המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

הזכות לבריאות > פסיקה

כללי
ביה"ד האזורי לעבודה: כל דיון בזכויות הקשורות לקבלת שירותי בריאות חייב לנבוע מעיקרון השוויון (חב"ר 8893-07-11)

התובעת, תושבת הצפון המבוטחת בשירותי בריאות כללית, בחרה לעבור צנתור בבי"ח באזור המרכז, חרף כך שע"פ הסדרי הבחירה הקבועים בדין, היה עליה לקבל השירות במקום מגוריה. לפיכך סירבה הנתבעת, שירותי בריאות כללית, לשפות התובעת בגובה עלויות האשפוז. השופט שגב מביה"ד האזורי לעבודה בת"א ציין שכל דיון בזכויות הקשורות לקבלת שירותי בריאות חייב לנבוע מעיקרון השוויון. צוין, בהערת אגב, כי נראה שהפגיעה בשוויון בין מבוטחי קופות החולים מתבטאת באפשרויות הבחירה המצומצמות העומדות לתושבי הפריפריה, לעומת תושבי המרכז. לגופו של עניין פסק ביה"ד שיש לקבל התביעה לאור נסיבותיה המיוחדות של התובעת, וביניהן, מורכבות הניתוח, הפניית התובעת טרם הניתוח לבדיקות בביה"ח באזור המרכז, וכן העובדה שבאזור מגוריה לא היה מי שיעמוד לצידה בזמן הניתוח. ביה"ד ביקר את התנהלות הנתבעת וחייבה בתשלום סכום התביעה בסך 12,885 ₪. (ניתן 27.04.14)




ביהמ"ש המחוזי חייב את משרד הביטחון במימון טיפול ניסיוני לנכה צה"ל (עת"מ 7824-06-13)

העותר, נכה צה"ל, עתר לביהמ"ש המחוזי בת"א כנגד החלטת הרופא המוסמך הראשי במשרד הביטחון שלא לאשר לו טיפול רפואי ניסיוני לטיפול בדלקת הכבד הנגיפית. ביהמ"ש קיבל את חוות דעת המומחה שהוגשה, בה נקבע שלא ניתן לתת לעותר את הטיפולים המקובלים ושיש להעניק לו את הטיפול הניסיוני, למרות שמצבו לא עומד בקריטריונים המנחים בעניין. השופטת אגמון-גונן פסקה שלפיכך, ולאור ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים, יש לקבל העתירה. השופטת דחתה טענת המשיבים שהחלטתם מצויה במתחם הסבירות. הובהר שההחלטה התקבלה ע"י רופא שאינו מומחה, ללא התבססות על חוות דעת רפואית של מומחה, ועל סמך ביקור רופאה שלא התייחסה כלל לטיפול המבוקש. הובהר שבנסיבות אלו היה על המשיבים לפנות לרופא מומחה, או לבקש מהעותר להביא חוות דעת מטעם רופא שכזה. נפסק שמשרד הביטחון יממן הטיפול למשך שנה. (ניתן 11.11.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה: אי-הכללת תרופה בסל הבריאות אינה יכולה לשמש שיקול לסירוב ועדת חריגים לאשר מתן התרופה לחולת סרטן (חב"ר 2492-14-72)

ביה"ד האזורי לעבודה קיבל תביעתה של חולת סרטן המבוטחת בקופ"ח מכבי, וקבע שנפלו פגמים בהחלטת ועדת החריגים של הקופה, אשר סירבה לאפשר לתובעת טיפול משולב של התרופות Campto ו – Tarceva. בין היתר נקבע נקבע שאי הכללה של תרופה בסל התרופות אינה רלוונטיית להחלטה, שכן תפקידה של הוועדה הינו לבחון אישור מתן תרופה, גם כאשר התרופה איננה בסל. עוד צוין שהוועדה התעלמה מכך שאין חלופה בסל הבריאות כשיקול לאשר הטיפול. השופטת גילצר-כץ ציינה גם שלמרות ששיקול תקציבי הוא אחד משיקוליה של הוועדה, שיקול זה אינו בלעדי ושהוועדה לא הציגה ביסוס ראייתי ותחשיב מפורט באשר לנזק התקציבי שיגרם לקופה באישור התרופה לחולים העלולים להימצא במצבה של התובעת. ביה"ד הורה לקופה לכנס ועדת חריגים חדשה ולספק לתובעת הטיפול המבוקש במשך 3 חודשים או עד למועד החלטת הוועדה. (ניתן 17.10.12)




ביה"ד האזורי לעבודה דחה תביעת קופ"ח מכבי שביקשה להפסיק מימון טיפול תרופתי בחולת סרטן השד (חב"ר 10470-05-12)

קופ"ח מכבי ביקשה להפסיק ולממן את הטיפול בתרופת הרצפטין לחולת סרטן שד מהטעם שלאחר שהטיפול בתרופה נכשל פעמיים, מיצתה החולה את זכאותה לטיפול בתרופה. נציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות חייבה הקופה להמשיך ולממן הטיפול. כנגד החלטה זו הגישה הקופה תביעה לביה"ד האזורי לעבודה. השופטת גילצר-כץ קבעה שבניגוד לעמדת התובעת, הצלחתו של קו טיפול נבחנת בהתאם למידת יעילות התרופה שהיא ניתנת בשילוב עם טיפול כימותרפי, ושאם ישנה התקדמות במחלה כאשר התרופה ניתנת לבדה, אין לראות בכך כישלון קו הטיפול. עוד נקבע שסל התרופות מאפשר להמשיך הענקת הטיפול בהרצפטין גם מקום שאין התרופה מביאה לנסיגה או עיכוב המחלה, ושלא רק נסיגה במחלה הינה קריטריון למתן התרופה, אלא גם תגובה קלינית חיובית והקלה בכאבים. בנוסף דחה ביה"ד טענת הקופה שהענקת התרופה ללא הגבלה תביא אותה לחריגה תקציבית. (ניתן 09.10.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ דחה עתירה כנגד ההיתר למתן שירותי רפואה פרטיים בביה"ח הציבורי המוקם באשדוד (בג"ץ 2114/12)

בג"ץ דחה עתירה שהגישו ארגונים חברתיים כנגד ההיתר לשירותי רפואה פרטיים בביה"ח הציבורי שמוקם באשדוד. הנשיא גרוניס קבע שהעתירה הוגשה בשיהוי כבד, באופן המהווה פגם היורד לשורשה, ושהמצדיק דחייתה. צוין שגם אם מתן השירותים הפרטיים תוביל לפגיעה בזכות לנגישות שוויונית לשירותי בריאות, ולפגיעה בכבודם של אלה שאינם יכולים להרשות לעצמם השירותים, הרי שאין בכך בכדי להתגבר על השיהוי האמור. הודגש שאף אם קיימת זכות לנגישות שוויונית לשרותי בריאות, כנגזרת של הזכות לכבוד, הרי מדובר בזכות פריפריאלית ולא בזכות המצויה במרכז הזכות החוקתית. בהחלטתו התייחס ביהמ"ש גם לאמצעי הפיקוח הרבים שיוטלו בעניין על ביה"ח, כגון איסור על הפרדה בין חולים רגילים לחולים שבמסגרת השר"פ. עוד צוין שייתכן וההחלטה הייתה שונה באם היה מדובר בבי"ח ממשלתי, וזאת בהתאם לחוות דעתו של היועמ"ש שאסרה הפעלת שר"פ בבתי חולים ממשלתיים. (ניתן 15.08.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ: הפרטה אינה מילת קסם ואין היא יכולה להוות עילה להתפרקות המדינה מחובותיה. (בג"ץ 1083/07)

ההסתדרות הרפואית בישראל וארגון רופאי המדינה עתרו לבג"ץ כנגד ההסכם בין המדינה לבין האגודה למען שירותי הבריאות, במסגרתו נקבע ששירותי הבריאות לתלמידי בתי-ספר יסופקו ע"י האגודה. לאחר הגשת העתירה, ולאור התפתחויות מסוימות, ההתקשרות בין המדינה לאגודה באה לסיומה. במישור העקרוני קבע ביהמ"ש ששירותי הבריאות יכולים להינתן ע"י גוף שלישי, ואולם שההסתייעות בגורם חיצוני איננה מעבירה האחריות לאספקת השירותים מכתפיו של משרד הבריאות לכתפי הגורם המסייע. צוין שבמסגרת אחריותה, על המדינה לפקח על אספקת השירותים ולדאוג לתקצוב שיאפשר הספקתם. השופט מלצר ציין שהמדינה לא עמדה באחריותה זו, תוך שהוא מבהיר שהפרטה איננה מילת קסם, ואין היא יכולה להוות עילה להתפרקות המדינה מחובותיה. נקבע שעל המדינה לבחון אם אין מקום שמשרד הבריאות ישוב ויספק השירותים האמורים, ואם יוחלט שלא, שעל המדינה לפעול בעניין באופן שיאפשר מתן השירותים הנדרשים כיאות. (ניתן 24.05.12)




בג"ץ: על שרי האוצר והבריאות לפעול במהירות לעדכון מדד יוקר הבריאות (בג"ץ 8730/03, בג"ץ 10778/03)

בג"ץ קיבל עתירותיהן של קופות חולים "כללית" ו"מכבי" כנגד שרי האוצר והבריאות, וקבע שהתנהלותם האיטית בכל הנוגע לעדכון מדד יוקר הבריאות, מהווה התנהלות בלתי סבירה. השופט ג'ובראן ציין שאין מחלוקת שמדד יוקר הבריאות, במתכונתו הנוכחית, אינו משקף נכוחה את הוצאות קופות החולים, ושיש לשנותו. נקבע שהמשיבים פעלו בעניין זה בחוסר סבירות, לא רק בשל פרק הזמן הארוך שחלף מהיום שנקבע שיש לשנות את מנגנון עדכון מדד יוקר הבריאות, אלא בשל העובדה שהמשיבים לא עשו מאמץ סביר לגיבוש עמדתם. צוין שהמשיבים פעלו בעניין בעצלתיים ונמנעו מקיום פגישות בנושא. נפסק שהמשיבים יפעלו ביעילות לגיבוש הסכמה באשר למתווה הפעולה הנכון וליישומו, לרבות ע"י שינוי מדד יוקר הבריאות או שינוי מחיר יום האשפוז. באם לא תושג הסכמה שכזו, יפעלו המשיבים לגיבוש מנגנון הכרעה מוסכם והכל תוך שישה חודשים. (ניתן 21.06.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד הארצי לעבודה: לימודים במסגרת החינוך המיוחד אינה פוטרת קופת חולים מהענקת טיפולים פארה-רפואיים (ע"ע531/09)

המערער, ילד עם מוגבלות, החל את לימודיו בגן ילדים המיועד לילדים עם קשיי תקשורת. החל ממועד זה חדלה המשיבה, קופת חולים מאוחדת, להעניק לו טיפולים פארה-רפואיים שקיבל קודם לכן במסגרת מרפאת הקופה. המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב שאלת היקפם המדויק של הטיפולים בהם הייתה מחויבת קופת החולים כלפי המערער, בהתחשב בצרכיו הרפואיים ובעובדה כי קיבל את חלקם במסגרת לימודיו ע"פ חוק החינוך המיוחד. ביה"ד הארצי קבע כי העובדה שהמערער החל את לימודיו במסגרת החינוך המיוחד אינה פוטרת את הקופה מהשתתפות בטיפולים, ושהיה עליה לבחון מידת השתתפותה לאור הנסיבות והמלצות הגורמים המקצועיים בקופה. נקבע שהחלטת הקופה על הפסקת הענקת הטיפולים התקבלה ללא הפעלת שיקול דעת כאמור. לאור האמור נפסק כי הורי המערער זכאים להחזר כספי בגין עלות חלק מהטיפולים (ניתן 14.11.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ: ילדים להורים מבקשי מעמד בישראל אינם זכאים לביטוח בריאות ממלכתי בתקופת הביניים (בג"ץ 11044/04)

העותרים, משפחות המבקשות לקבל מעמד בישראל, עתרו כנגד המדיניות לפיה לא יינתן לילדיהם השוהים בישראל, בתקופת הביניים, שירותי בריאות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בג"ץ קבע כי כל אדם הנמצא בישראל זכאי לשירותי בריאות חיוניים ברמה הבסיסית ביותר, כנגזרת מזכות האדם החוקתית להגנה על החיים, הגוף והכבוד. עם זאת, חוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו מצטמצם למתן שירותי בריאות מינימאליים ולשירותי חירום אלא הינו רחב בהרבה. נקבע, כי תשתית שירותי הבריאות על-פי חוק ביטוח בריאות נועדה לחול על תושבי הארץ, והיא אינה חלה על מי שאינו תושב. בבואה לקבוע את היקף תחולת החוק מחויבת המדינה ליתן את הדעת למגבלות תקציבה. כמו כן, קיים הסדר חלופי של ביטוח בריאות לקטינים במימון משותף של הוריהם ושל המדינה דרך קופת חולים מאוחדת, זאת בנוסף על חוק זכויות החולה המעניק לכל אדם באשר הוא זכות לטיפול במצב חירום. העתירה נדחתה ( ניתן 27.6.2011)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ דחה עתירה להוספת 100 מיטות אשפוז באופן מיידי למחלקות טיפול נמרץ בבתי החולים (בג"ץ 488/11)

העותרת, ההסתדרות הרפואית בישראל, טענה כי מצוקת האשפוז מהווה הפרת חובת המדינה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ופגיעה בזכויות היסוד לחיים ולבריאות. לטענתה, יש להוסיף 100 מיטות למחלקות טיפול נמרץ באופן מידי. המשיבים בתגובה טענו, כי הפתרון מורכב יותר, אך הצהירו כי יוסיפו 120 מיטות למחלקות טיפול נמרץ בשלוש השנים הבאות. נקבע כי הזכות לבריאות היא שם כולל לאגד של זכויות, שחלקן מצויות בגרעין הקשה של הזכויות החוקתיות, ובראשן הזכות לחיים וערך כבוד האדם, וכי מצוקת האשפוז קשורה במישרין לזכויות אלה. כן נקבע, כי ככלל נוקט בית המשפט גישה מרוסנת להתערבות בשיקולי מדיניות ותקציב, אך מדיניות הריסון אין משמעותה חסינות מהתערבות. לאור הצהרת המדינה נדחתה העתירה, אך צוין כי אם לא תוספנה מיטות בהתאם להצהרה עשוי בית המשפט למצוא עצמו בעתיד נוהג בפחות איפוק וריסון. (ניתן 19.6.2011)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד הארצי לעבודה חייב את קופ"ח מכבי בהחזר הוצאות ניתוח שבוצע בחו"ל (ע"ע 415/08)

ביה"ד הארצי לעבודה קיבל ערעורו של קטין שעבר ניתוח דחוף להצלת חייו בחו"ל, לקבלת החזר מלא של הוצאות הניתוח מקופת חולים "מכבי" בה היה מבוטח. ביה"ד קיבל טענת המערער שלאור מורכבות הניתוח, ולאור העובדה שבמועד הרלוונטי בו התעורר הצורך בביצועו ניתוח שכזה עוד לא בוצע בישראל, ביצוע הניתוח בחו"ל הייתה האפשרות הסבירה היחידה שעמדה בפני המערער ומשפחתו. נקבע כי בנסיבות אלו המדובר למעשה ב"נסיבה רפואית חריגה" ועל כן תקנה 3 לתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ) חלה על המערער. לאור האמור נפסק כי המערער ומשפחתו זכאים להחזר מלא של הוצאות הניתוח. (ניתן 12.01.11)




בג"צ הורה לוועדה הרפואית לאבק מזיק להקים מאגר מידע לגבי נתוני תחלואה של עובדים שנחשפו לאבק מזיק במהלך עבודתם (בג"צ 2725/09)

העותר טוען, כי קיים קשר סיבתי בין מחלת הלימפומה שבה לקה לבין חשיפתו לאסבסט במהלך עבודתו במפעל. כשפנה לוועדה הרפואית לאבק מזיק בבקשת מידע בדבר שיעור חולי הלימפומה בקרב עובדים שהיו חשופים לאסבסט, נענה כי אין בידיה את הנתונים הנ"ל. לטענתו, הוועדה לא ממלאת את התפקידים שהוטלו עליה בתקנות אבק מזיק בכך שלא הקימה מאגר נתונים רחב בנוגע לתחלואת עובדים, והעדרו של מאגר נתונים פוגע באפשרות לבצע גילוי מוקדם של מחלות אצל עובדים ולעקוב אחריהן. נקבע, כי הוועדה הוקמה על מנת להביא ליצירת תמונת מצב מלאה ועדכנית באשר לתעסוקה באבק מזיק ולתחלואת עובדים ועובדים לשעבר שנחשפו לו. לכן, הורה בית המשפט על הקמתו וניהולו של מאגר מידע הכולל פרטים על עובדים שנחשפו לאסבסט והמחלות בהן חלו, וייעץ לעותר לפנות אל הועדה על פי חוק חופש המידע לאחר שיוקם המאגר. (ניתן 7.7.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ פסל את החלטת הממשלה להוסיף טיפולי שיניים משמרים לילדים לסל הבריאות לשנת 2010 (בג"צ 10017/09)

בסוף שנת 2009 החליטה ממשלת ישראל כי סכום של 65 מליון ₪ מסל שירותי הבריאות לשנת 2010 ייועד לצורך מתן טיפולי שיניים משמרים לילדים עד גיל 8. לטענת העותרים אין הממשלה מוסמכת להחליט על הקצאת תקציב מסל הבריאות לטיפולי שיניים משמרים ללא אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. בית המשפט העליון קיבל את העתירה בקבעו, כי מתן טיפולי שיניים משמרים לילדים אינו כלול בתחומי שירותי הבריאות המצויים בסל הבריאות כפי שנקבעו בהוראות סעיף 6(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. לפיכך, על מנת לכללם בסל הבריאות על הכנסת לשנות את ס' 6(א) לחוק. לחלופין, על פי ס' 6(ב) לחוק רשאים שרי הבריאות והאוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להוסיף על שירותי הבריאות המצויים בס' 6(א). נפסק, כי כיוון שלא ננקטה אף אחת מהדרכים האמורות, החלטת הממשלה ניתנה בחוסר סמכות ואינה יכולה לעמוד (ניתן 20/5/10).

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי דחה בקשת חולה הנוטה למות לטיפול אלטרנטיבי שאינו מוכר בפרקטיקה הנוהגת (ת"א 13163-01-10)

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה בקשת קשישה בת 84 המצויה על ערש-דווי, שהוגשה באמצעות בנה, לקבלת טיפול חדיש המבוסס על יוני כסף שפותח על ידי בנה המהנדס. נקבע, כי מאחר והטיפול הניסיוני לא אושר על ידי מנהל התרופות ועל ידי ועדת הלסינקי של המרכז הרפואי בני ציון אין בית המשפט יכול לאשר קבלתו, שכן לא נתון שיקול דעת לערכאה המשפטית לאכוף על רופאים לעשות מה שנאסר עליהם על פי דין. בית המשפט ציין כי ראוי שיוקם פורום רפואי מקצועי ייחודי לדיון בבקשה, שימליץ מהו הכיוון האפשרי בהתבסס על עקרונות ועדת הלסינקי. (ניתן ב-12/01/10)




בית הדין האזורי לעבודה: טיפול בנזקי קרינה למוח לחולה סרטן כלול בסל הבריאות (חב"ר 3199/06)

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל תביעת חולה שיוצג על ידי הקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באונברסיטת תל אביב וקבע, בניגוד לעמדת שירותי בריאות כללית, כי טיפול בנזקי קרינה למוח לחולה סרטן כלול בסל הבריאות. בפסק-הדין נדחו כל טענות הקופה נגד החלטת נציבת הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, לרבות טענותיה לגבי עצמת הפגיעה התקציבית שתנבע מחיובה במימון הטיפול האמור. בית הדין קיבל את עמדת התובע, בה תמך גם משרד הבריאות, לפיה על פי ההלכה הפסוקה אין לפרש את סל הבריאות כאילו "קפא על שמריו, בשנת 1994 שבה נחקק החוק, אלא באופן גמיש ודינמי".




בעקבות עתירה לבג"ץ נקבע כי תרופות הדורשות קירור יהיו זמינות גם במרפאות בכפרים בדואים שאינן מחוברות לרשת החשמל (בג"ץ 6602/07)

במוקד העתירה טוענים העותרים כי אי-חיבורן של מרפאות שהוקמו במספר כפרים בדואים, מוכרים ובלתי מוכרים, לרשת החשמל מהווה הפרה של הזכות לבריאות והזכות לשוויון, זאת מאחר ולא ניתן להחזיק תרופות הדורשות קירור במרפאות. מנגד טענו המדינה ושירותי הבריאות הכללית, כי אי חיבור המרפאות לרשת החשמל לא פוגע בטיפול הרפואי, שכן מדובר במרפאה "כפרית", שלא מחזיקים בה תרופות הדורשות קירור, וכי די בפעילות גנראטורים בשעות הפעילות. בעקבות תשובה שהגישו העותרים ובה טענו כי המשיבים התעלמו מההבדלים בין הכפרים נשוא העתירה לישובים קטנים אחרים בהם פועלות מרפאות "כפריות", הודיעה המדינה כי משרד הבריאות החליט, כפתרון חלופי, לבקש מקופות החולים להגיש לו תכנית להסדרת החזקה של תרופות טעונות קירור אותן נהוג להחזיק במרפאות, לפחות בשעות הפעילות של המרפאה. לאחר דין ודברים נרשמה התחייבות מטעם קופת חולים כללית, כי גם תרופות שדורשות קירור יהיו זמינות במרפאות באמצעות גיבוי ממרפאות אחרות. בכפוף לכך ולהודעת משרד הבריאות מחק בית המשפט את העתירה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה עתירה נוספת נגד אי הכללת תרופת ההרבלמיד בסל הבריאות (בג"צ 434/09)

העותרים, חולה סרטן ועמותת אמ"ן המייצגת חולי סרטן מסוג מיאלומה נפוצה, טוענים כי אי הכללת תרופת הרבלימיד, שלטענתם מצילה חיים, בסל הבריאות, פוגעת בזכות לחיים, בזכות לבריאות ובזכות לשוויון, אינה סבירה ונובעת משיקולים זרים. בג"צ דחה את העתירה בקבעו כי לא הוכחה פגיעה בזכות חוקתית של העותרים, המקימה חובה על המשיבים לממן את התרופה הנדונה, וכי רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן תקום חובה חוקתית על רשויות המדינה לממן תרופה פרטנית מסוימת. כן נקבע, כי אי הכללת התרופה בסל הבריאות אינה נוגדת את הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, וכי בית המשפט אינו יכול להורות על אימוצה של שיטת תעדוף תרופות אחת על פני אחרת, כל עוד אמות המידה של השיטה הננקטת תואמות את הוראותיו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי ומבוססות על שיקולים ענייניים וסבירים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט דחה עתירה הדורשת להתיר שירותי רפואה פרטית בבתי חולים ממשלתיים (בג"ץ 4325/02)

העותרים מבקשים מבית המשפט להורות על התקנת כללים שיאפשרו הפעלת שירותי רפואה פרטיים בבתי החולים הממשלתיים ובכללם שרותי בחירת רופא מנתח בתשלום. נקבע, כי בתי החולים הממשלתיים אינם קניינו הפרטי של איש ואינם ספקי שירותים פרטיים, וכי לא ייתכן כי בבית חולים ממשלתי המחוייב לתת שירות לכלל המטופלים תרחף אפשרות ההפליה בין מטופל מן המניין לבין מטופל המממן שירותים אלה באופן פרטי. בית המשפט דוחה את העתירה בקבעו, כי לעותרים אין זכות קנויה לשנות מן היסוד את פניה של מערכת שירותי הבריאות הקיימת במדינת ישראל, וכי באם המדינה מעוניינת לשנות את המצב הקיים, מן הראוי כי הדבר יעשה בחקיקה ראשית.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה על ההחלטה לשחרר למעצר בית עציר נשא איידס שנמנע ממנו טיפול תרופתי (בש"פ 10068/08)

בית המשפט העליון החליט לקבל את ערעור המדינה על החלטתו של בית המשפט המחוזי לשחרר עציר נשא איידס למעצר בית עקב אי-טיפול תרופתי של שב"ס בעציר. בהחלטתו הדגיש בית המשפט המחוזי את ערך כבוד האדם של הנאשם ואת הסכנה לשלומו, וכן את העובדה ששב"ס הציג בפני בית המשפט מצג שווא לפיו העציר מקבל את הטיפול הדרוש. לקראת הדיון בערעור החל העציר מקבל תרופה חלופית ולאור זאת, ולאור הסכנה הנשקפת למתלוננת מהעציר החליט בית המשפט העליון להותירו במעצר.


החלטת עליון


בית הדין לעבודה: עילות מצומצמות להתערבות בית הדין בפסיקה לטובת החולה בבוררות העוסקת בסל התרופות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי(עב 311/02)

בית הדין לעבודה דחה בקשה לביטול פסק בוררות שהגישה שירותי בריאות כללית נגד המשיב אשר נזקק לתרופות שלא נכללו בסל הבריאות. מאחר שעלות התרופות היתה גבוהה, פנה המשיב אל ועדת הברורים המחוזית של הקופה, שפסקה באופן חלקי לטובתו וקבעה כי ישלם 45 אחוז מעלותן בלבד. הקופה ערערה לועדת הבירורים העליונה, שהשאירה את החלטת הועדה על כנה, ובעקבות זאת פנתה הקופה לבית-הדין האזורי בבקשה לביטול פסק-הבוררות. בית הדין ציין שהנטייה להתערב בהחלטות ועדת הברורים של קופת-חולים, במקרים בהן זו פוסקת לטובת מבוטחים בסכסוכים הנוגעים להיקף חבותה של הקופה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי הינה מצומצמת. המסקנה היא כי לקופת חולים יש פחות יכולת למנוע מהמבוטחים זכויות שהבוררות קובעת כי מגיעות להם.




בהסכמת הצדדים ניתן פסק דין ובו התחייבות משרד הבריאות לעמוד בלוח זמנים בתקצוב אביזרי שיקום (בג"צ 1207/07)

הצדדים המתדיינים, קר"ן ומשרד הבריאות הגיעו להסכמות, ולפיהן התחייב משרד הבריאות לדאוג לתקצוב אביזרי השיקום כך שההמתנה לאישור ביצוע האביזר לא תעלה על שבועיים. בנוסף נקבע, כי שינויים בחוזה עם הזכיין בנושא האביזרים לא ייגרמו לכל פגיעה שהיא בנכים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה עתירה להשוואת תנאיהם של נכים כלליים לאלה של נכי צה"ל בנוגע ל סוג ואיכות אביזרי שיקום (בג"צ 9863/06)

נכים כלליים מקבלים אביזרי שיקום מסוג ואיכות הפחותים וישנים מאלו שמקבלים נכי צה"ל. הבקשה בעתירה הינה להשוות בין נכי צה"ל לנכים כלליים בקבלת האביזרים, כך שיהיו מאותו סוג ובאיכות זהה. המדינה התנגדה לבקשה מסיבות תקציביות, ולטענתה נכים כלליים מקבלים שירותים אלו מכוח חוק בריאות ממלכתי, שהינו חוק סוציאלי, ואילו נכי צה"ל מקבלים השירותים לפי חוק הנכים, שהינו חוק פיצוי, ומכאן - השוני בתנאים מותר. ביהמ"ש קיבל את עמדת המדינה ודחה את העתירה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי קבע כי רופאים אינם רשאים לתת לשיקולים תקציביים להנחות את החלטותיהם הרפואיות (ע"ש 1199/07)

ערעורו של רופא כנגד התליית רשיונו בשל רשלנות רפואית דן בשאלה האם רשלנות מנהלית של מוסד רפואי פוטרת רופא מאחריותו שלו והאם שיקולי תקציב של בית החולים הם שהביאו לשחרורו של החולה מוקדם מהדרוש. בית המשפט קבע כי רופאים אינם רשאים לשקול שיקולים תקציביים בהחלטות רפואיות שהם מקבלים, ובמקרה ששיקולים אלו נלקחו במסגרת החלטתו של הרופא,גם אם הוא פעל לפי נהלי בית החולים, הוא עשוי להיחשב לרשלן.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה עתירה שביקשה לחייב את המדינה בתשלום קיצבת שירותים מיוחדים למי שמוחזקת במוסד סיעודי הפועל ללא היתר (8269/05 )

בג"צ, בהרכב של 7 שופטים, דחה פה אחד עתירה בה נתבקש בית המשפט לחייב את המדינה בתשלום קיצבת שירותים מיוחדים לעותרת המוחזקת במוסד סיעודי הפועל ללא רישיון. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שפיקוח אפקטיבי מטרתו למנוע הזנחה וסבל של המאושפזים, ולכן האינטרס הכללי מצדיק שבמקרים בהם מוסדות פועלים ללא פיקוח, קרי, ללא היתר לפעול, לא ישולמו כספי ציבור.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון דחה תביעת פיצוי של נפגעי גזזת ( בג"ץ 11674/05)

העתירה ענינה בחוק לפיצוי נפגעי גזזת, אשר בא לפצות אנשים שטופלו בעבר באמצעות הקרנה כנגד מחלת הגזזת וחלו לאחר-מכן כפועל יוצא מן ההקרנות. שר הבריאות חתם בזמנו על צו המורה להוסיף לרשימה שבתוספת מחלה נוספת – גידולים שפירים בבלוטת התריס אולם, הצו לא פורסם ברשומות, ועד היום לא נכללת המחלה ברשימה, כיוון שלא נמצא לכך כיסוי תקציבי.העותרים טוענים כי הימנעות מקידום הצו גורמת עוול לחולים מפלה אותם לרעה ופוגעת בזכויותיהם. על-אף הטיעונים הללו ביהמ"ש דחה את העתירה בטענה כי "מקום בו מדובר בענייני בריאות, האיזון עשוי להיות קשה במיוחד. ההבחנה בין הזכאי לזה שאינו זכאי עשויה להיות קשה וכואבת. אך בהתחשב באופיו של החוק נשוא דיוננו ובגישה המרוסנת המחייבת את בית המשפט עת שדנים אנו במדיניות כלכלית ובשיקולים תקציביים, לא מצאנו עילה להתערבותנו".



בית המשפט המנהלי הורה על עיכוב הרחקתם של העותרים מטעמים הומניטאריים (עת"מ (י-ם) 345/07 )

השופט הורה על עיכוב הרחקתם של העותרים מישראל ועל החזרת הדיון בעניינם של העותרים למשיבים, כדי שישקלו מחדש את האפשרות לעכב את הרחקתם של העותרים מישראל מטעמים הומניטאריים מיוחדים לאחר שיקיימו התייעצות עם רופא מומחה על פי הנוהל.




בית המשפט המחוזי פסק פיצוי בשל הולדה בעוולה לאחר אי אישור הפלה

בית המשפט המחוזי פסק פיצויים בתביעה כנגד מדינת ישראל, בעילה של הולדה בעוולה. התובע נולד עם תסמונת גנטית של נמיכות קומה באופן חריג,עקב דחיית בקשתה של אימו להפסקת היריון ע"י "ועדת על" להפסקת הריון. הפיצוי נפסק עקב הרשלנות בעבודת ועדת העל




פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
אריה שחם נ' משרד הבריאות (בג"ץ 4613/03): משרד הבריאות רשאי לדרוש ממשפחתו של חולה סיעודי כי ישתתפו בעלות אשפוזו כתנאי למתן שירותי האשפוז

בג"ץ דחה עתירה כנגד החלטת משרד הבריאות לדרוש ממשפחתו של חולה סיעודי כי ישתתפו בעלות אשפוזו, כתנאי למתן שירותי האשפוז. השופט לוי דחה העתירה תוך שהוא קובע שמלשון חוק ביטוח בריאות עולה שבצד אחריות המדינה לעניין אשפוזם של חולים סיעודיים גריאטריים, קבע המחוקק חובה, לפיה ישתתפו המאושפז עצמו ובני משפחתו בעלות האשפוז. ביהמ"ש קבע שהזכאות לאשפוז הינה זכות חברתית שחשיבותה רבה ואולם שאין משמעות הדבר כי יישומה של זכות זו לא יהיה כפוף למסגרת תקציבית. ביהמ"ש ציין שהרציונאל מאחורי הדברים הינו להרחיב את מספר ה"מממנים" של שירות האשפוז, וזאת על מנת להגדיל את מספר החולים הסיעודיים אשר יזכו בשירות זה. לאור האמור נקבע שההחלטה מבטאת איזון הולם של כל השיקולים שעליהם הייתה הרשות חייבת לתת את דעתה, ועל-כן היא החלטה נכונה, סבירה ושוויונית. (ניתן 14.06.04)




ישראלי ואח' נ' הועדה להרחבת סל הבריאות ואח' (בג"ץ 2974/06): הזכות לביטוח בריאות אינה מחייבת שינוי שיעור ההשתתפות הנדרש ממי המבקש לעבור ניתוח "שתל"

בג"ץ דחה עתירה של אישה כבדת שמיעה הנזקקת לניתוח "שתל", כנגד חוק ביטוח בריאות ממלכתי שעל-פיו, היא נדרשת לשלם 70 אחוז מעלות השתל. העותרת טענה שזכות היסוד לביטוח בריאות הינה חלק מכבוד האדם, וכי למרות שיש מקום להשתתפויות מסוימות של מבוטחים בעלות התרופות או הטיפולים, 70% הינה רמת השתתפות שאינה סבירה ואינה מידתית. עוד נטען שעל ההשתתפות להיות ברמה נמוכה כדי שלא למנוע נגישות לשירותי בריאות בסיסיים. ביהמ"ש דחה העתירה מהטעם שלשון החוק ברורה ועל-פיה, כל מבוטח בקופת חולים שגילו מעל 18 נושא בעלות של 70% ממחיר השתל. השופט רובינשטיין ציין שאכן, התחושה הלשונית מצביעה לכך ש"השתתפות" אמורה לייצג חלק קטן יותר מזה של הנושא העיקרי בעול. ביהמ"ש דחה העתירה אך קרא לועדת סל הבריאות לשוב ולשקול את הנושא ולבחון האם יש מקום לשנות את שיעור ההשתתפות. (ניתן 11.06.06)




גילה לוזון נ' ממשלת ישראל ( בג"ץ 3071/05) : ביהמ"ש העליון דחה עתירה להכנסת תרופה לסל הבריאות.

העותרים, חולי סרטן ועמותת "הקו האחרון לחולי סרטן", עתרו לבג"ץ לשם הכנסת תרופת "הארביטוקס" לסל הבריאות. נטען שהזכות לבריאות נגזרת מהזכות לחיים ולשלמות הגוף וכן מהזכות לכבוד האדם המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. משכך, ולאור הפגיעה הנובעת מאי הכללת התרופה בסל הבריאות, נטען שיש להכניסה לסל. ביהמ"ש קבע שהיקפה הפנימי של הזכות לבריאות קשה להגדרה שכן היא משתרעת על תחום רחב ביותר. לכן יש לבחון כל אספקט שבזכות זו באופן פרטני בהתאם לחשיבותם ובהתחשב בעוצמת זיקתם לזכויות החוקתיות שבחוק היסוד. נקבע שספק אם הדרישה למימון ציבורי של תרופה חדשה עשויה למצוא אחיזה בגרעין הקשה של הזכויות החוקתיות המנויות בחוק היסוד ושרק בנסיבות חריגות תחויב המדינה לממן תרופה פרטנית מסוימת. נפסק שלא הוכח ע"י העותרים כי במקרה דנן הייתה פגיעה בזכות חוקתית המצדיקה התערבות בהחלטה. (ניתן ביום 28.07.2008).




סוגי זכויות

זכויות כלכליות וחברתיות
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם