המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

חופש העיסוק > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
ביהמ"ש המחוזי הורה לאפשר לבוגרי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אבו דיס להיבחן בבחינות הסמכה ברפואה (עת"מ 4990-12-13)

העותרים, ביניהם, עתרו לביהמ"ש המחוזי בירושלים כנגד החלטת משרד הבריאות, לא לאפשר לבוגרי הפקולטה לגשת לבחינות הסמכה ברפואה, עד שיתקבל אישור המל"ג להכרה באוניברסיטה. החלטה התקבלה לא משיקולים של רמת הלימודים בפקולטה, אלא מהטעם שאגפים של האוניברסיטה נמצאים גם בישראל, ולפיכך היא צריכה אישור המל"ג. השופטת בן אור קיבלה העתירה נוכח השתהות המל"ג בקבלת החלטה בעניין. השופטת קבעה שמול שיקולי משרד הבריאות עומדת זכות העותרים לחופש העיסוק, ושמצב זה, המשאיר העותרים "בין הכסאות" ללא אפשרות לעסוק במקצוע שרכשו, אינו יכול להימשך לעד. הובהר שהמדובר בפגיעה קשה ומתמשכת בזכות יסוד. שיקול נוסף להחלטה היה שמערכת הבריאות, ובפרט במזרח ירושלים, זקוקה לרופאים דוגמת העותרים. ביהמ"ש הורה לאפשר לעותרים לגשת לבחינות וחייב המשיבים בתשלום שכ"ט והוצאות משפט, בסך 50,000 ₪. (ניתן 03.04.14)




בימ"ש לעניינים מקומיים: מקרה חד-פעמי של העסקת תושב זר ללא היתר אינו עילה מספקת לסגירת עסק לחודש ימים (בר"ש 19788-11-13)

בימ"ש לעניינים מקומיים בנתניה הורה על ביטול צו שהוצא כנגד בעל בית קפה, לסגירת עסקו לשלושים יום. הצו הוצא על בסיס הפרעה לשלום הציבור, כקבוע בסעיף 78 לפקודת המשטרה, ועל-יסוד כך שהעסק העסיק עובד זר ללא היתר שהיה. השופטת רוזנברג שיינרט ציינה שבהוצאת הצו יש לאזן בין חרות הפרט וחופש העיסוק, לבין אינטרס הכלל בשמירה על שלום הציבור. השופטת קבעה שבמקרה דנן לא קיימת תשתית ראייתית להוכחת הפרעה לשלום הציבור, בעוצמה המצדיקה את תקופת הסגירה. נקבע שמקרה חד-פעמי של העסקת תושב זר ללא היתר, כפי שקרה במקרה דנן, אינה עילה מספקת לסגירת עסק לחודש ימים. צוין שמאבק המשטרה בתופעת השוהים הבלתי חוקיים הנו מאבק ראוי וחשוב, אך שהאמצעים הננקטים צריכים להיות במסגרת החוק, ושאין לעשות שימוש בכלים משפטיים שלא למטרה לה נועדו. (ניתן 18.11.13)




ביהמ"ש העליון קיבל עתירה כנגד אופן אכיפת עיריית ת"א את הוראות חוק העזר האוסר על פתיחת חנויות בשבת (עע"מ 2469/12)

המערערים, בעלי עסקים קמעונאיים לממכר מזון בת"א, ערערו לביהמ"ש העליון על פס"ד של ביהמ"ש המחוזי, שדחה עתירתם להורות לעיריית ת"א לפעול לסגירת עסקים הפועלים בשבת. המערערים טוענים שהעירייה, אשר אינה סוגרת העסקים אלא רק מטילה עליהם קנסות, מפרה את הוראות חוק העזר אשר אוסר על פתיחת חנויות בשבת, ומכאן שהיא גורמת ל"תחרות בלתי הוגנת" הפוגעת בזכותם לחופש העיסוק. השופטת נאור קבעה שהעירייה אינה מגשימה במידה הראויה – בעזרת אמצעי האכיפה בו בחרה – את תכלית החוק. הודגש שבכך שהעירייה מפעילה אכיפה בדרך של הטלת קנסות בלבד, היא מאפשרת בפועל את הפרתו המתמשכת של חוק העזר, או לכל הפחות מעלימה מכך עין. הערעור התקבל ונפסק שהעניין יוחזר לעירייה על מנת שתפעיל שיקול דעתה ותקבל החלטה לגופו של עניין בדבר אופן הפעלת הסמכויות המוקנות לה. (ניתן 25.6.13)




ביה"ד הארצי לעבודה: פסילת מועמדות של סטודנטית למשפטים שאביה רשם בימ"ש להתמחות בביהמ"ש העליון הינה במתחם הסבירות (ע"ע 31756-01-12)

ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה דחה תביעה של סטודנטית למשפטים שאביה משמש כרשם בימ"ש השלום, לביטול החלטה לפסילת מועמדותה להתמחות בבימ"ש העליון ולבטלות הנהלים ביחס להעסקת קרובי משפחה במערכת בתי המשפט. על ההחלטה הגישה הסטודנטית ערעור לביה"ד הארצי לעבודה. השופט רבינוביץ קבע, בניגוד לטענת המערערת, שנוהל העסקת עובדים חל גם על מועמדים להתמחות. לגבי סבירות ההחלטה קבע השופט שאין להתערב בהחלטת ביה"ד האזורי שפסק כי ההחלטה הינה במתחם הסבירות. בעניין זה התחשב ביה"ד במטרות המדיניות המחמירה בנוגע להעסקת קרובי משפחה של עובדים במערכת בתי המשפט, בתפקיד המוצע, בתפקידו של אבי התובעת, בהסתברות לקיום ניגוד עניינים, ובאפשרות לפגיעה באמון הציבור במערכת. ביה"ד דחה טענת המערערת בדבר פגיעה בחופש העיסוק שלה, וקבע כי הנהלים אינם מטילים מגבלה על זכותה של המערערת להתמחות, אלא רק על מקום התמחותה. (ניתן 17.7.13)




ביהמ"ש המחוזי: על הרשות לתת משקל ראוי לזכותו החוקתית של אדם לבחור את משלח ידו ולעסוק בו (עת"מ 12552-08-12)

ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל חלקית עתירה כנגד החלטת עיריית רמת השרון, לדחות בקשה לפתיחת עסק לממכר אביזרי מין בעיר. השופטת אבניאלי קבעה שמדיניות העירייה בנוגע למתן רישיונות לפתיחת עסקים לממכר אביזרי מין, הינה מדיניות חמקנית, ושאי גיבוש מדיניות כוללת בעניין, מקשה על המבקשים לפתוח עסק מסוג זה. עוד נקבע שבעניינו של העותר ניתנו החלטות סותרות ע"י העירייה. ביהמ"ש קבע שלאחר חקיקת חוק יסוד: חופש העיסוק, חלה חובה מוגברת על הרשות לשקול בצורה עניינית וממצה בקשות לרישוי עסקים. על הרשות ליתן משקל ראוי לזכותו החוקתית של אדם לבחור את משלח ידו ולעסוק בו, כל עוד עיסוקו אינו אסור ע"פ חוק. לפיכך, ולאור העדר מדיניות ברורה של העירייה ותשובותיה הסותרות לעותר, הוחלט שהעירייה תשקול הבקשה מחדש ותיתן החלטה מנומקת, המבוססת על מדיניות מוצהרת וברורה. (ניתן 10.2.13)




ביה"ד הארצי לעבודה קיבל ערעור מרצים על ההחלטה לפטרם בשל העסקתם כאנשי סגל במוסד אקדמי מתחרה (ע"ע1828-10-11)

ביה"ד הארצי לעבודה קיבל ערעורם של מרצים, חברי סגל בחצי משרה במכללת "בצלאל", על החלטת המכללה לפטרם לאחר שהודיעו על כוונתם להיענות להצעת מכללת "שנקר", ולשמש גם בה חברי סגל בחצי משרה. הנשיאה נילי ארד פסקה שבאיזון בין חופש העיסוק של המערערים לבין האינטרסים הלגיטימיים של בצלאל למוניטין, לשמה ולמניעת תחרות, גוברת זכות המערערים לחופש עיסוק כחברי סגל בשני המוסדות. הובהר שהפגיעה במערערים מתבטאת באי-מיצוי יכולתם להשתכרות ולמיצוי מלוא כישוריהם, ושההחלטה פוגעת קשות גם בכבודם כעובדים, ובזכותם לאוטונומיה אישית. עוד נקבע שפרשנות תנית הגבלת העיסוק כשוללת העסקה בו-זמנית של חברי סגל בשני מוסדות מתחרים, אינה תואמת את אינטרס הציבור לעודד קידמה ויצירת ידע. נפסק שהסעד הראוי הינו סעד של פיצוי כספי כחלף אכיפה, וזאת מהטעם שחופש העיסוק כולל גם את החופש שלא להעסיק. (ניתן 28.11.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה אישר התניית הגבלת עיסוק ואסר על עו"ד להמשיך לעבוד בתיווך דירות בפרויקט נדל"ן (סע"ש 35297-07-12)

המבקשת, חברה העוסקת בתיווך נדל"ן שפעילותה בפרויקט מסוים נפסקה, הגישה בקשה לביה"ד האזורי לעבודה בירושלים להוצאת צו מניעה האוסר על המשיבה, עובדת לשעבר במבקשת, להמשיך לעסוק בשיווק/תיווך של דירות בפרויקט. בין היתר נטען שהמבקשת חוששת שהמשיבה תעשה שימוש ברשימת לקוחות פוטנציאליים שנאספה על-ידה במסגרת עבודתה. השופט אברהמי ציין שהגבלת חופש העיסוק שנקבעה בחוזה העסקה בין הצדדים הינה מצומצמת וממוקדת שכן אין מדובר בהגבלה האוסרת על המשיבה לעבוד בתחום התיווך או באזור מסוים, אלא שההגבלה הינה רק ביחס לעבודה בפרויקט האמור. בנסיבות אלו, ולאור כך שהמשיבה עבדה שמונה חודשים במבקשת וכעת היא מבקשת לקחת ממנה את נכסה העיקרי שהוא שיווק הפרויקט, נקבע שיש לתת תוקף לסעיפי הגבלת חופש העיסוק שבחוזה. ניתן צו האוסר על המשיבה לעבוד במשך שנה בתיווך הפרויקט, ונקבע שהיא מנועה מלעשות שימוש ברשימת הלקוחות שבידה. (ניתן 08.08.12)




ביהמ"ש העליון אישר ההחלטה לשלול לצמיתות את רישיונו של וטרינר למרות הפגיעה בחופש העיסוק (רע"א 4217/12)

וטרינר שרישיונו נשלל ממנו לצמיתות בשל החשש כי המשך עיסוקו בתחום עלול לגרום נזקים וסבל לבעלי החיים בהם יטפל, פנה לביהמ"ש העליון בבקשה לערער על ההחלטה. המערער טען כי ההחלטה תפגע באופן קשה בפרנסתו וביקש כי תוטל עליו סנקציה חמורה פחות. השופט דנציגר קבע כי הוועדה שבחנה העניין שקלה האפשרות לנקוט בחלופה פוגענית פחות אך הגיעה למסקנה שאין הדבר אפשרי. בעניין הפגיעה בחופש העיסוק נקבע כי אמנם חופש העיסוק ופרנסתו של המבקש הם זכויות ואינטרסים ראויים להגנה, אך שאין מדובר בזכויות מוחלטות אלא בכאלו שיש לאזנן אל מול אינטרסים וזכויות מתנגשות, כגון זכותם של בעלי החיים המטופלים לטיפול רפואי מקצועי, הולם ומסור. לאור האמור, ולאור החלטת ביהמ"ש המחוזי כי המבקש גילה רשלנות מקצועית וחוסר ידע בסיסי בתחום מלאכתו, דחה ביהמ"ש העליון הבקשה. (ניתן 15.08.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי בת"א ביטל איסור מכירת סרטים פורנוגרפיים בשוק הפשפשים (עת"מ 20694-09-10)

העותר הינו בעל דוכן בשוק הפשפשים, אשר בשנים האחרונות עוסק, בין היתר, במכירת סרטים פורנוגרפיים. כתוצאה משינוי מדיניות החליטה עיריית ת"א לאסור על מכירת חומר פורנוגרפי בשוק. לשם כך אסרה העירייה על מכירת סרטים וקלטות מכל הסוגים בשטח השוק, וקבעה זאת כתנאי לקבלת רישיון עסק להפעלת דוכן בשוק. כנגד ההחלטה הגיש העותר עתירה לביהמ"ש המחוזי בת"א. ביהמ"ש קיבל העתירה וקבע שיש לבטל התנאים שנקבעו ברישיון העסק מהטעם שהמדובר במגבלות החורגות ממתחם הסבירות ואשר אינן עומדות בדרישות המידתיות ובחובת ההגינות. עוד נקבע שלא הייתה כל עילה לשינוי מדיניות העירייה בעניין זה וכי מדיניותה החדשה פוגעת, באופן בלתי מוצדק, בעקרון ההסתמכות של העותר. ביהמ"ש קיבל גם את טענת העותר כי המדובר בפגיעה בלתי מידתית בחופש העיסוק שלו, אשר אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק היסוד: חופש העיסוק. (ניתן 08.12.11)




בג"צ אישר תוקפה של הוראת מעבר המחייבת את העוסקים בתחום הפנסיוני בבחינה מקצועית (4350/09)

בג"צ דחה עתירה כנגד חוקיותן של תקנות הכשרה שהותקנו במסגרת הרפורמה בשוק הפנסיוני, המחייבות עובדים בתחום לעבור בחינה מקצועית לצורכי קבלת רישיון פנסיוני. בין היתר נטען כי התקנות פוגעות בחופש העיסוק של העובדים, וכי התקנות מפלות בין עובדים שונים בתחום. בעניין הפגיעה בחופש העיסוק נקבע כי התקנות נועדו להבטיח כי הציבור יקבל שירות מקצועי ואמין, ומכאן שהדרישה לבחינה נועדה לתכלית ראויה. בנוסף נקבע שבחינה מקצועית הינה אמצעי מידתי להשגת תכלית זו. לאור האמור נקבע שהפגיעה בחופש העיסוק אינה במידה עולה על הנדרש. לעניין ההפליה נקבע כי קיימת שונות רלוונטית בין העובדים השונים (ובאופן ספציפי בין מפקחי רכישה וסוכני ביטוח), המצדיקה התייחסות שונה לגבי החיוב בבחינה, ומכאן שהדרישה לבחינה מעובדים מסוימים הינה סבירה. (ניתן 12.10.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין לעבודה דחה בקשה לאכוף על עובד לשעבר התחייבות להגבלת עיסוק בהעדר אינטרס לגיטימי של החברה (תע"א 3195/10)

החברה המבקשת, שהיא חברה ללא לקוחות העוסקת במסחר בבורסה על ידי הקצאת אשראי לעובדיה, הגישה תביעה נגד עובד לשעבר שעזב והקים עסק עצמאי, בטענה שהוא הפר את התחייבותו החוזית לשמירת סודה המסחרי, וכן את התחייבותו לתקופת צינון של 24 חודש. בית הדין האזורי לעבודה חזר על ההלכה המבחינה בין אינטרס לגיטימי להגבלת חופש העיסוק, לבין "התחייבות עירומה" שמטרתה הבלבדית היא מניעת תחרות של העובד עם החברה שבה עבד, וציין שגם בהתקיים אינטרס לגיטימי יש לבחון האם ההגבלה סבירה ומידתית. כיוון שבמקרה דנן לא הוכח קיומו של שום אינטרס לגיטימי של החברה בהגבלת העיסוק, והסוד המסחרי לגביו טענה החברה אינו אלא שיטת עבודה שידועה לכל מי שעוסק במסחר בשוק ההון, נקבע, כי אין כל הצדקה להגבלת חופש העיסוק, והבקשה לאכיפת המגבלה החוזית נדחתה.(ניתן 25.7.10)




בית המשפט לעניינים מנהליים: ניתן לבטל רשיון לתחנת מוניות על בסיס ראיות מנהליות מחמירות (עת"מ 25927-04-10)

רישיון העסק של העותרת, המפעילה תחנת מוניות, בוטל לאור המלצת משטרת ישראל, כי זו משמשת בסיס לפעילות עבריינית. רשות הרישוי לא ראתה את חומר החקירה אלא הסתמכה על המלצת המשטרה בלבד. לטענת העותרת אין לבטל את רישיונה, ולפגוע בזכותה לחופש העיסוק ובפרנסת עובדים רבים, על בסיס חשדות בלבד. בבוחנו את דרישת התשתית הראייתית העומדת בבסיס החלטתה של רשות מינהלית קבע בית המשפט המחוזי כי זו אינה חייבת לעמוד במבחני הראיות הרגילים בהליך השיפוטי. די לרשות להתבסס על "ראיות מינהליות", ואלו עשויות לכלול גם ראיות שאינן קבילות בהליך השיפוטי. עם זאת, נקבע, כי מקום שבו מבקשת הרשות לבטל זכות שכבר ניתנה לאזרח, כגון בעת ביטול רישיון קיים, יש לבחון את הראיות המנהליות באמת מידה מחמירה מזו הנדרשת בעת בחינת בקשה לקבלת רישיון. בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי בעניין דנן מתקיים חשד ממשי וקונקרטי בדבר הקשר שבין המשך הפעלת עסקה של העותרת לפעילות העבריינית. (ניתן 10/06/10).




בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים אישר צו סגירה מנהלי למקום המשמש למשחקים אסורים (עת"מ 001666/09)

העותר הינו תושב ירושלים המפעיל מזה שנים, בית קפה הנמצא בתחום שיפוטה של עיריית ירושלים. למקום הוצא צו סגירה מנהלי עד ליום 01/09/2010, בעקבות ראיות לפיהן עסקו של העותר משמש להימורים אסורים. העותר, אשר מטה לחמו נשבר באחת, מלין בעתירתו כי החלטתה של הרשות נגועה בחוסר סבירות ופוגעת בחופש העיסוק באופן שאיננו מידתי. בית המשפט דחה את העתירה, בציינו כי הראיות מלמדות על פעילות בלתי חוקית ענפה במקום, שנמשכה לאורך זמן חרף התראות חוזרות ונשנות מצידה של המשטרה. נקבע כי פגיעתו של הצו בחופש העיסוק של העותר עומדת בתנאי פסקת ההגבלה של חוק יסוד: חופש העיסוק, היות ושום אמצעי מידתי יותר ופוגעני פחות לא הועיל כלפיו. (ניתן 03/12/09)




בג"צ דחה עתירה למתן רישיונות ציד (בג"ץ 3731/08)

העותרים עותרים כנגד החלטת מנהל רשות הטבע והגנים ומדיניות השר להגנת הסביבה שלא ליתן רישיונות ציד חדשים למשך תקופה של עשור. לטענת המשיבים המדיניות של אי נתינת רישיונות ציד חדשים למשך תקופה של עשור, נעוצה במצוקה הקשה אליה נקלעה אוכלוסיית חיות הבר בישראל ובחתירה למנוע את הכחדתן. מאידך טוענים העותרים שניתן להגביל את קבוצות המינים שניתן לצוד ו/ או ניתן לתת רישיונות ברוטציה. בית המשפט העליון קבע ששמירה על איכות הסביבה היא תכלית ראויה, ברם על הרשות לפעול באופן סביר השומר על שוויון במתן הרישיונות לציד. נקבע, כי כיוון שהמחוקק שוקד בימים אלה על חקיקה בנושא לא יכריע בית המשפט בנושא בשלב זה והעתירה נדחתה. (ניתן 18/02/10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין לעבודה קבע כי האיסור על עורכי דין עובדי מדינה לייצג פרו בונו אינו פוגע בחופש העיסוק (עב 2669/04)

התובע, עו"ד בלשכה המשפטית של משרד הפנים, ביקש להורות לנתבעים לאפשר לעובדי השירות המשפטי לייצג פרו בונו וכן להורות על ביטולן של נזיפה והתראה שהוטלו עליו לאחר הליך בירור משמעתי בגין ייצוג כאמור. התובע טוען כי מתן ההחלטה כנגדו, ללא שתינתן לו זכות שימוע מלאה, פוגעת בערכי היסוד של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית הדוגלת בערכי היסוד היהודיים של השבת אבדה, צדקה וכבוד האדם וחרותו, וכי הרחבת איסור הייצוג על עבודה ללא שכר, אינה מידתית ויש בה משום פגיעה בחופש העיסוק שאינמה עומדת בתנאי פיסקת ההגבלה. בית הדין קבע כי במתן ייעוץ וייצוג פרו-בונו, יש משום ניגוד עניינים ופגיעה באמון הציבור,וכי אין בהוראות התקשי"ר משום פגיעה בחופש העיסוק. עוד קבע כי לא נפל כל פגם בהליך המשמעתי שננקט כנגד התובע.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון דחה עתירה של רועים בדואים כנגד התניית קבלת רשיון למרעה בהצגת אישור על ניהול ספרים כחוק (בג"צ 1953/09)

שמונה אזרחים בדואים תושבי הנגב הצפוני העוסקים בגידול מקנה ובעיקר עדרי צאן, גמלים ובקר, עתרו לבג"צ כנגד הדרישה להצגת אישור על ניהול ספרים כתנאי לקבלת רישיון למרעה בשטחי המרעה. לטענת העותרים תנייה זו פוגעת, בין היתר, פגיעה חמורה ולא מוצדקת בחופש העיסוק. בדחותו את העתירה קבע בית המשפט, כי פגיעת הדרישה לניהול ספרים בחופש העיסוק היא מינימאלית ואינה עולה כדי פגיעה חוקתית בחופש העיסוק. כן נקבע, כי אף בהנחה שהדרישה כן פוגעת בזכות החוקתית לחופש העיסוק הרי שהפגיעה היא מידתית ומאזנת כראוי בין האינטרס הציבורי שכל תושב ואזרח במדינה ישלם מיסים והאינטרס הציבורי של הקצאה שוויונית והוגנת של משאבי המדינה, לבין האינטרס של העותרים לרעות את עדריהם ולהתפרנס

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה עתירת לשכת עוה"ד נגד החלטת הממשלה לכלול בחוק ההסדרים אפשרות לעו"ד זרים לפעול בארץ (בג"צ 4302/09)

לשכת עורכי הדין בישראל הגישה עתירה לבג"צ בה היא תוקפת את החלטת הממשלה לכלול בהצעת חוק ההסדרים במשק המדינה, פרק הדן בתיקון חוק לשכת עורכי הדין, שנועד לאפשר לעורכי דין זרים ולמשרדי עורכי דין זרים לפעול בישראל. בג"צ דחה את העתירה על הסף הן מהטעם שהעתירה היא מוקדמת, שכן הצעת החוק נשוא העתירה טרם נדונה בפני הכנסת, והן מהטעם שהעתירה אינה מגלה עילה להתערבות בשיקול דעתה של הממשלה בעניין זה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי: זכותו של מוסד אקדמי לחייב סטודנטים לנתח בעלי חיים גוברת על זכותם של הסטודנטים לחופש המצפון ולחופש העיסוק (ה"פ 464-04-08)

המבקשת הינה סטודנטית בחוג למדעי בעלי חיים בפקולטה לחקלאות ברחובות ומתכוונת להמשיך ללימודי וטרינריה. המבקשת טוענת, כי קביעת חובת השתתפות נתיחות המבוצעות בבעלי חיים במעבדה,כתנאי לזכאות לקבלת ציון בקורס "מבוא לזאולוגיה", מהווה פגיעה בחופש המצפון. עוד טוענת המבקשת, כי מאחר והמשמעות המעשית של אי ההכרה בציון הקורס הינה אי הכרה בתואר, מהווה הדבר פגיעה בחופש העיסוק שלה. מנגד, המשיבה, האוניברסיטה העברית בירושלים, עומדת על זכותה לחופש אקדמי ועל הצורך באי התערבותו של בית המשפט בשיקול הדעת האקדמי. בית המשפט דחה את התובענה בקבעו, כי המשיבה היא הגוף המקצועי המוסמך להחליט מה הם התנאים הנדרשים להכשיר את בוגריו למקצוע אותו בחרו ללמוד במסגרת זו. נקבע, כי התערבות בית המשפט בשיקול דעת המשיבה בשם חופש המצפון והעיסוק של המבקשת תגרום לפגיעה קשה באינטרס הציבורי של החופש האקדמי ובמעמד המוסדות להשכלה גבוהה.




בית המשפט לעניינים מנהליים: החלטת עיריית תל אביב לסרב ליתן היתר לנוצרי לפתוח חנותו בשבת ניתנה בחוסר סמכות ולכן בטלה (עתמ 2111/08)

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב יפו קבע, כי החלטת מנהל אגף רישוי עסקים בעיריית תל אביב שלא ליתן לעותר נוצרי היתר לפתיחת חנותו בשבת, ניתנה בחוסר סמכות, שכן הסמכות להחליט על מתן היתר נתונה למועצת העיר. על העותר, שיוצג על ידי עורך דין מתכנית "שכר מצווה", הוטלו קנסות גבוהים בגין פתיחת עסקו בשבת. בית המשפט קיבל את טענת העותר שהאיסור על פתיחת עסקים בשבת נאכף באופן בררני ושרירותי, כאשר בעוד שחלק מהחנויות נקנסות בגין פתיחתן בשבת, אחרות, הסמוכות להן, אינן נקנסות. אי לכך נפסק שעל העירייה לדון מחדש בבקשתו של העותר וכן להימנע מגביית הקנסות אשר הוטלו עליו בגין אי ציותו לחוק העזר.




בעקבות עתירת עדאלה תצומצם תחולת חוק עזר עירוני המונע מבעלי עסקים ערבים בעכו לפתוח את חנויותיהם בשבתות (בג"צ 4326/07 )

ארגון עדאלה ובעלי חנויות ערבים בעכו עתרו לבג"צ נגד עיריית עכו, בדרישה לבטל את התיקון לחוק העזר המונע מבעלי עסק ערבים לפתוח את חנויותיהם בשבת בשכונות, שיש בהן רוב יהודי. בעתירה נטען, כי חוק העזר עומד בניגוד לחקיקה הראשית ומהווה פגיעה קשה בחופש הדת, בחופש מדת ובחופש העיסוק של העותרים. בית המשפט העניק תוקף של פסק דין להסכם שנחתם בין הצדדים, לפיו העירייה תקים ועדה שתבחן מחדש את חלוקת האזורים בעיר כך שהתיקון לחוק העזר יחול אך ורק על אזורים בהם יש רוב גדול ומובהק לאחת מקבוצות האוכלוסיה בעיר. על פי ההסכם, במקרה של מחלוקת בין העותרים לועדה לגבי קיומו של רוב גדול ומובהק באזור מסוים, תועבר המחלוקת להכרעת היועץ המשפטי לממשלה.


פסק הדין
למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי: העירייה רשאית לסרב לתת רשיון לפי חוק רישוי עסקים על סמך התנגדות המשטרה (עת"מ 681/08)

בקשת העותר לרשיון עסק למגרש אחסנת מתכת נדחתה לאחר שהמשטרה הודיעה לעירייה כי היא מתנגדת למתן הרשיון. העותר טען כי חוק רישוי עסקים מאפשר לעירייה לשקול רק שיקולי איכות סביבה ומניעת מפגעים, וכי מעורבות המשטרה בהליך הינה מחוסרת סמכות. לכן, טען העותר, דחיית בקשתו לרשיון על בסיס עמדת המשטרה מהווה פגיעה לא מידתית בחופש העיסוק שלו. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את העתירה וקבע, כי משהונחה לפני העירייה חוות דעתה של המשטרה היה עליה להתחשב בה, וכי חופש העיסוק לא נועד להכשיר שימוש בעסק למטרות פסולות.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית משפט לעניינים מקומיים הוציא צו המורה על סגירת סניף "טיב טעם" בגבעתיים בשבת (ב.ש. 97/08)

בהתאם לבקשת עיריית גבעתיים הוציא בית המשפט לעניינים מקומיים צו המורה על סגירת סניף "טיב טעם" בגבעתיים בשבת. "טיב טעם" התנגדה לצו בטענה שהעירייה מפלה אותה למול עסקים אחרים הפתוחים בשבת. השופט אטדגי פסק כי בידי עיריית גבעתיים הסמכות לאכיפת חוק העזר המורה על סגירת עסקים בימי שבת, וקבע שהפרמטרים לפיהם החליטה העירייה נגד אילו עסקים לפעול - סוג העסק, מיקום העסק, ועסק חדש מול עסק ישן - הם סבירים. נקבע כי העובדה שבמקרה דנן מדובר בעסק חדש, בעל גוון מסחרי מובהק, בהיקף רחב יחסית, הממוקם באזור בעל ריכוז גבוה יחסית של מוסדות דת, והפגיעה הצפויה ממנו באינטרסים שחוק העזר בא להגן מפניהם היא רבה יחסית, מצדיקה היענות לבקשת העירייה.




בית המשפט העליון דחה עתירה לשלילת תעודת עיתונאי מכתב הטלויזיה הצרפתית בטענה כי ביים סצינה בה נפגע נער פלסטיני מירי של חיילי צה"ל (בג"ץ 10324/07)

בג"צ דחה עתירה של ארגון "שורת הדין" לשלול תעודת עיתונאי מכתב הטלויזיה הצרפתית, שהכין את הכתבה על מות הילד מוחמד א-דורא במחסום נצרים. העותרת סבורה כי יש לאמץ את הגרסה, המגובה במחקרים ותחקירים שבוצעו על ידי צה"ל ועל ידי אנשי אקדמיה ועיתונאים זרים ובלתי תלויים, כי א-דורה ואביו לא נורו על ידי חיילי צה"ל וכי הכתבה בוימה. בית המשפט נקט בגישה התואמת עקרונות יסוד של הגנה על חופש ביטוי וחופש דעה עיתונאי, ואף קבע כי אף לא אחד מן הכללים מתנה את מתן תעודת העיתונאי או שלילתה בתנאי הנוגע לאיכותה או לתכניה של העבודה העיתונאית.




פסק דין של בית המשפט לעניינים מקומיים בעניין פירוש האיסור על הצגת חמץ בפומבי בחג הפסח (ת"פ 7426/07)

בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים ביטל את כתבי האישום אשר הוגשו כנגד מספר בתי עסק בירושלים לאחר שערך הבחנה בין הצגת חמץ בפומבי לבין הצגת חמץ במקום ציבורי, שאינו עולה כדי "פומבי". בית המשפט פסק כי "העבירה לפי חוק זה עניינה בהצגת מוצר חמץ, למכירה או לצריכה, בפומבי, אך לא במקום ציבורי, או בכל מקום אחר, שאינו פומבי."




בית הדין הארצי לעבודה אישר הגבלות על קבלן מפר זכויות בבואו לקבל רישיון ממשרד התמ"ת (עב 1/06)

פסק הדין דן בשתי שאלות מרכזיות. האחת, האם התניית תנאים למתן רישיון בידי משרד התמ"ת גורמת לפגיעה שאינה מידתית וסבירה ומכאן שפוגעת בחופש עיסוקו של המערער, שלא על בסיס תשתית עובדתית מספקת. השאלה הנוספת, האם חורג המשרד מסמכותו הקבועה בסעיף 64א לחוק שירות תעסוקה,אשר מכוחו רשאי השר להתנות את מתן הרישיון רק לשם מתן שירות תקין בידי מבקש הרישיון. בית הדין קבע כי יש לפרש את חוק קבלני כוח האדם וחוק יסוד חופש העיסוק בצמצום על מנת להמעיט את הפגיעה בחופש העיסוק, וכי אין בהתניית התנאים למתן הרשיון בכדי לפגוע פגיעה חמורה בחופש העיסוק. כמו כן לא נמצא חריגה מסמכותו של משרד התמ"ת.




בג"צ מחק עתירתו של ארגון חברות השמירה נגד דרישת הדיווח על הפרות זכויות עובדים(10245/07)

נמחקה עתירה של ארגון חברות השמירה והאבטחה נגד דרישת ועדת הרישוי במשרד המשפטים, שהחברות ידווחו על הפרות זכויות עובדים כדי שיישקלו בעת חידוש הרשיון,חופש העיסוק אינו חובק בתוכו את הזכות לפגוע בזכויות היסוד של העובדים והמדינה זכאית ואף חובה עליה לעשות את שבידה כדי להבטיח את השמירה על חוקי המגן וכדי להבטיח צמצום היקף הפגיעה בזכויות העובדים.




פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
האגודה לזכויות האזרח נ משרד הפנים (בג"צ 6652/96): אישור ההארכה למפרע של הוראת שימור הדינים לעניין פקודת העיתונות

בית המשפט העליון דחה את העתירה, וקבע כי על פי מודל הבטלות היחסית, פקודת העיתונות והוראת סעיף 94 לתקנות ההגנה (שעת חירום) שעיקרן בצורך בהיתר של הממונה על המחוז להוצאה לאור של עיתון, עומדות בתוקפן למרות שהן נוגדות את חוק יסוד: חופש העיסוק ולא עומדות בתנאים של פיסקת ההגבלה, וזאת משום שהכנסת האריכה למפרע את הוראת שמירת הדינים. נקבע, כי הארכת תוקפה של הוראת שימור הדינים באופן רטרואקטיבי באה למנוע מצב של אי ודאות לגבי תוקפה של חקיקה שנחקקה לפני קבלת חוק היסוד: חופש העיסוק.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

פריד גאנם עו"ד נגד לשכת עורכי הדין (בג"צ 4330/93): ביטול כלל 27 לכללי לשכת עורכי הדין המסדיר העברת תיק על ידי לקוח מעורך דין לעורך דין

בג"צ קבע,כי כלל 27 לכללי לשכת עורכי הדין, המסדיר העברת תיק על ידי לקוח מעורך דין לעורך דין, בטל. נקבע, כי תכלית הכלל - הבטחת מערכת יחסים ראויה בין חברי הלשכה, ומניעת מצב בו עורך דין חדש מייצג לקוח בלא ידיעת עורך הדין הקודם - היא ראויה. עם זאת, הכלל אינו עומד בדרישת המידתיות, שכן הוא פוגע יתר על המידה בחופש העיסוק של עורך הדין ובאוטונומית הרצון הפרטי של הלקוח. לפיכך נפסק, כי יש לקבוע נורמה משפטית, לפיה מוטלת חובה על עורך הדין החדש, בטרם יחל בייצוג הלקוח, להודיע לעורך דינו הקודם של הלקוח, כי הוא נבחר על ידי הלקוח להמשיך בטיפול, מבלי שהדבר יגרור סנקציה כלשהי.




פולגת ג'ינס נ' ממשלת ישראל (בג"צ 9722/04) - מדיניות הממשלה לצמצום תופעת העובדים הזרים בישראל אינה מפרה את חופש העיסוק

העותרים טוענים כי מדיניות הממשלה לצמצום תופעת העובדים הזרים בישראל פוגעת בחופש העיסוק, חופש התחרות וכן בשוויון ונוגדת את חוקי היסוד בדבר חופש העיסוק וכבוד האדם. בית המשפט העליון דחה את העתירה בקובעו כי מדיניות הממשלה לצמצום תופעת העובדים הזרים בישראל בכלל, ובתחום התעשייה בפרט עומדת בתנאי חוקי היסוד ונועדה לקדם תכלית כלכלית-משקית וחברתית חשובה, שערכה רב לקידום האינטרס הציבורי הכללי.




לשכת מנהלי השקעות בישראל נ' שר האוצר( בג"צ 1715/97 ): חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות פוגע פגיעה לר מידתית בחופש העיסוק ולכן בטל בחלקו

בית המשפט העליון פסק כי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות אינו עומד בדרישת המידתיות של פסקת ההגבלה בחוק יסוד חופש העיסוק. הרכב מורחב של 11 שופטים קבע שהקביעה בס' 48 לחוק הסדרת הייעוץ שלפיה יינתן פטור מחובת בחינות רק למי שעסק בניהול תיקי השקעות 7 שנים לפחות לפני תחולת החוק אינה מידתית. זאת כיוון שעוסקים ותיקים שעסקו בניהול תיקי השקעות תקופה ארוכה, צברו ניסיון רב אשר מן הראוי להתחשב בו כתחליף לבחינות. לפיכך אין לדרוש ממי שעסק בניהול תיקי השקעות קודם לתחולת החוק עמידה בבחינות כתנאי למתן רישיון.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

תנופה נגד שר העבודה והרווחה (בג"ץ 450/97) : הגנה על זכויותיהם הסוציאליות של עובדים מצדיקה פגיעה בחופש העיסוק של קבלני כוח אדם

בית המשפט העליון דחה את העתירה שהוגשה כנגד הדרישה לחייב קבלני כוח אדם בהמצאת ערובה לקיום חובותיהם כלפי עובדיהם, וקבע שחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם הקובע שכל קבלן חייב ברישוי, ומתנה את הרישוי בהמצאת ערבות בנקאית להבטחת מלוי חובותיו כלפי עובדיו, עומד בתנאי פסקת ההגבלה של חוק יסוד חופש העיסוק. נקבע שהתועלת לעובדים עולה הנזק לקבלני כוח אדם, ושהפגיעה היא מידתית.




בלדי נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל (בג"צ 7471/01) : דרישת מועצת הרבנות למתן הכשר לבשר מיובא כבר בחו"ל פוגעת באופן לא מידתי בחופש העיסוק ולכן בטלה

בית המשפט העליון קובע כי דרישתה של מועצת הרבנות להכשיר את הבשר בעודו בחו"ל כתנאי למתן הכשר לשם יבואו, הינה אמצעי הפוגע פגיעה בלתי מידתית בחופש העיסוק, ומייקר את הוצאות העותרת באופן בלתי סביר. אף כי המשיבה בחרה אמצעי זה על מנת להתמודד עם אותם ספקות הלכתיים שהתעוררו בנוגע להליך כשרותו של הבשר, אין הדרישה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה. לפיכך, ניתן צו מוחלט האוסר על התנית מתן תעודת ההכשר בהכשרת הבשר בחו"ל.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

רסקין נגד המועצה הדתית ירושלים (בג"צ 465/89): אין להתנות מתן תעודת הכשר לאולמי שמחות בהמנעות מקיום מופעים בלתי צנועים

בית המשפט קבע כי מלשון חוק איסור הונאה בכשרות, מגמתו ותכליתו וכן מהדברים שנאמרו בכנסת בשעת חקיקתו עולה כי החוק שדן ב"כשרות" כוונתו לכשרות המזון בלבד, וכי משמעות תעודת הכשרות היא רק זו שבעל המקום מקיים את דיני הכשרות, במובן זה שהאוכל שמוגש בו הוא כשר. לכן רשאי בעל הסמכות למתן תעודת הכשר לשקול רק שיקולים שהינם בתחום כשרות המזון ואינו רשאי לסרב ליתן תעודת הכשר בשל אירועים או שיקולים שאינם קשורים לתחום כשרות המזון.לפיכך נקבע כי אין להתנות מתן תעודת הכשר לבית אוכל באי קיום מופעים של ריקודי בטן או מופעים בלתי צנועים בבית האוכל.




ח"כ חיים אורון ואח' נ' יו"ר הכנסת (בג"צ 1030/99): התיקון לחוק הבזק המכשיר תחנות רדיו פירטיות סותר את חוק יסוד חופש העיסוק ואינו חוקתי

בית המשפט העליון קיבל העתירה כנגד הכשרת תחנות רדיו פירטיות וקבע כי התיקון לחוק הבזק, שמעניק רשיון וזיכיון להפעלת תחנת שידור לשידורי רדיו למי שהפעיל במשך חמש שנים רצופות תחנה כזו אשר שידוריה נקלטו במרבית שטחי ישראל, פוגע בזכות החוקתית לחופש עיסוק שהיא, בין היתר, הזכות לתחרות. פגיעה בחופש התחרות על ידי התערבות בו בדרך של הענקת טובות הנאה לאחד המתחרים בלבד והעדפתו על אחרים, יש בה פגיעה בחופש העיסוק, ופגיעה זו אינה מידתית ועל כן אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה.




סוגי זכויות

זכויות כלכליות וחברתיות
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם