המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

הפליה בשל לאום > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
בימ"ש השלום חייב אל-על בתשלום פיצויים לאזרח ערבי אשר עלייתו למטוס נמנעה ממנו שלא כדין (תא"מ 2887-10-12)

התובע, אזרח ישראלי-ערבי, תבע את חברת אל-על לקבלת פיצויים בגין הפלייתו בניגוד להוראות חוק איסור הפלייה במוצרים ושירותים. במסגרת חזרה מטיול בבולגריה הוכנס התובע לעמדת בידוק בנמל התעופה בסופיה, שם נדרש להתפשט לשם בדיקה. בתום הבדיקה הוצמד לתובע מלווה שהלך עימו בשטח הנמל. לאחר שהתובע הלין על השפלתו לא התיר לו הקב"ט לעלות לטיסה וגרם לו לפספס אותה, למרות שהתובע לא נקט באלימות. בימ"ש השלום בבית שאן קבע שהתובע עוכב ללא הסבר, בניגוד לשאר הנוסעים. נקבע שהמדובר בראייה המקימה חזקה שהנתבעת הפלתה התובע בניגוד להוראות החוק. ביהמ"ש דחה טענת הנתבעת שחוק הטייס מעניק לה חסינות בנוגע לנזק הנגרם כתוצאה מהפעלת סמכותה. נקבע שפעולה שנועדה לגרום נזק במזיד, אינה חוסה תחת החסינות, ושהנתבעת פעלה בחוסר סמכות. נפסק שהנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 32 אלף ₪. (ניתן 13.05.14)




ביהמ"ש המחוזי: לא יתכן שמדינת ישראל תצטייר כמי שמונעת כניסה מאזרחים אירופאים רק בשל מוצאם האתני (עת"מ 28118-05-14)

ביהמ"ש המחוזי מרכז קיבל עתירה שהגישה אזרחית שבדיה ממוצא אריתראי, כנגד החלטת משרד הפנים שלא לאפשר כניסתה לישראל. החלטת המשרד נבעה מהחשש כי העותרת תבקש להשתקע בישראל. העותרת נעצרה והושמה במתקן המסורבים בשדה התעופה. השופט יעקב קבע שפקידי המשיב פעלו בעניין בשרירותיות ובחוסר סבירות קיצוניים. ביהמ"ש דחה עמדת המשיב כי מתוך דברי העותרת ניתן היה להבין שברצונה להשתקע בארץ. ביהמ"ש התייחס לכך שלעותרת 2 בנות בשבדיה וכן שברשותה כרטיס טיסה חזרה. השופט קבע כי העותרת, כאזרחית שבדיה, רשאית להיכנס לישראל ללא אשרה, ושלא יתכן שמדינת ישראל תצטייר בעולם כמי שמונעת כניסה אליה מאזרחים אירופאים אך ורק בשל מוצאם האתני. ביהמ"ש הורה כי העותרת תיכנס לישראל ללא כל תנאי, ככל תייר אחר, וכן שהמשיב ישלם לעותרת את הוצאותיה בסכום כולל של 25,000 ₪. (ניתן 19.05.14)




ביהמ"ש הצבאי ביהודה הורה על ביטול כתבי אישום שהוגשו כנגד בני משפחה ערביים מחמת אכיפה בררנית (1553/11)

התביעה הצבאית הגישה כתבי אישום כנגד בני משפחה ערביים תושבי דרום הר חברון, אשר היו מעורבים באירוע אלימות כנגד חברי משפחה יהודיים. במסגרת הדיון התברר שגם חברי המשפחה היהודיים נקטו באלימות במסגרת האירוע, ואולם שכנגדם לא הוגשו כבתי אישום. השופט ויגיסר מביהמ"ש הצבאי ביהודה דחה טענת הנאשמים כי פעלו להגנה עצמית. בנוסף נקבע שהתביעה הוכיחה שהנאשמים ביצעו המיוחס להם. עם זאת, ביהמ"ש קיבל טענת הנאשמים בדבר אכיפה בררנית וזאת מהטעם שכנגד חברי המשפחה היהודית טרם הוגשו כתבי אישום. לפיכך, וחרף חומרת העבירות, קבע ביהמ"ש שבנסיבות דנן אין מקום להעמיד הנאשמים לדין, ובוודאי שלא להרשיעם. נפסק שאין להשלים עם הפגיעה בתחושת הצדק שבהרשעת הנאשמים, כאשר הצד השני כלל אינו מועמד לדין. ביהמ"ש הורה על ביטול כתבי האישום. (ניתן 31.12.13)




בימ"ש השלום: אדם ממוצא ערבי שהופלה בכניסה למועדון יפוצה בסך של 30 אלף ₪ (תא"מ 20135-01-13)

התובע, אדם שלא הורשה להיכנס למועדון, תבע את בעלי המועדון והאחראיים על קיום המסיבה, לפיצוי ע"פ חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. התובע טען שלא הוכנס למועדון בשל היותו ערבי. לתמיכה בטענותיו הציג התובע סרטון שצולם על-ידו. הנתבעים טענו שהתובע לא הורשה להיכנס מהטעם ששמו לא הופיע ברשימות המוזמנים. מאוחר יותר טענו שהתובע ביקש להיכנס ללא תשלום. לאור הגרסאות השונות של הנתבעים, אי-הבאת עדים מרכזיים מטעמם ולאור הדברים שהוצגו בסרטון, קיבל השופט הדר מבימ"ש השלום בת"א את גרסת התובע. ביהמ"ש דחה טענת הנתבעים שהתובע הוא "תובע סדרתי" המנצל ההליך המשפטי לעשיית עושר. הובהר שהחלטת התובע לעמוד על זכויותיו מבורכת, שכן בכך הוא פועל גם לטובת אחרים שחרף הפלייתם אינם עומדים על זכויותיהם. הנתבעים חויבו בתשלום פיצויים בסך 30 אלף ₪. (ניתן 14.05.14)




בג"ץ דחה עתירת חקלאים ערביים שהופלו בתחום הקצאת מכסות לייצור ושיווק ביצי מאכל לאחר שהמדינה התקינה תקנות שנועדו לתקן ההפליה (בג"ץ 3815/08)

העותרים, חקלאים בני האוכלוסייה הערבית, עתרו לבג"ץ כנגד הפלייתם בתחום הקצאת מכסות לייצור ושיווק ביצי מאכל. בעקבות הגשת העתירה הכירה המדינה בקיומה של ההפליה הנטענת והחלה לפעול לתיקונה באמצעות התקנת תקנות חדשות, שקבעו מכסות הטלה נוספות על אלה הקיימות, והכירו בעדיפות שצריכה להינתן לחקלאים מהאוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בהקשר לחלוקתן. לאור האמור הוחלט על דחיית העתירה. עם זאת, לאור כך שהמצב בפועל עדיין אינו מניח את הדעת נקבע כי ראוי שהרשויות יוסיפו לשקוד לתיקון ההפליה ההיסטורית – ולו בהיבט התוצאתי – בהקצאת מכסות גידול. עוד צוין שראוי שהמדינה תבחן בנפש חפצה האם ישנם צעדים נוספים שהיא יכולה לקדם לצורך שילוב חקלאים בני אוכלוסייה ערבית בענף הלול. (ניתן 23.6.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בימ"ש השלום פסק פיצויים בסך 40 אלף ₪ לאדם שלא הורשה להיכנס למועדון בשל היותו ערבי (תא"מ 37491-04-12)

התובע, ערבי אזרח ישראל, שכניסתו למועדון "אלנבי 40" נמנעה ממנו לאחר שנדרש להציג תעודת זהות בפני המאבטח בכניסה, תבע את בעלי המועדון ע"פ חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים. הנתבעים טענו שהתובע היה שרוי בגילופין ודיבר באופן תוקפני, ולכן לא הורשה להיכנס. השופט שקד מבימ"ש השלום בת"א קבע שאין חולק שנמנע מהתובע להיכנס למועדון וכי הוא נמנה עם אחת מהקבוצות הנזכרות בסעיף 3(א) לחוק, שכן הוא משתייך ללאום הערבי ולדת המוסלמית. לפיכך, ולאחר שנקבע שהנתבעים לא הצליחו להרים נטל ההוכחה כי לא הפלו התובע, הוחלט על קבלת התביעה. השופט התייחס, בין היתר, לכך שהנתבעים לא הביאו את המאבטח לתת עדות לתמיכה בטענותיהם, ושהם נמנעו מלהציג את סרטי הצילום ממצלמות האבטחה המצויות בכניסה למועדון. נפסק שהנתבעים ישלמו לתובע פיצויים בסך 40 אלף ₪. (ניתן 23.5.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין אפליית אזרחים ערביים בנמלי תעופה (ת"צ 39713-07-11)

ביהמ"ש המחוזי בנצרת דחה בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד רשות שדות התעופה, השב"כ וחברות התעופה הישראליות, בעניין פגיעה הנגרמת לאזרחים ישראלים, בני הלאום הערבי, כתוצאה מבידוק ביטחוני מפלה בנמלי התעופה בישראל. ביחס לטענת המבקשים כי נהלי הבידוק הביטחוני מפלים האוכלוסייה הערבית פסקה השופטת מוניץ שאין בידי ביהמ"ש המחוזי לבחון הטענה שכן רק שופטי ביהמ"ש העליון מוסמכים לעיין בכללי הבידוק הביטחוני. נקבע שיש להמתין להכרעת בג"צ בעניין זה. בנוסף דחה ביהמ"ש טענת המבקשים כי המציאות מגלה פרקטיקה של אפליית אזרחים ערבים בנמלי התעופה. נפסק שביהמ"ש אינו יכול לקבוע כעובדה, על-סמך מקרים פרטניים, שכלל האוכלוסייה הערבית בישראל מופלת לרעה בהליך הבידוק הביטחוני. נקבע שתובענה ייצוגית אינה הכלי המתאים לברור העניין, ושלכל מבקש האפשרות להגיש תביעה אישית בגין הפלייתו. ביהמ"ש פסק הוצאות בסך 75 אלף ₪ לטובת המשיבים. (ניתן 10.12.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ: אין הצדקה להכביד על תושבי קבע שאינם אזרחים בעת שינוי רישום מען במרשם האוכלוסין (בג"ץ 6825/07)

האגודה לזכויות האזרח ועותרים נוספים עתרו לבג"ץ כנגד הקשיים שמערים משרד הפנים על תושבים שאינם אזרחים בהליך שינוי מענם במרשם האוכלוסין. לאור העתירה קבע משרד הפנים נוהל להסדרת העניין. העותרים ביקשו לבטל הנוהל הואיל והוא לוקה בפגמים ומפלה לרעה בין תושבי קבע לבין אזרחים. בג"צ דחה העתירה ופסק שהמשרד רשאי להבחין בין אזרחים לבין תושבים לעניין רישומם במרשם. עם זאת, בג"ץ פירש בצמצום את הוראות הנוהל, וקבע שעל פקיד הרישום לפעול באופן סביר ומידתי ולהסתפק באינדיקציות סבילות לבחינת פקיעת התושבות, דהיינו מידע המצוי ברשותו או שעשוי להיות ברשותו תוך הפעלת מאמצים מועטים. הובהר שרק בנסיבות בהן הגיע פקיד הרישום למסקנה שקיים יסוד סביר להניח שתושבות של מבקש פקעה, מוסמך הוא לדרוש הוכחות וראיות ממשיות לקיום מרכז חיים בישראל של המבקש. (ניתן 28.05.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בימ"ש לתביעות קטנות פסק פיצויים לטובת זוג ערבי שהושפל במסגרת בדיקה ביטחונית בנמל התעופה באילת (ת"'ק 52915-09-11)

בימ"ש לתביעות קטנות בחיפה קיבל תביעה לפיצוי של בני זוג ממוצא ערבי בגין השפלתם במסגרת בדיקה ביטחונית בשדה התעופה באילת. כמפורט בפסק הדין, במסגרת הבדיקה הביטחונית נשאלו התובעים שאלות אינטימיות ומשפילות ותכולת תיקיהם נשפכה על הרצפה. התובעת נדרשה להתפשט ולהישאר עירומה כמעט לחלוטין במשך שעה וחצי. בנוסף, התארכות הבדיקה גרמה לתובעים לפספס טיסתם. ביהמ"ש קבע שלתובעים נגרמה עוגמת נפש, שהם הושפלו, בוזו ושפרטיותם נפגעה. עוד נקבע שנגרם להם הפסד זמן. ביהמ"ש דחה טענת רשות שדות התעופה בדבר חסינות העומדת לה ולעובדיה מכוח סעיף 19 לחוק הטייס. נקבע שהחסינות אינה מתירה לנתבעת ולעובדיה לפעול ככל העולה על רוחם, ושהיא תעמוד להם רק במידה והם פועלים ע"פ דין. נפסק שעובדי הנתבעת חרגו מסמכותם, פעלו בניגוד לדין ובאופן משפיל, ולפיכך שעל הנתבעת לפצות התובעים בסך 7,500 ₪. (ניתן 11.03.12)




בית הדין האיזורי לעבודה העניק סעד זמני לביטול פיטורי עובדי הרכבת הערבים שלא ענו על קריטריון השירות הצבאי (בשא 3863/09)

רכבת ישראל, כחלק מפיתוח מערך תצפיתנים וסיירים, כללה בדרישותיה קריטריון של שירות צבאי. בעקבות הדרישה המפלה, פוטרו המבקשים, ערבים שלא שירתו בצבא, מעבודתם. לאחר הגשת התביעה הודיעה רכבת ישראל כי חזרה בה מדרישת השירות הצבאי והציבה קריטריונים חדשים, בניהם: רציפות תעסוקתית, עבודה במשמרות, עבודה בארגון היררכי ואף ניסיון כסייר ו/או תצפיתן. בית הדין האיזורי לעבודה בת"א נדרש לקבוע האם התנאים שקבעה רכבת ישראל נגועים באפליה כנגד פטורי שירות בכלל וכנגד המיעוט הערבי בפרט או שמא הם ענייניים ורלוונטים לדרישות התפקיד. נפסק, כי דרישת הרכבת מרוקנת מתוכן את הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ומהווה אפליה עקיפה בשל קביעת אמות מידה שאינן רלוונטיות לביצוע התפקיד. ביה"ד קיבל את בקשה ובטל את פיטורי המבקשים. (ניתן 6.9.2009)




בימ"ש השלום פסק פיצויים לטובת חייל אשר התבקש לצאת ממסעדה בשל היותו לובש מדים (תא"מ 32410-04-10)

בימ"ש השלום פסק פיצויים בסך 5,000 ₪ לחייל מילואים אשר התבקש לצאת ממסעדה בשל היותו לובש מדים. התובעים, חייל המילואים ועמותת "אם תרצו", טענו שמדיניות המסעדה שלא לתת שירות לחיילים במדים מהווה הפליה פסולה ע"פ חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים. בעניין זה נטען שמדובר בהפליה על רקע לאום ו/או השקפה אסורה, ושתכלית החוק נועדה למנוע מקרים שכאלו. מנגד נטען שמדיניות המסעדה אינה מנוגדת לחוק שכן איסור כניסה למסעדה הנוגע לקוד לבוש אינו ממין ההפליות האסורות בחוק, ובכל מקרה שאין המדובר בהפליה מטעמי לאום. בנוסף נטען שע"פ חוק היסוד חופש העיסוק יש לאפשר למסעדה לקבוע מדיניותה בנוגע לקהל היעד שלה. פסק הדין ניתן בהסכמה על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט וללא נימוק. (ניתן 01.02.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בעקבות עתירת האגודה לזכויות האזרח לבג"צ: הפסקת הפליית מבקשי מעמד ערביים בלשכות משרד הפנים (בג"ץ 9158/08)

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"צ בעניין הפליה בדרך הטיפול של לשכות משרד הפנים במבקשי מעמד ערביים. נטען שבניגוד למבקשי מעמד שאינם ערביים, מבקשי מעמד ערביים מופנים רק ללשכת משרד הפנים בבאר-שבע בעוד ששאר הלשכות בדרום מסרבות לקבלם, שמבקשי מעמד שאינם ערביים מתקבלים באולם מואר ומאוורר בעוד שמבקשי מעמד ערביים מתקבלים בחדר בטחון אטום, וששיטת קביעת התורים נותנת עדיפות למבקשי מעמד שאינם ערביים. העותרים טענו כי טיפול נפרד מטעמי גזע ולאום הינו טיפול מפלה המנוגד להוראות הדין. בעקבות העתירה השווה משרד הפנים את אופן הטיפול ביחס לכלל בקשות מבקשי המעמד, וגיבש נוהל שוויוני לטיפול בהן. נקבע שהעתירה הגיעה לכלל מיצוי ועל כן נמחקה. נפסק כי המדינה תישא בשכ"ט העותרים ושעל רשות האוכלוסין לפרסם את הנוהל. (ניתן 28.10.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון הורה למדינה לתקן לאלתר הפליה במתן הנחות במס הכנסה לתושבי יישובים ערבים ( בג"צ 8300/02)

העותרים, ובהם האגודה לזכויות האזרח ועדאלה טענו כי תיקון 146 לפקודת מס הכנסה, המעניק הנחות ממס לתושבי יישובים מסויימים, אך אינו כולל אף יישוב ערבי, פוגע בעיקרון השוויון ואיננו חוקתי. היועץ המשפטי לממשלה הכיר בבעייתיות התיקון ואף הודיע כי המשיבים נוקטים צעדים לשינויו, אך בפועל הדבר לא נעשה. בית המשפט קיבל את טענת העותרים וקבע, כי אם הממשלה והכנסת לא יתקנו את החוק בחוקי התקציב לשנים 2012-2011 הוא ייאלץ להוציא צו מוחלט שיורה לממשלה למלא אחר חובתה ולפעול לתיקון פקודת מס הכנסה, כך שתכלול קריטריונים אחידים ושוויוניים למתן הטבות מס הכנסה שעל בסיסם תקבע רשימה מעודכנת של יישובים הזכאים להטבות מס. (ניתן 15.9.10)




בית משפט השלום: חברת "ישראייר" תפצה ב 30 אלף ש"ח אזרחים ערביים שהופלו בבידוק ביטחוני (ת"א 1528-07)

כאשר התובעים, ערבים אזרחי ישראל, ביקשו לחזור לארץ בטיסת ישראייר הוצמדה אליהם לאחר הבידוק הביטחוני עובדת ביטחון עד עלייתם למטוס. עקב תחושת הביזוי וההשפלה התפרץ אחד התובעים כלפי העובדת ולתובעים נאמר שלא יורשו לעלות לטיסה עד שיתנצלו בפניה. בית המשפט, בקבלו את התביעה, קבע כי הנתבעת ביצעה עוולת הפרת חובה חקוקה בהפלותה את התובעים בניגוד לחוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים, הואיל ופעולותיה נעשו ללא יסוד בדין, ללא סמכות, ובלא שנשקפה מצד התובעים כל סכנה. כן נקבע, כי הנתבעת התרשלה, מאחר ולא היה מדובר בבדיקה ביטחונית מחוייבת המציאות, והיה עליה לצפות שהדרישה להתנצלות תביא לפגיעה בכבודם של האחים. התובעים פוצו בסך של 30,000 ₪. (ניתן ב-6/4/10).

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית משפט לנוער נמנע מהרשעת קטין שזרק אבנים בעת מבצע עופרת יצוקה בגין אכיפה סלקטיבית על רקע לאום (ת.פ. 6255-01-09)

בית המשפט לנוער בנצרת זיכה קטין ערבי מעבירת סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה בשל השלכת אבנים במהלך מבצע עופרת יצוקה בקבלו טענת "הגנה מן הצדק". נקבע, כי הרשעת הקטין הערבי וגזירת עונש מאסר עליו יעמדו בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית שכן רשויות האכיפה במדינה פועלות בשני מסלולי אכיפה מקבילים ושונים מהותית, האחד מסלול מקל ביחס לקטינים מהמגזר היהודי הפועלים ממניעים אידיאולוגיים, שרובם אף אינם מועמדים לדין, והשני מסלול מחמיר לקטינים ערבים הפועלים ממניעים אידאולוגיים, שרובם מורשעים ונדונים למאסר בפועל. הוחלט שאם סבורה המדינה שעבירות "אידיאולוגיות" מצדיקות אכיפה סלחנית ביחס לקטינים, כך ייעשה ביחס לכל הקטינים, בלא הבדל לאום או דת".(ניתן 11.11.09)




בית הדין האזורי לעבודה העניק לעובדי הרכבת הערבים שפוטרו בגין אי שירותם בצה"ל סעד זמני המבטל את פיטוריהם (עב 4516/09)

בית הדין קבע כי על רכבת ישראל, בהיותה גוף דו מהותי, חלה חובת תום לב מוגברת בכל הנוגע לקבעית קריטריוני סף במסגרת קבלה לעבודה. כמו כן נקבע כי הקריטריונים שנקבעו מעלים חשש לאפלייה וכי קביעתם היתה צריכה להיעשות באופן שקוף, תוך הנמקה מתאימה ולאחר ביצוע התייעצות. אשר על כן ניתן למבקשים סעד זמני של ביטול פיטוריהם, תוך שהובהר כי על הרכבת מוטל לקבוע מחדש האם תהיינה דרישות סף לתפקיד, ומה תהיינה, תוך הקפדה על כך שהן תעלנה בקנה אחד עם הדין ולא תהוונה אפליה .

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית משפט השלום פסק פיצוי למשפחה בדואית בשל הפליתה בכניסה לבריכה באופקים (א 2386/08 )

בית המשפט השלום בבאר שבע פסק פיצוי למשפחה בדואית בגין כך שנמנעה מהם האפשרות להיכנס לבריכת השחיה העירונית באופקים בשל הפליה על רקע גזע, דת ולאום. בית המשפט קבע, כי מניעת שהיית המשפחה בבריכה פגעה בתובעים והעליבה אותם באופן משמעותי, ופסק להם פיצוי בסך 10000 ש"ח בקבעו, כי התנהגות הנתבע מנוגדת לחוק איסור הפליה במוצרים ,בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, וכן לחובת תום הלב במשא ומתן החוזי.




הוגשה עתירה בדרישה להחלת ביטוח לאומי וביטוח בריאות על פלסטינים השוהים בישראל כבני משפחה של ישראלים (בג"צ 2649/09)

האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם וכיאן-ארגון פמיניסטי, הגישו עתירה לבג"צ נגד שר הבריאות ונגד שר הרווחה בדרישה לעשות שימוש בסמכויותיהם על פי חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי ולהחיל את הדינים הסוציאליים החלים בישראל על פלסטינים השוהים בישראל כבני זוג וילדים של אזרחי ותושבי ישראל. בני משפחה אלה שוהים בישראל שנים בהיתרים זמניים ומנועים על פי חוק משדרוג מעמדם, ובשל כך אינם זכאים לזכויות סוציאליות. עמדת המדינה היא, כי שלילת הזכויות אינה מכוונת ,וכי המטרה לשמה נמנע שדרוג מעמדם של בני המשפחה היא על מנת להקשות על מעבר בין ישראל לבין השטחים, שכן המחזיקים בתעודת זהות ישראליות נבדקים פחות במחסומים. בעתירה נטען שאם זו ורק זו תכלית מניעת השדרוג, אזי אין הצדקה שלא להחיל את הזכויות הסוציאליות על מי שמחזיקים בהיתרים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לעניינים מנהליים חייב את המועצה האזורית עמק לוד לספק הסעה לבית הספר לתלמידים משכונת דהמש הבלתי מוכרת (עתמ 2571/05)

בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב קיבל את העתירה המינהלית שהגישו האגודה לזכויות האזרח וארגון כראמה נגד עיריית רמלה, המועצה האזורית עמק לוד ומשרד החינוך, בדרישה לספק שירותי הסעה לתלמידי שכונת דהמש, שמתגוררים בתחום המועצה האזורית אך לומדים בבתי ספר ברמלה. בית המשפט דחה את טענותיה של המועצה, כי שכונת דהמש הנה שכונה בלתי מוכרת ולא חוקית, ומשכך, ובהתאם לחוזר מנכ"ל משרד החינוך, לא חלה על המועצה החובה להסיע את התלמידים. על הקשר שבין הנגישות לחינוך והפרת דיני התכנון אמר בית המשפט, כי אין זה ראוי כי מיצוי הדין עם תושבי השכונה ועם הורי העותרים, יעשה באמצעות ודרך ילדיהם, וכי מניעת ההסעות מהילדים משמעה פגיעה בזכותם לחינוך, כמו גם באינטרס הציבורי אותו בא חוק חינוך חובה לקיים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

רשות שדות התעופה תפצה נוסע באלף ש"ח בגין התפתחות עימות במהלך בדיקה בטחונית (תק 002181/08)

התובע, אזרח ערבי, הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים תביעה נגד רשות שדות התעופה בגין פגיעה בפרטיותו ובכבודו במהלך בדיקה בטחונית בטרם יציאתו מהארץ. בית המשפט קבע, כי האינטרס בהגנה על בטחון הנוסעים גובר על האינטרס בהגנת הפרטיות של הנוסע, וכי פעולות הבדיקה כפי שבוצעו נערכו במסגרת סמכותה של הנתבעת. עם זאת, פסק בית המשפט פיצוי של 1,000 ש"ח לתובע נוכח חוסר הסבלנות שהפגינו עובדי הנתבעת כלפי טענות התובע, שהביא להתפתחות עימות במהלך הבדיקה.




בית משפט השלום פסק פיצוי בסך 56 אלף ש"ח לשני תובעים ערבים שלא הורשו להיכנס למועדון בחיפה בשל הפליה (ת"א 23990-06)

בית משפט השלום בחיפה קיבל תביעה נגד מועדון ה"סיטי הול" בחיפה בגין הפליה אסורה כנגד התובעים , ערבים אשר לא הורשו להיכנס למועדון. בית המשפט קבע, כי הסירוב להכניסם נבע מצבע עורם ו/או מהיותם משתייכים ללאום הערבי, שכן במקביל הותרה כניסתו של חברם שהינו יהודי בעל גוון עור בהיר. עוד נקבע שלבעל המועדון קיימת אחריות אישית לאפליה כיון שלא נקט כל אמצעים למניעתה כנדרש בחוק. טענת הנתבעים, לפיה אין לפצות את התובעים כיוון שפעלו בחוסר תום לב בכך שבאו בכוונה תחילה לבחון את מדיניות המועדון ואף שלחו בנפרד את חברם היהודי וצילמו את המתרחש, נדחתה. נקבע, כי אין בכך כדי לשנות מהתנהגותם הנפסדת והבלתי חוקית של הנתבעים אך הדבר נלקח בחשבון בקביעת גובה הפיצוי.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

איש דת מוסלמי הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בגין מעורבות השב"כ באישור מינויים של אנשי דת מוסלמים לתפקידים ציבוריים

התובע, איש דת מוסלמי שמועמדתו לתפקיד אימאם במסגד ג'בלייה ביפו נפסלה על ידי השב"כ, הגיש תביעה לבית הדין לעבודה לבטל מעורבות זו ולהורות למשרד הפנים להכריז עליו כעל הזוכה במכרז. לטענתו פסילתו על ידי השב"כ פסולה בשל פגיעתה בזכותו לשוויון, לכבוד ולחופש העיסוק ומכיוון שיש בה עירוב של שיקולים פוליטים בשירות הציבורי ומעורבות של שירות חשאי בהליך קבלה למשרה ציבורית שאינה קשורה למערכת הביטחון בישראל וכל זאת בניגוד לסמכויות שירות הבטחון הכללי.




בית המשפט העליון דחה בקשת בזיון כנגד משרד החינוך בגין אי ביצוע פסק הדין בעניין ועדת המעקב אך מתח ביקורת חריפה על משרד החינוך (בג"ץ 11163/03)

בתחילת 2006 קבע בית המשפט העליון כי תבוטל החלטת הממשלה הקובעת אזורי עדיפות לאומית בתחום החינוך, בהיותה מפלה לרעה יישובים ערבים מטעמי לאום, ונתן למדינה שנה לפעול להקצאה שוויונית של תקציבי חינוך. המדינה בקשה דחיות חוזרות ונמנעה מקיום פסק הדין ולכן הגישו העותרים באמצעות ארגון עדאלה בקשה לביזיון כנגד המדינה. בית המשפט ציין כי השתלשלות העניינים מהווה ביטוי חמור לחירות שנטל משרד החינוך לעצמו שלא לקיים את פסק הדין, אך דחה את בקשת הביזיון. במקביל דחה בית המשפט את בקשת המדינה לדחות את ביצוע פסק הדין לשנת הלימודים תשע"ב ופסק כי על המדינה לבצעו עד יום 1.9.09 (תחילת שנה"ל תש"ע).

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי קבע כי המנעות מבחירת דירקטור ערבי לקק"ל בשל מוצאו מהווה פגיעה בעיקרון השוויון והנה פסולה ( ה"פ 5299/06)

ביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע כי אין לפסול בחירת דירקטור ערבי לקק"ל בשל מוצאו שכן יש בכך פגיעה בעיקרון השוויון החל על קק"ל מכוח היותה גוף דו-מהותי (קק"ל רשומה כחברה פרטית אך ממלאת תפקיד ציבורי). השופט שפירא הדגיש בפסק הדין שהפסיקה בנושא עיקרון השוויון החל בתחום הציבורי יפה אף למקרה דנן.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה עתירת מועמד לתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל על אי מינויו בשל התבטאויותיו הגזעניות (בג"צ 4646/08)

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק דחה את עתירת המועמד, יואל לביא, לתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל, למרות שנמצא מתאים לתפקיד זה על ידי וועדת האיתור. טרם הבאת מועמדות העותר לאישור הממשלה, קבע היועץ המשפטי לממשלה שמינוי העותר לתפקיד יהיה "בלתי סביר עד כדי פסילת ההחלטה" וכן ש"הממשלה אינה רשאית משפטית למנותו". בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות היועץ המשפטי לממשלה. עם זאת, בית המשפט פסל את מועמדות העותר עקב אי התאמתו למאפייני התפקיד הבאים לידי ביטוי ברגישות חברתית על רקע טענת הפליה ואי שוויון מצד מגזרים שונים בציבור. זאת בשל התבטאויותיו הגזעניות והמשפילות בפומבי כנגד המגזר הערבי. בית המשפט קבע כי אמירותיו של העותר עומדות בניגוד לערכי הסובלנות ההדדית, כבוד האדם והשיוויון בחברה הישראלית.


למעבר לקישור לחץ/י כאן

Offical English translation of the supreme Court decision on Constitutionality of the Nationality and Entry into Israel Law

Offical English translation of the Supreme Court decision on the constitutionality of the Nationality and Entry into Israel Law which prevents family unification in Israel of Israeli citizens, mostly Palestinians, with residents of the occupied terittories

למעבר לקישור לחץ/י כאן

נדחתה עתירה לדיון נוסף מטעם חברי יישוב הסוללים נגד הקצאת מגרש לזוג ערבים (דנג"ץ 1107/07)

אגודה שיתופית של חברי יישוב הסוללים החלה בפרוייקט שכונת הרחבה בקיבוץ הסוללים. ועדת הקבלה של היישוב דחתה את פנייתם של בני זוג ערבים ישראלים שביקשו לרכוש קרקע בשכונת ההרחבה, משום שאינם עומדים בתנאי הסף הקבועים לשם הקבלה ליישוב. מינהל מקרקעי ישראל קיבל את המלצת הוועדה ולאחר מכן חזר בו והחליט להקצות לזוג את המגרש. האגודה עתרה כנגד החלטת המינהל, ומאחר ועתירתה נידחתה ונקבע כי החלטת המינהל סבירה, הגישה האגודה עתירה לדיון נוסף. ביהמ"ש העליון דחה את העתירה משום שאין מדובר בפס"ד שנקבעה בו הלכה חדשה כלשהי המצדיקה את קיום ההליך הנדיר של דיון נוסף.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון דחה עתירה כנגד חוקתיות התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל ( בג"צ 7052/03)

בית המשפט העליוו דחה את העתירה כנגד חוקתיות התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, אף כי רוב השופטים קבעו כי החוק פוגע בזכויות החוקתיות לשוויון ולחיי משפחה במידה העולה על הנדרש. לטענת העותרים החוק פוגע בזכות החוקתית לחיי משפחה בכך שהוא מונע איחוד משפחות של בני זוג ערבים-ישראלים עם בני זוגם הערבים מהאזור ומטיל מגבלות על הקשר בין הורה ישראלי לבין ילדו. כן פוגע החוק בזכות לשוויון שכן פגיעתו מתמקדת באזרחי ישראל הערבים, שהם אלה הנישאים לבני זוג פלסטינים מהאזור. בנוסף נטען כי תכלית חוק פסולה מפני שבבסיסה עומדים שיקולים דמוגרפיים. מצ"ב קישור לפסק הדין וכן תקציר פסק הדין


למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין למים דחה טענה לפיה חובה לפרסם בערבית הודעה על כוונה לשנות כללים לפי חוק המים (וע 111/01 )

פסק הדין דוחה עררים של תושבי טייבה וטירה לבית הדין למים. העוררים ביקשו לבטל את חיובי היטלי ההפקה שהוטלו עליהם, משום שהעדכונים בדבר שינוי הכללים פורסמו בעיתונות רק בשפה העברית. בית הדין למים קבע כי לא נפל פגם מהותי בהתנהלות הרשות המצדיק את התערבותו. עם זאת קבע כי ראוי הוא שיבוצע פרסום, גם בתקשורת ובשפה הערבית ובאופן שיהיה נגיש לכלל האוכלוסיה.




בית המשפט העליון קבע שהחלטת המינהל לאפשר לבני זוג ערבים ישראליים לרכוש קרקע בשכונת ההרחבה של קיבוץ הסוללים הינה סבירה (בג"צ 7574/06)

בקשתם של בני זוג ערבים לרכישת קרקע נדחתה על הסף על ידי ועדת הקבלה של היישוב, לנוכח אי עמידתם בחלק מתנאי הסף להצטרפות שנקבעו בתקנון האגודה השיתופית: שירות צבאי על פי חוק שירות הביטחון וכשירות לחברות בהסתדרות הציונית העולמית. המבקשים ערערו למינהל שקיבל את ערעורם בנימוק שהחלטתה של וועדת הקבלה אינה סבירה. ביהמ"ש אישר את החלטת המינהל.




פסק דין בהסכמה בעתירה בשם ילד עם מוגבלות קשה ממזרח ירושלים אשר עקב מדיניות מפלה שובץ לגן שאינו עונה על צרכיו (עת"מ 08 /8006)

הקליניקה לחינוך מהמכללה האקדמית למשפטים רמת גן, בשיתוף עם ארגון "בזכות", הגישו עתירה מנהלית בשם ילד ממזרח ירושלים, עם מוגבלות פיסית ותקשורתית קשה, ששובץ על-ידי עיריית ירושלים לגן במזרח העיר, שאינו מותאם לצרכיו, בשל מדיניות מפלה, לפיה ילדים ערבים ממזרח העיר לא ילמדו במוסדות החינוך שבמערבה. בעקבות העתירה הוסכם שהעותר יתחיל ללמוד באופן מיידי בגן שבמערב העיר, הנותן מענה לצרכיו. במקביל, הגן וביה"ס שבמזרח העיר יותאמו לצורכיהם המיוחדים של ילדים עם לקויות תקשורת. בנוסף נקבע, שקלינאית תקשורת מוסמכת תתחיל לעבוד בגן. כמו-כן יירכש הציוד הנדרש ויועברו הכשרות בהתאם.ההסכמה קיבלה תוקף של פסק דין




פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
ביהמ"ש העליון קבע שאין לחשב פיצוי אובדן כושר השתכרות לילדים לפי מגדר, מגזר, או מקום מגורים, אלא לפי שכר ממוצע במשק בלבד. (ע"א 10064/02)

המשיבה, תינוקת ערביה, נפגעה בת"ד וביהמ"ש, כאשר אמד את ראש הנזק "אובדן כושר השתכרות", פסק סכום גלובלי, בין היתר, לפי שכר ממוצע במשק ומקום מגוריה. חברת הביטוח ערערה על ההחלטה בטענה שהשכר הממוצע במשק אינו קנה מידה מתאים לאומדן, וזאת מכיוון שהמשיבה עתידה הייתה להשתכר בסכום נמוך יותר, מאחר שכך משתכרות נשות הכפר שבו גרה, בו נשים רבות אף לא עובדות. המשיבה הגישה ערעור שכנגד, בטענה שאין לחשב את הנזק לפי מקום מגורים. ביהמ"ש העליון פסק שיש לחשב אובדן כושר השתכרות לקטין לפי שכר ממוצע במשק, ואין לדון קטין לגורל מסוים רק בשל הסביבה שבה גדל. השופט ריבלין קבע שחישוב פיצויים לפי שיוך קבוצתי יוצר הפליה ופסיקה שכזו משמעותה הנצחת הפער הקיים. ערעור חברת הביטוח נדחה וערעור המשיבה התקבל.(ניתן 27.09.05)




ועדת המעקב העליונה נ' משרד החינוך (בג"צ 2814/97 ): הפעלת תוכניות שח"ר באופן שוויוני במערכת החינוך הערבית

העותרים, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי והורים מהנגב, עתרו לבית המשפט העליון כנגד משרד החינוך בדרישה לשתף תלמידים ערבים בתוכניות אגף שח"ר באופן שוויוני. תוכנית שח"ר נועדה לסייע לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי קשה לשפר את הישגיהם ולהשוות את רמתם לרמת שאר התלמידים במדינה, אך המדינה נמנעה מליישמה ביישובים הערביים. בעתירה נטען כי היישום הבלתי-שוויוני של התוכניות נוגד את עיקרון השוויון ומרחיב את הפערים בין תלמידים יהודים לערבים. משרד החינוך בתשובתו הודה כי הפלה תלמידים ערביים לרעה בכל הנוגע להפעלת התוכנית, אך הצהיר כי החל בתוכנית שבסיומה יוקצו 20% מתקציב אגף שח"ר למגזר הערבי, ואף הקצה משאבים למדיניות של "העדפה מתקנת" לחינוך במגזר הערבי. לאור האמור קבע בית המשפט, כי אין מחלוקת כי המגזר הערבי הופלה לרעה, וכי הדבר טעון תיקון, אך כיוון שמשרד החינוך אכן פועל כעת לתיקון המצב העתירה הגיעה לידי מיצוי והיא נדחית תוך פסיקת הוצאות לטובת העותרים. (ניתן 20.7.00)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עדאלה נ' שר הדתות (בג"צ 1113/99): הפלייה בתיקצוב בתי קברות לא יהודיים

העותרים, ארגון עדאלה עתר כנגד שר הדתות בדרישה לבטל שני סעיפים בחוק התקציב, אשר הקצו כספים למימונם של בתי עלמין יהודיים בלבד, וכן בדרישה כי משרד הדתות יפרסם קריטריונים ברורים ושאינם מפלים בדבר הקצאת תקציבים לכלל בתי הקברות. לטענת המדינה הן סעיפי החוק והן ביצועם על ידי משרד הדתות אינם נגועים בהפלייה. בית המשפט פסק כי בפועל תקציב משרד הדתות לבתי עלמין הינו מפלה ומשמש כולו לבתי קברות יהודים. נקבע, כי על משרד הדתות להקצות כספים לבתי קברות של כל הדתות באופן שיוויוני. (ניתן 18.4.00)




משרד העבודה נ' תפקיד פלוס (עב 4517/03): הרשעת חברת השמה בגין פרסום מודעת דרושים הכוללת דרישה לשרות צבאי/לאומי

הנאשמת היא חברה להשמת כוח אדם שפרסמה מודעות ובהן הצעות עבודה לפקידים/ות המותנות בכך שהפונה שירת שירות צבאי או לאומי. בכתב האישום נטען, כי דרישת השירות הצבאי אינה מתחייבת מאופיו וממהותו של התפקיד המוצע וכי פרסום המודעות מהווה הפליה כנגד ערבים וחרדים שלא שירתו בצבא, ועומד בניגוד להוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי האיסור על פרסום מודעות הכוללות תוכן מפלה חל על כל מי שמפרסם מודעות דרושים, בין אם הוא מעביד, חברת כח אדם או חברת השמה. כן נקבע, כי האיסור על הפליה כולל איסור על הפליה עקיפה, וכי דרישה לשרות צבאי או לאומי שאינה מתחייבת מאופי התפקיד מהווה הפליה עקיפה כלפי קהילות מיעוט- כלפי האוכלוסיה הערבית מטעמי לאום וכלפי האוכלוסיה החרדית מטעמי דת ולכן אסורה על פי החוק. לפיכך, הורשעו הנאשמים בגין פרסום מודעה מפלה הנוגדת את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. (ניתן 12/6/2003)




בשארה ואח' נ' שר השיכון (בג"ץ 11956/05): שירות צבאי/לאומי אינו קריטריון מפלה לקבלת הטבת כלכליות מהמדינה

העותרים, ערבים אזרחי ישראל טוענים כי השימוש בקריטריון של שירות צבאי לקביעת גובה ההטבה הניתנת למחוסרי דיור מהווה הפליה פסולה על רקע לאום. קריטריון זה אינו רלוונטי לתכליתו של חוק ההלוואות לדיור שהינה סיוע למחוסרי דיור. בית המשפט קבע, כי תכליתו של חוק הלוואות לדיור הינה סוציאלית ושירות צבאי/לאומי הינו רלוונטי לתכלית זו שכן חוסר היכולת של המשרתים בצבא ובשירות הלאומי לעבוד ולהשתכר למחייתם בתקופת שירותם משפיע על מצבם הכלכלי של המבקשים הלוואות לפי חוק הלוואות לדיור. לפיכך, ישנו קשר ענייני בין תכליתו הסוציאלית של החוק לבין השיקול של השירות הצבאי או הלאומי. העתירה נדחית. ניתן 13.12.06)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

מונג'ד אבו גנאם נ' משרד החינוך (בגצ 6671/03): יש לנקוט העדפה מתקנת במינוי קציני ביקור סדיר בחינוך הערבי בדווי

העותרים טוענים שבישובים הערבים-בדווים תופעת הנשירה של תלמידים מבתי הספר היא רחבה מאד, ועלולה לחשוף את הנושרים לאורח חיים מזיק ולהתדרדרות עבריינית. העתירה מצביעה על פער משמעותי בין תקני קציני הביקור הסדיר, שתפקידם פיקוח ומעקב אחר השתלבות התלמידים במסגרות החינוך, שהוקצו למגזר היהודי ובין בתקנים שהוקצו למגזר הערבי-בדווי. בית המשפט מקבל את העתירה בקבעו שהפערים בין החינוך היהודי לחינוך הערבי - בדווי וחובת המדינה לקיים שוויון מהותי בחינוך מצריכים מדיניות של העדפה מתקנת כלפי החינוך הערבי - בדווי והגדלת תקני הקב"סים בחינוך זה תוך התחשבות בצרכיו המיוחדים עד להגעה לשוויון הזדמנויות אמיתי ומלא. (ניתן 24.1.05)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

אליעזר אביטן נ' מינהל מקרקעי ישראל (בג"צ 528/88): מתן העדפה וסובסידה לבדואים בחכירת מגרשים אינה מפרה את עקרון השוויון

בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע שכדי לבסס טענת הפליה בלתי מוצדקת העשויה לשמש יסוד להתערבות בג"צ, אין די להצביע על יחס שונה, אלא יש צורך להראות, שיחס שונה ניתן למי ששווים במאפייניהם הרלוונטיים, ומתוך שיקולים פסולים. בית המשפט קבע כי קיים אינטרס ציבורי לסייע לבדואים להתיישב התיישבות קבע ביישובים עירוניים, הן משיקולים הקשורים במתן שירותים ציבורים מתוקנים להם, והן משיקולים תכנוניים וציבוריים אחרים, הקשורים בצורך לפנות אדמות מדינה שנתפסו על ידי בדואים ולהרוס מבנים שנבנו ללא רישיון. אינטרס זה מצדיק את העדפתם של הבדואים במתן מגרשים בתנאים מסובסדים ביישוב שנועד ליישבם במגורי קבע.




המועצה הלאומית לשלום הילד ואחר נ' שר העבודה ואח'(בג"צ 6277/92): העדר אפשרות מעשית לתת צווים בדבר החזקת קטינים ערביים במעון נעול מהווה אפליה פסולה.

בג"צ קבע שהעדר אפשרות מעשית לתת צווים בדבר החזקת קטינים ערביים במעון נעול לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) מהווה אפליה פסולה. הנשיא בדימוס שמגר הדגיש כי לא ייתכן שהאמצעי המתאים ביותר לטיפול בנוער עברייני ערבי ישלל ממנו רק בשל מוצאו. המחוקק לא אבחן בין בני נוער לפי לאומם לצורך דרכי טיפול. אמת המידה החלה על הפעלתו של החוק הינה עניינית, עונשית או טיפולית ואיננה יכולה להמדד לפי השיוך הלאומי. כמו כן אין להימנע ממתן יחס שווה בטיפול ובענישה של בני נוער רק בשל כך שעדיין לא הוקם מעון נעול לנוער עברייני.




שבלי נ' שר הבינוי( בג"צ 2101/99): תיקון נוהל סיוע בתשלום שכר דירה לזכאים בשל אפליה כנגד תושבי ישראל הערבים

בעתירה נטען כי הנוהל שקבע משרד השיכון פוגע בעיקרון השוויון ובזכות לדיור של זכאים ערבים, וכי מן הדין להוסיף לרשימת היישובים הקבועה בנוהל, שתושביהם זכאים לסיוע, קבוצות יישובים נוספות שבעיקרם הם יישובים של ערבים. בעקבות העתירה קבעה המדינה נוהלי זכאות חדשים המתבססים על גודל היישוב. העותרים התנגדו גם לנוהל החדש בטענה שהוא מפלה לרעה את ערביי ישראל שרובם מתגוררים ביישובים קטנים, בעוד שמרבית התושבים היהודיים גרים ביישובים גדולים. נפסק, כי המדינה תפעיל את הנוהל החדש תוך קיום מעקב על יישומו וצבירת נתונים שיעמדו על השלכותיו, ולעותרים יינתן הזמן לבחון נתונים אלו ובעת הצורך פתוחה דרכם לבית המשפט באם תימצא להם עילה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

דוניה עאבד נ' שר הפנים (בג"צ 2271/98) : השבת אזרחות לנשים ערביות שוויתרו על אזרחותן בעל כורחן וללא ידיעתן

לבית המשפט הוגשה עתירה להשבת אזרחות ישראלית לנשים ערביות, שנדרשו על ידי המשיבים לוותר עליה, בעל כורחן, ולעיתים ללא ידיעתן, בעת שנישאו לתושבי שטחים, ועברו להתגורר עימם בשטחים. עם גירושיהן, כאשר שבו לישראל סירב משרד הפנים להכיר בהן כאזרחיות או להשיב את אזרחותן. בעקבות העתירה הודיע משרד הפנים כי ישיב את האזרחות לעותרות ולנשים במצבן שיבקשו את השבתה. העותרות טענו כי יש להחיל את השבת האזרחות למפרע בטענה שרק כך יוגנו זכויותיהן במלואן, אך בית המשפט דחה טענה זו וקבע, כי לצורך קיום הזכויות, עליהן לפנות למוסד לביטוח לאומי. בנוסף, סירב בית המשפט לחייב את משרד הפנים לאתר בעצמו את כלל הנשים המצויות במצב דומה ולהשיב את אזרחותן, וקבע כי די בכך שמשרד הפנים פירסם הודעה הקוראת לנשים במצב זה לפנות ולקבל חזרה את אזרחותן.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד ממשלת ישראל ואח' (בג"ץ 6924/98): בית המשפט הורה לממשלה לשקול מינוי נציג ערבי נוסף למועצת מקרקעי ישראל

העותרת בקשה מבית המשפט להורות לממשלה למנות נציגים ערבים למועצת מקרקעי ישראל ולתת ייצוג הולם לערבים בהתאם לגודלם היחסי באוכלוסיה. בית המשפט פסק כי הפליה של ערבי באשר הוא ערבי הינה הפליה על בסיס לאום ופגיעה בעקרון השיוויון במובנו הצר וכי קיימת חובה אקטיבית להעדפה מתקנת. במהלך ההתדיינות מונה נציג ציבור ערבי למועצה ובית המשפט הורה לממשלה לשקול מנוי נציג ערבי נוסף למועצה מטעמה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

נעאמנה נ' קיבוץ קליה (ת"א (ירושלים) 11258/93): משפחה ערבית שהופלתה בכניסה לפארק מים זכאית לפיצוי מכח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

התובעים, בני משפחת נעאמנה, טענו כי לא הורשו להיכנס לפארק המים בקיבוץ קליה בשל היותם ערבים. בני המשפחה ביססו את תביעתם על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וטענו בפני בית המשפט כי נפגע עיקרון השיוויון הגלום בחוק בשל אפלייתם לרעה. הנתבעת טענה מנגד כי לא נאסרה על התובעים הכניסה לפארק באותו יום אלא רק הומלץ בפניהם שלא להיכנס מטעמי בטיחות ושלום הציבור, זאת לנוכח העובדה שיומיים לפני ביקורם בפארק, אירע פיגוע חבלני בירושלים. עוד טענה הנתבעת כי לא הפרה את חוק היסוד, מאחר שפעלה לאור האיזון המתבקש מעיקרון השיוויון עם שיקולי ביטחון. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי אף אם היה יסוד של ממש לחשש מפני תוצאות החיכוך בין יהודים וערבים בפארק, הדרך הנכונה היתה לנעול את שעריו בפני כל הבאים, ולא להפלות חלק מהם.




עדאלה נ' עיריית תל-אביב-יפו (בג"צ 4112/99): הזכות לשילוט בשפה הערבית בערים המעורבות

פסק הדין דן בשאלת חיובן של רשויות מקומיות להציב שילוט בשפה הערבית. נקבע כי מכיוון שהשפה הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל, והיות והערבים הם המיעוט הגדול במדינה, החי בה מימים ימימה, הרי שהזכות לשוויון ולסובלנות וזכותו של אדם לשפתו מחייבים הצגת שלטי רחוב בערבית בערים מעורבות.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עאדל קעדאן נ' מנהל מקרקעי ישראל (בג'ץ 6698/95): האיסור על ערבים לרכוש קרקע ביישוב קציר מפר את זכותם לשוויון והינו פסול

פסק הדיו דן בשאלה, האם היותה של ישראל מדינה "יהודית ודמוקרטית" מצדיק אפליה בין יהודים ללא יהודים לעניין מגורים. נקבע כי לא זו בלבד שערכיה של ישראל כמדינה יהודית אינם מצדיקים אפליה מטעמי דת ולאום אלא שערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית מחייבים לנהוג בשוויון כלפי כל הדתות והלאומים, ולכן אינם יכולים להצדיק אפליית ערבים במגורים. בשל כך נקבע כי המשיבים לא היו רשאים למנוע מהעותר רכישת קרקע ביישוב קציר רק בשל מוצאו הלאומי.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים ואח' נגד ראש ממשלת ישראל ואח' (בג"צ 11163/03 ): פסילת מפת איזורי עדיפות לאומית שקבעה הממשלה עקב הפליה כנגד ישובים ערביים

בית המשפט קובע כי למרות טענת המדינה כי השיקול למתן עדיפות לאומית הוא גיאוגרפי, עדיין יש בהחלטה זו פגם של הפלייה פסולה של בני המגזר הערבי במימוש זכותם לחינוך. בית המשפט מוסיף כי ההחלטה על כינונם של אזורי עדיפות לאומית היא בסמכות הכנסת ולא בסמכות הממשלה מאחר ומהווה הסדר ראשוני.




סוגי זכויות

שוויון
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם