המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

הזכות לחיי משפחה > שונות

כללי
דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת ההסדרה החקיקתית של נושא הפריון וההולדה

הוועדה הציבורית לבחינת ההסדרה החקיקתית של נושא הפריון וההולדה הגישה מסקנותיה והמלצותיה למנכ"ל משרד הבריאות. הוועדה דנה בחשיבות נושא הפריון וההולדה, בין היתר, תוך התייחסות מיוחדת לזכויות הילד הנגזרות מעקרון טובת הילד. הוועדה דנה גם בנושאים כגון מגבלות גיל במסגרת טיפולי פוריות, תרומת חומר גנטי ושימוש בחומר גנטי לאחר המוות. הוועדה המליצה על תיקון חוק הפונדקאות והמליצה על קיום מסלול נוסף של פונדקאות אשר יאפשר נגישות לפונדקאות גם לגברים ללא בנות זוג. מסלול זה יתקיים לצד המסלול הקיים היום בחוק ויאפשר לכלל האוכלוסייה (למעט נשים המעוניינות בפונדקאות ושמסוגלות לשאת הריון) לפנות לועדת האישורים ולבקש אישורה להסכם פונדקאות, תוך הבהרה שהסכם זה יעשה רק על בסיס אלטרואיסטי. בנוסף הומלץ על הרחבת מעגל הנשים אשר יוכלו לשמש כפונדקאיות, ועל הסדרת תהליך הפונדקאות הנעשה ע"י ישראלים בחו"ל. (הוגש מאי 2012)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

על התערבות המדינה בקשר שבין ילדים להוריהם: המקרה של אימוץ כפוי בשל העדר מסוגלות הורית, מילי מאסס, מאזני משפט 2005

המאמר מנתח את כוונות חוק האימוץ, מבנה שירות האימוץ והתפיסה המקצועית הרווחת בארץ לפיה, ככלל, "אימוץ סגור" היא ההתערבות המתאימה במקרים בהם מנותק הקשר המשפטי בין ילדים למולידיהם. טענת המחברת היא שבעוד שהפסיקה חוזרת ומתריעה בדבר הזהירות הנדרשת לשם הגנה על זכויות הילדים המועברים לאימוץ, ההורים המאמצים והמולידים - מבנה מערכת האימוץ הכולל את אופי ההליך המשפטי, מבנה רשות האימוץ והסודיות הגורפת המחוייבת מתפיסת האימוץ הסגור, פוגם בהגנה על זכויות הילדים ומולידיהם,וזאת בניגוד לכוונת החוק.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

הוגשה עתירה להשוואת הליך הסדרת מעמדם בישראל של בני זוג שאינם נשואים להליך לגבי בני זוג נשואים (בג"ץ 9600/09)

בעתירה מבקשים הארגונים העותרים להשוות את שלושת ההליכים המדורגים להסדרת מעמדם של בני זוג ,בין שהם נשואים ובין שהם ידועים בציבור, בין שבן הזוג הישראלי הוא אזרח ובין שהוא תושב קבע. כן מבקשים העותרים לאחד את ההליכים במסגרת הליך אחד, ולהעמידם על פרקי הזמן הנהוגים לגבי בני זוג הנשואים לאזרחים. בנוסף הם מבקשים, כי בן הזוג המצוי בהליך, יוכל לרכוש בסיום ההליך את מעמדו של בן זוגו הישראלי; כי האפשרות להקנות מעמד לילדים נלווים תהא גם לבני זוג ידועים בציבור; כי תוכר זכותם של תושבי קבע להסדיר את מעמדם של בני זוגם הידועים בציבור; וכי ההליכים הנוגעים להסדרת המעמד של מי שהיו בני זוג במקרים של פקיעת הקשר הזוגי יוחלו גם על מי שהיו ידועים בציבור ועל מי שהיו בני זוג של תושבי קבע.(הוגש 30.11.09)




ארגון עדאלה הגיש שלוש חוות דעת מומחים לבג"ץ בעתירה כנגד חוקתיות חוק האזרחות והכניסה לישראל (בג"צ 830/07)

לקראת הדיון בעתירה כנגד החוק, שיתקיים ב 15.3.09, הגיש ארגון עדאלה לבג"ץ שלוש חוות דעת מטעם מומחים זרים במשפט בין לאומי ובמשפט חוקתי בנוגע לחוקתיותו של חוק האזרחות והכניסה לישראל, האוסר על איחוד משפחות בין אזרחים ערבים לבין פלסטינים מהשטחים וממדינות המוגדרות כמדינות אויב. לדברי הארגון, שלוש חוות הדעת מוכיחות, כי אין מדינה דמוקרטית בעולם שקיים בספר החוקים שלה חוק המזכיר את חוק האזרחות והכניסה לישראל, וכי החוק אינו עומד במבחני הביקורת השיפוטית, בהיותו מפלה על רקע לאום ועל רקע אתני, ופוגע בזכויות החוקתיות למשפחה, לכבוד ולשוויון באופן גורף ובלתי מידתי.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

משרד הפנים קבע נוהל חדש המחמיר את מדיניות הסדרת מעמדם של בני זוג ידועים בציבור של אזרחים ישראלים

הנוהל החדש, חל על הסדרת מעמדם בישראל בני זוג ידועים בציבור של אזרחים ישראלים, ובכללם בני זוג מאותו מין. בין השאר, מאריך הנוהל החדש את התקופה בה בן הזוג הזר מקבל רק רשיון עבודה משנה לשלוש שנים ובכך מאריך לשלוש וחצי שנים את התקופה בה בן הזוג הזר אינו זכאי לזכויות סוציאליות ולביטוח בריאות ממלכתי.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה נגד דרישת משרד הפנים לרשום ילד במרשם הפלסטיני כתנאי לרישומו בישראל (עת"מ 8193)

המוקד להגנת הפרט הגיש עתירה מנהלית בעניינו של תושב ירושלים, שמשרד הפנים מתנה את רישום בנו במרשם האוכלוסין הישראלי ברישום הבן תחילה במרשם הפלסטיני: המוקד טוען כי דרישת משרד הפנים אינה סבירה ואף נוגדת את נהליו של משרד הפנים עצמו בנוגע לרישום ילדים. בנוסף נטען כי התנהלות משרד הפנים נגועה בחוסר סבירות קיצוני שכן לבנם של העותרים אין שום זיקה לשטחים ולכן רישומו במרשם האוכלוסין המנוהל בידי הרשות הפלסטינית יהיה רישום פיקטיבי




עתירה לבגצ למתן מעמד לעותר על סמך חייו המשותפים עם בן זוג מאותו מין (בגצ 5724/06)

מדובר בהומוסקסואל תושב עזה שחי שנים רבות עם בן זוגו בישראל. השניים פתחו בהליך איחוד משפחות במסגרתו היה זכאי העותר לתושבות קבע כבר בשנת 2000, אותה לא קיבל ככל הנראה עקב אפליה. בשנת 2003 עזב בן הזוג הישראלי את הארץ ומאז חי בן זוגו בארץ באופן בלתי חוקי,בשנת 2006 יצא לעזה לזמן קצר ומשניסה לשוב לארץ נאסרה כניסתו.בעתירה נתבקש בג"צ לאפשר את כניסתו של העותר חזרה לישראל ולהעניק לו מעמד קבוע ונטען כי הסרוב נובע מנטייתו המינית.העתירה נמחקה בהסכמה לאחר שאושר לעותר להיכנס לארץ והוחלט כי אם ישב בארץ במשך שנתיים ובמידה ולא יסתבך בפלילים תינתן לו תושבות קבע .




סוגי זכויות

זכויות כלכליות וחברתיות
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם