המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

זכויות בעבודה > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
ביה"ד האזורי לעבודה דחה בקשה לצו ביניים במסגרתו תוחזר לעבודה עובדת שפוטרה לאחר שהביעה שמחה על מות חיילי צה"ל (סע"ש 2793-08-14)

פסיכולוגית חינוכית אשר הועסקה בעיריית לוד פוטרה מתפקידה לאחר שהביעה שמחה בדף הפייסבוק הפרטי שלה, על מותם של חיילי צה"ל במהלך מבצע "צוק איתן". כנגד החלטה זו הגישה התובעת תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בת"א, תוך שהיא טוענת לכשלים שנפלו בהליך הפיטורים. במסגרת בקשה לצו ביניים ביקשה התובעת כי היא תוחזר לעבודה. ביה"ד דחה הבקשה לסעד זמני. נקבע שהתובעת לא הציגה תשתית עובדתית מספיקה על-מנת להביא לביטול הפיטורים בהליך של סעד זמני. לגופו של עניין נקבע כי ההחלטה לפטר התובעת לאור התבטאותה החריפה, בשים לב לתפקידה ולאור המשבר ביחסי האמון שנוצר בין הצדדים, היא פעולה אפשרית וסבירה, המצויה בפררוגטיבה של העירייה. (ניתן 20.10.14)




בג"ץ הורה על השבתו לעבודה של עובד שפוטר שלא כדין (בג"ץ 1719/11)

בג"ץ קיבל ברוב דעות עתירת עובד שפוטר שלא כדין מעבודתו על רקע הרשעתו בעבירה פלילית שיש עמה קלון, אשר בוצעה מחוץ למקום העבודה. בג"ץ קיבל עמדת ביה"ד האזורי והארצי לעבודה, שקבעו שהליך הפיטורין היה פסול מהטעם שהוא נעשה במסגרת המסלול המינהלי ולא המשמעתי. הובהר שפיטורי העובד היו בלתי סבירים ובלתי מידתיים. לפיכך, ולאור הפגיעה בזכויות העותר, קיבלו שופטי הרוב, רובנישטיין וברק-ארז, את טענת העותר שבנסיבות דנן יש להורות על החזרתו לעבודה ולא להסתפק במתן פיצוי. בעניין זה התייחסו השופטים לכך שהליך הפיטורין היה נגוע בפגם מהותי, לרקע המשמעתי נטול הרבב של העותר, ולהעדר הזיקה בין מקום העבודה לעבירה. השופטים התייחסו גם לאופי העבודה של העותר ולכך שהמשיבים לא הצביעו על קושי מיוחד בהשבתו לעבודה. נפסק שהעותר ישוב לעבודתו בתוך 30 יום. (ניתן 19.11.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד הארצי לעבודה: את הלכת גבעת זאב בעניין החלת משפט העבודה ב"מובלעות" הישראליות ב"אזור" יש להחיל באופן רטרוספקטיבי ופרוספקטיבי (עע 1342-01-11)

ביה"ד הארצי לעבודה דחה בר"ע שהגיש מעסיק ישראלי, תושב המובלעות הישראליות ב"אזור", על החלטת ביה"ד, אשר קבעה שבינו לבין עובדו הפלסטיני חלו יחסי עובד-מעביד. ביה"ד דחה טענת המעסיק שבמקרה דנן לא חלה הלכת גבעת זאב, לפיה יש להחיל על יחסי עבודה ב"מובלעות" הישראליות ב"אזור" את דין העבודה הישראלי. ביה"ד פסק שאת הלכת גבעת זאב יש להחיל באופן רטרוספקטיבי ופרוספקטיבי. בעניין זה נקבע שהמעסיק לא הוכיח שהוא הסתמך באופן סביר על הלכה קודמת לפיה על יחסי העבודה בינו לבין העובד חל הדין הירדני. ביה"ד פסק גם שלא הוכחה הסכמה בין המעסיק לעובד כי על מערכת היחסים ביניהם יחול הדין הירדני. לפיכך, ולפי מבחן מירב הזיקות, נקבע שיש להחיל את משפט העבודה הישראלי על יחסי העבודה בין הצדדים, וזאת ביחס לכל אורך תקופת העבודה. (ניתן 26.11.13)




ביה"ד האזורי לעבודה הורה על החזרה זמנית לעבודה של עובד שפוטר לאחר שהיה מעורב בהליכי התארגנות עובדים (ס"ק 17962-10-13)

המבקשת, הסתדרות העובדים החדשה – ארגון העיתונאים בישראל, פנתה לביה"ד האזורי לעבודה בת"א בבקשה למתן סעד זמני שעניינו משיכת מכתב הפיטורים של עובד שפוטר מעבודתו, והחזרתו לעבודה. המבקשת טענה שבהליך פיטורי עובד, במאי בערוץ ONE, נפלו פגמים, ושקיים קשר בין הפיטורים להליכי התארגנות העובדים במשיבה, בעלת הערוץ. ביה"ד קבע שסמיכות הזמנים בין ההודעה על ההתארגנות לבין הזמנת העובד לשימוע ופיטוריו, מעבירה הנטל אל כתפי המשיבה להוכיח שאין קשר בין הדברים. נפסק שהמשיבה לא הרימה הנטל. עוד נפסק שבהליך השימוע נפלו פגמים מהותיים, בין היתר, פגיעה בזכות העובד להיות מיוצג בהליך. ביה"ד פסק שהוא לא שוכנע, ברמה הלכאורית, שהליך הפיטורים נעשה כדין ומשיקולים ענייניים, וכן שנראה שקיימת זיקה בין הפיטורים לבין מעורבות העובד בהתארגנות. ביה"ד הורה על החזרת העובד לעבודתו עד להכרעה בהליך העיקרי. (ניתן 27.10.13)




ביה"ד האזורי לעבודה דחה טענת עובדת כי הופלתה לרעה בשל הריונה, אך פסק לה פיצויים בגין הפרת חוק הזכות לעבודה בישיבה (ס"ע 9593-04-11)

עובדת שהתפטרה מעבודתה במסעדה לאחר לידה, תבעה מעסיקיה בדרישה לקבלת פיצויים מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. התובעת טענה שמאז שהודיעה למעסיקה על הריונה, חל שינוי ביחסו אליה, ושהוא הפלה אותה בכדי לגרום לה להתפטר. השופט לובוצקי מביה"ד האזורי לעבודה בת"א קבע שהתובעת לא הניחה תשתית ראייתית ראשונית לביסוס טענת ההפליה. בעניין זה נקבע, בין היתר, שבמקום העבודה הועסקו נשים הרות שלא הופלו, וכן שהמעסיק לא היה מרוצה מתפקוד התובעת, עוד בטרם תחילת ההיריון. מנגד, ביה"ד קיבל תביעת התובעת לפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק הזכות לעבודה בישיבה. ביה"ד קבע שהמעסיק לא עמד בנטל להוכיח שביצועה הרגיל של העבודה במטבח אינה מאפשרת ישיבה, וכן שעל המעסיק היה לספק לתובעת האפשרות לשבת במהלך העבודה, ולא רק בהפסקה. נפסק שהתובעת תפוצה בסך 15 אלף ₪. (ניתן 30.9.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי: חברת ביטוח שהעבירה שלא כדין כספי פיצויי פיטורין של עובדת לידי מעסיק, חייבת בהעברת הכספים לעובדת (עש"א 23659-05-12)

לאחר שעובדת פוטרה מעבודתה דרשה המעסיקה מחברת הביטוח כי כספי פיצויי הפיטורין יועברו אליה, וזאת מהטעם שהעובדת אינה זכאית להם. הכספים הועברו ללא ידיעת העובדת. לאחר שבהליך משפטי התברר שהעובדת פוטרה שלא כדין, ביקשה העובדת מחברת הביטוח שהכספים יועברו אליה. החברה סירבה ועל כך הוגשה תלונה למפקח על הביטוח, שקבע שיש לחייב את החברה בהעברת הכספים, למרות שהם הועברו למעסיקה. בהחלטה הובהר ששחרור הכספים על סמך הצהרת המעסיק בלבד מהווה הפרת חובת תום הלב, וחובות הזהירות והנאמנות. חברת הביטוח ערערה לביהמ"ש המחוזי בירושלים. השופט גרינברגר קבע שחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) עוסק ביחסי מבטח-מבוטח, ושתכליתו להגן על המבוטח מהמבטח, ולאזן את אי השוויון ביניהם. ביהמ"ש דחה טענות החברה בדבר התיישנות או חריגה מסמכות, וקבע שבהחלטת המפקח לא נפל פגם המצדיק את ביטולה. (ניתן 12.9.13)




ביה"ד הארצי לעבודה: בשל אי-מיצוי הליכי ההידברות אין להתיר בעת זו את שביתת עובדי הנמלים (סק"כ 40815-07-13)

בעקבות החלטת הממשלה לקדם הקמתם של נמלי ים פרטיים הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בנמלים. המדינה טענה שהשביתה האמורה הינה "שביתה פוליטית" אסורה, ושבנסיבות אלו, בהן היא מפעילה סמכויותיה השלטוניות, לא חלה עליה חובת ההידברות עם ארגון העובדים. ביה"ד הארצי לעבודה דחה טענות המדינה. נקבע שבהתקיים נסיבות בהן למדינה מעמד ומעורבות במקום עבודה, מוטלת על המדינה החובה להידבר עם נציגות העובדים – לא על עצם ההחלטה אלא על השלכותיה האפשריות על זכויות העובדים וביטחונם התעסוקתי. בנוסף נקבע, בניגוד לעמדת המדינה, שהשביתה האמורה הינה שביתה "מעין פוליטית", ולפיכך מותרת ע"פ דין. עם זאת נפסק שהשימוש בנשק השביתה הוא אמצעי אחרון, ושבמקרה דנן טרם מוצו הליכי ההידברות בין הצדדים. לפיכך נקבע שבמועד זה אין להתיר השביתה, ושעל הצדדים להידבר ביניהם לאלתר בכל הנוגע להשלכת ההחלטה על זכויות העובדים. (ניתן 23.9.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה דחה תביעת מורה לביטול ההחלטה להעבירו לעבוד בבי"ס אחר מהטעם שאשתו מועסקת כמורה באותו בי"ס (ס"ע 35906-09-11)

ביה"ד האזורי לעבודה בנצרת דחה בקשת מורה לביטול ההחלטה להעבירו לבית ספר אחר, אשר התקבלה מהטעם שאשתו מועסקת כמורה באותו בית ספר בו הוא לימד, ומכוח הוראות חוזר מנכ"ל האוסר על העסקת קרובי משפחה באותו מוסד חינוכי. השופטת שפר דחתה טענות התובע, וביניהן שהמדובר באכיפה בררנית ובאפליה אל מול מורים אחרים. השופטת קבעה שמקרהו של התובע מעלה קשיים מיוחדים, בבחינת "שוני רלוונטי", אשר המצדיקים העברתו. מעבר לכך נקבע כי מבחינה עקרונית, אכיפה בררנית, ככל שהיא מוכחת במקרה פלוני, אינה מצדיקה, בהכרח, סעד "חיובי" בדמות מתן פטור מאכיפה. שכן, פטור שכזה פירושו מתן "הכשר" להפרת הנורמה הנאכפת. השופטת קיבלה הטענה שבהליך קיום השימוע נפל פגם ונפגעה זכות הטיעון של התובע, אך פסקה שאין בפגם זה ובעוול שנגרם לתובע, בכדי להביא לביטול ההחלטה. (ניתן 21.7.13)




ביה"ד האזורי לעבודה: התבטאויות גזעניות כלפי עובד בנוגע למוצאו האשכנזי עולות כדי העסקה פוגענית (ס"ע 1172-07-09)

ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה קיבל תביעתו לפיצויים של מנהל המוסיקלי של מתנ"ס בעיריית מעלות-תרשיחא, אשר פוטר שלא כדין מעבודתו. ביה"ד לא קיבל טענת התובע כי פיטוריו עם תום תקופת החוזה נבעו משיקולים זרים. מנגד, השופטת רימון-קפלן קיבלה טענת התובע כי היה על המתנ"ס לערוך לו שימוע טרם הפיטורים, וזאת אף שהיה מוגדר כעובד בתקופת ניסיון. בעניין זה פסקה שופטת כי הזכות לשימוע חובה שתינתן לכל עובד ללא קשר לסיבת פיטוריו או לזמן העסקתו, וזאת בשל חשיבותה הרבה של הזכות, כחלק מכללי הצדק הטבעי. בנוסף קבע ביה"ד כי התבטאויותיו של מנהל המרכז כלפי התובע, שכללו הערות גזעניות ביחס למוצאו האשכנזי, היו כה חריגות עד שהן עולות כדי העסקה פוגענית ממש. נפסק כי המתנ"ס ישלם לתובע פיצוי בסך כולל של 36,992 ₪. (ניתן 16.7.13)




ביה"ד האזורי לעבודה: כאשר מלצר מקבל שכר מינימום מטיפים ומסכים לשיטת העסקה זו, יש לראות בטיפים הכנסה מעבודה (ס"ע 3212/10)

מלצרים שהתפטרו מעבודתם הגישו תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בת"א בגין אי-תשלום שכר מינימום וזכויות סוציאליות. התובעים טענו שמשכורתם שולמה שלא מסגרת חוזה ורק באמצעות טיפים, וכן שמשכורתם לא הגיעה לשכר המינימום. השופטת אגסי קבעה שהתובעים בחרו לעבוד בצורת העסקה האמורה, ושבפועל הם השתכרו מעבר לשכר המינימום. בעניין זה קבעה השופטת שמקום שהוכח שמלצר קיבל שכר מינימום מטיפים, ובהינתן שהוא הסכים לשיטת תשלום זו, הרי שיש לראות בטיפים כהכנסה מעבודה. לפיכך, לאור גובה תביעתם (520 אלף ₪), העובדה שהתובעים קיבלו תמורה גבוהה במשך השנים, והעובדה שהם בחרו לעבוד בצורת העסקה האמורה, דחתה השופטת טענת התובעים וציינה שהמדובר בטענה הנגועה בחוסר תום לב. מנגד השופטת קיבלה טענת התובעים כי לא שולמו להם זכויות סוציאליות כנדרש ע"פ דין, וכי הם זכאים לקבלת תשלומים אלו, לרבות תשלום פיצויי פיטורין. (ניתן 17.7.13)




ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויים בסך כולל של 207,572 ₪ לטובת עובד שהועסק שלא כדין (ס"ע 22860-12-12)

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קיבל תביעתו של עובד שפוטר לאחר שבע שנות עבודה במסגרת פיטורים קולקטיבים, לתשלום גמול עבור ביצוע שעות נוספות ועבודה בימי המנוחה השבועית. השופט ספיבק דחה טענת הנתבעת כי על העסקת התובע לא חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, שכן מתקיים בעניינו החריג הקבוע בסעיף 30 (א)(5) לחוק, לפיו החוק אינו חל על "עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי". השופט ספיבק קבע שהחריג האמור אינו חל על העסקתו של התובע וזאת ממספר טעמים כגון כך שהתובע לא נמנה עם הדרג הניהולי הבכיר או דרג מקבלי ההחלטות של הנתבעת, וששכרו לא היה גבוה דיו בכדי להיחשב ככזה המעיד על מידה מוגברת של אמון אישי. נפסק כי הנתבעת תשלום לתובע סכום כולל של 207,572 ₪. (ניתן 11.6.13)




ביה"ד האזורי לעבודה: החלטת בג"ץ שהחילה הדין הישראלי על עובדי האזור חלה באופן רטרואקטיבי (ס"ע 16686-09-10)

התובע, עובד פלסטיני בחברות ישראליות באזור התעשייה ברקן, הגיש תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בת"א בגין אי קבלת תשלומים שלטענתו הוא זכאי להם מכוח דיני העבודה בישראל. אחת הנתבעות טענה שפסיקת בג"ץ שהחילה הדין הישראלי על עובדי האזור ניתנה בשנת 2007, ושאין להחיל הפסיקה באופן רטרואקטיבי. לפיכך נטען שביחס לאותה תקופה יש להחיל הדין הירדני ואין חובה לשלם לתובע תשלומים הנובעים מהדין הישראלי, ביחס לעבודתו בתקופה זו. השופטת גילצר-כץ קבעה שבמקרה דנן יש לנהוג דין שווה כלפי העובד המגיע מהאזור, וכי "אבחנה לפיה עובד שעבד לפני התקופה של החלטת בג"ץ לעובד שעבד בתקופה שלאחר החלטת בג"ץ תיצור אי שוויון ולכן איננה חוקתית".השופטת קבעה שהדין הישראלי חל במקרה דנן וחייבה הנתבעות לשלם לתובע חלק מהתשלומים אותם תבע, ביניהם תשלום בעבור דמי הבראה, פדיון חופשה, ופיצויי פיטורין. (ניתן 1.7.13)




ביה"ד האזורי לעבודה דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין קיום יחסי עובד-מעביד, בין ניצב לבין סוכנות ניצבים (דמ"ש 1555-10)

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין קיום יחסי עובד-מעביד, בין ניצב לבין סוכנות ניצבים. המבקש, אשר שימש כניצב בארבעה ימי צילומים, תבע המשיבה, סוכנות ניצבים, תוך שהוא טוען לקיומם של יחסי עובד-מעביד, ושהוא זכאי לשכר מינימום, גמול שעות נוספות, ופיצויים בגין עוגמת נפש שנגרמה לו כתוצאה מהתנהלות המשיבה. עם הגשת התביעה ביקש המבקש שיכירו בתביעה כתובענה ייצוגית. השופט ספיבק פסק שהדין הישראלי לא מונע העסקת ניצבים בהתנדבות לצורך הפקות קולנוע וטלוויזיה. לפיכך, נפסק שהתובענה הייצוגית אינה דרך הבירור היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת הספציפית. השופט ציין שהבקשה הפנתה זרקור אל עבר קבוצה של מועסקים שיתכן שיש לעמוד על משמר זכויותיהם, ולוודא כי לא ינוצלו ע"י מעסיקיהם. הודגש שאין לראות בדחיית הבקשה כ"חותמת הכשר לתנאי העסקת ניצבים בישראל. (ניתן 24.5.13)




ביהמ"ש העליון עיכב ביצוע תשלום הוצאות שהוטלו על עמותות שעתרו כנגד הפרטת מסגרות חינוכיות ופגיעה בזכויות עובדים (עע"ם 868/13)

ביהמ"ש העליון קיבל בקשת עמותות לעיכוב ביצוע של פס"ד, על-פיו הן נדרשו לשלם הוצאות משפט בסך 35 אלף ₪. פסק הדין ניתן במסגרת עתירה שהגישו המבקשות כנגד מכרז שפרסם משרד החינוך, להפעלת מערך מסגרות יום לימודיות. המבקשות טענו שהמכרז מהווה הפרטת השירות ושהוא יביא לפגיעה בזכויות עובדים. ביהמ"ש המחוזי דחה העתירה בין היתר מהנימוק שלמבקשות אין מעמד לתקוף המכרז. על ההחלטה הוגש ערעור והבקשה האמורה. ביהמ"ש העליון קיבל טענות המבקשות שהערעור מעלה שאלות בעניין מתכונת ההפרטה, וכן שהעתירה הביאה לשינוי מדיניות המשרד. לעניין מעמד המבקשות צוין שלא ברור מדוע דיני המכרזים יהיו שונים מענפים אחרים במשפט הציבורי, שבהם הוכר מעמדם של עותרים ציבוריים. עוד צוין שיש להתחשב בכך שההוצאות עלולות להשפיע על תפקוד המבקשות. הבקשה התקבלה והוחלט שפס"ד יעוכב עד למתן החלטה אחרת. (ניתן 4.4.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה: חוק שעות עבודה ומנוחה חל על מלווה של נכה צה"ל (תע"א 4696-09)

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א דחה תביעתו של מלווה של נכה צה"ל שטען כי מעסיקתו, חברת כח אדם, לא שילמה לו גמול שעות נוספות בגין שעות שעבד. השופטת דגן-טוכמכר קבעה שבניגוד להלכת גלוטן, הקובעת שהוראות החוק לא חלות על עובד סיעוד זר, הרי שבמקרה דנן הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה חלות על התובע. צוין שבניגוד לעובד סיעוד זר המתגורר בבית המטופל שלו - ומכאן שיש קושי לפקח על עבודתו ולהפריד בין שעות עבודתו לשעות בהן הוא נח - התובע אינו מתגורר דרך קבע בבית המטופל, ולנתבעת היכולת לפקח על עבודתו. נקבע שמתכונת העסקה של הנתבעת, המשלמת לתובע "תוספת משמרות", אינה עומדת בסתירה להוראות החוק, וזאת לאור הקושי לפקח באופן מדויק על שעות העבודה של התובע. צוין שתוספת המשמרות מהווה פיצוי הולם וראוי בגין עבודה בשעות הנוספות. (ניתן 12.02.13)




ביה"ד האזורי לעבודה: מחלוקת בין מעביד חרדי לעובד חילוני תוכרע בבוררות שתנוהל ע"י שופט בדימוס ולא ע"י בד"צ רבני (ת"ב 10072-06-11)

עובד התחייב שבמקרה של מחלוקת בינו למעבידו, הנוגעת ליחסי עבודה, ישמש ביה"ד של הרב קרליץ כבורר מוסכם, ושהבוררות תנוהל ע"פ דין תורה. העובד פנה לביה"ד האזורי לעבודה בת"א בבקשה לביטול ההתניה, בין היתר מהטעם שבשל היותו אדם חילוני, אין מקום שהעניין ינוהל בבית דין רבני, וע"פ דין תורה. השופטת גילצר-כץ קבעה שאין מניעה שצדדים להסכם עבודה יבחרו בורר בהתאם להשקפת עולמם ואמונתם. ברם, צוין שמצב בו אדם הסכים לתניית בוררות בפני בד"צ רבני מתוך אילוץ ומאחר שהיה מעוניין להיות מועסק, למרות שדרך חייו חילונית, אינו רצוי. אילוץ שכזה סותר את מהותו הוולונטארית של הליך הבוררות. לפיכך, ולאחר שהובהר שניתן במקרים מסוימים להכריע בסכסוך ע"פ דין תורה, קבע ביה"ד שהמחלוקת תוכרע בבוררות שתנוהל ע"י שופט בדימוס, אשר ידון בבוררות ע"פ דין תורה. (ניתן 18.11.12)




ביה"ד האזורי לעבודה: בן העדה האתיופית שמעסיקו כינה אותו "כושי", זכאי היה להתפטר בדין מפוטר (ס"ע 563-06-10)

התובע, בן העדה האתיופית, התפטר מעבודתו בשל הרעה מוחשית בתנאי העסקתו, אשר באה לידי ביטוי בשני מישורים: האחד, הפחתה חד צדדית בשכרו, והשני, יחס משפיל שהחל לקבל ממעסיקו, שבין היתר קרא לו "כושי". ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קיבל תביעתו של התובע וקבע שבנסיבות האמורות לא ניתן היה לצפות ממנו שימשיך ויעבוד אצל מעסיקו, ולפיכך שהוא היה זכאי להתפטר בדין מפוטר. השופט שגב הדגיש את הפסלות שבשימוש בביטוי "כושי" כלפי בני העדה האתיופית. צוין כי המדובר בביטוי גזעני, שנועד להשפיל ולבזות אדם, אך ורק בשל צבע עורו והשתייכותו לעדה האתיופית. ביה"ד קבע כי המעסיק ישלם לתובע פיצויים בסך כולל של 70,803 ₪. (ניתן 18.12.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויי פיטורים לעובדים שהתפטרו בשל תנאי עבודה קשים ויחס פוגעני מצד מעסיקם (תע"א 1298/10)

ביה"ד האזורי לעבודה קיבל תביעתם של שלושה עובדים אשר התפטרו מעבודתם בשל תנאי עבודה קשים ויחס פוגעני מצד מעסיקם, ופסק להם פיצויי פיטורים. השופטת רחל בר"ג-הירשברג קיבלה את טענת התובעים בדבר הרעה בתנאי עבודתם ו"נסיבות אחרות", אשר הצדיקו את התפטרותם. כך, למשל, קיבל ביה"ד את טענת התובעים, כי עם השנים הכביד המעסיק את לחץ העבודה, וזאת בשל צמצום בכוח העבודה במפעל. בנוסף נמצא שהמעסיק הגביל את עובדיו בעניין יציאה לשירותים, נהג שלא לאפשר מיזוג נאות במקום העבודה, קבע הפסקות מנוחה קצרות ולא מתאימות והפגין יחס משפיל כלפי התובעים. ביה"ד ציין שעל המעסיק לדאוג לסביבת עבודה הולמת ולרווחת העובדים, ושבהתאם להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כל עובד זכאי לשמירה על חייו, גופו וכבודו. לפיכך, ולאחר שנמצא שהתובעים התפטרו בשל תנאי העבודה הקשים ולא מטעמים אחרים, נפסק שיש לקבל התביעה. (ניתן 22.10.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש העליון: עובד זכאי לשכר המינימום לשעה בעד כל שעות עבודתו, לרבות השעות הנוספות בהן הוא מועסק (רע"פ 4784/12)

ביהמ"ש העליון דחה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של ביה"ד הארצי לעבודה, של מעביד שהורשע בעבירה של אי תשלום שכר מינימום. השופט שהם דחה טענת המבקש כי החובה לתשלום שכר מינימום מתייחסת לרף של 186 שעות בחודש, או 8 שעות ביום, וכי אין להביא בחשבון זה שעות נוספות. נקבע שתכליתו של חוק שכר מינימום הינה להבטיח קיום מינימלי לעובד ואת זכותו להתפרנס בכבוד. הובהר שעובד זכאי לשכר המינימום לשעה בעד כל שעות עבודתו, לרבות השעות הנוספות, ושכל פרשנות אחרת הינה מנוגדת לתכלית החוק. עוד נקבע שאין בסיס לטענת המבקש לפיה אסור היה לביה"ד לקבוע את היקף שעות עבודת העובד לפי כרטיסי העבודה שלו. צוין שהחובה לערוך רישום שעות עבודה מוטלת על המעסיק, ושהפרת חובה זו מובילה להגמשת נטל הראיה המוטל על העובד. (ניתן 17.10.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה אישר תביעה של עובדת כנגד חברת הניקיון בה עבדה כתובענה ייצוגית (דמ"ש 10778-07-11)

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קיבל בקשתה של עובדת אשר תבעה את חברת הניקיון בה הועסקה בגין אי הפרשת כספים לקרן פנסיה וניכוי ללא הסכמתה של כספים ממשכורתה לקרן רווחה, לאישור תביעתה כתובענה ייצוגית. הנתבעות, חברת קלינור והסתדרות העובדים, טענו שקיימת מניעה לאישור התובענה כייצוגית וזאת מהטעם שקיים הסכם קיבוצי בין ההסתדרות לבין האיגוד הכלארצי של מפעלי הניקיון. נטען שע"פ התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, כאשר גורם הינו צד להסכם קיבוצי, לא ניתן לאשר תובענה כייצוגית. השופט ספיבק דחה הטענה מהטעם שבמועד הרלוונטי לא היה הסכם קיבוצי בתוקף בין חברת הניקיון להסתדרות, ולאור כך שההסתדרות לא פעלה בעניין לאכיפת זכויות העובדים שבמחלוקת. לפיכך, ולאחר שנקבע שלתובעת יש עילות תביעה אישיות כנגד החברה וכי העניין מעלה שאלות מהותיות הרלוונטיות לכלל חברי הקבוצה, הוחלט על אישור התובענה כייצוגית. (ניתן 18.09.12)




ביה"ד האזורי לעבודה: מהנדסים שהתפטרו עקב אי הקצאת אופציות עבורם לרכישת מניות זכאים לפיצויים בגין הפרת הסכם עבודה (תע"א 12403-09)

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קיבל תביעתם לפיצוי בגין הפרת הסכם עבודה של שני מהנדסים בחברת סטארט-אפ, אשר התפטרו מעבודתם לאחר שהחברה בה עבדו הפרה התחייבויותייה להקצות להם אופציות לרכישת מניות בה. השופט ספיבק קיבל טענת התובעים שהתחייבות החברה להקצות האופציות הייתה חלק מהסכם העבודה עימם, וקבע שהפרת התחייבות זו הינה הפרה יסודית של תנאי ההסכם. ביה"ד קבע שעל החברה היה להשלים את הכנת תוכנית האופציות, לכל המאוחר, בחלוף שלושה חודשים למן כריתת הסכמי העבודה, ומשלא עשתה כך, הפרה החברה התחייבויותייה. בנוסף, לגבי אחד התובעים אשר עבד בחברה למעלה משנה, נקבע שברור שהתפטרותו נעשתה עקב ההפרה של הסכם העבודה עימו, ולפיכך שהוא זכאי גם לפיצויי פיטורים. יחד עם זאת דחה ביה"ד את בקשת התובעים להרמת מסך ההתאגדות ולחיוב בעלי החברה באופן אישי. (ניתן 28.08.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה: תאונה שנגרמה לאדם העובד מביתו בעת הסעת ילדיו לגן בבוקר הינה תאונת עבודה (ב"ל 25478-06-11)

ביה"ד האזורי לעבודה קיבל תביעתה של אם אשר עובדת כעצמאית במשרד שבביתה, ואשר נפגעה בתאונת דרכים בדרך חזרה לביתה לאחר שהסיעה בבוקר את ילדיה לגן, להכיר בתאונה שנגרמה לה כפגיעה בעבודה. ביה"ד קבע, בניגוד לעמדת הביטוח הלאומי, כי יש לראות בתובעת כמי שהייתה בדרכה לעבודתה, וכפועל יוצא מכך, שיש לראות בתאונת הדרכים כתאונת עבודה. השופט יוספי קבע כי אנו חיים בעידן מודרני בו הורים רבים עובדים מביתם, וכי קבלת טענת הביטוח הלאומי בעניין תביא להפליית הורים אלו ביחס להורים אחרים העובדים מחוץ לביתם. עוד צוין שהמחוקק קבע שהורה המסיע את ילדו בתחילת יום עבודה יהיה מבוטח ללא קשר למיקום הגן ביחס למקום העבודה. במובן זה נקבע בהתאם לפרשנות תכליתית של הוראות החוק, אין לדרוש כי מקום העבודה יהיה מחוץ לבית. (ניתן 28.08.12)




ביה"ד האזורי לעבודה חייב את חברת "קרביץ" בתשלום פיצויים בסך 12 אלף ש"ח בגין הפרת זכותה של עובדת לשבת במהלך עבודתה (דמ"ש 2386/10)

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א חייב את חברת "קרביץ" בתשלום פיצויים לעובדת לשעבר על הפרת זכותה לשבת במהלך עבודתה. השופט ספיבק קבע שלמרות שבמחסן הממוקם בחלקה האחורי של החנות היה כסא, הרי שעל מנת לממש באופן מלא את זכותם של העובדים לשבת במהלך העבודה, היה על חברת "קרביץ" לספק לעובדיה כסא גם בחלקה הקדמי של החנות, וזאת ליד הקופה שבה צריכים העובדים לשהות זמנים ארוכים, ובפרט בשעות הלחץ. לפיכך, ולאחר שנקבע כי הנתבעת לא סתרה החזקה כי ניתן היה לבצע העבודה גם בישיבה, נקבע שעל החברה לפצות העובדת. יחד עם זאת, לאור מספר שיקולים שביניהם ההנחה כי התובעת לא מילאה בתום לב את חובותיה כעובדת בתקופת ההודעה המקודמת שלאחר התפטרותה, נקבע כי גובה הפיצוי יהיה 12 אלף ₪ בלבד. (ניתן 28.08.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה: הסכם פשרה בתובענה ייצוגית בין חברת שמירה לעובד לשעבר לפיצוי בגין אי תשלום תוספת ותק (תע"א 750-07)

התובע, עובד לשעבר בחברת שמירה, תבע את החברה בה הועסק, לפיצוי בגין כך שבמשך כל תקופת עבודתו הוא לא קיבל תוספת ותק, וזאת בניגוד לצו ההרחבה בענף השמירה החל על הנתבעת. בהמשך קיבל ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה את בקשת התובע לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. במסגרת ההליך הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו, בין היתר, יקבלו חברי הקבוצה הרלוונטית פיצוי בגין עילת אי תשלום תוספת הוותק בסך 0.20 ₪ לכל שעת עבודה במכפלת שנות הוותק, החל מהשנה השנייה, ובהתאם לשיעור המשרה בפועל, אשר ישולם לכל חברי הקבוצה שעבדו בנתבעת מעל 12 חודשים. בנוסף הוסכם כי הנתבעת תשלם לב"כ התובע שכר טרחה בסך 75,000 ₪. ביה"ד אישר ההסכם תוך שהוא קובע כי המדובר בהסכם פשרה ראוי, הוגן וסביר. (ניתן 07.08.12)




ביה"ד האזורי לעבודה: המדינה תפצה אדם שתחילת עבודתו עוכבה בשל רישום משטרתי מוטעה (ס"ע 29283-07-10)

ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים קיבל תביעתו לפיצוי של אדם אשר תחילת עבודתו במשרד הביטחון עוכבה בשל רישום משטרתי מוטעה. ביה"ד קיבל את טענת התובע כי המדינה התנהלה בעניינו באופן רשלני. כך נקבע, בין היתר, שהמשטרה, אשר חקרה את התובע כעד לאירוע מסוים ולא באזהרה, טעתה ברישומה כאשר רשמה אותו כחשוד ברישום הפלילי. בנוסף, המשטרה ומשרד הביטחון לא ביררו כנדרש את טענותיו של התובע בעניין זה. לאור האמור נפסק כי התובע זכאי לפיצוי בגין הפסד שכר לארבע וחצי חודשים. בגין הפגיעה בחופש העיסוק של התובע ועוגמת הנפש שנגרמה לו נפסק שהתובע יפוצה בסך 10,000 ₪. (ניתן 19.07.12)




ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר לאחר שגילה שבמשרדו מותקנת מצלמה נסתרת (ס"ע 30929-12-10)

התובע, רו"ח במקצועו, גילה לאחר שבע שנים שבמשרדו מותקנת מצלמה נסתרת. למרות שבעקבות מחאתו המצלמה הוסרה, הודיע התובע על סיום עבודתו מהטעם של הרעה של ממש בתנאי עבודתו. מכיוון שהמעביד שילם לתובע פיצויי פיטורין חלקיים בלבד, תבע התובע את מעבידו בביה"ד האזורי לעבודה בנצרת לקבלת פיצויי פיטורים מלאים, וכן לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו בגין הפגיעה בפרטיותו. ביה"ד קבע שהתובע התפטר בשל נסיבות המצדיקות תשלום פיצויי פיטורין מלאים, וזאת מהטעם שבנסיבות האמורות אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו. בנוסף ציינה השופטת איצקוביץ שמעקב הינו כלי לגיטימי אך ורק שהעובד מודע לכך, וכי צילום סמוי מהווה פגיעה בפרטיות העובד. יחד עם זאת, ביה"ד דחה התביעה לפיצויים בגין עוגמת הנפש מהטעם שלבית הדין אין סמכות לדון בתביעה לפיצוי מכוח חוק הגנת הפרטיות. (ניתן 20.06.12)




ביה"ד האזורי לעבודה חייב עיריית רמת השרון בתשלום פיצויים גבוהים לעובדת שפוטרה שלא כדין (ס"ע 46609-01-11)

התובעת, עו"ד שהועסקה בעיריית רמת-השרון, הגישה תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בת"א, כנגד פיטוריה. ביה"ד קיבל התביעה וקבע שהתובעת פוטרה שלא כדין, הן מפאת השיקולים והעילות לפיטוריה שהיו נגועים בשיקולים זרים, והן מפאת פגמים שנפלו בהליך הפיטורים. ביה"ד ביסס החלטתו בעיקר על דברי ראש העיר שאמר שיחפש "מתחת לאדמה" סיבות לפיטורי התובעת. בעניין זה צוין שניתן להניח שאחד משיקוליו הפסולים והזרים של ראש העיר להורות על פיטורי התובעת היה מעורבותה בתביעה כנגד אחותו. ביחס לפגמים בהליך נקבע, למשל, שועדת השימוע שהכריעה בדבר פיטורי התובעת לא התייחסה כלל לטענותיה. בשל המשבר החריף בין הצדדים, הפגיעה באמון וההנחה שהחזרת התובעת לעבודה תזרע אנדרלמוסיה בעירייה, הוחלט שאין לאכוף יחסי העבודה בין הצדדים. נפסק שהעירייה תפצה התובעת בפיצוי "עונשי" בסך 24 חודשי שכר על בסיס שכרה האחרון. (ניתן 20.05.12)




ביה"ד הארצי לעבודה: המוסד לביטוח הלאומי הינו מעסיקם של עובדי יחידת המחשוב שהועסקו בעבר באמצעות חברות כוח אדם (ע"ע 6818-10-10)

ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעור המוסד לביטוח הלאומי על החלטת ביה"ד האזורי בעניין זהות מעסיקם של עובדי הביטוח הלאומי המועסקים באמצעות חברות כוח אדם. ביה"ד קבע שלאור ניתוח כלל מאפייני ההתקשרות בין הצדדים וישום מבחני העזר השונים, יש לראות במוסד כמעסיקם של העובדים. ביה"ד התייחס, בין היתר, לכך שהמוסד הוא שהחליט על הצבת העובדים בתפקידם, קבע את תנאי שכרם, הנחה אותם מבחינה מקצועית ושהם ישבו פיזית במשרדי המוסד. עוד צוין שעובדים עבדו ביחידת המחשוב של המוסד שלצידם עובדים, שכם מול שכם באותם תפקידים ותחת אותם ממונים, עובדים קבועים של המוסד. נקבע שצורת העסקה זו מהווה פגיעה בכבוד האדם ובשוויון. נפסק שמתקיימים יחסי עובד-מעביד בין העובדים למוסד ולפיכך שעל המוסד להעסיק העובדים בחוזה מיוחד לתקופה בלתי קצובה ללא העברתם במבחני מיון והתאמה לתפקיד. (ניתן 24.04.12)




ביה"ד האזורי לעבודה: פעילות עובדי קבלן לשיפור תנאי העסקתם וקליטתם כעובדי חברה הינה פעילות לגיטימית ואין לפטר עובדים על רקע פעילות זו (ס"ע 48326-11-11)

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קיבל תביעת עובדת שפוטרה מעבודתה בחברה פרטית האחראית על השיווק והמכירות של בתי הדיור המוגן של רשת משען, וקבע שפיטוריה נעשו שלא כדין. ביה"ד קיבל טענת התובעת שפיטוריה נעשו על רקע פעילות ארגונית וניסיונה לארגן את מנהלות השיווק בחברה לפעילות משותפת לשיפור תנאי העסקתן, ולהביא לקליטתן כעובדות רשת משען. ביה"ד קבע שפעילות קיבוצית של עובדי קבלן לשם העסקתם הישירה ע"י הגורם המשתמש בעבודתם, הנעשית באופן מידתי ותוך שמירה על חובות תום לב והגינות כלפי החברה הקבלנית, הינה פעילות לגיטימית החוסה תחת הזכות לחופש התארגנות. במקביל נקבע שהחברה לא הוכיחה טענתה שפיטורי התובעת נעשו לאור ביצועים כושלים. לאור האמור קבע ביה"ד שנפל פגם חמור בפיטורי העובדת ושנוכח חשיבות הזכות להתארגנות יש להורות על ביטול הפיטורים והשבת העובדת לעבודה. (ניתן 25.03.12)




ביה"ד הארצי לעבודה אישר הגשת תובענה ייצוגית בעניין הפרת זכויות סוציאליות של עובד בענף השמירה (ע"ע 67/10)

ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעור חברת ביטוח ואישר בקשת עובד בה לדון בתביעתו כנגדה בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה, כתובענה ייצוגית. צוין שהמדובר בתביעת עובד בענף השמירה והאבטחה אשר מאופיין בהפרה שיטתית וגסה של זכויות עובדים, ושבמסגרתו אין משלמים באופן שיטתי הפרשות לפנסיה שהינה זכות בסיסית המאפשרות לעובד להתקיים בעת זקנתו. ביה"ד קיבל עמדת החברה שככלל, לפי פריט 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, בירור סכסוך הנוגע לקבוצת עובדים במקום עבודה מאורגן יש שיעשה בהליך של סכסוך קיבוצי ולא במסגרת של תובענה ייצוגית. ברם, נקבע שבנסיבות בהן ההסכם הקיבוצי אינו מוחל בפועל, אין למנוע הגשת תובענה ייצוגית. התובענה הייצוגית ממלאת למעשה את מקום ארגון העובדים שעליו מוטלת החובה לגרום לאכיפת הוראות ההסכם הקיבוצי, והיא מפלטו של העובד, שלא זכה שארגון העובדים ידאג לאכיפת זכויותיו. (ניתן 14.03.12)




ביה"ד האזורי לעבודה: העברת משמורן יחיד לקטין למקום עבודה מרוחק עולה בכדי פגיעה מוחשית בתנאי עבודתו (ס"ע 8681-04-09)

ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה קיבל חלקית תביעת עובד לשעבר של חברת ניקיון כנגד החברה בה עבד לתשלומים להם היה זכאי, לרבות פיצויי פיטורין. התובע טען שהוא התפטר מעבודתו בשל הרעת תנאי עבודה שנגרמה בגין החלטת החברה להעבירו למקום עבודה המרוחק מביתו, ומשכך שיש לראותו כמתפטר בדין מפוטר. ביה"ד ציין שככלל, העברת עובד למקום עבודה הנמצא מרחק חצי שעה נסיעה בקו אוטובוס אחד מביתו אינה נחשבת כשינוי מהותי בתנאי עבודה. ברם, לאור כך שהעובד הינו משמורן יחיד לקטין בן 11, ומכיוון שבמשך 8 שנים הועסק העובד בקרבה לביתו, נקבע שהשינוי שהוצע ע"י החברה הינו שינוי מהותי הפוגע בתנאי עבודת התובע והעולה כדי הרעה מוחשית בהם. נקבע שבנסיבות אלו אין לדרוש מהתובע להמשיך בעבודתו וכי יש לראותו כמתפטר בדין מפוטר, הזכאי בין היתר לפיצויי פיטורין. (ניתן 08.02.12)




ביה"ד האזורי לעבודה: עובדת שפוטרה שלא כדין והושפלה בפומבי ע"י מעסיקתה זכאית לפיצויים בסך 34,464 אלף ש"ח (ס"ע 34567-06-10)

ביה"ד האזורי לעבודה בב"ש קיבל תביעתה של עובדת כנגד מעסיקתה לשעבר, לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין והוצאת לשון הרע. ביה"ד קיבל גרסת התובעת כי היא פוטרה מעבודתה באמצעות שני מכתבים שנמסרו לה בעת עבודתה, ללא שימוע, מבלי שהוסברה לה סיבת הפיטורים ומבלי שניתנה לה האפשרות להגיב. לאור האמור, ולאור כך שהנתבעת לא הוכיחה הבסיס לפיטורים, נקבע שהמדובר בפיטורים שלא כדין ושעל הנתבעת לפצות התובעת בסך 10,000 ₪. ביה"ד קיבל טענת התובעת גם בעניין הוצאת לשון הרע. מכתבי הפיטורים, שכללו השמצות והאשמות כנגד התובעת, נמסרו לה שלא במעטפה. בנוסף, מכיוון שהתובעת לא שולטת בשפה העברית, המכתבים תורגמו לה לעיני ולאוזני שאר הנוכחים. נקבע שהמודבר בפרסום משפיל ומבזה, שבגינו יש לפצות התובעת בסך 22,000 ₪. על אי-מתן הודעה מוקדמת חויבה המעסיקה בתשלום 2,464 ₪ (ניתן 12.01.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה דחה טענת עובד כי הופלה על רקע כתובות קעקע שעל גופו (תע"א 8435-09)

התובע, מלצר שעזב עבודתו, תבע את רשת בתי הקפה בה עבד בטענה שהוא הופלה מחמת חזותו החיצונית, וכי פוטר בשל קעקועיו ולאור סירובו ללבוש חולצה ארוכה שנועדה להסתיר הקעקועים. לחילופין טען התובע כי התפטר לאור הרעת תנאי עבודתו שנבעה מהדרישה שילבש חולצה ארוכה. ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קבע שמתוך הנסיבות עולה שהתובע התפטר ולא פוטר. עוד נקבע שדרישת המעסיקה שהתובע ילבש חולצה ארוכה אינה דרישה בלתי סבירה ושאין לראות בכך הרעת תנאי עבודה. ביחס לטענת ההפליה קבע ביה"ד שלמרות שהשאלה האם מראה חיצוני יכול שלעצמו לשמש כעילת הפליה אסורה טרם נבחנה בפסיקה, הרי שדרישת מעסיק מעובדו להקפיד על הופעה חיצונית הולמת ועל קוד לבוש איננה אסורה שלעצמה ואינה מהווה הפליה פסולה. נפסק שבנסיבות המקרה דרישת המעסיקה בעניין הייתה סבירה ומידתית. התביעה נדחתה. (ניתן 09.01.12)




ביה"ד הארצי לעבודה: פסילת מועמדות איש דת מוסלמי לתפקיד אימאם בשל התבטאויותיו הקיצוניות הינה סבירה ועניינית (ע"ע 4695-05-11)

ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעורו של איש דת מוסלמי שהיה מועמד לתפקיד אימאם במסגד בעיר יפו כנגד פסילת מועמדותו לתפקיד, אשר התקבלה לאור התבטאויותיו הקיצוניות. צוין שתפקיד האימאם הינו תפקיד ציבורי רב חשיבות, ושעל המחזיק בתפקיד להיות איש של סובלנות וקירוב הלבבות האישי והבין-דתי. ביה"ד קבע כי התבטאויותיו של המערער, למרות היותן חוסות תחת חופש הביטוי, מעידות על חוסר התאמתו לתפקיד במיוחד בעיר מעורבת כת"א. על כן נקבע כי ההחלטה בעניין הינה עניינית וסבירה וכי אין הצדקה להתערבות ביה"ד. עוד נקבע כי איסוף מידע דרך השב"כ, כפי שנעשה במקרה הנדון, הינה בגדר בדיקה ראויה עבור משרה ציבורית, ושאין היא נגועה בהשקפה פוליטית כזו או אחרת. (ניתן 21.12.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד הארצי לעבודה: הכרה בדיעבד ביחסי עובד – מעביד אינה מחייבת עובד בהשבה גם אם שכרו היה גבוה באופן ניכר (ע"ע 110/10)

המערער, עובד לשעבר בחברת ביטוח, תבע את החברה בה עבד בדרישה להכרה בדיעבד ביחסי עובד – מעביד ולקבלת סכומים שלא שולמו לו כגון פיצויי פיטורין ודמי הבראה. ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קיבל התביעה אך פסק שבשל כך שהמערער השתכר באופן ניכר יותר מאשר אילו היה שכיר ומכיוון שהיה ברור שהוא אינו נחשב כ"עובד", יש לקזז ולהשיב לחברה את סכומי "היתר" ששולמו למערער. על החלטה זו הגיש המערער ערעור לביה"ד הארצי לעבודה. ביה"ד קיבל הערעור ברוב קולות. נקבע שבין הצדדים לא הוסכם שבמידה והמערער יוכר בדיעבד כ"עובד" הוא יחויב בהשבה לחברה. בנוסף נקבע שלא הוכח שהמערער פעל בחוסר תום לב או שהוא זה שדרש שמעמדו יהיה כשל "עצמאי". נפסק שבנסיבות אלו המשיבה אינה זכאית להחזר מהמערער כתוצאה מהגשת תביעתו, הגדרתו בדיעבד כ"עובד" או מהזכויות שנפסקו לזכותו. (ניתן 22.12.11)




ביה"ד הארצי לעבודה: השוואת תנאי עבודה לעובדי קבלן צריכה להיעשות לאור תנאים שהיו מוענקים להם לו היו מועסקים ע"י המעסיק (ע"ע 14274-10-10)

המערערים הינם עובדי חברת קבלן, אשר הוצבו מטעמה כמאבטחים באחד ממפעליה של התעשייה האווירית. המערערים הגישו תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בת"א בדרישה שיכירו בהם כעובדי התעשייה האווירית, או לחלופין שיוצהר שיש להשוות תנאי עבודתם לתנאי עבודת קציני הביטחון הקבועים של התעשייה האווירית, וזאת מכוח סעיף 13 לחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם. ביה"ד האזורי דחה התביעה, בין היתר מהטעם שבזמנו לא העסיקה התעשייה האווירית מאבטחים, ומשכך שלא הייתה קבוצת עובדים אליה ניתן היה להשוות את תנאי עבודתם של המערערים. על החלטה זו הוגש ערעור לביה"ד הארצי לעבודה. ביה"ד הארצי קיבל הערעור וקבע שיישום סעיף 13 משמעותו איתור תנאי העבודה שהיו מוענקים לעובדי הקבלן לו היו מועסקים ע"י המעסיק, ללא רלוונטיות לשאלה אם בפועל העסיק עובדים בתפקידים דומים. התיק הוחזר לביה"ד האזורי להמשך בירור. (ניתן 14.11.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויי פיטורין לשף שהתפטר מעבודתו (ס"ע 18292-05-10)

התובע הינו שף המתמחה במטבח הצרפתי. לאחר שהמסעדה הצרפתית בה עבד עלתה באש הוצע לתובע לעבור ולעבוד במסעדה אסייתית. התובע סירב והתפטר מעבודתו. התובע תבע מעסיקו לפיצויי פיטורין בטענה שהתפטרותו נבעה מהרעת תנאי עבודה, וזאת כקבוע בהוראת סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורין. ביה"ד האזורי לעבודה בב"ש קיבל התביעה וקבע שהמעבר למסעדה האסייתית הייתה פוגעת במעמדו ותנאי עבודתו של התובע שכן הוא אינו מכיר את המטבח האסייתי, ומשכך שהמעבר היה מהווה הרעת תנאים מוחשית בתנאי עבודת התובע. הודגש שהשכר ושעות העבודה אינם חזות הכל וכי לעובד יש זכות שמעמדו וכבודו לא יפגעו. בנסיבות אלו נקבע שהתובע זכאי היה להתפטר בדין מפוטר וכי אין משקל לטענת המעסיק שלא היה באפשרותו להציע לתובע הצעות מתאימות אחרות. נפסק שהמעסיק יפצה התובע בסך 78,121 ₪. (ניתן 27.11.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה: תנאי המחייב עובד לשאת בעלות דמי הכשרתו אם יעזוב עבודתו לפני תום תקופת החוזה הינו תנאי מקפח בחוזה אחיד (דמ"ש 8693-09)

מעסיקה, חברה פרטית העוסקת במתן שירותי ניקיון, הגישה תביעה כנגד עובדת שעזבה עבודתה אצלה לפני תום תקופת ההתחייבות שבהסכם העבודה. המעסיקה תבעה העובדת לשם קבלת פיצויים שונים ולהחזרת עלות דמי הכשרתה. ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קבע כי המדובר בחוזה העבודה שהינו חוזה אחיד. עוד נקבע שהתנאי בחוזה שעל פיו הוגשה התביעה, הקובע שעובד שעוזב מקום עבודתו לפני המועד המוסכם יחויב לשאת בעלות הוצאות קורס ההכשרה, הינו תנאי מקפח. צוין שבחוזה העבודה אין את האיזון הנדרש בין הצדדים, שכן מחד הוא מחייב את העובדת לעבוד את כל פרק הזמן הקבוע כאשר חרב הקנס מונחת על צווארה, ומנגד הוא אינו מחייב המעסיקה שלא לפטר העובדת בתקופה זו. לאור החלטתו שהמדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד שדינו להתבטל, דחה ביה"ד את תביעת המעסיקה בעניין זה. (ניתן 13.11.11)




ביה"ד האזורי לעבודה: עובד שפוטר בשל פעילות לחשיפת שחיתות בגוף ציבורי זכאי להגנת החוק ויש להחזירו לעבודה (תע"א 4548/03)

ביה"ד האזורי לעבודה קיבל תביעתו של עובד אשר פוטר מעבודתו בחברת רכבת ישראל בשל פעילותו לחשיפת שחיתויות בחברה. נקבע כי התלונות הרבות שהגיש התובע ביחס להתנהלות החברה ועובדיה הוגשו בתום לב. בנוסף, תלונות אלו עסקו בעניינים של מינהל תקין ופגיעה בטוהר המידות, שלהם חשיבות רבה בחברה המהווה גוף ציבורי. נקבע כי חוק הגנה על עובדים מעניק הגנה לעובדים במגזר הציבורי הפועלים לחשוף מעשים בלתי תקינים, היות וקיימת חובה משפטית לשמירה על טוהר המידות של משרתי הציבור. לאור כך חוק הגנת עובדים חל על התובע, אשר זכאי להגנה מכוחו. נספק כי הסעד הראוי הוא השבת התובע לעבודה. (ניתן 26.09.11)




ביה"ד הארצי לעבודה: התפטרות הרופאים המתמחים בטלה לאור היותה צעד קולקטיבי במסגרת מאבק לשיפור תנאי עבודה (סק"כ 722-09-11)

ביה"ד הארצי לעבודה קיבל עתירת מדינת ישראל כנגד התפטרותם של הרופאים המתמחים, בניגוד להסכם הקיבוצי שנחתם בעניין. ביה"ד ציין אמנם כי אין מונעים מאדם להתפטר ולסיים את יחסי העבודה בינו לבין מעסיקו, וכי זכות זו הינה זכות יסוד חברתית ובסיסית הנגזרת מהזכות החוקתית לאוטונומיה אישית של העובד. ברם, ביה"ד קבע כי בנסיבות העניין אין המדובר במכתבי התפטרות אותנטיים המעידים על כוונה ברורה וחד משמעית להפסיק את קשרי העבודה בין המתמחים לבתי החולים, אלא שהמדובר בצעד ארגוני של הגשת מכתבי התפטרות כאקט קולקטיבי במסגרת מאבקם הארגוני לשיפור תנאי העבודה. בנסיבות אלו נקבע שמכתבי ההתפטרות מנוגדים להוראות הדין. לאור האמור קיבל ביה"ד את העתירה תוך שהוא קובע כי יחסי העובד-מעביד בין המתמחים לבתי החולים בהם הם מועסקים ממשיכים להתקיים (ניתן 04.09.11)




ביה"ד האזורי לעבודה: הוראת שיפוי בחוזה העסקה שאינו מאפשר פרנסה בכבוד איננה סבירה (תע"א 1379-08)

התובעת, חברת תעופה, תבעה טייס שהועסק אצלה במשרה חלקית ונשלח מטעמה להכשרה מקצועית, לשפותה על הוצאות הכשרתו בהתאם לסעיף השיפוי בחוזה העסקה. ביה"ד האזורי לעבודה בת"א ציין שע"פ הפסיקה, מעסיק רשאי להתנות השתתפות עובד בקורס או בהכשרה מקצועית בכך שהעובד ישיב למעסיק את עלות הקורס, ואולם זאת בכפוף למבחנים של סבירות ומידתיות. במקרה דנן קבע ביה"ד כי הוראת שיפוי המשתרעת על פני תקופה ארוכה שאין בצידה חובה נגדית להעסקה בהיקף סביר המאפשר פרנסה בכבוד אינה מצויה במתחם הסבירות, וזאת במיוחד כאשר חברת התעופה הגבילה את חופש העיסוק של הנתבע, ומנעה ממנו לעבוד במקביל במקומות אחרים. בנוסף נקבע שהתובעת לא הצביעה על מקור חוקי או הסכמי שעל פיו יש לזכותה בסכום הנתבע. לאור האמור התביעה נדחתה. (ניתן 22.08.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה הוציא צו זמני להשבה לעבודה של עובדת שפוטרה בניגוד להוראות הדין (צ"ו 51314-06-11)

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קיבל בקשתה של עובדת שפוטרה מעבודתה, להשבתה לעבודה באופן זמני, עד להכרעה בתיק העיקרי. במסגרת החלטתו קבע ביה"ד כי עצם הזמנתה של העובדת לשימוע בזמן שהותה בחופשת מחלה הייתה פסולה ובניגוד לחוק דמי מחלה, האוסר על מעביד לפטר עובד בזמן מחלה. לאור האמור, ולאור כך שביה"ד השתכנע כי פיטורי העובדת נעשו ממניעים פסולים מאחר שהעובדת העזה להלין על הקיצוץ בשכרה, קבע ביה"ד כי פיטורי העובדת בטלים. על כן, ולאור כך שהעובדת הינה אישה קשת יום, מפרנסת יחידה ומשתכרת שכר מינימום, ולאור כך שלא הוכיח כי יגרם נזק בהמשך העסקתה, קיבל ביה"ד את בקשת העובדת להשבתה באופן זמני לעבודה. (ניתן 27.08.11)




ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויים בסך 49,000 ₪ לזכות עובדת שפוטרה בזמן ששהתה בחופשת מחלה (תע"א 4844-09)

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קיבל תביעה לפיצויים של עובדת אשר פוטרה מעבודתה לאחר שבע שנות עבודה בזמן ששהתה בחופשת מחלה. ביה"ד בראשות השופט ספיבק פסק שהליך הפיטורין נעשה שלא כדין וזאת מהטעם שלא קיום לתובעת הליך שימוע. בעניין זה ציין ביה"ד שהכנת מכתב פיטורין מראש, כפי שנעשה ע"י הנתבעת, מהווה ראיה חזקה לחוסר נכונות לשמוע את העובדת ולתת משקל לדבריה טרם קבלת ההחלטה. עוד צוין שמתוך חובת ההגינות ותום הלב, על מעבידים להימנע ככל האפשר מקיום שימוע לקראת פיטורין בעת שהעובד שוהה בחופשת מחלה. ביה"ד דחה טענת הנתבעת שהפיטורים נגרמו בשל קיצוצים וקבע שהיא הפרה באופן בוטה את חובת ההתנהגות בתום הלב כלפי התובעת. לאור עוצמת הפגיעה בתובעת, ומתוך שיקולי ענישה והרתעה נפסקו לתובעת פיצויים בגין פיטורין שלא כדין בסך 49,000 ₪. (ניתן 21.08.11)




ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויים בסך 50 אלף ₪ לזכות עובדת שנאסר עליה לשבת במקום עבודתה (תע"א 1438-09)

ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים קיבל תביעת עובדת לשעבר בחנות בגדים לפיצויים ע"פ חוק הזכות לעבודה בישיבה. ע"פ המפורט בפסק הדין, בחנות לא היו כסאות לכלל העובדות ואף לא כסא מותאם לעבודה בקופה אלא רק לסידור סחורה. בנוסף, מנהלי החנות היו מתקשרים לעובדות ומעירים להן כשהן נראו במצלמות האבטחה כנחות. מתוך העדויות נקבע שהנתבעת הפרה את הוראות סעיף 2 לחוק הקובע שמעביד יעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב ולא ימנע ממנו ישיבה, אלא אם הוכיח שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר זאת. ביה"ד ציין שחובת הנאמנות מחייבת מעביד לדאוג לרווחת עובדיו וכי העובד אינו מכונה ויש להתחשב בצרכיו. עוד צוין שהאיסור על הישיבה בעבודה וההערות שניתנו בעניין היו לא הוגנים, לא אנושיים ויצרו אווירה קשה המצדיקה חיוב הנתבעת בפיצוי בסכום של 50 אלף ₪. (ניתן 16.08.11)




ביה"ד האזורי לעבודה דחה תביעה לפיצויים שונים של עובדת שפוטרה תוך שבוע ימים (ס"ע 37268-09-10)

ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים דחה תביעה של עובדת שפוטרה כשבוע לאחר תחילת עבודתה, לפיצויים שונים כגון פיצויים בגין התקופה בה הייתה מובטלת לאחר הפיטורין ובגין עוגמת הנפש שנגרמה לה. ביהמ"ש השתכנע כי פיטוריה של התובעת נבעו משיקולים לגיטימיים ושהמעבידה לא התחייבה בפניה לתקופת העסקה מינימאלית. לאור האמור ביה"ד דחה את התביעה ברובה המוחלט, תוך שהוא מציין כי התקשרות רצונית עם מעסיק מסוים תוך וויתור על הצעות עבודה אחרות, הינה ממין הסיכונים הרגילים שעל כל עובד להתמודד עמם בחפשו עבודה. צוין שבנסיבות שכאלו אין לחייב את המעסיק, אשר ניהל את המשא ומתן להתקשרות בתום לב ובכוונה אמיתית לכונן יחסי עבודה ארוכי טווח, בפיצוי כספי ולגלגל את עלויות כשלון ההתקשרות לפתחו. (ניתן 23.08.11)




בית הדין האזורי לעבודה הורה להשיב לעבודתה עובדת שפוטרה בשל מחלת הסרטן עד לבירור תביעתה (ס"ע 15697-02-11)

המבקשת, העובדת בתפקיד ניהולי אצל המשיבה, אובחנה במהלך עבודתה כחולה במחלת הסרטן שבעקבותיו נאלצה להעדר כמה שבועות לצורך הטיפול במחלה. המשיבה החליטה על העברתה לתפקיד אחר וכשזו סירבה, הוחלט לפטרה תוך העלאת טענות רבות על חוסר שביעות רצון המשיבה מהתנהלותה. לטענת המבקשת הטעם העיקרי לטענות נגדה ולפיטוריה הוא במחלת הסרטן בה לקתה. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי חוק זכויות לאנשים עם מוגבלויות מחייב את המעביד לבצע התאמות המאפשרות לאדם הלוקה במוגבלות זמנית להמשיך בתפקודו. נקבע, כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהחלטת המשיבה להעביר את התובעת מתפקידה ולאחר מכן לפטרה מנוגדת לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות וכי על המשיבה להשיב את המבקשת לתפקידה עד לסיום בירור תביעתה. (ניתן: 27.06.11)




בית הדין לעבודה: לא ניתן להצדיק אי מתן הודעת פיטורין לעובד על כך שבמגזר הבדואי לא נהוג לערוך הסכמים (4351-10-10)

התובע הגיש תביעה כנגד מעסיקיו לתשלום שכר עבודה ופיצויי הלנת שכר בגין תקופת עבודתו כמפעיל טרקטור בחברה. בין התובע למעסיקיו נתגלו חילוקי דיעות בדבר משך העסקתו וגובה הסכום שישולם לו. לטענת המעסיקים, במגזר הבדואי, אליו משתייך התובע, לא נהוג לערוך הסכמים, ומסיבה זו גם לא ניתנה לעובד הודעה כנדרש בחוק. בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי חוק הודעה לעובד מטיל חובה על כל מעסיק למסור לעובדו את תנאי עבודתו. נפסק כי דין טענת המעסיקים להידחות שכן החוק חל על כולם ומעביד אינו רשאי לעשות דין לעצמו על ידי הוצאת עובדו המשתייך לקבוצת מיעוטים מתחולת החוק, דבר שהינו פסול מעיקרו.(ניתן 12.5.2011)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין האיזורי לעבודה : בתי דין רבניים אינם מוסמכים לפסוק בנושאים הנוגעים ליחסי עובד מעביד (ס"ע 35674-10-10)

המשיבה, עובדת מן המניין, הועסקה בשכר חודשי אצל המבקשת, מוסדות צדקה וחסד, עת פוטרה. לאחר פיטוריה הגישה המשיבה תביעה בבית הדין לעבודה, ואילו המבקשת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף בנימוק שהצדדים חתמו בהסכמה על שטר בוררות המסמיך את בית הדין הרבני האיזורי לדון ולפסוק בסכסוך העבודה ביניהם. לטענת המשיבה, חתימתה על שטר הבוררות נכפתה עליה כתנאי להעסקתה בשירותי המבקשת. בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת בחן את המסגרת הנורמטיבית להקניית סמכות לבית הדין הרבני לפסוק ביחסים שבין עובד למעביד, ופסק כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בתביעה בנושאים הקשורה בענייני עבודה בין הצדדים, שכן זהו עניין שעל פי טיבו אינו בתחום סמכותו, ואין הסכמת הצדדים מועילה להקנות לו סמכות כזו. (ניתן 22.2.2011)




בית הדין הארצי לעבודה: הסתדרות העובדים רשאית להגיש הליך נגד בתי עסק שהפרו את "חוק הזכות לעבודה בישיבה" במסלול של סכסוך קיבוצי (עסק 17/08)

חוק הזכות לעבודה בישיבה חוקק בשנת 2007 ותכליתו להגן על זכותם של עובדים בישראל לישיבה במהלך העבודה. בעקבות סקר הפרות שנערך בבתי עסק שונים ולאור הממצאים העגומים, הוגשה ע"י הסתדרות העובדים בקשה לנהל את ההליך במסלול של סכסוך קיבוצי, לטובת זכויותיהם הסוציאליות של העובדים ומיצוי הדין באופן יעיל ומזורז. בית הדין הארצי לעבודה הפך את החלטת בית הדין האזורי ופסק כי מדובר בהליך קיבוצי שבליבו אינטרס קבוצתי של שמירה על כבוד האדם העובד. הוחלט כי הסתדרות העובדים, בהיותה ארגון העובדים היציג בענפים שנסקרו, רשאית היא להגיש הליך נגד בתי העסק המפרים וכי ראוי ונכון היה להגיש הליכים אלה כבקשת צד בסכסוך קיבוצי. (ניתן 9.2.2011)




ביה"ד האזורי לעבודה ביטל החלטת עיריית ת"א לניוד עובד מתפקידו (ס"ע 13138-08-10)

ביה"ד האזורי לעבודה קיבל עתירת כבאי, עובד עיריית ת"א, לביטול החלטת העירייה להעבירו לתפקיד מוקדן במוקד העירוני. ביה"ד קבע שהעירייה, שהחלטתה להעברת העותר מתפקידו נבעה מפציעתו ואי יכולתו להמשיך בתפקידו, לא עשתה מאמץ סביר, בתום-לב להשאירו ביחידת הכבאות (גם אם בתפקיד אחר), על מנת למנוע פגיעה קשה בשכרו. עוד צוין כי הצעות המשרה שהוצעו לעותר לא תאמו את כישוריו של העותר, יכולותיו, מעמדו והוותק שלו. ביה"ד קיבל טענת העירייה שניוד עובד ממקום למקום ומתפקיד לתפקיד הינו חלק מהפררוגטיבה הניהולית של המעסיק. יחד עם זאת הודגש כי לצד אינטרס המעסיק קיים אינטרס העובד שעל העירייה להתחשב בו, ולמצוא פתרון המאזן בין שני אינטרסים אלו, דבר שלא נעשה בפועל. לאור האמור בוטלה החלטת העירייה. (ניתן 25.01.11)




ביה"ד הארצי לעבודה התיר ניהול תובענה ייצוגית לקבלת החזר על הוצאות שימוש ברכב פרטי (ע"ע 633/08)

ביה"ד הארצי לעבודה קיבל באופן חלקי ערעור על החלטת ביה"ד האזורי, והתיר לעובד, מחלק עיתונים, לנהל תביעה לקבלת החזר על הוצאות השימוש ברכבו הפרטי במסגרת של תובענה ייצוגית. ביה"ד קבע שמדובר בסוגיה מהותית ובעלת חשיבות הנוגעת לזכויות מכוח חקיקת המגן של עובדים מוחלשים. עוד צוין שהתובענה מתאימה לבירור כתובענה ייצוגית גם מבחינת האינטרס הציבורי ביצירת הרתעה מפני הפרת חקיקת המגן. ביה"ד דחה טענת המעסיקה שקיימת שונות בין העובדים בקבוצת העובדים הרלוונטית תוך שציין שהתובענה תוגדר ביחס לקבוצת העובדים שעשו שימוש ברכבם הפרטי, במהלך ולצרכי עבודה. מנגד, בעניין התביעה להשלמת שכר המינימום נקבע שאין לנהלה כתובענה ייצוגית מכיוון שהעניין כרוך במספר רכיבים המשתנים מעובד לעובד, ולא ניתן לקבוע כללים בעניין לכלל קבוצת מחלקי העיתונים. (ניתן 11.01.11)




ביה"ד הארצי לעבודה אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד חברת אבטחה (ע"ע 629-07)

ביה"ד הארצי לעבודה קיבל ערעור על החלטת ביה"ד האזורי ואישר הגשת תובענה ייצוגית נגד חברת אבטחה. בקשת המערער להגשת תובענה ייצוגית כנגד חברת האבטחה בה הוא מועסק נבעה מכך שהחברה לא מפרישה עבור עובדיה כספים לקרן פנסיה ולפיצויים. בנוסף ביקש המערער את גילום המס שהוא עשוי לשאת אם ייפסק לו סכום ההפקדה. ביה"ד האזורי דחה את הבקשה, בין היתר, מהטעם שהעילה אינה מעלה סוגיות חדשות/עקרוניות ובשל היות מקום העבודה מקום מאורגן. בערעור נקבע שהתביעה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט, המשותפות לכלל חברי הקבוצה ושתובענה ייצוגית הינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. הודגש שהכלל המונע הגשת תובענה ייצוגית במקום עבודה מאורגן אינו כלל ברזל ולביה"ד שיקול הדעת אם לאשר תובענה שכזו, בעיקר בתביעת זכויות מכוח חקיקת מגן. (ניתן 03.01.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה: החלטת נמל אשדוד לאסור על עובד לעסוק בעיסוק נוסף נבעה משיקולים זרים (ס"ע 3118-12-10)

התובע, עובד נמל אשדוד שבמקביל לעבודתו שימש גם כעוזר שופט בליגת העל בכדורגל וכמאמן כושר, פנה לביה"ד האזורי לעבודה כנגד החלטת הנמל לבטל את ההיתר שניתן לו לעסוק בעיסוק נוסף. לטענת התובע, ההחלטה על ביטול ההיתר נבעה משיקולים זרים ומסכסוך אישי בינו לבין עובד בכיר בנמל. מנגד נטען שהסכסוך בין העובדים נבע כתוצאה מעבודתו הנוספת של התובע, שפגעה בעבודתו בנמל. ביה"ד קבע שלעובד אין זכות קנויה לעסוק בעיסוק נוסף ושמתן ההיתר נתון לשיקול-דעת המעביד, שצריך שיופעל בסבירות ומידתיות, ובמיוחד כשמדובר במעביד הכפוף לכללי המשפט המינהלי. במקרה דנן קיבל ביה"ד את טענת התובע שבבסיס ההחלטה עמדו שיקולים זרים ושהמניע העיקרי לקבלתה היה מאבק אישי בין העובדים. לאור האמור נפסק שההחלטה אינה סבירה באופן קיצוני ואינה מידתית, ומשכך יש לבטלה. (ניתן 19.12.10)




ביה"ד הארצי לעבודה הורה על החזרתה לעבודה של מורה שפוטרה שלא כדין (ע"ע 506-09 )

ביה"ד הארצי לעבודה קיבל ערעור של מורה שפוטרה שלא כדין מעבודתה, והורה על החזרתה לעבודה במשרה מלאה במוסד החינוך ממנו פוטרה. נקבע שלאור כך שמוסד החינוך כפוף לכללי המשפט המנהלי, ונוכח הצטברות פגמים מהותיים ובוטים שנפלו בהתנהלות המשיבה, בעלת מוסד החינוך, פיטורי המערערת נעשו שלא כדין. לאור שיקולים שונים שביניהם האופי הציבורי של המשיבה ומוסד החינוך, עמדת המערערת הרואה בעבודתה שליחות שאינה ברת פיצוי כספי, וגם שהזכות לעבוד הינה זכות טבעית שפגיעה בה מהווה גם מעין פגיעה בכבוד, הורה ביה"ד על החזרת המערערת לעבודה. (ניתן 24.10.10)




ביה"ד האזורי לעבודה הכיר בפגיעה מתמשכת בעבודה כאירוע תאונתי (ב"ל 4638-09)

התובע, עובד בנק במשך 15 שנה, סבל מלחץ ודיכאון כתוצאה מעומס בעבודתו לאחר שקודם בתפקידו. העובד אובחן כסובל מחרדה ולאחר שהמשיך לחוש תחושות מתח וחרדה גם לאחר שהחליף תפקיד, נאלץ לסיים את עבודתו בבנק. בית הדין האזורי לעבודה בת"א קבע בהחלטתו שגם אם יש קושי להצביע במדויק על המקום והזמן בהם נגרמה הפגיעה, הרי שגם פגיעה ממושכת יכולה להיחשב כאירוע תאונתי בעבודה. במקרה דנן קבע בית הדין כי עלה בידי התובע להוכיח שאכן אירע לו אירוע תאונתי בעבודה, ועל כן, להמשך בירור התביעה יש למנות מומחה רפואי לשם בחינת הקשר הסיבתי - רפואי בין האירוע ועבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי. (ניתן 17.09.10).




בית הדין הארצי לעבודה: מעסיק בפועל של עובדי קבלן רשאי להפסיק התקשרותו איתם בסמוך לסיום תשעת חודשי עבודתם בשירותו (עע 472/09)

המערערים הועסקו כעובדי קבלן ברשות השידור באמצעות חברת או.אר.אס. בסמוך לתום תשעת חודשי עבודתם ברשות השידור, הודיעה להם החברה כי עבודתם ברשות השידור תופסק ואף הציעה להם מקומות עבודה חלופיים, אך משלא נענו להצעותיה, פוטרו מעבודתם בחברה. בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי לא נפל פגם בהחלטה להפסיק את העסקתם, ועל כך נסב הערעור. לטענת המערערים, סעיף 12א לחוק העסקת עובדי קבלן אינו מאפשר לפטר עובדי קבלן בסמוך לחלוף תשעה חודשים להעסקתם אך ורק על מנת להימנע מתחולת החוק. בית הדין הארצי דחה את הערעור בקבעו, כי על פי החוק למעסיק בפועל קיימת הפררוגטיבה לסיים את ההעסקה טרם חלוף תקופת תשעת החודשים, על מנת למנוע תחולת החוק וכי הסדר זה הינו חוקתי, שכן נועד לקדם תכלית סוציאלית ראויה והינו עומד בדרישת המידתיות. (ניתן 12.9.10)




בית המשפט המנהלי: קופת חולים אינה יכולה למנוע השתתפות חברות כח אדם במכרז על מנת להתחמק מחובותיה לעובדי קבלן (עת"מ 40679-05-10)

העותרת, חברת כוח-האדם והסיעוד "תגבור" עתרה נגד קופת חולים כללית, שפרסמה פנייה לקבל הצעות עבור שירותי סיעוד למאושפזים ובה נקבע תנאי סף לפיו המציע מתחייב שאיננו ספק כוח אדם. בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע פסל את דרישת הסף של קופת החולים בקבעו, כי הדרישה נועדה לאפשר לקופת החולים להתחמק מדרישות חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, המחייב מעסיק בפועל לקלוט עובד קבלן אם הועסק אצלו תקופה העולה על תשעה חודשים. נקבע, כי קופת חולים כללית, שעקרונות דיני המכרזים הציבוריים והמשפט המינהלי חלים עליה, אינה רשאית להתנער מחקיקת המגן שבחוק העסקת העובדים, וכי ההגנה על זכויות העובדים היא חלק בלתי נפרד מעקרונות דיני המכרזים הציבוריים. (ניתן 25.8.10)




בית הדין הארצי לעבודה: גם עובד שאינו קורבן הטרדה מינית יכול לטעון להתנכלות (ע"ע 384/09)

מנהלת מטבח שהוזמנה להעיד בהליך משמעתי שהתנהל נגד יו"ר ועד העובדים בגין מעשי הטרדה מינית שביצע כלפי סגניתה, טענה, כי היו"ר ניסה לפגוע בה בעקבות עדותה. היא הגישה תביעה לביה"ד האזורי לעבודה כנגדו בגין מעשי התנכלות, וכן נגד המעסיקה שלטענתה לא פעלה במהירות לטיפול בתלונתה. בערעור כנגד קבלת תביעותיה קבע ביה"ד הארצי כי הגדרת התנכלות לעובד הקבועה בחוק למניעת הטרדה מינית היא רחבה וכוללת "פגיעה מכל סוג שהוא" שמקורה בהטרדה מינית, ולפיכך, גם עובד שאינו קורבן ההטרדה, יכול לטעון להתנכלות. פרשנות אחרת תגרום לעובדים אחרים לחשוש מלהעיד לטובת המתלונן/ת. בית הדין קיבל את ערעור המעסיקה וקבע, כי העובדה שהבירור לקח זמן נבעה מרצונה לנהוג במשנה זהירות כלפי יו"ר הועד על מנת שלא לגרום לעובדים לחשוב כי המעסיקה מנסה להתנכל לנציגם. (ניתן 29.8.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ: הכנסותיו של מלצר מתשרים יחשבו כהכנסה לצורך חישוב קצבת התלויים לפי חוק הביטוח הלאומי (בג"ץ 2105/06)

העותרת היא אלמנתו של אדם שעבד כמלצר במסעדה וטבע בעת שניסה להציל טובעים אחרים. העותרת הגישה תביעה לקבלת קצבת תלויים למוסד לביטוח לאומי, אשר חישב את הקצבה על פי שלושת תלושי השכר האחרונים של המנוח, וסרב להתחשב בתשרים אותם קיבל. העותרת פנתה לבית הדין האזורי לעבודה שקיבל את תביעתה, אך בית הדין הארצי קיבל את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי. מכאן העתירה, שנסבה סביב השאלה האם יש להתחשב בהכנסתו של המנוח מתשרים שהוא קיבל מן הלקוחות לצורך קצבת התלויים? בג"ץ קיבל את העתירה בקבעו, כי ניתן לסווג את הסכומים שקיבל המנוח כתשר כ"הכנסה מעבודה" לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, אף על פי שאינם מגיעים ישירות מן המעביד, ולכן יש לחשבם כהכנסה לצורך חישוב קצבת התלויים. (ניתן 26/07/10).




בית המשפט העליון פסל מכרז של עיריית אשקלון בשל פגיעתו בזכויות העובדים (עע"ם 9241/09)

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול מכרז לקבלת שירותי ניקיון של עיריית אשקלון, למרות שהוא מציב כתנאי סף עלות מינימלית השווה בדיוק לסכום שעת עבודה בשכר מינימום, ואינו לוקח בחשבון עלויות נוספות ורווח לזוכה. לטענת המערערת עלות מינימלית זו תביא לפגיעה בזכויות העובדים שכן תחייב גריעה מזכויותיהם על מנת להותיר לזוכה כסף לכיסוי הוצאות תפעוליות ולהפקת רווח. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע, כי מכיוון שעלות המינימום שנקבעה לא הביאה בחשבון את מרכיבי העלות הנוספים, הזמינה העירייה הלכה למעשה את המציעים להגיש הצעות פסולות. לפיכך נקבע, כי הן המכרז עצמו והן ההצעה הזוכה, שהיתה בגובה העלות המינימלית, פסולים. (ניתן 8.7.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין לעבודה פסק 100,000 ש"ח פיצוי לפקיד קבלה שמעסיקו לא אפשר לו לשבת במהלך העבודה (תע"א 9515-07)

התובע עבד כפקיד קבלה במכון כושר. לטענתו בתקופה בת כשלושה חודשים בה עבד, לא הוצב כסא בעמדת הקבלה בה עבד ולא ניתנה לו האפשרות לשבת במהלך העבודה, וזאת בניגוד לחוק הזכות לעבודה בישיבה. לטענת מכון הכושר אורך הדלפק הינו 6 מטר, ועל מנת שהפקיד יבצע את עבודתו כראוי עליו להתנייד לאורכו, ולכן אין אפשרות לבצע את העבודה בישיבה. בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי החוק קובע חזקה לפיה על המעביד לאפשר לעובד לשבת במהלך העבודה. על מנת לסתור את החזקה על המעביד להוכיח על פי מבחן אובייקטיבי, שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה, אך במקרה דנן המעביד לא הצליח להוכיח כי אכן היה צורך אובייקטיבי למנוע מהעובד לשבת שכן עבודתו אינה מחייבת תנועה מתמדת ממקום למקום. לפיכך נקבע כי המעביד הפר את הוראות החוק ועליו לשלם לתובע פיצוי בסך 100,000 ש"ח בגין הפרתו. (ניתן 16.6.10)




בג"צ הכפיל את הפיצויים לעובדי רשות הדואר שפוטרו ממניעים פוליטיים (בג"צ 4284/08)

בג"צ קיבל חלקית את עתירתם של שלושה עובדים בכירים שפוטרו מרשות הדואר על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שקבע, כי יינתנו לעותרים פיצויים כספיים בלבד וכי לא תיאכף בעין השבתם לעבודה אצל המשיבה. בית המשפט קבע, כי אילולא מספר השנים המועט יחסית שנותר לעותרים עד גיל הפרישה, לא היה מהסס מלקבוע אכיפה במקרה דנן נוכח בוטות צעדי הפיטורין, וכיוון שמדובר בפיטורין פוליטיים. נדחתה טענת המשיבה, שממילא נסתיימו חוזי ההעסקה האישיים של העותרים מכיוון שאין חולק, כי פיטוריהם לא היו ענייניים ומאחוריהם עמד אינטרס פוליטי. נקבע כי יש להגדיל את הפיצוי לעותרים ולהעמידו על 12 חודשי שכר וכן פיצוי בגין עגמת נפש בגובה 60,000 ש"ח לכל עותר.(ניתן 26.4.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי זיכה את מבקר עיריית טבריה מעבירות משמעת בשל התנהלות פגומה של ראש העיר כלפיו (עמר"מ 13028-04-09)

מבקר עיריית טבריה מערער על החלטת בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות להרשיעו בעבירות משמעת ולהרחיקו מתפקידו. בית המשפט המחוזי דוחה את טענת המשיבה בדבר דיווח שקרי של המערער ופוסק כי מדובר בזוטי דברים. נפסק כי לאור העובדה שהמבקר אינו נהנה מעצמאות מוסדית משום היותו עובד של הגוף אותו הוא מבקר ולאור הפגמים שנפלו בהתנהלות המשיבה וראש העיר בראשה, שרדפו את המבקר במטרה לטרפד את עבודתו, יש לשחרר את המערער מכול אחריות פלילית ולהחזירו לעבודתו לאלתר. (ניתן ביום 11/03/2010)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין לעבודה שלל בחלקם פיצויי פיטורין מעובד שפוטר לאחר שעלב בלקוחה ממוצא אתיופי (דמ 3501/08)

התובע עבד בחנות לממכר מוצרי חשמל אשר בבעלות הנתבע. בעקבות תקרית במהלך העבודה בה סירב העובד לסייע ללקוחה ואף עלב בה בשל מוצאה האתיופי הכריז התובע כי הוא מתפטר מעבודתו, אך, לאחר יומיים התחרט, התנצל בפני הנתבע וביקש לחזור אל עבודתו. הנתבע סירב לקבלו חזרה בטענה שנמצא לו מחליף. לטענת התובע סירוב הנתבע לקבלו חזרה לעבודה מהווה פיטורין ומחייבו בתשלום פיצויי פיטורין. נקבע, כי על פי ההלכה אין לתפוס עובד במילותיו כשהודיע על התפטרותו בעת "עידנא דריתחא" וסירובו של הנתבע לקבל את התובע חזרה לעבודה מהווה פיטורין. עם זאת, נקבע, כי התנהגות התובע במהלך התקרית מהווה הפרת משמעת חמורה שבגינה, ולאחר בחינת הנסיבות המקרה החליט בית הדין להפחית את פיצויי הפיטורין המגיעים לתובע ב 30%. (ניתן 8/03/10)




בית הדין הארצי לעבודה: הגדרת היקף משרה מלאה תעשה על פי הנהוג במקום העבודה (עע 664/08)

תביעתו של המערער לפיה הוא זכאי לקבל הפרשי שכר מינימום שכן עבד במשרה מלאה, נדחתה בבית הדין האזורי לעבודה, שקבע, כי לצורך חישוב שכר המינימום משרה מלאה היא משרה בת 186 שעות בחודש, ואילו העובד עבד רק 41 שעות בשבוע. בית הדין הארצי לעבוד קיבל את הערעור בקבעו, כי לפי חוק שכר מינימום עובד זכאי לשכר המינימום החודשי אם הוא "מועסק במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו", וכי מספר השעות במשרה חודשית משתנה ממקום עבודה אחד למשנהו. נקבע כי חישוב שכר המינימום על פי 186 שעות חודשיות חל רק על חישוב שכר המינימום המגיע לעובדים לפי שעה, ואילו העובדים במשרה חודשית זכאים למלוא שכר המינימום אם עבדו את מלוא המשרה החודשית הנהוגה במקום עבודתם, כפי שעשה המערער. (ניתן ביום 21.2.2010)




בית הדין הארצי לעבודה: הפרשי שכר המגיעים לעובד יחושבו לפי שכרו הכולל ולא לפי שכר המינימום (עע 623/06)

בית הדין הארצי קיבל ערעורו של עובד זר שעבד כטבח במלון באילת על הפרשי השכר המגיעים לו עבור שעות נוספות, משמרות לילה ומשמרות שבת וחג. נפסק, כי שכר הבסיס לצורך חישוב הפרשי השכר יהיה השכר הכולל אותו קיבל העובד ולא שכר המינימום כדרישת המלון. זאת לאור האמור בסעיף 5 לחוק הגנת השכר האוסר על מעביד לשלם לעובד שכר כולל כדרך להימנע מתשלום עבור שעות נוספות ומשמרות שבת וחג, וקובע, כי אם שולם שכר כולל באופן זה, יראו בו שכר רגיל בלבד. כן נקבע כי חישוב שכרו של העובד לשעה יעשה על בסיס חודש עבודה של 176 שעות, שכן זהו החישוב המיטיב עמו. (ניתן 11.2.10)




בית הדין הארצי לעבודה סירב לאשר תובענה ייצוגית של עובד חברת שמירה נגד החברה (עע 425/09)

המערער עבד כשומר בחברת שמירה והגיש נגדה תביעה בעילות מגוונות. המערער ביקש מבית הדין קמא אישור לנהל חלק מהעילות כתובענה ייצוגית אך בקשתו נדחתה. בית הדין הארצי דחה את הערעור בקבעו כי אין לאשר תובענה ייצוגית בתביעה בסכומים ניכרים (עשרות אלפי שקלים לעובד) שכן אלה סכומים המצדיקים הגשת תובענות נפרדות. כמו כן נקבע, כי אופיין של העילות, הכוללות עילות כגון אי תשלום לקרן פנסיה ואי קבלת כספי פיצויים אינו מתאים לבירור כתובענה ייצוגית שכן אלה עילות המחייבות בירור עובדתי נפרד ביחס לכל עובד ועובד. בית הדין קיבל את ערעור החברה כנגד ההוצאות הנמוכות שנפסקו כנגד המערער וקבע כי כיוון שאין יסוד לבקשה לאישור תובענה ייצוגית יש לחייב את המערער בהוצאות בסך 10,000 ש"ח. (ניתן 3.2.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין האזורי לעבודה אסר על חברת אסם לפטר עובד בשל תביעתו נגדה (תל"א 2612/09)

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע הוציא צו מניעה האוסר על חברת אסם לקיים שימוע ולפטר סוכן מכירות שלה באזור אילת, משהגיע למסקנה כי זה פוטר רק משום שהגיש תביעה נגדה. זאת אף כי ככלל פיטורין שלא כדין אינם מזכים באכיפה אלא בפיצויים בלבד. בית הדין ציין, כי התנעת הליך פיטורים בשל מימוש זכות היסוד של העובד לפנות לערכאות ולעמוד על זכויות המוקנות לו בדין, היא פגיעה בזכות יסוד זו, שיש בה כדי להוות מחסום של ממש המרתיע עובדים מלעמוד על זכויותיהם. בנוסף, מאחר שחוק הגנת השכר אוסר לפטר עובד בשל תביעה שהגיש בתום-לב לתשלום שכר מולן, נקבע כי נדרשת התערבותו של בית הדין לביטול הליך הפיטורין. (ניתן 26.1.10)




בית הדין האזורי לעבודה חייב את עיריית באר שבע לשלם לעובדי קבלן את זכויותיהם הסוציאליות שכן לא הבטיחה כי הקבלן עימו התקשרה יעשה כן (עב 2883/07)

חברה קבלנית זכתה במכרז לעבודות נקיון עבור עיריית באר שבע והעסיקה את התובע בעבודות נקיון. העובד פנה בתביעה כנגד החברה הקבלנית והעיריה בדרישה לתשלום זכויותיו בהתאם לצו ההרחבה על עובדי נקיון. בית הדין קבע שעל העובד יחולו תנאי ההרחבה שכן על פי תנאי המכרז החברה הקבלנית אמורה היתה להיות מי שעיקר עיסוקה הוא בנקיון וצו ההרחבה על עובדי נקיון אמור היה לחול על עובדיה. נקבע שגם אם לא היו יחסי העסקה בין העיריה (מזמינת השירות) לבין העובד, חלה על העיריה החובה לפקח על אכיפת זכויות העובדים בידי החברה הקבלנית. העיריה כשלה בבחירת החברה הזוכה ולא בדקה באם היא עומדת בתנאי ההצעה ומשלמת כדין לעובדיה. בין אם העירייה כמזמינת העבודה התעלמה מתנאים הקשורים להבטחת זכויות העובדים בשל רשלנות או בשל עצימת עיניים, היא תהיה חייבת בתשלום הזכויות, ללא קשר להיותה או אי היותה מעסיקה במשותף. (ניתן 5/12/2010).




בית הדין הארצי לעבודה ביטל סעיף בהסכם קיבוצי לפרישה מוקדמת המקנה לגמלאי זכויות עודפות על הקבוע בתקנון קרן הפנסיה (עע 477/07)

המערערת, קרן הפנסיה של מבטחים, ערערה על פסק דינו של בית הדין האזורי, בו התקבלה תביעתו של גמלאי חברת דשנים בעניין אופן חישוב שכרו לצורך תשלומי הפנסיה, ונקבע, כי יש לחשב את השכר לפי הסכם הפרישה המוקדמת ולא לפי תקנון הקרן. בית הדין הארצי קבע, כי הסכם הפרישה המוקדמת, שהוא הסכם קיבוצי מיוחד, הינו "הסכם לבר-תקנוני", שאינו חל על כלל העמיתים ומקנה לגמלאי זכויות עודפות על הקבועות בתקנון. נקבע, כי כאשר קרן הפנסיה משלמת לעמית עבור סכומים עליהם לא הפריש תגמולים, נפגע עקרון השוויון, שכן הדבר בא על חשבונם של עמיתים אחרים בקרן, ולכן דין הוראות ההסכם הקיבוצי המקנות לעמית זכווית עודפות, להתבטל.(ניתן ביום 12.12.2010)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין לעבודה פסק פיצויים מוגדלים בגין פיטורין בחוסר בתום לב וללא שימוע מוקדם (עב 7989/07)

התובעת עבדה במשך שנה אצל הנתבעת וזכתה לשבחים ולהעלאות משכורת. יום אחד היא פוטרה על אתר ללא הסבר וללא מתן זכות שימוע, ומכאן תביעתה. בית הדין פסק, כי הנתבעת פיטרה את התובעת במפתיע ובחוסר תום לב, משיקולים בלתי ענייניים, ללא מתן הסבר ומבלי שניתנה לה זכות השימוע והטיעון בטרם הוכרע גורלה. בהדגישו את חשיבות מתן זכות השימוע לעובד טרם פיטוריו פסק בית הדין לטובת תובעת פיצויים בשווי ארבע משכורות, ולא הסתפק בפיצוי בשווי משכורת אחת בגין כל שנת העסקה כמקובל.(ניתן ב 07/01/2010)




בית הדין הארצי לעבודה: הכרה בדיעבד ביחסי עובד מעביד לא תחייב את העובד בהשבה אלא במקרים חריגים (ע"ע 570/07)

המערער הועסק על ידי חברת מקורות כקבלן, ולאחר מכן כעובד. בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי יש להכיר בו כעובד למשך כל תקופת העסקתו, ולקזז את תשלומי היתר ששולמו לו כקבלן כנגד המגיע לו כעובד. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורו כנגד הקיזוז וקבע כי ככלל כאשר מוכרים יחסי עובד מעביד בדיעבד אין לבצע השבה למעט במקרים חריגים, כגון כאשר ההפרש בין הסכום ששולם לו כעצמאי למגיע לו כעובד הינו גבוה ביותר. בית הדין נימק את עמדתו בעקרונות משפט העבודה ובצורך למנוע מצב בו עובד יימנע מלתבוע הכרה ביחסי עובד מעביד מחשש שייתבע להשיב כספים ששולמו לו. (ניתן 24.12.09)




בית הדין הארצי ביטל את תמריץ אי-ההיעדרות לעובדים בענף הבניה בשל הפלייה פסולה של העובדים הזרים לעומת הישראלים (סק 18/08)

בית הדין הארצי לעבודה נדרש לשאלה כיצד יש לפרש את הוראותיו של ההסכם הקיבוצי הכללי החל בענף הבניה, בעניין תשלום תוספת תמריץ אי-היעדרות. בתום הבירור העובדתי, מצא בית הדין כי רק עובדים בדרגה 1 בסולם דרגות העובדים בענף אינם זכאים לתשלום התמריץ, ויש בכך לעורר חשד סביר בדבר הפלייה פסולה של העובדים הזרים לעומת חבריהם העובדים הישראלים, שכן רוב העובדים בדרגה 1 הם עובדים זרים. לנוכח פגיעתו של ההסדר בעקרון השוויון, קבע בית הדין כי ההסדר בטל, ובטלותו תכנס לתוקף תוך שלושה חודשים. (ניתן 15.11.09)




בג"ץ דחה עתירת עובדת להשבתה לעבודה אף כי קבע שפוטרה שלא כדין (בג"ץ 4485/08)

העותרת נבחרה לכהן בתפקיד "עוזר דיקן הסטודנטים" באוניברסיטת תל אביב. לאחר שיחסיה עם הממונה עליה עלו על שרטון, הוחלט על נקיטת הליכי משמעת כנגדה ועל הוצאתה לחופשה בתשלום. בית הדין האזורי קבע כי ההחלטות בעניינה של העותרת התקבלו ובוצעו באורח חד-צדדי, ללא שימוע וללא בירור אמיתי של ההאשמות שיוחסו לה ועל כן הורה על השבתה לתפקידה. בערעור אשר הוגש מטעם המשיבה לבית הדין הארצי לעבודה נהפכה ההחלטה ונקבע, כי כשם שהעדר יכולתן של עובדת בכירה והממונה עליה לעבוד יחדיו ולתפקד באופן תקין ויעיל מהווה סיבה סבירה להעברת העובדת לתפקיד אחר ואף לפיטוריה, כך יכול מצב עניינים זה להוות נימוק לאי-אכיפת יחסי עבודה, אפילו מקום בו נפל פגם בהליך הפיטורים. בג"ץ דחה אף הוא את עתירתה של העובדת, בקבעו כי למרות חומרת הפגמים שדבקו בפיטוריה, אין מדובר במקרה המצדיק התערבות בג"צ בהחלטת ביה"ד הארצי לעבודה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ קבע: אין חסינות מוחלטת מפיטורין לעובד אשר התלונן על התנהלות מעסיקו (בג"צ 3636/09)

העותר פנה לבית הדין לעבודה לאחר שפוטר ממקום העבודה. לטענתו, המניע לפיטוריו הן תלונותיו נגד התנהלות המנכ"ל ולכן עליו להיות מוגן מכוח חוק הגנה על זכויות העובד. בית הדין האזורי לעבודה לא מצא מקום להתערב בפיטורין וכן נדחה ערעורו לבית הדין הארצי לעבודה, ומכאן העתירה. בג"צ קבע, כי הגנה על זכויות העובד אין משמעה חסינות מוחלטת מפיטורין לכל עובד המעלה טרוניה כלפי מעסיקיו, בודאי שלא בנסיבות בהם קיימים נימוקים ענייניים ואוביקטיביים אשר יצדיקו את פיטוריו. משלא התקיימו בעניינו של העותר התנאים הקבועים בחוק להוכחת קיומו של קשר סיבתי בין תלונת העותר ובין פיטוריו, נדחתה העתירה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין האזורי לעבודה ביטל החלטתה של עיריית קריית גת לפגוע באופן חד צדדי בתנאי העסקתם של עובדיה (סק 1005/09)

עיריית קריית גת הפיצה חוזר שלפיו יבוטלו לאלתר תשלומי אחזקת רכב, שעות נוספות ושעות כוננות לעובדים. הסתדרות העובדים טענה, כי מאחר והתשלומים הוסדרו במסגרת הסכם בין הצדדים, שינוים דורש את הסכמתה אשר לא התבקשה ולא ניתנה. כנגד טענה העירייה, כי מתוקף סמכותה המנהלית אין היא זקוקה להסכמת ההסתדרות. בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי לעירייה יש סמכות להוציא חוזר זה אך עם זאת חלה עליה חובת היוועצות בכל הנוגע לתנאי העסקתם של העובדים. עוד הוסיף בית הדין, כי על ההנהלה החובה לקבל את החלטותיה מתוך התחשבות בעובד. במסגרת זו חייב המעביד בתשתית עובדתית שיש בה כדי לבסס את ההחלטה אותה הוא מבקש להוציא לפועל, המקבלת ביטוי בפגיעה בתנאי העסקתם של עובדיו. בית הדין קבע, כי העירייה לא עמדה בנטל זה ועל כן דין החוזר להתבטל.




בית הדין האזורי לעבודה דחה דרישת עובדת שהיקף משרתה צומצם לחמישית משרה לתשלום דמי אבטלה בנימוק שאינה עונה להגדרת מובטלת (בל 3108/07)

בעקבות החלטת משרד החינוך,צומצם היקף משרתה של התובעת לחמישית משרה וכפועל יוצא הופחת שכרה החודשי באלפי שקלים. התובעת טוענת כי עקב הפחתת היקף משרתה היא עונה להגדרת המונח "מובטל" לפי חוק הביטוח הלאומי. ביטוח לאומי טוען, כי אין להוסיף להגדרת "מובטל" גם מי שהיקף משרתו הופחת. בית הדין דחה את התובענה וקבע, כי התובעת מוגדרת כעובדת ואינה מחוסרת עבודה על פי לשון החוק ותכליתו. בית הדין הוסיף, כי אם נקלעה התובעת למצוקה כלכלית והיא עומדת בתנאים הדרושים, היא יכולה לפנות לנתבע בתביעה לתשלום השלמת הכנסה.




בית הדין הארצי לעבודה הורה למדינה לפעול לצמצום התלמידים בכיתות בהתאם להתחיבותה (ס"ק 13/08)

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את בקשת ארגון המורים בישראל, להורות למדינה לקיים את התחיבותה וליישם תכנית לצמצום מספר התלמידים בכיתות במערכת החינוך. בית הדין דחה את טענת המדינה כי הוא אינו מוסמך להכריע בעניין, וקבע, כי התחייבותם המפורשת של שרי החינוך והאוצר ליו"ר ארגון המורים מהווה התחייבות שלטונית מצד הממשלה לתקצב את התכנית ולהפעילה, ועל הממשלה לעמוד בהתחיבות זו. הנשיא אדלר הוסיף, כי מדובר בהתחייבות ציבורית לשיפור החינוך בישראל, המכוונת לא רק כלפי ארגון המורים אלא כלפי אוכלוסיית המדינה בכלל, וכלפי ציבור התלמידים בפרט.




בית הדין הארצי לעבודה קיבל תביעתם של מאבטחים עובדי קבלן להשוואת תנאי העסקתם לאלה של עובדי התעשייה האווירית (ע"ע 131/07)

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורם של מאבטחים שהינם עובדי קבלן המועסקים בתעשייה האוירית להשוות את תנאי העסקתם לאלה של עובדי התעשיה האווירית מכוח סעיף 13(א')לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו - 1996.מטרת החוק הינה להבטיח שתנאי עבודתם של עובדי קבלני כוח אדם, יוסדרו בהסכם קיבוצי. על כן, נקבע בחוק שעל עובדי קבלני כוח אדם יחול ההסכם הקיבוצי החל על עובדי המשתמש, אלא אם קיים הסכם קיבוצי אחר החל עליהם. כן נדרש שיהיה מדובר בהסכם קיבוצי כללי שהורחב בצו הרחבה. בית הדין קבע, כי ההסכם הקיבוצי בענף שירותי משאבי אנוש אינו חל על המאבטחים, ולכן חל עליהם סעיף 13(א) לחוק ועל חברת אורטל מעסיקתם להשוות את תנאי עבודתם לאלו של עובדי התעשייה האווירית.




בית המשפט העליון: הוצאה עבור השגחה על ילדים תוכר לצרכי מס (ע"א 4243/08)

בית המשפט העליון פסק, כי יש להכיר כהוצאה לצרכי מס בתשלום על טיפול והשגחה בילדים. בכך, דחה בית המשפט העליון את ערעורו של פקיד שומה גוש דן על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שקבע, כי יש להתיר ניכוי מהכנסה על חלק מההוצאות שהוצאו לצורך שמירה על ילדים, על פי כללים אותם פירט. השופט ריבלין ציין שאין מחלוקת בין הצדדים, כי השמת ילדים במסגרות השגחה היא כורח, בלעדיו לא יוכלו ההורים להשיא הכנסות, וקבע שעל פי תכלית החוק הוצאת השגחה על הילדים היא הוצאה בעלת זיקה ממשית וישירה לייצור הכנסה ולכן יש להכיר בה לצרכי מס. לדבריו, התפיסה לפיה הוצאות טיפול בילדים הן הוצאה פרטית נובעת מתפיסה ארכאית לגבי תפקיד האישה כמטפלת בילדים, אותה מן הראוי לזנוח. כן נדחתה טענת פקיד השומה לפיה נקודות הזיכוי הניתנות לאם עובדת הנן הסדר ממצה לעניין ניכוי הוצאות ההשגחה. נקבע, כי תוקף פסק הדין הוא פרוספקטיבי, החל מינואר 2010.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין האזורי לעבודה: פיטורי עובד יום לפני ניתוח מהווים פיטורים בחוסר תום לב המזכים בפיצוי (ע"ב 2942/07)

לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוגשה תביעה של עובד אשר פוטר מעבודתו יום לפני שאמור היה לעבור ניתוח. בית הדין דחה את טענות התובע לפיהן נעשו פיטוריו בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שכן השתכנע ששיקולי הפיטורין היו עניניים. עם זאת, קבע בית הדין, כי הפיטורין נעשו בחוסר תום לב, שכן בוצעו יום לפני ניתוח אותו אמור היה התובע לעבור. נקבע, כי הפיטורין מנוגדים לחוק דמי מחלה ומזכים את העובד בדמי מחלה עבור תקופת הניתוח, הפרשי דמי פיטורים והבראה ותמורת הודעה מוקדמת. בנוסף, קיבל התובע פיצוי בסך 7,500 ש"ח בגין פיטורים בחוסר תום לב.




בית הדין האזורי לעבודה: מעביד חייב להכיר בהתארגנות עובדים ולנהל עמה משא ומתן ואינו רשאי לשכור עובדים חלופיים במקום העובדים השובתים (ס"ק 504/09)

בדונו בסכסוך העבודה בין עובדי גן המדע במכון דוידסון לבין המכון קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מספר קביעות חשובות הנוגעות לזכות ההתארגנות והשביתה של עובדים במקום עבודה שאינו מאורגן. בין השאר, קבע בית הדין, כי ארגון עובדים חדש אינו זקוק להכרה מבית הדין לעבודה לשם רכישת מעמד כארגון עובדים, כי בתקופה הטרום קיבוצית מעביד חייב לנהל עם נציגות העובדים משא ומתן והיוועצות, אולם אינו חייב לנהל משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי, וכי חל איסור על המעביד לשכור עובדים חלופיים במקום העובדים השובתים, בין אם העובדים החלופיים הם עובדים זמניים ובין אם הם עובדים קבועים, שכן הדבר מסכל את זכות היסוד של העובדים השובתים להתארגנות.




בית הדין האזורי לעבודה ביטל פיטורי גננות ברשת הגנים של אגודת ישראל בשל הפליה מחמת גיל (עב5646/03)

ב 2003 שלחה רשת הגנים של אגודת ישראל הודעות פיטורים לכל עובדותיה שצברו מעל 25 שנות ותק. לאחר מסירת הודעת הפיטורים, הודיעה הרשת כי תאפשר לתובעות לשוב לעבודתן באם תוותרנה על שנות הוותק והזכויות הנגזרות מהן מעבר לשתיים עשרה שנות ותק. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו קבע, כי הפגיעה בשכרן של הגננות, והפחתת שנות הוותק שלהן לשתים עשרה שנים נעשו בניגוד לדין ותוך הרעה חד צדדית של תנאי העסקתן. נקבע, כי יש לראות בפיטורים והרעת תנאים המושתתים על ותק, שהוא נתון תואם גיל, אפליה עקיפה ופסולה מחמת גיל, וכן כי התנהגות הנתבעת משקפת דעה קדומה המתייחסת לגילן של התובעות ומהווה הפליה ישירה בשל גיל. בנוסף, נקבע שהגננות זכאיות למכלול התנאים של עובדי הוראה המועסקים על ידי מוסדות חינוך רשמיים וזאת, מכח תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים).




בית המשפט העליון קבע כי יש להותיר על כנה הרשעתו של מאבטח עובד קבלן ולחייב אותו בחבות מוגברת כאילו היה עובד ציבור (דנ"פ 10987/07)

בדיון נוסף פלילי דחה בית המשפט העליון את עתירתו של עובד קבלן שעבד כמאבטח במשרד הפנים והורשע בקבלת שוחד ובנסיון לקבלת שוחד מפונים כתנאי להקדמת תורם כאשר המתינו בלשכת משרד הפנים. נקבע, כי לעניין עבירת השוחד יש לחייב את העובד בחבות מוגברת, כאילו היה עובד ציבור. עם זאת, הותיר בית המשפט על כנו את זיכוי העותר מהעבירה של שימוש לרעה בכוח המשרה. בית המשפט דחה את בקשות האגודה לזכויות האזרח וקו לעובד להצטרף כידידי בית משפט בסוגיית מעמדם של עובדי קבלן, בציינו, כי אין לכרוך בין סוגית תנאי עבודתם של עובדי קבלן לבין נורמות ההתנהגות במישור הפלילי, וכי המנעות מהטלת אחריות על עובדי קבלן כלפי הציבור הנזקק להם, כיוון שהם מקופחים בתנאי עבודתם, כמוהה כתיקון עוול בעוול.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על עובדים בתחום הסיעוד (עע 270/08)

בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על עובדים בתחום הסיעוד, באשר לא מדובר בעבודה הדורשת "מידה מיוחדת של אמון אישי" או העסקה שתנאיה ונסיבותיה "אינם מאפשרים כל פיקוח על שעות העבודה". עם זאת הביע בית הדין את דעתו, כי בעיית שכרם של העובדים בסיעוד צריכה לבוא על פתרונה בהסדר חקיקתי מיוחד לעובדים בתחום זה, המתחשב במאפיינים המיוחדים של העסקת העובדים בתחום. תביעתה של העובדת במקרה דנן לגמול שעות נוספות נדחתה, שכן העובדת לא הוכיחה מתכונת קבועה של העסקה מעבר למספר השעות הקבוע בחוק.




בית הדין האזורי לעבודה: רשימת עילות איסור ההפליה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה היא רשימה סגורה לצורך אחריות פלילית מכוח החוק (פ 413/07)

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ביטל כתב אישום נגד חברת קייטרינג ומנהלה, בגין פיטורי עובדת בשל מחלת עור המהווים, לפי כתב האישום, הפליה שלא ממין העניין בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. השופטת טרכטינגוט קבעה, כי איסור ההפליה בחוק אינו משתרע על פני כל טעם הפליה שהוא, אלא רק על אלו המנויים בסעיף 2(א),וכי אין ללמוד מסעיף 2(ב) האוסר על הפליה עקיפה, על קיומה של עילת הפליה כללית. אף כי בתי דין אחרים לעבודה קבעו מפורשות, כי רשימת העילות בחוק אינה סגורה, מצמצמת השופטת קביעה זו למישור האכיפה האזרחי של החוק, וקובעת כי במישור הפלילי יש לפרש את סעיף 2(ב) לחוק פרשנות שעולה בקנה אחד הן עם תכלית החוק והן עם זכויות הנאשם, ולכן אין לקרוא לתוך הסעיף עילת הפליה כללית כשכוונת המחוקק לא מצביעה על כך.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין הארצי לעבודה דחה בקשת רשות ערעור של עובדת מדינה על השעייתה הזמנית בשל התבטאות פוליטית (ברע 647/08)

המערערת, אחות בכירה במשרד הבריאות, השתתפה בהפגנה במהלכה התבטאה בחריפות כנגד פעולות ישראל בעזה. בעקבות התבטאויותיה פתח נציב שירות המדינה בהליכים משמעתיים נגדה והחליט להשעותה עד תום ההליכים. בערעורה לבית הדין האזורי לעבודה, טענה האחות, כי אין קשר בין התבטאויותיה ובין התפקיד שהיא ממלאת, כי השעייתה פוגעת בזכותה לחופש הביטוי, לכבוד, להליך הוגן ולשוויון, וכי בנסיבות העניין מאזן הנוחות פועל נגד השעייתה. ערעורה לבית הדין האזורי נדחה וכך גם בקשתה לרשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי קבע, כי מתוקף מעמדו ותפקידו, חלה על עובד הציבור החובה להימנע מהשמעה בפומבי של עמדות ודעות בעלות גוון פוליטי מובהק בסגנון בוטה, כדי שלא ייפגע אימון הציבור בשירות הציבורי ותכליתו, ולאור זאת לא נפל פגם בהתנהלות הנציב.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין האזורי לעבודה: חובה על מעביד לנהל עבור עובדיו דוח נוכחות מפורט ולחשפו בפני מפקח העבודה (עב' (ת"א) בש"א 5686/08)

נגד מספר רשתות שיווק מתנהלת חקירה בחשד שהעסיקו את עובדיהן מעבר למגבלה הקבועה בחוק שעות עבודה ומנוחה, ובכך פגעו בזכויותיהם למנוחה שבועית ולתשלום שעות נוספות. במסגרת החקירה ביקשו הרשויות מהמבקשות את דו"חות הנוכחות של העובדים. בבקשתן לבית הדין טענו המבקשות, כי ניהול דו"חות נוכחות מפורטים אינו מחויב על פי דין ולכן זכותן להימנע מהגשת הדו"חות בשל זכותן לחסיון מפני הפללה עצמית. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע, כי חובת המעביד לנהל רישום מפורט של שעות העבודה עולה הן מלשון החוק והן מתכליתו - לאפשר לעובד לדעת מה הן זכויותיו ולסייע באכיפתן, ומשכך, לא חל על הדו"חות החסיון מפני הפללה עצמית.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין האזורי לעבודה פסק פיצוי בגובה שלוש משכורות לעובד שפוטר לאחר שהגיש תביעה נגד מעסיקו (עב 011244/07)

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע, כי פיטורי עובד בשל הגשת תביעה נגד מעסיקו מהווים פגיעה חמורה בזכות היסוד של העובד לפנות לערכאות כנגד מעסיקו, ובכך חותרים תחת היסודות של המשטר החברתי הדמוקרטי. לפיכך חייב בית המשפט את המעסיק לשלם לתובע פיצוי בסך של 24,000 ₪ שהם שלושה חודשי שכר יסוד בגין פיטורים שלא כדין.




בית הדין הארצי לעבודה הרשיע את רשת "בסט ביי" בגין העסקת מנהל סניף יהודי בשבת בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה (ע"פ 16/08)

בפסק הדין נשוא הערעור קבע בית הדין האזורי לעבודה, כי רשת "בסט ביי" לא עברה על חוק שעות עבודה ומנוחה בהעסיקה מנהל סניף יהודי בחנות במתחם געש ביום שבת, שכן מנהל הסניף נושא ב"תפקיד הנהלה" ולכן נכנס לגדר החריג לחוק. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעור המדינה וקבע, כי יש לפרש בצמצום את ההוראות המחריגות מתחולת החוק סוגים שונים של עובדים, וכי בהתחשב במבנה הרשת, במיקומו של מנהל הסניף בארגון ביחס לדרגים המרכזיים שמעליו, בסמכויותיו המוגבלות, בשכרו ובתנאי עבודתו ובכלל נסיבות העניין, אין הוא ממלא "תפקיד הנהלה" במשמעות חוק שעות עבודה ומנוחה ולכן איסור ההעסקה בשבת חל עליו.




בית הדין האזורי לעבודה: הנזק שיגרם לילדים כתוצאה מהחלפת גננת בהריון במהלך השנה אינו מצדיק את פיטוריה (עב 5050/04)

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבל את תביעתן של שתי גננות בגין פיטוריהן בשל הריונן, וקבע כי הנזק שיגרם לילדים כתוצאה מהחלפת גננת במהלך שנת לימודים מתגמד מול הפגיעה באישה המפוטרת בשל הריונה, וכי פיטורין בשל שיקול זה מהווים הפליה פסולה בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. כן נקבע כי הריון אינו נחשב נתון רלבנטי המחייב גילוי בעת קבלה לעבודה, אלא אם הרלבנטיות מתחייבת מאופיו וממהותו של התפקיד המוצע, וכי דרישות התפקיד של גננת אינן כוללות איסור על כניסה להריון. לכן, אי גילוי דבר ההריון בראיון העבודה אינו מהווה הפרה של חובת תום הלב במשא ומתן. בנוסף לפיצויים בגין נזק ממוני פסק בית המשפט לכל אחת מהתובעות פיצויים בסך 40 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק.




בית הדין האזורי לעבודה קבע כי פסקי הדין המשמעתיים נגד עובד בטלים שכן לא יוצג בהליכים על ידי עורך-דין (עב 8444/07)

לנתבעת , דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ, מוסד שיפוטי פנימי. תקנון החברה כולל תקנה האוסרת על יצוג עובד על-ידי עורך דין בהליך משמעתי פנימי. התובע, חבר בחברה, חתום על הצהרה כי הוא מקבל על עצמו את תקנות החברה. כנגד התובע הוגשה תלונה על ידי מלינה והוחלט להעביר את התלונה לבירור משמעתי בשל חומרת העבירה. בשני הליכים משמעתיים פנימיים שנוהלו כנגד התובע לא נאמר לו כי למרות האמור בתקנון הוא רשאי להיות מיוצג על ידי עורך-דין. בית הדין קבע כי על החברה חלה חובה להודיע לנתבע על האפשרות להיות מיוצג על-ידי עורך דין חרף התקנון, ואי קיום החובה מהווה פגיעה בזכות לייצוג משפטי ובכללי הצדק הטבעי. משכך, קבע בית הדין לעבודה, כי נפל פגם מהותי בהליך שנוהל על ידי הנתבעת ופסקי הדין המשמעתיים בטלים.




בית הדין האזורי לעבודה: רשת אורט תשלם פיצוי של 50 אלף ש"ח לעובדת שהוטרדה מינית ופוטרה בגין תלונתה (עב 2271/04)

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב את רשת המכללות ובתי הספר לטכנולוגיה "אורט ישראל" לפצות ב-50,000 ש"ח מנהלת חשבונות לשעבר שהוטרדה מינית. בית המשפט קבע כי רשת אורט לא עמדה בנטל להוכיח כי נקטה אמצעים סבירים למניעת הטרדה מינית כמתחייב בחוק, וכי הרשת פיטרה את התובעת בגין תלונתה, בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.




בית הדין הארצי לעבודה קבע כי לנוכח הגידול שחל בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים מחובות רישומיות, יועבר נטל הראיה בהוכחת שעות נוספות למעביד (עע 000212/06)

בית הדין הארצי לעבודה ציין כי כאשר מדובר בעובדים הנמנים עם קבוצות העובדים החלשות במשק, הטלת נטל הראייה על העובד להוכיח את היקף עבודתו בשעות נוספות, עלולה לסכל את אפשרותו לממש את זכויותיו על פי חוקי המגן. עוד ציין בית הדין כי תכלית החובות הרישומיות המוטלות על המעביד על פי חוקי המגן, נועדו בין השאר לסייע באכיפתן של זכויות העובד. לאור זאת חודשה ההלכה בעניין נטל הראיה להוכחת שעות נוספות ונקבע כי בהיעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד, יועבר נטל ההוכחה למעסיק.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אישה שעבדה בחברה השייכת לבעלה ולא משכה את שכרה זכאית לאחר פיטוריה לדמי אבטלה לפי תלושי השכר (עב"ל 604/07)

בית הדין קבע כי אף שבעל השליטה היחיד בחברה הוא הבעל, ואף שהמערערת לא משכה את שכרה, היא זכאית לדמי אבטלה לאחר סגירת החברה, וקיבל את טענתה כי נמנעה מלמשוך את שכרה עקב היות החברה בקשיים. נקבע, כי הנסיבות מצביעות על קיום יחסי עובד מעביד בין המערערת לחברה, והויתור על השכר באופן זמני, גם אם הוא נובע ממניע משפחתי, הוא טבעי ומובן, ואינו גורע ממעמדה כעובדת או מאמינותם של תלושי השכר שקיבלה.




בית הדין הארצי לעבודה קבע כי עובד קבלן בביטוח הלאומי הוא עובד המוסד (עע 410/06)

ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה לפיה בין המשיב שהיה עובד קבלן במוסד לביטוח לאומי לבין המוסד מתקיימים יחסי עובד-מעביד והמשיב זכאי לקביעות במוסד. בית הדין הארצי מציין תנאים ונסיבות המקובלים לזיהוי מעסיק הקבועים בפסיקה כגון משך ההעסקה, תפקיד העובד והשתלבותו במקום העבודה, וקובע כי מאחר והעובד הועסק על ידי המוסד למעלה מ 13 שנה בתפקיד מנהלי הרי שבמרוצת השנים אכן נרקמו יחסי עובד ומעביד בין המשיב ובין המוסד, והמוסד הוא מעסיקו היחיד של העובד. עם זאת, בנוגע למעמד הקביעות במוסד לביטוח לאומי, קובע בית הדין כי לא התקיימו במשיב התנאים הפורמאליים המזכים אותו במעמד של קביעות במוסד ולכן מבטל את קביעת בית הדין האזורי לעבודה בנוגע למעמדו כעובד קבוע.




בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אין להסתמך על בדיקת פוליגרף בלבד לצורך פיטורי עובד (ע"ע 23/07)

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אין להסתמך על בדיקת פוליגרף בלבד לצורך פיטורי עובד מכיוון שתוקפה ומיהמנותה של בדיקה זו נמוכים ובמקרה של בדיקת חפים, בשונה מאשמים, קיימת הטייה תוצאתית של קרוב ל-50%.




בית הדין האזורי לעבודה פסק כי עבודה במהלך חופשת הלידה אינה שוללת בהכרח את הזכאות לדמי לידה (ב"ל (נצרת) 1119/05)

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קבע כי גם עובד שהמשיך להיות מעורב בניהול עיסקו בזמן חופשת הלידה זכאי לכספים המגיעים לו על פי חוק בתנאי שלא נטל שכר באותה תקופה ושהיקף מעורבותו בעסק היה סביר ומוגבל ביותר לעומת העיסוק האינטנסיווי בעסק שהיה רגיל בו בימים רגילים. עוד קבע בית המשפט כי היה על פקיד הביטוח הלאומי לאפשר לתובע לממש את זכות הטיעון שלו בטרם שלילת הזכאות ואף להפעיל שיקול דעת ולבטאו בנימוקים להחלטה.




בית הדין לעבודה אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד חברת שמירה ( עב 9528/07)

בית הדין לעבודה אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד חברת ב.ג. מוקד אבטחה בע"מ, קבלנית שמירה ואבטחה, בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה. בנימוקו טען השופט,כי הדרך החלופית של ניהול הליך בדרך של צירוף תובעים אינה יעילה במקרה דנן העוסק בענף השמירה והאבטחה, שכן ענף זה מורכב מעובדים שלרוב אינם מאורגנים בפועל, המשתכרים שכר נמוך, שנגישותם לערכאות השיפוטיות אינה קלה וחלקם אף אינו מודע לזכויותיהם הלכאוריות להפרשות לקופת תגמולים.




בית הדין לעבודה קבע כי מעסיק שלא שילם שכר במועד עובר עבירה פלילית על חוק שכר המינימום (פ 420/06)

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי מעסיק שלא שילם שכר במועד עובר עבירה פלילית על חוק שכר המינימום. הנאשמת בפסק הדין נהגה לשלם לעובדיה את שכרם טיפין טיפין, אך יחד עם זאת, לבסוף קיבלו העובדים את שכרם, אף אם באיחור ניכר. בפסק הדין נקבע כי הלנת השכר מהווה עבירה פלילית לפי חוק שכר המינימום, שכן פירוש אחר יהיה סותר את מטרתו ותכליתו של החוק.




בית הדין לעבודה נתן סעד הצהרתי לעובדים שעבדו תקופות ארוכות במשרד החינוך דרך חברות כח אדם וקבע כי ייחשבו כעובדי מדינה (עב 6141/03)

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את עתירתם של 38 עובדי חברת כח אדם להצהיר עליהם כעל עובדי מדינה. נקבע כי במקרה בו מדובר במיקור חוץ של כוח אדם, כאשר המדינה עושה שימוש בעובדי חברת כוח אדם, והעבודה מתבצעת "בחצריה" של המדינה במובן הרחב של המילה, ובנוסף מתקיימים רבים מהמבחנים שנקבעו בפסיקה והמצביעים על זיקה משמעותית בין העובד לבין המדינה, תגבר נטייתו של בית הדין לראות את המדינה כמעסיק האמיתי של העובד. זאת במיוחד, במקרים בהם ההעסקה נמשכה תקופה ממושכת. בית הדין מנמק את ההכרה בעיקר בשיקולים של "שוויון במקום העבודה" ומדגיש את היות מקום העבודה - משרד החינוך - מקום עבודה ציבורי.




בית הדין הארצי לעבודה קיבל חלקית תביעת המערערים כנגד משרד החינוך והורה על פיצויים בשל הפרת זכות הטיעון (ע"ע 772/06)

בית הדין הארצי לעבודה פסק כי חרף העובדה שהחלטת משרד החינוך לבטל את ההכרה בתאריהם האקדמאים של המערערים ניתנה בסמכות, נפלו בה פגמים המצדיקים מתן פיצוי נוסף למערערים בגין הפרת זכות הטיעון, מאחר שהמערערים לא הוזמנו להופיע בפני ועדת החריגים ולא התאפשר להם להשמיע את טיעוניהם ולהציג מסמכים בפניה.




בית הדין הארצי לעבודה הורה לשלם למערער פיצויי פיטורים למרות שתקופת ההעסקה הייתה קצרה מ-11 חודשים (עע 420/06)

בית הדין הארצי לענייני עבודה קבע כי ייתכנו מקרים שבהם עובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים גם אם הועסק פרק זמן קצר יותר מ-11 חודשים, זאת כאשר יתברר כי המעביד מעסיק עובדים בשיטת "הדלת המסתובבת", דהינו מעסיק עובדים לפרק זמן קרוב לשנה ומסיים את העסקתם ללא סיבה הקשורה לתפקודם או לצרכי העבודה, אלא רק על מנת להימנע מתשלום זכויות המגיעות לעובדים לאחר שנת עבודה מלאה.




בית הדין האזורי לעבודה (חיפה) הורה להשיב לעבודתו עובד שהושעה אך חייבו לענוד דרגותיו (בש"א 464/07)

עובד של מגן דוד אדום סירב לענוד דרגותיו מטעמי פגיעה בחופש המצפון, והושעה מעבודתו בשל כך וכן בשל בעיות משמעת אחרות. בית הדין האזורי לעבודה הורה להשיבו לעבודתו, אך חייבו לענוד דרגותיו. בית הדין האזורי נימק את החלטתו בכך שהחובה לענוד דרגות נקבעה בהסכם קיבוצי.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לעניינים מינהליים הורה על ביטול מכרז עקב פגיעה בזכויות עובדים (עת"מ (ת"א) 1464/07)

קבלן שירותי ניקיון עתר כנגד עיריית בת-ים וחברת סני, לביטול מכרז לשירותי ניקיון, היות וההצעה שנבחרה הינה גרעונית. ביהמ"ש לעניינים מינהליים קיבל עתירתו, וקבע כי ההצעה אינה עומדת במתחם הסבירות, היות וקבלתה תגרום לפגיעה בזכויותיהם המינימליות של העובדים. האגודה לזכויות האזרח וקו לעובד צורפו להליך כ"ידידי בית המשפט" והש' דותן אימצה בפסק-דינה את טענותיהם.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין לעבודה פסק פיצויים לתובע שפוטר בשל מעורבותו בתלונת בת זוגתו על הטרדה מינית (עב 003857/02)

התובעת, הגישה יחד עם התובע, בן זוגה, שעבד אף הוא בחברה, תביעה כספית נגד החברה והנתבע, שהיה מנהל המחלקה בה הועסקה התובעת. עילות התביעה המרכזיות הן הטרדתה המינית של התובעת ע"י הנתבע, ופיטוריו שלא כדין של התובע, בשל מעורבותו בתלונת התובעת בעניין ההטרדה המינית. נפסק כי החברה תשלם לתובע פיצויים בגין נזק לא ממוני ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין. לעומת זאת, תביעתה של התובעת לפי החוק למניעת הטרדה מינית, נדחתה.




בית הדין לעבודה בנצרת קבע כי חיטוט במייל של עובד מהווה הפרת פרטיותו (עב' 1158/06)

חברה הטוענת כי העובד שלה מפעיל במשרדה עסק פרטי משלו מבקשת לעשות שימוש בתכתובת הדואר האלקטרוני של העובד לצורך ביסוס חשד זה, ללא הסכמתו. בית הדין לעבודה קבע כי ניתן לראות כל משתמש ברשת, כבעל ציפייה סבירה לפרטיות ולמניעת הגעה לתוכן התכתובת האלקטרונית כל עוד הוא לא ויתר על זכותו באופן מפורש, וזאת גם אם מדובר במידע שנשמר במאגר מידע משותף שאינו בבעלותו הקניינית של העובד, אלא של מעבידו. לכן נתקבלה בקשת העובד למנוע מהמעבידה שימוש בתכתובות הדואר האלקטרוני.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

פסק דין של בית המשפט המחוזי: נשים עובדות זכאיות לניכוי מס על חלק מהוצאות הטיפול בילדים (עמה 1213/04)

המערערת, עו"ד עצמאית ואם לשני ילדים קטינים, ביקשה לנכות כהוצאה בייצור הכנסתה, תשלומים ששלמה למעון יום ולמועדונית עבור ילדיה. ומכאן הערעור כנגד החלטת פקיד השומה שדחה את בקשתה. ביהמ"ש פסק כי יש מקום לנכות חלק מההוצאות ובראשון התשלום עבור הצהרונית.




ביה"ד הארצי לעבודה קיבל את ערעורה של עובדת וחייב את המעבידה בתשלום פיצויים על הפרת חוק עבודת נשים בגין פיטורים של עובדת בסמוך לאחר חופשת הלידה

השאלות המרכזיות בהן דן בית הדין הן פרשנותו ובחינת תכליתו של סעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, אשר קובע איסור על פיטורי עובדת בתקופה שלאחר תום חופשת הלידה והפרת המעבידה את הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. בית הדין קבע למערערת פיצוי בעל שני ראשים: פיצוי על אובדן השתכרות בפועל, ופיצוי בעל מימד הרתעתי, שעניינו בהפסד ההזדמנות לחזור לעבודה ולהוכיח את יכולותיה של העובדת.




בית המשפט המחוזי ביטל תוקפו של מכרז הפסד (עתמ 001158/07)

עירית מגדל העמק ערכה מכרז לשירותי ניקיון. לאחר בחינת ההצעות הזוכות הבינה העיריה כי שגתה באומדנה וביקשה לבטל את המכרז. חברת הניקיון "פרח השקד", שהצעתה היתה הזולה ביותר, עתרה נגד ביטול המכרז וביקשה להכריז עליה כזוכה. החלטת המשיבה שלא לקבל את הצעת העותרת כהצעה זוכה נתקבלה בין היתר מן הטעם שהצעת החברה היתה נמוכה באופן משמעותי מהעלות המינימאלית של העסקת עובדי ניקיון תוך שמירה על זכויותיהם על פי דין. בימ"ש דחה את העתירה ואיפשר למשיבה לבטל את המכרז הנוכחי, ותחתיו לפרסם מכרז חדש ומעודכן.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין הארצי לעבודה פסל כתב הסכמה לויתור על שכרו של מתמחה ( ע"ע 252/07 )

מתמחה שהועסק ע"י עורך דין ביקש לעמוד על זכויותיו ולקבל את שכרו, על אף שחתם מראש כי לא יקבל משכורת במשך כל תקופת עבודתו.בית הדין הארצי לעבודה ציין כי סעיף 12 לחוק שכר מינימום הוא חוק קוגנטי שאין להתחמק מתחולתו.וקבע כי גם אם ניתנה הסכמת מתמחה להיות מועסק ללא שכר ולמרות "הסכמה" זו, חייב המעסיק לשלם לו שכר מינימום.




פסק דין של בית הדין לעבודה בבאר שבע:זכאות עובדים פלסטינים לפיצויי פיטורין בשל תוכנית ההתנתקות (עב 2142/06)

פסק הדין בנוי משני נדבכים עיקריים שדנים בזכויותיהם של עובדים פלסטינאים אשר עבודתם במפעל ישראלי באזור התעשייה "ארז" שברצועת עזה הופסקה בשל תוכנית ההתנתקות:האחד, מהו הדין החל על העסקת העובדים האם הדין המצרי או הישראלי?. השני,האם כאשר הפסקת העבודה נכפית על המעסיק מידי הממשלה, זכאים העובדים לפיצויי פיטורים?. בית הדין קבע כי יש להחיל את הדין הישראלי וכי נכון לפרש את המונח פוטר שבחוק פיצויי פיטורים באופן שיכלול גם את הנסיבות שהביאו לעתירה זו.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

הוגשה תביעה יצוגית בבית הדין האזורי לעבודה בנוגע לזכויות עובדי חברת שמירה (ע"ב 750/07)

אושרה הגשת תביעה ייצוגית בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בכל הקשור לזכויות הסוציאליות של עובדי חברת השמירה בתחום דיני העבודה. בית המשפט מנמק בפירוט את הסיבות העומדות מאחורי החלטתו.




בית הדין הארצי לעבודה: כתב הסכמה לויתור על שכר של מתמחים אינו חוקי.

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי גם אם ניתנה הסכמת מתמחה להיות מועסק ללא שכר ולמרות "הסכמה" זו, חייב המעסיק לשלם לו שכר מינימום.




ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים קבע כי מעביד חייב לשלם לעובדיו את התנאים להם התחייב במכרז.

הנשיאה רונית רוזנפלד קבעה כי תנאי המכרז בו זכתה החברה הם בגדר "חוזה לטובת צד שלישי" שהעובדים הם מוטביו, ולכן מוקנית להם זכות תביעה ישירה, למרות שאינם צד להסכם.




דרישת פרופיל צבאי ע"י מעביד.

בית הדין האזורי לעבודה פסק פיצויים נגד אוסם, על שהיפלתה מועמד לעבודה בשל הפרופיל הצבאי שלו.בנוסף נקבע, כי אי שירות במילואים אינו עילה המוגנת בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. ע"ב 9931/04 בן יעקב יובל נ' אסם תעשיות מזון 44בע"מ



עובדים טורקים כבולים למעסיק ספציפי בישראל

ביהמ"ש העליון דחה עתירה כנגד כבילה של עובדים טורקים על פי הסכם בין ישראל לטורקיה. ברוב דעות נקבע כי ניתן לעשות שימוש בבני אדם לצורך כיסוי מקצתה של חבות הכספית של ישראל כלפי טורקיה.




בית הדין הארצי לעבודה: אי תשלום שכר שווה בניגוד לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד אינו מהווה בהכרח הפליה לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (עע 1156/04)

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי אף שתשלום שכר נמוך יותר לעובדת המבצעת אותה עבודה כמו העובד נוגד את חוק שכר שווה לעובדת ולעובד ומזכה את העובדת בהפרשי שכר, קבלת פיצוי על פי חוק שוויון ההזדמנויות, המאפשר פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון, דורשת רמת הוכחה גבוהה מזו הדרושה על פי חוק שכר שווה. על מנת להוכיח הפליה מכח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה על העובדת להביא ראשית ראיה לכך שהשוני בשכר קשור סיבתית למינה, שכן הוכחת ההפליה מצידו של מעביד גוררת אחריה אחריות שסנקציה עונשית בצידה.




עורכת דין שכירה זכאית לתשלום עבור שעות נוספות

המשיבה- עורכת הדין השכירה והמתחילה,טוענת כי היא זכאית לתשלום בגין השעות הנוספות שעבדה אצל המעסיק עו"ד אגרון, מכח חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א - 1951. לטענת המערער , החוק אינו חל על עורכי דין שכירים והיא אינה זכאית לתשלום מעבר לשכר שנקבע בחוזה העבודה שנחתם עימה. בית הדין האזורי בירושלים פסק, כי החוק אכן חל וכי עורכת דין השכירה זכאית לתמורה בגין שעות העבודה הנוספות שעבדה.




חברת כח אדם והחברה המעסיקה הוכרו כמעבידים במשותף

ביה"ד האזורי לעבודה בב"ש קיבל תביעה של עובדים מרומניה וקבע שהן חברת כוח האדם והן החברה לייצור נגררים למשאיות, בה עבדו כרתכים, הם המעבידים במשותף. השופטת יהודית גלטנר-הופמן מונה 12 מבחנים, שנקבעו בפסיקה כדי לקבוע מיהו המעביד




פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
מור נ' ביה"ד הארצי לעבודה ואח' (בג"צ 5168/93): מעמד של "משתתף חופשי" יכול לחול בכל תחומי העיסוק

העותר, בעל משרד לחקירות פרטיות, עתר לבג"צ כנגד החלטת ביה"ד הארצי לעבודה, שקבע שיש לראותו כמעסיקו של המשיב, ומכאן שהוא מחיוב בתשלום זכויותיו הסוציאליות. המשיב היה רשום כעצמאי במס הכנסה, בביטוח הלאומי ובמס ערך מוסף. בעבור התשלום שהוא קיבל מהעותר הוא היה נותן לו חשבונית מס. עם זאת, ביהמ"ש קבע ברוב דעות שבהתאם ל"מבחן ההשתלבות" יש לראות במשיב כעובד, ושבעניין זה יש להחיל את דיני העבודה. בעניין זה נקבע ששאלה זו נבחנת ע"פ סממנים שונים, כגון המבנה הארגוני-כלכלי של העסק, סוג התפקיד, משך ההעסקה וסדירות ורציפות הקשר בין הצדדים. ביהמ"ש הכיר עקרונית במעמד של "משתתף חופשי" שבו האדם אינו נחשב כעובד ואף אינו קבלן עצמאי, וקבע שמעמד זה יכול לחול בכל תחומי העיסוק, וזאת בניגוד לפסיקה קודמת שהגבילה המעמד רק לתחומי האומנות והתקשורת. (17.11.96)




מדינת ישראל נ' בוכריס (דב"ע נה 145 – 3) / אדם ייחשב עובד למרות הסכמתו לנהל פרויקט כקבלן עצמאי

המשיב, בהיותו סטודנט, זכה במרכז של משרד השיכון. בתחילת עבודתו הוחתם המשיב על הסכם ולפיו הסכים לנהל הפרויקט כקבלן עצמאי. עם סיום ההתקשרות דרש המשיב תשלום על זכויות סוציאליות. ביה"ד הארצי לעבודה קבע שהדרישות בחוזה העבודה של המשיב מעידות על השתלבות. בנוסף נקבע שאין חוסר תום לב בהתנהלות המשיב. לאור נסיבות אלו דחה ביהמ"ש את ערעור המדינה בעניין וקבע שיש לראות במשיב כעובד. הובהר שכינוי שנתנו הצדדים ליחסים ביניהם אינו יוצר סטטוס, אלא יש לבדוק הנסיבות כהווייתן. צוין שביהמ"ש יראה אדם כמוותר על זכויותיו הקוגנטיות רק בנסיבות חריגות בהם מדובר על עובד אשר ויתר, במודע ומתוך אינטרס מובהק שלו, על זכויותיו. נקבע שכריתת חוזה עם מועמד לעבודה, כאשר ברור שהיחסים הם יחסי עובד-מעביד, פוגעת במהותה ובמטרתם של יחסי העבודה, ובמטרת ההגנה על העובד שהוא צד חלש במו"מ. (ניתן 3.3.97)




ביברינג נ' אל-על נתיבי אוויר לישראל (ע"ע 1210/02): זכותם של עובדים במקום עבודה מאורגן להגיש תובענות ייצוגיות

ביה"ד הארצי לעבודה דחה בקשת שני דיילים אשר תבעו את חברת אל-על בגין אי תשלום שכר בתקופת הכשרתם, שתביעתם תאושר ותנוהל כתובענה ייצוגית עבור כל דיילי החברה. ביה"ד פסק כאמור מסיבות שונות כגון כך שהסעד הכספי שונה לגבי כל אחד מהדיילים ומכיוון שהכרעה בתביעה של דייל יחיד לגבי זכאותו לשכר תיצור בכל מקרה מעשה בית-דין כלפי החברה ביחס לתביעה של כל דייל אחר. בנוסף נקבע שיש לתת משקל רב להיות אל-על מקום עבודה מאורגן בו קיים ארגון עובדים הפועל לטובת העובדים. צוין שהדרך הטובה ביותר לבירור סכסוך הנוגע לקבוצת עובדים במקום עבודה מאורגן היא במסגרת סכסוך קיבוצי. נקבע שביה"ד יאשר תביעה כתובענה ייצוגית במקום עבודה מאורגן רק אם יגיע למסקנה שהצדק מחייב זאת, שיחסי העבודה אינם תקינים, שארגון העובדים פועל ממניעים פסולים ושהתובענה לא תפגע קשה בהתארגנות העובדים. (ניתן 10.11.2002)




אריאל טל נ' מרמנת בע"מ (עב 2046/08): אושרו פיטורי עובד בעת שעבר טיפולי פוריות בשל אי עמידה בתנאי חוק עבודת נשים

התובע שהה בביתו בחופשת מחלה ובמהלכה קיבל הודעה על פיטוריו. לטענתו, פוטר בתקופה שעבר טיפולי פוריות, ומכוון שחוק עבודת נשים אוסר לפטר עובד המצוי בטיפולי פוריות בשל היעדרות מהעבודה לצורך טיפול, פיטוריו אינם כדין. לטענת הנתבעת התובע פוטר בשל שיקולים ענייניים אשר נובעים מאי שביעות רצון בתפקודו ולא בשל הטיפולים. בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי על מנת לממש את זכותו להיעדר מהעבודה לטובת טיפולי פוריות, על עובד חלה החובה לדווח מראש על היעדרותו ולתמוך אותה באישור רפואי על פי התנאים שבחוק. במקרה דנן, העובד הודיע למעסיקיו, כי אשתו היא העוברת טיפולי פוריות ולא הוא עצמו, ואף האישור הרפואי שהציג לא היה בו כדי להעיד כי הטיפול חייב את היעדרותו של העובד. כיוון שהתובע לא הוכיח כי העדרויותיו נבעו מטיפולי הפוריות וכן לא מילא את תנאי החוק, נפסק כי הוא פוטר מעבודתו כדין ונפסקו נגדו 7500 ש"ח הוצאות. (ניתן 1/4/08)




תנופה נגד שר העבודה והרווחה (בג"ץ 450/97) : הגנה על זכויותיהם הסוציאליות של עובדים מצדיקה פגיעה בחופש העיסוק של קבלני כוח אדם

בית המשפט העליון דחה את העתירה שהוגשה כנגד הדרישה לחייב קבלני כוח אדם בהמצאת ערובה לקיום חובותיהם כלפי עובדיהם, וקבע שחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם הקובע שכל קבלן חייב ברישוי, ומתנה את הרישוי בהמצאת ערבות בנקאית להבטחת מלוי חובותיו כלפי עובדיו, עומד בתנאי פסקת ההגבלה של חוק יסוד חופש העיסוק. נקבע שהתועלת לעובדים עולה הנזק לקבלני כוח אדם, ושהפגיעה היא מידתית.




סוגי זכויות

זכויות כלכליות וחברתיות
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם