המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

זכויות בעבודה > שונות

כללי
עמדת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה: הקלטת ראיונות עבודה מצד מי המרגיש מופלה אינה מעידה על חוסר תום לב (ע"ע 8230-11-13)

במסגרת תביעה לביה"ד האזורי לעבודה הציגה התובעת הקלטה של ראיונות עבודה שנערכו לה, במטרה להוכיח כי הופלתה לרעה בשל הריונה. ביה"ד קבע שהקלטת הראיונות הינה התנהגות הנגועה בחוסר תום לב, ודחה התביעה. על החלטה זו הוגש ערעור לביה"ד הארצי לעבודה. במסגרת ההליך התבקשה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה להגיש נייר עמדה בנושא. עמדת הנציבות הנה שעצם תיעוד ראיונות עם מעסיקים פוטנציאליים, אינו מעיד על חוסר תום לב מצד מי שהופלה. הנציבות ציינה כי הפליית עובדים, בפרט בקבלה לעבודה, הינה קשה להוכחה, ושחסימת האפשרות לתיעוד ראיון הקבלה תגרום לפגיעה קשה באינטרס הציבורי של מיגור הפליה בעבודה, לרבות של נשים בהריון. עוד הובהר שלדעת הנציבות, חיפוש עבודה שדרישותיה פחותות מכישורי המעומד או הודעה על דבר הריון במעמד ראיון הקבלה לעבודה, אינם מעידים על חוסר תום לב. (הוגש 08.04.14)




חוות דעת: הגבלת פנייה של מבקשי עבודה ערביים למשרות כלליות בשרות המדינה בשל קיומן של משרות ייעודיות מעלה חשש לאפליה בקבלה לעבודה

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הגישה לנציבות שרות המדינה חוות דעת בעניין הגבלת פניה של מבקשי עבודה ערביים למשרות כלליות בשרות המדינה, בשל קיומן של משרות ייעודיות באותו משרד. בחוות הדעת צוין כי העדפה מתקנת הינה כלי שבא לתקן אפליה היסטורית מתמשכת כלפי קבוצה מסוימת, וכי הקצאת משרות ייעודית הינה למטרת עידוד השתתפות הקבוצות ששיעורי השתתפותן במגזר הציבורי נמוך ועל מנת לקדם את ייצוגן ההולם בשירות המדינה. הובהר שמשרה ייעודית באה באופן מצטבר למשרה כללית אשר פתוחה לכל הציבור, ולא כתחליף לה. בחוות הדעת נכתב מפורשות כי התנהלות המונעת מבני ובנות אוכלוסיות המיעוטים להירשם למשרה כללית בשל אפשרות להירשם למשרה ייעודית, מעלה חשש לאפליה בקבלה לעבודה מחמת לאום בניגוד לחוק שוויון. (נכתב 14.4.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

דו"ח עמותת "קו לעובד": "העסקת פלסטינים בישראל ובהתנחלויות – מגבלות, כבילה ופגיעה בזכויות"

עמותת "קו לעובד" פירסמה דו"ח בנושא "העסקת פלסטינים בישראל ובהתנחלויות – מגבלות, כבילה ופגיעה בזכויות". הדו"ח מתאר את הקשיים הרבים העומדים בפני עובד פלסטיני המבקש לעבוד בישראל. בין היתר נטען כי פלסטינים רשאים לעבוד בישראל רק בתחומים של בניין, חקלאות, תעשייה ושירותים. הגבלות אלו מצמצמות את אפשרויות העסקה של פלסטינים בישראל, ואת אפשרותם להתפתח כלכלית ומקצועית. עוד מציינים כותבי הדו"ח כי על פלסטינים מוטלות מגבלות נוספות כגון גיל ומצב משפחתי. עוד נטען כי עובדים רבים כבולים למעסיקיהם, דבר היוצר פגיעה בזכויותיהם של העובדים. הדו"ח מציג המלצות לתיקון הליקויים. (אוגוסט 2012)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין אי תשלום לעובדי סיעוד (פ"ה 37319-08-11)

עמותת ידיד הגישה בקשה לתביעה ייצוגית בביה"ד האזורי לעבודה בירושלים בעניין אי מתן תשלום ע"י חברות ועמותות סיעוד למטפלי ומטפלות הסיעוד המועסקים על ידן, בגין פרק הזמן במהלך יום העבודה בו נמצאים מטפלים אלו במעבר ממטופל אחד למטופל אחר. נטען כי המדובר בשעות עבודה רגילות עליהן לא באו המטפלים על שכרם. עוד נטען כי לאור אי התשלום האמור ובחישוב שכר העבודה פר-שעה של אותם מטפלים, עולה כי מטפלים אלו אף אינם מקבלים את שכר המינימום הקבוע בחוק. כמו כן, נטען כי החברות הסיעודיות נוטות לשלם שכר גבוה יותר לעובדים מאשר לעובדות ובכך מפרות את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. סכום התביעה הינו 588,000,000 ₪. (הוגש 23.08.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

זכותון למלצרים ולעובדים באולמות ובגני אירועים

תוכנית "המשפט בשירות הקהילה" באוניברסיטת תל אביב פרסמה זכותון למלצרים ולעובדים באולמות ובגני אירועים, המפרט את זכויותיהם של העובדים בתחום, את הדרכים העומדות בפני העובדים לממש את זכויותיהם ואת הגורמים היכולים לסייע בידם. לדברי כותבי הזכותון לעובדים בתחום מאפיינים המצדיקים התייחסות מיוחדת, כגון העובדה שחלק ניכר מהמלצרים הינם צעירים, שעבורם המלצרות היא עבודה זמנית וחלקית, וכתוצאה מכך יש בקרבם חוסר מודעות לגבי זכויותיהם, וכן כיוון שמדובר בתחום פרוץ, בו קיימות הפרות רבות של דיני העבודה, במיוחד שימוש שלא כדין של המעסיק בתשרים (טיפים) שמשאירים הלקוחות למלצרים אך גם בעניינים רבים אחרים. הזכותון פורסם בעברית ובערבית


בגרסה הערבית


דוח פניות קו לעובד 2008 - "על נשים ושינויים": המשבר הכלכלי וההפרטה פוגעים בצורה החמורה ביותר בנשים עובדות

עמותת קו לעובד פירסמה דוח המסכם את הפניות אליה בשנת 2008. מניתוח 5,500 הפניות אל העמותה ב-2008 עולה תמונה ברורה לפיה הנפגעות העיקריות מהמשבר הכלכלי ומתופעת ההפרטה הן נשים, והמקצועות והתחומים הנשיים, הם המקצועות והתחומים הנפגעים ביותר. הענפים הנשיים ובהם חינוך, טיפול ורווחה; כוח האדם הפקידותי; מכירות וזבנות; מלצרות; ומקצועות השירות והשיווק בחברות התקשורת, הסלולר, הכבלים והלוויין הם הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר (וכן ענף השמירה והאבטחה). ההפרות החמורות ביותר של חוקי העבודה מצויות בענפי החינוך והרווחה, ובהם תת-מגזר פגיע במיוחד, שהוא מגזר החינוך והרווחה החרדי. מצ"ב תקציר הדוח וקישור לדוח המלא.


למעבר לקישור לחץ/י כאן

איש דת מוסלמי הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בגין מעורבות השב"כ באישור מינויים של אנשי דת מוסלמים לתפקידים ציבוריים

התובע, איש דת מוסלמי שמועמדתו לתפקיד אימאם במסגד ג'בלייה ביפו נפסלה על ידי השב"כ, הגיש תביעה לבית הדין לעבודה לבטל מעורבות זו ולהורות למשרד הפנים להכריז עליו כעל הזוכה במכרז. לטענתו פסילתו על ידי השב"כ פסולה בשל פגיעתה בזכותו לשוויון, לכבוד ולחופש העיסוק ומכיוון שיש בה עירוב של שיקולים פוליטים בשירות הציבורי ומעורבות של שירות חשאי בהליך קבלה למשרה ציבורית שאינה קשורה למערכת הביטחון בישראל וכל זאת בניגוד לסמכויות שירות הבטחון הכללי.




עובדת שהתפטרה בעל כורחה הגישה תביעה שכנגד נגד מעבידה התובע ממנה פיצוי על התפטרותה (דמ 7721/07)

לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב הוגש כתב תביעה שכנגד באמצעות עמותת קו לעובד המייצגת מדריכה שעבדה בסטודיו לריקוד, האקדמיה לריקודים סלונייים בע"מ, והתפטרה מעבודתה בלית ברירה בניגוד לחוזה העסקתה. כתב התביעה שכנגד הוגש בעקבות תביעה שהגיש נגדה הסטודיו לקבלת 4000 דולר כמסוכם בחוזה העסקתה, למרות ששכרה החודשי הסתכם ב- 650 ש"ח בלבד בניגוד להתחייבות המעביד. העובדת תובעת בגין שכר עבודתה, הפרשי שכר ודמי נסיעות הן על תקופת הכשרתה והן על תקופת עבודתה וכן פיצוי בגין הפרת חוזה העבודה בשל היקף השעות המצומצם שבהן הועסקה בניגוד לחוזה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

רבנים אתיופים תבעו את המועצות הדתיות בבית הדין לעבודה בשל אפליה בשכרם ובתנאי העסקתם

התביעה הוגשה על רקע הפרת החלטת ממשלה בעניין אפליה בשכרם ובתנאי העסקתם של רבנים אתיופים בהשוואה לעמיתיהם שאינם מבני העדה. הנושא ניבדק ע"י ועדת הקליטה בכנסת, והוחלט על התחייבותה של הרשות לשירותי דת לתקצב את הרבנים האתיופים בהתאם לרבנים אחרים ולהשוות את שכרם באופן רטרואקטיבי. מאז ההחלטה חלפו למעלה משנתיים, התקציב הועבר למועצות הדתיות אך אלו לא פעלו בהתאם לתנאים שנקבעו, ובסופו של יום העוול לא תוקן. משכך חלק מן הרבנים האתיופים הגישו תביעה לבית הדין לעבודה בדרישה לקבל את שכרם ולממש את זכויותיהם הסוציאליות.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה מנהלית כנגד שר הרווחה וכנגד המוסד לביטוח לאומי בעניין חוזי מל"ל עם חברות הסיעוד (עת"מ 8564/08)

הפורום לאכיפת זכויות עובדים בשכר נמוך עתר כנגד שר הרווחה ומוסד לביטוח לאומי על מנת שתובטחנה זכויותיהם של 77,000 עובדי סיעוד המועסקים בהתאם לתנאי החוזים בין המל"ל לבין חברות הסיעוד המעסיקות את העובדים. לטענת העותרים, ההתקשרויות הקיימות בין המל"ל לחברות הסיעוד אינן מבטיחות כראוי את זכויות עובדי הסיעוד ומאפשרות לחברות הסיעוד לשלשל לכיסן כספים המגיעים על פי דין לעובדי הסיעוד.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה של ארגוני זכויות עובדים כנגד הפליה בהסדר פנסיה חובה (בג"צ 4572/08)

התוכנית לזכויות האדם באוניברסיטת תל אביב הגישה עתירה בשם ארגונים להגנת זכויות עובדים ומובטלים כנגד הוצאת עובדות שטרם מלאו להן 20 ועובדים שטרם מלאו להם 21 מגדר הסדר פנסיה חובה. בעתירה נטען כי החרגה זו מהווה הפליה פסולה על בסיס גיל, מין, לאום, דת ומוגבלות, שכן היא פוגעת בעיקר בעובדים ובעובדות ערבים, עובדות יהודיות דתיות, ועובדים עם מוגבלות - הפטורים משירות צבאי.




עתירה לבג"צ בגין תקנות דמי מחלה (בג"צ 4308/08)

ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"צ בטענה כי תקנה 2 לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז-1977 אשר מחייבת עובד, הפונה למעביד לקבלת דמי מחלה בעד ימי העדרו עקב מחלה, למסור למעבידו תעודה הכוללת גם את אבחון המחלה פוגעת בזכותו של העובד לפרטיות. כן נטען, כי מתן אפשרות למעביד לחייב את העובד לעבור בדיקה רפואית על ידי רופא מטעם המעביד, אם התעורר אצלו ספק באשר לכשרות תעודה רפואית שניתנה שלא על ידי קופת חולים, מהווה השפלת העובד. בשל האמור מבקשים העותרים תיקון דחוף ומיידי של התקנות על ידי השר לתעשייה מסחר ותעסוקה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בקשה לבית המשפט העליון להצטרף כ"ידיד בית המשפט" לדיון בעניין מעמדם של עובדי הפרטה (דנ"פ 24/0)

מאבטח שהועסק במשרד הפנים באמצעות חברה קבלנית הורשע בעברת שוחד, שהיא עברה המיוחדת לעובדי ציבור. המדינה ביקשה להטיל על המאבטח אחריות של עובד ציבור ואילו המאבטח טען, כי לא ניתן היה להטיל עליו אחריות זו מאחר שאינו עובד משרד הפנים אלא עובד קבלן. המבקשת להצטרף כ"ידיד בית המשפט"- האגודה לזכויות האזרח בישראל - אינה מתיימרת להצביע על הפתרון המועדף, אולם מבקשת להדגיש את הצורך בפתרון כולל ומקיף ובעקביות וקוהרנטיות בבחינת שאלת מעמדם של עובדי הפרטה.




הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושרותי שמירה החליטה לחדש רישיון חברת שמירה בכפוף לתנאים מגבילים לשם שמירה על זכויות העובדים

הוועדה החליטה לחדש את רישיון חברת השמירה באם תמלא, בין היתר, אחר התנאים הבאים: (א) חברת השמירה תמציא לקראת חידוש רישיונותיה לשנת 2008 אישור על הפרשות לפנסיה והפקדתן בחשבונות העובדים;(ב) על חברת השמירה לעמוד בהתחייבותה בשנת 2005, ולהציב ממונה על תלונות עובדים בסניפיה;(ג) על חברת השמירה להשלים את שהחלה בו לפי התחייבותה משנת 2005,ולהפיץ ביןהעובדים בכלל והחדשים בפרט, עלון מידע הכולל פירוט זכויות העובדים (לרבות שעות עבודה ומנוחה, שכר שעות נוספות הפרשות פנסיוניות וכו') בשפות המובנות לעובדים בדגש לשפה האמהרית;(ד) חברת השמירה תציג לקראת חידוש הרישיון לשנת 2008 פירוט שנתי של מספר התלונות כנגד הנהלת החברה ותביעות שהוגשו לבית הדין לעבודה כנגד חברת השמירה;(ה) חברת השמירה תמנע באופן מוחלט מפטורי עובדים, במועד הסמוך לתום שנתם הראשונה של העובדים בעבודה בחברת השמירה;(ו) חברת השמירה תעדכן את הוועדה לקראת חידוש רישיונות החברה לשנת 2008 על התקדמות המגעים לחתימת הסכם שכר והעסקה עם השומרים.




ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים כנגד החלטת מתכנן יעדים תעסוקתיים במרכז אמי"ן בירושלים הפועל במסגרת תוכנית ויסקונסין

בערעור נטען כי נוהל "אי שיתוף פעולה" נעדר סמכות חוקית ופוגע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שכן הנוהל מקנה למתכנן יעדים תעסוקתיים סמכות לשלול את מלגת הקיום לאחר שקבע כי משתתף לא מילא את התוכנית האישית שנקבעה לו אך ורק בשל התנהגותו, וזאת אף אם התייצב המשתתף לתוכנית.




ערר על החלטה של המנהל הכללי אשר דחה את בקשתה של העוררת לקבל היתר קבוע לעסוק בסיעוד ולרישום שמה בפנקס המורשים לעסוק בסיעוד

הערעור הוגש מהסיבה שמשרד הבריאות העמיד את המערערת בפני וועדה פסיכיאטרית, זאת בשל כך שכאשר ביקשה לקבל רישיון קבוע, ציינה המערערת בטופס הבקשה כי בעברה הרחוק אשפוז פסיכיאטרי. הוועדה קבעה כי יינתן לה רישיון זמני בלבד ואף הגבילה אותה בעבודה תחת פיקוח אחות אחראית מחלקה, מעקב פסיכולוגי ופסיכיאטרי רצוף, ויידוע האחראים עליה במקום העבודה בדבר עברה הרפואי. בעקבות הערעור קיבלה העוררת רישיון קבוע ללא סייגים.




עתירה לבג"צ נגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה אשר אישר פיטורי שליח בבנק לאומי (בג"צ 2055/08)

עתירה נגד פסק דין של ביה"ד הארצי לעבודה בעניין שליח שעבד בבנק לאומי במשך 18 שנים ופוטר בגיל 55, ובכל שנות עבודתו בבנק הועסק בהסכמים מקפחים. בין השאר נטען כי ההסכם הקיבוצי שהוחל על העותר, ואשר תחולתו על עובד יחיד ותכליתו לפגוע בזכויותיו לביטחון תעסוקתי ולתנאי עבודה אחרים המובטחים לעובדי הבנק בחוקת העבודה, אינו חוקי.




ארגוני זכויות זכויות אדם הגישו בקשה להצטרפות כידיד בית המשפט לעתירה כנגד מכרז הפסד להעסקת מאבטחים במוסדות חינוך (עת"מ 2241/07)

האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד, במעגלי צדק וצנטוריון הגישו בקשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בת"א להצטרף כידיד בית משפט לעתירה שהוגשה על ידי חברת השמירה נגד עיריית טבריה ונגד החברה למשק וכלכלה, בענין אבטחת מוסדות חינוך. הארגונים מבקשים את פסלות המכרז להעסקת מאבטחים לאור החשש הממשי, כי המכרז הוא גרעוני וכי הוא יוביל לפגיעה בזכויות עובדים.




תיקון לחוק הסיוע המשפטי לפיו תינתן למשתתפים בתכנית ויסקונסין זכות לסיוע משפטי בפני ועדות ערר

פרויקט עם יד על הלב ניהל מאבק במשך למעלה משנתיים כדי שיינתן ייצוג משפטי לעוררים בפני ועדות הערר של התכנית על ידי לשכות הסיוע המשפטי. בבסיס המאבק עמדה הטענה כי למשתתפים זכות לייצוג, כחלק מהזכות לטיעון, שהינה זכות יסוד מוכרת במשפט הישראלי, ובוודאי מקום בו עלולה להישלל מהעוררים הזכות לקיום בכבוד. משרד התמ"ת ומשרד המשפטים ניסחו בעקבות כך הצעת חוק ממשלתית בעניין, אשר התקבלה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה נגד רשם החברות

עתירה כנגד רשם החברות, על כך שאינו עושה שימוש בסמכויתיו לשם הטלת סנקציות על חברות בפירוק אשר אינן עומדות בדרישות חוק החברות ואינן משלמות את חובן לעובדיהן.




עלית קופי טו גו - המאבק והשביתה התקדימיים הסתיימו בהישג משמעותי לעובדים

מסמך ההסכמות בין העובדים להנהלה הכולל את תנאיהם החדשים והמשופרים של העובדים ואת התחייבותם להפסיק את השביתה




סיכומים מטעם ידידי בימ"ש - מכרז הפסד בעיריית בת ים

טענת ידידי ביהמ"ש הינה, כי עריכת אומדן ובעקבותיו קבלת הצעה, שעל פניהם אינם מאפשרים לשלם מלוא זכויות העובדים, הינן החלטות, אשר פוגעת ביודעין בזכויות העובדות והעובדים ובכבודם.




סוגי זכויות

זכויות כלכליות וחברתיות
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם