסדרת מעמדן של בנותיו. בית המשפט, בהתאם להלכה הפסוקה, סרב לדון בסעד כוללני, לאחר שהעניין הפרטני נפתר. עם זאת, נוהל משרד הפנים, העוסק בהקניית מעמד לילדים של אבות שהם אזרחים או תושבים, הקובע שאין להקנות מעמד לילד שנולד לאב שנישא לאם בנישואי ביגמיה, אלא על יסוד בדיקת רקמות מצוי כעת בדיון עקרוני בבית המשפט העליון במסגרת עתירה אחרת בנושא.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

פסק דין של בית המשפט המחוזי: נשים עובדות זכאיות לניכוי מס על חלק מהוצאות הטיפול בילדים(עמה 1213/04

המערערת, עו"ד עצמאית ואם לשני ילדים קטינים, ביקשה לנכות כהוצאה בייצור הכנסתה, תשלומים ששלמה למעון יום ולמועדונית עבור ילדיה. ומכאן הערעור כנגד החלטת פקיד השומה שדחה את בקשתה. ביהמ"ש פסק כי יש מקום לנכות חלק מההוצאות ובראשון התשלום עבור הצהרונית.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
סלמה נ' סלמה (ע"א 449/79): ביהמ"ש חייב הורה לזון את ילדתו שנולדה מהזרעה מלאכותית חרף טענת ההורה כי לא הסכים להזרעה

המערער והמשיבה נישאו ולא הצליחו להרות. בשל כך ביצעה המשיבה הזרעה מלאכותית מתורם זרע זר. המשיבה הרתה וילדה את בתה. במסגרת סכסוך בין בני הזוג הגישה המשיבה תביעת מזונות עבור בתה, ובימ"ש חייב המערער בתשלום מזונות. המערער ערער על ההחלטה בטענה שהמשיבה עשתה את ההזרעה המלאכותית ללא הסכמתו ולכן אינו חייב במזונות הקטינה. ביהמ"ש העליון פסק שסעיף-3(א) לחוק תיקון דיני המשפחה (מזונות) מחייב אדם במזונות הילדים הקטינים של בן-זוגו. נקבע שהמערער חייב לזון את הקטינה גם לאחר הגירושין וזאת מכיוון שההזרעה המלאכותית נעשתה בפועל בהסכמתו. ביהמ"ש התייחס, בין היתר, לחוק החוזים אשר קובע שחוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, או מתוך הנסיבות. נקבע שהמערער הסכים להזרעה ומכאן שהוא חייב לזון את הילדה (ניתן 18.02.80).




פלוני נ' פלונית (ע"א 3798/94): מתוך עקרון טובת הילד הוחלט כי ילד יימסר לאימוץ ולא יועבר לחזקת אביו הטבעי

ביהמ"ש העליון דחה ערעורו של אב על ההחלטה של ביהמ"ש המחוזי לאשר את האימוץ של בנו. ילדו של האב נולד לאחר שהמערער פיתה קטינה שאימה נפטרה זמן קצר לפני כן, לשכב עימו. המערער הבטיח לנערה הבטחות שווא כי הוא יתגרש מאשתו ויישא אותה לאישה. לאחר הלידה חתמה האם הקטינה על הסכם אימוץ וסירבה לבקשת הערער למסור לו את ילדו. ביהמ"ש העליון קבע שלמרות שלהורה טבעי עומדת הזכות לגדל את ילדו, הרי שבעניין זה טובת הילד גוברת על זכות המערער. הובהר שילד אינו קניינו של הורה וכי הוא ישות עצמאית ולו אינטרסים משלו. לאור האמור נפסק כי העברת הילד לחזקת המערער בנסיבות המקרה תפגע קשה בילד ובטובתו. לפיכך הוחלט לדחות הערעור ולקבוע כי הילד הוא בר-אימוץ. (ניתן 3.10.96)




פלונית נ' מדינת ישראל (ע"פ 4596/98): בית המשפט העליון קבע כי ענישה גופנית כלפי הילדים כשיטת חינוך פסולה היא.

המערערת הורשעה בתקיפת ילדיה הקטינים ובהתעללות בהם. בא כוח המערערת טען כי המכות שהכתה האם את הקטינים אינן עולות כדי עבירה פלילית, שכן מדובר בעונשים גופניים שהטילה המערערת על ילדיה כאמצעי משמעת, על מנת לחנכם ולהיטיב את דרכם. בית המשפט העליון קבע כי זכותם של הורים לגדל ולחנך את ילדיהם היא זכות טבעית, ראשונית. ההורים הם האחראיים הראשונים והעיקריים על ילדיהם, והחובות והזכויות שהוענקו להם בחוק, מקנות להם שיקול דעת כיצד לגדל את ילדיהם ולחנכם. אולם זכויות אלה אינן זכויות מוחלטות, יחסיותן מתבטאת בחובת ההורים לדאוג לילד, לטובתו ולזכויותיו. ענישה גופנית כלפי ילדים, או השפלתם וביזוי כבודם כשיטת חינוך מצד ההורים, פסולה היא. ערעור האם נדחה.




פלונית נ' אלמוני (רע"א 4575/00): בקשת הגירה של הורה עם ילדיו תיבחן לאור עיקרון טובת הילד וחזקת גיל הרך

כשנה לאחר לידת הילד התגרשו האם והאב. בהסכם ביניהם נקבע כי הילד יישאר במשמורת האם, תוך מתן זכויות ביקור נרחבות לאב. לאחר מכן, האם ביקשה להגר עם הילד לאנגליה. האב התנגד לכך, ובערעור למחוזי נקבע כי עלה ספק באשר למסוגלותה ההורית של האם. בית המשפט העליון ציין כי במקרים בהם הילדים רכים בשנים, מתווספות לשיקוליו של בית המשפט חזקת גיל הרך, לפיה ילדים קטנים יימסרו למשמורת האם, אלא אם הוכחו נסיבות מיוחדות. בנוסף אין להמעיט מן האחריות השווה של ההורים כלפי ילדיהם, המתחייבת מן השוויון בין איש לאישה. בקשת הגירה של הורה עם ילדיו תיבחן לאור עיקרון טובת הילדים וכן יש לשקול את חזקת גיל הרך. ערעור האם התקבל. (ניתן: 8.1.01)




נאצר נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים (בג"צ 128/71): המשמורת על הילדים תימסר לאב שכן הדבר תואם את טובת הילדים

בני זוג שבמשך שנים שרויים בסכסוך מר החליטו להגיש תביעת גירושין ובה נכרך עניין המשמורת על שלושת ילדיהם. בית הדין הרבני הקשיב לעדויות פסיכולוגים ובהתאם להמלצותיהם, פסק כי המשמורת על הילדים תימסר לאב. האם ערערה ובית הדין הרבני הגדול קבע כי שני הילדים מעל גיל 6 אכן יימסרו לאב בהתאם להמלצת הפסיכולוגים, ואילו הילד מתחת לגיל 6 יהיה בחזקת אימו. בעתירת האם לבג"ץ טענה כי בית הדין הגדול חרג מסמכותו שכן לא שקל את טובת הילדים. בדחותו את העתירה קבע בג"ץ, כי לפי סעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות יש לשקול את טובת הילדים, ובמקרה דנן בית הדין הגדול אכן עשה כן. (ניתן: 27.7.1972)




אמין נ' אמין (ע"א 2034/98): אב חויב בתשלום פיצויים לילדיו בשל נזקים נפשיים חמורים שגרם להם

המשיבים הינם ילדיו של המערער מאשתו הראשונה. לאחר מותה שהו הילדים במוסדות רווחה ובמשפחות אומנות והידרדרו לסמים ועבריינות. הילדים מפנים אצבע מאשימה כלפי אביהם שכן הפנה להם עורף במשך כל ילדותם ועד היום. בית משפט קמא קבע, כי בהתנהגותו הפר האב חובות חקוקות המעוגנות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. בית המשפט העליון דחה את ערעור האב בקבעו, כי החובה של ההורים אינה מוגבלת לצרכים חומריים גרידא, והיא כוללת אף דאגה לחינוכו של הקטין, ללימודיו, להכשרתו למשלח יד, ולעבודתו. כל שנדרש מהורה הוא לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין. האב פעל שלא מתוך כוונה לקדם את טובת ילדיו, אלא מתוך נימוקים של אינטרס אישי מובהק ולכן עליו לפצות את ילדיו על נזקיהם. (ניתן: 4.10.1999).




רוסילדה קונסלוס נ' שמחה ויעקב תורג'מן (בג"צ 243/88): תינוקת שנחטפה מידי אימה ואומצה בישראל תוחזר לברזיל

המשיבים אשר לא זכו לפרי בטן, אימצו באופן חוקי את הקטינה אזרחית ברזיל אשר נחטפה מאימה הביולוגית. האם הביולוגית טענה כי תעודת האימוץ אותה קיבלו ההורים המאמצים מזויפת וזאת מחמת העובדה שתאריך לידתה ושמה שונים הם מתעודת הלידה אשר בידיהם. כמו כן טענה שלא הסכימה לאימוץ ומשכך לא היה ניתן לבצע את האימוץ. בג"ץ קבע שבבואו לדון באימוצו של קטין, עיקרון האפוטרופסות הטבעית של ההורים המולידים קודם לכל, ורק משהוכח כי נתקיימה עילה לשם מסירת הקטין לאימוץ, בא עיקרון טובת הילד שעל פיו מוכרע אימוצו של הילד. על כן קבע בג"ץ שמן הצדק להחזיר את התינוקת שנחטפה אל אימה הביולוגית.




פלוני נגד אלמוני (ע"א 5942/92): חיוב אדם במזונות קטין למרות סירובו לעבור בדיקת רקמות להוכחת אבהות

ביהמ"ש העליון דחה ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי שחייב את המערער בתשלום מזונות לקטין, ושקבע לצורך כך שלאור סירובו לעבור בדיקת רקמות יש להסיק שהוא אביו של הקטין. ביהמ"ש העליון קיבל טענת המערער שע"פ הוראות חוק היסוד כבוד האדם וחירותו עומדת לו הזכות שלא לבצע הבדיקה. מנגד קבע הנשיא שמגר שלביהמ"ש הסמכות להסיק מן הסירוב את המסקנה שהמערער הוא אביו של הקטין. הודגש שלצד זכויות המערער עומדת זכות היסוד של הקטין לכבוד האדם מתוכה רשאי הוא שלא לרצות להיחשב לבן בלי אב ידוע. נפסק שבאיזון בין הזכויות גוברת זכות הקטין שכן קבלת טענת המערער עלולה לפגוע אנושות בזכויות הקטין, לרבות זכויותיו על פי הדין האישי ועל פי דיני הקניין, לקבלת מזונות. (ניתן 10.08.94)




ההורים המיועדים לאימוץ נ' ההורים הביולוגים (בע"מ 377/05, 399/05): אישור אימוץ הקטין עקב הפגיעה העלולה להתרחש במידה וינותק מהמשפחה המאמצת

האם הביולוגית ביקשה למסור את הילד לאימוץ. אביו הביולוגי לא ידע על ההריון וכוונת האימוץ. מייד לאחר הלידה האם הביולוגית חתמה על הסכמה לאימוץ וסרבה לגלות פרטים אודות האב. התינוק הוכרז כבר אימוץ כלפי האם והאב והושם בבית משפחה שיועדה לאמצו. תוך זמן קצר האם הביולוגית ביקשה לחזור מכוונת האימוץ וגילתה את דבר הולדת הילד לאביו שפנה לביהמ"ש בבקשה לבטל את הכרזת הילד כבר אימוץ. בהרכב מורחב של שבעה שופטים קבע ביהמ"ש ברוב של שישה נגד אחד להשאיר את הילד בחזקת הוריו המאמצים. אמנם שני זוגות ההורים טובים דיים לגידול התינוק אך ההליכים המשפטים התארכו, בינתיים נוצר קשר מיטיב בין הקטין להוריו המאמצים וניתוקו מהם יגרום לו נזק קשה ומיידי (ניתן ביום 21/4/2005).




היועץ המשפטי לממשלה נגד פלוני (בע"מ 5082/05): הכרזת הילד כבר אימוץ אינה מחייבת את איתור האב

הצעירה הרתה וכשסיפרה לבן זוגה על האפשרות שהיא הרה הוא ניתק את הקשר עימה. האם הביעה את רצונה למסור את הילד לאימוץ, סרבה למסור פרטים אודות האב אך נאותה למסור מספר פרטים על מנת שניתן יהיה לאתר את האב בעתיד לצרכים רפואים או למניעת נשואי קרובים. המידע נמסר תחת הבטחה מפורשת כי לא יעשה בו שימוש לאיתור האב במסגרת הליך האימוץ. שתי הערכאות בהן נידונה הכרזת הילד כבר אימוץ סרבו להתיר את הכרזתו כבר אימוץ עד שהאב לא יאותר ותתקבל הסכמתו לאימוץ. בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים קבע ברוב של ששה מול אחד שיש להתיר את הכרזת הילד כבר אימוץ מכיוון שאין אפשרות סבירה לזהות את האב. התנהלות האב כשנודעה לו אפשרות ההריון מצמצמת את היקף ההגנה על זכויותיו ההוריות, ספק אם יחליט לממש את הורותו ואילו איתורו יוביל לפגיעה וודאית באם ובפרטיותה (ניתן 26/10/05).




פלונית נגד פלוני (דנ"א 6041/02): אין להשתמש בסעיף 12 לחוק הנוער על מנת להפעיל לחץ על הורים לשתף פעולה או כדי לקבל החלטה שיפוטית

ההורים היו נתונים במאבק משפטי ממושך סביב הליכי הגירושין, במהלכו האם העבירה לילדים מסרים קשים אודות האב שהובילו להתנכרותם ממנו. במקביל להחלטות בביה"ד הרבני נערכה פנייה של פקידת הסעד לבימ"ש לנוער על מנת להורות על הוצאת הילדים למרכז חירום כדי לבחון את טובתם במנותק מהמאבק בין ההורים, תוך שימוש בסעיף 12 לחוק הנוער. האם ערערה לבית המשפט העליון (3009/02) וערעורה נדחה. מפאת חשיבות הנושא נערך דיון נוסף בו נקבע שמטרת השימוש בסעיף 12 לחוק הנוער הינה הגנה על שלום הקטין ואין להשתמש בו על מנת לקבל החלטות שיפוטיות, על מנת "להעניש" את ההורים על חוסר שיתוף הפעולה עם הרשויות או כדי לכפות שיתוף פעולה כזה (ניתן 12.7.04).




קבוצות מוחלשות

זכויות ילדים
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם