המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

הפליה בשל מין > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
ביה"ד האזורי לעבודה: ההגנה מפני אפליה מחמת זהות מגדרית הינה חלק בלתי נפרד מההגנה מפני אפליה מחמת מין (סע"ש 791-06-13)

טרנסג'נדרית שפוטרה מעבודתה כחונכת תלמידות דתיות בתחום המתמטיקה, תבעה את מעסיקה לפיצויים על יסוד הטענה שהיא פוטרה מחמת נטייתה המינית וזהותה המגדרית. הנתבע טען שהפיטורים נעשו לאור חריגת התובעת מתפקידה. השופטת איצקוביץ מביה"ד האזורי לעבודה בת"א קבעה שההגנה מפני אפליה מחמת זהות מגדרית הינה חלק בלתי נפרד מההגנה מפני אפליה מחמת מין, הקבועה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. לגופו של עניין קבעה השופטת שעל-אף שנראה כי התובעת אכן חרגה מתפקידה כחונכת, הרי שהנתבע לא הצליח להוכיח כי הפיטורים לא נעשו משיקולים פסולים. עם זאת, נציגי הציבור בהליך קבעו כי הראיות מלמדות שפיטורי התובעת נבעו משיקולים ניהוליים ועניינים. לאור האמור נדחתה טענת האפליה ברוב קולות. נפסק שהתובעת תפוצה בכ- 6,600 ₪ וזאת בגין כשלים בהליך השימוע ואי תשלום תשלומים שונים כגון דמי הבראה ופיצויי פיטורים. (ניתן 13.05.14)




ביה"ד לעבודה פסק פיצויים לעובדת רשות המים שהופלתה על רקע היותה אישה (ס"ע 47003-12-11)

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קיבל תביעתה של בכירה ברשות המים כנגד הרשות, וקבע שהיא הופלתה על רקע מינה. התובעת טענה שהיא לא קודמה ולא הועלתה לדרגה בכירה, בשל היותה אישה. ביה"ד קיבל טענת התובעת, בין היתר על סמך נתונים שהוצגו, כגון כך שמאז הקמת הרשות גדל מספר העובדים בדירוג של חוזה בכירים מ- 5 בשנת 2006 ל- 11, בעוד שרק אישה אחת נמצאת בדירוג זה. השופטת גילצר קבעה שהאפליה ברשות המים זועקת לשמיים נוכח קידומים של הגברים וקיפוחן של הנשים, וכי ברשות המים השתרשה תרבות ארגונית של הפליית נשים. עוד נקבע שנציבות שרות המדינה אינה פועלת כנדרש לאכיפת חקיקת השוויון ולקידום השוויון השירות הציבור. נפסק שהתובעת זכאית לתשלומים שונים הנובעים מזכויות סוציאליות המגיעות לה כעובדת בכירה, ולפיצוי בסך 50 אלף ₪ בגין ההפליה. (ניתן 17.6.13)




בג"ץ ביטל החלטת ביה"ד השרעי לפיה לא ניתן למנות בוררת-אישה במסגרת הליך גירושין המתנהל בפני ביה"ד (בג"צ 3856/11)

בג"ץ קיבל עתירה כנגד החלטת ביה"ד השרעי לערעורים, לפיה לא ניתן למנות בוררת-אישה במסגרת הליך גירושין המתנהל בפני ביה"ד. השופטת ארבל קבעה שחובתו של ביה"ד השרעי לפעול ע"פ עיקרון השוויון בין המינים וכן חוק שיווי זכויות האישה. הודגש שאת החריגים שבסעיפים 5 ו-7 (ג) לחוק, העוסקים במינוי תפקיד דתי או שיפוטי וכן התערבות בדיני היתר ואיסור לנישואין וגירושין, יש לפרש בצמצום. במובן זה נקבע שתפקיד של בורר לפי חוק המשפחה העותמאני אינו "נכנס" תחת חריגים אלו. עוד צוין שעל ביה"ד לפעול בהתאם לעקרון השוויון כך שאם קיימת אסכולה מקובלת בדין הדתי המתיישבת עם עיקרון השוויון, על ביה"ד הדתי להעדיפה על אסכולה אחרת שאינה מתיישבת עם העיקרון. נפסק שהחלטת ביה"ד בטלה ושהדיון יחזור לביה"ד להמשך בוררות, תוך מתן אפשרות לעותרת לבחור בוררת אישה מטעמה. (ניתן 27.6.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לתביעות קטנות פסק פיצויים לטובת גברים שהופלו על רקע מגדר בכניסה למועדון (ת"ק 29382-01-11)

שני גברים אשר כניסתם למועדון נמנעה מהם, בעוד שבמקביל נכנסו למועדון נשים רבות ומספר גברים שהגיעו עם בנות זוג, תבעו המועדון ע"פ חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים. ביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים קיבל טענת התובעים כי הם הופלו על רקע מגדר. השופט טננבוים קבע שלאור נסיבות המקרה ניתן להבחין בהעדפה ברורה של המועדון לכניסת נשים. ביהמ"ש ציין שהנתבעת לא הציגה רשימת מוזמנים לגבות טענתה שהכניסה למועדון הייתה למוזמנים בלבד. עוד צוין שהנתבעת לא הביאה לעדות את הסלקטורית ולא הציגה תמונות ממצלמות האבטחה שפעלו באזור. נקבע שנסיבות אלו מעבירות את נטל ההוכחה לכתפי הנתבעת להראות שהיא לא הפלתה התובעים – נטל אשר היא לא הצליחה להרים. נקבע שכניסת התובעים למועדון נמנעה מהם באופן פסול בשל היותם גברים. ביהמ"ש פסק פיצויים לטובת התובעים, בסך 12 אלף ₪. (ניתן 31.10.12)




בימ"ש לתביעות קטנות: חב' קדישא תפצה אישה בגין הפלייתה בטקס ההלוויה של אביה (ת"ק 33424-02-12)

התובעת, בתו של מנוח, תבעה את חב' קדישא לפיצוי ע"פ חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים וזאת בגין הפלייתה במהלך טקס הלווייתו של אביה. התובעת טענה שהרב שניהל הטקס דרש מהנשים ללכת בסוף השיירה בעוד שהגברים הלכו בראשה, ואף הפריד בין נשים לגברים ברחבת ההספדים באופן כזה שהתובעת וחמשת אחיותיה נאלצו לשבת מאחור, רחוק מגופת המנוח, ורק שני אחיה הורשו לשבת בסמוך לה. בנוסף, הרב לא אפשר לתובעת לשאת דברי הספד על אביה וזאת בניגוד מוחלט לרצון המשפחה. בימ"ש לתביעות קטנות בבאר שבע קיבל התביעה וקבע כי הרב הפלה התובעת בשל היותה אישה. בין היתר נקבע שההפרדה בין נשים לגברים אינה מתחייבת מאופי השירות וכי כל אדם זכאי לקיים את לווית בן משפחתו ע"פ מנהגיו. נקבע שחב' קדישא תשלם לתובעת פיצויים בסך 31,900 ₪. (ניתן 15.06.12)




ביהמ"ש העליון: מדיניות קביעת גיל מינימאלי שונה לגברים ולנשים בכניסה למועדון הינה מדיניות מפלה מטעמי מין (רע"א 8821/09)

ביהמ"ש העליון קיבל ערעור על פסיקת ביהמ"ש המחוזי בפתח-תקווה, וקבע שמדיניות קביעת גיל מינימאלי שונה לגברים ולנשים בכניסה למועדון, הינה מדיניות מפלה מטעמי מין. נקבע שחוק איסור הפליה מגן גם על גברים הסובלים מהפליה פסולה, וכי מדיניות המועדון מנוגדת להוראות החוק. ביהמ"ש דחה טענת המועדון כי המדובר בהפליה מטעמי גיל, שאינה אסורה מפורשות בחוק. ביהמ"ש דחה גם את קביעת ביהמ"ש המחוזי שהצדיק ההבחנה בין גברים לנשים בעניין זה, בכך שקבע שמתוך "ניסיון החיים" עולה שגברים צעירים נוטים יותר להתנהגות בלתי ראויה וכי נשים מתבגרות נפשית מוקדם מגברים. ביהמ"ש ציין שהמדובר בהדבקת סטיגמה שמשמעתה חיזוק "מעגל הקסמים" המנציח ההפליה. במסגרת ההחלטה התגלעה מחלוקת בין שופטי ההרכב ביחס לשאלת נפקותו של עקרון השוויון בספירה הפרטית. נפסק שבהתאם להוראות החוק יפוצה המערער בסך 20 אלף ₪. (ניתן 16.11.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ : על שר הדתות לשקוד על מינוי נשים לכל מועצה דתית שתורכב מכאן ואילך (בג"צ 7068/10)

במסגרת עתירה נגד מינוי המועצה הדתית בראשון לציון טען העותר בין השאר כנגד אי מינויה של אשה למועצה הדתית. לטענת השר, המשיב 1, החובה ליתן ביטוי הולם לייצוג נשים בגופים ציבוריים, אינה חלה בגופים נבחרים או שמינוים הוא מעשה מרכבה פוליטי, ולכן אף כי ראוי ליתן ייצוג לנשים במועצות דתיות, אין חובה שבדין לעשות כן. כיוון שהנושא לא עמד במוקד הדיון ולא נכלל בצו על תנאי, לא נתן בית המשפט החלטה בעניין, אך הביע דעתו, כי כיוון שהמועצה הדתית אינה גוף נבחר וייצוגיותה חלקית בלבד, והואיל ונשים הן בבירור חלק חשוב ומרכזי בציבור הנזקק לשירותי הדת, ראוי כי בכל מועצה דתית שתורכב מכאן ואילך, על השר לשירותי דת ושאר הגופים הממנים לשקוד על מינוי נשים.(ניתן ב31.5.2011)




בית הדין הארצי לעבודה: בנסיבות חריגות לא תחול התיישנות על טענות הפליה (ע"ע 533-09)

המערערות עבדו אצל המשיבה, שירותי בריאות כללית עד שיצאו לפנסיה מוקדמת מכוח תוכנית פרישה שהנהיגה המשיבה. בתביעה שהגישו לביה"ד האזורי נטען שהסעיף בהסכמי הפרישה בטל מחמת היותו מפלה וכן כי הן זכאיות לפיצוי כספי. בית הדין האזורי דחה על הסף את תביעותיהן של המערערות 1-23 מחמת התיישנות. בית הדין הארצי קבע שבנסיבות מקרה זה שעניינו בהפליה אסורה מטעמי מין שבוצעה באופן גורף ולאורך זמן רב אין לראות בעיכוב בהגשת התביעות כוויתור מצד המערערות על זכותן המהותית לשוויון. נקבע, כי בנסיבות דנן ניתן להחיל את עקרון תום הלב הדיוני על טענת ההתיישנות שהיא טענה דיונית, ולפיכך מנועה המשיבה מלהעלות טענת התיישנות כלפי המערערות. בנוסף לא חלה התיישנות על התביעות כיוון שבגיל 60, המועד בו החלה המשיבה להפלותן, נוצרה למערערות עילת תובענה עצמאית. לאור האמור הוחלט שעל תביעתן של המערערות 1-23 לא חלה התיישנות והיא הוחזרה לדיון בביה"ד קמא.(15/6/11)




עתירה לביטול החרגת עובדות סיעוד ממוסד הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה (בג"ץ 4007/11)

ארגוני זכויות אדם עתרו נגד סעיף 1לא(3) לחוק עובדים זרים לפיו תוצאנה עובדות הסיעוד מאחריות המוסד הממונה על זכויות העובדים זרים בעבודה. לטענת העותרים החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות היסוד של העובדות, ובהן הזכות לשוויון והזכות לכבוד, אינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה, ולכן אינו חוקתי. זאת ועוד, נטען כי כיוון שרוב העובדות בתחום הסיעוד הינן נשים מפלה החוק האמור על רקע מין ופוגע בגרעין של זכות השויון. בנוסף, החרגתן של עובדות הסיעוד מהווה השפלה ופגיעה בכבוד האדם. עוד נטען שהחוק סותר את משפט זכויות האדם הבינלאומי. לכן, מתבקש בית המשפט להורות על בטלות הסעיף הנ"ל. (25/05/2011)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לעניינים מנהליים חייב את המדינה בתשלום רטרואקטיבי לנכה צה"ל עקב מדיניות מפלה ופסולה שחלה בעבר (עת"מ 2503-08)

העותר, נכה צה"ל, עתר לביהמ"ש לעניינים מנהליים כנגד החלטת המדינה שלא לשלם לו מענקי דמי ביגוד באופן רטרואקטיבי, משנת 1986 ועד 2005. נטען שהמדובר באפליה פסולה מחמת מין, שכן המענקים הוענקו עד שנת 2005, ע"פ הוראות אגף השיקום, רק לנכות צה"ל. המדינה הסכימה שמדובר באפליה ואולם ציינה שבבסיסה עומדים שיקולים תקציביים שכן מספר נכות צה"ל נמוך משמעותית ממספר הנכים. בנוסף טענה המדינה שתוצאת האפליה צריכה להיות בטלות ההוראה המפלה ולא מתן זכות לעותר. ביהמ"ש דחה טענות המדינה וקבע שחובתה לנהוג בשוויון גם כאשר מדובר במתן הטבות מכוח הוראות מינהל פנימיות. עוד נקבע ששיקולי תקציב אינם יכולים להצדיק אפליה, גם אם משמעות הדבר קיצוץ בחלק מההטבות בכדי להתגבר על האפליה. נפסק שכאשר המדינה קובעת מדיניות מפלה בהענקת זכות, תוצאת האפליה הינה הענקת הזכות באופן שוויוני. העתירה התקבלה. (ניתן 25.11.10)




בג"צ דחה על הסף עתירה למינוי אישה כמנהלת בית הדין הרבניים (בג"צ 5720/10)

בעתירה ביקשו הארגונים העותרים כי בג"צ יורה על מינוי אִשה לתפקיד מנהלת בתי הדין הרבניים, וכן קבלו על כך שבוועדה הבוחרת מצויה אישה אחת בלבד מתוך חמישה חברים, ואין בכך ייצוג הולם. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, בקובעו, כי בנוגע למינוי אישה כמנהלת בתי הדין העתירה מוקדמת מדי שכן הוועדה טרם בחנה לגופם את המועמדים וכן טרם בחנה לגופה את השאלה האם ניתן למנות אישה לתפקיד לפי הוראות סעיף 13. בית המשפט ציין כי לאחר החלטת הוועדה יוכלו המערעים לפנות שוב לבית המשפט במידת הצורך. בנוגע לסעד השני נקבע, כי העותרים לא מיצו הליכים טרם הפנייה לבית המשפט, שכן לא פנו למשיב בנוגע להרכב הוועדה. כמו כן, העותרים לא פירטו מדוע לדעתם מינוי אישה אחת מבין חמישה חברים בוועדה איננו מהווה ייצוג הולם. (ניתן 17.8.10)




בג"צ: גבר שאינו עובד לא יוכר כעקרת בית לצורך תשלום ביטוח לאומי (בג"ץ 1046/09)

העותרים הם בעל ואישה המבקשים להחיל על העותר, היושב בבית ואינו עובד, את הוראות חוק הביטוח הלאומי המתייחסות ל"עקרת בית", ולפטור אותו מתשלום דמי ביטוח לאומי. לטענתם,מאחר שהחובה לשלם דמי ביטוח לאומי עבור גבר שאינו עובד מוטלת, בפועל, על האישה העובדת, ובהתחשב בכך ששכרן של נשים נמוך בממוצע משכרם של גברים, יש בהסדר הקיים פגיעה בחופש העיסוק של אותן נשים, ושל גברים המעוניינים לעבוד במשק הבית. בית המשפט דחה את העתירה בקבעו, כי החוק אינו פוגע בחופש העיסוק אלא לכל היותר, ניתן לטעון לפגיעה מסוימת בקניין - ובכל מקרה מדובר בפגיעה מידתית ומאוזנת. אף אם נוסח החוק פוגע בשוויון, הוא מוגן מפני תקיפה חוקתית בשל סעיף שמירת הדינים בח"י כבוד האדם, ושינויו אפשרי רק באמצעות תיקון חקיקה. עם זאת דחה בית המשפט את עמדת המשיבים לפיה הסעיף נועד לתת העדפה מתקנת לנשים וקבע, כי החוק משקף את המציאות כפי שהיתה בעת חקיקתו, כאשר לאישה יועדו תפקידי אם ורעיה, וציין כי הגיעה העת לשקול שינויו. (ניתן 15.8.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ הורה לממשלה לצרף אישה לוועדת טירקל הבוחנת את אירועי המשט (בג"צ 5660/10)

בעקבות אירועי המשט החליט ראש הממשלה על הקמתה של וועדת טירקל לבחינת האירועים. הרכב הוועדה לא כלל ייצוג לנשים. ארגוני נשים עתרו בדרישה למינוי נשים לוועדה כמתחייב בסעיף 16ג לחוק שיווי זכויות האישה, הקובע, כי בכל מינוי ועדה ציבורית חלה חובת ייצוג הולם לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסיה. בעתירה נטען, כי המשיבים לא מיצו את האפשרויות לאיתור מועמדות ובכך לא עמדו בנטל המוטל עליהם. כן נטען, כי הפגם שדבק בוועדה הינו מהותי, כי ההתעלמות מדרישות החוק בנוגע לייצוג הולם היא שיטתית וכי יש לעוקרה מהשורש ולהביא ליישום החוק. בג"צ נתן צו מוחלט המורה לממשלה לדון בצירופה של לפחות אשה אחת כחברה נוספת בוועדה. נקבע, כי במידה ויוצע המינוי ל-5 נשים שהתפקיד לא הוצע להן עד כה וכולן תסרבנה לקבלו – תצא הממשלה בכך ידי חובתה לפי חוק שווי זכויות האישה. מצ"ב העתירה והצו(ניתן 12.8.10)


למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לתביעות קטנות: כניסה חינם לנשים במועדונים מהווה אפליה פסולה על רקע מיני (ת"ק 3043-09)

התובע קיבל בדואר האלקטרוני ממארגן מסיבות הזמנה למסיבה שבה נכתב "נשים חינם וסושי גם" וכי לבנות שיירשמו באתר "פייסבוק" תותר כניסה חינם עד השעה 23.15. לטענת התובע הכנסת נשים חינם מהווה הפליה פסולה והפרסום הוא פרסום מפלה. בית המשפט קיבל את טענת התובע וקבע, כי מדובר בהפליה האסורה על פי חוק איסור הפליה במצרכים ובשירותים. ההבחנה בין נשים לגברים לצורך ההטבה אינה הבחנה רלבנטית ואין לראות בה העדפה מתקנת המותרת על פי חוק. נהפוך הוא, הבחנה זו מנציחה את התפיסה המפלה כלפי נשים, לפיה הגברים הם המפרנסים והעובדים והם הצריכים להזמין את הנשים על חשבונם. לתובע נפסק פיצוי בסך 1,500 ש"ח. (ניתן 9.5.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה עתירה חוזרת נגד מינוי גבר למנכ"ל הרשות למלחמה בסמים (בג"צ 5158/09)

העותרת, יעל ארן, עתרה לבג"צ בגין מינויו החוזר של המשיב 3 לתפקיד מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול וההמנעות מלמנותה לתפקיד. מינויו החוזר של המשיב בא לאחר שמינויו הראשון נפסל על ידי בג"צ, שקבע, כי בהחלטת המינוי הראשונה לא הוענק משקל ראוי לחובת הייצוג ההולם. באשרו את המינוי החוזר קבע בית המשפט, כי לא נפל פגם בהליך החוזר שכן הגורם המחליט רשאי היה לתת בכורה בשיקוליו לכך שבתוך הרשות קיים ייצוג רחב לנשים (המישור האנכי), אף כי קיים מיעוט של נשים במשרות מנכ"ל בתאגידים ציבוריים (המישור האופקי), וכן כיוון שכישורי המועמד שנבחר לתפקיד עולים על כישורי העותרת. (ניתן 7/1/2010)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי אב עובד הוראה זכאי לתשלום "תוספת אם" (עב 6271/06)

התובע , מורה במערכת החינוך היסודי, אב לשתי בנות, טוען כי המדינה אינה משלמת לו "תוספת אם" כפי שמשלמת לאם עובדת הוראה בהיקף משרה זהה וכי אי תשלום "תוספת האם" נעוץ אך ורק במינו ומהווה אפליה פסולה מחמת מין. בית הדין קבע, כי "תוספת האם" הינה "זכות הורית" אשר התובע זכאי לה באותה מידה בה זכאית לתוספת עובדת הוראה אם, ואי הענקתה נוגד את סעיף 4ב לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. עוד קבע בית הדין, כי התובע זכאי לתוספת אף כי אישתו עובדת במשרה חלקית, וכי יש להחיל את הזכאות רטרואקטיבית מיום מתן פסק הדין בעניין סעדון בו ניתנה לראשונה החלטה דומה כנגד המדינה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון ביטל מינויו של מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים בשל אי קיום חובת הייצוג ההולם (בג"ץ 5755/08)

העותרת הציעה מועמדות לתפקיד מנכ"לית הרשות הלאומית ללחימה בסמים ואלכוהול. ועדת איתור דרגה את העותרת במקום הראשון מבין המועמדים והמליצה על מינויה לתפקיד, אך למרות ההמלצה החליט ראש הממשלה למנות לתפקיד מועמד גבר. בית המשפט קיבל את העתירה שהוגשה באמצעות שדולת הנשים בקבעו, כי עקרון הייצוג השוויוני לא נשקל כראוי בהליך המינוי. נקבע, כי את הייצוג ההולם יש לבחון הן אנכית (בכל הדרגות במשרד הרלוונטי), והן אופקית (בדרגה הרלוונטית בכל המשרדים). לעניין הערכת כישורי המועמדים קבע בית המשפט, כי במידה שקיים פער בין כישורי המועמדים המובילים יש לבחון האם הפער אינו נובע מההפליה המגדרית אותה בא החוק לתקן. בית המשפט ביטל את המינוי והורה לראש הממשלה לבחון מחדש את המועמדים בהתאם להנחיות פסק הדין בתוך שלושה חודשים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ הורה למדינה לקבוע נוהל ליישום ראוי של סעיף 6(ג)1 לחוק שיווי זכויות האישה המחייב ייצוג הולם לנשים בגופים ממשלתיים (בג"ץ 2475/09)

עמותת איתך וסינגור קהילתי הגישו עתירה נגד שר הפנים כיוון שהרכב הועדה שמונתה על ידו לבחינת איחוד הערים רמלה ולוד, לא כלל אף אישה, אלא שלושה גברים יהודים בלבד. בעתירה נטען, כי הדבר עומד בניגוד לסעיף 6(1) לחוק שיווי זכויוית האישה, המחייב יצוג הולם לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה, וכי יש למנות לוועדה אישה ערבייה. במסגרת דיון בבקשה לצו ביניים קבע השופט רובינשטיין שעל המדינה לקבוע נוהל ליישומו הראוי של סעיף 6(ג)1 לחוק שיווי זכויות האשה כיון שהדבר חיוני לקיום דבר המחוקק וגם ראוי ערכית. עם זאת נמנע בית המשפט מלהוציא צו ביניים, הן כיון שעקב העתירה מינה משרד הפנים אישה יהודיה להרכב הוועדה, והן לאור העובדה שועדה מסיימת את עבודתה. בית המשפט הורה למדינה לדווח על התקדמותה בקביעת הנוהל תוך ששים יום.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין האזורי לעבודה: הנזק שיגרם לילדים כתוצאה מהחלפת גננת בהריון במהלך השנה אינו מצדיק את פיטוריה (עב 5050/04)

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבל את תביעתן של שתי גננות בגין פיטוריהן בשל הריונן, וקבע כי הנזק שיגרם לילדים כתוצאה מהחלפת גננת במהלך שנת לימודים מתגמד מול הפגיעה באישה המפוטרת בשל הריונה, וכי פיטורין בשל שיקול זה מהווים הפליה פסולה בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. כן נקבע כי הריון אינו נחשב נתון רלבנטי המחייב גילוי בעת קבלה לעבודה, אלא אם הרלבנטיות מתחייבת מאופיו וממהותו של התפקיד המוצע, וכי דרישות התפקיד של גננת אינן כוללות איסור על כניסה להריון. לכן, אי גילוי דבר ההריון בראיון העבודה אינו מהווה הפרה של חובת תום הלב במשא ומתן. בנוסף לפיצויים בגין נזק ממוני פסק בית המשפט לכל אחת מהתובעות פיצויים בסך 40 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק.




בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע שהעדפת בעלי כושר לדיינות במכרז עוזרים לדיינים מהווה הפלייה פסולה מטעמי מין (בש"א 2007/08)

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את בקשתה של עמותת מרכז צדק לנשים וקבע כי אין מקום למתן עדיפות לבעלי כושר לדיינות במכרז לאיוש משרות עוזרים משפטיים בבתי דין רבניים. בית המשפט פסק כי יש מקום לדרוש מעוזר משפטי לדיין ידע ספציפי ורחב היקף בתחומים הרלוונטיים במשפט העברי, אך אין מקום להעדפה של בעלי כושר לדיינות דווקא. לאור זאת, נקבע כי מכיוון שנשים אינן יכולות להיות בעלות כושר לדיינות בשל מינן, מתן העדפה לבעלי כושר לדיינות מהווה הפליה פסולה בשל מין בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ועל כן יש לשנות את תנאי המכרז בהתאם.




בעקבות עתירה לבג"צ התחייבו חברת האוטובוסים אגד וחברת הפרסום כנען לפרסם תמונות של נשים מועמדות על אוטובוסים בירושלים (בג"צ 9460/08)

חברת כנען שהיא זכיינית הפרסום על גבי האוטובוסים של אגד סרבה לפרסם את המודעות בטענה כי קיים איסור גורף של חברת אגד על פרסום תמונות נשים על גבי אוטובוסים בירושלים. הרשימה המתמודדת פנתה באמצעות המרכז לפלורליזם יהודי ליו"ר וועדת הבחירות השופט אליעזר ריבלין, אשר סרב להורות על פרסום המודעות. משכך, פנתה הרשימה לבג"צ ובמעמד זה שינו אגד וכנען את דעתן והתחייבו לפרסם את המודעות. אף כי לא נדרש להכריע ציין בית המשפט בפסק דינו כי התרשם כי העתירה נשענת על עילה מוצקה. מצ"ב פסק הדין והעתירה


העתירה


בית הדין האזורי לעבודה קבע כי מורים-אבות זכאים לאותן תוספות שכר בשל הורות שמקבלות אמהות-מורות (עב 000570/05)

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע כי זכאותם השווה של אבות להטבות הוריות מכוח סעיף 4ב(2) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה חלה לא רק על קיצור שעות עבודה כטענת הנתבעת, אלא גם על תוספות כספיות הניתנות כתחליף לקיצור שעות העבודה.




בית הדין הארצי לעבודה ביטל את מעמדה של הסתדרות המורים החרדית עקב הפליה מגדרית ( עב 9/07)

בתביעת ארגון הגננות החרדיות כנגד הסתדרות המורים החרדית החליט בית הדין הארצי לעבודה לבטל את מעמדה של הסתדרות המורים בשל סירובה לקבל לשורותיה נשים כחברות וכן בשל היותו ארגון "מטעם" שאינו דמוקרטי. בית הדין הכיר בארגון הגננות החרדיות כארגון עובדים, אך קבע כי אינו ארגון יציג. לגננות ניתנה האפשרות לבחור האם להצטרף להסתדרות המורים בישראל או להגדיל את אירגונן ע"י צירוף חברות נוספות לארגון גננות חרדיות במטרה להקנות לו מעמד של ארגון עובדים יציג כלפי רשת הגנים.




בג"צ דחה עתירות שעניינן השוואת זכויות הפנסיה של אלמנים לפנסיית השארים שזכאיות לה אלמנות (2911/05)( 4948/03)

מדובר בשתי עתירות שאוחדו, הראשונה עוסקת באי חוקתיות ביטול חוק השוואת זכויות פנסיה לאלמן ולאלמנה, ובפגיעה בזכות היסוד של אלמנים לשוויון, שנוצרה עקב הביטול האמור. בג"צ דחה את העתירה וקבע כי הפגיעה בשוויון שנגרמה בשל ביטול חוק השוואת הזכויות עומדת בתנאי פסקת ההגבלה, וכי אין בחוק שביטל את השוואת הזכויות פגם חוקתי המצדיק את בטלותו. העתירה השנייה הינה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי שהורה לבטל את ההסדר הפנסיוני לאלמנים, בשל היותו בלתי שוויוני ומפלה בין אלמנים לאלמנות בנוגע לפנסיית שארים ובכך נוגד את תקנת הציבור. בג"צ דחה את העתירה כנגד הביטול וקבע כי ההסדר מפלה ופוגע בערך השוויון. הפגיעה רעה וקשה במיוחד כיוון שמדובר באפליה מגדרית, שמקורה בתפיסות חברתיות מיושנות לפיהן האישה מפרנסת משנית, כך שלפטירתה אין השפעה ממשית על הקופה המשפחתית, משום שהגבר שהתאלמן הוא ממילא המפרנס העיקרי. ניתנה לכל הגורמים הנוגעים בדבר שהות של ששה חודשים לגיבוש הסדר שוויוני שיחול מאותו מועד ואילך.




בג"צ דחה עתירה למנות אישה בדואית לוועדת גולדברג בשל שיהוי מהותי (בג"צ 3974/08)

בג"צ דחה עתירת העותרות בשל שיהוי מהותי, שכן לוועדה הוקצבה חצי שנה להגשת הצעת מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, ואילו עתירת העותרות לאי מינוי אישה בדואית לוועדה הוגשה לאחר חמישה חודשי פעילות הוועדה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד הארצי לעבודה קיבל את ערעורה של עובדת וחייב את המעבידה בתשלום פיצויים על הפרת חוק עבודת נשים בגין פיטורים של עובדת בסמוך לאחר חופשת הלידה

השאלות המרכזיות בהן דן בית הדין הן פרשנותו ובחינת תכליתו של סעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, אשר קובע איסור על פיטורי עובדת בתקופה שלאחר תום חופשת הלידה והפרת המעבידה את הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. בית הדין קבע למערערת פיצוי בעל שני ראשים: פיצוי על אובדן השתכרות בפועל, ופיצוי בעל מימד הרתעתי, שעניינו בהפסד ההזדמנות לחזור לעבודה ולהוכיח את יכולותיה של העובדת.




בג"צ נתן החלטת ביניים בעתירה על ההפרדה באוטובוסים בין גברים לנשים (בג"ץ 746/07)

בעתירה טוענים העותרים כי אין מקום להפעלת קוי מהדרין בטרם הוסדרו כדין, וכי יש לבצע בדיקה עובדתית באשר לצורך בהם וקביעת אמות מידה להפעלתם. בנוסף טענו טענות משפטיות הנוגעות לפגיעה בעקרון השויון, חופש המצפון והחופש מדת, ולאפליה. בהחלטת הביניים קורא בג"צ להקמת פורום חדש שיבדוק את המצב העובדתי ואת לקחי השנים שחלפו, ויתן המלצות "בגדרי סובלנות ושכל ישר"

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין הארצי לעבודה: אי תשלום שכר שווה בניגוד לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד אינו מהווה בהכרח הפליה לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (עע 1156/04)

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי אף שתשלום שכר נמוך יותר לעובדת המבצעת אותה עבודה כמו העובד נוגד את חוק שכר שווה לעובדת ולעובד ומזכה את העובדת בהפרשי שכר, קבלת פיצוי על פי חוק שוויון ההזדמנויות, המאפשר פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון, דורשת רמת הוכחה גבוהה מזו הדרושה על פי חוק שכר שווה. על מנת להוכיח הפליה מכח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה על העובדת להביא ראשית ראיה לכך שהשוני בשכר קשור סיבתית למינה, שכן הוכחת ההפליה מצידו של מעביד גוררת אחריה אחריות שסנקציה עונשית בצידה.




פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
פיטוסי נדב נ' B-IN בוגין ספורט סנטר בע"מ: פיצוי למדריך כושר בשל פיטוריו מחמת מינו (עב' 8704/06)

התובע הועסק על ידי הנתבעת כמדריך מכון כושר ופוטר מעבודתו עקב רצונה של הנתבעת להחליפו במדריכה, וזאת בשל ריבוי המדריכים ממין זכר. לטענת התובע פוטר שלא כדין בשל מינו. בית הדין קיבל את התביעה וקבע, כי מדובר בהפליה אסורה מטעמי מין בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. נקבע, כי עובד אינו נדרש להראות כי שקילתו של שיקול פסול הייתה הגורם היחיד או המרכזי שהביא לקבלת ההחלטה כנגדה הוא יוצא. לכן, אף כי יתכן שהיו לנתבעת סיבות נוספות לפטר את התובע, הרי שאמירתה של מנהלת התפעול לפיה התובע פוטר בשל מינו מהווה ראשית ראייה כי שיקול זה נשקל על ידי הנתבעת בגבשה את החלטתה, והנתבעת לא עמדה בנטל לשכנע כי התובע פוטר רק בשל תפקודו הלקוי. בית הדין פסק פיצוי לתובע בסך 30,000 ₪.(ניתן- 27/12/07)




סימי נידם נ' ראלי חשמל ואלקטרוניקה בע"מ (ע"ב 1576/99): פיצוי עובדת בגין הפליה בשכר מחמת מינה

התובעת, מוכרת מוצרי חשמל קטנים, הגישה תביעה כנגד מעבידתה לתשלום הפרשי שכר ופיצויים. לטענתה במשך כל תקופת עבודתה הופלתה בשכר בשל מינה לעומת גברים שביצעו את אותה עבודה (מכירת מוצרי חשמל קטנים) או עבודה שוות ערך (מכירת מוצרי חשמל גדולים) והרוויחו שכר גבוה יותר. בנוסף, לטענתה בעקבות פנייתה לתיקון ההפליה זכתה ליחס עוין מהנתבעת, שכרה לא הועלה ועל כן נאלצה להתפטר. בית הדין לעבודה, לאחר שמינה מומחה לניתוח עיסוקים מטעמו, דחה את הטענה שהתובעת הופלתה לעומת גברים שמכרו מוצרי חשמל גדולים, שכן עבודת מכירה שכזו אינה שוות ערך למכירת מוצרים קטנים, אך קבע, כי התובעת אכן הופלתה בשכרה לעומת גברים שמכרו מוצרים קטנים. לפיכך הוחלט כי התובעת זכאית להפרשי שכר ופיצויים בהתאם לחוק שכר שווה ובהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.(ניתן- 3/11/03)




מ"י- משרד התמ"ת נ' חברת השמירה בע"מ( פ 80/04): עבירת הפליה בקבלה לעבודה הינה עבירת אחריות קפידה

המאשימה הגישה כתב אישום נגד הנאשמת, חברת שמירה. אשר דחתה את מועמדותה של המתלוננת לתפקיד בודקת ביטחונית בשל היותה אישה דתייה, בניגוד לחוק שיווין הזדמנויות בעבודה. בית הדין לעבודה קיבל את עמדת המדינה וקבע כי אין מדובר בעבירה מנהלית אלא בעבירת אחריות קפידה, וממילא היו הנאשמים מודעים להתנהגותם העבריינית. כן נפסק כי גם חברת השמירה נושאת באחריות לעבירה, שנעברה על ידי מנהליה בעת מילוי תפקידם. בגזר הדין דחה בית הדין את בקשת החברה להימנע מהרשעה פלילית ולהסתפק בעונש של אשמה ללא הרשעה, שכן אפשרות כזו קיימת רק לגבי אדם פרטי. על הנאשמת הוטל קנס בסך 25 אלף ₪, וכן תשלום פיצוי כספי למתלוננת בסך 5,000 ש"ח. (ניתן 24/2/08)


גזר הדין


אתי יוסף נ' מיקוד בע"מ (ע"ב 2344/06): פיצוי תובעת בשלושים אלף ש"ח בגין הפלייה בשל הורות

התובעת אם לשני ילדים פעוטים התקבלה לעבודה בחברת שמירה וכשהופנתה לאתר השמירה בקניון ירושלים נדחתה על ידי קצין הביטחון בטענה שהיא אם לילדים ועל כן אינה מתאימה. בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי החלטתו של הקב"ט היוותה הפליה פסולה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות לעבודה, שכן התובעת עמדה בנתוני הסף לתפקיד ונפסלה רק בשל היותה אם לשני פעוטים. התובעת קיבלה את מלוא הפיצוי אותו תבעה בסך 30,000 ₪ בגין הפלייתה מחמת הורות.(ניתן 4/11/2007)




ההסתדרות הכללית ואח' נ' המועצה הדתית יבנה (סק 1101/01): חיוב מועצה דתית להשיב את יו"ר ועד העובדים במועצה לעבודתה לאחר שפוטרה בעת חופשת הלידה

המבקשת 1 שהינה ארגון עובדים והמבקשת ה 2 שהינה יו"ר ועד עובדי המשיבה טוענות כי המשיבה, מועצה דתית, ניסתה להדיח את המבקשת 2 מתפקידה בחוסר תום לב הפוגע מוחשית בתנאי העבודה ובחופש ההתארגנות תוך כדי ניצול עובדת היותה בחופשת הלידה ופגיעה בשוויון ההזדמנויות שלה. לטענת המשיבה העובדת נהגה בצורה רשלנית הגובלת בפלילים ולכן הודחה. בית הדין לעבודה החליט כי המשיבה פעלה בניגוד להסכם הקיבוצי ולעקרונות המשפט המנהלי החלים על גופים ציבוריים, וכן בניגוד לחוק עבודת נשים וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ולכן דינה להתבטל. נקבע, כי מכיוון שמדובר בסכסוך קיבוצי אין להיעתר לפיצוי כספי ועל המשיבה להחזיר את המבקשת לתפקידה כיו"ר הועד. (תאריך: 23/7/2003)




סעדון נ' מדינת ישראל (300301/97): יש להעניק זכות הורית המוקנית לאם גם לאב

מכוח הסכם קיבוצי למורים במשרד החינוך אם לילדים מתחת לגיל 14 זכאית לקבל תוספת שכר וכאשר ילדיה מתחת לגיל 5 היא זכאית לתוספת מעונות. התובע הינו עובד הוראה אצל הנתבעת ותובע לקבלת זכות הורית זו מכיוון שרעייתו אינה זכאית לתוספות אלו במקום עבודתה. בית האזורי לעבודה החליט כי יש לקבל את התביעה, שכן אי הענקת הזכות לשכר ולמעונות לתובע מהווה אפליה פסולה אשר תנציח את הסטריאוטיפ שלפיו הטיפול בילדים ובבית צריך להיות על שכמה של האישה בלבד, במקום להטיל אחריות על גידול הילדים על האב והאם כאחד. לכן נדחתה טענת הנתבעת, כי ההוראה מהווה הפליה מתקנת לנשים שכן יישומה רק על נשים ימנע את התקדמותן וינציח את הסטריאוטיפים הנוגעים למעמדן.(ניתן 30/9/01)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

נבו נ' בית הדין הארצי לעבודה (בג"צ 104/87): הבחנה בין המינים בגיל הפרישה מהווה הפליה פסולה

בית המשפט העליון פסק שסעיף 6 בחוקת הפנסיה (הקובע גיל פרישה לפנסיה 65 שנה לגבר ו 60 שנה לאישה) יוצר הסדר מפלה הפוגע בזכותן של נשים להשתתף באורח שוויוני במעגל העבודה. סעיף זה נוגד את תקנת הציבור ולפיכך דינו להתבטל.




שדולת הנשים נ' ממשלת ישראל (בג"צ 453/94) : יצירת שוויון לנשים במגזר הציבורי מחייבת מדיניות אקטיבית של חתירה לייצוג הולם

בג"צ פסק כי רעיון ההעדפה המתקנת נגזר מעיקרון השוויון ועיקרו הוא בהעמדת אמצעי של מדיניות משפטית להשגת השוויון כנורמה חברתית תוצאתית. השופט מצא קבע כי יש לבצע שוויון מעשי במגזר הציבורי תוך הענקת יחס מועדף לבני הקבוצה החלשה לשם הגעה לייצוג הולם. לאור זאת ביטל בית המשפט מינוים של דירקטורים גברים שמונו ללא התחשבות נאותה בחובת הייצוג ההולם




שדולת הנשים נ' שר העבודה (בג"צ 2671/98) : חובת ייצוג הולם לנשים גם היכן שאין חוק מפורש

בג"צ פסק כי גם מקום בו אין חובה מפורשת בחוק, חלה על גופים ציבוריים החובה לעשות ככל אשר בכוחם להשגת ייצוג הולם לנשים בגופים ציבוריים. השופט חשין הדגיש כי במשפט הישראלי קיים מארג חוקים רחב אשר עוסק בביעור ההפליה נגד נשים. מארג זה יוצר נורמה כללית המשתרעת מעבר להוראות החוק הספציפית ומכוחו חלה החובה האמורה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

אליס מילר נגד שר הבטחון ואח' (בג"צ 4541/94) - בית המשפט חייב את חיל האוויר לשקול מועמדותן של נשים לקורס טייס.

בית המשפט העליון דן בשאלה האם סירוב צה"ל לגייס נשים לקורס טיס מהווה אפליה כנגד נשים ובחן האם לעניין גיוס לקורס טיס קיימת שונות רלוונטית בין גברים לנשים המצדיקה את האפליה. השופטים מצא, שטרסברג-כהן ודורנר בדעת הרוב סברו כי במקרה דנן אין שונות רלוונטית המצדיקה את האפליה, ואילו השופטים קדמי וטל סברו כי אין להתערב בשיקולי התכנון של רשויות צה"ל ובשיקוליו התקציביים, וכי די בשיקולים אלה כדי לקיים שונות רלוונטית.




סוגי זכויות

שוויון
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם