המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

זכות האישה על גופה > שונות

כללי
גילה שטופלר, "זכויות נשים, משפט וצדק במדינת ישראל", עלי משפט י', תשע"ג

במאמר זה דנה המחברת במשמעויות המשפט והחיבור שלו עם משמעות הצדק. המחברת טוענת שהמשפט הישראלי אינו פועל ע"פ תפיסה קוהרנטית של צדק אלא שהוא מגלם פשרה בין תפיסות שונות של צדק, שמידת השפעתן על המשפט תלויה במידת כוחן של הקבוצות החברתיות השונות. באופן ספציפי טוענת הכותבת שהפשרה שמייצג המשפט הישראלי בנוגע לצדק, פוגעת בזכיותיהן של נשים ומותירה אותן לא פעם ללא סעד משפטי. המחברת מתמקדת ב- 3 סוגיות עיקריות המאששות את טענתה. המחברת טוענת שתפיסת הצדק הפטריארכלית-דתית בתחומי המעמד האישי פוגעת בזכות האישה לקניין במסגרת הליכי גירושין; שאימוץ המשפט את תפיסת הצדק הנאו-ליברלית מביא להעדפת הזכויות הכלכליות של חברות על חשבון זכויות נשים; וכי הדיכוטומיה בין אהבה לצדק במשפט הישראלי מובילה לפגיעה בזכויות כלכליות של נשים מוחלשות כגון אימהות חד-הוריות.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

הטרדה מינית במקום העבודה/ פרופ' אלי זומר.

המאמר עוסק בהטרדה מינית בתוך הקונטקסט של יחסי סמכות ומרות, ובהשפעתה על יצירת תהליכים פסיכולוגיים ונפשיים אצל המוטרדות. הכותב גורס כי הנזקים הנפשיים הצפויים לקורבנות ההטרדה המינית עלולים להיות ניכרים, כאשר הנפגעות עלולות לסבול ממצוקה נפשית משמעותית המתבטאת בין היתר בתסמינים של: פחד, כעס, דיכאון, השפלה, ניכור ואובדן תחושת הערך העצמי. בנוסף, נמצא כי הטרדה מינית מצד הממונה הפוגע, עלולה ליצור תחושות אשם כבדות אצל הקורבן, בעיקר אם הפוגע נתפס כאדם בעל יוקרה ומוניטין העולים על אלה של הקורבן. הכותב קורא להכיר בהטרדה מינית כגורם לחץ פסיכוסוציאלי המצדיק דרוג גבוהה במגדיר ההפרעות הפסיכיאטריות.




"מיניותו של החוק" איילת שחר, עיוני משפט יח 1 (קישור לגרסה מקוצרת)

המאמר טוען כי יש קשר הדוק בין היחס למין לבין מאפייני אי השוויון בין גברים לנשים. התעלמות מההקשר החברתי של עבירת המין עלולה להביא לכך שלכאורה מטפלים בנושא, אולם למעשה מנציחים את יחסי העוצמה ההיררכיים בין גברים לנשים. לטענת הכותבת, עצם ההבחנה המינית אינה מחייבת יצירת עליונות גברית, משום שגבר שונה מאישה כמו שאישה שונה מגבר. בפועל השיוך למגדר הופך את האישה לחלק מקבוצה בעלת תפקידים מוגדרים. תהליך ההבניה של תפיסת המיניות טבוע בתרבות ובמוסכמות החשיבה המועברות לכולנו בתהליך החינוך והחברות. לטענתה, כדי לעקור את שורשי הפגיעות הנשית יש לחשוף ולערער את ההגדרות והמנגנונים הנתפסים כניטראליים אך בפועל משמרים את היחס המיני לג'נדר הנשי. ביצירת המודעות ובחשיפת הפער בין המימד ההצהרתי לבין שימור היחס המיני כלפי נשים טמון הפוטנציאל לשינוי חלוקת הכוח בין המינים. משמעות השינוי בשיח המשפטי היא שהוא יאפשר נקודת מבט חלופית לגישה המקובלת המפנימה את תפיסת המיניות הגברית בשיח המשפטי בנושא האונס.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

"מדיניותה הדמוגרפית של ישראל בתחום הילודה וזכויות נשים ומיעוטים", גילה שטופלר, משפט וממשל יא (תשס"ח) 516-473

הכותבת מבקשת לבחון במאמר את מדיניותה הדמוגרפית של ישראל בתחום הילדה כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטות ממשלה ובפעילותיו של המרכז לדמוגרפיה באספקלריה של זכויות נשים ומיעוטים. לטענתה ההגבלות בנוגע להפלות משמשות בישראל כאמצעי לעידוד ילודה, ונובעות במידה רבה ממניע דמוגרפי. לדברי הכותבת, למרות זכותה של כל מדינה לשלוט בשיעור הילודה כפועל יוצא מעניינה בגודל אוכלוסייתה, קיים חשש ששליטה זו תושג דרך פגיעה בזכותן של נשים על גופן, בזכותן לשוויון ובזכותן לפרטיות ולכבוד האדם. לטענתה, המדיניות הדמוגרפית של ישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהחלטות ממשלה ובפעילותיו של המרכז לדמוגרפיה, מבוססת על ההנחה כי במדינה המוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית הממשלה רשאית לנקוט מדיניות אשר תבטיח את המשך קיומו של רוב יהודי בישראל, ובכלל זה מדיניות שמטרתה לעודד ילודה יהודית.




מאמר: החוק הישראלי למניעת הטרדה מינית- איפה אנחנו במלאות לו עשור? אורית קמיר, כתב העת "משפט ועסקים"

הכותבת אשר הייתה מעורבת בניסוח החוק, בעיצובו ובהטמעתו בחברה הישראלית טוענת כי המפנה התודעתי ביחס הציבורי לפגיעה בנשים לקראת שנתה השישים של המדינה מתרחש בד בבד עם השינוי החברתי והמשפטי שחל בחברה הישראלית בעשר שנותיו של החוק למניעת הטרדה מינית. המאמר בוחן את החוק לאור המטרות שליוו את יצירתו מפרספקטיבה של עשור לחקיקתו. נטען, כי בפתח העשור השני לקיומו של החוק מתחולל בישראל מהפך תודעתי סביב נושא ההטרדה המינית הנובע מבשלות ציבורית, בתי המשפט שהוציאו את החוק מן הכוח אל הפועל, והתקשורת שהעלתה את הנושא לסדר היום הציבורי. כן נטען, כי התהליך החברתי משפטי יוכל להתקדם על ידי פעולות תקיפות ליישום החוק, יידוע הציבור מה היא התנהגות אסורה על פי החוק ובקשר בינה לבין פגיעה בכבוד האדם.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ארגוני זכויות מבקשים להצטרף כידידי בית משפט לדיון נוסף בשאלת זכאותה של קטינה נפגעת מעשה מגונה לקבלת פיצויים (דנ"א 4565/09)

בגיל 6 נפלה התובעת קורבן לביצוע מעשים מגונים בה. תביעתה לפסיקת פיצויים עונשיים ופיצויים בגין נזקי עתיד לטובתה נדחתה, וכך אף ערעורה. בעקבות החלטה זו הוגשה בקשה לקיום דיון נוסף בשאלה העקרונית האם יש לפסוק פיצויים עונשיים ופיצויים בגין הגברת סיכון במקרה של מעשה מגונה אשר בוצעו בילדה רכה בשנים, על ידי אדם אשר הורשע ונגזר דינו במסגרת הליך פלילי קודם. איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ומרכז תמורה - המרכז המשפטי למניעת אפלייה הגישו בקשה להצטרף לדיון הנוסף כידידי בית המשפט. המבקשות בבקשה יוצאות כנגד החלטת בית המשפט, המנוגדת לטענתן לכללי ההגיון והצדק, והלכה למעשה מאיינת את ראשי הנזק של פיצויים עונשיים ופיצויים בגין נזקי עתיד. בבקשה נטען כי קיימת חשיבות בצירוף המבקשות, נוכח הניסיון והמומחיות הרבים שרכשו במהלך השנים בנושאי תקיפה מינית ויכולתן להאיר את הסוגיה מנקודת המבט המשפטית- מגדרית.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

פורסם דוח מחלקת המדינה האמריקאית בנוגע לסחר בבני-אדם

מחלקת המדינה האמריקאית מחלקת בדוח את המדינות לשלושה דירוגים: בדירוג הראשון מצויות המדינות הנאבקות כראוי בסחר בבני אדם בשטחן, בדירוג השני מצויות המדינות הנאבקות באופן חלקי ובדירוג השלישי מצויות המדינות שאינן נאבקות כלל בסחר. בשנים האחרונות מצויה ישראל בדירוג השני לאחר שכבר היתה בדירוג השלישי. הדוח קורא לישראל להגביר באופן משמעותי את התביעות, ההרשעות והאכיפה בנוגע לסחר בבני אדם למטרות עבודה וכן להגביר את האכיפה, התביעה והענישה בנוגע לסחר בבני אדם למטרות מין.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

דוח חדש של Human Rights Watch: האיסור על מורות ועובדות ציבור לעטות רעלה בגרמניה מהווה הפרה של זכויות האדם

ארגון זכויות האדם הבינלאומי Human Rights Watch קובע בדוח חדש, כי האיסור הקיים בגרמניה על מורות ועל עובדות ציבור לעטות רעלה מהווה הפרה של זכויות האדם. הדוח, הקרוי "הפליה בשם הנייטרליות" קובע, כי האיסור מפר את חופש הדת, את זכויותיהן של נשים ואת זכויותיהם של מיעוטים דתיים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ערעור לבית המשפט העליון להסדרת מעמד אישה מוכה זרה בישראל (עע"מ 8611/08)

לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים הוגש ערעור על ידי המרכז לסיוע משפטי לעולים של המרכז לפלורליזם יהודי מטעם המערערת, אישה מוכה זרה מאתיופיה, לשם חידוש רשיון ישיבתה בישראל לאחר שקבלה מעמד בדין כזוגתו של אזרח ישראלי, אך ברחה למעון לנשים מוכות לאחר שנפלה קורבן לאלימות מצד בן זוגה. עקב בריחתה ביטלו המשיבים, שר הפנים ומנהל מינהל האוכלוסין, את רשיון ישיבתה בארץ והורו לה לצאת את הארץ בהתבסס על כך שלמערערת רכוש וילדים קודמים באתיופיה המשקפים זיקה חזקה יותר לארץ מוצאה מאשר לישראל. לטענת המערערים מדיניות המשיבים מעודדת קורבנות לאלימות להמשיך ולחיות עם בן זוגן האלים בשל חששן שמעמדן לא יחודש והן תגורשנה מהארץ. בנוסף טענו המערערים כי בית המשפט קמא שגה בקובעו כי מרכז חייה של המערערת אינו בישראל ולכן יש להאריך את רשיון ישיבתה הארעי.




דו"ח "מגמות במשפט בעבירת הסחר בבני אדם" 2006

הדו"ח שהוכן על-ידי "מוקד סיוע לעובדים זרים" ו"אשה לאשה - מרכז פמניסטי חיפה" סוקר את המאבק בסחר בנשים ודן בנושא קידום זכויות קורבנות הסחר בבני אדם. מטרות הדו"ח הינן לחשוף את המגמות העיקריות ביחס לעבירה זו ולקורבנותיה, לאתר את הכשלים, וכן להציע דרכים לתקנם.




קבוצות מוחלשות

זכויות נשים
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם