המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

זכויות בפלילים > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
בימ"ש לנוער זיכה קטין שהואשם בידוי אבנים לעבר אוטובוס בשל מחדלי חקירה (ת"פ 14163-04-12)

בימ"ש לנוער בירושלים זיכה נער שהואשם בידוי אבנים לעבר אוטובוס, מעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה. השופט יועד הכהן קבע שבמקרה דנן לא ניתן לבסס הרשעה על סמך עדות של עד, שהיא עדות יחידה של שותף לעבירה. נקבע שלשם התבססות על העדות היה להביא תוספת ראייתית שבין חיזוק לסיוע, ושהתוספת שהוצגה ע"י המדינה – עדות נהג האוטובוס – אינה מהווה החיזוק הנדרש. ביהמ"ש הצביע גם על סתירות מהותיות בין הודעות העד השותף המפליל, לבין נער אחר שהשתתף לכאורה באירוע. עוד נקבע שבתיק קיימים מספר מחדלי חקירה משמעותיים, כגון אי חקירה תקינה של הנאשם, אי ביצוע עימות של הנאשם עם עד שהפלילו ואי בדיקת טענת אליבי. נפסק שמצבור המחדלים מגביר הספקות לגבי אשמו של הנאשם, ומצטרף להעדר האפשרות להרשיעו בנסיבות דנן. (ניתן 23.6.13)




בימ"ש השלום: מתחם הענישה לנאשם בגיר–צעיר הינו בין רף תחתון של מאסר על תנאי, ועד רף עליון של 8 חודשי מאסר בפועל (ת"פ 5989-06-12)

בימ"ש השלום בת"א גזר על נאשם שהודה בעברה של תקיפה לשם גנבה עונש מסוג מאסר על תנאי. הנאשם, עוד לא בן 20, ללא עבר פלילי, תקף את המתלונן ע"מ לגנוב את תיקו. שרות המבחן המליץ לגזור על הנאשם מאסר על תנאי, צו של"צ, צו מבחן ופיצוי למתלונן. המדינה התנגדה לקבלת ההמלצה וזאת לאור מעשיי הנאשם. השופט שמאי בקר פסק כי מתחם הענישה הראוי לנאשם, בגיר–צעיר, עומד על רף תחתון של מאסר על תנאי, ועד רף עליון של 8 חודשי מאסר בפועל. לאור תסקיר שרות המבחן, ולאור כך שהנאשם נמצא בתחילת חייו ולא נשקפת סכנה מפניו, נקבע כי גזר הדין יהיה מאסר למשך 4 חודשים, שיומר לעונש מאסר על תנאי. בנוסף נפסק שהנאשם ישלם למתלונן פיצוי בסך 4,000 ₪. (ניתן 11.7.13)




ביהמ"ש העליון: קטינות שלעצמה אינה מקנה חסינות מפני ענישה ממשית, לרבות מאסר בפועל (ע"פ 5360/12, ע"פ 8730/12)

ביהמ"ש העליון דחה ערעור של שני אחים שהורשעו ע"פ הודאתם בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לאחר שתקפו אדם בסכין ומוט עץ. המערער 1 שהיה קטין בעת ביצוע העבירה, והמערער 2, ערערו על גזר דינם שכלל עונש מאסר בפועל. ביהמ"ש דחה טענות המערער 1 לפיהן יש להקל בעונשו בשל עברו הכלכלי ובשל היותו קטין. נקבע שקטינות כשלעצמה אינה מקנה חסינות מפני ענישה ממשית. עוד צוין שכאשר מדובר בתופעת הסיכנאות, בני נוער הם קהל יעד חשוב שיש להרתיעו, ושהטלת עונשים קלים עלולה להעביר מסר שגוי. באשר למערער 2 נקבע שחרף המלצת שרות המבחן הוא ירצה מאסר בפועל, בין היתר, מתוך שיקולי הרתעה הגוברים בעניין זה על שיקולי השיקום. השופט רובינשטיין ציין שהפרשה הציפה שוב את סוגית המחסור במעונות נעולים עבור בני נוער. (ניתן 28.3.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש העליון: הפחתת עונש מאסר שהוטל על קטינים בשל היותם מנוצלים וקשי-יום (ע"פ 6375/10)

ביהמ"ש העליון קיבל ערעורם של קטינים, אזרחי מצרים, להפחת עונש מאסר שהושת עליהם. המערערים הורשעו בעבירות של הסתננות, החזקת סם מסוכן וניסיון לייצא סם מסוכן, ונדונו לשמונה שנות מאסר. ביהמ"ש ציין שביחס לעבירות דנן יש צורך בהכרה בגמול הולם ובהרתעה. יחד עם זאת ציין השופט סולברג כי המדובר בקטינים, בלדרים, קשי-יום, מנוצלים ומסכנים, שחרף מעשיהם הגרועים ראויים גם למידה של התחשבות ועידוד. בהתחשב בכך הוחלט על הפחתה של שנתיים מעונש המאסר שנגזר על הקטינים. (ניתן 29.04.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש העליון: הפחתת עונש מאסר שהוטל על קטין מהטעם שענישה מחמירה עלולה לסכל אפשרות שיקומו (ע"פ 6375/10)

ביהמ"ש העליון קיבל ערעור של קטין, אזרח מצרים, להפחת עונש מאסר שהושת עליו. המערער הורשע בעבירות של הסתננות וניסיון ייצא סם מסוכן, ונדון לעשר שנות מאסר. ביהמ"ש קבע שאמנם מדובר בעבירות חמורות ואולם במקרה דנן המדובר בקטין שככל הנראה התקשה לעמוד בתשלום הגבוה שהוצע לו בעבור פעילותו. נקבע שהעונש שהושת על המערער נוטה לחמורה יתרה העלולה לסכל כליל את אפשרות שיקומו של המערער. לאור האמור קיבל ביהמ"ש הערעור והפחית עונש המאסר לשבע שנים. (ניתן 03.02.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש העליון: יש להמריץ הרשויות לעניין הקמת מעונות נעולים נוספים לבני נוער (ע"פ 4424/11)

ביהמ"ש העליון קיבל באופן חלקי ערעור על גזר דין של קטין שהורשע בין היתר בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות. לפי גזר הדין אמור היה המערער להישלח למעון נעול ואולם גזר הדין עוכב נוכח העובדה שלא נמצא לו מעון מתאים הפנוי לקבלו. בתקופה זו חלה התקדמות משמעותית בשיקום המערער. לפיכך, ובהסתמך על תסקיר של שירות המבחן שהמליץ על תוכנית טיפולית בקהילה, ערער המערער על העברתו למעון. נקבע שמחד המדובר בקטין ויש להעניק משמעות רבה להמלצת שרות המבחן, ומנגד שאין להשלים עם תופעה של פתרון סכסוכים באלימות ושאין להסתפק רק ברכיב השיקומי. הוחלט להמיר עונש המאסר במעון לעונש מאסר בן ששה חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות. השופט רובינשטיין ציין שהמתנה של 6 חודשים לכניסת קטין למעון נעול אינה מתקבלת על הדעת ושראוי להמריץ הרשויות לעניין הקמתם של מעונות נעולים. (ניתן 18.04.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש העליון קיצר תקופת המאסר בפועל שנגזרה על קטין לאור היעדר אפשרות ליישם את הסדר הטיעון שנקבע ולשלב הקטין במעון נעול (ע"פ 6381/11)

ביהמ"ש העליון קיבל באופן חלקי עתירת קטין שהורשע בבימ"ש לנוער בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, להקל על עונש המאסר שהושת עליו. כמפורט בפסק הדין, בהסדר הטיעון נקבע שהמערער ירצה עונשו במעון סגור. לאחר תשעה חודשי המתנה במעצר בית ולנוכח מצוקת המקום במעון הסגור, ביקש המערער לרצות עונשו במאסר ולא להמתין עד שיתפנה מקום במעון. ברם, המערער מלין על תקופת המאסר הארוכה שהוטלה עליו. ביהמ"ש קיבל הערעור בעיקר מטעם שהעדר האפשרות לשלב המערער במעון נעול היא שהביאה לכך שנגזר עליו עונש של מאסר בפועל. ביהמ"ש ציין כי מצוקת המקום במעונות הנעולים בישראל היא בעיה כאובה ומוכרת ויש להצטער על כך שפתרונה מתמהמה. הודגש שמן הראוי שהמדינה תוודא טרם כריתת הסדר טיעון שעניינו השמת נאשם במעון נעול, שהדבר אכן ניתן לביצוע בתוך פרק זמן סביר. (ניתן 23.10.11)




בית המשפט העליון אישר השתת עונש של שהות במעון סגור על שני קטינים שהורשעו בעבירות מין חמורות (ע"פ 8429/10)

בית המשפט העליון דחה את ערעוריהם של שני קטינים, אשר ביצעו שורה של עבירות מין חמורות בילדות, שנעשו בחבורה. בית המשפט המחוזי התייחס בפסק-דינו למדיניות הענישה הנוהגת בעניינם של קטינים ועמד על כך, שאינטרס שיקומם של קטינים אינו מקנה להם חסינות מתוצאות מעשיהם. בית המשפט העליון קבע, כי עמדה זו עולה בקנה אחד עם פסיקותיו בנושא, וכי אין מנוס מתגובה עונשית המגבילה את חירותם של המערערים, תוך שיתאפשר להם להמשיך בהליך השיקומי. נקבע, כי בית המשפט המחוזי העניק משקל ראוי גם לשיקולים לקולא כאשר קבע, כי הנערים ישהו שנה ושנתיים במעונות סגורים תוך תשלום פיצויים למותקפות, אך נמנע מלשלחם למאסר. (ניתן 28.2.2011)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש העליון המיר עונש מאסר שנגזר על קטין לעבודות שירות בשל התמשכות ההליכים הפליליים (רע"פ 7480/10)

ביהמ"ש העליון קיבל בקשת רשות ערעור שהגישה הסנגוריה הציבורית בשם אדם שבעת מתן פסק הדין לגביו היה קטין, והמיר את העונש שנגזר עליו, מאסר בפועל בשל יידוי אבנים, לארבע חודשי עבודות שירות. השופט רובינשטיין ציין כי הטעם היחיד שבשלו התקבלה הבקשה הינו חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, וזאת ביחס לכך שבזמן ביצוע העבירה היה המבקש קטין. במובן זה ציין ביהמ"ש כי אם הפרשה הייתה נדונה תוך זמן סביר יותר, ולא היו עוברות שנתיים וחצי עד להכרעת ביהמ"ש המחוזי בערעור, לא היה מקום להמרת העונש. יחד עם זאת ציין ביהמ"ש כי לאור חלוף הזמן, בהיעדר עבירות מאז ונוכח רקעו הנורמטיבי הכללי של המבקש, יש מקום לאפשר ריצוי המאסר בעבודות שירות. ביהמ"ש ציין כי על בתי המשפט לעשות כל מאמץ לקדם דיון בתיקי קטינים ככל הניתן. (ניתן 10.01.11)




בית המשפט העליון מונה את השיקולים בענישת קטינים (ע"פ 5048/09)

המערער הקטין הורשע בביצוען של עבירות אלימות קשות בהיותו בן 16 ונגזר עליו עונש מאסר בפועל. בערעורו מבקש המערער להמירו בעבודות שירות ואילו התביעה מבקשת להחמיר בעונש. בית המשפט העליון מנה שלושה נימוקים להבחנה בין קטין לבגיר לעניין העונש: אחריות מופחתת, השפעת העונש על הנענש, ושיקולי שיקום. עם זאת, נקבע, כי מעורבותו של הקטין בעבירת אלימות חמורה שהובילה לפציעתם של שלושה אנשים, מחייבת נקיטת יד קשה, וכי קטינותו אינה מקטינה מחומרת מעשיו, הגם שהיא רלוונטית לעניין גזירת עונשו. לאור מכלול השיקולים נקבע, כי לא ניתן להמיר את עונש המאסר בפועל בעבודות שירות, אך אין גם להחמירו כבקשת התביעה. הערעורים נדחו (ניתן 14.2.2010)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון דחה ערעורו של קטין שנמלט מריצוי עונשו נגד ההחלטה לפרסם את שמו ותמונתו (בש"פ 10566/08)

בא כוח הקטין, אשר נמלט מהמעון הנעול בו ריצה את עונשו בגין עבירות מין שביצע, ערער בשמו על החלטת בית המשפט המחוזי לפרסם את שמו ותמונתו של הקטין ברבים. בית המשפט העליון בחן את נקודת האיזון הראויה בין הצורך להגן על הקטין-העבריין ועל סיכויי שיקומו לאחר ריצוי העונש שהושת עליו, לבין הצורך להבטיח את שלום הציבור ובטחונו. נקבע, כי בנסיבות המקרה נשקפת מהמערער מסוכנות רבה לציבור, ולקטינים במיוחד, המצדיקה את הפרסום. באשר למידת והיקף הפרסום, נקבע כי הפרסום הפוגע במידה הפחותה ביותר אשר יוכל להשיג את המטרות לשמן נועד, הינו פרסום שמו ותמונתו של המערער ברבים תוך ציון העובדה כי מדובר בקטין שהורשע בביצוע עבירות פליליות ונמלט מריצוי עונשו וללא פרסום טיבן של העבירות.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי התיר פרסום שמו של עבריין קטין שנמלט לשם הבטחת שלום הציבור (תפ"ח 203/05)

העבריין הקטין הורשע בעבירות מין ואלימות שביצע כנגד קטינים אחרים ונגזרו עליו שלוש שנות שהייה במעון סגור. כחצי שנה לאחר מתן פסק הדין נמלט הקטין מן המעון. אף כי ככלל קיים איסור על פרסום שמות קטינים עבריינים, שנועד לאפשר את שיקומם המלא, קבע בית המשפט כי בנסיבות דנן גובר האינטרס הציבורי והדאגה לשלום הקטינים שבהם התעלל ולשלומם של אחרים, ולכן הורה לפרסם את שמו ותמונתו של הקטין העבריין בהתאם לסעיף 24א לחוק הנוער (טיפול והשגחה).




בית המשפט העליון ביטל את ההחלטה שלא להרשיע קטינים שחסמו כבישים בתקופת ההתנתקות ( ע"פ 5025/06)

בית המשפט העליון ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי שלא להרשיע קטינים שסיכנו חיי אדם במזיד על-ידי חסימת נתיבי התחבורה וקבע כי אמנם הקטינים הינם אנשים נורמטיביים, ואף הביעו חרטה על מעשיהם, אך ‏חומרת העבירה, שיקולי הרתעה, והעובדה כי מדובר בפעולות לא חוקיות מסוכנות שבוצעו ‏כחלק ממאבק מדיני ואידאולוגי, מחייבים את הרשעתם. השופט רובינשטיין קבע כי רף הענישה שנקבע לעבירה זו, לפי סעיף 332(1) ‏לחוק העונשין - ‏עשרים שנות ‏מאסר, מעיד על חומרתה, ועל רצון המחוקק כי רק במקרים נדירים ניתן יהיה שלא להרשיע ‏נאשמים שהוכח כי ביצוע מעשים אלו.




בימ"ש לנוער זיכה שני קטינים מירושלים המזרחית מחמת הספק ( ת"פ 915/07 )

שני קטינים הואשמו בגין עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. הנאשמים הכחישו הן בחקירתם במשטרה והן בעדותם בבימ"ש כל מעורבות באירועי יידוי האבנים שיוחסו להם. בימ"ש זיכה את השניים בין היתר בשל ליקוי בתיעוד החקירה, ושם דגש על חשיבות תיעוד החקירה בהליך הפלילי.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לעניינים מינהליים קיבל ערעור כנגד מעצרו של קטין קורבן סחר בבני אדם השוהה בארץ שלא כדין (עמנ379/06)

ד הסיוע לעובדים זרים ייצג קטין בערעור על החלטות בית הדין למשמורת שוהים שלא כדין וביקש לשחררו ממתקן המשמורת אשר בו הקטין עצור למעלה משמונה חודשים. ביהמ"ש המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי הקטין בן ה-15 הינו קורבן סחר בבני אדם למטרה שאינה זנות וחובה על בית הדין לביקורת משמורת למנות את הסניגוריה הציבורית לייצוג הקטין שאינו דובר עברית. עוד נקבע כי ההליך היה פגום כיוון שקופחו זכויותיו הדיוניות והמהותיות עד כדי עיוות דין.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית משפט השלום: סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין - החזקת פרסום תועבה עם דמותו של קטין הינו חוקתי (פ 5174/06)

בית משפט השלום בתל-אביב דחה טענת הנתבע בדבר אי חוקיות ס' 214 (ב3) לחוק העונשין, שעניינו איסור החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

קבוצות מוחלשות

זכויות ילדים
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם