המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

זכות השביתה > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
בית הדין הארצי לעבודה: זכות העובדים כי ינוהל עימם משא ומתן קיבוצי חלה גם בתקופה הטרום-קיבוצית (עסק 64/09)

ארגון כוח לעובדים, ארגון העובדים היציג בסינמטק, הודיע על סכסוך עבודה ושביתה. בתגובה, הגיש הסנימטק בקשה למתן צווי מניעה זמניים אשר יאסרו על עובדי הסינמטק לנקוט בצעדים ארגוניים או בשיבושי עבודה. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים דחה את הבקשה וקבע כי הימצאות במרחב יחסי העבודה הקיבוציים, בין שהיא קודמת לחתימת ההסכם הקיבוצי ובין שהיא לאחריה – משמעה, בין היתר, זכות של הארגון היציג לנהל משא ומתן קיבוצי עם המעסיק בכלל הנושאים לגביהם ניתן לכרות הסכם קיבוצי. אף כי אין חובה על המעביד לחתום על הסכם קיבוצי, חובה עליו לנהל בתום לב מו"מ על הדרישה לכך. כן נקבע, כי אין להגביל בנקל שביתה שהיא כלכלית טהורה, וכי אין להגביל התארגנות ראשונית ושביתה לחתימה על הסכם קיבוצי ראשון, אלא במקרים חריגים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
גולדנר נעמי נ' אל על ( ת"ק 4587/04) : לא ניתן להטיל על חברת תעופה חבות בגין ביטול טיסה עקב שביתה כללית היכן שהחברה הודיעה לתובע על הביטול

בהיות התובעת בהונג קונג, נמסר לי כי הטיסה מהונג קונג ארצה בוטלה עקב שביתה כללית בארץ. לאחר בירור, הבינה התובעת כי תוכל לחזור לישראל יחד עם בתה הקטנה רק לאחר 4 ימים, אולם כבר באותו היום סודרה לה טיסה אחרת לישראל, דרך לונדון, דבר שהביא לאיחור של יום אחד בהגעתה ארצה. תביעתה היא על הנזקים שנגרמו לה בגין אירועים אלו. בית המשפט לתביעות קטנות בת"א פסק כי לא ניתן להטיל על הנתבעת חבות בגין ביטול הטיסה כאשר הדבר נגרם עקב שביתה והשבתה ואף הגיע לידיעת התובעת טרם הטיסה. השביתות בארץ ובעולם הינן אירועים המתרחשים מדי פעם ועל הנוסע הסביר לקחת זאת בחשבון. (ניתן 6.4.05)




מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' ציזיק (ע"א 593/81): משתתפים בשביתה עשויים לחוב בנזיקין בשל נזקים שנגרמו עקב שביתתם

המערערים הם חמישה מפעלי תעשייה ויבוא. לטענתם, בעת שביתתם ביצעו המשיבים, ביניהם האיגוד לקציני ים בהסתדרות, מעשי עוולה כנגדם שגרמו להם נזקים כלכליים ועל כן זכאים הם לפיצוי. בית המשפט העליון סקר בפסק הדין לראשונה את שאלת קיומה של חובת זהירות המוטלת על שובתים ופסק כי יש לאזן בין זכות השביתה מחד ובין זכות המערערים לחופש העיסוק מאידך.נפסק כי אין לפטור את המשתתפים בשביתה מחבות בכל מקרה, דבר שיקנה לשובתים חסינות על כל מעשה שנעשה על ידם בקשר עם השביתה. נקבע, כי במעשיהם של השובתים במקרה דנן היה משום הפרת חובה כלפי המערערים בגדר עוולת הרשלנות ועל כן חויבו המשיבים בפיצוי המערערים. (ניתן 30.7.87)




נביל חטיב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה (בג"צ 525/84) : היעדרות ממושכת מעבודה, גם אם נובעת משביתה פוליטית, תהווה בנסיבות קיצוניות התפטרות

ברמת הגולן פרצה שביתה על רקע פוליטי וזאת בעקבות החלת המשפט, השיפוט והמנהל של מדינת ישראל ברמת הגולן, לפי חוק רמת הגולן. השביתה נמשכה ברציפות חמישה חודשים לערך והתבטאה בין היתר בהעדרות מן העבודה של חלק ניכר מתושבי האיזור, ביניהם העותרים, מורה ומנהל בבית ספר ברמת הגולן. כל המורים הוזמנו מפעם לפעם לחדש את העבודה וניתנה להם אפשרות לחזור לעבודה, אך העותרים לא ניצלו את ההזדמנות ולפיכך ראו אותם כמי שהתפטרו מהשירות. בג"צ סקר את השאלה האם ניתן לראות העדרות בגין שביתה כהתפטרות ואם יכול צד אחד להודיע לשני כי בהתנהגותו רואה הוא אותו כמפוטר? נפסק כי במקרה דנא, בהתקיימות נסיבות קיצוניות, רואים גם בעצם ההעדרות הממושכת משום התפטרות.(ניתן 19.3.86)




האוניברסיטה העברית בירושלים נ' ארגון הסגל (סק 21/07): שביתה כלכלית להבדיל משביתה "מעין פוליטית" איננה קצובה בזמן למעט מקרים חריגים

שביתת חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות נמשכת למעלה משמונים יום ועניינה באי חתימה על הסכמי שכר, דהיינו דרישה כלכלית במהותה לגיבוש הסכם שכר חדש. האוניברסיטאות מבקשות מביהמ"ש ליתן צו מניעה זמני להפסקת כל פעולת שביתה וזאת על מנת לצמצם את נזקי השביתה. בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי אין להוציא לעת הזו צווים כנגד השביתה וזאת מאחר ומדובר בשביתה כלכלית, להבדיל מזו המעין פוליטית, שאיננה קצובה בזמן למעט מקרים חריגים של חוסר איזון בין אינטרסים נוגדים. נפסק כי בבוא בית הדין לשקול באם יש מקום להטיל מגבלות על חירות השביתה ייבחנו עילת השביתה, התנהלות הצדדים, חומרת הנזק המצטבר ואף משך השביתה. במקרה דנא נקבע, כי בשלב זה אין ליתן צו מניעה וזאת על מנת לתת פרק זמן קצר נוסף למיצוי המשא ומתן בין הצדדים. (ניתן 8.3.2007)




מקורות נ' הסתדרות העובדים הכללית (עסק 19/99) : אין מקום לאסור באופן אוטומטי שביתות בשירותים חיוניים

בין המערערת, מקורות חברת מים בע"מ, לבין המשיבה, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, התפתח סכסוך קיבוצי בעקבות שינויים ארגוניים בחברת מקורות. ההסתדרות אישרה הכרזת סכסוך עבודה והודיעה על שביתה ומקורות פנתה לבית הדין בטענה שאין לאפשר שביתה בשירות חיוני כאספקת המים. בית הדין הארצי לעבודה נדרש להכריע בשאלת גבולות המותר והאסור בשביתות בשירות חיוני. נפסק כי אין מקום לאסור באופן גורף שביתות בשירות חיוני, דבר שיפגע בזכות ההתאגדות של עובדים. בנוסף, משהוכרה שביתה בשירות חיוני, יש לעשות שימוש בתורת האיזונים ובעיקרון המידתיות על מנת לקבוע אם הציבור ייפגע במידה המחייבת את הגבלת השביתה. במקרה דנא, נקבע כי שביתה של ארבע שעות ביום, כפי שפסק בית הדין האיזורי לעבודה, הינה מידתית ותואמת את עקרונות הדמוקרטיה.




הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מדינת ישראל ומטרודן (עס"ק 57/05) : הוכרה זכותם של עובדים לנקוט בצעדים ארגוניים כאמצעי לחץ על המעסיק לשיפור תנאי עבודה

המשיבה, מדינת ישראל, הפריטה שירות ציבורי של תחבורה עירונית בעיר באר שבע וזאת לאחר שהעניקה זיכיון לחברת "מטרודן". משהושבת השירות ע"י חברת "מטרודן", העניקה המדינה זיכיונות אירעיים לגופים אחרים להפעלת אותו שירות. בית הדין הארצי לעבודה נדרש להכריע האם יש במתן הזיכיונות משום פגיעה בזכות ההתארגנות של העובדים השובתים. נפסק כי עיקרון חופש ההתארגנות גובר על אי הנוחות החלקית הנגרמת לציבור כתוצאה מן השביתה. אשר על כן, הוכרה זכותם של העובדים לנקוט בצעדים ארגוניים כאמצעי לחץ על המעסיק לשיפור תנאי עבודה מבלי ששר התחבורה יאפשר לזכיינים אחרים להפעיל את קווי השירות המושבתים בעיר. (ניתן 3.3.2005)




חברת החשמל לישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה ( עס"ק 23/07) : שביתה מעין פוליטית איננה אסורה באופן גורף ולעתים נחשבת ללגיטימית

בשנים האחרונות, נקטו הרשות המבצעת והרשות המחוקקת בפעולות שמטרתן שינוי מבני במשק החשמל במדינה ויצירת תחרות בענף, דבר שפגע בעקיפין בעובדי חברת החשמל. כאות מחאה, נמנעו עובדי החברה מהפעלת מערכת המחשוב. השאלה שנידונה הינה האם הימנעותם מהווה צעד ארגוני לגיטימי ומידתי כחלק ממאבקם בשינוי המבני המתוכנן במשק החשמל במדינה. בית הדין הארצי לעבודה דן בסוגייה ועמד על ההבדלים בין שביתה כלכלית, שביתה פוליטית ושביתה מעין פוליטית. במקרה דנא, נפסק שמדובר בשביתה "מעין פוליטית" שאינה אסורה באופן גורף ונחשבת לגיטימית. יש לערוך איזון בין זכותו של הציבור לאספקת חשמל סדירה לבין חירות השביתה. בעניינו, לא הוכח שסירובם של עובדי החברה יגרום נזק כה חמור המצדיק מתן צו כנגד העיצומים. (ניתן 10.10.2007)




רשות הנמלים נ' בית הדין הארצי לעבודה וההסתדרות הכללית (בג"צ 289/79) : ניתן להכריז על שביתה בלתי מוגנת באמצעות הליך קיבוצי

העותרת, רשות הנמלים, פנתה תחילה לבית הדין האזורי לעבודה ובהמשך לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה לקבוע כי העיצומים והסנקציות אשר נוקטים הספנים שבשירותה, מהווים "שביתה בלתי מוגנת שאינה הפסקת עבודה מלאה". בנוסף, ביקשה לקבוע את שיעור השכר החלקי לו זכאי כל אחד מהעובדים אשר השתתפו בעיצומים וזאת על-פי סעיף 37ג לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957. לאחר שבקשתה נדחתה עתרה רשות הנמלים לבג"צ כנגד ההחלטה. בית המשפט העליון דן בלשון סעיף 37ג וקבע כי ההליך בו עוסק הסעיף הוא הליך קיבוצי ולא הליך אינדיבידואלי, וכי מטרת המחוקק הייתה למנוע סחבת בדיון כדי למנוע סנקציות שבפניהן לא יכול המעביד להתגונן. בנוסף, נפסק כי אין לומר שאי צירופו של כל עובד ועובד מהווה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, שכן הדין מכיר בכוחו של הקיבוץ הפועל באמצעות נציגיו, לחייב ולזכות את הפרט. (ניתן 25.12.79)




ההסתדרות הכללית נ' ביה"ד הארצי לעבודה (בג"צ 539/85) : החלטת בית הדין הארצי לעבודה לפסול קיום שביתה בשל חוסר עילה תקפה ועומדת בעינה

המשיב, המרכז לשלטון מקומי, חתם הסכם עם העותרת, ההסתדרות הכללית, הכולל בין היתר תניות בעניין הסדר מסלולי הקידום של העובדים ברשויות המקומיות. ההסכם לא קוים והעותרת הודיעה על שביתה ברשויות המקומיות. בג"צ נדרש לבחון את חוקיות החלטת בית הדין הארצי שדחה את תביעתה של העותרת והצהיר שלא הייתה עילה לשביתה.נפסק כי הוויתור על הזכות לשבות אינו יכול להיות מוחל מקום בו מדובר על שביתה נגד פעולה פסולה של המעביד. כאשר צד לחוזה אינו מקיים חלקו לפי החוזה אין גם תוקף להתחייבות הנגדית שלא לשבות. עם זאת, במקרה דנא, החלטת בית הדין שאין עילה לשבות תקפה ועומדת בעינה, שכן לא ננקטה פעולה פסולה על ידי המעביד המצדיקה את השביתה. (ניתן 11.1.1987)




היועמ"ש לממשלה נ' הנציגות המשותפת של עובדי בזק : עובדי בזק רשאים לשבות בנושא שאינו קשור ישירות לתנאי עבודתם אך משפיע עליהם באופן ישיר

חברת בזק פועלת ברישיון לפי חוק הבזק, המעניק לה בלעדיות בשטחי פעולה שונים. לאחר שהוחלט ע"י הממשלה לצמצם את תחומי פעילותה ולפתוח נושאים שונים לתחרות הכריזו המשיבים, עובדי בזק וההסתדרות הכללית על עיצומים ופתחו בשביתה, בטענה שביטולה של הבלעדיות יביא לפיטורי רבים מהעובדים.בית המשפט נדרש להכריע בסוגייה האם מדובר בשביתה כלכלית ראויה או שמא בשביתה פוליטית שאיננה לגיטימית. נפסק שבמקרה דנא, שבתו העובדים בנושא שאינו קשור ישירות לתנאי עבודתם במובן הצר, אך משפיע עליהם באופן ישיר ולכן יש להעניק להם זכות לשבות שביתת מחאה קצרה בלבד. (ניתן 10.4.1995)




סוגי זכויות

זכויות כלכליות וחברתיות
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם