מה אתם הייתם עושים? איסור על פרסום פסקי דין במנועי חיפוש או זכותו של הציבור לדעת?

איסור על פרסום פסקי דין

האיסור של פרסום של פסקי דין מעסיק רבות את הקהילה המשפטית כמו גם את האזרחים. מדובר בסוגיה מורכבת, שמושפעת מהגנה על זכויות הנאשמים לצד זכותו של הציבור לדעת. מה עדיף? להלן מידע בנוגע לסוגיה.

קבלת מידע משפטי בלחיצת כפתור: כיצד העידן הדיגיטלי משנה את בתי המשפט?

זה לא סוד שבשנים האחרונות הוקמו לא מעט מאגרי מידע משפטיים אשר מפרסמים פסקי דין של בתי המשפט. למעשה, המטרה של המאגרים הללו היא לספק לציבור נגישות מלאה לפסקי דין בנושאים שונים אשר עד עתה היו חסויים. מדובר באחת הסוגיות הבוערות של בתי המשפט כאן בישראל וזאת בשל המגמה של הציבור לקבל מידע דרך האינטרנט, ולא באופן מקובל כפי שנדרש, בשל העובדה כי ישנם פסקי דין חסויים שאינם חשופים לציבור מחשש לפגיעה בשמם הטוב של נאשמים או תובעים. נוסף לכך, ישנם הליכים רגישים שיכולים להוות סכנה לביטחון המדינה נוסף לעברות מין ולכן בית המשפט נוטה לפרסם רק פסקי דין מעטים, אם בכלל. אולם, מאחר ובתי המשפט רוצים לנקוט במדיניות של שקיפות אל מול הציבור ולהגביר את האמון חלק מפסקי הדין כן מתפרסמים – תחת הגבלות מסוימות. כך ניתן היה לראות במקרה שהתרחש שבו שני נאשמים בעברות מין ביקשו להסיר את שמם מהאינטרנט, אולם השופט פסק כי לאור הבטחת האמון הציבורי בבית המשפט ובהליכים המתבצעים בין כותלו הבקשה נדחית. מדובר בדוגמה מצוינת לכך כי בתי המשפט מנסים לאזן בין זכותו של הציבור לדעת לבין שמירה על שמו הטוב של אדם.

דילמה אתית משמעותית

הדילמה של בתי המשפט התגברה כתוצאה מהשימוש ההולך וגובר באינטרנט. אם בעבר רוב החומרים היו חסויים ונדרש היה להגיע באופן פיזי למזכירות לקבלת פסקי דין, כיום דרך האינטרנט כל אחד יכול לנסות ולבחון פסקי דין שונים שניתנו ע"י בתי המשפט, כולל בג"ץ. משפטנים רבים גורסים כי את הדעת לגבי הפרסום צריכים לתת דווקא האתרים שמפרסמים את פסקי הדין, וזאת בשל העובדה כי ההכנסות שלהם מגיעים דרך פרסומות – ולכן האתרים מפרסמים את שמות הצדדים במלואם לצורך זמן שהייה ארוך וחשיפה ממושכת לפרסומות. נוסף לכך, חלק מהאתרים מאפשרים רק למנויים משלמים לראות את כל פסק הדין ולכן נוצר כוח עצום ע"י אתרים שאינם הוסמכו לפרסם את פסקי הדין.

פרסום פסקי דין במנועי חיפוש

האם נדרש תיקון לחוק?

בעבור הקהילה המשפטית תיקון לחוק שנועד לאזן בין זכות הציבור לדעת לבין הזכות לפרטיות הינו הכרחי. ככל שיותר פסקי דין מתפרסמים, כך היכולת לפגוע בשמו הטוב של אדם עולה. בעידן שבו מעסיקים רבים מבצעים חיפוש בגוגל אודות מועמדים, רק הופעת שמו של המועמד בפסק דין עלולה להוביל להסרת מועמדתו, גם אם בכלל לא היה קשור לפסק הדין. בהתאם לכך ניתן לראות זינוק במספר הבקשות שהוגשו לפתח בתי המשפט לטובת מחיקת פסק הדין מהאינטרנט, ומאידך גם בקשות מצד עמותות ומשפטנים לגבי פסקי דין חסויים לציבור.

מידע שימושי, אך עד איזה גבול?

צריך לקחת בחשבון כי לפסקי הדין יש משמעות גם בעבור סטודנטים למשפטים שלומדים דרך פסקי דין לטובת הכשרתם. בהתאם לכך המגמה של הסגל היא לחשוף את הסטודנטים לאותם פסקי דין, תוך שמירה על פרטיותם של התובעים/נתבעים דרך השחרת שמם. גם בתי המשפט החלו לעשות זאת ועדות לכך ניתן לראות בדרישה של הנהלת בתי המשפט למחוק פסקי דין מהאינטרנט ולחשוף אותם בצורה מסודרת ע"פ בקשה. אומנם הבקשה הוגשה בשנת 2014 ומאז אין חדש תחת השמש, ועל כן אין אלא להמתין לתיקון לחוק שאולי יוביל סוף סוף לקבלת החלטה בנושא.