המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

הזכות להורות > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
ביהמ"ש לענייני משפחה: בהליכי פונדקאות חו"ל אין חובה בתסקיר לשם הוצאת צו הורות (תמ"ש 4355-08-13)

התובעים, זוג גברים המגדלים קטינה שנולדה להם בהליך פונדקאות בחו"ל, ביקשו שהמדינה תכיר בכל אחד מהם כאבא של הקטינה. לעניין בן-הזוג שאינו האב הגנטי טענה המדינה שעליו לקבל צו הורות פסיקתי, הכרוך בהגשת תסקיר מטעם השרות למען הילד. הזוג התנגד להזמנת התסקיר ופנה לביהמ"ש לענייני משפחה בת"א. השופט שני קבע שמכיוון שאין הסדר חקיקתי לפונדקאות חו"ל, הרי שבנוגע להליכים אלו, אין חובה בהזמנת תסקיר לשם הוצאת צו הורות לאב שאינו אב גנטי. בין היתר צוין שלא ברור מדוע יש לבקש תסקיר במצבים בהם כבר גדל הילד בביתו, בתא המשפחתי שצבר לו "ותק" של שנים, ובנסיבות בהן אחד ההורים הוא הורה ביולוגי ושלילד אין הורים אחרים. נפסק שביהמ"ש רשאי להכריע בעניין בהתאם לנסיבות המקרה, ובכפוף לעקרון טובת הילד. נפסק שדי בראיות שהוצגו בכדי להעניק הצו. (ניתן 08.05.14)




ביהמ"ש לענייני משפחה קבע הסדרי ראייה זמניים להורה שלישי (תמ"ש 37745-03-14)

ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א קיבל בקשת המבקשת, זוגתה לשעבר של אם לתאומים שנולדו מתרומת ביצית של המבקשת, לקביעת הסדרי ראייה זמניים בינה לבין הקטינים. כמפורט בהחלטה, לאחר הלידה חתמו המבקשת, זוגתה ותורם הזרע, על הסכם להורות משותפת, בו הצהירו שהם רואים בילדים כמי שיש להם שלושה הורים. לאחר שפרץ סכסוך בין המבקשת לזוגתה, נמנע מהמבקשת לראות הילדים. ביהמ"ש דחה טענת בת הזוג לשעבר ותורם הזרע, שלמבקשת אין מעמד משפטי כלפי הילדים. ביהמ"ש הסתמך בין היתר על האמור בהסכם ההורות המשותפת, למרות שההסכם לא הובא לאישור ביהמ"ש. לגופו של עניין נפסק שמתוך עקרון טובת הילד יש לאפשר למבקשת להיפגש עם הקטינים. צוין שמכיוון שהילדים קיימו קשר הורי עם שלושה הורים טרם הסכסוך, אין להניח שהפסקת הקשר עם המבקשת בשלב זה, תהיה לטובתם. (ניתן 27.4.14)




בימ"ש לענייני משפחה דחה בקשת אם למנוע קשר בין קטינה לאביה בשל היות האב נשא HIV (תמ"ש 43071-01-13)

במסגרת הליך לקביעת הסדרי ראיה דחה ביהמ"ש לענייני משפחה בב"ש בקשת אם שלא לאפשר מפגש וקשר בין אב לבתו הקטינה, וזאת שבשל היות האב חולה צהבת נגיפית ונשא HIV. האם טענה כי קשר שכזה יסכן את הקטינה בהדבקה בנגיף מחלת האיידס, ואולי אף ילדים אחרים. השופטת קודלר עיאש קבעה שמתוך הידע שנצבר בנושא, אין לחשוש שעצם המפגש בין האב לבתו, לרבות מגע פיזי הנהוג בין הורים לילדיהם הפעוטות, יסכן הקטינה, או קטינים אחרים. צוין שבורות מהסוג שהובע ע"י האם "יש לבער" ושהמדובר בטענות שמקומן כבר נפקד מהחברה המערבית המתקדמת. הובהר שזכות האב להיות בקשר עם בתו ולמלא את חובתו כלפיה כהורה היא זכות יסוד, ושאין לקבל שאדם ייאלץ לוותר על קשרים משפחתיים, לרבות זכותו להיות הורה, בשל מצב רפואי כזה או אחר. (ניתן 2.2.14)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי קיבל ערעור על החלטה להכיר באבהותו של אדם על סמך ראיות אובייקטיביות (עמ"ש 55238-05-13)

ביהמ"ש לענייני משפחה בקריות קיבל תביעה להכרה באדם כאביו של קטין בהתאם ל"נוהל מתן מעמד בישראל לקטינים שנולדו בישראל בדרך של הכרה באבהות". ביהמ"ש קבע האמור ע"פ ראיות אובייקטיביות שכן המבקשים טענו שאין ביכולתם הכלכלית לבצע בדיקה גנטית. על ההחלטה הגישה המדינה ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה. ביהמ"ש קבע שלמרות שדרך המלך לקביעת אבהות היא בדיקה גנטית, הרי שביהמ"ש מוסמך להחליט בסוגיה גם על-סמך ראיות אובייקטיביות בדבר קיום תא משפחתי טרם הוריית הקטין. עם זאת נקבע שבמקרה דנן המשיבים לא הציגו ראיות אובייקטיביות איכותיות ומשכנעות כנדרש להוכחת האבהות הנטענת. לעניין טענת המשיבים לקושי כלכלי לבצע הבדיקה הגנטית קבע ביהמ"ש שקושי זה אינו פוטר מביצוע הבדיקה, ושניתן להסתפק בבדיקה מצומצמת, לקטין ולמשיב. ביהמ"ש קיבל הערעור וקבע שהעניין יוחזר לבימ"ש קמא שיפנה הצדדים לביצוע בדיקה גנטית. (ניתן 5.12.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לענייני משפחה הכיר באזרח ישראלי הנשוי לנתינה זרה כאבי ילדם המשותף בניגוד לעמדת רשות האוכלוסין (תמ"ש 15349-01-13)

התובעים, אזרח ישראלי ונתינה זרה שנישאו בחתונה אזרחית והביאו ילד לעולם, פנו לביהמ"ש לענייני משפחה בקריות, בבקשה לקבלת צו הצהרתי כי התובע הינו אבי הילד. הרקע להגשת התביעה היה סירוב רשות האוכלוסין לרשום התובע כאבי הקטין, ודרישתה שיפנה לביהמ"ש ויעבור בדיקת רקמות להוכחת אבהותו. השופט נאמן קבע שהרשות פעלה בניגוד לנוהל מעמד לקטינים מהטעם שהיא דרשה מהתובעים לפנות לביהמ"ש, ללא שציינה כי ראשית עומדת להם הזכות להמציא לה "ראיות אובייקטיביות לגבי קיום תא משפחתי טרם הוריית הקטין". לגופו של עניין דחה ביהמ"ש עמדת הרשות שאין בראיות שהוצגו בכדי להצביע על קיום תא משפחתי. בין היתר פסק ביהמ"ש שאין דרישה שראייה רלוונטית תיווצר בטרם הולדת הקטין, אלא מספיק שהיא תצביע על התקופה שטרם ההוריה. התביעה התקבלה והנתבעת חויבה בתשלום הוצאות התובעים, בסך 10,000 ₪. (ניתן 5.11.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לענייני משפחה דחה בקשה להכרה בהורות של אישה אשר נעדרת זיקה גנטית או ביולוגית לתינוקת (תמ"ש 50399-12-12)

ביהמ"ש לענייני משפחה בב"ש דחה עתירה של אישה החולה במחלת ניוון שרירים, למתן סעד הצהרתי הקובע כי היא אימה של הקטינה שנולדה באמצעות הליך פונדקאות. השופטת לוין ציינה כי בהעדר קשר ביולוגי-גנטי של הורות ובהיעדר אימוץ, המשפט הישראלי אינו מכיר ביחסי הורה-ילד. צוין שאכן, בצד ההורות "הטבעית" והורות מכוח אימוץ, קיימת הסדרה ייחודית של קביעת הורות משפטית, וזאת בחוק הסכמים לנשיאת עוברים ובחוק תרומת ביציות. ברם, נפסק כי גם במסגרת הסדרים אלו צריכה להיות זיקה גנטית לפחות לאחד מבני הזוג, וכי הדין הישראלי לא מכיר בהליכי פונדקאות מכוח הסכמה בלבד בין צדדים להליך הפונדקאות. השופטת דחתה טענת העותרת יש להחיל בעניין את הדין החל בהודו, בה התבצע הליך ההפריה, ואת טענת העותרת כי המדובר בפגיעה בזכותה להורות. (ניתן 20.6.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לענייני משפחה הכיר באבהות של פליט ללא עריכה של בדיקה גנטית (תמ"ש 19642-09-11)

ביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת קיבל תביעה של משפחה, בני זוג שהתחתנו בביה"ד השרעי אך לא נרשמו במשרד הפנים וילדם הקטין, במסגרתה הוא התבקש להצהיר שהאבא, פליט מגאנה נגדו הוצא צו גירוש, הינו אביו של קטין. ביהמ"ש קבע, בניגוד לעמדתה המקורית של המדינה, כי בנסיבות העניין אין לחייב התובעים בביצוע בדיקה גנטית לצורך הוכח אבהות, ושניתן להסתפק בעניין זה בראיות הסובסטנטיביות שהוצגו פניו. ביהמ"ש התייחס לראיות שונות כגון אופן הכרת הזוג, הסכם הנישואין שערכו וחייהם יחד לאחר החתונה. השופט ג'יוסי ציין כי אין חשש רב ביחס להצהרת אבהות כוזבת בנוגע לנתינים זרים. בעניין זה הובהר כי טוען לאבהות שהוא נתין זר לא ירכוש, בדרך כלל, מעמד בישראל מכוח אבהותו לילד ישראלי, שכן, למעט מקרים חריגים הכרוכים בנסיבות הומניטאריות, הורים אינם זכאים להיבנות מזכויות ילדיהם לצורך קבלת מעמד בישראל. (ניתן 24.2.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ דחה עתירת אישה לשימוש נוסף בתרומת זרע של תורם המתנגד לכך (בג"ץ 4077/12)

אישה אשר עשתה שימוש בתרומת זרע של פלוני ושמזרעו נולדה לה ילדה, עתרה לבג"ץ כנגד סירוב משרד הבריאות ובנק הזרע לאפשר לה לעשות תהליך הזרעה נוסף מאותה תרומה. בקשת האישה נבעה מרצונה לשמור על זהות מלאה במטען הגנטי של ילדיה. סירוב המשיבים נבע מחזרתו של תורם הזרע מהסכמתו לעשות שימוש בזרעו, וזאת בשל שינויים שחלו בהשקפת עולמו. השופט רובנשטיין קבע שבהתנגשות הרצונות האמורה גובר, בגדרי האוטונומיה, רצון התורם שלא להיות אב גנטי לצאצאים נוספים, על אינטרס העותרת להבאת ילדים לעולם בעלי אותו מטען גנטי. הובהר שבנסיבות האמורות אין פגיעה בזכות העותרת להורות, שכן עסקינן רק בשאלה ממי תהרה. עוד נקבע שהחוזה בין התורם לבנק הזרע הינו חוזה ללא הגבלת זמן, שאינו מקנה זכות בעלות-קניינית – ולפיכך צד לחוזה רשאי לחזור בו מהסכמתו. (ניתן 05.02.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לענייני משפחה: אין חובה לערוך בדיקת רקמות להורים לקטינים שנולדו בהליך פונדקאות, לשם רישומם במרשם האוכלוסין (תמ"ש 38-12)

ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א קבע שזוג הורים לתאומים שנולדו כתוצאה מהליך פונדקאות בחו"ל, יוכלו להירשם כהורים במרשם האוכלוסין, גם ללא ביצוע בדיקת רקמות. השופטת פורר קבעה, בניגוד לעמדת משרד הפנים, שלמרות שבדיקת רקמות הינה הדרך הטובה ביותר להוכחת הורות, הרי שהיא אינה הדרך היחידה, ושניתן להסתמך בעניין זה גם על מסמכים אובייקטיביים שהגישו התובעים. צוין שהזכות להורות הינה חלק מכבוד האדם וחירותו, וכי יש להגן על זכות זו של ההורים, ולאפשר להם לממשה. עוד נקבע כי טובת הקטינים הינה שלא יעלה ספק בדבר זהותם, מקורותיהם ושורשיה, ושדווקא דרישת המדינה לעריכת בדיקת הרקמות, היא שמטילה ספק בזהותם. נפסק שהאב יירשם במרשם האוכלוסין כאבי הקטינים. לגבי האם נפסק שעליה לצרף הצהרת מטעם הפונדקאית בדבר ויתור על זכויותיה בקטינים, ושעד אז היא תשמש כאפוטרופוסית שלהם. (ניתן 09.11.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לענייני משפחה: קביעת הורות בענייני פונדקאות תעשה ע"י בדיקה גנטית ולא על דרך של אימוץ (תמ"ש 10509-10-11)

משרד הפנים דחה בקשת אישה שילדיה נולדו בהליך פונדקאי בחו"ל, כי תירשם כאימם של הילדים מכוח הזהות הגנטית. בניגוד לבעלה, אשר יכול להירשם כאביהם של הילדים מכוח בדיקה גנטית, הפנה המשרד את האישה להליכי אימוץ שכן ע"פ עמדתו, אימם של הילדים הינה אך ורק האם היולדת ולא תורמת הביצית. ביהמ"ש לענייני משפחה במחוז ת"א דחה עמדת משרד הפנים תוך שקבע שאין הדעת יכולה לסבול מצב בו אם ביולוגית לא תוכל להוכיח אימהותה באמצעות בדיקה גנטית, ותאלץ לאמץ את ילדיה הטבעיים. צוין שהעניין נובע מזכותה היסודית של האם ושל ילדיה לקשר הורות ביניהם, ושאין ספק שהזכות להורות ולמשפחה היא זכות יסוד של הקיום האנושי. ביהמ"ש ביטל את גישת משרד הפנים וקבע שקביעת הורות בענייני פונדקאות תעשה ע"י בדיקה גנטית ולא על דרך של אימוץ. (ניתן 05.03.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי: בית חולים חייב לאפשר הפריה חוץ גופית לאישה גם אם תרומת הזרע הינה מגבר הנשוי לאחרת (ה"פ 2534004-11)

המבקשת עותרת להצהיר כי משרד הבריאות אינו רשאי לאסור על רופאים או מוסדות רפואיים בישראל ליתן למבקשת טיפול הפריה חוץ גופית מזרעו של גבר הנשוי לאחרת, והוא אינו רשאי להתנות מתן טיפולים כאלה באישור בית המשפט בכך שאשתו של הגבר תיודע על קיום ההליך ויאופשר לה להביע עמדתה בעניין.נקבע כי הזכות להורות הינה זכות אנושית ויסודית לה זכאי כל אדם, אך זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזנה מול זכויות אחרות המתנגשות עימה. זכויותיה של המבקשת להפריה מלאכותית, לתרומת ביצית או לתרומת זרע, ראויות להגנה מכוח זכותו של כל אדם לפיתוח חופשי של אישיותו.כל תחומי החיים האינטימיים ובכללם חיי המין של הפרט, מוגנים בגדרה של זכות זו, ויש לנהוג בשוויון באישה נשואה ובאישה רווקה בכל הנוגע לסוגיית ההפרייה החוץ גופית. כן נקבע, כי בית החולים חייב להעניק למבקשת את הטיפול, מכח הדין ומכוח חובתו ליתן טיפול לחולה, כמשמעותו בחוק זכויות החולה. (ניתן 6.6.11)




בג"ץ אפשר להורים לשלושה ילדים להתקשר בהסכם פונדקאות (בג"ץ 625/10)

העותרים זוג נשוי, הורים לשלושה ילדים אשר אינם יכולים להביא ילדים נוספים. בשל כך פנו העותרים אל הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים בבקשה לקבל אישור להתחיל בהליכי פונדקאות. הבקשה נדחתה בנימוק שחוק נשיאת עוברים נועד עבור זוגות חשוכי ילדים ולא עבור בני זוג אשר כבר יש להם ילדים. בג"ץ קיבל את עתירת בני הזוג וציין שהעובדה שלעותרים כבר יש ילדים אינה מהווה תנאי סף כעמדת הוועדה, ואף המחוקק לא ציין תנאי סף זה ברשימת התנאים בחוק. לאור זאת קבע בג"ץ כי יש לבטל את החלטת הוועדה ולהתחיל בהליך התקשרות עם אם פונדקאית.(ניתן 26/07/2011)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון ביטל צו אימוץ לקטינה בקובעו שהאם השתקמה והיא מסוגלת לגדל את הילדה (בע"מ 7204/10)

המבקשת, בעלת עבר בשימוש בסמים, הגישה בקשת ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי שקיבל את קביעת ביהמ"ש לענייני משפחה שהכריז על בתה הקטינה של המבקשת "כבת אימוץ" וקבע שהאם זכאית לשני מפגשים בשנה. המבקשת טוענת כי לאור השינוי החיובי שעברה בחייה יש לתת לה רשות ערעור ולבטל את ההכרזה על הקטינה כבת אימוץ ולחילופין להרחיב את מסגרת האימוץ הפתוח. ביהמ"ש העליון קבע שהמחוקק הציב רף גבוה להכרזה על ילד כבר אימוץ, הנשען על שלושה אדנים - רצון המדינה לא להתערב בקשר הביולוגי בין הורה לילדו, הזכות להורות, בה יש להתערב רק במקרים קיצונים, וטובת הילד, שאינה מהווה כשלעצמה עילת אימוץ. נקבע, כי לאור ההתקדמות והשיפור בחיי המבקשת לא מתקיימת עילת אימוץ ופסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל. (ניתן 22/2/2011)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי: קיימת סמכות להורות על בדיקת רקמות לקטינים שנולדו לאב אזרח ישראל ואם פונדקאית בהודו (עמ"ש 14816-04-10)

המערערים, הומוסקסואלים אזרחי ישראל, נקשרו בהסכם לנשיאת עוברים עם נשים פונדקאיות בהודו ומבקשים להביא את הילדים לישראל. בקשותיהם לבצע בדיקת רקמות על מנת להוכיח את אבהותם נדחו על ידי בית המשפט לענייני משפחה בנימוק של היעדר סמכות בינלאומית ובטענה שאין זה לטובת הקטינים לגדול במשפחה בה אין הורות של אב ואם. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור ופסק, כי בדיקת הרקמות עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים, כמו גם עם המשפט הבינלאומי הפרטי, שכן המבקשים הם אזרחים ישראלים והבדיקה המתבקשת תבוצע במעבדה ישראלית. כן נקבע, כי זכותם של הקטינים לדעת את זהות אביהם, וכי מתן אסמכתא חוקית לקשר הדם בין הקטינים לבין המערערים, כמו גם האפשרות לחיים משותפים יחד, הן יסוד מוסד בחייהם של קטינים, וחלק אינטגראלי מגיבוש זהותם העצמית. (ניתן 6.5.10).

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט למשפחה דחה בקשת בני זוג להכיר בזכותם לפונדקאות עקב גילם המבוגר (תמ"ש 26140/07 )

העתירה הוגשה לאחר שועדת האישורים לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים דחתה בקשת בני הזוג להתקשר בהסכם פונדקאות. הזוג, הורים לילדה, עלה ארצה מארה"ב לאחר שנתקל בקשיים במציאת אישה יהודיה שתשמש כפונדקאית. בני הזוג הגישו בקשה לועדה בהיות האישה בת 53 והבעל בן 59. הועדה סרבה ליתן האישור לעריכת ההסכם, וביססה סרובה על כך שהמבקשים כבר הורים לילדה, על גילם המבוגר ועל העובדה שבשל גילם עלול הילד להתייתם טרם יגיע לבגרות. בית המשפט דחה את עתירת הזוג בקובעו, כי למרות שהזכות לחיי משפחה ומימוש הורות הינה זכות חוקתית הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אין בחוק הוראת חובה פוזיטיבית המחייבת את המדינה לממש את הזכות להורות באמצעות הליך הפונדקאות, ואין זכות חוקתית לפונדקאות. (ניתן 15.2.10)




נדחתה בקשה לדיון נוסף בהחלטה לאשר מסירת ילד לאימוץ אף כי רשויות הרווחה לא יידעו את האב על ההליך (דנ"א 10002/09)

העותר, אבי הקטין, הגיש בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון שניתן בהרכב מורחב של שבעה שופטים, שלא לבטל את הכרזת הקטין כבר אימוץ, אף כי בניגוד לחוק לא שיתפו אותו רשויות הרווחה בהליך. בית המשפט דחה את טענת העותר, כי נקבעה בפסק הדין הלכה חדשה לפיה טובת הילד תשמש כעילת אימוץ עצמאית. נקבע, כי פסק הדין עסק בשאלת ביטולה של הכרזת קטין כבר אימוץ כאשר לכתחילה, לדעת חלק מהשופטים, לא התקיימה עילת אימוץ, ולא בהכרה בעילת אימוץ חדשה. משכך, לא נתקיימו התנאים להורות על קיום דיון נוסף, ובודאי לאור העובדה שפסק הדין נשוא הבקשה ניתן בהרכב של שבעה שופטים, ודיון נוסף על החלטה בהרכב כזה יתקיים רק בנסיבות חריגות ביותר. (ניתן 16.12.09)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון אישר הכרזת קטין כבר אימוץ אף כי רשויות הרווחה לא שיתפו את אביו בהליך בניגוד לחוק (בע"מ 778/09)

הקטין נולד למהגר עבודה השוהה בארץ באופן לא חוקי ולאם שאותה עת היתה נשואה לאחר. בשנים הראשונות אבי הילד קיים עימו קשר רציף, אך עם הזמן הקשר נחלש עקב התנגדות האם, מעמדו של האב בארץ והוצאת הילד מבית אימו על ידי רשויות הרווחה. הקטין הוכרז כבר אימוץ מבלי שרשויות הרווחה ינסו לאתר את האב למרות שזהותו היתה ידועה להם. האב ערער על הכרזת בנו כבר אימוץ שבועות ספורים לאחר מסירת הילד למשפחה האומנת- מאמצת. בהרכב של שבעה שופטים קבע בית המשפט העליון ברוב של ששה מול אחד, כי גם אם במעמד הכרזתו של הילד כבר אימוץ לא התמלאו התנאים הקבועים לכך בחוק, הרי הקטין נמצא בבית המשפחה האומנת- מאמצת כשנתיים וחצי ורואה בביתם את ביתו. במקרה זה גוברת טובת הילד על זכות האב לממש את הורותו הטבעית. בית המשפט הורה על אימוץ סגור ללא צמצום האימוץ. (ניתן 29/11/09)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט למשפחה: כשרות הקטין היא שיקול מרכזי יחיד בהכרעה בבקשות לבדיקת רקמות לשם הוכחת אבהות (תמ"ש 13632/08)

האם הרתה בזמן שהיתה נשואה לגבר המוכר כאבי הילד וילדה אותו שבעה חודשים לאחר הגירושים. התובע, הטוען שניהל עימה קשר רומנטי בזמן ההתעברות, מבקש לאפשר בדיקת רקמות שתוכיח כי הוא אבי הקטין. בית המשפט דוחה את התביעה בקבעו, כי בתיקון לחוק מידע גנטי תחם המחוקק את שיקול דעתו של בית המשפט והעמיד את כשרות הקטין כשיקול מרכזי יחיד שיסוג רק במקרה קיצוני של סכנת חיים או גרימת נכות בלתי הפיכה. כיוון שמחוות דעת נשיא בית הדין הרבני הגדול בעניין עולה, כי הבדיקה עלולה לפגוע פגיעה חמורה בכשרותו של הקטין, ומשאין מדובר במקרה של מניעת סכנת חיי אדם או נכות חמורה בלתי הפיכה של אדם, דין הבקשה להידחות. (ניתן 6.12.09)




בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשת גבר להורות לאשה שהרתה ממנו לבצע הפלה (תמ"ש 10708-02-09)

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דחה בקשתו של חייל להורות לאשה שהרתה ממנו לבצע הפלה. החייל, שהכיר את האשה במסגרת שירותו, נפגש עימה מספר פעמים וכתוצאה מפגישותיהם היא הרתה. לטענתו, ההיריון הוא פרי של גניבת זרע, תרמית והונאה, ויש בו כדי לגרום לו נזקים כלכליים, נזקים נפשיים ופגיעה בסיכויו להתחתן. השופטת מירז בהחלטתה דחתה את הבקשה בנימוק שהענות לה תפגע בזכות ההולדה הטבעית של האשה, בזכותה לבריאות, בחירותה לעשות בגופה כרצונה, ובזכותה לפרטיות וכן באינטרסים נוספים ובהם הכרה בעקרון של קדושת החיים, והאינטרס הציבורי לדאוג להמשך קיום האנושות בהגנה על חיים עתידיים. מאזן זכויות הצדדים במקרה דנן, נוטה בהכרח לטובת קביעה שיש לדחות הבקשה. בית המשפט נמנע מלהכריע בטענת התרמית.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ קבע כי הורים שגילם מעבר ל-48 שנים יוכלו בנסיבות מיוחדות לאמץ תינוק בן יומו (בג"צ 4293/01)

בית המשפט העליון קיבל חלקית את עתירת "משפחה חדשה", וקבע כי ניתן בנסיבות מיוחדות לשקול בקשות לחריגה מהכלל הקובע, כי המבקש לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, לא יהיה כשיר לאימוץ אם הפרש הגיל בינו לבין הילד ביום הגשת הבקשה לאימוץ עולה על 48 שנים. בית המשפט נמנע מלהכריע בשאלה האם קיימת זכות חוקתית להפוך להורה באמצעות מוסד האימוץ, אך קבע, כי פרשנותו הסבירה של חוק האימוץ היא כזו המאפשרת לועדת הערר הסטטוטורית הפועלת לפי החוק (ולא לעמותות הפרטיות) לשקול סטייה מהכלל בנסיבות מיוחדות.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי דחה ערעורה של אם על מתן טיפול בריטלין לבנה הקטין על אף התנגדותה (ענ"א 5158-02-09)

ערעורה של האם נסב על החלטת בית המשפט לנוער שהורה לתת לקטין, אשר הוצא מחזקתה לפני שנים מספר והוכרז כ"קטין נזקק", טיפול בריטלין על אף התנגדותה. בית המשפט המחוזי קבע, כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט קמא שאימץ את חוות דעת המומחים לפיה הטיפול בריטלין הוא לטובת בריאותו הנפשית והפיזית של הקטין. נקבע, כי הכרזת הקטין כ"קטין נזקק" שללה את האוטונומיה של אמו להחליט החלטות באשר לגידולו, ובכללן החלטות רפואיות, וסמכות זו עברה לידי רשויות הרווחה והאפוטרופא בדין שמונתה לו, אשר תמכו בטיפול המוצע, לאור עמדת הרופאים המומחים.




בית המשפט דחה בקשה לסילוק על הסף של תובענה להסדרי ראיה של קטין עם בת זוגה לשעבר של אמו הביולוגית(בשא1527/09)

אלמונית ופלונית הנן זוג נשים חד מיניות שאחת מהן הביאה ילד לעולם על ידי הפרייה מתורם זרע אנונימי טרם הכירה את בת זוגה. לאחר שאלמונית, האם הביולוגית, יזמה פרידה מפלונית, היא אפשרה לפלונית להוסיף ולראות את הקטין, אך לאחר תקופה של שנה הפסיקה את המפגשים באופן חד צדדי. מכאן תביעתה של פלונית לבית המשפט לקביעת הסדרי ראיה בינה לבין הקטין, ובקשתה של אלמונית למחיקה על הסף של התובענה. בדחותה את הבקשה מציינת השופטת מילר כי דחייה על הסף של תביעה הינה צעד קיצוני הננקט במצבים חריגים והיכן שקיים ספק קטן ביותר שהתובע יצליח בתביעתו, אין לבטלה. בנוסף, כאשר מדובר בקטין, בית המשפט רואה לנגד עיניו את טובתו של הקטין ועליו לבחון אם להשאיר את פלונית בדרך זו או אחרת בחיי הקטין, למרות שאינה אמו הביולוגית, דבר שלא ניתן יהיה לברר ולבדוק אם התביעה תדחה או תמחק על הסף.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לענייני משפחה אישר בקשה לאימוץ בגיר על ידי בני זוג מאותו מין (אמצ 34/07)

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב אישר בקשה לאימוץ בגיר על ידי בני זוג מאותו מין. בית המשפט קבע כי מתקיימים התנאים הקבועים בחוק אימוץ ילדים ובהלכת בית המשפט העליון בפרשת ירוס חקק בדבר הנסיבות המצדיקות מתן צו אימוץ במשפחות חד מיניות. בתסקיר שהוגש לבית המשפט נקבע שמתקיימים יחסי הורה-ילד בין המבקשים למאומץ במשך שנים רבות, היחסים בין המבקשים למאומץ הם יחסי "הורים-ילדים", האופיניים ליחסים בגילאים עליהם מדובר, ולפי התרשמות פקידת הסעד מתקיימים יחסי אהבה, אהדה ואכפתיות אין סופית של המבקשים ומצד שני אהבה גדולה והכרת תודה עצומה של המאומץ כלפיהם.




בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשה להכריז על קטינה כבת אימוץ כיוון שלאם לא ניתנה הזדמנות להוכיח את מסוגלותה ההורית (תיק אימוץ 10/07)

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחה בקשה להכריז על קטינה כבת אימוץ כלפי אימה וכלפי אב בלתי ידוע, כיוון שלאם לא ניתנה כלל הזדמנות לגדל את הקטינה, שהופרדה ממנה מאז שוחררה מבית החולים בו נולדה. נקבע, כי בחינת מסוגלות הורית תעשה לאור זכות היסוד של הורים ביולוגיים לגדל את ילדיהם, ולאור ההכרה שטובת הילד לגדול אצל הוריו הטבעיים. טובת הילד אינה יכולה כשלעצמה להוות עילה ללקיחת ילד מהוריו מבלי שיוכח קיומה של אחת העילות המנויות בחוק, כגון העדר מסוגלות הורית. בית המשפט קבע, כי הפגשת האם עם הקטינה אחת לשבוע אינה מאפשרת לה לממש את הורותה, וכי, אף כי בשלב זה הקטינה תמשיך להתחנך במשפחה האומנת, על שירותי הרווחה להרחיב את המפגשים בין האם והקטינה כולל לינה בבית האם, ולבנות מערכת יחסי אמון עם האם תוך הכשרתה לטיפול בקטינה וחיזוק השינויים החיוביים שחלו אצלה.




בית המשפט המחוזי ביטל הכרזה על קטין כבר אימוץ כיוון שלא נעשה די כדי לאתר את האב הביולוגי (אמצ 01/08)

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביטל את החלטת בית המשפט לענייני משפחה להכריז על ילד כבר אימוץ לאחר שאביו, שוהה בלתי חוקי, הוגדר כ"אב לא ידוע". נקבע, כי רשויות הרווחה לא עשו די כדי לאתר את המערער טרם הכרזתו כ"אב לא ידוע", אף כי היה ברשותם מידע אודותיו, וכי בית המשפט קמא לא בדק כראוי האם נעשו מאמצים מספיקים לגילוי זהותו. לפיכך נקבע, כי לא מתקיימת עילת האימוץ בסעיף 13(1) לחוק האימוץ, לפיה "אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה למוצאו או לברר את דעתו". התיק הוחזר לבית משפט לענייני משפחה כדי לבחון את מסוגלותו ההורית של המערער.




בית הדין הארצי לעבודה פסק שקופת חולים תממן טיפולי הפריה לגבר עקר ולבת זוגו גם אם זו אינה תושבת ישראל (עע 141/07 )

בית הדין הארצי לעבודה פסק כי החלטת הקופה שתוצאתה צמצום זכאותו החוקית של המערער לכדי טיפול רפואי בגופו בלבד, אינה מתיישבת עם הוראות חוק ביטוח בריאות ועם הפרשנות התכליתית להוראות אלה. מניעת מימון טיפולי הפריה חוץ-גופית בבת זוגו "הבריאה" של המבוטח, בשל כך בלבד שאינה תושבת ישראל, פוגעת בזכותו החוקית הגרעינית של המערער, למימון טיפולים אלה בשלמותם, על בסיס חוק ביטוח בריאות ובמסגרתו.




בית המשפט המחוזי קבע כי אישה פנויה זכאית לבצע הפריה חוץ גופית מזרע של גבר נשוי (ה"פ 7172/08)

רווקה כבת 45 ביקשה לקבל טיפול הפריה חוץ גופית מזרעו של בן זוגה, בשעה שהוא עדיין נשוי לאחרת. הרופאים סירבו לבצע טיפול זה, בטענה כי הדבר נוגד את תקנות משרד הבריאות. בית המשפט קבע כי שר הבריאות אינו רשאי לאסור על רופאים ומוסדות רפואיים בישראל ליתן טיפולי הפריה חוץ גופית לאישה פנויה מזרע של תורם נשוי שזהותה ידועה לו, ומשאין מדובר במימון ציבורי. כן נקבע כי אסור לשר הבריאות להתנות מתן הטיפולים בהסכמת אשת התורם. לפיכך הבקשה התקבלה, ואף נפסק כי התקנה האוסרת על ביצוע ההפריה המבוקשת בטלה, משום שנחקקה בחוסר סמכות.




בית המשפט המחוזי בחיפה דחה בקשה להורות על המשך בירור זהות אביה של קטינה בנימוק שהבירור עלול לגרום לקטינה נזק בלתי הפיך (עמ 526/07 )

בית המשפט דחה ערעור על החלטת בית המשפט למשפחה וקבע כי מאחר שהאב עשוי להיות הגרוש של האם או בן זוגה החדש עלול הבירור לגרום לקטינה נזק בלתי הפיך ולהדביק תו של ממזרות על מצחה ולכן אין לאפשרו.




פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
רותי נחמני נ' דניאל נחמני (דנא 2401/95): לאישה הזכות לקבל לרשותה את הביציות המופרות של בעלה ולהמשיך בתהליך ההפריה החוץ גופית, על אף סירובו של הבעל.

ביהמ"ש העליון, בדיון נוסף, בהרכב מורחב ובדעת רוב, ביטל פסק דין קודם שלו ופסק כי לאישה הזכות לקבל לרשותה את הביציות המופרות של בעלה ולהמשיך בתהליך ההפריה החוץ גופית בה החלה, על אף סירובו של בעלה לכך. בדעת הרוב נקבע, בין היתר, כי האינטרס להורות של המבקשת גובר במקרה זה על האינטרס של בעלה, וזאת על סמך שיקולים שונים כגון: משקלה של הזכות להורות, האיזון בין התועלת לנזק שיגרמו לצדדים – לרבות כך שזו ההזדמנות האחרונה של המבקשת להפוך לאימא – זכותה של המבקשת על גופה, והסכמתו של הבעל להליך, שניתנה בעבר ויצרה, לגישת ביהמ"ש, צפייה של המבקשת כי הוא לא יחזור בו. (ניתן 12.9.96)




רוסילדה קונסלוס נ' שמחה ויעקב תורג'מן (בג"צ 243/88): תינוקת שנחטפה מידי אימה ואומצה בישראל תוחזר לברזיל

המשיבים אשר לא זכו לפרי בטן, אימצו באופן חוקי את הקטינה אזרחית ברזיל אשר נחטפה מאימה הביולוגית. האם הביולוגית טענה כי תעודת האימוץ אותה קיבלו ההורים המאמצים מזויפת וזאת מחמת העובדה שתאריך לידתה ושמה שונים הם מתעודת הלידה אשר בידיהם. כמו כן טענה שלא הסכימה לאימוץ ומשכך לא היה ניתן לבצע את האימוץ. בג"ץ קבע שבבואו לדון באימוצו של קטין, עיקרון האפוטרופסות הטבעית של ההורים המולידים קודם לכל, ורק משהוכח כי נתקיימה עילה לשם מסירת הקטין לאימוץ, בא עיקרון טובת הילד שעל פיו מוכרע אימוצו של הילד. על כן קבע בג"ץ שמן הצדק להחזיר את התינוקת שנחטפה אל אימה הביולוגית.




פלונית נ' היועהמ"ש לממשלה (בע"מ 3329/08): צמצום תוצאות האימוץ לאימוץ פתוח לילד כבן תשע.

בית המשפט לענייני משפחה הכריז על הילד כבר אימוץ. האם ערערה על ההחלטה לביהמ"ש המחוזי שהותיר את ההחלטה על כנה תוך דחיית חוות דעת מומחית שמונתה על ידו שקראה להשיב את הקטין לבית אימו עקב הקשר בניהם והשינוי שחל במסוגלותה ההורית. בית המשפט העליון דחה בקשת הערעור של אם על הכרזת בנה כבר אימוץ אך קרא לצמצום תוצאות האימוץ ל"אימוץ פתוח" כך שיתאפשר המשך הקשר בין הקטין לבין המבקשת, לפי שיקול דעת פקיד הסעד ומציאת משפחה מאמצת מתאימה. דעת המיעוט ביקשה לדחות בחצי שנה את ההחלטה באם הילד יוכרז כבר אימוץ תוך אימוץ פרשנות מצמצמת של חוק האימוץ בהתאם לעקרון החוקתי של האוטונומיה המשפחתית, וזאת לאור הקשר החזק בין הילד לאימו, גילו הבוגר של הילד,רצונו וכן המלצת המומחית (ניתן ביום 18/6/08).




פלונית נגד היועץ המשפטי לממשלה (רע"א 1841/08): ביטול הכרזת קטין כבר אימוץ עקב שינוי במסוגלות ההורית

עם הולדת הקטין הוצא על ידי פקידת הסעד צו חירום עקב חוסר מסוגלות הורית והוא הועבר לבית תינוקות. במשך שבעת חודשי חייו הראשונים ההורים לא הגיעו לבקרו ולא גילו מעורבות בחייו. הוגשה בקשה להכריז על הקטין כבר אימוץ, שאושרה על ידי בית המשפט למשפחה. ערעורה של האם לבית המשפט המחוזי נדחה. לבית המשפט העליון הובאה חוות דעת נוספת לפיה האם עברה תהליך שינוי וכעת היא מגלה יכולת דאגה סבירה לקטין. בית המשפט ביטל את הכרזת התינוק כבר אימוץ, בקבעו כי השאלה אינה האם ההורה לא היה מסוגל לדאוג לילדו בעבר אלא האם קיימת יכולת כזו בהווה ולעתיד, ובמקרה דנן, כיוון שהובאו ראיות שיש בהן כדי להצביע על שינוי במסוגלות ההורית יש להשיב את הקטין לבית אימו תוך פיקוח של בית המשפט (ניתן 22/05/08)




פלוני ופלונית המיועדים לאימוץ הקטין נגד האב הביולוגי (בע"מ 6930): במקרים חריגים יהיה להורים המיועדים לאמץ מעמד בביהמ"ש בעת הכרזת הקטין כבר אימוץ

האם הביולוגית ביקשה למסור את הילד לאימוץ וחתמה על הסכמה לאימוצו. האב לא ידע על ההריון וכוונת האימוץ. התינוק הוכרז כבר אימוץ כלפי האם והאב והושם בבית משפחה שיועדה לאמצו. תוך זמן קצר האם ביקשה לחזור מכוונת האימוץ, גילתה את דבר הולדת הילד לאביו שפנה לבית המשפט למשפחה בבקשה לבטל את הכרזת הקטין כבר אימוץ. הדיון בבית המשפט העליון נסב סביב החלטת בית המשפט המחוזי לאפשר להורים המיועדים לאמץ להצטרף כצד לדיון בבקשת האב הביולוגי. בית המשפט ציין, כי בתהליך האימוץ שני שלבים: השלב הראשון בו נבחנת עילת האימוץ, ובמידה וזו מתקיימת מנותקת הזיקה בין הקטין להוריו הביולוגים, והשלב השני, בו נוצרת זיקה משפטית בין הקטין להוריו המאמצים. נקבע, כי אף שככלל אין מעמד להורים המיועדים לאמץ בשלב הראשון של ההליך, גם אם ההחלטה המתקבלת פוגעת בהם, הרי שבנסיבות המקרה ולאור הפגמים שנפלו בהליך בשלב הראשון, יש ליתן להם מעמד. (ניתן 26/7/04).




סוגי זכויות

זכויות כלכליות וחברתיות
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם