המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

הפליה בשל מין > שונות

כללי
עתירה לבג"ץ למינוי נשים בוועדה למינוי דיינים (בג"ץ 933/12)

מספר ארגוני נשים הגישו עתירה לבג"ץ למינוי של לפחות ארבע נשים לוועדה למינוי דיינים. כמפורט בעתירה, בהרכב חברי הוועדה למינוי דיינים אין כיום אף לא אישה אחת. מעבר לכך, שישה מקומות מתוך העשרה הינם מקומות השמורים בפועל לגברים. העותרים טוענים כי מצב זה אינו תקין והינו מנוגד להוראות הדין, לכללי המשב"ל ולהתחייבות מדינת ישראל מכוח האמנה בדבר ביטול אפליה כנגד נשים לצורותיה. עוד נטען כי אי הכללת נשים בוועדה עומדת בסתירה לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולעקרונות היסוד של שוויון והעדפה מתקנת. (הוגש 13.01.12)




עתירה לבג"ץ כנגד הדרת דמויותיהן של נשים מפרסומות המוצגות באוטובוסים ציבוריים בעיר ירושלים (בג"ץ 39/12)

עמותת תנועת הירושלמים עתרה לבג"ץ כנגד הדרתן של דמויות של נשים מפרסומות המוצגות על אוטובוסים ציבוריים בירושלים. העותרים טוענים כי הדרת נשים מפרסומות, אך ורק בשל מינן, פוגעת בכבודן של נשים, בזכותן לשוויון ובזכותן לחופש ביטוי. העותרים מבקשים מביהמ"ש כי יחייב המשיבים - משרד התחבורה, משטרת ישראל, חברת אגד וחברת הפרסום "כנען" - לפעול באופן אפקטיבי כנגד ההדרה, לרבות תוך העמדה לדין של משחיתי המודעות עליהן מופיעות נשים. בעניין זה מציינים העותרים כי חדילת המשיבים, כל אחד בתחומו, מפעולה אקטיבית למניעת הדרת הנשים, מעניקה רוח גבית לגורמים אלימים ובריונים, ומעודדת מעשי עבריינות ואלימות. העותרים טוענים כי בעשותם כן, פוגעים המשיבים בערכי היסוד החוקתיים ובשלטון החוק. (הוגש 01.01.12)


תגובת המדינה


תביעת פיצויים נגד חברה קדישא נתניה בגין הפרדה בין נשים לגברים בבתי עלמין

התובעת סוזן אייד הגישה בסיוע המרכז לפלורליזם תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות כנגד חברה קדישא נתניה בגין הפלייה. בכתב התביעה נטען שבהלוויה בה השתתפה חולקה הרחבה לשני חלקים, איזור לגברים ואיזור לנשים והתובעת חויבה בניגוד לרצונה להפרד מידידיה ולעמוד באזור המיועד לנשים. בביקור חוזר שערכה התובעת בבית העלמין היא אף צילמה שלטים המראים את החלוקה לגברים ונשים. לטענת התובעת חברה קדישא מחויבת לנהל את טקס הקבורה ללא הפליה בין נשים וגברים וללא הפליה נגד אנשים שאורח חייהם שונה מהשקפתה של חברה קדישא. לטענתה ההפרדה בין נשים לגברים בבית העלמין שהינו שטח ציבורי מהווה עבירה על חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים. לאור הפלייה והפגיעה בתובעת נתבקש ביהמ"ש לפסוק פיצוי לתובעת בסך של 31,900 ₪. (הוגש מאי 2011)




ארגוני נשים עתרו לבג"צ להורות על מינוי אישה כמנהלת בתי הדין הרבניים

העותרות, המייצגות ארגונים הפועלים למען זכויות האישה, טוענות כי משהתפנה תפקיד מנהל בתי הדין הרבניים, יש למנות אישה לתפקיד, שעד כה כיהנו בו גברים בלבד. לטענתן, יש לפרש את ס' 13 לחוק הדיינים, הקובע שניתן למנות לתפקיד רק דיין או מי שכשיר להיות רב עיר, בצורה רחבה העולה בקנה אחד עם משטרנו החוקתי, עם חוקי היסוד לחופש העיסוק ולכבוד האדם ועם חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ומאפשרת את מינויה של אישה לתפקיד, שהינו ניהולי-אדמיניסטרטיבי, ולא שיפוטי, במהותו. לחלופין טוענות העותרות שאם לא ניתן לפרש את הסעיף כמאפשר מינוי אישה, הרי שדין הסעיף להתבטל בשל היותו בלתי חוקתי, כיוון שאין שונות רלוונטית בין גברים לנשים בנוגע לתפקיד אדמיניסטרטיבי והבחנה ביניהם בהקשר זה מהווה הפליה אסורה הפוגעת בחופש העיסוק. כמו כן, דורשות העותרות ייצוג הולם לנשים בוועדה המייעצת למינוי המנכ"ל לפי אמות המידה הקבועות בס' 6ג לחוק שיווי זכויות האישה. (הוגש יולי 10)




Culture, religion and gender/ Frances Raday

כותבת המאמר בוחנת את נקודת המפגש שבין תרבויות מסורתיות, נורמות דתיות ושוויון מגדרי, בתוך הקונטקסט של הגנה על זכויות אדם. בנקודת המפגש הזאת נשמעות טענות לפיהן בשם ההגנה על האוטונומיה הדתית והתרבותית יש מקום לחסינות מפני חקיקה מגדרית. במאמר, הכותבת בוחנת כיצד מערכות חוקיות ושיפוט שונות מתמודדות עם הצורך לענות על צרכי האוטונומיה הדתית והתרבותית מחד ועם הסוגיות המגדריות מאידך, ובסופו מציעה בסיס תיאורטי להיררכיה של הערכים המתבססת על זכות האישה לשיויון. I.CON International Journal of Constitutional Law (2003) vol.1 no.4,663




CEDAW's Substantive Equality and its Ideological Challengers/ Frances Raday

המאמר דן באמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW) .מאז 1981 לאחר שאומצה על ידי 182 מדינות, מהווה האמנה את הדין הבסיסי של זכויות הנשים במשפט הבינלאומי הפומבי. האמנה שואפת למגר את האפליה נגד נשים על כל צורותיה, במיוחד ברמה המהותית, ומציעה חזון ייחודי למען השגת מטרה זו. למרות מאמצים אלה, לאחר 25 שנים, החזון הזה עדיין לא הפך למציאות. לטענת רדאי שני המחסומים העיקריים ליישום שוויון מלא לנשים הם הדת המסורתית והניאו ליברליזם. כיום, השימוש במושגים אלו משרת אג'נדה השונה בהרבה מקידום שוויון בין המינים, דבר המוביל למציאות בה נשים סובלות מחוסר שוויון הזדמנויות, ומעמדן נותר נחות משל הגברים. רדאי בוחנת את אופן ההשפעה של כל אחד מן המחסומים האמורים על זכויות נשים, ומציעה כלים באמצעותם ניתן לפרוץ את המחסומים.




Claming Equal Religious Personhood: Women of the Wall's Constitutional Saga/ Frances Raday

המאמר מספר את סיפורן של "נשות הכותל". אלו הן אותן נשים יהודיות אדוקות המבצעות פעולות פולחניות שייוחדו, לפי הגישה המסורתית, לגברים בלבד. הן מתעטפות בטלית, קוראות בתורה, ומשתתפות בתפילות קבוצתיות. פרופ' רדאי מציגה את מאבקן של אותן נשים בחזקה הגברית הבלתי מעורערת בכותל המערבי. לטענתה, האג'נדה השוויונית אותה נושאות נשות הכותל במאבקן אינה מונחת על מצע פמיניסטי, אלא על תשתית של חופש הדת. הנרטיב של העתירות אותן הגישו לבית המשפט העליון במסגרת מאבקן, יש בו כדי להתוות את הדרך להכרה בשוויון בזהות הדתית.




"על השיוויון" / פרנסס רדאי

המחברת טוענת שבמאה ה-20 תפקיד המשפט היה לתת ביטוי לשינוי הבסיסי שחל בחברה ובמשפט, ונעשו צעדים קיצוניים לקראת הבטחת עקרון השיוויון בין המינים. לטענתה יש להפעיל כלים משפטיים מגוונים להתמודדות עם העובדה שרק קורבנות אפליה מעטים יהיו מסוגלים לשחרר עצמם מדפוסי חיים מפלים. עם זאת, הצעדים שננקטו בישראל אינם נוגעים בדיני האישות. אימוץ הדין הדתי בנושאים אלה לא רק שהנציח את כפיפות הנשים לגברים במשפחה(בתחום הפרטי)אלא גם שלל מהן את הזכות להשתתף השתתפות מלאה בחיים הציבוריים.




דו"ח הוועדה לבדיקת קווי המהדרין קובע כי הקווים הקיימים פוגעים באופן חריף בזכותן של נשים לשוויון

במסגרת עתירה לבג"צ שהגיש המרכז לפלורליזם יהודי נגד משרד התחבורה, הוקמה במאי 2008 וועדה שמטרתה לבחון את חוקיות קווי המהדרין הפועלים כיום ובהם מונהגת הפרדה בין המינים, במסגרתה גברים עולים ויושבים בקדמת האוטובוס ונשים עולות ויושבות מאחור. הוועדה קבעה, כי סידורים מעין אלו פוגעים באופן חריף בזכות לשוויון, בחופש המצפון, ובחופש מדת של הציבור המבקש לעשות שימוש באותם קווים, וכי לא ניתן להנהיג בחוק הסדר שכזה בקווי חברות ציבוריות כמו אגד ודן. עם זאת, מציעה הועדה לבחון במשך שנה במספר קווים מצומם את האפשרות להסדר המתיר עליה משתי דלתות האוטובוס, כך שהמעוניינים בכך יוכלו לקיים ישיבה נפרדת, אך זאת תוך שמירה על זכותו של כל אדם לשבת בכל חלקי האוטובוס, ללא סימון האוטובוסים כקווי מהדרין, ותוך הקפדה על העדר כפיה ואלימות.




סוגי זכויות

שוויון
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם