המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

הזכות לקיום בכבוד > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
בימ"ש השלום: הזכות למים והזכות לחשמל צריכות להיות כלולות בזכויות היסוד החברתיות וכחלק מזכותו של האדם לחיות בכבוד (ת"א 19120-03-14)

חברת החשמל סירבה לאפשר לתובע לשלם חובו בסך 617 ₪ על שימוש בחשמל בדירתו בפריסת תשלומים, וזאת בשל חוב בסך 12,067 ₪ שעמד כנגדו בגין שימוש בחשמל בעסקו. בגלל החוב לעסק ניתקה החברה את החשמל לדירת התובע. על החלטה זו הוגשה תביעה לבימ"ש השלום בחיפה. השופטת לפין הראל קבעה שהזכות למים והזכות לחשמל צריכות להיות כלולות בזכויות היסוד החברתיות וכחלק מזכותו של האדם לחיות בכבוד. הובהר שלא ניתן לומר שחיים ללא חשמל הם חיים בכבוד. לגופו של עניין נקבע שצריך להיות מנגנון מתאים לתנאיו הספציפיים של התובע, אשר עד קריסתו שילם חובות החשמל כסדרם, לאפשר לו תשלום מופחת ועמידה בהסדר תשלומים. לאור האמור, ולאור מצבו הכלכלי של התובע, ניתן צו ביניים לחבר את דירת התובע לחשמל, עד להכרעה בתיק העיקרי. (ניתן 13.07.14)




ביהמ"ש העליון: פקחי עירייה יוכלו לפנות ציוד בסיסי של חסר בית רק במקרה של פגיעה ממשית ביכולת השימוש הסביר של הציבור הרחב במרחב הציבורי (עע"ם 105/13)

ביהמ"ש העליון נתן תוקף של פסק דין לנוהל של עיריית ת"א בדבר דרכי האכיפה כלפי חסרי בית במרחב הציבורי. הנוהל קובע שפקח עירייה יוכל לפנות ציוד של חסר בית רק במקרה בו נמנעת או נפגעת יכולת השימוש הסביר של הציבור הרחב באותו מרחב ציבורי, וכאשר מדובר בציוד קיום בסיסי – פגיעה ממשית ביכולת זו. עוד נקבע שעם ביצוע הסילוק ימסור הפקח לבעל הציוד הודעה בכתב, בה יצוין המקום והתקופה בה ניתן יהיה לקחת הציוד בחזרה. הובהר שבמידה וחסר הבית יסרב להיענות לבקשת פקח לפינוי חפציו או הפסקת התנהגותו "המטרדית", יזמין הפקח משטרה ושהפקח אינו מוסמך לעשות שימוש בכוח כלפי חסר הבית. השופט רובנישטיין ציין שמבחנו של הנוהל יהיה ביישומו, תוך "רגישות אנושית". נפסק שפסק הדין יבוא חלף פסק הדין שניתן בנושא בביהמ"ש המחוזי. (ניתן 12.03.14)




ביה"ד האזורי לעבודה קיבל תביעה כנגד החלטת המל"ל לשלול גמלת הכנסה בשל תמיכה משפחתית למגורים (ב"ל 45821-07-12)

אישה שהייתה זכאית לגמלת הכנסה תבעה המוסד לביטוח לאומי כנגד החלטתו שלא לאשר לה קבלת המלגה מחודש אוקטובר 2011. התביעה הוגשה לאחר שהמוסד הודיע לתובעת שלאור סיוע בנה בתשלום שכר דירה, היא אינה נחשבת כזכאית למלגה. השופטת איצקוביץ מביה"ד האזורי לעבודה בת"א ציינה שהזכות למגורים היא זכות יסוד בסיסית, אשר הוכרה כחלק מכבוד האדם והזכות לקיום מינימאלי. השופטת קבעה שבבוא המוסד ליישם את הוראות חוק הבטחת ההכנסה עליו לנהוג בסבירות ובאופן המגשים את תכלית החוק. נפסק שבמקרה דנן המדובר בתמיכה קבועה המיועדת רק למגורים, שבלעדיה עלולה התובעת להיוותר ללא קורת גג. נקבע שהחלטת המוסד, במקרה דנן, לזקוף את סכום הסיוע למגורים כ"הכנסה", איננה סבירה ומנוגדת לתכלית החוק. ביה"ד קיבל התביעה תוך שהוא ממליץ למוסד לקבוע רף ממנו יראו בתמיכה משפחתית ייעודית למגורים, כ"הכנסה". (ניתן 09.01.14)




ביהמ"ש המחוזי אסר על עיריית ת"א לפנות חסרי בית או להחרים את ציודם אלא בנסיבות חריגות (עת"מ 20761-10-11)

ביהמ"ש המחוזי קיבל עתירה שהוגשה כנגד פעולות שנקטה עיריית ת"א, במהלך פינוי מאהלי המחאה החברתית, להחרמת ציוד אישי של חסרי בית ולהרחקתם מהמרחב הציבורי. השופטת אגמון-גונן קבעה שכל הדרה או הרחקה של חסרי בית מהמרחב הציבורי בניגוד לרצונם מהווה פגיעה בכבודם, בחירותם, ובזכות התנועה שלהם. עוד נקבע שנטילת חפציהם של חסרי הבית פוגעת בזכות הקניין שלהם. ביהמ"ש הורה לעירייה שלא להרחיק חסרי בית או לגרום להם לעזוב את המרחב הציבורי. בנוסף נקבע שעל העירייה לא לקחת את הציוד של חסרי הבית אלא בנסיבות בהן יש בסיס אובייקטיבי סביר להניח שמדובר ברכוש נטוש או כזה המעלה חשש ממשי למפגעים משמעותיים, או מהווה סכנה מיידית לבריאות הציבור או בטחונו. עוד נקבע שעל העירייה לעגן בנהלים את הקריטריונים להפעלת החוקים הנוגעים לשמירה על הסדר והניקיון כלפי חסרי הבית. (ניתן 19.11.2012)


למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי הורה על פינויו של מאהל מחוסרי דיור בגן סאקר (37873-01-12)

ביהמ"ש המחוזי בי-ם דחה עתירתם של מספר מחוסרי דיור המתגוררים במאהל לא חוקי בגן סאקר, כנגד החלטת עיריית ירושלים לפנותם מהגן. למרות שהעתירה עסקה בתחילה בחובה הפוזיטיבית של עיריית ירושלים ומשרד השיכון לספק דיור חלופי לעותרים, במהלך ההליך צומצמה העתירה לדיון בעניין מועד פינוי המאהל. לאור כך שהמאהל הוקם בשטח ציבורי שנועד לשימוש הקהל הרחב, פרק הזמן הארוך שבו העותרים שהו במאהל, ולאור הסכמת מספר גורמים, לרבות העירייה ומשרד השיכון, לעזור כלכלית למרבית ממחוסרי הדיור, נפסק שעל המאהל להתפנות עד תאריך 11.03.12. במובן העקרוני ציין השופט מרזל שככלל קיימת הכרה אפשרית בזכות לקורת גג כנגזרת של הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד. יחד עם זאת צוין ששאלת היקפה של זכות זו ועל מי החובה הנגזרת ממנה מוטלת, הינן שאלות מורכבות שבנסיבות העניין אין ביהמ"ש צריך להידרש אליהן. (ניתן 29.02.12)




בג"ץ: אין בסיס להבחנה בין זכויות אזרחיות לזכויות חברתיות מבחינת חובת המדינה להגן עליהן ולתקצב אותן (בג"ץ 10662/04)

בג"ץ קיבל עתירה לביטול סעיף 9א(ב) לחוק הבטחת הכנסה הקובע שמי שבבעלותו או בשימושו כלי רכב אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה. נקבע שבכך שהסדר זה מאפשר שלילת זכאותו של אדם להבטחת הכנסה, ע"פ קריטריון יחיד וללא כל תלות בשאלה האם יש לאדם הכנסה בהיקף שיבטיח את מימוש זכותו למינימום של קיום אנושי בכבוד, הרי שהוא פוגע, באופן שאינו מידתי, בזכות החוקתית לקיום מינימאלי בכבוד. משכך קבעה הנשיאה בייניש שהוראת החוק סותרת בעניין זה את חוק היסוד כבה"א וחירותו, ומכאן שיש להכריז על בטלותה. במסגרת פסק דינה קבעה הנשיאה בייניש באופן תקדימי שאין בסיס להבחנה בין הזכויות החברתיות לזכויות האזרחיות – פוליטיות מבחינת חובת המדינה לממש זכויות אלו, להגן עליהן ולהקצות להן משאבים. (ניתן 28.02.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד למים דחה ערר של שני כפרים לא מוכרים להנגשתם למים (עח"ק 51011-09-11)

ביה"ד למים בחיפה דחה ערר תושבי שני כפרים בדואים לא מוכרים בנגב, על החלטת המדינה שלא להנגיש להם חיבורים למים שיסופקו להם בכמות ובאיכות ראויים. נטען שהכפרים סובלים מהעדר נגישות מינימאלית למים לשימוש יומיומי וביתי, לרבות לצרכי שתייה ובישול. נקבע שהזכות למים ובכללה הזכות לנגישות למים הינה זכות בסיסית ויסודית המהווה רכיב בזכות העוררים לבריאות ולכבוד. עם זאת נקבע שהזכות למים איננה זכות מוחלטת ויש לאזנה עם האינטרסים הציבוריים של קיום הסדר הציבורי ושמירה על החוק. נקבע שעניינם של העוררים, לרבות עניין הנגישות למים, נבדק ע"י הגורמים המקצועיים ושהמדובר בהחלטה סבירה שאינה מצדיקה התערבות. זאת, לרבות לאור קיומים של מרכזי מים קרובים ולאור פתרונות אכלוס זמינים העומדים לרשות העוררים. עוד נקבע שלא נפל פגם בכך שהרשויות לקחו בחשבון במסגרת החלטתן כי המדובר בהתיישבות בלתי חוקית. (ניתן 25.01.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ דחה עתירות שהוגשו כנגד הרפורמה בשוק המים והביוב (בג"ץ 10541/09, 1195/10, 1200/10, 1878/10, 3857/10)

בג"ץ דחה שורת עתירות שהוגשו נגד הרפורמה במשק המים והביוב, שאחת מהשלכותיה הינה העלאת מחירי המים בישראל. במסגרת העתירות נטען שהעלאת תעריפי המים תפגע באופן בלתי מידתי בזכות הציבור למים, בכבוד האדם, בזכות לחיים ובקניין. השופט ג'ובראן קבע שטענות העותרים בנוגע לעלייה במחירי המים ובנוגע למדיניות הרשות הן בעיקר מישור הציבורי ולא במישור המשפטי. עוד נקבע שהרפורמה אינה חורגת ממתחם הסבירות וכי העותרים לא הצליחו לבסס טענתם שהעלייה במחירי המים תפגע בזכות החוקתית לנגישות למים או בזכות החוקתית לקיום מינימאלי בכבוד. ביהמ"ש דחה העתירות פרט לשאלה בדבר סיווג מחירי המים כ"מחיר טהור" או כמס, שם נקבע שעל המדינה להגיש תגובתה בעניין. בשולי הדברים צוין שעל הרשות לבחון מחירי המים מעת לעת ולפעול כדי למנוע ככל הניתן מצב שבו אדם ינותק מתשתית המים אך בשל מצבו הכלכלי. (ניתן 05.01.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון: הזכות למים היא זכות חוקתית ומכוחה זכאים תושבי הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים לנגישות סבירה למקורות מים (ע"א 9535/06)

בית המשפט העליון קיבל חלקית ערעור על החלטת נציב המים שלא לחבר את המערערים, תושבי כפרים בדואים לא מוכרים בנגב למקורות מים. לטענת המערערים החלטת הנציב הסתמכה על שיקולים זרים ונועדה לקדם מדיניות ממשלתית שמטרתה לנשל אזרחים בדואים תושבי הנגב מאדמתם, באמצעות אי אספקת מים. נקבע, כי הזכות למים הינה חלק מהזכות לקיום אנושי בכבוד, המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם, והינה זכות חוקתית. לפיכך, העובדה שתושבים חיים בכפר לא מוכר אינה מאפשרת למדינה לשלול מהם נגישות למים, אם כי המדינה רשאית לקחת שיקול זה בחשבון בקביעת אופן הנגישות. על המדינה להבטיח בכל מקרה נגישות סבירה למקורות מים ברמה המינימלית, אך היא אינה חייבת לאפשר התחברות פרטית לבתי הישובים הבלתי-חוקיים. (ניתן: 5.6.11)




בית המשפט המחוזי ביטל מכרז להפרטת שירותי האשפוז הסיעודי שאינו מאפשר קיום מינימלי בכבוד למאושפזים (עת"מ 2724/07)

העותרות, עשרות חברות פרטיות המפעילות מוסדות אשפוז סיעודי, תקפו את סבירות תעריפי יום אשפוז במוסד סיעודי אשר נקבעו על ידי המדינה במכרז שבו המדינה הפריטה את שירותי האשפוז הסיעודי באמצעות "מיקור חוץ". לטענת העותרות המחיר ליום אשפוז שנקבע במכרז אינו מאפשר לקשישים המאושפזים במוסדות סיעודיים קיום מינימלי בכבוד כנדרש על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. ביהמ"ש המחוזי בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהליים קבע שאכן המחיר שהמדינה קבעה לוקה בחוסר סבירות קיצוני וכי המחיר שנקבע אינו מאפשר לממן לא רק את רכיב הרווח לגוף המופרט, אלא אף לא את עלות הקיום בכבוד. לאור אי סבירות המחירים שנקבעו על ידי המדינה ולאור הפגיעה בעיקרון השוויון עקב כך שחברות רבות לא יכלו להשתתף במכרז בגלל המחירים הלא סבירים קבע בית המשפט בצעד חריג שיש לבטל את המכרז כולו.(ניתן 23.5.11)




בית הדין האזורי לעבודה: המוסד לביטוח לאומי חייב ליידע מבוטחים על הליכים הנדרשים לצורך מיצוי זכויותיהם (ב"ל 2530/08)

בית הדין האזורי לעבודה פסק כי על המוסד לביטוח לאומי חלה החובה ליידע באופן מפורש מבוטחים על הליכים הנדרשים לצורך מיצוי זכיותיהם. במקרה דנן דובר באלמן שנודע לו על זכותו להגשת תביעה לגמלת שאירים רק תשע שנים לאחר שזוגתו, שקיבלה מהמל"ל קצבת נכות, נפטרה וקצבתה הופסקה. האלמן, שייוצג על ידי הקליניקה לעריכת דין קהילתית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, תבע לקבל רטרואקטיבית את כספי גמלת השאירים המגיעה לו. בית הדין קיבל את התביעה בקבעו שכאשר בידי המל"ל מידע קונקרטי (פטירת המנוחה) השולל זכאותה לגמלת נכות, חובה עליו להציג בפני המבוטח מידע נוסף בענין זכאותו לקצבה אחרת (קצבת שאירים) וזאת נוכח העובדה כי על המל"ל קיימת חובת נאמנות מוגברת כלפי ציבור מבוטחיו, ומכיוון שמדובר בחוק סוציאלי אשר מטרתו הינה חלוקת הגמלאות עפ"י קריטריונים סוציאלים לנזקקים בחברה.




בית הדין האזורי לעבודה דחה דרישת עובדת שהיקף משרתה צומצם לחמישית משרה לתשלום דמי אבטלה בנימוק שאינה עונה להגדרת מובטלת (בל 3108/07)

בעקבות החלטת משרד החינוך,צומצם היקף משרתה של התובעת לחמישית משרה וכפועל יוצא הופחת שכרה החודשי באלפי שקלים. התובעת טוענת כי עקב הפחתת היקף משרתה היא עונה להגדרת המונח "מובטל" לפי חוק הביטוח הלאומי. ביטוח לאומי טוען, כי אין להוסיף להגדרת "מובטל" גם מי שהיקף משרתו הופחת. בית הדין דחה את התובענה וקבע, כי התובעת מוגדרת כעובדת ואינה מחוסרת עבודה על פי לשון החוק ותכליתו. בית הדין הוסיף, כי אם נקלעה התובעת למצוקה כלכלית והיא עומדת בתנאים הדרושים, היא יכולה לפנות לנתבע בתביעה לתשלום השלמת הכנסה.




בית הדין האזורי לעבודה קיבל ערעור תובעת אשר נשללה ממנה גמלת הבטחת הכנסה בגין לימודים שמומנו על ידי הביטוח הלאומי (בל 010181/07)

בית הדין האזורי לעבודה קיבל ערעור תובעת אשר נשללה ממנה גמלת הבטחת הכנסה בשל היותה סטודנטית. בפסק הדין צוין, כי התובעת אשר קיבלה הבטחת הכנסה עקב היותה אלמנה ואם חד הורית נשלחה ללימודים אקדמאים במימון מלא של המוסד לביטוח לאומי. נקבע, כי התובעת אינה אשמה בכך שיד אחת במוסד אינה יודעת על מעשיה של היד האחרת, וכי תשלום הגמלה בנסיבות אלה מהווה פעולה שלטונית שהתובעת סמכה עליה ופעלה על פיה, ועל כן טעותו של המוסד תחייב אותו ולא את התובעת, גם אם מדובר בכספי ציבור.




בית הדין הארצי לעבודה: אם חד הורית שלמדה במוסד אקדמי טרם התיקון לחוק הבטחת הכנסה אינה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה עבור תקופת לימודיה (עב"ל 261/07)

לבית הדין הארצי לעבודה הוגש ערעור על ידי המוסד לביטוח לאומי על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אשר קבע, כי המשיבה היתה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה בעת לימודיה במוסד אקדמי, וזאת חרף העובדה שבאותה עת סעיף 3(ד) לחוק הבטחת הכנסה מנע זאת. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור וקבע, כי לשון החוק ברורה, וכי לא היה מקום לחרוג מהמסגרת שהתווה המחוקק ביחס לתשלום הבטחת הכנסה בעת לימודים במוסד להשכלה גבוהה. עם זאת, מכיוון שהחוק תוקן וכיום הוא מאפשר להורה יחיד המקבל גמלת הבטחת הכנסה ללמוד במוסד להשכלה גבוהה, המליץ בית הדין הארצי למשיבה לפנות לוועדה לביטול חובות במוסד לביטוח לאומי, על מנת שזו תשקול ביטול חובה בגין התשלומים להם לא היתה זכאית.


החלטת בית הדין האזורי


פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין איסור יציאה מן הארץ ומזונות קטינים (בר"ע 3284/07)

בית המשפט המחוזי קבע כי זכותם של קטינים בקבלת מזונותיהם על ידי בקשת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב גוברת על זכות המשיב לחופש התנועה וזאת מטעמים של הגנה על זכויות הקניין והזכות לקיום בכבוד של הקטינים.




בית-המשפט העליון חייב את המדינה בגין רשלנות שגרמה לנזק כלכלי (ע"א 1327/04)

בית המשפט קבע חבות למדינה ולחברת "מקורות" בגין נזק שנגרם בשל אי חיבור אדם בעל משק חקלאי למים. בית המשפט בחן קיומה של רשלנות בהתאם לתנאי פסקת ההגבלה; האם המחדל השלטוני היה מידתי ולתכלית ראויה. בנוסף קבע בית המשפט שהמדינה הפרה את חובת הזהירות גם בשל העובדה שלא פיקחה כראוי על חברת "מקורות".




בית המשפט העליון דחה ערעור על הרשעה בגין הזנחת קשיש (ע"פ 1280/06)

בית המשפט העליון דחה ערעור של אדם, שהורשע בעבירה של הזנחת מושגחים, לאחר שהזניח בצורה קיצונית את סבתו אותה פיתה לעבור להתגורר עמו ולהעביר לרשותו מליון‎ ₪.




ביהמ"ש המחוזי בי-ם הורה על צו עיכוב יציאה מן הארץ לשם הבטחת מזונות קטינים אף כי המעוכב הינו תושב חוץ (בר"ע 3284/07)

בית המשפט קבע כי זכותם החוקתית של הקטינים לגביית מזונות מאביהם הינה זכות הכוללת שתי זכויות חוקתיות- קניין וכבוד האדם. נקבע כי הזכויות הללו "מתגברות" על הזכות החוקתית ליציאה לחו"ל של אביהם, החייב במזונותיהם. בהתאם לכך נקבע שהשימוש באמצעי של עיכוב יציאה מן הארץ חוקי וכשר גם כאשר מדובר בתושב חוץ.




פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
מנור נ' שר האוצר (בג"צ 5578/02): הבראת המשק ומניעתו של משבר כלכלי מצדיקים הפחתת שיעור קצבאות הזקנה במסגרת חוק תכנית החירום הכלכלית.

במוקד העתירה עומדת החלטתו של שר האוצר להפחית את קצבת הזקנה בשיעור של ארבעה אחוזים, כחלק מחוק תוכנית החירום הכלכלית. העותרים, אשר חלקם נמנים על אוכלוסיית מקבלי קצבת הזקנה, תקפו את חוקתיות הקיצוץ וטענו בעתירתם כי הקיצוץ בקצבאות פוגע בזכותם לכבוד ולקניין, וכן בזכותם לבטחון סוציאלי. מנגד טען המשיב, כי הבטחתה של רמת קיום מינימאלית מוגשמת באמצעות גמלת הבטחת הכנסה הניתנת על פי קריטריונים כלכליים ומשכך אין בקיצוץ כדי לפגוע בזכותם החוקתית של העותרים לכבוד. עוד טען המשיב, כי הפגיעה בזכות החוקתית לקניין הינה זניחה ואין בה כדי להביא לביטולו של חוק החירום הכלכלית. בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי הבראתו של המשק ומניעתו של משבר פיננסי חמור מבססים את התכלית הראויה שבחוק תוכנית החירום הכלכלית וכי פגיעת החוק בזכות הקניין היא מידתית.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עמותת מחוייבות לשלום וצדק חברתי נגד שר האוצר(בג"צ 366/03): הקיצוץ בגמלאות הבטחת הכנסה אינו מהווה פגיעה בכבוד האדם

בית המשפט העליון קבע כי מחובת המדינה להגן על כבוד האדם המעוגנת בחוק יסוד:כבוד האדם וחירותו נגזרת חובתה לקיים מערכת שתבטיח "רשת מגן" למעוטי האמצעים בחברה, כך שמצבם החומרי לא יביאם לכלל מחסור קיומי ולהבטיח לכל אדם מינימום של אמצעים חומריים שיאפשרו לו להתקיים בחברה בה הוא חי. עם זאת נקבע, כי הפחתה, ואפילו תהיה משמעותית, בשיעור גמלאות הבטחת הכנסה, אינה מלמדת כשלעצמה על פגיעה בכבוד. הזכות לכבוד והזכות לקיום בכבוד הינן הזכות לכך, שבהינתן כל מערכות התמיכה והסיוע, יישמר כבודו של האדם בבחינה תוצאתית. העתירה נדחתה בנימוק שהעותרים לא הצליחו להוכיח כי זכותם לקיום מינימלי בכבוד נפגעה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

סוגי זכויות

זכויות כלכליות וחברתיות
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם