המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

הזכות לתנאים הולמים > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
בג"ץ דחה עתירות כנגד הפחתת קצבת ילדים להורה שילדיו לא חוסנו (בג"ץ 7245/10)

בג"ץ דחה מספר עתירות שהוגשו לביטול סעיף 61(2)(ד) בחוק ההתייעלות הכלכלית, אשר לפיו תופחת קצבת ילדים להורה שילדיו לא קיבלו החיסונים הנדרשים. השופטת ארבל פסקה שאין מקום להתערבות ביהמ"ש בהליכי החקיקה של החוק וזאת חרף כך שהדיון בכנסת לא היה מעמיק דיו. השופטת פסקה שהחוק אינו פוגע בזכות לחיים בכבוד, וזאת בין היתר לאור כך שגובה ההפחתה בקצבה דומה להעלאה שנעשתה בקצבה זו, ומכאן שהסכומים מתקזזים. עוד נקבע שהתיקון אינו פוגע בזכות החוקתית לאוטונומיה ואוטונומיה הורית, וזאת מכיוון שהתיקון אינו יוצר חובה לחיסון ילדים ואינו מטיל סנקציה פלילית על אי חיסון. השופטות ארבל וברק-ארז קבעו שהתיקון פוגע בזכות לשוויון ואולם שפגיעה זו עומדת בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק היסוד כבה"א וחירותו. השופטות ארבל וחיות נחלקו ביחס לשאלה האם הקצבה שייכת להורים או לילדים. (ניתן 4.6.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ: ספק אם קצבת הילדים נתפסת, במובן המשפטי, כשייכת לילדים (בג"ץ 3580/13)

בג"ץ דחה עתירתו של אב כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי לקזז מקצבת ילדיו את חובו למוסד לביטוח לאומי. השופט רובינשטיין פסק כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי העומד לזכותו של העותר, והוא פניה לבית הדין לעבודה, לו הסמכות לדון בסוגיה. השופט הוסיף שבניגוד לטענת העותר, ספק אם קצבת הילדים נתפסת, במובן המשפטי, כשייכת לילדים. (ניתן 11.6.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד הארצי לעבודה: אם בעלת הכנסה גבוהה אינה זכאית למזונות ילדים מהמוסד לביטוח לאומי (עב"ל 25123-06-10)

ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעור של אימהות לקטינים על החלטת הביטוח הלאומי, וקבע שבשל מצבן הכלכלי, הן אינן זכאיות למזונות ילדים מהביטוח הלאומי. השופטת רוזנפלד ציינה כי קטין שניתן לזכותו פסק דין המחייב את הורהו בתשלום מזונותיו, זכאי לתשלום ע"פ פסק הדין, ושזכאות זו נובעת מכוח חובתם הטבעית של הוריו לזון אותו. לעומת זאת, בנסיבות בהן הביטוח הלאומי נכנס בנעלי הורה חייב, על זכאות קטין לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי, כמו גם שיעור המזונות שישולם, להיבחן לאור יסוד נתוניה של אם הקטין, לרבות מצבה הכלכלי ומספר הילדים שבחזקתה. ביחס לקביעה בחוק שכל יציאה של קטין או אמו לחו"ל מעידה על הכנסה ששיעורה שולל זכאות קטין לתשלום מהמל"ל, קבע ביה"ד כי הדבר מעורר שאלה של פגיעה בזכות הקטין למינימום של קיום אנושי בכבוד, ושעל הצדדים להשלים טיעוניהם בעניין. (ניתן 17.10.12)




ביהמ"ש המחוזי חייב המדינה בפיצוי "ילדי טהרן" בגין אי שיקומם כנדרש (ת"א 2464/04)

ביהמ"ש המחוזי בת"א חייב המדינה בתשלום פיצויים לחברי קבוצת ילדים שהועלתה ארצה מפולין בתקופת מלחמת העולם השנייה ("ילדי טהרן"), בגין אי שיקומם כנדרש בתקופה שלאחר עלייתם. השופטת פלפל קיבלה טענות התובעים שהמדינה הפרה בעניין זה את התחייבויותיה שנקבעו במסגרת הסכם התשלומים עם ממשלת גרמניה, שמטרתו הייתה לסייע, לשקם וליישב מחדש את הפליטים שהגיעו ארצה כתוצאה ממעשי הנאצים. ביהמ"ש קבע שהילדים אמנם נקלטו בארץ והופנו למסגרות שונות, ואולם שמשמעותו של שיקום הינו החזרת המצב לקדמותו ומתן תשתית קבועה ויציבה לאותם ילדים, דבר שלא נעשה במלואו. לפיכך נקבע שכל אחד מהתובעים המקוריים (ולא יורשיהם) זכאים לתשלום בסך 50 אלף ₪. בשולי הדברים ביקר ביהמ"ש את טענת המדינה שאם תקבל התביעה יביא הדבר לקריסה כלכלית של מדינת ישראל. (ניתן 12.08.12)




בית המשפט העליון: עובר אינו יכול לרכוש זכויות של דייר מוגן (בר"ע 7575/09)

המבקש, כיום בן 39, טען למעמד של דייר מוגן בדירה אשר נשכרה בשכירות מוגנת על ידי אביו שנפטר בטרם בא המבקש לעולם. בית המשפט העליון אימץ את החלטת בית המשפט המחוזי לפיה לעובר אין כשרות משפטית לרכוש זכות של דייר מוגן וזאת כיוון שעל פי חוק הכשרות המשפטית אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו ולנוכח מגמת הפסיקה לתת פרשנות מצמצמת לדיני הגנת הדייר. נקבע שעובר אשר נולד והתגורר עם אביו במשך 6 חודשים בדירה כן יהיה זכאי למעמד של דייר מוגן, אך בענייננו כאשר האב נפטר בטרם הולדת העובר אין זכאות לרכישת הזכות. במידה והאם התגוררה במשך ההריון עם האב היא תזכה לרוב במעמד של דייר מוגן והילד לא יוותר ללא קורת גג.(ניתן 12/4/10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין האזורי לעבודה: תינוק שנולד בדרך של הפריה לאחר פטירת אביו זכאי לגמלת שארים (תע"א 662-08)

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את ערעורה של קטינה שנולדה כתוצאה מהפריה חוץ גופית מזרעו של אביה שהוצא מגופו לאחר מותו, וקבע כי היא זכאית לקצבת שאירים לפי חוק שרות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] התש"ל 1970, שדורש כתנאי יחיד, את הוכחת היותה בתו של המנוח, ללא קשר למועד לידתה. בית הדין נימק החלטתו זו בהסתמכו על תכלית חוק הגמלאות, אשר ייעודו להבטיח את המשך קיומו בכבוד של הסמוך על שולחנו של המנוח, ולהבטיח את הביטחון הסוציאלי שלו ושל יתר התלויים במנוח, תוך התייחסות לעיקרון השוויון ולחשיבות שבעידוד הילודה. (ניתן 18.04.10).

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לנוער קבע כי בסמכותו לכפות על קטין טיפול גמילה מסמים ואלכוהול בניגוד לרצונו (בשא 378/07)

הורי הקטין הגישו בקשה לבית המשפט להורות על השמת הקטין במסגרת טיפולית לגמילה, אף תחת כפייה, שכן קיים חשש ממשי לחייו עקב התמכרותו לאלכוהול וסמים. בית המשפט קבע, כי חוק הנוער מקנה לו סמכות לכפות על קטין טיפול לגמילה מהתמכרות כאשר ההתמכרות מקימה חשש להתפתחותו התקינה. נקבע, כי אף שאין היום הסכמה חד משמעית לעניין יעילות הטיפול בכפייה בהתמכרויות, ראוי כי אפשרות זו תיבחן שכן לא קיימת אלטרנטיבה טיפולית אחרת והקטין בסיכון ממשי. לכן, כיוון שגורמי הטיפול טענו כי בישראל אין מסגרות לטפול בכפיה בנגמלים בסם ןאין הם יכולים להמליץ על מסגרת מתאימה, הורה בית המשפט לפקיד הסעד לכנס וועדה טיפולית אשר תגבש המלצות בנוגע לאופן הטיפול בקטין.




בג"צ קבע כי על הביטוח הלאומי להכיר בילדים הלוקים בליקויי הרצף האוטיסטי כזכאים לגמלת נכות (בג"צ 7879/06)

תקנות הביטוח הלאומי והתוספת להן קובעות כי ילד הסובל מאוטיזם וכן ילד במצב פסיכיאטרי-התנהגותי דומה זכאים לגימלת נכות. העותרים, שיוצגו בין השאר על ידי הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות באוניברסיטת בר אילן, ביקשו מבית המשפט לחייב את הביטוח הלאומי לאמץ את המלצות ועדת שטיינברג לפיהן גם ילדים שאינם מאובחנים כאוטיסטים אך נמצאים על הרצף האוטיסטי נכללים בהגדרה של מצב פסיכיאטרי-התנהגותי דומה לאוטיזם וזכאים לגמלת נכות. על פי קביעת הועדה עד גיל 7 זכאי ילד על הרצף האוטיסטי לגימלת נכות מלאה ומגיל 7 זכאי לגימלה מדורגת בהתאם לחומרת ההפרעה התיפקודית. לאור הסכמת הביטוח הלאומי התקבלה העתירה ובית המשפט נתן צו מוחלט המורה למוסד לאמץ את החלטות הוועדה במלואן.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט חייב את המועצה האזורית עמק לוד במימון מעון יום שיקומי והסעה בטיחותית עבור פעוט עם מוגבלות המתגורר בשכונה שאינה מוכרת (עתמ 2399/08)

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב קיבל עתירתה של הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות באוניברסיטת בר אילן בשמו של קטין עם מוגבלות, תושב שכונת דהמש, כנגד המועצה האזורית עמק לוד אשר סירבה לספק לו מעון יום שיקומי והסעה בטיחותית. המועצה טענה להעדר חבות כיוון ששכונת דהמש הינה שכונה שקיומה אינו מוכר על ידי משרד הפנים והיא אינה בתחומי המועצה האזורית. בית המשפט דחה את טענות המועצה וקבע, כי נוכח הוראותיו הברורות של החוק למעונות יום שיקומיים ונוכח המסמכים שהמציא העותר, אין ספק כי הוא זכאי להשמתו במעון יום שיקומי ולהסעתו לשם ובחזרה, ללא קשר למעמד השכונה בה הוא מתגורר. על-כן נפסק כי מקום מגוריו של העותר הוא בתחומה המוניציפאלי של המועצה ועליה לממן את השמתו במעון יום שיקומי והסעתו לשם.




האגודה לזכויות האזרח ואדם טבע ודין הגישו עתירה כנגד עיריית ירושלים בשל פגיעה בזכותם של ילדים ללמוד בסביבה בריאה (עת"מ 8779/08 )

אדם טבע ודין, האגודה לזכויות האזרח ונציגי ועד ההורים המקומי עתרו לבית המשפט המחוזי בירושלים, בדרישה לחייב את עיריית ירושלים למצוא בהקדם מבנה חלופי לבית הספר היסודי לבנים בשועפאט. בית הספר הוקם בסמיכות למפעל מזהם ליציקת מתכת, באופן שמסכן את בריאותם, ופוגע בזכותם הבסיסית של התלמידים לחינוך נאות בסביבה בריאה ובכך מהווה הפרה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט השלום פסק פיצויים בגין רשלנות עיריית תל-אביב בטיפול בעותר בילדותו(א003970/98)

העותר תבע את מדינת ישראל ועיריית תל-אביב בגין רשלנות בטיפול בו בילדותו. רשלנות העיריה הביאה בין היתר לאשפוזו במוסד פסיכיאטרי שלא לצורך אשר גרמה לו לסבל וכאב. בית המשפט קבע כי העותר אינו סובל מנזק נפשי שכן הצליח להתקדם בחייו ולמצות האפשרויות שעמדו בפניו, אך לא ניתן להתעלם מעצם האשפוז ומן הסבל שהאשפוז גרם לו בהמשך חייו. לכן פסק בית המשפט פיצויים בסך של 200,000 ₪.




פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
היועמ"ש נ' פלונית (דנא 7015/94): בשל עקרון טובת הילד יישאר ילד מאומץ, אשר אומץ שלא כדין, במשפחתו המאמצת.

במסגרת דיון נוסף הפך בג"ץ החלטה קודמת וקבע כי ילד מאומץ, אשר אומץ שלא כדין, לא יוחזר לחיק אמו הביולוגית אלא יישאר בחזקת משפחתו המאמצת. נפסק שבאין עילת אימוץ עקרון טובת הילד מוגשם על-ידי החזקה כי טובת הילד מחייבת שיגדל אצל הוריו. עם זאת, לנוכח מעמד הבכורה של עקרון טובת הילד נקבע שבמקרים שהחזרת ילד להוריו הטבעיים תגרום לו לנזק קשה, הרי שבמקרים אלו לא יוחזר הילד להוריו הטבעיים, וזאת אף שהוצא מהם שלא כדין. במקרה דנן נפסק שהילד מלכתחילה היה בלתי רצוי לאמו, שהרחיקה אותו ממנה, ומשכך מצא מקומו בחיק משפחה אוהבת. נקבע שבנסיבות אלו מחייבת טובתו של הקטין השארתו בידי הוריו המאמצים. השופט חשין קבע כי בהעדר הוראות אחרות בדין או בהלכה, הרי שזכויותיו של קטין שוות הן לזכויות של בגיר, ויש לחייב הכלל בכיבוד זכויותיו. (ניתן 15.8.95)




קבוצות מוחלשות

זכויות ילדים
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם