המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

הזכות לחינוך > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
ביהמ"ש לענייני משפחה דחה בקשת אם להעברת בנה לחינוך ביתי (תמ"ש 3914-07-12)

ביהמ"ש לענייני משפחה בחדרה דחה תביעתה של אם להעביר את בנה הקטין ממסגרת של חינוך ממלכתי לחינוך ביתי. בהחלטתו התייחס ביהמ"ש למספר שיקולים, ביניהם לעמדת משרד החינוך כי אין לאשר העברה לחינוך ביתי במצב בו אין הסכמה ושיתוף פעולה בין ההורים. שיקול נוסף אותו לקח השופט פפרני בחשבון הייתה עמדת עו"ס, לפיה קיים חשש ממשי שהוצאת הקטין ממערכת החינוך עלולה לפגוע בהמשך מעורבות האב בחיי הקטין. השופט גם לקח בחשבון את עמדת הקטין, אשר הביע בפני ביהמ"ש את רצונו להישאר במערכת החינוך. השופט ציין שנוכח גילו של הקטין שהינו בן 12, ויכולתו השכלית, יש לייחס לעמדתו משקל ממשי. לאור כל האמור דחה ביהמ"ש תביעת האם בעניין. (ניתן 16.12.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בימ"ש השלום: תלמיד שהורחק שלא כדין מבי"ס יפוצה בסך 15 אלף ₪ (ת"א 28241-02-11)

תלמיד כיתה יא' הגיש תביעה לבימ"ש השלום בנצרת, לפיצוי בגין הרחקתו שלא כדין מביה"ס. הרקע לתביעה היה אירוע של זריקת שולחן מחלון כיתה לחצר ביה"ס, וסירוב התובע למסור להנהלת ביה"ס את זהות התלמידים שהיו מעורבים באירוע. ביהמ"ש קיבל טענת התובע שהרחקתו לא הייתה כדין. בין היתר נקבע שההרחקה הייתה שרירותית, לא מוצדקת, ולא הולמת את מעשי התובע שכאמור לא לקח חלק באירוע. עוד צוין שההרחקה לא קיבלה את אישור המפקח, ושההנהלה לא מצאה לתובע סידור חלופי בין כותלי ביה"ס בתקופת ההרחקה. נפסק שהנהלת ביה"ס פעלה בעניין בניגוד להוראות חוק זכויות התלמיד וחוזר המנכ"ל הרלוונטי, וכן שזכותו לחינוך של התובע נפגעה. מכיוון שהתובע לא פירט בדבר הנזקים שנגרמו לו פסק ביהמ"ש, על דרך האומדן הכללי, שהוא יפוצה בסך 15 אלף ₪. (ניתן 12.11.13)




ביהמ"ש המחוזי קיבל ערעור קטין על ההחלטה להשאירו בישיבה תיכונית בניגוד לרצונו (עמ"ש 31702-09-13)

ביהמ"ש המחוזי בחיפה קיבל ערעור קטין על החלטת בימ"ש השלום, שבגדרה נקבע שעליו ללמוד בישיבה תיכונית בניגוד לרצונו. השופטת למלשטריך-לטר ציינה שעקרון יסוד הוא שיש ליתן אפשרות לילד להביע עמדתו בחופשיות, תוך מתן משקל ראוי לעמדתו. עוד צוין שיש לכבד את זכות הילד לחופש מחשבה, מצפון ודת, כל עוד אין בכך פגיעה בחוק או באושיות הסדר והמוסר. לגופו של עניין דחה ביהמ"ש את עמדת בימ"ש קמא כי רצון המערער לעבור לבי"ס "עמל", לא היה אוטנטי. בנוסף נקבע כי לא ניתן לאיין את רצונותיו של המערער, רק בשל החשש הרחוק של אביו, כי כתוצאה ממעברו הוא יתרחק מהדת. לפיכך, לאור חוות הדעת של העו"ס, לאחר בחינת התאמת ביה"ס המבוקש למערער, מתוך איזון מכלול השיקולים וראיית "טובת הילד" בנסיבות המקרה, הוחלט על קבלת הערעור. (ניתן 10.10.13)




ביהמ"ש לעניינים מקומיים זיכה מטעמים פרוצדוראליים אם שסירבה לשלוח את בנה לביה"ס (פק"ח 53978-06-11)

ביהמ"ש לעניינים מקומיים בר"ג זיכה נאשמת, אם שסירבה לשלוח את בנה הקטין למוסד לחינוך מיוחד, מעבירה על הוראות חוק לימוד חובה המחייבות הורים לשלוח ילדיהם באופן סדיר למוסד חינוך מוכר. נקבע שיש לזכות הנאשמת מהטעם שהמכתב שנשלח אליה בעניין נכתב ע"י ב"כ המאשימה ולא ע"י מנהלת ביה"ס, כנדרש ע"פ החוק. צוין שכאשר המחוקק קובע מפורשות שהודעה בדבר היעדרות קטין תישלח ע"י מנהל בי"ס, אין מקום לפרש את החוק כך שגם גורם אחר יוכל לפנות להורים בעניין. עוד נקבע שהמאשימה לא הוכיחה שהקטין לא ביקר באופן סדיר בביה"ס פרק זמן העולה על 7 ימים רצופים, או שהוא נעדר מביה"ס לאחר משלוח המכתב וטרם הגשת כתב האישום. ביהמ"ש זיכה הנאשמת אך ציין שאין מניעה עקרונית להגיש בעניין כתב אישום נוסף, וכי המפסיד העיקרי בסוגיה הינו הקטין. (ניתן 29.10.12)




בית המשפט לעניינים מנהלים אישר המשך שילובו של תלמיד אלים בכיתתו תוך הפעלת תוכנית מוגנות אישית (2426/09)

העותרים הם הורים לתלמידים בבית הספר היסודי שבכיתתם ילד הסובל מהתפרצויות אלימות המופנות בעיקר כלפי תלמידי הכיתה. בקשתם היתה כי ימצא הסדר ליווי לתלמיד שיאפשר את המשך שילובו בבית הספר תוך הבטחת מוגנות הילדים שבסביבתו ושההסדר יותנה בקבלת הסכמת נציגי ההורים. הנהלת בית הספר ומשרד החינוך גיבשו תוכנית מוגנות לילד, אך התנגדו לכל מעורבות של הורי התלמידים בגיבוש התוכנית או בשינויה. בית המשפט קבע שרק במקרים קיצונים בהם לא ניתן לממש את זכות התלמידים לחינוך במקביל לזכות התלמיד האלים, ניתן יהיה לקבל הכרעה קיצונית המעדיפה את זכות הראשונים על זכותו של האחרון. נקבע, כי התוכנית שגובשה על ידי המשיבים היא תקינה וסבירה ומבטיחה את מוגנות התלמידים תוך מימוש שיויוני של הזכות לחינוך הן של הילד והן של התלמידם האחרים. התוויית דרכי ההתערבות ויישומן נכללים בתחום הסמכות של הצוות החינוכי ואין לכפות על הרשות ביצוע הסדר אחר (27/12/09).




בעקבות עתירה לבג"צ גובשה תוכנית חומש להסדרת דרכי הגישה לבתי ספר ביישובים בדואים בלתי מוכרים בנגב (בג"ץ 182/09)

פורום החינוך הערבי בנגב וארגוני זכויות אדם נוספים עתרו לבג"צ בדרישה כי תוסדרנה דרכי הגישה לשבעה בתי ספר בחמישה יישובים בדואים בלתי מוכרים בנגב. לטענת העותרים, מצבן של דרכי הגישה המובילות מהכבישים הראשיים לבתי הספר אינו תקין, דבר המסכן את הנוסעים בהן, ופוגע בזכויותיהם של ילדי הכפרים לחיים, לחינוך, לשוויון ולכבוד. בתגובה ציינו המשיבים כי הבעיות הקשורות לדרכי הגישה לבתי הספר ביישובי הפזורה הבדואית בנגב, אינן ייחודיות לשבעת בתי הספר הנזכרים בעתירה וכי גובשה בעניין זה תוכנית חומש אשר במסגרתה יוסדרו דרכי גישה לבתי ספר ביישובים בדואים בלתי מוכרים שונים. לאור האמור בהודעת המשיבים, מחק בג"ץ את העתירה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון הורה על מציאת פתרון חלופי לבית הספר בשכונת שועפט שמוקם ליד מפעל לחומרים מסוכנים (עע"ם 5634/09)

עיריית ירושלים הקימה בשכונת שועפט בית ספר לתלמידים תושבי השכונה והסביבה בסמוך למפעל ממנו נפלטים חומרים מזהמים. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת האגודה לזכויות האזרח ואדם טבע ודין להורות לעיריית ירושלים למצוא מקום חלופי לבית הספר ומכאן הערעור. בית המשפט העליון קיבל את הערעור בפסקו, כי מיקומו הנוכחי של בית הספר אינו סביר ואינו עולה בקנה אחד עם חובתם של המשיבים לספק לתלמידים מקום לימודים ראוי. נקבע, כי ההחלטה לאפשר חשיפת ילדים לסיכונים הנלווים לשאיפת החומרים המזיקים, ולוּ למשך יום אחד, היא בלתי-סבירה ואין להשאירה על מכונה. בית המשפט חייב את המשיבים למצוא פתרון מיידי לבעייה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית משפט העליון: רשות מקומית המונעת שלא כדין רישום ילדים לגנים במועד הקבוע בתקנות תחוייב לרשמם גם בחלוף המועד (עע"מ 4491/08)

בית משפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים קבע, כי במילוי חובת רישום ילדים למוסדות חינוך כבולים הורי התלמידים, מוסדות החינוך, הרשות המקומית ומשרד החינוך, להוראות התקנות בעניין רישום ילדים, לרבות ההוראות בדבר מועד הרישום. עם זאת, במקרה שהרשות המקומית סוטה שלא כדין מהוראות התקנות ומונעת רישום הילדים במועד, תחוייב הרשות לאפשר רישום הזכאים גם בחלוף המועד הנקוב בתקנות, וזאת על מנת לרפא את הפגם שנוצר.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין האירופי לזכויות האדם: חיוב ילדי צוענים ללמוד בבתי ספר מיוחדים מהווה הפליה פסולה ( D.H. and Others v. the Czech Republic)

בית הדין האירופי לזכויות האדם קבע כי חיוב ילדי צוענים ללמוד בבתי ספר לחינוך מיוחד ללא קשר ליכולותיהם הלימודיות, רק בשל מוצאם, מהווה הפליה גזעית פסולה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

האגודה לזכויות האזרח ואדם טבע ודין הגישו עתירה כנגד עיריית ירושלים בשל פגיעה בזכותם של ילדים ללמוד בסביבה בריאה (עת"מ 8779/08 )

אדם טבע ודין, האגודה לזכויות האזרח ונציגי ועד ההורים המקומי עתרו לבית המשפט המחוזי בירושלים, בדרישה לחייב את עיריית ירושלים למצוא בהקדם מבנה חלופי לבית הספר היסודי לבנים בשועפאט. בית הספר הוקם בסמיכות למפעל מזהם ליציקת מתכת, באופן שמסכן את בריאותם, ופוגע בזכותם הבסיסית של התלמידים לחינוך נאות בסביבה בריאה ובכך מהווה הפרה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה מנהלית בבקשה לאפשר לילדים תושבי מזרח ירושלים ללמוד במוסדות חינוך עירוניים בירושלים (עתמ 8764/08)

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים כנגד עריית ירושלים בבקשה לחייב את העירייה לקבל 17 ילדים תושבי מזרח ירושלים למוסדות חינוך עירוניים בירושלים. בשל מחסור בכיתות נאלצים הילדים ללמוד במוסדות פרטיים או שהינם מושבתים מלימודים. בכך נפגעים הילדים ומופרת זכותם לחינוך. העתירה מלווה בבקשה לדיון דחוף.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית-המשפט המחוזי פסק פיצויים כנגד הרשות בגין היעדר הסעה לילדה נכה לבית-הספר (א 002159/03)

בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע קבע שעל עיריית רהט לשלם פיצויים להורים בשל היעדר הסעה לבית-הספר לבתם הנכה. העירייה טענה שלא סיפקה הסעה משיקולי תקציב אולם נקבע כי ההלכה הפסוקה היא ששיקולי תקציב אינם "שיקולים לגיטימיים" ואינם יכולים להוות עילה לאי-ביצוע החובה ועל הרשות למצוא מקור תקציבי שיממן את עמידתה בחוק.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

פסק דין בהסכמה בעתירה בשם ילד עם מוגבלות קשה ממזרח ירושלים אשר עקב מדיניות מפלה שובץ לגן שאינו עונה על צרכיו (עת"מ 08 /8006)

הקליניקה לחינוך מהמכללה האקדמית למשפטים רמת גן, בשיתוף עם ארגון "בזכות", הגישו עתירה מנהלית בשם ילד ממזרח ירושלים, עם מוגבלות פיסית ותקשורתית קשה, ששובץ על-ידי עיריית ירושלים לגן במזרח העיר, שאינו מותאם לצרכיו, בשל מדיניות מפלה, לפיה ילדים ערבים ממזרח העיר לא ילמדו במוסדות החינוך שבמערבה. בעקבות העתירה הוסכם שהעותר יתחיל ללמוד באופן מיידי בגן שבמערב העיר, הנותן מענה לצרכיו. במקביל, הגן וביה"ס שבמזרח העיר יותאמו לצורכיהם המיוחדים של ילדים עם לקויות תקשורת. בנוסף נקבע, שקלינאית תקשורת מוסמכת תתחיל לעבוד בגן. כמו-כן יירכש הציוד הנדרש ויועברו הכשרות בהתאם.ההסכמה קיבלה תוקף של פסק דין.


עתירה


פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
מיכל דויד ואח' נגד ביה"ד הרבני הגדול ואח' (בג"ץ 5227/97): מסגרת חינוכית תיקבע בהתאם לשיקולים של טובת הילד

בג"ץ הפך החלטתו של ביה"ד הרבני הגדול והורה על העברתו של קטין מהחינוך הממלכתי-דתי לחינוך הממלכתי, וזאת מתוך שיקולים של טובת הילד. אביו של הקטין התעקש על השמת הילד בחינוך הממלכתי-דתי, בעוד שאימו התעקשה על השמתו בחינוך הממלכתי. ביה"ד הרבני קיבל את דעת האבא, תוך התעלמות מהמלצות מומחים. בג"ץ חזר על ההלכה כי בסמכותו להתערב בהחלטות של ביה"ד הרבני, בין היתר, במקרים של פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. השופט חשין קבע שעל המסגרת החינוכית של הילד להיקבע בהתאם לשיקול של טובתו האישית, ולא שיקולים אחרים. צוין ששיקול של טובת הילד הוא "שיקול על", ושעל שאר השיקולים לסגת מפניו. לפיכך, ולאור המלצותיהם של שלושה מומחים שונים שקבעו שטובת הילד תהיה השמתו בחינוך הממלכתי, הורה ביהמ"ש על קבלת העתירה ועל העברת הילד לחינוך הממלכתי. (ניתן 11.11.98)




חיים מסילתי נ' מדינת ישראל (ה"פ 1357/95): בשל פגמים שנפלו בהליך סילוקו של תלמיד הורה ביהמ"ש על החזרת התלמיד לבית הספר

ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל עתירת הורי תלמיד תיכון אשר סולק מבית הספר בשל ביצוע מעשי ונדליזים כנגד סילוקו, והורה על החזרתו לבית הספר. ביהמ"ש קבע כי הליך סילוקו של התלמיד נעשה בניגוד להוראות הדין. כך, בין היתר, הורי התלמיד לא קיבלו הודעה על מעשי התלמיד טרם סילוקו, לא ניתנה להם אפשרות תקינה לערער על ההחלטה ולתלמיד לא הוצעה מסגרת חינוכית חלופית. ביהמ"ש קבע כי המדובר בפגמים חמורים ומהותיים בהליך, המצדיקים ביטול ההחלטה. צוין שתפקיד ביהמ"ש למנוע קבלת החלטות שרירותיות מטעם הרשויות ופגיעה בכבודם של תלמידים שכן זכות היסוד לכבוד הינה זכותו של כל אזרח, בוגר וקטין. הודגש ששרירות הינה אסור, גם כלפי תלמידים שעברו את גיל חוק לימוד חובה. ביהמ"ש הורה על החזרת התלמיד לבית הספר. (ניתן 31.08.95)




פלונית נ' פלוני (ע"א 2266/93): טובת ילדים שחונכו כיהודים היא להמשיך ולקבל חינוך יהודי ולא חינוך של "עדי יהווה"

בית המשפט העליון אישר ברוב דעות את פסק דינו של בית המשפט המחוזי וקבע, כי במסגרת יחסי הורים-ילדים נתונה להורים הזכות הטבעית לגדל ולחנך את ילדיהם, אולם במסגרת היחסים הפנים משפחתיים זכות ההורים היא יחסית, ומוגבלת על ידי זכויות הילד וטובתו. בבוחנו את טובת הילדים קבע בית המשפט, כי הילדים נולדו וחונכו כיהודים, במשפחתם ובסביבתם הטבעית הם מוקפים ביהודים, הילדים לא הביעו כל רצון להצטרף לכת של אימם, ולכן זכותה של האם לחנכם חינוך דתי של כת "עדי יהווה" נסוגה בפני זכותם של הילדים שלא לקבל חינוך כזה..




יתד נ' משרד החינוך (בג"צ 2599/00): ילדים בעלי צרכים מיוחדים ששולבו במוסדות חינוכיים רגילים זכאים לחינוך מיוחד חינם

העותרים, עמותת יתד והורים לילדי תסמונת דאון, ביקשו מבית המשפט כי יורה למדינה לספק חינוך מיוחד חינם לילדים בעלי צרכים מיוחדים שנמצאו מתאימים לשילוב במוסדות החינוך הרגילים בעזרת סיוע צמוד. לטענתם, עמדת משרד החינוך לפיה היקף הסיוע לילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת החינוך הרגיל נתון לשיקול דעתו, פוגעת בזכות לחינוך וכן בזכות לשיוויון, שכן היא מפלה בין הורים שמשרד החינוך נושא בהוצאות החינוך המיוחד של ילדיהם לבין הורים הנושאים בעצמם בהוצאות חינוך אלו. בית המשפט קיבל את העתירה וקבע כי לנוכח הזכויות לחינוך ולשיוויון, המשפט הבינלאומי והתכלית הפרטקולרית של החוק, המסקנה המתבקשת היא כי חובת המימון על ידי המדינה חלה גם הסיוע הדרוש לילד בעל צרכים מיוחדים ששולב במוסד חינוכי רגיל.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

מונה גבארין נ' שר החינוך (בג'צ 4298/93): זכותו של בית ספר פרטי למנוע מתלמידה לעטות רעלה בבית הספר על מנת לקדם דו קיום

בפסק הדין נדונה שאלת זכותה של תלמידה מוסלמית הלומדת בבית ספר קתולי לעטות רעלה. נקבע כי בית ספר מוכר שאינו רשמי רשאי להגביל את חופש הדת של התלמידה ולמנוע ממנה לעטות רעלה על מנת לקדם דו קיום בין תלמידים מעדות דתיות שונות, סובלנות ופלורליזם




שר האוצר נ' מרציאנו (דנג"צ 247/04) : דחיית עתירה לדיון נוסף בחובת המדינה לתקצב שילובם של ילדים עם מוגבלויות

בית המשפט העליון דוחה את בקשתה של המדינה לקיים דיון נוסף על החלטת בית המשפט לחייבה להקצות תוספת תקציבית הולמת לשילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הרגילות. בית המשפט דוחה את טענותיה של המדינה כי אין הוא רשאי להתערב בעניינים הנוגעים לתקציב המדינה וכי פסק-דינו הושתת על יסוד עובדתי חלש. בכך הוא מגן על הזכות לחינוך ומחייב את המדינה לנקוט בהליכים אקטיביים על-מנת לאפשר לילדים בעלי צרכים מיוחדים להשתלב במערכות החינוך הרגילות.מיוחדים להשתלב במערכות החינוך הרגילות.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

קבוצות מוחלשות

זכויות ילדים
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם