המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

כללי > פסיקה

כללי
ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים דחה תביעה כנגד דרישה שמפקח בחינוך החרדי יהיה בעל תואר ראשון ( ס"ע 28454-01-11)

במכרז שפורסם לתפקיד מפקח בחינוך המוכר שאינו רשמי (במגזר החרדי), נקבע כתנאי-סף, שעל מועמדים לתפקיד להיות בעלי תואר אקדמי. על תנאי זה הוגשה תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בירושלים. נטען כי דרישת הסף מפלה לרעה את המגזר החרדי ופוגעת בשוויון. ביה"ד דחה התביעה וציין כי מדובר בהחלטה שבסמכותה של רשות מנהלית וכי ההתערבות בשיקול הדעת של הרשות יהיה רק במקרי קיצון. נקבע כי במקרה דנן מדובר בהחלטה סבירה, במיוחד לאור התכלית תפקיד הפיקוח, שנועד לוודא כי מוסדות החינוך החרדיים עומדים בחובתם ללמד לימודי ליבה. עוד נקבע כי מפקחים בחינוך הממלכתי והממ"ד נדרשים להיות בעלי תואר שני, ומכאן שאין לראות בהחלטה כמפלה ולא מתחשבת במגזר החרדי. התביעה נדחתה. (ניתן28.7.2014)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ דחה עתירות כנגד חוק המאפשר ליישובים קטנים בנגב ובגליל לערוך ועדות קבלה למבקשים להתגורר בהם (בג"ץ 2311/11, בג"ץ 2504/11)

ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ כנגד חוק ועדות הקבלה המאפשר ליישובים קטנים בנגב ובגליל להתנות קבלת תושבים אליהם בקיומו של הליך קבלה. העותרים טענו, בין היתר, כי החוק יאפשר ליישובים להפלות אוכלוסיות לא רצויות ולהפלות אותן על יסוד טעמים פסולים. בג"ץ דחה העתירה ברוב של חמישה שופטים מול ארבעה. נקבע כי אמנם, לא ניתן לשלול את האפשרות שהחוק יוביל להפליה בפועל של פרטים. עם זאת ביהמ"ש דחה העתירה על יסוד "עילת הבשלות". נקבע כי לא הוצגה תשתית עובדתית מספקת להכרעה בעניין ושלא ניתן להכריע בסוגיות שהעלו העותרים בשלב הנוכחי, בטרם יוּשם החוק ובטרם התקבלו החלטות מכוחו.(ניתן 17.09.2014)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי הורה על קיום דיון נוסף בוד"ל נוכח טענות לאפליה בתוכנית "מתחם הכוכבים" (עת"מ 51710-07-12)

העותרים, בעלי קרקעות באזור העיר הרצלייה, עתרו לביהמ"ש המחוזי בת"א כנגד החלטת הוועדה לדיור לאומי (הוד"ל) – מחוז ת"א, אשר נתנה תוקף לתוכנית מאמר מקומית בשם "מתחם הכוכבים". תכליתה של התוכנית הינה, בין השאר, בנייה של רובע מגורים חדש. העותרים טענו שההחלטה היא בלתי שוויונית ומקפחת. נטען שע"פ התוכנית, בעלי זכויות במתחם אחד יזכו לכ- 2.3 יחידות דיור לכל דונם ברוטו, לעומת בעלי הזכויות במתחם השני, שיזכו ל- 8 יחידות דיור לכל דונם ברוטו. השופטת גדות קבעה שלא תמיד ניתן להקצות קרקעות באופן שוויוני, אך שההפרש בין ההקצאות הוא משמעותי, ומחייב הסבר. מכיוון שהסבר שכזה לא ניתן נפסק שבהחלטה נפל פגם מהותי. לפיכך נקבע שטענת העותרים לעניין אי השוויון והאפליה בין המתחמים תוחזר לדיון בוועדה, שבסופו תינתן בעניין החלטה סבירה ומנומקת. (ניתן 13.03.14)




בג"ץ: ההבחנה בין מוסד שגייס תמיכה חיצונית לבין מוסד שלא, הינה רלבנטית בנוגע לתקצוב המוסדות ע"י המדינה (בג"ץ 8003/12)

בג"ץ דחה עתירה שהגישה עמותה המנהלת בי"ס למשחק כנגד קריטריון לתמיכת משרד התרבות והספורט, אשר קובע שביה"ס יוכל לקבל תמיכה מהמשרד מעבר להקצבה הבסיסית, וזאת על בסיס matching – שקל על כל שני שקלים שגייס ביה"ס ממקורות אחרים. העותרת טענה שהקריטריון אינו חוקתי ופוגע בחופש העיסוק שלה. עוד נטען שהקריטריון מפלה העמותה לרעה ושהוא יביא לחיזוק מוסדות "חזקים" על חשבון מוסדות חלשים יותר. השופט סולברג קבע שהקריטריון עומד בתכלית מבחן התמיכה שהינה קידום מוסדות העוסקים בהוראת האמנות, ותמרוצם להרחיב את היקף המשאבים שלהם. נקבע שההבחנה בין מוסד ציבור שגייס תמיכה חיצונית לבין מוסד ציבור שלא עשה כן, הינה רלבנטית וסבירה כשמדובר בחלוקת תקציב מוגבל, ובתמרוץ המוסדות לפעול לגיוס כספים ממקורות נוספים. עוד נקבע שהקריטריון לא פוגע בחופש העיסוק של העמותה, אשר אינה מנועה מלעסוק בעיסוקה "בכל צורה ואופן". (ניתן 15.7.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי הורה על ביטול החלטה על שינוי מדיניות בצה"ל בשל היותה מפלה ופוגעת באינטרס ההסתמכות (עת"מ 52037-05-11)

העותרים, קצינים המשרתים כעשרים שנה בצה"ל במסגרת תוכנית "אופק", עתרו לביהמ"ש המחוזי בת"א כנגד החלטת הרמטכ"ל שהורה על הפסקת הימנותם על התוכנית. מטעם צה"ל נטען שהעותרים אינם מהווים עוד פוטנציאל להתמנות לתפקיד מג"ד, כנדרש במסגרת התוכנית, ושהם המשיכו לקבל ההטבות הכספיות המוענקות במסגרתה, למרות שהם סיימו את "חטיבת הזמן" המוגדרת בה. ביהמ"ש קיבל טענת העותרים שמשמעות ההחלטה הינה שינוי מדיניות ולא תיקון "פרקטיקה שגויה". השופטת אגמון-גונן קבעה כי שינוי מדיניות באופן רטרואקטיבי, תוך פגיעה במי שכלכל צעדיו ע"פ המדיניות הישנה והסתמך עליה, צריכה להיעשות רק תוך הצבעה על נימוק מיוחד וכבד משקל – דבר שלא נעשה במקרה דנן. עוד נפסק כי צה"ל החיל המדיניות באופן מפלה כלפי העותרים, וזאת לאור כך שקצינים רבים אחרים הנמצאים במצב דומה, לא הוצאו ממסגרת התוכנית. העתירה התקבלה והחלטה בוטלה. (ניתן 11.3.13)




ביה"ד הארצי לעבודה פסק גמול למגישי תובענה ייצוגית בנושא אפליה אסורה (ע"ע 39413-01-12)

קופות החולים מכבי, מאוחדת וכללית, הגישו ערעור לביה"ד הארצי לעבודה, על החלטת ביה"ד האזורי לעבודה, שלא דחה על הסף בקשה לאישור תביעה שהוגשה כנגדן, כתובענה ייצוגית. במסגרת התביעה נטען שהקופות מפלות לטובה ובאופן אסור את הציבור החרדי בגביית דמי השתתפות עצמית נמוכים בגין מתן שירותי חירום ע"פ חוק ביטוח בריאות ממלכתי, וזאת בערים שרוב תושביהן חרדים. לאחר הגשת התובענה הודיעו הקופות כי ייגבו תעריף אחיד מהמבוטחים. במסגרת הדיון הסכימו הצדדים להצעת ביה"ד לפיה פסיקת ביה"ד האזורי תבוטל, ושביה"ד הארצי יפסוק גמול למשיבים ושכר טרחה לבאי כוחם, מבלי להכריע בשאר המחלוקות. במסגרת שיקוליו ציין ביה"ד את החשיבות בעידוד השימוש בכלי התובענות הייצוגיות ואת האינטרס הציבורי בבירור טענות בדבר אפליה פסולה. נפסק שהקופות ישלמו שכר טרחה בשיעור כולל של 60,000 ₪, ושכל אחת מהן תשלם לכל קבוצת תובעים, גמול בסך 30,000 ₪. (ניתן 10.3.13)




ביה"ד האזורי לעבודה הורה על פיצוי מורה שפוטרה מעבודתה באולפנה בשל כוונתה להרות כרווקה (תע"א 12137-09)

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קיבל תביעה שהגישה מורה כנגד פיטוריה מעבודתה באולפנה דתית, בשל היותה בהריון וכוונתה להרות כרווקה. השופטת רובוביץ קבעה שהתובעת פוטרה בשל בחירתה לממש את זכותה להורות, ושהפיטורין נעשו מבלי שהנתבעת קיבלה לכך היתר, ומבלי שערכה לתובעת שימוע. לפיכך נפסק שהפיטורין נעשו בניגוד לחוק עבודת נשים. עוד נקבע שהנתבעת הפלתה התובעת בשל הורות, ושהפיטורין מנוגדים להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. ביה"ד ציין שיהיו מקרים בהם לא ניתן להמשיך ולהעסיק מורה בבי"ס דתי, שאורח חייו אינו הולם את אורח החיים במגזר בו הוא עובד. עם זאת קבע ביה"ד שאף אם היה סבור שהמדובר בשיקול הקשור לאופי התפקיד, הרי שבנסיבות העניין, זכות זו של הנתבעת נסוגה אל מול זכויות התובעת, כגון הזכות לאמהות והורות, חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו. הנתבעת תפצה התובעת בסך 227,888 ₪. (ניתן 07.3.13)




ביהמ"ש המחוזי דחה טענת נאשם כי תושבי ירושלים המזרחית מופלים לרעה בכך שאין להם אפשרות לחלופת מעצר מחוץ לעיר (עמ"ת 30579-02-13)

ביהמ"ש המחוזי בירושלים דחה ערר של נאשם תושב ירושלים המזרחית המואשם בביצוע עבירות אלימות כלפי זוגתו, על ההחלטה לעצרו על תום הליכים. ביהמ"ש דחה טענתו המרכזית של הנאשם, כי תושבי ירושלים המזרחית מופלים לרעה בכך שלא ניתן למצוא עבורם חלופת מעצר רחוקה דיה ממקום מגוריהם, כפי שנעשה לנאשמים המתגוררים באזורים אחרים בישראל. ביחס למקרה הקונקרטי ציין השופט דרורי שאחיו של העורר התגורר ליד נתניה, וכי הוא יכול היה למצוא חברים באזור זה, אשר היו מוכנים לשמש כחלופת מעצר. ברמה העקרונית ציין השופט שגם אם טענת הנאשם נכונה, הרי שאין מדובר ב"קיפוח" של תושבי מזרח ירושלים הגברים, אלא בהגנה הולמת על תושבות מזרח ירושלים הנשים. לאמור, שאם תתקבל טענת הנאשם בעניין ייוצר חוסר שוויון לרעת מתלוננות תושבות מזרח ירושלים, לעומת מתלוננות מאזורים אחרים בארץ. (ניתן 18.02.13)




ביה"ד האזורי לעבודה דחה תביעתה של עו"ד שטענה כי פוטרה בשל היותה הורה (ס"ע 57513-10-10)

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א דחה טענתה של עו"ד אשר פוטרה מעבודתה, כי הטעם לפיטוריה היה היותה הורה. ביה"ד קבע שלמרות שמספר העובדים במקום העבודה היה קטן, הרי שאיסור ההפליה במשפט העבודה חל גם בהעדר תחולה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. עם זאת נקבע שאין בסיס לטענה שפיטורי התובעת היו נגועים בהפליה פסולה. השופט ספיבק קבע שהסיבה לפיטורים - הדרישה מהתובעת לעבוד למשך למעלה מארבע וחצי שעות ביום מסוים - לא יכולה להיחשב להפליה אסורה. בעניין זה צוין שהצדדים הסכימו שיתכנו מקרים בהם תידרש העובדת לעבוד שעות נוספות. עוד נקבע שהמדובר בדרישה המתחייבת מאופיו ומהותו של תפקידה של התובעת כעו"ד. לפיכך, ולמרות שצוין כי ראוי ונכון היה שהנתבעת היתה מתנהלת בצורה מסודרת יותר מול התובעת בהליך פיטוריה, דחה ביה"ד התביעה. (ניתן 11.12.12)




ביה"ד הארצי לעבודה דחה בקשה למנוע הגשת עמדת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בהליך משפטי (בר"ע 38261-09-12)

מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים ביקשה רשות לערער על החלטת ביה"ד האזורי לעבודה, שאפשרה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה להגיש עמדתה בשאלה משפטית שנויה במחלוקת. המבקשת טענה שההליך אינו עוסק ביחסי עובד-מעביד אלא ביחסי מבוטח-מבטח, ושהנציבות אינה עוסקת בזכויות מבוטחי פנסיה והפלייתם. עוד נטען שהמדינה כבר הביעה עמדתה בהליך באמצעות הממונה על שוק ההון. השופטת וירט ליבנה מביה"ד הארצי לעבודה דחתה הבקשה. נקבע שההחלטה על צירוף הנציבות היא החלטה דיונית ושביה"ד הארצי אינו נוהג להתערב בהחלטות שכאלו. מעבר לכך נקבע שלמרות שהשאלה שבמחלוקת אינה עוסקת ביחסי עבודה, אין בכך בכדי להצדיק התערבות בהחלטת ביה"ד האזורי. צוין שאין פגם בכך שביה"ד האזורי מבקש מגוף ציבורי, בעל התמחות בנושא השוויון בעבודה, להגיש עמדתו בשאלה השנויה במחלוקת העוסקת בשוויון בין נשים לגברים בהוראות תקנון פנסיה. (ניתן 20.09.12)




ביה"ד לעבודה: תלמיד ישיבה שהתנדב לשירות האזרחי אינו זכאי למענק עבודה מועדפת (ב"ל 34253-03-11)

ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים דחה טענת התובע, תלמיד ישיבה שדחה גיוסו בעילת 'תורתו אומנותו' וביצע שנת שירות במסגרת השירות האזרחי, כי הוא זכאי למענק עבודה מועדפת. ביה"ד קבע כי התלמיד אינו נחשב למבוטח ע"פ חוק הביטוח הלאומי שכן הוא לא שירת בשירות סדיר ע"פ חוק שירות ביטחון ולא התנדב במסגרת השירות הלאומי, ולפיכך שאין הוא זכאי למענק. התובע טען כי קיימת לקונה בחוק, וזאת מכיוון שהחוק אינו מתייחס ל"שירות אזרחי", להבדיל מ"שירות לאומי". ביה"ד דחה טענת התובע ללקונה בחוק וקבע כי החוק מחיל למעשה הסדר שלילי, לפיו שירות אזרחי אינו שקול לשירות צבאי או לשירות לאומי. עוד צוין שבכל מקרה התובע התנדב לתקופה הפחותה משנתיים – שזו התקופה הנדרשת למתנדב בשירות הלאומי על מנת להיחשב כמבוטח ע"פ החוק. (ניתן 09.07.12)




ביה"ד האזורי לעבודה: על המדינה להתייחס לטענה שתושבי הדרום והצפון מופלים ביחס לאפשרויות בחירה של נותני שירותי בריאות (חב"ר 9993-07-11)

המשיבה, אישה המתגוררת בטבריה והמבוטחת בקופ"ח כללית, הופנתה לביה"ח "פוריה" הקרוב לביתה, לשם ביצוע צנתור. בשל סירוב צוות ביה"ח לפרט בפניה את זהות הרופא המנתח, עברה המשיבה הצנתור בבי"ח "שיבא". המשיבה התבקשה לשלם לביה"ח 12,885 ₪ עבור הצנתור. קופ"ח סירבה לשאת בתשלום בטענה שע"פ חוק, זכות המבוטח לבחירת נותני שירותים מוגבלת לרשימת נותני שירות במחוז מגוריו. מבוטח שבוחר נותן שירותים ממחוז אחר, ללא אישור הקופה, דינו כמי שבחר לרכוש שירותי רפואה פרטית, שבעלותם עליו לשאת בעצמו. במסגרת החלטת ביניים קיבל ביה"ד האזורי לעבודה בת"א הטענה שהמדובר בשאלה עקרונית, האם ההסדר החוקי האמור אינו יוצר אפליה מובנית בין תושבי מחוז המרכז לבין תושבי צפון הארץ ודרומה, וזאת מבחינת אפשריות הבחירה העומדות לפניהם. ביה"ד קבע שמן הראוי שהמדינה, כרגולטור, תביע דעתה העקרונית בסוגיה זו. (ניתן 18.06.12)




כפר ורדים נ' שר האוצר (בג"צ 803,678/88): בשל פגיעה בעקרון השוויון התערב בג"צ בהחלטת שר האוצר והורה לו להכיר בכפר ורדים כיישוב "קו קדמי"

בג"ץ קיבל עתירת היישוב כפר ורדים להכיר בו כיישוב "קו קדמי". נטען כי היישוב הופלה לרעה וכי סירוב שר האוצר להכיר בו כיישוב "קו קדמי" הינו בלתי סביר ופסול. ביהמ"ש קיבל בעניין זה טענת היישוב כי מצבו זהה למצבו של היישוב מעונה, אשר הוכר בצדק כיישוב "קו קדמי". ביהמ"ש ציין כי הפליה, להבדיל מהבחנה, משמעותה מנהג שרירותי של איפה ואיפה, שאין לו הצדקה. לפיכך, ומטעמי של שוויון, נקבע שהדין שחל ביחס ליישוב מעונה יש שיחול גם ביחס לכפר ורדים. ביחס ליישוב אחר שנדון בהליך (עין-יעקב) נקבע כי לא הובאו עובדות לכך שהיישוב מופלה ביחס ליישוב אחר, ומשכך שלגבי יישוב זה העתירה נדחתה. (ניתן 18.07.89)




אלי ליפשיץ נ' שר הביטחון (בג"צ 6758/01): אין בכוחו של עקרון השוויון בכדי לחייב את שר הביטחון לפעול בניגוד לחוק

בג"ץ דחה עתירה של שאירים של חיילי מילואים של חיל האויר, כי יוחל עליהם הסדר של "מעין ביטוח חיים", המוחל על חיילי מילואים של החיל, השייכים לצוותי אוויר. ביהמ"ש דחה טענת המדינה שקיימת שונות רלוונטית בין חיילי מילואים השייכים לצוותי אויר, לבין חיילי מילואים אחרים, ולפיכך קיבל טענת העותרים שההסדר פוגע בעקרון השוויון ומפלה אותם לרעה. יחד עם זאת קבע ביהמ"ש שההסדר הונהג ע"י שר הביטחון בחוסר סמכות. לפיכך נקבע שגם אם ההסדר פוגע בעקרון השוויון, אין בכוחו של עקרון זה בכדי להצדיק החלת ההסדר הלא-חוקי על גורמים נוספים. לעותרים הזכות לדרוש את הפסקת החלת ההסדר, אך לא שהוא יוחל באופן רטרואקטיבי על אנשי מילואים נוספים. צוין שהימנעותו של ביהמ"ש מלהתערב עשויה להשאיר את ההפליה בעינה, אך מצב זה מתחייב מהאיזון בין עקרון השוויון לבין עקרון שלטון החוק. (ניתן 25.01.05)




ביהמ"ש העליון: יש להחיל עקרון איסור ניגוד עניינים על הליכי הקצאת אדמות מדינה של אגודות שיתופיות (ע"א 7094/10)

ביהמ"ש העליון דחה ערעור אגודה שיתופית "נחושה" על החלטת ביהמ"ש המחוזי שהתערב בהחלטת האגודה בדבר זהות המצטרפים החדשים לשורותיה והקצאת נחלות עבורם, מהטעם שההליך בוצע תחת ניגוד עניינים. נקבע שכאשר מדובר בהקצאת אדמות מדינה קיימת הצדקה מיוחדת להחלת העיקרון האוסר על ניגוד עניינים על אגודות שיתופיות, וזאת מבלי להכריע האם אגודות אלו הינן גוף דו-מהותי. ביהמ"ש קיבל עמדת ביהמ"ש קמא שחברי וועד האגודה פעלו באופן פסול לקידום עניינם של מקורביהם ובני משפחותיהם, ולהעדיפם על פני מועמדים מתאימים אחרים. בנוסף ציין ביהמ"ש שלמרות שיקול הדעת הרחב העומד לאגודה בנוגע לקבלת חברים, אין היא מוסמכת להעדיף בצורה מוחלטת את בני המקום וילדיהם בהקצאת קרקעות ביישוב. אימוץ קריטריון של "בן מקום" כקריטריון בלעדי להקצאת קרקעות אינו שוויוני, ויגרום לשימור קרקעות מדינה בידי פלח מצומצם של האוכלוסייה. (ניתן 18.04.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

הופרט נ' יד ושם (בג"צ 5394/92): הענקת אפשרות להנצחה פרטנית ב"יד-ושם" אין משמעותה הפליה על בסיס יכולת כלכלית

בג"ץ דחה עתירה כנגד הפעלתו של מפעל הנצחה בתשלום המתקיים במסגרת "מערת ההנצחה" שב"יד-ושם". העותר, ניצול שואה, טען, בין היתר, כי מפעל ההנצחה יוצר הפליה בין קרובי נספים בעלי יכולת כלכלית, לבין כאלו שאינם. ביהמ"ש ציין שככל שהתשלום הנדרש הוא גבוה יותר וככל שהשירות או טובת ההנאה שעל הפרק הם חשובים יותר, כך תגבר נטיית ביהמ"ש לראות בדרישת התשלום משום הפליה הפוסלת את דרישת התשלום. ברם, ביחס למקרה דנן נקבע ש"יד-ושם" מספק הנצחה מכובדת וראויה לכל קהילה שאנשיה נספו בשואה, בתנאים של שוויון מוחלט, במסגרת מפעלי ההנצחה הכלליים, ושמפעל מערת ההנצחה אינו אלא תוספת. נקבע שאין המדובר בהפליה וזאת מכיוון שאותה דרך הנצחה נוספת פתוחה לפני כל הרוצים בכך כנגד תשלום תמורה לפי תעריף השווה לכול. (ניתן 12.05.94)




בג"ץ דחה עתירה לביטול החוק המעניק חנינה למתנגדי תוכנית ההתנתקות (בג"ץ 1213/10)

בג"ץ דחה עתירה לביטול החוק להפסקת ביצוע גזרי הדין ויישום ההליכים המשפטיים בנוגע למי שהתנגד לתוכנית ההתנתקות, ולמחיקת הרישומים במרשם הפלילי של אותם גורמים. מרבית שופטי ההרכב נטו לקבל את טענת העותרים, מספר גורמים שבניהם אנשי רוח ומשפט, שהתוצאה הנגרמת ע"פ החוק היא קשה ואינה שוויונית, כיוון שהיא מייחדת קבוצה אחת בחברה הישראלית ומחריגה אותה מהדין הפלילי. יחד עם זאת ביהמ"ש לא ראה לנכון להכריע בשאלה זו. ביהמ"ש קבע, בדעת רוב, שחרף הקשיים שהחוק מעורר, וגם אם יש בו משום פגיעה בשוויון בפני החוק, שהחוק עומד בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק היסוד כבה"א וחירותו. נקבע שהחוק נחקק לתכלית ראויה, בין היתר לאיחוי הקרעים וקידום הפיוס בעם, והינו מקיים את מבחני המידתיות. משכך דחה ביהמ"ש טענת העותרים שלאור הפגיעה בחוק היסוד עליו להורות על ביטול החוק. (ניתן 23.02.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה הורה על ביטול הוראה בתקנות, המפלה מעבידים בתחום התעשייה והמלאכה (ע"ב 2248/07)

ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה דחה תביעת התאחדות המלאכה בישראל לחייב חברת "בלן שלטים וחותמות" לשלם דמי טיפול להתאחדות. ביה"ד קיבל טענת בעל החברה כי הוא חבר בארגון מעבידים אחר, ומכאן שיש לפטור אותו מתשלום דמי הטיפול. התובעת טענה שככלל במצבים אלו אכן קיים פטור מתשלום דמי טיפול לארגוני מעבידים, אלא שבתקנות ההסכמים הקיבוציים קיים סייג לפטור זה בכל הקשור לתשלום לארגון מעבידים בתעשייה או מלאכה. ביה"ד קבע שהסייג הקבוע בתקנה 3(11) (א) לתקנות יוצר אפליה פסולה הנוצרת כלפי מעבידים המשתייכים לענפי התעשייה או המלאכה, לעומת אלה בענפי המסחר והשירותים. בנוסף נקבע שהסייג עלול לחייב מעביד לשלם תשלום כפול לשני ארגוני מעבידים, ומכאן לפגוע בזכותו החוקתית להתארגנות. ביה"ד קבע שהסייג לפטור אינו חוקי, אינו סביר והינו פוגע בעקרונות הצדק, ומשכך הורה על ביטולו ועל דחיית התביעה. (ניתן 24.01.12)




ביהמ"ש המחוזי: מועצה אזורית רשאית לקבוע במכרז תנאי העדפה לטובת תושביה (עת"מ 1254-02-12)

ביהמ"ש המחוזי בנצרת דחה עתירת חברת ע.מ.ת כנגד תנאי במרכז של המועצה האזורית עמק המעיינות ושבו התמודדה, שעל פיו מוסמכת המועצה ליתן עדיפות למציע שהינו תושב המועצה, ובלבד שהצעתו לא תהיה גבוהה ב- 5% מההצעה הזולה ביותר. העותרת טענה שתנאי העדפה זה, אשר שולל את זכייתה במכרז שכן הצעתה היא הנמוכה ביותר, הינו תנאי לא חוקי הפוגע באופן בוטה בעקרון השוויון. ביהמ"ש קבע שהשתתפות העותרת במכרז, מבלי שתקפה חוקיות התנאי קודם לכך, מונעת ממנה האפשרות לתקוף אותו כעת. בנוסף קבע ביהמ"ש שמתוך חובתה הכללית של המועצה המקומית לדאוג לתושביה ולפרנסתם, הרי שהמועצה רשאית לקבוע תנאי העדפה במרכז וכי מתן הזדמנויות תעסוקה לתושבי המעוצה הינו שיקול לגיטימי בנסיבות העניין. נפסק שהעדפת תושב מקומי ובשיעור מתון אין בה משום תנאי פסול במכרז. (ניתן 21.02.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי הורה על ביטול מכרז לחכירת מגרשים לבניית יחידות דיור באזור הכפר ליפתא (עת"מ 8661-03-11)

ביהמ"ש המחוזי בירושלים קיבל עתירה כנגד ממ"י, רשות העתיקות ועיריית ירושלים והורה על ביטול מכרז לחכירת מגרשים לבניית יחידות דיור באזור הכפר ליפתא שבירושלים. ביהמ"ש קיבל עמדתם העקרונית של העותרים שההחלטה לצאת במכרז טרם הסדרת הליכי השימור בכפר, הינה החלטה שאינה תקינה. יתר על כן, העותרים טענו שהעברת האחריות לביצוע סקר השימור המקיף כקבוע בתנאיי המכרז, מהרשות ליזמים פרטים, אינה כדין ועלולה לפגוע באיכות שימור הכפר וביצועו. בעקבות דיון בביהמ"ש שונה תנאי זה ונקבע שהסקר יבוצע ע"י רשות העתיקות. ברם, השופט מרזל קבע ששינוי זה בתנאיי המרכז הינו שינוי הפוגע בזכויותיהם של מציעים פוטנציאליים שהיו ניגשים למכרז לו ידעו שהמשיבים יישאו בעלויות הסקר. נקבע שהמדובר בפגם מהותי במכרז, הסותר את עקרונות הליבה של דיני המכרזים ואת עקרון השוויון, ומכאן שדין המכרז להתבטל. (ניתן 06.02.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש העליון: תנאי סף במרכז שעל פיו הצעות תתקבלנה רק מבעלי נכסים בנצרת ולא מנצרת עילית אינו פוגע בשוויון (עע"מ 5525/11)

ביהמ"ש המחוזי בנצרת דחה עתירת חברות נדל"ן כנגד תנאי סף במכרז לשכירת משרדים ממשלתיים שעל פיו, הצעות תתקבלנה רק מבעלי נכסים בנצרת ולא בנצרת עילית. על החלטה זו הוגש ערעור לביהמ"ש העליון. בין היתר נטען כי תנאי הסף הינו בלתי סביר באופן קיצוני, אינו ענייני פוגע באופן חמור בעקרון השוויון. ביהמ"ש דחה העתירה. נקבע שהחלטת הממשלה לשמור על סטטוס קוו במיקום משרדים ממשלתיים בשתי הערים הינה סבירה, וכי תנאי הסף, שנועד למנוע מעבר יחידות ממשלתיות מנצרת לנצרת עלית ולהפך, תואם החלטה זו. נקבע שתנאי הסף מבטא העדפה מתקנת לגיטימית כלפי העיר נצרת, וזאת לאור הפערים הכלכליים בינה לבין נצרת עלית, ולאור הרצון לדאוג לכך שהעיר נצרת לא תוחלש מעבר למצבה הנוכחי. בנסיבות אלו נקבע שאין מדובר בפגיעה בשוויון. (ניתן 15.02.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בימ"ש השלום בירושלים ביטל כתב אישום שהוגש נגד שוטר בגין הטרדה מינית בשל אכיפה בררנית (ת"פ 8870-08)

בימ"ש השלום בירושלים קיבל בקשת נאשם, שוטר נגדו הוגש כתב אישום בגין הטרדה מינית, לביטול כתב האישום בשל אכיפה בררנית. ביהמ"ש קיבל טענת הנאשם בדבר פגיעה בעקרון שוויון והפלייתו לרעה לעומת נאשמים אחרים, וזאת לאור כך שמקרים דומים וחמורים מעניינו של הנאשם הובאו לדיון בפני ערכאה משמעתית ולא הוגש בעניינם כתב אישום. ביהמ"ש ציין שברור שכל תיק צריך להתברר בהתאם לנסיבותיו ואולם כאשר מתגלה שהתנהלות הרשות, ובעניין זה המחלקה לחקירות שוטרים, הינה מפלה ומנוגדת לעקרון השוויון, עליה לספק הסבר ענייני לכך. נקבע שהסבר שכזה לא ניתן. נפסק כי במצב בו ביהמ"ש מוצא שהגשת כתב אישום לוקה באכיפה בררנית, וכי קיום ההליך פוגע פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, מוסמך ביהמ"ש לתקן הפגיעה ע"י ביטול כתב האישום. (ניתן 20.11.11)




בג"ץ: נפגעי פוליו שלקו במחלה מחוץ לישראל אינם זכאים לפיצוי וקצבה לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו (בג"ץ 273/10)

ביה"ד הארצי לעבודה בירושלים דחה שתי בקשות להכרה בנפגעי פוליו אשר לקו במחלה טרם עלייתם לישראל, כנפגעי פוליו לצורך זכאות לפיצוי וקצבה לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו. על החלטות אלו הוגשה עתירה לבג"ץ. נטען כי צמצום תחולת החוק כך שיחול רק על מי שלקה במחלה בישראל, סותר את עיקרון השוויון. עוד נטען שיש לפצות העותרים גם אם לא לקו במחלת שיתוק הילדים בתחומי המדינה, שכן במחלת הפוסט פוליו הם לקו בתחומה. בג"ץ דחה העתירה תוך שקבע כי פרשנות העותרים מנוגדת ללשון החוק ולכוונת המחוקק. עוד נקבע כי ההבחנה בין מי שנפגע בחו"ל לבין מי שנפגע בישראל היא הבחנה עניינית-לגיטימית ומותרת, ואינה בגדר הפליה פסולה. (ניתן 02.09.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית משפט השלום פסק פיצויים לחייל שנמנעה כניסתו למסעדה עקב היותו לובש מדי צה"ל (ת"א 26484—05-10)

תביעת פיצויים נגד בעל מסעדת "אזאד" בחיפה בשל סירובו להכניס את התובע וחברתו למסעדה בשל עקב היות התובע לבוש מדי צה"ל. המחלוקת בתביעה אינה סביב עובדות האירוע אלא סביב פרשנות חוק איסור הפלייה במוצרים, שירותים וכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, והשאלה האם יש לראות ברשימת העילות הקבועות בחוק רשימה סגורה או לראותה כרשימה פתוחה בה ניתן לכלול מקרה של אי מתן אפשרות כניסה לחיילים לובשי מדים. השופט שר קבע כי רשימת העילות בחוק היא רשימה פתוחה וכי ראיית הרשימה כסגורה תהווה "מכת מוות לחוק". נפסק כי מניעת כניסה מהתובע מהווה הפרה של עיקרון השוויון הקבוע בחוק ובגינה יש לפסוק לתובע פיצוי בסך של 15,000 ₪. כן ציין השופט שר שלתובע קמו עילות נוספות שיכול היה לתבוע בגינן כגון היעדר תום לב והפרת חובה חקוקה.(ניתן 29/6/2011)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה נוספת לבג"ץ נגד חוק ועדות קבלה, המאפשר להפלות בקבלת מועמדים ליישובים קהילתיים (בג"צ 2504/11)

העותרים, ארגון זכויות האדם עדאלה ועותרים נוספים, מבקשים מבית המשפט העליון לבטל את החוק לתיקון פקודות האגודות השיתופיות אשר מאפשר לוועדות קבלה בישובים קהילתיים ובישובים חקלאים לסנן מועמדים המעוניינים להתקבל ליישובם. העותרים טוענים כי החוק הינו בלתי חוקתי שכן הוא פוגע בזכויות החוקתיות לכבוד, לשוויון, לפרטיות ולאוטונומיה האישית של הפרט בדבר בחירת מקום מגוריו. בנוסף טוענים העותרים, כי תכליתו הדומיננטית של החוק הינה לאפשר הפליה של קבוצות על רקע שהינו אסור על פי המשפט החוקתי, כגון על רקע לאום, וכי תכליתו המוצהרת של החוק לאפשר שמירה על הלכידות החברתית ביישובים אינה ראויה, שכן אין ליישובים הנדונים בחוק מאפיינים ייחודיים המצדיקים הליכי סינון כלשהם. (ניתן: 28.3.2011)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בימ"ש השלום: תביעה ע"פ חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים נמחקה בשל כך שהתובעים לא הצביעו על עילת אפליה (ת"א 24272-10-09)

התובעים, שני חברים שלא הורשו להיכנס למועדון, הגישו תביעה לבימ"ש השלום כנגד בעל המועדון, לפיצוי כספי ע"פ חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים. התובעים טענו שהם לא הורשו להיכנס למועדון בעוד שאנשים אחרים נכנסו ללא קושי. מנגד נטען שהתובעים נראו לסלקטור כשיכורים ומטעם זה הוחלט שלא להכניסם. ביהמ"ש ציין שתובע המבסס תביעתו ע"פ החוק אינו יכול להסתפק בציון העובדה שהוא לא הורשה להיכנס למקום ציבורי, אלא שעליו להצביע גם על עילת אפליה מהעילות המנויות בחוק, שבשלה נמנעה כניסתו. במקרה דנן נפסק שהתובעים לא עשו כן ומכאן שדין התביעה להימחק. ביהמ"ש השאיר בצריך עיון את השאלה האם רשימת העילות שבחוק הינה רשימה פתוחה, אך הדגיש שגם במצב כזה חייב תובע להצביע על עילת אפליה ספציפית. (ניתן 13.12.10)




בג"צ: החלטת משרד החינוך שלא לשפות את רשת אנקורי על תשלומי מע"מ בהם היא מחויבת אינה החלטה מפלה (בג"ץ 2979/09)

העותרת, חברה המפעילה בתי-ספר על-יסודיים מוכרים שאינם רשמיים, עתרה לבג"ץ כנגד החלטת משרד החינוך להפסיק לשפותה במסגרת תקצובו את מוסדות החינוך שלה, בעלות תשלומי המע"מ אותם היא נדרשת לשלם בשל היותה חברה למטרות רווח. העותרת טענה שההחלטה מפלה בינה לבין מוסדות חינוך המאוגדים כמלכ"רים שאינם מחויבים בתשלום מע"מ, שכן בפועל הם זוכים לתקצוב גבוה יותר. נקבע שתקצוב המשרד אינו אמור ליצור זהות מוחלטת בין המוסדות, לרבות ביחס לצורת ההתאגדות בה בחרו, ולהשלכותיה מבחינת מיסוי. בנוסף נקבע שהעותרת מבקשת ליהנות מיתרונות של תאגיד בעל אופי מסחרי ובמקביל לזכות להקלות מס כגוף ללא מטרות רווח, כך שקבלת העתירה תוביל דווקא להעדפה פסולה של העותרת ביחס למוסדות החינוך המאוגדים כמלכ"רים. העתירה נדחתה. (ניתן 24.11.10)




יובל נ' אוסם (עב 9931/04) : פיצויים בסך 20,000 ש"ח לתובע שהופלה בשל פרופיל צבאי

התובע הגיש תביעה כנגד חברת אוסם אשר לטענתו סירבה לקבלו לעבודה כמכין משלוחים בהסתמכה על הפרופיל הצבאי שלו, שהינו 64, כקריטריון יחיד וזאת למרות מצבו הבריאותי המצוין. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי דרישת אוסם שהתובע יציין את הפרופיל הצבאי שלו מהווה הפרה של סע' 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות האוסר מהמעביד לדרוש פרופיל צבאי. נקבע, כי דחיית התובע על הסף על אף שציין כי מצב בריאותו מצוין, אי עריכת מבחנים אינדיבידואליים, וקליטת עובדים אחרים בעלי פרופיל גבוה מוכיחים כי התובע אכן הופלה בשל הפרופיל הצבאי שלו. לתובע נפסקו פיצויים בסך 20,000 ש"ח. ניתן 27/8/2007

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את תביעתם של בני זוג נשואים לחישוב נפרד של המס על הכנסותיהם בחברה שבניהולה הם שותפים (עמה 1037/07)

לפי פקודת מס ההכנסה, הכנסותיהם של בני זוג ייראו הכנסה אחת לשם חישוב מס ההכנסה, דבר העשוי להגדיל את נטל המס המוטל על בני-זוג. אולם, לכלל זה נקבע חריג המאפשר לבני הזוג לתבוע, כי חישוב המס ייעשה בנפרד כל אימת שההכנסה של בן הזוג האחד היא בלתי תלויה במקור ההכנסה של בן הזוג השני. פקיד השומה לא נעתר לתביעת בני הזוג לחישוב נפרד, מאחר ולטענתו ההכנסות אכן תלויות זו בזו. בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את ערעורם של בני הזוג, בקבעו כי החישוב המאוחד פוגע באוטונומיה של הפרט, בזכותם של בני-זוג להתייחסות כאל שלמות, בלי שצירוף הכנסותיהם יבטל את ייחודם האישי, ובזכותם לשוויון למול נישומים שאינם בני זוג. מכיוון שעלה בידי בני הזוג להוכיח כי התמורה שכל אחד מהם מקבל משקפת את העבודה שהוא משקיע בעסק המשותף, אין להסכים לכך שרק בשל היותם בני זוג נשואים יהא עליהם לשלם מס בסכום שיעלה על זה שישלמו שני שותפים, שאין ביניהם קשר של זוגיות. (ניתן 30.12.09)




בית המשפט המחוזי פסק פיצוי של 30 אלף ש"ח לתושבי קצרין שלא הוכנסו למועדון בשל הפליה על רקע מקום מגוריהם (עא 198/09)

בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את ערעורם של שני צעירים בתביעה שהגישו נגד מועדון ה"ורטיגו" שבקיבוץ רמת דוד בקובעו, כי כניסתם למועדון נמנעה בשל הפליתם על רקע מקום מגוריהם בקצרין, בעוד חבריהם תושבי קיבוצים ומושבים הורשו להיכנס. בית המשפט המחוזי דחה את קביעת הערכאה קמא לפיה חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים אינו אוסר על הפליה על רקע מקום מגורים שכן עילות ההפליה המנויות בחוק מהוות רשימה סגורה. נקבע, כי כוונת המחוקק כעולה מדברי ההסבר להצעת החוק הייתה למנוע כל סוג של הפליה ולהקנות לכלל האוכלוסייה הזדמנויות שוות בהנאה ממוצרים, משירותים וממקומות המיועדים לציבור הרחב, ולכן גם הפליה על רקע מקום מגורים היא הפליה אסורה על פי החוק. (ניתן 9.11.09)




בית הדין הארצי לעבודה: עובד שהופלה בשכרו לעומת עובדים במצב דומה לשלו זכאי להחזר מלא של הפרשי השכר אותם לא קיבל (ע"ע 169/08)

המערער הינו עובד מדינה אשר יצא לתקופת שירות בחו"ל. בעת שהותו בחו"ל קיבל שכר על פי דרגה נמוכה מדרגתו בארץ, וזאת בהתאם לתקנון השירות בחו"ל. באותו זמן עובדים אחרים במעמדו בשרות המדינה אשר יצאו לשירות בחו"ל קיבל שכר בהתאם לדרגתם בארץ על אף האמור בתקנון. בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי המדינה הפלתה את המערער לעומת עובדים אחרים בקבוצת השוויון שלו וכי כיוון שגובה השכר נתון לשיקול דעת הרשות ואינו מוגבל בחוק, על המדינה לשלם למערער את מלוא ההפרש בין השכר שקיבל בפועל לבין השכר אותו היה מקבל לו נהגה המדינה כלפיו ללא הפליה.




התחיבות עיריית תל אביב שלא לאפשר הפליה בשיווק הדירות במתחם השוק הסיטונאי קיבלה תוקף של פסק דין (עת"מ 2365/08)

בית המשפט לעניינים מנהליים נתן תוקף של פסק דין להתחייבותן של עיריית תל אביב וחברת השוק הסיטונאי, שהן הבעלים במשותף של מתחם השוק הסיטונאי בתל-אביב, כי המתמודדים במכרז על רכישת המתחם יתחייבו לשווק את הדירות בו לכל המעוניין, ללא אפליה, כחלק מתנאי הרכישה. פסק הדין ניתן בעתירה של האגודה לזכויות האזרח כנגד העירייה וחברת השוק הסיטונאי שהוגשה בעקבות פרסומים על כך שיזמים, שארגנו קבוצות רכישה לאנשי היי-טק ושוק ההון בלבד מתמודדים במכרז על רכישת המתחם. ההתחייבות ניתנה לאחר שבדיון מתח בית המשפט ביקורת על הכוונה לאפשר למתמודדים במכרז להפלות בין רוכשי דירות פטנציאליים בעת שיווק המתחם. מצ"ב נוסח ההסכמה בין הצדדים וכן פסק הדין הנותן לה תוקף.


למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון שב ודחה את ההכרעה בחוקתיותו של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (בג"צ 6298/07)

בשנת 2002 קיבלה הכנסת את חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. בכך הוסדר לראשונה בחוק נוהל דחיית השירות בצבא לבחורי הישיבות שתורתם אומנותם, תוך יצירת הסדרים לעידוד ולקליטת אותם בחורי ישיבות שכן יחפצו להתגייס. בבג"ץ 6427/02 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' הכנסת נקבע בדעת רוב כי החוק מפלה ואינו עומד במבחני פסקת ההגבלה, אך על פי כן סבר בית המשפט כי לא ניתנה לחוק "הזדמנות ראויה להגשים את מטרותיו" וניתנה ארכה למדינה ליישם את החוק. ביולי 2007 וכמתבקש מלשון החוק האריכה הכנסת את תוקפו בחמש שנים נוספות ועל כך הוגשו העתירות החדשות. בית המשפט קובע כי למרות חמש השנים שעברו מאז חקיקת החוק עדיין לא הצטברו די נתונים שיאפשרו לקבוע סופית את חוקתיותו - בין השאר בגלל העיכובים הרבים שנתקלו בהם עד עתה המסגרות שנועדו לעודד את גיוסם של בחורי הישיבות או את שילובם בשירות לאומי אזרחי - ולכן דחו את המשך הדיון בעתירה בחמשה עשר חודשים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי ביטל חיוב תשלום בגין פינוי אשפה כיוון שחוק העזר אינו מבהיר כראוי את היקף החובה (עת"מ 7784-04-09)

המשיבה, עיריית קרית ביאליק, דרשה מהעותרת המסווגת כ"מפעל", לשלם לה בעבור קבלת שירותים של פינוי אשפה. העותרת הינה בעלת קניון מסחרי בתחום שיפוט המשיבה, ולטענתה דרישת התשלום הינה בלתי חוקית, בלתי סבירה ומפלה, ופינוי אשפה הינו בגדר חובה המוטלת על המשיבה כרשות מקומית וממומנת באמצעות כספי הארנונה. בית המשפט קבע, כי אף שעירייה רשאית לגבות תשלום עבור פינוי כמות אשפה חריגה, הרי שעליה לוודא כי הוראות חוק העזר אינן מפלות בין עסקים ואינן פוגעות בחופש התחרות, וכי הוא מיושם על ידה בצורה שאינה פוגעת בשוויון. נקבע, כי חוק העזר אינו מבהיר די הצורך את היקף החובה לשלם אגרה בגין פינוי אשפה חריגה ולכן לא ניתן לגבות תשלום מכוחו.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון אישר הגבלת מספר הנוסעים בעמידה בקוי אוטובוס בין עירוניים לעשרה (בג"צ 15247/06)

בעתירה להגבלת כמות הנוסעים בעמידה בתחבורה הציבורית העירונית והבין עירונית אישר בית המשפט את עמדת משרד התחבורה שהתחייב להגביל את מספר הנוסעים בעמידה בקווים הבינעירוניים לעשרה. עם זאת החליט בית המשפט לעת זו לא להתערב לשם הגבלת מספר הנוסעים בעמידה בקווים העירוניים. בית המשפט ציין, כי ראה לנכון להדרש לעתירה כיוון שנוסעי האוטובוסים אינם על פי רוב בין האמידים והעשירים ומן הראוי כי הרשויות יפעלו להשגת שוויון חברתי, כך שבדומה לנוסעי רכבים פרטיים גם נוסעי האוטובוסים יוכלו לנסוע בבטיחות וברווחה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לענינים מקומיים ביטל כתבי אישום על פתיחת חנות מעבר לשעות המותרות בשל אכיפה בררנית (ברמ702167/05)

כנגד הנאשם הוגשו שמונה כתבי אישום על שפתח חנותו מעבר לשעות המותרות ללא היתר. הנאשם הודה באשמה אך טען להגנה מן הצדק מאחר ושאר החנויות הסמוכות לחנותו גם הן היו פתוחות מעבר לשעות המותרות ללא היתר. בית המשפט קבע, כי טענת ההגנה מן הצדק מבוססת על אכיפה בררנית הפוגעת בשוויון, וכי היא עשויה לחול בכל מקום בו קיום הליך פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות. מאחר ובכל הארועים בהם ניתנו דוחו"ת לעסק של הנאשם לא ניתנו דוחו"ת לעסקים האחרים הפתוחים בסמוך, קבע בית המשפט, כי התבצעה אכיפה בררנית ועל כן עומדת לנאשם טענת הגנה מן הצדק ויש לזכותו.




בג"צ דחה עתירה נגד אי הכללת תרופת ההרבלימיד בסל הבריאות (בג"צ 434/09)

העותרים, חולה סרטן ועמותת אמ"ן המייצגת חולי סרטן מסוג מיאלומה נפוצה, טוענים כי אי הכללת תרופת הרבלימיד, שלטענתם מצילה חיים, בסל הבריאות, פוגעת בזכות לחיים, בזכות לבריאות ובזכות לשוויון, אינה סבירה ונובעת משיקולים זרים. בג"צ דחה את העתירה בקבעו כי לא הוכחה פגיעה בזכות חוקתית של העותרים, המקימה חובה על המשיבים לממן את התרופה הנדונה, וכי רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן תקום חובה חוקתית על רשויות המדינה לממן תרופה פרטנית מסוימת. כן נקבע, כי אי הכללת התרופה בסל הבריאות אינה נוגדת את הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, וכי בית המשפט אינו יכול להורות על אימוצה של שיטת תעדוף תרופות אחת על פני אחרת, כל עוד אמות המידה של השיטה הננקטת תואמות את הוראותיו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי ומבוססות על שיקולים ענייניים וסבירים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט דחה עתירה הדורשת להתיר שירותי רפואה פרטית בבתי חולים ממשלתיים (בג"ץ 4325/02)

העותרים מבקשים מבית המשפט להורות על התקנת כללים שיאפשרו הפעלת שירותי רפואה פרטיים בבתי החולים הממשלתיים ובכללם שרותי בחירת רופא מנתח בתשלום. נקבע, כי בתי החולים הממשלתיים אינם קניינו הפרטי של איש ואינם ספקי שירותים פרטיים, וכי לא ייתכן כי בבית חולים ממשלתי המחוייב לתת שירות לכלל המטופלים תרחף אפשרות ההפליה בין מטופל מן המניין לבין מטופל המממן שירותים אלה באופן פרטי. בית המשפט דוחה את העתירה בקבעו, כי לעותרים אין זכות קנויה לשנות מן היסוד את פניה של מערכת שירותי הבריאות הקיימת במדינת ישראל, וכי באם המדינה מעוניינת לשנות את המצב הקיים, מן הראוי כי הדבר יעשה בחקיקה ראשית.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון דחה עתירה כנגד הפליה בקצבת נכות בין נכים שהגיעו גיל זקנה וקבע כי הפגיעה בשוויון היא מידתית ולתכלית ראויה (בג"צ 1662/05)

בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע שתיקון מס' 54 לחוק ביטוח הלאומי, המגביל את תחולתן של הוראות מיטיבות חדשות רק לנכים שהגיעו לגיל זקנה החל מיום 1.1.2002 אומנם פוגע בזכות החוקתית לשוויון, אך הפגיעה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. נקבע, כי הפגיעה בשוויון היא מידתית ולתכלית ראויה שכן הברירה הייתה בין הגבלת תחולת החוק לנכים שהגיעו לגיל זקנה מתאריך מסוים, לבין אי חקיקת החוק בכלל בשל אי עמידה במגבלות תקציביות. לדברי בית המשפט, החלטה אחרת תביא למצב בו תימנע המדינה בעתיד מלחוקק חוקים מיטיבים מתוך ידיעה כי אין דרך להגביל את תחולת ההטבה בזמן. כן, נקבע שסעיף תחולה דומה שנקבע בהסכם בדבר גמלת ניידות הינו סביר ומבוסס על שיקולים ענייניים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עמותת שיח חדש, למען השיח הדמוקרטי נ' שר התשתיות הלאומיות (בג"צ 244/00): שינויי ייעוד קרקע אשר הוחכרה למטרה חקלאית יעשה ללא התניה בהסכם או בפיצוי

עמותת הקשת הדמוקרטית המזרחית, הגישה עתירה לבג"צ בעקבות החלטת מנהל מקרקעי ישראל, כי שינוי ייעודה של קרקע חקלאית, מקרקע שהוחכרה לקיבוצים ומושבים למטרה חקלאית, לקרקע שתיועד לצורכי בניה, יעשה בתמורה לפיצוי בגין השבת הקרקע, שיחושב על פי שווי הקרקע לאחר שינוי ייעודה. לטענת עמותת הקשת הדמוקטית באופן זה הבניה על גבי הקרקעות תכניס הון רב לקופות הקיבוצים והמושבים ובכך תעמיק את הפערים בחברה. הפיצוי יעניק טובות הנאה יקרות ערך לחוכרי הקרקעות על חשבון קופת הציבור ולפיכך ההחלטה איננה סבירה. בג"צ קבע, כי קרקע אשר ניתנה למטרה חקלאית ומעוניינים לשנות את ייעודה, יש להחזירה לרשות המדינה או לקרן הקיימת בישראל ללא התניה בהסכם או בפיצוי.




בית הדין האזורי לעבודה: רשימת עילות איסור ההפליה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה היא רשימה סגורה לצורך אחריות פלילית מכוח החוק (פ 413/07)

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ביטל כתב אישום נגד חברת קייטרינג ומנהלה, בגין פיטורי עובדת בשל מחלת עור המהווים, לפי כתב האישום, הפליה שלא ממין העניין בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. השופטת טרכטינגוט קבעה, כי איסור ההפליה בחוק אינו משתרע על פני כל טעם הפליה שהוא, אלא רק על אלו המנויים בסעיף 2(א),וכי אין ללמוד מסעיף 2(ב) האוסר על הפליה עקיפה, על קיומה של עילת הפליה כללית. אף כי בתי דין אחרים לעבודה קבעו מפורשות, כי רשימת העילות בחוק אינה סגורה, מצמצמת השופטת קביעה זו למישור האכיפה האזרחי של החוק, וקובעת כי במישור הפלילי יש לפרש את סעיף 2(ב) לחוק פרשנות שעולה בקנה אחד הן עם תכלית החוק והן עם זכויות הנאשם, ולכן אין לקרוא לתוך הסעיף עילת הפליה כללית כשכוונת המחוקק לא מצביעה על כך.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי: הפליה שרירותית בכניסה למועדון אינה מזכה בפיצוי מכוח חוק איסור הפליה במצרכים ובשירותים (בר"ע 478/08)

בערעור לבית המשפט המחוזי בי-ם, בוטל פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, אשר פסק פיצוי לזוג שהופלה בכניסתו למועדון אייזן בירושלים. נפסק כי חוק איסור הפליה במצרכים ובשירותים אינו אוסר על הפליה שרירותית, וכי על מנת שתצמח עילת תביעה על פיו יש להראות כי הפגיעה נעשתה בשל ההשתייכות לאחת מהקבוצות המנויות בחוק, שהינן קבוצות חלשות ומקופחות, שחבריהן סבלו מהפליה היסטורית בשל השתייכותם הקבוצתית. בעובדות המקרה לא הוכח כי סירוב הכניסה נבע מהשתייכות התובעים לקבוצה המנויה בחוק. בית המשפט ציין, כי יתכן שהפליה שרירותית באספקת שירות מקימה עילת תביעה מכח עקרונות חוזיים ונזיקיים כלליים, מכוח חובת תום הלב או מכוח ח"י כבוד האדם, אך התובע לא העמיד תביעתו על עילות אלה.




בית המשפט לתביעות קטנות פסק את מלוא הפיצוי שבסמכותו בסך 17,800 ש"ח עקב הפליה בכניסה למועדון "אייזן" שבירושלים ( תק 005059/07)

מארחת מועדון "אייזן" לא הסכימה להכניס התובע ורעייתו למועדון בטענה כי אינם מופיעים ברשימת המוזמנים למרות שחבריהם נכנסו באותו ערב ללא הזמנה מראש. ביהמ"ש מוצא כי הוכחה הפלייה אסורה עפ"י חוק איסור הפלייה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים ופוסק את מלוא הפיצוי שבסמכותו בסך 17,800 ש"ח. בית המשפט מוסיף כי לו היה זה בסמכותו היה פוסק פיצוי של 50,000 ש"ח.




בית המשפט העליון דחה תביעת פיצוי של נפגעי גזזת ( בג"ץ 11674/05)

העתירה ענינה בחוק לפיצוי נפגעי גזזת, אשר בא לפצות אנשים שטופלו בעבר באמצעות הקרנה כנגד מחלת הגזזת וחלו לאחר-מכן כפועל יוצא מן ההקרנות. שר הבריאות חתם בזמנו על צו המורה להוסיף לרשימה שבתוספת מחלה נוספת – גידולים שפירים בבלוטת התריס אולם, הצו לא פורסם ברשומות, ועד היום לא נכללת המחלה ברשימה, כיוון שלא נמצא לכך כיסוי תקציבי.העותרים טוענים כי הימנעות מקידום הצו גורמת עוול לחולים מפלה אותם לרעה ופוגעת בזכויותיהם. על-אף הטיעונים הללו ביהמ"ש דחה את העתירה בטענה כי "מקום בו מדובר בענייני בריאות, האיזון עשוי להיות קשה במיוחד. ההבחנה בין הזכאי לזה שאינו זכאי עשויה להיות קשה וכואבת. אך בהתחשב באופיו של החוק נשוא דיוננו ובגישה המרוסנת המחייבת את בית המשפט עת שדנים אנו במדיניות כלכלית ובשיקולים תקציביים, לא מצאנו עילה להתערבותנו".



בית הדין האזורי לעבודה ביטל כתבי אישום בשל אפליה בהעמדה לדין בגין עבודה בשבת (פ 1121/01)

הוגש כתב אישום כנגד חברות אשר מפעילות חנויות מסוגים שונים משום שהעבידו עובדים ביום שבת. לטענת הנאשמות, מתבצעת אכיפה בררנית לחוק שעות עבודה ומנוחה, כאשר לא נשלחים פקחים לעסקים הזהים במהותם לעיסקיהם ולא מוגשים כנגד בעלי עסקים אלו כתבי אישום. בית הדין קבע כי הימנעות המאשימה מלאכוף את החוק ברשות ציבורית פגעה באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות, ומכאן שיש לבטל את כתבי האישום.




בג"צ קיבל עתירה שהוגשה בגין סכסוך בין מתנחלים על רכוש "נטוש" בשטחים ( בג"ץ 7943/05 )

מדובר בעתירה של תושבי שכונת מודיעין עילית כנגד החלטת הרשות המקומית להקצות קרקע ולתת היתר בנייה, לצורך הקמת ישיבה על קרקע בשטחים שהוכרזה כרכוש נטוש, בעוד שיועדה להקמת טיפת חלב ומרפאה שכונתית. נקבע כי נפל פגם בולט באי קבלת הסכמתו של הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי, כמו-כן נפגעה זכות השוויון של העותרים הואיל ונמנעה מבעלי עניין אחרים לבקש כי המגרש יוקצה להם. משכך, הוחלט להוציא צו מוחלט לביטול היתר הבניה ולבטל את ההחלטה על ההקצאה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה עתירה לסיוע בשכר לימוד לסטודנטים במכללות

סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה, שאינם מתוקצבים על ידי המדינה, אינם זכאים לקבל "מענק מאזן" כך ששכר הלימוד שלהם יושווה לשכר הלימוד שאותו משלמים סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, אשר המדינה משתתפת בתקציבם באמצעות תקצוב על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

סוגי זכויות

שוויון
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם