המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

חופש ההתאגדות > פסיקה

כללי
בית הדין האזורי לעבודה חייב את הוט לשלם פיצויים בגין הפגיעה בחופש ההתארגנות (ס"ק 15391-12-11)

ביה"ד האזורי לעבודה קיבל בקשת ההסתדרות הכללית החדשה למתן סעדים זמניים וקבועים כנגד חברת הוט. ביה"ד קיבל טענת ההסתדרות כי הוט פעלה על מנת לפגוע בהליכי ההתארגנות של עובדיה. נקבע שהוט פעלה במספר דרכים שכל מטרתן היתה להטיל אימה על הטכנאים על מנת שלא יתאגדו ולהטיל חשש בקרב ועד הפעולה כי המשך ההליכים לאירגון העובדים, עלול לעלות להם במקום העבודה. ביה"ד ביקר ההסתדרות על כך שבמסגרת ההליך קראו להתנתק מהוט, אך נקבע כי לא הוכח שהוט נפגעה כלכלית מכך. נפסק שהוט תשתלם פיצויים בסך של 75,000 ₪ והוצאות משפט על סך 25,000 ₪.(ניתן 24.08.14)




ביה"ד האזורי לעבודה הכיר בעיתונאי YNET כיחידת מיקוח זמנית ובהסתדרות כארגון היציג הזמני של עיתונאי האתר (ס"ק 44297-08-13)

ארגון העיתונאים בישראל הפועל מטעם ההסתדרות, פנה לביה"ד האזורי לעבודה בבקשה שיוצהר שהוא ארגון העובדים היציג של עובדי אתר YNET. השופט ספיבק קבע שמכיוון שלארגון לא נרשמו יותר משליש מכלל עובדי האתר, הרי שאין להכיר ביציגות הארגון כלפי כלל העובדים. השופט דחה עקרונית גם את טענת הארגון שיש להכיר בעיתונאי האתר כיחידת מיקוח נפרדת ושיש לראות בארגון כגוף המייצג יחידה זו. בעניין זה נפסק שאין מקום לפצל את עובדי YNET לשתי יחידות מיקוח. עם זאת, השופט קבע שיש להכיר ביחידת מיקוח זמנית של עיתונאי האתר, למשך שנתיים, וזאת כתגובה לניסיונות הנהלת האתר לסכל את התארגנות העובדים, ובכדי לאפשר את התארגנותם הראשונית. לאחר שנמצא שלמעלה משליש מהעיתונאים אכן הצטרפו לארגון נקבע שיש להכיר בהסתדרות כארגון היציג של עיתונאי האתר, במסגרת יחידת המיקוח הזמנית. (ניתן 14.10.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה הורה על החזרתו של העיתונאי חגי מטר לעבודתו ב"מעריב" (ס"ק 21961-11-12)

הסדרות העובדים הגישה לביה"ד האזורי לעבודה בת"א בקשה שיורה על החזרתו של העיתונאי חגי מטר לעבודתו בעיתון "מעריב". המבקשת טענה שהמשיבה, החברה שרכשה העיתון, לא קלטה העיתונאי בשל היותו יו"ר ועד עובדים. מנגד נטען שההחלטה בעניין נבעה משיקולים מקצועיים, ושההנהלה לא ידעה על מעמד העיתונאי כיו"ר ועד עובדים. השופט שגב דחה הטענה ואת טענת ההנהלה בדבר סיבות אחרות לאי קליטתו, כגון דעותיו. הובהר שפיטורי עובד או אי-קליטתו לעבודה על רקע מעורבותו בוועד עובדים מהווה פגיעה בזכות להתאגדות. נקבע שבנסיבות דנן נטל ההוכחה להראות שהעיתונאי לא נקלט כדין עבר למשיבה – שלא הרימה אותו. נפסק שאי קליטת העיתונאי נעשתה בניגוד לחוק הסכמים קיבוציים וניתן צו לאכיפת העסקתו. הובהר שאם בשל מצבה הכלכלי לא יכולה המשיבה להעסיק את מר מטר רשאית היא לשקול את הפסקת עבודתו במסגרת שימוע. (ניתן 24.7.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד הארצי לעבודה: על מעסיק חל איסור להביע עמדה בנוגע להתארגנות עובדיו (עס"ק 25476-09-12)

ביה"ד הארצי לעבודה קיבל ערעורה של ההסתדרות על החלטת ביה"ד האזורי בת"א, וביטל את הצו הזמני שהוצא ואשר הורה על הקפאת התארגנות עובדי חברת פאלפון. נשיאת ביה"ד, השופטת ארד, קבעה כי בשלב הטרום קיבוצי, בנסיבות של התארגנות ראשונית ועד לכינונו של ארגון יציג במקום העבודה, חל איסור על המעסיק להביע דעתו על ההתארגנות. כלומר, בניגוד לקביעתו של ביה"ד האזורי, זכות הביטוי של המעסיק נסוגה במקרים אלו מפני הזכות להתארגנות של העובדים. לאור האמור נקבע כי חברת פאלפון תימנע מביצוע פעולות לסיכול ההתארגנות, ולא תנקוט כל פעולה - בהתבטאות, במעשה, או במחדל - העלולה לפגוע במימוש זכות העובדים להתארגנות.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ: אין להתערב בתקופת המניעות שנקבעה בעניין החלפת ארגון יציג של עובדי הרכבת (בג"ץ 6076/12)

ארגון כוח לעובדים עתר לבג"ץ כנגד החלטת ביה"ד הארצי לעבודה, אשר דחתה בקשתו להכרה בו כארגון עובדים יציג של עובדי רכבת ישראל. החלטת ביה"ד התבססה על המניעות ההלכתית החלה על עובדים בעת ניהול מו"מ על הסכם קיבוצי במקום עבודתם, אשר נועדה למנוע בחירת ארגון עובדים אחר שייצג העובדים באותה עת. נקבע שתקופת המניעות במקרה דנן תהיה תקופת ניהול המו"מ, ושנה מיום חתימת ההסכם. העותר טען שתקופה זו מהווה הגבלה מרחיקת לכת על זכותם של עובדים לקבוע את ייצוגם, ועל חופש ההתאגדות שלהם. בג"ץ דחה העתירה תוך שהוא קובע שלא מצא דופי או עילת התערבות בפסיקת ביה"ד, ושהמדובר ב"תחום ליבה" של משפט העבודה, האמור להתפתח בפסיקת ביה"ד לעבודה. השופט רובינשטיין הבהיר שעל ביה"ד להקפיד שלא יעשו "תרגילים" בחוסר תום-לב שמטרתם שימור המצב הקיים ומניעת התארגנות חדשה. (ניתן 13.12.12)




ביה"ד הארצי לעבודה: במסגרת הסדר מוסכם הודיעה חברת פאלפון כי היא מכירה בזכות ההתארגנות של עובדיה (בר"ע 25476-09-12)

ביה"ד הארצי לעבודה נתן תוקף של החלטה להסדר שהושג בין חברת פאלפון תקשורת בע"מ להסתדרות העובדים הכללית החדשה. במסגרת ההסדר הודיעה חברת פאלפון כי היא מכירה בזכות ההתארגנות של עובדיה וכי לא תנקוט בפעולה או בהבעת עמדה בעד או נגד ההתארגנות. (ניתן 23.09.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד הארצי לעבודה: ההסתדרות הכללית הינה ארגון העובדים היציג היחיד של עובדי רכבת ישראל (סב"א 9685-07-12)

ביה"ד הארצי לעבודה דחה בקשת ארגון "כוח לעובדים" להכיר בו כארגון היציג של עובדי רכבת ישראל. ביה"ד קבע שלאור עקרונות ההוגנות, הוודאות והיציבות שהינן חלק מהותי מיחסי העבודה, ונוכח הליכי המשא-ומתן המתקדמים המתנהלים כיום בין ההסתדרות להנהלת הרכבת, עומדת להסתדרות הכללית חזקת היציגות של העובדים. לאור האמור, ולאור כך שכניסת ארגון אחר הטוען ליציגות נוגדת יש בה בכדי לערער את היציבות והוודאות ביחסי העבודה בין הצדדים, אין כעת לאפשר לארגונים אחרים להיחשב כארגונים יציגים. הנשיאה ארד ציינה שהמניעה מהעלאת טענת יציגות נוגדת הינה למשך תקופת המשא-ומתן בין ההסתדרות לבין הנהלת הרכבת לצרכי חתימה על הסכם קיבוצי, וזאת, ככל שהמשא-ומתן ימשיך להתנהל באופן סביר, במשך זמן סביר, באפקטיביות, בענייניות, בתום לב ובהגינות. (ניתן 15.07.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה: חופש הביטוי של מעסיק אינו מתיר לו לפעול למניעת התארגנות עובדיו (ס"ק 15391-12-11)

הסתדרות העובדים פועלת לאיגוד עובדי האגף הטכני של הוט טלקום תחת כנפיה. במסגרת זו פנתה ההסתדרות לביה"ד האזורי לעבודה בת"א בטענה שהוט טלקום פועלת שלא כדין על מנת למנוע ההתארגנות. כך צוין שהמשיבה שלחה הודעות בכתב לעובדים שהשתתפו בפעולת מחאה שארגנה ההסתדרות, בהן נאמר שלקיחת חלק בפעולות שכאלו בעתיד עלולה להביא לסיום העסקה. בנוסף המשיבה איימה שעובדים שיחליטו לשבות, אף ליום אחד, לא ישובצו לעבודה במשך שבוע שלם. ביה"ד ציין שלמעסיק קיים חופש ביטוי ושהוא רשאי להביע עמדתו ביחס לניסיונות התארגנות עובדיו. ברם, נקבע שחלק מהפעולות שנקטה המשיבה מהווה פגיעה חמורה בחופש ההתארגנות של העובדים, ושמכלול הדברים מעיד על רצון מפורש של המשיבה למנוע ההתארגנות. נקבע שעל המשיבה לרסן עצמה, להביע דעתה רק בעניין הכדאיות שבהתארגנות, ולהימנע מפעולות שיש בהן משום איום על העובדים. (ניתן 20.12.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי בנצרת: הזכות לחופש ההתאגדות כוללת גם את הזכות להיות חופשי מהתאגדות (ה"פ 22222-07-10)

המבקש הינו אדם המתגורר ביישוב הקהילתי בכפר "מתיישבי אמנון". המבקש פנה לביהמ"ש המחוזי בנצרת בבקשה לקבל צו הצהרתי הקובע כי תקנון המשיבה, אגודת מתיישבי אמנון, הקובע כי כל המחזיק נכס בתחום המושב חייב להיות חבר בה, אינו חוקי וכי יש לבטלו. ביהמ"ש קיבל הבקשה וקבע שהזכות לחופש ההתאגדות המעוגנת בחוק היסוד כבוד האדם וחירותו כוללת גם את הזכות להיות חופשי מהתאגדות. ביהמ"ש קבע שבנסיבות העניין הפגיעה בזכות זו של המבקש אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה ומשכך, דין הבקשה להתקבל. (ניתן 24.10.11)




ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויים לעובדת שפוטרה בשל פעילותה בוועד עובדים (תע"א 4190-08)

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קיבל תביעת עובדת לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין. ביה"ד דחה טענת המעבידה כי התובעת פוטרה בשל התנהגות לא הולמת וקיבל את גרסת התובעת כי פיטוריה נבעו בשל פעילותה בוועד העובדים ועקב עדות שהעידה בהליך שהתנהל כנגד הממונה הישיר עליה בעניין הטרדה מינית. עוד נקבע שהמעבידה הפרה חובתה לקיים לתובעת שימוע טרם פיטוריה. במסגרת הדיון על גובה הפיצוי הדגיש ביה"ד את חשיבותה של זכות ההתארגנות כזכות חוקתית ואת האיסור המפורש החל על מעביד לפטר עובד ולפגוע בזכויותיו בשל חברותו ופעילותו בארגון עובדים. נפסק כי התובעת תפוצה בסך 44,500 ₪ בגין פיטורים שלא כדין. עוד נפסק כי היא זכאית לסכום בסך 5,730 ₪ בגין אי ניצול זמניי ההפסקות להן הייתה זכאית ע"פ חוק וזאת בשל עומס העבודה שהוטל עליה. (ניתן 09.10.11)




בג"צ קבע כי ארגון עובדים רשאי לשבות לשם קידום זכויותיהם הסוציאליות של גמלאים חברי הארגון (בג"צ 1181/03)

בין העותרת, אוניברסיטת בר אילן, לבין ארגון עובדי האוניברסיטה חל הסכם קיבוצי מיוחד, במסגרתו נרקם בניהם סכסוך שבעיקרו תביעת הארגון לשלם תוספת בשיעור של 14% לגמלתם של הגמלאים הנמנים על חברי הארגון. משלא הגיעו להסכמה, מסר ארגון העובדים לעותרת הודעה בדבר סכסוך עבודה ושביתה על פי סעיפים 5 ו-5א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957. בג"צ נדרש לדון בשאלה האם רשאי ארגון עובדים, שגמלאי מקום העבודה נמנים על חבריו, להכריז על שביתה כנגד מעסיק שנושאה הוא זכויותיהם הסוציאליות של הגמלאים, והאם יש להכיר בשביתה כזאת כשביתה מוגנת. בג"צ פירש את החוק בצורה רחבה ופסק, כי תכליתו הינה להגן גם על הפורשים. נקבע, כי השביתה לטובת גמלאי הארגון קשורה קשר הדוק לרציונלים הבסיסיים הטמונים בזכות השביתה, ובהם – כבוד האדם, חופש הקניין, חופש העיסוק וחופש הביטוי. ארגון עובדים כשיר לייצג גם את הגמלאים הנמנים על חבריו ולפעול להשגת תנאים מיטיבים עבורם, דבר המשרת את עניינו של העובד הפעיל לא פחות מזה של הגמלאי. (ניתן 28.4.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה עתירה לפירוק עמותת "פרופיל חדש" מטעמים של פגיעה בחופש הביטוי והזכות להתאגדות (בג"ץ 4830/08)

העותר, הפורום לשוויון בנטל, עתר לבג"צ כנגד רשם העמותות והיועמ"ש, בדרישה שיורו על פירוק עמותת "פרופיל חדש" מהטעם שהיא פועלת לעידוד הסתה ולהשתמטות משירות צבאי. בעקבות הגשת העתירה נפתחה חקירה פלילית בעניין שבסופה הוחלט על סגירת תיק החקירה. בנסיבות אלו החליט רשם העמותות שאין עילה לפירוק העמותה. בעניין סגירת התיק הפלילי נקבע שלרשויות התביעה שיקול דעת רחב, במיוחד בנסיבות הקשורות בהעמדה לדין שיש בה פגיעה בחופש הביטוי. ביהמ"ש ציין כי שיקול דעת שכזה עומד גם לרשם העמותות בנוגע לפירוק עמותה בשל אופי פעילותה, וזאת עקב הפגיעה בזכות להתאגדות. לאור האמור הוחלט שאין להתערב בהחלטות האמורות ודין העתירה להידחות, תוך שמירת זכות העותר לחזור ולפנות בעניין אם יתבררו ראיות נוספות. (ניתן 03.11.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין הארצי לעבודה ביטל פיטורי עובד בחברת הוט שפוטר על מנת לסכל את התארגנות העובדים (עסק 24/10)

המשיב 3 שהינו הרוח החיה בנסיונם של עובדי חברת הוט להתארגן בהתארגנות עובדים פוטר מעבודתו בסמוך למועד ההתארגנות. לטענת המערערת, חברת הוט, פיטוריו נבעו מתפקודו הלקוי בעבודה. בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור החברה על ביטול הפיטורין וקבע, כי זכותם של עובדים להגנה מפני פגיעה בתנאיהם ומפני פיטורין בשל נסיונם למימוש זכות ההתאגדות מעוגנים בחוק ובפסיקה. נקבע, כי במקרה של טענה לפיטורין על רקע התארגנות או פעילות בוועד עובדים מתהפך נטל השכנוע, וחובת ההוכחה כי הפיטורין נעשו מטעמים ענייניים עוברת לכתפי המעביד, הנושא במקרה זה נטל שכנוע מוגבר. נפסק, כי במקרה דנן מכלול הראיות מצביע על קיום זיקה בין הפיטורין לנסיון ההתארגנות וכי המערערת לא עמדה בנטל השכנוע המוגבר להוכיח ההיפך, ולכן הפיטורין בטלים. (ניתן 16.3.10)




בית הדין האזורי לעבודה הכיר בעובדי מפעל אקרשטיין בירוחם כיחידת מיקוח נפרדת (סק' 1043/09)

על רקע הרעת תנאים ביקשו עובדי מפעל אקרשטיין בירוחם להתאגד, והקימו נציגות זמנית למטרת ניהול מו"מ קיבוצי באמצעות ארגון כח לעובדים. חברת אקרשטיין סירבה להכיר בהתארגנות עובדי המפעל בטענה שאינם מהווים יחידת מיקוח לגיטימית, ושעליהם להתאגד יחד עם עובדי שני מפעלי אקרשטיין האחרים, באשדוד ובראש פינה. לטענת ארגון "כח לעובדים" המפעל בירוחם פועל כיחידה עצמאית, ויש הצדקה להכיר בו כבעל אינטרס מיוחד וכיחידת מיקוח. בהדגישו את חשיבות חופש ההתאגדות קיבל בית הדין את עמדת המבקשים ודחה את טענות אקרשטיין. נקבע כי המפעל בירוחם הינו יחידת מיקוח נפרדת כיוון שהוא מייצר מוצרים בנפרד מהמפעלים האחרים, בשל פרישתם הגיאוגרפית של המפעלים, וכיוון שהוא מעסיק בעיקר עובדים מן הדרום, שלהם מאפיינים חברתיים ודמוגראפיים שונים ואינטרס קהילתי משותף. עוד נקבע, כי יש לנקוט גמישות במקרה זה, שכן מדובר בהתארגנות עובדים ראשונית וב"ארגון פורץ". לפיכך נפסק, כי ארגון "כוח לעובדים" הוא הארגון היציג של עובדי אקרשטיין בירוחם, ועליה לנהל עימו מו"מ קיבוצי.(ניתן 25.1.2010)




בית הדין הארצי לעבודה: זכות העובדים כי ינוהל עימם משא ומתן קיבוצי חלה גם בתקופה הטרום-קיבוצית (עסק 64/09)

ארגון כוח לעובדים, ארגון העובדים היציג בסינמטק, הודיע על סכסוך עבודה ושביתה. בתגובה, הגיש הסנימטק בקשה למתן צווי מניעה זמניים אשר יאסרו על עובדי הסינמטק לנקוט בצעדים ארגוניים או בשיבושי עבודה. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים דחה את הבקשה וקבע כי הימצאות במרחב יחסי העבודה הקיבוציים, בין שהיא קודמת לחתימת ההסכם הקיבוצי ובין שהיא לאחריה – משמעה, בין היתר, זכות של הארגון היציג לנהל משא ומתן קיבוצי עם המעסיק בכלל הנושאים לגביהם ניתן לכרות הסכם קיבוצי. אף כי אין חובה על המעביד לחתום על הסכם קיבוצי, חובה עליו לנהל בתום לב מו"מ על הדרישה לכך. כן נקבע, כי אין להגביל בנקל שביתה שהיא כלכלית טהורה, וכי אין להגביל התארגנות ראשונית ושביתה לחתימה על הסכם קיבוצי ראשון, אלא במקרים חריגים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין האזורי לעבודה: מעביד חייב להכיר בהתארגנות עובדים ולנהל עמה משא ומתן ואינו רשאי לשכור עובדים חלופיים במקום העובדים השובתים (ס"ק 504/09)

בדונו בסכסוך העבודה בין עובדי גן המדע במכון דוידסון לבין המכון קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מספר קביעות חשובות הנוגעות לזכות ההתארגנות והשביתה של עובדים במקום עבודה שאינו מאורגן. בין השאר, קבע בית הדין, כי ארגון עובדים חדש אינו זקוק להכרה מבית הדין לעבודה לשם רכישת מעמד כארגון עובדים, כי בתקופה הטרום קיבוצית מעביד חייב לנהל עם נציגות העובדים משא ומתן והיוועצות, אולם אינו חייב לנהל משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי, וכי חל איסור על המעביד לשכור עובדים חלופיים במקום העובדים השובתים, בין אם העובדים החלופיים הם עובדים זמניים ובין אם הם עובדים קבועים, שכן הדבר מסכל את זכות היסוד של העובדים השובתים להתארגנות.




ביה"ד האיזורי לעבודה קיבל תביעתה של עובדת לממש זכותה להיות חברה בוועד עובדים במקביל למשרתה (עב (ת"א) 7220/06)

העובדת הגישה תביעה כנגד נציבות שירות המדינה, לאפשר לה להיות חברה בוועד העובדים במקביל למשרה בה היא נושאת כראש יחידה לשירותי מינהל באגף הבינוי. ביה"ד לעבודה קיבל תביעתה, במקביל למגבלה שהתובעת נטלה על עצמה - העדר עיסוק – בכובעה כחברת וועד – בכל הנוגע לעובדי אגף הבינוי.




פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
דרויש נאסר נ' רשמת העמותות (בג"ץ 4531/91): שמה של התאגדות הוא חלק מאישיותה והכרה באוטונומיה של הפרטים להתאגד משמעותה גם הכרה בזכותם לבחור שם להתאגדות

ביהמ"ש העליון קיבל ערעורם של קבוצת אנשים שבקשתם לרשום עמותה בשם "עמותה ישראלית פלסטינית לזכויות אדם" נדחתה ע"י רשמת העמותות בשל החשש להטעיית הציבור כאילו רישום העמותה יראה כאישור של מדינת ישראל לקיומה של פלסטין. הנשיא שמגר קבע כי שמה של התאגדות הוא חלק מאישיותה וכי הכרה באוטונומיה של הפרטים להתאגד משמעותה גם הכרה בזכותם לבחור שם להתאגדות. עוד צוין כי חופש ההתאגדות הוא מזכויות היסוד של הפרט, וככל זכות יסוד, ניתן לשלול אותו או להגבילו רק בהתקיים הנימוקים הראויים לכך, ושנטל ההוכחה בעניין זה מוטל על הרשות. לגופו של עניין נקבע שפירוש הרשמת את סמכותה למנוע הטעיית הציבור נעשה באופן מוטעה, שכן סירובה לרישום העמותה נבע מתוך הבעת עמדה ערכית של המדינה כלפי השם, ולא מתוך חשש להטעיית הציבור. הערעור התקבל וביהמ"ש הורה לרשמת לרשום העמותה. (ניתן 25.08.1994)




הורן את ליבוביץ בע"מ נ' הסתדרות העובדים (עס"ק 1008/00): איסור על פיטורי עובדים בשל ניסיונם להתאגד.

חברת הורן את ליבוביץ בע"מ ערערה על החלטת ביה"ד האזורי לעבודה שביטל פיטורי 33 מעובדיה. העובדים פוטרו בשל ניסיונם להתאגד והשתתפותם בשביתה שנערכה כנגד התנגדות החברה להתאגדותם. ביה"ד הארצי לעבודה קבע שחופש ההתאגדות זכה בארץ להכרה כזכות יסוד חוקתית ושזכות עובדים להתאגד מבוססת גם על עקרון השוויון. עוד נקבע כי הביטוי לחשיבות הזכות להתאגד מצוי בהגנה החוקית מפני פיטורים עקב השתתפות עובדים בשביתה. במובן זה נקבע שמעמדה החוקתי של חירות השביתה נגזרת מערך כבוד האדם וכי השביתה הינה הכלי המרכזי העומד לרשות עובדים אל מול מעסיקיהם. ביה"ד קיבל אמנם טענת החברה בדבר זכותה לקניין ואולם קבע שזכות זו אינה מוחלטת ושיש לאזנה אל מול זכויות עובדים, וכי שהחברה לא הוכיחה שקבלת דרישות העובדים אכן תפגע בקניינה. ביה"ד דחה הערעור, הורה על החזרת העובדים לעבודה ואסר על החברה להתערב בהליכי התאגדות העובדים. (ניתן 23.07.00)




ההסתדרות הכללית נ' ביה"ד הארצי לעבודה ואח' (בג"ץ 7029/95): קיומו של ארגון עובדים וחופש ההתאגדות של חבריו אינו מחייב הכרה בארגון כארגון עובדים

בג"ץ קיבל עתירת ההסתדרות כנגד הכרתו של ארגון עמית כארגון עובדים. נקבע שהזכות להתאגדות הינה אחת מחירויות האדם ושעובדים רשאים להקים ארגון לפי בחירתם. ברם, שאלת קיומו של ארגון עובדים ושאלת ההכרה בו ככזה הינן שאלות נפרדות. נקבע שלפי בדיקת המאפיינים של הארגון כנגד הגדרת ארגון עובדים בסעיף 25 לחוק הגנת השכר, הוא אינו מהווה ארגון עובדים. ראשית, אין יסוד לקבוע שמטרת הארגון הינה שיפור תנאי העבודה בדרך של פעילות במישור של יחסי עבודה קיבוציים. שנית, לא ידוע מי הם חברי הארגון ולא הוכח שרוב חבריו הם עובדים-שכירים. שלישית, הארגון אינו דמוקרטי שכן לא נערכו בחירות למוסדותיו. רביעית, הארגון אינו עצמאי אלא תלוי בקופת חולים מכבי וקרן מכבי. הובהר שחופש ההתאגדות עומד לארגון להמשיך ולפעול אך שבשלב זה אין הוא זכאי להכרה כארגון עובדים. (ניתן 27.02.1995)




סוגי זכויות

זכויות כלכליות וחברתיות
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם