המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

הפליה בשל מוצא עדתי > שונות

כללי
על טיבה וטובה של הפליה / יפעת ביטון

כותבת המאמר טוענת כי מבחינה משפטית, מצבן של קבוצות מוחלשות שסבלו בעבר מהפליה ברורה ובוטה ושהופלו מכוח הסדרים רשמיים, קרי הופלו "דה-יורה", הינו טוב יותר ממצבן של קבוצות שהופלו "דה-פקטו", ובאופן שלא רשמי. הכותבת טוענת שהקבוצה השנייה, אינה מזוהה פורמאלית ע"י המשפט כקבוצה שהופלתה, ולפיכך כיום, בשלב האנטי-הפלייתי, הן היא אינה נהנית מנגישות דומה למערכת האנטי-הפליה ואינה מקבלת את הטיפול המשפטי החיוני לה. הכותבת מציגה בעניין זה את קבוצת המזרחים כקבוצה שהופלתה דה פקטו בעבר ושכיום הינה נעדרת כמעט לחלוטין מפסיקת איסור ההפליה הישראלית. הכותבת אף מראה כי תהליך דומה מתרחש ביחס לקבוצת המקסיקנים בארה"ב. הכותבת טוענת כי רק התייחסות חדשה, הוליסטית יותר, המכילה מבט ענייני על המציאות שמחוץ לגבולות המשפט, תאפשר הבטחת השוויון לכלל חלקי החברה.




עתירה לבג"ץ כנגד אפלייתן של בנות ממוצא מזרחי במוסדות חינוך חרדיים

עמותת "נוער כהלכה" והרב יואב ללום עתרו לבג"ץ בעניין אפלייתן לרעה של בנות ממוצא מזרחי בהליכי רישום וקבלה למוסדות חינוך חרדיים לבנות ("סמינרים"). בין היתר טוענים העותרים כי האפליה האמורה, לרבות הגדרתן של "מכסות" של מקסימום 30% בנות ממוצא מזרחי בכל סמינר, הינן עובדות ידועות למשרד החינוך ולרשויות המקומיות. העותרים טוענים כי למרות האמור, משרד החינוך והרשויות המקומיות אינם פועלים כנדרש להפסקת ומניעת האפליה הפסולה, וכי הדבר גורם לפגיעה קשה בעקרון השוויון ובזכותן של הבנות לכבוד. העותרים מבקשים מביהמ"ש כי יורה למשיבים לפרט מדוע לא מפעילים הם את סמכויותיהם למניעת האפליה, לרבות ביטול רישיונם של מוסדות חינוך שימצאו מפלים, או לחילופין, גריעת שיעור תקציבם של מוסדות אלו. (הוגש: 08.12.11)




נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה הגישה תביעה בשם עובדת אשר לא התקבלה לעבודה בגן ילדים מחמת מוצאה האתיופי

התביעה הוגשה בבית הדין לעבודה בתל אביב נגד עמותת פש"ר אשר מפעילה את גן דרור-חב"ד ונגד מנהלת הגן. בתביעה נטען, כי למרות שהתובעת הינה בעלת הכישורים המתאימים לביצוע העבודה, ולמרות ניסיונה המקצועי, סירבו הנתבעות לקבלה לעבודה אך ורק בשל מוצאה האתיופי, תוך שהוסבר לה כי האוכלוסיה במעון אינה מעוניינת בגננת מעדתה. בכך, נפגעו זכויותיה לשוויון ולחופש העיסוק, והופרו הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, האוסרות על אפליה. בתביעה מבקשת התובעת פיצוי על סך 108,640 ₪ בשל אובדן השתכרותה ובשל נזק לא ממוני. (הוגש 28.2.10)




תביעה כנגד מועדון בתל אביב על כך שסירב להכניס אדם בשעריו בשל צבע עורו ומוצאו

הקליניקה לשוויון במרכז האקדמי למשפט ועסקים הגישה תביעה בשם אדם שכניסתו למועדון נמנעה בשל צבע עורו ומוצאו. חבריו של התובע הזמינו מקומות במועדון על מנת לחגוג יום הולדת. בעת ההזמנה דווח למועדון כי חלק מהחברים הם ילידי קווקז אך ההזמנה אושרה. אף על פי כן נעצר התובע בכניסה, כנראה בשל גוון עורו, וכאשר נתבקש להראות תעודת זהות והתברר שהוא ממוצא קווקזי, לא ניתנה לו האפשרות להיכנס למועדון. חבריו שזעמו על כך וביקשו לעזוב את המועדון ולקבל כספם בחזרה נתקלו בסירוב. בתביעה נטען כי המועדון נקט הפליה בניגוד לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, פגע בכבודו של התובע בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והפר את חובת תום הלב במשא ומתן ובקיום חוזה בניגוד לחוק החוזים.




תביעה נגד התעשייה האווירית בגין הפליה של פרמדיק בקבלה לעבודה בשל מוצאו המזרחי

מרכז תמורה הגיש תביעה בשם פרמדיק ממוצא מזרחי בה נטען, כי התובע הופלה בקבלה לעבודה בתעשייה האווירית בשל היותו מזרחי. לטענת התביעה, התובע, אשר שמע על המשרה הפנויה מחברו, הינו בעל הכישורים הנדרשים למשרה, ואף מעבר לכך. אף על פי כן, לאחר שהמעביד ראה את קורות חייו, עליהם מתנוסס שם מזרחי מובהק, שאל את החבר "מי זה הערס הזה שהבאת לי", וסירב לזמנו לראיון. לטענת התובע, אי העסקתו על ידי הנתבעת נבעה מסיבות גזעניות פסולות, נעשתה בחוסר תום לב ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וגרמה להשפלתו, לפגיעה בוטה בכבודו, ולפגיעה בחופש העיסוק שלו. לפיכך, תובע התובע סך של מאה אלף ש"ח פיצויים בגין אובדן הכנסה, נזק לא ממוני, פגיעה בכבוד ובחופש העיסוק שלו, ופיצויים עונשיים.




רבנים אתיופים תבעו את המועצות הדתיות בבית הדין לעבודה בשל אפליה בשכרם ובתנאי העסקתם

התביעה הוגשה על רקע הפרת החלטת ממשלה בעניין אפליה בשכרם ובתנאי העסקתם של רבנים אתיופים בהשוואה לעמיתיהם שאינם מבני העדה. הנושא ניבדק ע"י ועדת הקליטה בכנסת, והוחלט על התחייבותה של הרשות לשירותי דת לתקצב את הרבנים האתיופים בהתאם לרבנים אחרים ולהשוות את שכרם באופן רטרואקטיבי. מאז ההחלטה חלפו למעלה משנתיים, התקציב הועבר למועצות הדתיות אך אלו לא פעלו בהתאם לתנאים שנקבעו, ובסופו של יום העוול לא תוקן. משכך חלק מן הרבנים האתיופים הגישו תביעה לבית הדין לעבודה בדרישה לקבל את שכרם ולממש את זכויותיהם הסוציאליות.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה לבג"צ בגין אפליה עדתית בוטה במערכת החינוך החרדי

העותרים, ארגון "נוער כהלכה" ויואב ללום,הגישו את העתירה על רקע האפליה השוררת בבתי הספר של המגזר הדתי בין אשכנזים לספרדים. דוגמא לאפליה נשוא העתירה ניתן למצוא בבית הספר עמנואל בו קיימת מחיצה בין כיתות הלימוד של התלמידות האשכנזיות לבין כיתות הלימוד של התלמידות הספרדיות, תלבושת אחידה שונה, ושעות שונות. העותרים ביקשו מבג"צ להורות למשרד החינוך להחזיר לאלתר את הבנות הספרדיות לכתות האשכנזית שמהן סולקו, ולהקפיא העברת תקציבים לבית הספר עד אשר תבוטל האפליה המחפירה.




בקשה לביהמ"ש השלום באר-שבע להורות על מינוי שופט חוקר לחקירת נסיבות מותו של גבריאל דוויט שגופתו הוחזרה על ידי החיזבאללה

בבקשה נטען כי נסיבות מותו של גבריאל ז"ל נותרו עלומות עד היום וכי התנהלות המדינה בפרשה זו גרמה וגורמת עדיין קשיים רבים וסבל עצום למשפחתו של המנוח. גורמים אלה אף לא טרחו לידע את המשפחה על עובדת הימצאותה של גופת בנם בידי החיזבאללה, וזאת על אף שעובדה זו הייתה ידועה למדינה במשך למעלה משנתיים. הגרסה הקיימת בדבר נסיבות מותו, אשר אינה מתיישבת עם עובדות רבות, אף היא מוסיפה לתחושה קשה זו. בשל האמור מתבקש בית המשפט למנות שופט חוקר לחקירת נסיבות המוות.




בקשה לבית הדין לעבודה לתת צו עשה זמני לביצוע השתלת מח עצם לצעיר אתיופי חולה סרטן לשם הצלת חיים

קופת חולים כללית סירבה לממן השתלת מח עצם לחולה סרטן בן 24 ממוצא אתיופי,בטענה שאין תועלת בהשתלה. עקב כך הוגשה בקשה בהולה לבית הדין לעבודה להוציא צו עשה זמני נגד הקופה לממן את השתלת מח העצם. בסוף הדיון הקופה אישרה את המימון תוך מחאה והתיק נסגר.




כתב תביעה להפסקת מדיניות הסלקציה בכניסה למועדונים

תביעת נזיקין לבית משפט השלום בתל-אביב בשמו של סטודנט ממוצא אתיופי למינהל עסקים ובשם האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד מועדון "קומפורט 13" ונגד מארגן המסיבה בגין אפליה בכניסה למועדון.




סוגי זכויות

שוויון
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם