המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

זכויות בהליך הפלילי > שונות

כללי
דו"ח הסנגוריה הציבורית 2010 - 2011

הסנגוריה הציבורית הגישה לשר המשפטים דו"ח הסוקר את חמש עשרה שנות פעילותה. הדו"ח משקף את העקרונות שהסנגוריה עומדת על חשיבותם – הרחבת הזכות לייצוג ושיפור איכות הייצוג. הדו"ח מתאר את השינויים שחלו כתוצאה מהקמת הנציבות בהיקף הייצוג ושיעור המיוצגים בישראל. צוין שלעומת מצב בו רוב הנאשמים בפלילים לא היו מיוצגים ערב הקמת הסנגוריה הציבורית, כיום כ 85% מהנאשמים מיוצגים, כאשר 60% מתוך כלל הנאשמים מיוצגים ע"י הסנגוריה הציבורית עצמה. בנוסף מציג הדו"ח את פעילות הסנגוריה לשיפור איכות ייצוג הנאשמים, לרבות באמצעות השקעת מאמצים בבחירת עורכי דין, בהכשרה, בפיקוח ובהנחיה מקצועית. הדו"ח מציג גם את חשיבות פעילותה הציבורית של הסנגוריה בהגנה על זכויות הפרט. כך, במסגרת הדו"ח נטען שקולה של הסנגוריה משמש לא פעם כקול יחיד אל מול הקולות המבקשים להביא לכרסום בזכויות הפרט ולהחמרה בענישה. (הוגש מאי 2012)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

שיעורי הרשעה וזיכוי בהליכים פליליים / אורן גזל-אייל, ענבל גלון וקרן וינשל-מרגל

אוניברסיטת חיפה ומחלקת המידע והמחקר של ביהמ"ש העליון, ערכו מחקר בנושא שיעורי הרשעה וזיכוי בהליכים פליליים. מטרת המחקר הינה איסוף מידע על הכרעות וגזרי דין בתיקים פליליים שנידונו בערכאה ראשונה בבתי משפט השלום ובבתי המשפט המחוזיים בין מאי 2010 למאי 2011, בשימת דגש על שיעורי הזיכוי וההרשעה בהליכים אלו. החוקרים מצאו שפחות מ-39% מהנאשמים בבתי משפט השלום, וכ- 22% מהנאשמים באלו המחוזיים מורשעים בסוף ההליך הפלילי בכל סעיפי כתב האישום נגדם. מנגד נמצא שאחוזי הזיכוי המלאים הינם נמוכים מאד ועומדים על פחות מאחוז. המחקר מציג נתונים נוספים, לדוגמא, ביחס לאחוזי הנאשמים שערכו הסדרי טיעון ואחוז האישומים שבוטלו. מסקנת המחקר היא שכתב האישום הוא רק תחילת ההליך, כשתוצאתו הסופית היא לרוב שונה. נטען שיש מקום למחקר עתידי הבוחן השפעת זהות התובעים ואופן הייצוג (ציבורי/פרטי), על תוצאות ההליך הפלילי. (מאי 2012)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

כתב תביעה נגד הפרקליטות המדינה לקבלת פיצויים בגין התרשלותה בניהול תיק אונס ויחסה המשפיל לנאנסת

לביהמ"ש המחוזי בת"א הוגשה תביעת נזיקין כנגד פרקליטות המדינה בגין גרימת נזק נפשי שנבע כתוצאה מרשלנותה המקצועית וכתוצאה מיחסה המשפיל לתובעת, אישה שנאנסה בהיותה קטינה. התובעת טוענת שבמהלך הטיפול בתיק האונס התייחסה אליה הפרקליטות באופן משפיל ומזלזל. בין היתר היא נחקרה, במשך 8 שעות, מבלי שקיבלה התרופות שלה ומבלי שהוריה ידעו היכן היא. בנוסף טוענת התובעת כי בשל רצון הפרקליטות לסגור את התיק, היא כפתה עליה להסכים לעסקת טיעון פוגענית ומביישת. לאור האמור, ולאור הפגיעה הקשה שחלה בה לאור התנהלות הפרקליטות, תובעת התובעת את הפרקליטות לפיצוי בסך 3.5 מיליון ₪. (הוגש 25.01.12)




על זכותו של נאשם שזוכה לפיצוי בגין נזקיו / עומר דקל

עניינו של המאמר עוסק בשאלה האם נאשם אשר זוכה בדין זכאי לפיצוי בגין ההוצאות והנזק הכספי שנגרמו לו עקב ניהול ההליך הפלילי, אפילו אם ההחלטה על הגשת כתב אישום נגדו התקבלה כדין ולא הייתה מלווה ברשלנות. המאמר דן בשיקולים המרחיבים את עניין הפיצוי מחד, ובשיקולים מצמצמים מאידך. בין שתי קצוות אלו סבור כותב המאמר כי חשיבותם של השיקולים המרחיבים עולה על השיקולים המצמצמים ומכאן שיש לאמץ הסדר משפטי המכיר בזכותו של נאשם אשר זוכה לקבל פיצוי בגין הוצאותיו אשר נגרמו לו עקב ההליך הפלילי. לדעת הכותב על הנאשם ליהנות מחזקת פיצוי, אותה יהיה ניתן לסתור אך ורק בנסיבות בהן הנזק הנגרם לנאשם הינו תוצאת התנהלות שאיננה מוצדקת אשר גרם לה בעצמו, או בנסיבות חריגות אחרות הנתונות לשק"ד שיפוטי. הנטל לשכנע את ביהמ"ש בדבר הצורך לסטות מחזקת פיצוי יש שיהיה מוטל על רשויות התביעה. הכותב משאיר את שאלת היקף הפיצוי כשאלה המצריכה דיון נפרד.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עתירה לבג"צ נגד חוקתיות החוק המעניק חנינה למי שעברו עבירות במהלך הפגנות נגד ההתנתקות

העותרים, שהורשעו בגין עבירות שעברו בעת הפגנות פוליטיות שאינן קשורות להתנתקות, טוענים כי אם תינתן חנינה רק למתנגדי תוכנית ההתנתקות תפגע זכותם לשוויון בפני החוק והם יופלו בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם. העותרים טוענים כי החוק עושה סלקציה באכיפה הפלילית שכן החוק שמנוסח כחנינה כללית מהווה למעשה חנינה קבוצתית שמוגדרת על- פי קריטריונים אידיאולוגים, פוליטיים, לאומיים ומדינתיים. העותרים תומכים במתן חנינה כללית שכן לדבריהם כלל פעולות המתנגדים שנעשו הן חלק מחופש הביטוי וצו מצפונם, אך טוענים שאין להפלות במתן החנינה ויש ליישמה על כלל ההפגנות שהן בעלות אופי מצפוני.




הסנגוריה הציבורית עתרה לבג"צ על מנת שיורה על הפסקת מתן חוות דעת פסיכיאטריות על ידי קרימינולוגים בניגוד לחוק (בג"צ 1175/08)

הסנגוריה הציבורית עתרה לבג"צ נגד מנהל מרכז לבריאות נפש אברבנאל, בדרישה להפסקת הנוהג לפיו ניתנות בהליכי מעצר חוות דעת פסיכיאטריות על ידי קרימינולוגים ולא על ידי פסיכיאטרים כפי שנדרש בחוק לטיפול בחולי נפש. לטענת הסנגוריה, נוהג זה הינו בניגוד ללשון החוק הברורה, בניגוד להחלטות קודמות של בית המשפט ובניגוד לדעת היועץ המשפטי והדרגים המקצועיים במשרד הבריאות.




בקשה לבית המשפט העליון לפי פקודת בזיון בית המשפט לאכוף מאסר על ראש הממשלה וראש השב"כ בשל אי קיום פסק דינו בבג"צ העינויים (בשג"ץ 5100/94)

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, האגודה לזכויות האזרח בישראל והמוקד להגנת הפרט הגישו לבית המשפט העליון בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט בשל הפרת פסיקתו בבג"צ העינויים. פסק הדין אסר על מתן היתרים או קיום נהלים ואישורים הניתנים מראש להפעלת עינויים באמצעים פיזיים כנגד נחקרים, והגדיר שיטות חקירה אלה בלתי חוקיות ונעדרות סמכות. הבקשה הוגשה לאחר שלטענת המבקשות הצטברו בידיהן ראיות ועדויות המוכיחות כי השב"כ מפר את הצו באופן שיטתי, מאורגן, עקבי ומעוגן בהנחיות ונהלים. הבקשה כוללת בין היתר עדויות של חוקרי שב"כ, עדויות של נחקרים ותגובות פומביות של השב"כ ומשרד רוה"מ.




עתירה נגד המשטרה אשר אינה מקיימת את החוק לפיו עליה לגבות אמרות מחשודים ולתעד אותן בשפה שהחשודים מבינים ודוברים

הוועד הציבורי נגד עינויים עתר לבית המשפט העליון כנגד משטרת ישראל בבקשה שיורה למשיבה לפעול בהתאם להוראות חוק סדר הדין פלילי (חקירת חשודים), התשס"ב – 2002, ולגבות את אמרותיהם של חשודים ולתעד אותן בשפה שהחשודים מבינים ודוברים;




לבית המשפט המחוזי נמסרה הודעה מטעם הסניגוריה הציבורית בדבר החרמת משפטם של לוחמי חזבאללה השבויים (תפ"ח 548/06)

לאור דחיית בימ"ש המחוזי את הטענה של הסניגוריה הציבורית כי לוחם החזבאללה שאותו היא מייצגת זכאי למעמד של שבוי מלחמה, הועברה מטעמה הודעה לבימ"ש כי לקוחה אינו מתכוון להעניק לגיטמציה למשפט הפוליטי הנערך לו, ולכן אינו מוכן לקחת בו כל חלק אקטיבי. בין היתר צויין בהודעה כי העמדתו מנוגדת למטרותיו של הדין הפלילי שלא נועד כלל לטפל בסיטואציה מלחמתית.




סוגי זכויות

זכויות בפלילים
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם