המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

הזכות לחיי משפחה > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
ביהמ"ש לענייני משפחה דחה תביעת סב להסדרי ראייה עם נכדיו לאור התנגדות אם הקטינים לקיום הקשר (תמ"ש 21877-02-12)

ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה דחה תביעת סב להסדרי ראייה עם נכדיו תוך שהוא מקבל את עמדת אם הילדים כי כפיית קשר בין הסב לילדיה לא תשרת את טובתם. השופטת אספרנצה דחתה טענת האם כי התובע מסוכן לקטינים אך למרות קביעתה זו לא חייבה האם בהסדרת הקשר בין הסב לקטינים. נקבע כי זכותם של הורים לגדל את ילדיהם היא זכות חוקית ויסודית, וכי התערבות ביהמ"ש באוטונומיה ובפרטיות של התא המשפחתי תיעשה רק במצבים קיצוניים וכאשר הורה אינו מקיים את חובותיו הבסיסיים כלפי ילדו. נפסק כי העניין שבנדון אינו נכלל תחת מקרים קיצוניים אלו. בנוסף ציינה השופטת כי הסדרת הקשר בין התובע לקטינים בניגוד לרצון האם היה חושף הקטינים לקונפליקט המתמיד בין אמם לסבם, וכי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם טובתם. (ניתן 03.10.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש העליון: אין להכיר באזרח אריתריאה כפליט לעניין הסדרת מעמדה בישראל של זוגתו (עע"ם 8908/11)

ביהמ"ש העליון דחה ערעור של אזרח אריתריאה השוהה בישראל בהתאם למדיניות "אי הרחקה זמנית", לאפשר הסדרת מעמדה בישראל של זוגתו, אזרחית זרה השוהה בישראל שלא כדין, בהתאם לנוהל המאשר להגיש בקשה למעמד בישראל עבור בן-זוג של פליט מוכר . ביהמ"ש דחה טענת העותרים שיש להתייחס לאזרחי אריתריאה בישראל כאל פליטים מוכרים. בין היתר צוין שלשם הענקת מעמד של פליט מוכר לפי אמנת הפליטים על בסיס קולקטיבי, נדרשת קביעה פוזיטיבית של המדינה – דבר שלא נעשה. נקבע שאין לראות במערער כ"פליט" או ב"חזקת פליט", במיוחד שנסיבות האמורות, לאור עתירתו, נפתחה לו האפשרות להגיש בקשה פרטנית למקלט. השופטת חיות ציינה שלאור היקף התופעה של אזרחים זרים השוהים בישראל, טוב היה אילו נושא מעמדם וזכויותיהם היה זוכה להסדרה על דרך של נהלים והנחיות, שיכללו התייחסות לזכויותיהם הבסיסיות בעת שהותם בישראל. (ניתן 17.07.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בימ"ש השלום: נאשם שהורשע בעבירת ריבוי נישואים ירצה את עונשו בדרך של עבודות שירות

בימ"ש השלום בפ"ת הרשיע אדם, ישראלי תושב ג'לג'וליה, בעבירת ריבוי נישואים, וזאת בין היתר לאחר שהנאשם הודה בעבירה. ביחס לשאלת גזר הדין ציין ביהמ"ש כי העונש המירבי הקבוע לעבירה זו הינו חמש שנים. עוד צוין כי הפסיקה עמדה על חומרת העבירה והציבה בה רף ענישתי של מאסר בפועל, אשר רק בנסיבות מיוחדות ניתן לריצוי בדרך של עבודות שירות. ביהמ"ש ציין כי נישואיו השניים של הנאשם נעשו לאור רצונו בצאצא לאחר שנים של אי יכולת להביא ילד לעולם עם אשתו הראשונה. עוד צוין עברו הנקי של הנאשם, הסכמתה של אשתו הראשונה לנישואיו השניים והמסגרת המשפחתית התומכת שיצר, במידה רבה גם עבור אשתו הראשונה. בשקלול הנסיבות האמורות הטיל ביהמ"ש על הנאשם עונש של 4 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות. (ניתן 04.09.11)




בית המשפט לעניינים מנהלים העניק לעובדת זרה בת זוגו של ישראלי אשרת שהיה לשנה ותקף בחריפות את התנהלות מנהל האוכלוסין (ת"א 2081-08)

העותרים, אזרח ישראלי ואזרחית פיליפינית הגישו בקשה למנהל האוכלוסין, להכרה כידועים בציבור. בקשתם סורבה משום שבשימוע שנערך לא ידע העותר דברים בסיסים על העותרת ומשכך לא הוכחה כנות הקשר. בית המשפט לעניינים מנהליים קבל את העתירה, וקבע כי פרוטוקול השימוע אינו מהווה ראיה מנהלית לאי-כנות הקשר. בית המשפט ציין, כי המשיבה חרגה מהנהלים, נמנעה מבדיקת הראיות לקשר הזוגי, ונוצר הרושם שנציגיה עשו הכול כדי שלא יתברר מהבדיקה שהעותרים אכן חיים יחדיו. לפיכך, נקבע שההחלטות שנתקבלו אינן עומדות בקריטריונים בסיסים של המשפט המנהלי ולאור הפגמים הרבים בהליך המנהלי יש לבטלן. בית המשפט פסק לעותרת אשרת שהייה למשך שנה שבסיומה יבדוק המנהל את הבקשה מחדש בהתאם לנוהל, וכן 40 אלף ש"ח הוצאות משפט (ניתן 22/3/11).




ביהמ"ש לענייני משפחה : הוצאות בדיקת אבהות יוטלו על בני זוג שאחד מהם חסר מעמד בישראל (תמ"ש 53603-08-10)

התובעים, בני זוג שאחד מהם חסר מעמד בישראל, מבקשים שביהמ"ש יכריז על אבהות הגבר על סמך הסכמתם, או לחילופין, שהוצאות עריכת בדיקת האבהות יוטלו על המדינה. ביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה פסק כי במקרה דנן הכרה באבהות טומנת בחובה השלכות מרחיקות לכת ביחס לקטין, להוריו ולמעמדו של אביו בישראל. על כן נדרשת בדיקה גנטית המהווה ראייה אובייקטיבית ברמת מהימנות גבוהה. בנוסף נקבע כי על הזוג לשאת בהוצאות הבדיקה, בין היתר מהטעם שנטל הראייה מוטל על המבקשים, ומכיוון שבמקרה דנן קיימת חובת הוכחה מוגברת. ביהמ"ש ציין שבניגוד למצב שבני הזוג ישראליים, במצב שבו אחד מהם חסר מעמד, לבדיקת האבהות יש השלכות על מעמדו בישראל, ובמצבים שכאלו יש לנקוט בגישה מחמירה יותר. (ניתן 08.10.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל החלטת משרד הפנים לקטוע הליך מדורג של ידועים בציבור (עת"מ 371-10)

העותרים הם בני זוג שנישאו נישואי אל סלבדור. המשיב החליט להסדיר את מעמדה של העותרת מחוץ להליך המדורג ובהמשך הפסיק את הטיפול בבקשת העותרים בשל התרשמות שלילית מכנות הקשר של העותרים שנבעה משימועים שנערכו להם, בהם העותרת טענה כי כיום היא רק עוזרת לעותר בשל מצבו הרפואי והם אינם חיים יחד כזוג. בית המשפט קיבל את העתירה והורה להחזיר את העותרת להליך למתן מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים המקיימים חיים משותפים. נקבע, כי דווקא נכונתה של העותרת להוסיף ולטפל בעותר למרות מצבו הרפואי הקשה, אף כי אין ביכולתם להוסיף ולחיות כזוג, מעידה על כנות הקשר, וכי יש לבחון קשרים כאלה ברגישות ובזהירות אף אם הם שונים מהמקובל. החלטת המשיב פגומה שכן הוא לא נתן משקל ראוי למכלול הראיות שהציגו העותרים ונתן משקל עודף לנאמר בשימוע. (ניתן 13.5.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון אישר סירוב המדינה לתת מעמד לאם לחמישה ילדים שבן זוגה נישא לאישה שנייה (בג"צ 369/07)

משרד הפנים דחה בקשת המערער לאיחוד משפחות עם אישתו הראשונה כיוון שבעת הגשת הבקשה היה נשוי לשתי נשים. בית המשפט לעניינים מנהליים אימץ את עמדת משרד הפנים. בית המשפט העליון דחה את הערעור בקבעו, כי האיסור לריבוי נישואין אינו בא להגן דווקא על האישה הראשונה, אלא על מוסד המשפחה בכללותו ועל מעמדה של האישה במסגרת המשפחתית, בין אם מדובר באישה ראשונה, שנייה או שלישית. נקבע, כי מתן מעמד לבן או בת זוג בנישואים ביגמיים, בין אם מדובר בבן או בבת הזוג הראשונים בזמן או השניים בזמן, כמוה כאישור או הסכמה של הרשויות לעצם ריבוי הנישואין. מדיניות המשיב שלא ליתן מעמד בנסיבות אלה מתיישבת עם האיסור הפלילי על ריבוי נישואין ונובעת ממנו. (ניתן 23.12.09)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בקשת רשות ערעור נגד החלטת בית המשפט המחוזי שמונעת מאסיר מחיפה להתחתן עם אסירה פלסטינית בשל היותה שוהה בלתי חוקית בישראל (רע"ב 7244/09)

המבקש, אסיר אזרח ישראל העובד במרכז הרפואי של המשיב כמטפל באסירים סיעודיים, פנה לבית הדין השרעי בעיר טייבה בבקשה להתחתן עם בחירת לבו, אסירה, תושבת הרשות הפלסטינית, המרצה את עונשה בכלא נווה תרצה. בקשתו זו נדחתה על ידי שירות בתי הסוהר בנימוק כי העובדה שבת זוגו שוהה במתקני כליאה בתחום ישראל איננה מקנה לה מעמד חוקי כלשהו ויש לראותה כתושבת שטחים לכל דבר, ומכאן אין לאפשר לה להתחתן לאזרח ישראלי. עתירתו לבית המשפט המחוזי באמצעות ארגון עדאלה נדחתה על הסף. בבקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון טוען המבקש כי המשיב שולל ממנו את זכויותיו החוקתיות לנישואין, לחיי משפחה, לכבוד, לחירות ולאוטונומיה אישית ולשיוויון, וכל זאת ללא הסמכה בדין, ובאופן בלתי מידתי ובלתי סביר.




בית המשפט לעניינים מינהליים חייב את המדינה לתת מעמד לידועה בציבור של ישראלי וקבע כי המדינה נהגה בצורה בלתי סבירה ומפלה (עתמ1656/09)

העותרים, פיליפינית וישראלי החלו בהליך מדורג לקבלת מעמד בישראל לעותרת מכח היותה ידועה בציבור של העותר. פקידי משרד הפנים דחו את בקשתם תוך הבעת תמיהה על כך שבת הזוג הפיליפינית מבוגרת בעשר שנים מבן זוגה הישראלי, ותוך הבעת חשד בלתי מבוסס שבשימוע לא נתגלו סתירות היות והזוג תודרך על ידי עורך הדין. בית המשפט קבע כי התנהלותו של משרד הפנים היא בלתי סבירה הן בפן הפורמלי והן בפן המהותי, הקשר לא נבדק מעולם בצורה רצינית, ועולה חשש לאפליה על בסיס גיל. לכן חייב בית המשפט את משרד הפנים להעניק לעותרת אשרת א/5 - תושבת ארעית - ואף פסק לטובת העורתים שכר טרחת עורך דין בסך 40 אלף ש"ח.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי קבע כללים להכרה בבני זוג כמקיימים מערכת יחסים של "שותפות זוגית"' (עמ"ש 418-12-08)

בית המשפט המחוזי קבע, כי יכיר בבני זוג כידועים בציבור רק כאשר ישתכנע, כי החליטו במפורש או במשתמע להחיל על מערכת היחסים ביניהם את הזכויות והחובות העולות מדיני הנישואין והגירושין, אף ללא אקט פורמאלי של נישואין, וכי בחינת היחסים בין בני הזוג תתבצע בראי דיני החוזים. בית המשפט מציע לשנות את המינוח "ידועים בציבור" ל"שותפות זוגית", וקובע, כי רמת ההוכחה הנדרשת לשם הוכחת שותפות זוגית תשתנה בהתאם למניעים שעמדו מאחורי כניסת בני הזוג לשותפות. ביישמו עקרונות אלה על הערעור דנן קובע בית המשפט, כי לא הוכח שבני הזוג חיו בשותפות זוגית, שכן המערערת לא הוכיחה קיומו של משק בית משותף או שיתוף כלכלי בינה לבין המנוח, וכי המערערת והמנוח השתייכו לדפוס ה'חברים', לגביהם נדרשת עוצמת ראיות מכבידה.




עבאס ואח' נ' משרד הפנים (7139/02): אישור ההליך המדורג שקבע משרד הפנים לטיפול בהליכי התאזרחות של זרים שנישאו לאזרחים ישראלים

האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' הגישו עתירה כנגד ההליך המדורג אותו קבע משרד הפנים לטיפול בהליכי התאזרחות של זרים שנישאו לאזרחים ישראלים. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע שהמעקב המקיף הנפרס על פני מספר שנים והנערך מידי שנה בנוגע למעמדו של בן הזוג הזר הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך, הוא נועד לבחון את כנות הנישואין ולוודא שאין מניעה ביטחונית או פלילית במתן מעמד הקבע. מאידך, נקבע כי על משרד הפנים לקבוע קביעה אחידה של המסמכים הנדרשים ולדאוג לפרסום נאות של הנוהל ושל רשימת המסמכים למען אחידות הקריטריונים ופישוט ההליך.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לעניינים מנהליים: תקופת ההליך המדורג תחושב החל מיום מתן אשרת הביקור הראשונה (עתמ 752/06)

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים פסק, כי יש לחשב את תקופת ההליך המדורג החל מיום מתן אשרת הביקור הראשונה ולא מיום אישור הבקשה על ידי משרד הפנים, שבמקרה דנן ניתנה רק שנה וארבעה חודשים לאחר מתן האשרה הראשונה. בית המשפט קיבל את טענת העותרים, לפיה אשרת הביקור ניתנה לעותר לאחר שמשרד הפנים ערך בעניינו את כל אותן בדיקות הנדרשות לצורך אישור הבקשה לאיחוד משפחות, ובכללן הוכחת כנות הנישואין, קיום מרכז חיים בישראל, והעדר מניעה פלילית או ביטחונית. נקבע, כי במצב דברים זה לא מן הדין הוא לזקוף לחובת העותר את ההשתהות הניכרת של משרד הפנים במתן ההחלטה בבקשה לאיחוד משפחות, שניתנה למעלה משנתיים לאחר הגשת הבקשה. כן קבע בית המשפט, כי אין מניעה להגיש בקשה לקיזוז תקופות במהלך ההליך המדורג.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה לבג"ץ להתיר לאזרחית ישראלית להיכנס לעזה כדי לבקר את בעלה נמחקה כיוון שלאחר שנתיים שלא הותרה כניסתה בני הזוג התגרשו (בג"ץ 6409/08)

המוקד להגנת הפרט עתר לבג"ץ בעניינה של אזרחית ישראלית, שביקשה להיכנס לרצועת עזה כדי לבקר את בעלה, אותו לא ראתה למעלה משנה וחצי. לטענת העותרים הסירוב להתיר לעותרת להיכנס לעזה, מהווה הפרה חמורה של זכותה לחיי משפחה וכבוד, וכן זכותה לחופש התנועה, המקובלת כעיקרון במשפט הבינלאומי המנהגי. בעקבות התחמקות המדינה ממציאת פתרון למצוקתם של בני הזוג נשברה רוחם, והם החליטו לפרק את התא המשפחתי, ולבקש את מחיקת העתירה.




בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאיחוד משפחות עם בת זוג זרה בשל קיום מערכת משפחתית כפולה (עתמ 8617/08)

העותר התגרש מאשתו הראשונה ונישא לאישה אזרחית רומניה. בקשתו לאיחוד משפחות ולאשרת כניסה לישראל לאישתו השנייה נדחתה. משרד הפנים קבע כי גירושיו הראשונים של העותר הנם פיקטיביים בשל העובדה שהעותר גר תחת קורת גג אחת עם העותרת ועם האישה הראשונה וילדיהם. העותר טען כי גירושיו נערכו כהלכה בבית הדין הרבני והינם תקפים. בית המשפט דחה את העתירה בקבעו כי ההחלטה תואמת את מדיניות משרד הפנים, שאושרה בפסיקה, שלא לאשר בקשה לאיחוד משפחות עם בן זוג זר מקום בו מתקיים קשר נישואין עם בן זוג נוסף, ודי בכך שהעותר מקיים "מערכות משפחתיות עם מספר נשים" גם אם אינו נשוי לשתיהן באופן רשמי, על מנת לדחות את בקשתו.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

Offical English translation of the supreme Court decision on Constitutionality of the Nationality and Entry into Israel Law

Offical English translation of the Supreme Court decision on the constitutionality of the Nationality and Entry into Israel Law which prevents family unification in Israel of Israeli citizens, mostly Palestinians, with residents of the occupied terittories

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לעניינים מינהליים פסק הוצאות לטובת עותרת שחויבה שלא לבקש מעמד קבע בישראל עבור בנה (עתמ8034/08)

בקשת העותרים לפסיקת הוצאות במסגרת פסק הדין שבעניינם בו נקבע, כי העותר, קטין בן 14 מהפיליפינים, זכאי לרישיון ישיבה בארץ, מתוקף נוהל משרד הפנים המסדיר מעמדם של קטינים נלווים, החל גם על קטינים מנישואים קודמים הנלווים לבן זוג לא יהודי הנשוי לזכאי שבות. העותרים טענו, כי סירובם של המשיבים להעניק לעותר אשרת כניסה לישראל ורשיון לישיבת ארעי, התבסס על "התחייבותה" של האם שלא לבקש מעמד קבע עבור בנה. בית המשפט הדגיש כי לפי הפסיקה אין ליתן תוקף להתחייבות שכזו, ופסק כי המשיבים חייבים בתשלום הוצאות העותרים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין וחייב את המדינה לטפל בבקשה לאיחוד משפחות של המשיב (עע"ם 1621/08)

משרד הפנים סירב להתחיל טיפול בבקשה לאיחוד משפחות עם אזרח ירדני, למרות פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים שחייבו לעשות כן, בטענה שיש להמתין עד לבירור הערעור שהגיש המשרד לבית המשפט העליון. השופט לוי דחה את בקשת המשרד לעיכוב ביצוע בנימוק שתחילת הטיפול בבקשה ובחינת הבקשה למתן מעמד זמני ורשיון עבודה בישראל אינם יוצרים מצב בלתי הפיך, ולכן אף אם יתקבל הערעור, אין במאזן הנוחות כדי להצדיק חריגה מהכלל הנוהג לפיו הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע פסק דין

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו דחה את עתירת אזרחית ישראל ובתה למתן תושבות קבע בישראל לאב אזרח איראן (עתמ 001477/08)

השופטת רונן דחתה את העתירה בטענה שהחוק מקים חזקה חלוטה, לפיה תושבים של המדינות המנויות בתוספת,ובהן איראן, מהווים סיכון ביטחוני למדינה ולכן אין לאשר בקשותיהם לתושבות קבע.




בית המשפט דחה עתירה בעניין התאזרחות קטינים מכח סעיף 8 לחוק האזרחות ( בג"ץ 3917/03 )

עתירה בעניין בקשה לקבלת התאזרחות ישראלית של ילדים מכוח אזרחותו הישראלית של אביהם. הוריי העותרים הינם תושבי עזה אשר התגרשו, לאחר מכן האב קיבל אזרחותו בעקבות נישואיו לאזרחית ישראלית. לטענת העותרים, האם והאב התגרשו בשנת 1992 ולאחר מספר חודשים קיבל האב את החזקה והמשמורת על הילדים. משכך, הרי שבעת התאזרחותו בשנת 2000, היו קטינים ומשכך הם זכאים לקבל אזרחות מיום 20.1.00, מועד התאזרחותו. ביהמ"ש דחה את העתירה משום שהעותרים לא הגיעו עם אביהם לישראל והמשיכו לחיות עם אימם בעזה מספר שנים לא מבוטל לאחר הגירושיןובשעה שאביהם קיבל אזרחות ישראלית, העותרים לא היו תושבי ישראל.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי סירב לדון בעתירה עקרונית לגבי זכותם של ילדים מנישואים ביגמיים לקבל מעמד בישראל לאחר שהעניין הפרטני נפתר (1135/06)

בית המשפט המחוזי התבקש על ידי המוקד להגנת הפרט לדון בשאלה העקרונית ולקבוע כי נישואי ביגמיה מצד תושב אינם מהווים עילה לסירוב בקשה להסדרת מעמדן של בנותיו. בית המשפט, בהתאם להלכה הפסוקה, סרב לדון בסעד כוללני, לאחר שהעניין הפרטני נפתר. עם זאת, נוהל משרד הפנים, העוסק בהקניית מעמד לילדים של אבות שהם אזרחים או תושבים, הקובע שאין להקנות מעמד לילד שנולד לאב שנישא לאם בנישואי ביגמיה, אלא על יסוד בדיקת רקמות מצוי כעת בדיון עקרוני בבית המשפט העליון במסגרת עתירה אחרת בנושא.


החלטת בית המשפט העליון לדון בעניין העקרוני


נתקבלה עתירת אזרח זר לביטול צו הרחקה מן הארץ כנגדו לטובת בנו הקטין (עמ"נ 2454/04)

צו הרחקת העותר, אזרח זר, מן הארץ נדחתה בשל טובת בנו הקטין והיות האב דמות מרכזית וחשובה בחייו. אל העתירה הצטרפו בנו ובת זוגו הישראלית של האזרח.




ביהמ"ש לעניינים מנהליים קבע כי יש לגרש את העותר מישראל משום החובה להגן על אשתו מפניו (עתמ 1118/08)

העותרת אזרחית ישראל בקשה להורות למשרד הפנים לחדש את ההליך המדורג לקבלת אזרחות של בעלה, אזרח רומניה, ולבטל את ההחלטה על גירושו. החלטת משרד הפנים ניתנה לאחר שבמשך שנות נישואיהם (קרוב ל-8 שנים), פנתה העותרת לרשויות שלוש פעמים, התלוננה על אלימות של העותר כלפיה וביקשה כי ההליך יופסק והעותר יגורש מהארץ ובכל פעם חזרה בה, טענה כי השלימה עם העותר וביקשה לחדש את ההליך המדורג. בפעם הרביעית סרב משרד הפנים לחדש את ההליך המדורג והורה על גירושו של העותר מהארץ ועל כך העתירה. ביהמ"ש דחה את העתירה והורה לגרש את הבעל בקבעו שהבקשות לחידוש ההליך והעתירה עצמה נעוצות בהיות העותרת אישה מוכה. זכותה של העותרת לחיים ולשלמות הגוף גוברת על זכותה לחיי משפחה ומחובתו של בית המשפט להוקיע מעשי אלימות ככלל, ובפרט מעשי אלימות שנעשים נגד נשים, על כל גווניהם וצורותיהם

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה עתירה בנושא כניסתה לישראל של קורבן סחר שנישאה לאזרח ישראלי. (בג"צ 9895/06 )

בג"צ דחה את העתירה משום שסבר שעמדת המשיבים לפיה יש לאפשר להם להעריך מחדש את הבקשה למתן אשרה ולשם כך על מערערת להתייצב במשרד הפנים לאחר הגעתה ארצה היא סבירה.




בית המשפט לעניינים מנהליים הורה לתת תושבות קבע לאב לילדים ישראלים שאזרחותו בוטלה (עתמ 2981/04)

בית המשפט לעניינים מנהליים שקל את מכלול הנתונים העובדתיים ואת ההיבט ההומינטרי שעולה מהם, ופסק כי הן מבחינתו האישית של העותר ונסיבות חייו והן מן הבחינה ההומניטרית של ילדיו, אין להביא לפירוד כפוי בין האב לבין ילדיו, ופסק כי יש להעניק לו תושבות קבע.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון דחה עתירה כנגד חוקתיות התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל ( בג"צ 7052/03)

בית המשפט העליוו דחה את העתירה כנגד חוקתיות התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, אף כי רוב השופטים קבעו כי החוק פוגע בזכויות החוקתיות לשוויון ולחיי משפחה במידה העולה על הנדרש. לטענת העותרים החוק פוגע בזכות החוקתית לחיי משפחה בכך שהוא מונע איחוד משפחות של בני זוג ערבים-ישראלים עם בני זוגם הערבים מהאזור ומטיל מגבלות על הקשר בין הורה ישראלי לבין ילדו. כן פוגע החוק בזכות לשוויון שכן פגיעתו מתמקדת באזרחי ישראל הערבים, שהם אלה הנישאים לבני זוג פלסטינים מהאזור. בנוסף נטען כי תכלית חוק פסולה מפני שבבסיסה עומדים שיקולים דמוגרפיים. מצ"ב קישור לפסק הדין וכן תקציר פסק הדין


למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון דחה ערעור נגד סירוב משרד הפנים להפעיל את נוהל הורה קשיש בשל אי-עמידה בקריטריון הגיל (11538/05)

נוהל הורה קשיש מאפשר לאזרח ישראל שהורהו אינו יהודי ואינו זכאי שבות להגיש בקשה לקבלת רישיון שהיה ועבודה בישראל עבור ההורה כאשר ההורה קשיש ובודד. הורה "קשיש ובודד" הוא הורה מעל גיל 60 שאין לו ילדים נוספים בחו"ל, שאין לו בן או בת זוג מחוץ לישראל. נקבע כי העובדה שההורה אינו עונה לקריטריון הגיל הקבוע בנוהל מהווה טעם מספיק לסירוב.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לעניינים מנהליים קיבל עתירת אם לקבוע לבנותיה מעמד זהה לשלה (עת"מ 2771/05)

כב' הש' פלפל מקבלת העתירה, ולפיה, שתי הבנות יקבלו מעמד זהה למעמד אמן מטעמים הומניטריים. כמו-כן, נימוק עיקרי לקבלת העתירה הינו שיהוי רב של משרד הפנים בטיפול בבקשה.




בית המשפט המחוזי: לא ניתן לדרוש מבן הזוג הישראלי שמרכז חייו ישאר בישראל לאחר שבקשתו לאיחוד משפחות נדחתה (עת"מ 160/06)

ביהמ"ש המחוזי בירושלים ביטל את החלטת משרד הפנים לדחות בקשה חוזרת לאיחוד משפחות על סמך העובדה שלאחר דחיית הבקשה הראשונה עברה המבקשת להתגורר תקופה עם בן זוגה בשטחים, וקבע כי משרד הפנים רשאי לדרוש מבן הזוג הישראלי להוכיח כי מרכז חייו בישראל רק לפני או במהלך הגשת בקשתו, ולא לאחר שנדחתה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

נדחתה עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים לאפשר לאב תושב ישראל להתאחד עם בנו מרצועת עזה (עתמ 002393/07)

האב הגיש בקשה לקבלת רישיון ישיבה עבור בנו בישראל מטעמים הומניטאריים. בקשתו נדחתה על ידי שר הפנים, ועל כך נסבה העתירה. נפסק כי לאור הראיות שהיו בפני המשיב כאשר קיבל את החלטתו, ההחלטה היתה סבירה, ואין הצדקה להתערב בה. העובדה שברצועת עזה קיים מצב ביטחוני בעייתי, משליכה על כל תושבי הרצועה, ואין בה כשלעצמה נימוק המצדיק מתן היתר שהייה לבן, גם העובדה שמדובר בקטין –אין די בה כדי להצדיק את הבקשה במועד בו היא הוגשה ועל-כן העתירה נדחית.




בית המשפט המחוזי בירושלים: ביטול תושבות בשל רכישתה על יסוד פרטים כוזבים מצריכה ראיות משכנעות שיעמדו במבחן הראייה המינהלית (עתמ 497/07)

לשכת מינהל האוכלוסין החליטה לבטל את מעמדם בישראל של העותרים בשל רישומם על יסוד מסמכים כוזבים והעדר מרכז חיים בישראל.נקבע כי לצורך קביעה, כי תושבות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים ולכן יש לבטלה, משרד הפנים רשאי להתבסס על ראיות שאספו גורמים אחרים, כמו המוסד לביטוח לאומי. עם זאת, על הראיות לעמוד במבחן הראייה המינהלית ומכאן שעדות שמיעה סתמית, חשדות, התרשמות כללית ומסקנות של פקידים אין בהם די.




בית המשפט לעניינים מנהליים: אזרח ירדני בעל תעודת זהות פלסטינית אינו בהכרח תושב האזור לצורך דחיית בקשה לאיחוד משפחות (עת"מ 817/07 )

העותר נולד בשטחים, הוא בעל אזרחות ירדנית, התגורר רוב חייו בירדן ובנוסף הינו רשום במרשם האוכלוסין הפלסטיני כתושב האזור. בקשת אשתו, אזרחית ישראל, לאיחוד משפחות עמו נדחתה על הסף על ידי משרד הפנים בטענה שהינו תושב האזור. השופטת צור פסקה שעצם רישומו במרשם האוכלוסין הפלסטיני אינו יכול להוביל למסקנה האוטומטית, כי הוא "תושב האזור". כיוון שלבני הזוג עומדת זכותם החוקתית לחיי משפחה, יש להעדיף פרשנות מצמצמת להוראות החוק, שתתיישב עם זכות היסוד. פרשנות שכזו מחייבת בחינה אינדיבידואלית של השאלה, האמנם אדם הוא "תושב האזור".

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעורם של סבים שביקשו לקבל משמורת על נכדם השוהה עימם בישראל שלא כדין (ע"מ 375/06)

סבתו וסבו החורג של קטין, שנולד ברוסיה והוריו חיים בארץ מולדתו, ואין לו מעמד המתיר את ישיבתו בגבולות מדינת ישראל, מבקשים לקבוע כי המשמורת והאפוטרופסות על הקטין תהיה להם. מטרתם היא שהילד לא יוחזר לרוסיה אלא ישאר בישראל. הערעור נדחה בטענה שכאשר אין לקטין מעמד המתיר ישיבתו בגבולות המדינה, הבדיקה צריכה להעשות בדרך דו מסלולית - טובת הקטין וטובת הקטין על רקע היותו משולל מעמד לשבת בגבולות המדינה, תוך התייחסות לחוקי ההגירה.




בית המשפט לעניינים מנהליים בי-ם: אין צורך להוכיח מרכז חיים בישראל בהליכי אחוד משפחות כשלבן הזוג אסור לשהות בארץ

העותרת תושבת ירושלים ובעלה תושב האזור לא התגוררו בישראל שכן החוק אוסר על תושב האזור לגור בישראל. בית המשפט פסק כי על המדינה לשלם לעותרים את הוצאות המשפט

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לעניינים מנהליים בי-ם: אין צורך להוכיח מרכז חיים בישראל בהליכי אחוד משפחות כשלבן הזוג אסור לשהות בארץ

העותרת תושבת ירושלים ובעלה תושב האזור לא התגוררו בישראל שכן החוק אוסר על תושב האזור לגור בישראל. בית המשפט פסק כי על המדינה לשלם לעותרים את הוצאות המשפט

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט הפסיק את הדיון בהקניית מעמד לאם לילדה ישראלית כיוון ש מצויה בהליך אחר להסדרת מעמדה

בית המשפט המחוזי בירושלים- בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קבע שכיוון שהאם החלה בהליך להסדרת מעמדה כידועה בציבור של אזרח ישראלי אחר, שאינו אביה של הילדה, אין מקום לדון עוד בבקשתה להסדיר את מעמדה כאימה של הילדה.




פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
ד"ר מיכל אפרת נ' הממונה על המרשם במשרד הפנים ושר הפנים (בג"ץ 693/91): שינוי שם המשפחה של ידועה בציבור לשם המשפחה של בן זוגה לא יביא להטעיית הציבור או לפגיעה בתקנת הציבור

העותרת, אישה החיה עם בן זוגה ולהם ילדים משותפים, ביקשה להוסיף את שם המשפחה של בן זוגה, לשמה. שר הפנים פסל השינוי מהטעם שהדבר יביא להטעיית הציבור ו/או לפגיעה בתקנת הציבור. בג"ץ דחה טענות שר הפנים. נקבע כי אין בעצם הנתונים, כי ידועה בציבור מבקשת לשנות שם משפחתה לשם המשפחה של הגבר עמו היא חיה, ושהוא אבי ילדיה, כדי להוות תשתית ראייתית לקביעה, כי שינוי השם עלול להטעות, או כי שינוי השם עלול לפגוע בתקנת הציבור. על כן נפסק שבשיקול הדעת של שר הפנים נפל פגם המחייב התערבות ביהמ"ש. החלטת השר בוטלה. (ניתן 29.03.93)




פלונית נ' שר הפנים (בג"ץ 1779/99, ברנר-קדיש): בית המשפט הורה לרשום ילד שאומץ בחו"ל על ידי בת זוגה של מולידתו כמאומץ

העותרות ביקשו לחייב את פקיד הרישום לרשום במרשם האוכלוסין את אימוצו של ילד על-ידי בת זוגה של מולידתו בהסתמכן על צו אימוץ שניתן בקליפוניה. בית המשפט קיבל את העתירה בהתבססו על הלכת פונק-שלזינגר לפיה אין לפקיד משרד הפנים סמכות להמנע מביצוע הרישום אלא אם אי נכונותו של הרישום גלויה לעין ואינה מוטלת בספק. בית התשפט דוחה את טענתם המשיבים לפיה רישום של ילד עם שתי אימהות בלתי אפשרי מבחינה ביולוגית וקובע, כי הרישום אינו משקף את ההיבט הביולוגי, כי אם את ההיבט המשפטי. כן צויין, כי אך מובן הוא שלכל מאומץ יש שתי אימהות, האם הביולוגית והאם המאמצת, וכי צו האימוץ אף אינו מבטל בהכרח את הקשר המשפטי בין המאומצים להוריהם הביולוגים.




אלה נזרי נ' הממונה על מרשם האוכלוסין (בג"צ 6086/94): זכותה של הידועה בציבור לשינוי שם גוברת על האינטרס של האישה הנשואה

העתירה נסבה על סירובו של הממונה על מרשם האוכלוסין ושר הפנים לשנות את שם משפחתה של העותרת לשם המשפחה של בן זוגה שעמו היא חיה ללא נישואין ולהם שני ילדים, וזאת משום שבן הזוג עדיין נשוי לאישה אחרת. נפסק שהמוסד של ידועים בציבור פוגם במוסד הנישואין אך כורח המציאות הביא את המחוקק להכיר במוסד זה ולהעניק לידועה בציבור זכויות רבות וחשובות המתקרבות לזכויותיה של אישה נשואה. בנסיבות דנן, זכותה של הידועה בציבור לשינוי שם גוברת על האינטרס של האישה הנשואה, כיון שטובת הילדים הוא ששמם יהיה זהה לא רק לשמו של אחד ההורים אלא לשם שני ההורים.




סוגי זכויות

זכויות כלכליות וחברתיות
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם