המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

זכויות בעבודה > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
ביה"ד האזורי לעבודה בב"ש פסק פיצויים לעובדת בחברת "מילעוף" אשר פוטרה בשל היותה בהיריון (ס"ע 32358-10-10)

התובעת עבדה מספר חודשים בחברת "מילעוף" כמקדמת מכירות. זמן קצר לאחר שהודיעה למנהלה על הריונה, זומנה לפגישה שבה פוטרה. בשל כך, הגישה התובעת תביעה בביה"ד האזורי לעבודה בב"ש. התובעת טענה כי הטעם היחיד לפיטוריה היה עצם היותה בהריון, וכי היא פוטרה ללא שימוע. נטען כי הפיטורים נעשו בעניין זה בניגוד להוראות חוק נשים בעבודה ולחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. ביה"ד האזורי בב"ש פסק שהחברה עברה על החוק בכל הנוגע לאיסור על פיטורי אישה בעת הריונה וללא קבלת היתר הממונה על עבודת נשים. ביה"ד קבע שהתובעת הצביעה על ראשית ראיה, שההחלטה לפטרה נוגעת להריונה ושהנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח שהתובעת סיימה את עבודתה מסיבות ענייניות. לפיכך נקבע שהנתבעת תפצה התובעת ב כתשעים אלף ש"ח. (ניתן 24 יוני 2014)




ביה"ד האזורי לעבודה קיבל באופן חלקי תביעה בעניין פערי שכר בין נשים לגברים בעיריית ירושלים (ס"ע 22000-08-10)

2 עובדות של עיריית ירושלים ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה תבעו את העירייה בעניין פערי שכר בין נשים לגברים המבצעים תפקידים דומים באגף התברואה. ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים קיבל הטענה בדבר אפליה בשכר התובעות לעומת גברים. עם זאת נקבע שהתובעות לא זכאיות למרבית התוספות שמקבלים הגברים, מהטעם שתוספות אלו משולמות מכוח הסכם קיבוצי משנת 99. עוד נקבע שלא הוכח קשר סיבתי בין התוצאה המפלה לשיקול אסור של העירייה, ומכאן שהתובעות לא זכאיות לפיצוי ע"פ חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. מנגד, ביה"ד פסק שיש פערים לא מוצדקים בעניין הגדרת הדרגות של התובעות לעומת גברים, וחייב העירייה לשלם לתובעות את הפרשי השכר שנוצרו כתוצאה מכך. בנוסף, ביה"ד הורה לעירייה להעביר לנציבות מחקר בנוגע לפערי השכר בין גברים לנשים בעירייה, אשר יכלול גם צעדים אופרטיביים לצמצום פערים אלו. (ניתן 12.03.14)




ביה"ד האזורי לעבודה: חברה אשר כשלה בבדיקת תלונה בדבר הטרדה מינית תפצה עובדת בסך 35 אלף ₪ (ס"ע 1594-10)

התובעת, אישה שהועסקה כעובדת ניקיון בחברה, הגישה תביעה לפיצוי בגין הטרדה מינית ע"פ חוק מניעת הטרדה מינית, כנגד מנהל תחזוקה בחברה, וכנגד החברה. התובעת טענה שהנתבע נקט בהתנהגות בעלת אופי מיני בניגוד לרצונה, וכאשר דחתה אותו, הביא להפחתה בשעות עבודתה. בנוסף נטען שהחברה לא נקטה אמצעים סבירים למנוע ההטרדה, ושאופן טיפולה בעניין היה רשלני. ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים קבע שהתובעת עמדה בנטל ההוכחה רק ביחס לאמירות הנתבע בנוגע לריח הבושם שלה, ושהוא לא השתכנע כי "הדברים הגיעו לכדי נגיעה". נקבע שהמדובר בהטרדה מינית מינורית וברמת חומרה נמוכה, ושעל הנתבע לפצות התובעת בסך 7,000 ₪ בלבד. ביה"ד קיבל טענות התובעת כנגד החברה וקבע שתהליך הבדיקה היה לקוי ושטחי, ושהממונה לא עשתה דבר מעבר לשמיעת הצדדים. לפיכך נקבע שעל הנתבעת לפצות התובעת בסך 35,000 ₪. (ניתן 8.9.13)




ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויים לטובת עובדת שהתפטרה מעבודתה בשל הטרדה מינית והתנכלות נציגי מעסיקתה (סע 18564-09-10)

ביה"ד האזורי לעבודה קיבל תביעת עובדת כנגד מעסיקתה לשעבר, לפיצויים בגין הטרדה מינית. ביה"ד קיבל טענת התובעת וקבע שדפוס התנהגות של הכפפת עובד להערות מיניות וביטויים גסים במסגרת של יחסי עבודה היא התנהגות היוצרת סביבת עבודה בלתי הולמת ובלתי ראויה. ביה"ד דחה טענות הנתבעת שהדברים נאמרו בבדיחות הדעת, או שהתובעת הינה בעלת אישיות רגישה. השופט שגב קיבל טענת התובעת שלאחר שהתלוננה החלו נציגי הנתבעת להתנכל לה, ולפגוע בתנאי עבודתה, באופן שהוביל להתפטרותה. עוד נקבע שהמעסיקה פעלה בהתרשלות בטיפול בתלונת התובעת, ושהיא לא הגנה על פרטיותה במסגרת ההליך. לפיכך נקבע שהנתבעת לא קיימה חובותיה בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית. מנגד, ביה"ד דחה טענת התובעת שהיא הופלתה שניסתה להתקבל שוב לעבודה בחברה. נפסק שהתובעת תפוצה בסך 50 אלף ₪ בגין ההטרדה המינית והתנכלות החברה. (ניתן 5.11.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה דחה תביעה "מדומה" לפיצוי בגין אפליה מחמת היריון (ס"ע 27042-02-11, ס"ע 28503-04-11)

אישה שמועמדותה למשרות קופאית/מוכרת נדחתה, תבעה את חברת ALLJOBS לפיצויים בגין אפליה על רקע היותה בהיריון. ביה"ד האזורי לעבודה בת"א דחה טענת הנתבעת שהיא פעלה רק כחברת השמה ולא כוח אדם, ולפיכך שאין לראותה כאחראית. השופטת גילצר-כץ קבעה שיש לראות בנתבעת חברת כוח אדם, וכן שגם על חברת השמה חלים הכללים של איסור אפליה מחמת היריון. ביה"ד קיבל טענת הנתבעת שהתובעת פעלה בחוסר תום לב שכן מטרתה היחידה הייתה לקבל כספים באמצעות התביעה. ביה"ד הסתמך, בין היתר, על-כך שהתובעת הועסקה בעבר במשרות שהתאימו יותר לכישוריה, ושבהן היא הרוויחה שכר הגבוה משמעותית משכר קופאית. נפסק שאיסור הפליה מחמת היריון הוא אחד האיסורים החשובים, ושאסור לביה"ד לתת יד לתביעות מדומות שמטרתן "להוציא כספים ממעסיקים". נפסק שהתובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 11,000 ₪. (ניתן 3.10.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויים בסך כולל של 180 אלף ₪ לאישה שלא התקבלה לעבודה בשל היותה בהריון (ס"ע 29660-09-10)

לביה"ד האזורי לעבודה בת"א הוגשה תביעה נגד שלושה מקומות שסירבו לקבל לעבודה את התובעת - עובדת סוציאלית מוסמכת - בעת שהייתה בחודשי הריון ראשונים. התובעת התראיינה לקבלה לעבודה בעיריית בני-ברק, בסניף של רשת "כמעט-חינם" ובסניף שופרסל, ובכל המקרים סיפרה שהיא בהריון. בשלושת המקומות הבהירו לה כי לא ניתן לקבלה לעבודה בשל הריונה. התובעת הוכיחה הדברים באמצעות הקלטות של השיחות שניהלה עם הנציגים השונים. השופט אורן שגב קיבל התביעה תוך שהוא דוחה את טענות הנתבעות כי התובעת לא נהגה בתום-לב כשהקליטה השיחות. ביה"ד פסק שלאור הפגיעה בתובעת כאדם, כאישה וכעובדת, על הנתבעים לפצות התובעת בסך 30,000 ₪ וזאת בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה. בנוסף פסק ביה"ד כי בשל הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה יפצו הנתבעים התובעת בסכום של 50,000 ₪ כל אחד. (ניתן 16.7.13)




ביה"ד האזורי לעבודה דחה ערעור על החלטת הממונה לפי חוק עבודת נשים, שדחתה כניסת פיטורי עובדת לתוקף עד למועד צאתה לחופשת לידה (על"ח 36799-03-13)

ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה דחה ערעור על החלטת הממונה לפי חוק עבודת נשים, במסגרתה התירה את פיטוריה של המשיבה מעבודתה אצל המערער, רק ממועד צאתה לחופשת לידה. המערער טען שהפיטורים נבעו מחוסר שביעות רצון מעבודת המשיבה, וכן שהממונה חרגה מסמכותה בעניין. השופטת רימון-קפלן דחתה טענת המערער בעניין סמכות הממונה, ופסקה שלפי הוראות סעיף 9ב לחוק, הממונה מוסמכת להתיר פיטורים למועד שלאחר יום מתן ההחלטה. השופטת קיבלה עמדת המערער שהפיטורים לא נבעו מהיות המשיבה בהריון, אך פסקה שההחלטה לדחות כניסת הפיטורים לתוקף, התקבלה כנדרש וזאת לאור הצורך להגן על העובדת בתקופת ההיריון. השופטת הבהירה שתפקיד הממונה, בשלב האמור, הינו לאזן בין רצונו וצרכיו של המעביד שלא להמשיך ולהעסיק עובדת שהוא אינו מרוצה ממנה, לבין תכלית החוק לפרוס הגנה רחבה ומיוחדת על העובדת בתקופה זו של הריונה. (ניתן 17.7.13)




ביה"ד האזורי לעבודה הורה על פיצוי עובדת שפוטרה שבוע לאחר שהודיעה למעבידה כי היא בהריון (ס"ע 27457-03-12)

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קיבל תביעה של עובדת שפוטרה שבוע לאחר שהודיעה למעבידה כי היא בהריון, לפיצוי בגין פיטורין שלא כדין. השופטת כהן פסקה שלאור העדויות שוכנע ביה"ד כי היריון התובעת היווה שיקול בפיטוריה ודי בכך כדי ל"הכתים" הפיטורין בפגם של פיטורין שלא כדין בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בניגוד לעקרון השוויון ובניגוד לחובת תום הלב. השופטת ציינה שהעיתוי בו בוצעו הפיטורין, סמוך לחלוף תקופת עבודה של ששה חודשים, והעובדה שהתובעת פוטרה תוך יום, מצביעים על כך שההיריון היווה שיקול בקבלת ההחלטה על הפיטורין. נקבע שאף אם היו כשלים בעבודת התובעת אין מדובר בכשלים משמעותיים שהיה בהם בכדי להוביל לפיטורי התובעת במועד בו פוטרה. נפסק שהנתבעת תפצה התובעת בסכום של 28,250 ₪ בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לה, ובגין כך שפוטרה ללא עריכת שימוע. (ניתן 16.7.13)




ביה"ד הארצי לעבודה: הזכות להטבה כספית לעובדי הוראה במסגרת "תוספת אֵם" עומדת רק לאימהות (ע"ע 547/08, ע"ע 293/09, ע"ע 488/09)

ביה"ד הארצי לעבודה קיבל את ערעורי המדינה על פסיקתם של שלושה בתי דין אזורים לעבודה, אשר קבעו שיש להכיר בזכאותם של עובדי הוראה אבות ל"תוספת אֵם", בין בדרך של קיצור שבוע העבודה, ובין כפיצוי כספי. הנשיאה ארד קבעה שבניגוד לקיצור שבוע העבודה, המהווה זכות הורית המוענקת באופן שוויוני לעובדי הוראה, אמהות ואבות, שההטבה הכספית הינה זכות יתר הניתנת לאמהות בלבד. זאת, מהטעם שתכליתו של סעיף 4(ב)(2) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה הינה לאפשר השתלבות של אמהות עובדות בשוק העבודה. צוין שבמובן זה, הענקת ההטבה גם למורים גברים תסכל את מטרת החוק. הובהר שמתן ההטבה לנשים בלבד אינה מהווה הפליה אסורה אלא העדפה מתקנה. (ניתן 27.2.13)




ביה"ד האזורי לעבודה הורה על פיצוי עובדת ששכרה הולן כתגובה להיעדרויותיה הרבות מעבודה שנבעו מהיותה בהריון (תע"א 4675-06)

ביה"ד האזורי לעבודה דחה תביעה לפיצויים של עובדת אשר טענה שפוטרה מעבודתה בשל היעדרויות שנבעו מהריונה. ביה"ד ביקר את ההתנהלות הנתבע שלא גילה רגישות מספקת למצבה הרפואי של התובעת, אך מנגד ציין שנראה שגם התובעת ניצלה "ניצול יתר" את זכויותיה להיעדר מעבודה לצורך בדיקות רפואיות, וכי היא לא העניקה הסברים מספקים להיעדרויותיה הרבות. נפסק שהתובעת לא פוטרה ולא התפטרה בשל נסיבות שהיו קשורות בעיקרן להריונה, ואשר היו בשליטת הנתבע, ומכאן שיש לדחות את רכיבי התביעה הנגזרים מטענת הפיטורים. מנגד קבעה השופטת רות שהלנת שכרה של העובדת בחודשים יולי ואוגוסט, שנעשתה כתגובה להיעדרויותיה הרבות מהעבודה, מהווה הפרה של הוראות חוק עבודת נשים ושל העקרונות שבבסיס חוק שוויון הזדמנויות בעבודה החלים על הנתבע. בגין הפרה זו חויב הנתבע לפצות התובעת בעשרת אלפים ₪ בנוסף לתשלום שכרה של התובעת. (ניתן 19.09.12)




ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויים בסך 80 אלף ₪ לעובדת שעם חזרתה מחופשת לידה פוטרה מעבודתה (תע"א 1363-10)

ביה"ד האזורי לעבודה בנצרת קיבל תביעת פיצויים של עובדת שסולקה מעבודתה מיד כשחזרה מחופשת הלידה. העובדת טענה שלמרות שהודיעה לעמותה בה הייתה מועסקת על כוונתה לחזור לעבודה בתום חופשת הלידה, פרסמה העמותה מודעת דרושים בעיתון מקומי לאיוש תפקידה, ועם חזרתה למקום עבודתה בתום חופשת הלידה, נתבקשה היא לאסוף דבריה ולעזוב. העמותה מצידה טענה שהתובעת הועסקה כעובדת זמנית, ושבמהלך העסקתה היא התגלתה כעובדת לא אחראית וחסרת ניסיון. השופט שוורץ פסק שהאיסור על פיטורי עובדת ששבה מחופשת לידה בלא היתר מעוגן במפורש בחוק עבודת נשים, ולפיכך אין רלוונטיות לטענות העמותה לעניין משך העסקתה של העובדת ו/או מקצועיותה. מעבר לכך דחה ביהמ"ש את טענות ההגנה לגופן. נפסק שהנתבעת תפצה את התובעת בסך כולל של 80 אלף ₪, הכולל תשלומים שונים שעל הנתבעת היה לשלם לתובעת ופיצויי על פיטוריה. (ניתן 29.08.12)




ביה"ד האזורי לעבודה: חברת יורוקום תפצה עובדת שפוטרה מעבודתה בשל היותה בהריון (תע"א 2203/10)

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קיבל תביעתה לפיצויים של עובדת שפוטרה מעבודתה וזאת לאחר שקיבל טענתה כי העילה היחידה לפיטוריה הייתה היותה בהריון. ביה"ד דחה טענת הנתבעות, חברת כוח אדם וחברת יורוקום נוקיה, כי העובדת הייתה עובדת זמנית וכי פיטוריה נבעו מאי שביעות רצון מעבודתה. נקבע כי העובדת הופלתה לרעה ולפיכך שהיא זכאית לפיצוי בגין הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. ביה"ד פסק לטובת התובעת פיצויים בסך כולל של 93,800 ₪ וזאת, בין היתר, גם בגין כך שלא נערך לה שימוע הוגן טרם פיטוריה, וגם בגין נזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפיטורים. ביה"ד קבע כי משמעות העסקתה של התובעת בחברת יורוקום, באמצעות החברה הקבלנית, הינה כי המדובר בהעסקה משותפת של שתי הנתבעות. (ניתן 17.07.12)




ביה"ד האזורי לעבודה: עובדת זכאית לגמלת שמירת הריון גם אם הייתה בחופשת חג עובר לתקופת שמירת ההריון (ב"ל 11818-01-09)

עובדת שבהיותה בהריון יצאה לחופשת חג בחו"ל, ושלאחריה החלה בתקופה של שמירת הריון, תבעה המל"ל לשם קבלת גמלת שמירת הריון. המוסד טען כי יציאת התובעת לחופשה ניתקה בין מועד הפסקת עבודתה לבין מועד תחילת שמירת ההריון. ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה דחה הטענה וקבע שכשם שתקופת מחלה אינה מנתקת יחסי עבודה ועובדת זכאית לקבל גמלת שמירת הריון גם אם לא עבדה בתקופה שקדמה לכך עקב מחלתה, כך יכולה עובדת לקבל הגמלה גם אם הייתה בחופשה שנתית או חופשת חג עובר לתקופת שמירת ההריון. ביה"ד דחה טענת המוסד שיציאת התובעת לחו"ל מעידה שמצבה לא הצריך שמירת הריון. נקבע שהמדובר בעניין רפואי ושהמוסד לא הפנה לפסיקה הקובעת שאישה שלא פעלה בהתאם להמלצת רופאיה אינה זכאית לשמירת הריון. נפסק שהתובעת זכאית לגמלת שמירת הריון ממועד חזרתה מחו"ל ועד למועד הלידה. (ניתן 31.05.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ: בנסיבות מסוימות די בפערים בשכר בין גברים לנשים בכדי להעביר נטל ההוכחה לכתפי המעביד (בג"ץ 1758/11)

עובדת ששכרה היה נמוך ב- 35% משכר גבר שעבד במקביל אליה תבעה מעסיקה לפיצוי. ביה"ד הארצי לעבודה קיבל התביעה לפיצוי ע"פ חוק שכר שווה אך קבע שבכדי להעביר נטל ההוכחה למעביד בתביעה לפיצוי ע"פ חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, על העובדת להביא ראשית ראיה המעידה על הפלייתה. על החלטה זו הוגשה עתירה לבג"ץ. נקבע שבנסיבות מסוימות די בהוכחת קיומו של פער משמעותי בשכר בין עובדת לעובד כדי להעביר נטל ההוכחה לכתפי המעביד, לדוגמא כשמדובר בעובדים באותה עבודה וכשהמעביד אינו יכול להצדיק עניינית את הפער בין העובד לעובדת. עוד צוין שככל שהפער בשכר משמעותי יותר, כך יקשה על המעביד להוכיח שהפער נובע רק מהבדלים ביכולת המיקוח. העתירה התקבלה ובג"ץ הורה על קבלת תביעת העותרת לפי חוק שוויון ההזדמנויות עקב הפלייתה מחמת מינה. (ניתן 17.05.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה: עובדת שהוטרדה מינית באופן מילולי זכאית לפיצויים (תע"א 8377-05)

עובדת בבי"ח הגישה תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בת"א, במסגרתה טענה שיו"ר ועד העובדים הטריד אותה מינית. העובדת התלוננה שהיא הוטרדה מילולית וכן לביצוע מעשים מגונים בה. ביה"ד דחה טענות המתלוננת בדבר ביצוע המעשים המגונים, בין היתר, על רקע סתירות מהותיות בגרסאות המתלוננת. מנגד קיבל ביה"ד גרסת המתלוננת בכל הנוגע להתייחסויות המילוליות של הנתבע שהתמקדו במיניותה ושהיו בעלות אופי מיני. נפסק שלמרות שטענות המתלוננת ביחס למעשים מגונים נדחו, ניתן לפסוק פיצוי לתובעת מכוח חוק מניעת הטרדה מינית. צוין שהטעם העיקרי לחיוב הנתבע בפיצוי אינו נסמך על פגיעה בכבוד המתלוננת, שכן גם היא פגעה בכבודו כאשר ייחסה לו מעשי הטרדה מינית שלא ביצע, אלא על הצורך לקדם את ערך שוויון ההזדמנויות בעבודה, החורג ממתחם היחסים שבין התובעת לנתבע. נפסק שהנתבע יפצע התובעת בסך 30 אלף ₪. (ניתן 17.04.12)




ביה"ד האזורי לעבודה: עובדת שפוטרה במהלך הריונה לאחר שביקשה שלא יעשנו לידה תפוצה בכמאה אלף ש"ח (תע"א 5052-09)

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א חייב חברה לפצות עובדת שפוטרה בשל היותה בהריון. העובדת טענה שהיא פוטרה לראשונה לאחר שביקשה מעובד אחר שיחדל מלעשן בנכחותה מכיוון שהיא בהריון. בעקבות מכתב מטעם עורך דינה הוחזרה התובעת לעבודה אך פוטרה בשנית, לאחר שמונה ימים בלבד, לכאורה בשל חוסר שביעות רצון מיכולתה ויחסי אנוש ירודים. ביה"ד קבע שהנתבעת לא שכנעה שפיטורי התובעת הראשונים נעשו בשל סיבות שאינן קשורות להריונה. לפיכך נקבע שפיטורים אלו בטלים מעיקרם, שלא חל נתק ביחסי העבודה ויש לראות בתקופה בה הייתה התובעת בביתה כחלק מתקופת עבודתה הכוללת. בעניין הליך הפיטורים השני נפסק שהיה לצפות מהנתבעת להיזהר עת החליטה לפטר התובעת בשנית, ושע"פ חוק עבודת נשים היה עליה לקבל אישור לכך מהממונה על החוק, דבר שלא נעשה. הנתבעת חויבה לפצות התובעת בסכום של 98,336 ₪. (ניתן 18.04.12)




ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעור לביטול הרשעת חברת כ"א בעבירה של פיטורי עובדת בהיריון ללא היתר (ע"פ 6291-05-10)

ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעורה של חברת כ"א לביטול הרשעתה בעבירה של פיטורי עובדת בהיריון ללא היתר. ביה"ד ציין שהסמכות להורות על ביטול הרשעה תופעל במקרים חריגים בלבד. במקרה דנן נקבע לא הוכח פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה של הרשעה פלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין התועלת שתצמח לחברה ולאינטרס הציבורי מקיום ההרשעה, המצדיק את ביטולה. ביחס לאינטרס הציבורי הדגיש ביה"ד שיש להעביר מסר ברור שעל מעסיק שהורשע בפיטורי עובדת בהיריון ללא היתר תוטל סנקציה אשר תהפוך את ההתנהגות לבלתי כדאית עבורו. מסר זה אינו יכול להיות מועבר ללא הרשעה. לאור האמור ומכיוון שהמערערת לא הביאה כל הצדקה לאי פנייתה לקבלת היתר לפיטורין, הוחלט על דחיית הערעור. ביה"ד נמנע מלהכריע בשאלה העקרונית האם, ככל שמדובר בתאגיד, קיימת האפשרות שבדין להסתפק בענישה ללא הרשעה. (ניתן 31.01.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעור על החלטה לאסור פיטורי עובדת בעת שעברה טיפולי פוריות (ע"ע 57407-05-11)

ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעור חברת פילטל פרמצבטיקה על החלטת ביה"ד האזורי לעבודה בת"א, שלא להתערב בהחלטת המרכזת ע"פ חוק עבודת נשים שאסרה על פיטורי עובדת בעת שעברה טיפולי פוריות. ביה"ד קיבל קביעת ביה"ד המחוזי, שסמיכות הזמנים שבין תחילת הטיפולים לבין שיחת המשוב בה נודע לעובדת לראשונה על חוסר שביעות מתפקודה, מובילה בצדק למסקנה שיסוד הפיטורים בטיפולי הפוריות. הודגש שגם אם היו שיקולים צודקים בגינם ביקשה החברה לפטר העובדת, הרי שדי בשיקול אחד פסול הנעוץ בטיפולי הפוריות, בכדי להכתים את שאר השיקולים ולבטל ההחלטה. ביחס לטענת המערערת, שהעובדת לא הציגה אישור רפואי מפורט המעיד שהיא נדרשת להיעדר מהעבודה בשל טיפולי פוריות ומשכך שאין היא זכאית להגנת החוק, נקבע שאין לקבל טענת מעסיק לגבי היעדר פירוט באישורים רפואיים במקרה בו הוא לא דרש הפירוט בזמן אמת. (ניתן 31.10.11)




ביה"ד הארצי לעבודה: אין לראות במספר מקרים רצופים של הטרדה מינית במקום העבודה כמעשה אחד המאפשר פיצוי מוגבל בסך 50 אלף ₪ (ע"ע 697/09; ע"ע 54/10)

ביה"ד הארצי לעבודה קיבל ערעורה של עובדת אשר פוצתה בסך 40 אלף ₪ בגין הטרדה מינית שעברה במקום עבודתה ע"י הממונה עליה, להגדלת סך הפיצוי. ביה"ד קיבל טענת המערערת כי אין לראות בעשרת מקרי ההטרדה שעברה כמעשה אחד, שסכום הפיצוי המקסימאלי ללא הוכחת נזק שניתן לתבוע בגינו ע"פ החוק למניעת הטרדה מינית הינו 50 אלף ₪. נקבע כי כל אחד מהמעשים שפורטו ע"י המערערת הינו כשלעצמו בבחינת מעשה של הטרדה מינית, המצדיק פיצוי בהתאם לשיקול דעתו של ביה"ד. לאור האמור קיבל ביה"ד את הערעור ופסק שעל המשיב לפצות המערערת בסכום של 110,000 ₪. במקביל דחה ביה"ד את ערעור המשיב שהוגש כנגד עצם ההחלטה בדבר קרות אירועי ההטרדה. (ניתן 30.10.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה התיר פיטורי עובדת בהריון מהטעם שלא הוכח קשר סיבתי בין ההיריון לפיטורין (על"ח 38094-01-11)

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א דחה ערעור כנגד החלטת הממונה על חוק עבודת נשים להתיר פיטורי עובדת חרף היותה בהריון. ביה"ד דחה טענת המערערת לקשר סיבתי בין הריונה לבין פיטוריה, בין היתר, משום שלא הוכח כי הממונות על המערערת בכלל ידעו על הריונה, טרם פיטוריה. ביחס לאופן הפעלת שיקול הדעת של הממונה והענקת ההיתר לפיטורי המערערת לאחר שמצאה כי לא קיים קשר בין הפיטורין להריונה, נקבע שדי בכך שהוכחה עילת פיטורין כדין ושבנסיבות אלו החלטת הממונה לא חרגה ממתחם הסבירות. לאור כל האמור נפסק שאין מקום להתערב בהחלטת הממונה וכי דין הערעור להידחות. (ניתן 26.10.11)




ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויים לטובת עובדת שאולצה לעזוב עבודתה כתוצאה מכניסתה להיריון (ס"ע 14119-06-09)

ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה קיבל באופן חלקי תביעה לפיצויים של עובדת אשר אולצה לעזוב עבודתה בשל כניסתה להריון. כמפורט בפסק הדין, לאחר שיידע התובעת את הנתבעת על הריונה, החלה האחרונה להתלונן על תפקודה המקצועי של התובעת ואף הוציאה אותה לחופשה כפויה, חודש וחצי לפני ההיריון. גם לאחר ההיריון לא גילתה הנתבעת כוונה להחזיר התובעת לעבודה. נקבע שהנתבעת הפרה את הוראות חוק עבודת נשים שכן גם אם חלה ירידה בתפקוד התובעת, אסור היה עליה לפעול כאמור ללא היתר. עוד נקבע שהתנהלות הנתבעת הייתה מנוגדת להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה האוסר על הפלייה נשים מחמת הריון. בגין הפרות אלו נפסק שעל הנתבעת לפצות התובעת בסך 35,000 ₪. דרישת התובעת לפיצוי בגין אובדן שכרה בתקופה שלאחר חופשת הלידה נדחתה מכיוון שהוכח שלא היה בכוונתה לחזור לעבודה. (ניתן 19.09.11)




ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויים כנגד חברת ישורטל בגין הפרת חובותיה ע"פ חוק מניעת הטרדה מינית (תע"א 1280-09)

ביה"ד האזורי לעבודה בב"ש קיבל באופן חלקי תביעה לפיצויים כנגד חב' ישרוטל, בגין אי עמידה בחובותיה ע"פ חוק מניעת הטרדה מינית. נקבע כי התנהלות החברה, אשר פעלה בניגוד להמלצת האחראית על יישום החוק ומינתה עובד אשר הטריד מינית עובדת אחרת, לתפקיד ניהולי במסגרתו היה ממונה על נשים, ללא כל נימוק ומבלי שהשתנו הנסיבות, היוותה התנהלות שבניגוד לחוק. לאור הפרת חובה זו מכוח החוק פסק ביה"ד כי התובעת, העובדת אשר אותה הטריד המעביד ואשר בגין מינויו התפטרה מעבודתה, זכאית לפיצוי בסך 20 אלף ₪. ביה"ד ציין כי העובדה שבעת מעשי ההטרדה לא היה העובד אחראי ישיר על התובעת אינה רלוונטית שכן אין צורך ביחסי מרות ישירים בין המטריד למוטרד, ודי בכך שיש למטריד יכולת השפעה על עתידו או מעמדו של המוטרד. (ניתן ב21.09.11)




בית הדין לעבודה: אגד לא עמדה בחובות המעביד לפי החוק למניעת הטרדה מינית ותפצה עובדת שהוטרדה (ס"ע 2926-08)

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע, כי חברת אגד לא עמדה בחובות המעביד לפי החוק למניעת הטרדה מינית, ועליה לפצות עובדת שהוטרדה מינית על ידי הממונה עליה. בית הדין הדגיש כי אף שהעובדת קיבלה פיצוי מהעובד המטריד בשל ביצוע העבירה, היא זכאית לתבוע גם את החברה המעסיקה בגין אי מילוי חובותיה לפי החוק וטיפול לקוי בתלונה. לעניין זה נקבע, כי אף על פי שפורסם תקנון למניעת הטרדה מינית בשלושה מוקדים בתחנה המרכזית, על אגד היה לנקוט צעדים מקיפים יותר על מנת להבטיח את הבאת התקנון לידיעת כל העובדים, כגון הצמדתו לתלושי השכר. כמו כן, נקבע, כי אגד כשלה במינוי אחראית למניעת הטרדות מיניות כדרישת החוק, וטיפולה בתלונה מעת שוהנחה לפתחה לא היה יעיל ומספק. בית הדין גם דחה את נסיונה של אגד לגלגל על העובד שהטריד את החיובים שיוטלו עליה בפרשה, מכיוון שהחוק מטיל חובות אלו במישרין על המעסיק. נפסק כי אגד תפצה את התובעת פיצוי בסך כ 30 אלף ש"ח. (ניתן 22.06.2011)




בית הדין האיזורי לעבודה: מעסיק אינו רשאי לפגוע בתנאי העבודה של עובדת בשל סירובה לעבוד בחופשת הלידה (תע"א 3649-08)

התובעת הועסקה כמנהלת קשרי לקוחות בחברתו של הנתבע. כחלק מתנאי העסקתה, הועמדו לרשותה רכב וטלפון סלולרי. בחברה בה הועסקה התובעת קיים נוהג לפיו הרכב והטלפון נותרים אצל העובדות גם בעת חופשת הלידה. אף על פי כן, לאחר שהתובעת סירבה לבקשת מעבידה לעבוד בחופשת הלידה נלקחו ממנה הרכב והטלפון הנייד ולאחר מכן היא אף פוטרה תוך מסכת פגיעות והתנכלויות. לטענת התובעת, פיטוריה נעשו בחוסר תום לב, תוך הפרת הסכם ההעסקה ותוך הפלייה אסורה על רקע של מין והורות. בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב קיבל את התביעה במלואה וקבע, כי פעולותיו של הנתבע עולות כדי פגיעה חמורה בזכויותיה של התובעת המעוגנות בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ובחוק עבודת נשים. נקבע כי מעסיק אינו יכול לפגוע בתנאי העבודה של עובדת בשל סירובה לעבוד בזמן חופשת הלידה ונפסקו לתובעת פיצויים של למעלה ממאה אלף ש"ח. (ניתן 30.6.2011)




בית הדין האזורי לעבודה קבע כי תובע אשר התפטר מעבודתו לשם טיפול בבנו זכאי לקבלת דמי לידה (ב"ל 2615-02-09)

התובע התפטר מעבודתו וביקש בתביעתו להכיר בזכאותו לדמי לידה לתקופה שמתום ששת השבועות הראשונים שלאחר לידת בנו. לטענתו התפטר על מנת להיות עם בנו ולטפל בו, ועל מנת שאשתו תוכל לשוב לעבודתה, כפי שאכן עשתה. לטענת הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, התובע אינו זכאי לדמי לידה שכן התפטרותו באה על רקע יחסיו העכורים עם מנכ"לית החברה, ולאו דווקא לצורך הטיפול בבנו. נקבע, כי רצונו של התובע לטפל בבנו ולאפשר לאשתו לשוב לעבודתה היווה שיקול מכריע, גם אם לא בלעדי, בעיתוי בו בחר התובע להתפטר, ומשכך זכאי התובע לקבלת דמי הלידה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, לאור ס' 49 (ה) (1) הקובע כי דמי הלידה משולמים לאב "שלרגל חופשת הלידה ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו." (ניתן 1.6.11)




בית הדין לעבודה פיצה עובדת שטיפולי הפוריות בהם היתה נתונה היוו שיקול בפיטוריה (תע"א 2211-08)

התובעת עתרה נגד החלטת מעבידה לפטרה מעבודתה ונגד החלטת הממונה על עבודת נשים לאשר את הפיטורין. לטענת התובעת הפיטורין נעשו בשל היותה מצויה בטיפולי פוריות והיו שלא כדין ובניגוד לחוק לשוויון הזדמנויות בעבודה ולחוק עבודת נשים. בית הדין האזורי בנצרת קבע, כי סיבה מרכזית לפיטורי התובעת היתה תפקודה הלקוי וטיב יחסיה עם המעביד, וכי לא נפל פגם מהותי בהחלטת הממונה לאשר את הפיטורין המצדיק התערבות בית הדין בהחלטה. עם זאת, נקבע, כי התובעת זכאית לפיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה שכן לטיפולי הפוריות שעברה היתה תרומה מסוימת להחלטת המעביד על הפיטורין. בשל כך ובשל העובדה שהפיטורין נערכו בהיעדר שימוע נפסק, כי על המעביד לשלם לתובעת פיצויים בסך 21,000 ₪.( ניתן 7/2/2011).

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעור על פסיקת פיצויים לעובדת שפוטרה במהלך הריונה (ע"ע 582-09)

ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעור על החלטת ביה"ד האזורי שפסק פיצויים לעובדת שפוטרה במהלך הריונה ללא קבלת ההיתר הנדרש ע"פ חוק עבודת נשים. ביה"ד דחה את טענת המערערת שמכיוון שהעובדת עבדה במשרה חלקית, אין לראותה ככזו שהועסקה במשך שישה חודשים רצופים. בנוסף הדגיש ביה"ד שאי-ידיעת המערערת שהעובדת בהיריון בעת פיטוריה אינה מסייגת את חובתה לקבלת היתר לצורך הפיטורים, לאחר שנודע לה על ההיריון. ביה"ד דחה גם את הטענה בדבר חוסר תום הלב של העובדת שלא גילתה למעסיקה שהיא בהריון, וזאת על-אף שנשאלה בעניין. ביה"ד ציין שלמעט נסיבות חריגות, עובדת בהריון אינה מחויבת לגלות דבר על הריונה עד לחודש החמישי, ושעל המעסיק היה אסור לשאול את העובדת בדבר הריונה שכן יש בכך חדירה אסורה לפרטיותה. הערעור נדחה. (ניתן 28.12.10)




ביה"ד האזורי לעבודה: מערכת יחסים בהסכמה בין עובדת למנהלה במקום העבודה אינה מנוגדת להוראות חוק מניעת הטרדה מינית (ס"ע 1319-07)

ביה"ד האזורי לעבודה דחה תביעה לפיצויים שהגישה עובדת כנגד מנהלה במקום עבודתה, ע"פ החוק למניעת הטרדה מינית. ביה"ד ציין כי ההנחה במקרה של יחסי מרות בין צדדים, הינה שהסכמת העובד למערכת היחסים אינה חופשית, ומכאן על בעל המרות, הנטל להוכיח אחרת. יחד עם זאת, הודגש שביחס למקום עבודה, מטרת החוק אינה לאסור על יחסים חופשיים מרצון בין בגירים, ושעל ביה"ד להתערב רק בנסיבות של ניצול מרות ביחסי העבודה. במקרה דנן נקבע שמערכת היחסים בין הצדדים התקיימה בהסכמה מלאה ומתוך רצון משותף, וזאת בין היתר לאור עדויות של גילויי אמפטיה, הבעת רגשות וידידות בין הצדדים, שעלו מתוך עדות התובעת. בנסיבות אלו נפסק שדין התביעה להידחות. (ניתן 30.11.10)




ביה"ד האזורי לעבודה פסק פיצויים בסך 30,000 ₪ לטובת עובדת שפוטרה מעבודתה, בין היתר, בשל היותה בהריון (ס"ע 14697-12-08)

ביה"ד האזורי לעבודה קיבל תביעה לפיצוי עובדת שפוטרה מעבודתה לאחר ארבעה חודשי העסקה, בין היתר, בשל היותה בהריון. ביה"ד דחה טענות המעבידה שפיטורי העובדת נבעו רק משיקול לגיטימי והוא סיומו של הפרויקט בו הועסקה. נקבע שגם אם הריונה של התובעת לא היווה השיקול המרכזי בפיטוריה, הרי שהיה בין השיקולים בהחלטה לפטרה, ומשכך הדבר פסול ומנוגד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. ביה"ד ציין גם כי ניכר שחששה של הנתבעת מפני ההגנות שהיו חלות על העובדת מכוח חוק עבודת נשים, אם הייתה מועסקת מעל לשישה חודשים, גרמו לה לפטר את התובעת במועד האמור. ביה"ד פסק לעובדת פיצויים בסך 30,000 ₪ תוך שהדגיש שפיצוי זה נועד גם לשם הרתעת מעבידים בעניין זה. (ניתן 28.11.10)




ביה"ד האזורי לעבודה: פיטורי עובדת מיד עם תום 60 הימים שלאחר חופשת לידתה, מהווים הפליה מחמת הורות והריון (תע"א 2304-09)

התובעת, עובדת שעם חזרתה לעבודה מחופשת לידה הוצאה לחופשה כפויה שבסופה פוטרה, חודשיים מתום חופשת הלידה וללא שימוע, הגישה לביה"ד האזורי לעבודה בת"א תביעה לפיצויים ע"פ חוק שוויון זכויות הזדמנויות בעבודה וחוק עבודת נשים. נקבע שזכות השימוע היא מכללי הצדק הטבעי, ולכן הייתה חובה לאפשר לתובעת לטעון טענותיה ביחס לפיטורים, וזאת גם שמדובר בפיטורי צמצום מנימוקים כלכליים. לעניין סיבת הפיטורים קיבל ביה"ד את הטענה שהתובעת פוטרה מהטעם שמחליפתה התגלתה כעובדת טובה ומקצועית יותר. חרף זאת נקבע שבנסיבות האמורות לא ניתן לנתק את הקשר הסיבתי בין הלידה לפיטורים. נקבע שפיטורים כה סמוכים לתום חופשת הלידה, ומייד עם תום 60 הימים שלאחר החופשה, מהווים הפליה מחמת הורות והריון. לתובעת נפסקו פיצויים בסך 45,980 ₪. (ניתן 15.11.10)




ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעור לקביעת פיצוי נפרד לכל הטרדה מינית חוזרת בעבודה (ע"ע 178-06)

ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעור על גובה פיצוי שנפסק לעובדת בתביעה ע"פ חוק הטרדה מינית. לעובדת נפסקו פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 50,000 ₪ עקב חמישה מקרי הטרדה מינית שבוצעו בה במקום עבודתה ע"י המשיב, עובד בכיר ממנה. העובדת ערערה לביה"ד הארצי בבקשה לפיצוי בגין כל אחד מהמקרים, בסך 250 אלף ₪. בדעת רוב נקבע שדי ביחסי המרות בין השנים בכדי לקבוע את חזקת ניצול יחסי המרות המקימה למערערת עילת תביעה, ושחזקה זו לא נסתרה. יחד עם זאת נקבע שיש לראות במכלול היחסים המיניים בין המערערת למשיב כמסכת עובדתית אחת, ומכאן שהמערערת זכאית לפיצוי מרבי של 50,000 ₪. עוד צוין שעקרונית יכול כתב תביעה לכלול דרישה לפיצויים ללא הוכחת נזק במקביל לדרישה לפיצוי בגין נזק הניתן להוכחה. (ניתן 4.11.10)




בית הדין האזורי לעבודה: עובדת שהתפטרה בכדי לטפל בביתה זכאית לפיצויי פיטורין גם אם מצאה מקום עבודה אחר (דמ"ש 5259-10)

התובעת, עובדת לשעבר במשרד רואי חשבון, התפטרה ממקום עבודתה, חודש ימים לאחר חזרתה מחופשת לידה, בשל המרחק הרב בין מקום עבודתה לביתה אשר הקשה עליה לטפל בילדתה. מעסיקה של התובעת סירב להעניק לה פיצויי פיטורין בין היתר מהטעם שזמן קצר לאחר התפטרותה מצאה התובעת מקום עבודה אחר. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע כי די שהתפטרות מאפשרת להורה שהות ממושכת יותר עם ילדו בכדי לזכותו בפיצויי פיטורין, ואין זה הכרחי שהיא תהיה מיועדת לאפשר לו לבלות את מלוא זמנו עם ילדו. משכך, ולאחר שהשתכנע כי אלו הנסיבות במקרה דנן, פסק בית הדין כי התובעת זכאית לפיצויי פיטורין בסך 9625 ₪, ולפיצויי הלנה. (ניתן 03.10.10).




בית הדין האזורי לעבודה אישר פיטורי עובדת בהריון בשל מצוקה כלכלית שאליה נקלע העסק (תע"א 1010-09)

התובעת עבדה כמעצבת חלונות ראווה אצל הנתבעת ופוטרה לאחר כחמישה חודשי עבודה בנימוק של צמצומים בהיקף העבודה. בעת פיטוריה, הייתה התובעת בהריון ועל כן טענה כי פיטוריה באו רק בעקבות ההיריון, וללא קשר להיקף העבודה בעסק, ולכן פיטוריה הם בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. ביה"ד לעבודה קבע כי הוכח שפיטורי התובעת נבעו ממצוקה כלכלית שאליה נקלע העסק שניהלה הנתבעת ולכן ההחלטה על הפיטורים התקבלה מנימוקים מקצועיים וענייניים מבלי שהריון העובדת נלקח בחשבון. התביעה נדחתה והתובעת חויבה לשלם לנתבעת הוצאות בסך 2500 ש"ח. (ניתן- 6/5/10)




בית הדין הארצי לעבודה חייב ממונה ברשות המיסים לפצות עובדת ב 45 אלף ש"ח בגין הטרדה מינית והתנכלות (ע"ע 439/07)

עובדת רשות המיסים תבעה את הממונה עליה בבית הדין האזורי לעבודה בגין הטרדה מינית והתנכלות בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית. בית הדין האזורי דחה את טענת ההטרדה המינית אך פסק לעובדת 15 אלף ש"ח פיצוי בגין התנכלות. בערעור קיבל בית הדין הארצי לעבודה את הטענה כי האירוע היחיד בו הציע הנתבע הצעות מיניות לתובעת עלה כדי הטרדה מינית. נפסק כי דרישת החוק להצעות חוזרות בעלות אופי מיני יכולה להתקיים גם במהלך אירוע אחד בו מוצעות הצעות חוזרות, אך השופטים נחלקו בשאלה האם במקרה דנן אכן הוצעו הצעות חוזרות או שיש לפסוק לטובת התובעת בשל יחסי המרות בין הנתבע לבינה. בית הדין פסק לתובעת 15 אלף ש"ח פיצוי בגין הטרדה מינית, ו 30 אלף ש"ח פיצוי בגין התנכלות (ניתן ביום 22/8/10)




בג"צ: על הממשלה למנות אישה אחת לפחות כחברה בוועדת טירקל (בג"צ 5660/10)

העותרות, עמותות לקידום זכויות נשים בישראל, עתרו לבג"צ בבקשה כי יורה על מינוין של נשים כחברות בוועדת טירקל, כמתחייב מהוראות חוק שווי זכויות האישה. לטענת המשיבים, הם עשו מאמצים בלתי פוסקים לאיתור ומינוי נשים מתאימות לוועדה אך ללא הצלחה. בג"צ קיבל את העתירה בפסקו, כי חלה חובה ליתן ביטוי הולם לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בגופים ציבוריים, שמשמעה הוא כי במסגרת הליך איושם של גופים אלה נדרשת המדינה לנקוט בפעולות פוזיטיביות לאיתור ומינוי מועמדות נשים מתאימות. נפסק, כי בשלב השני של הרחבת הרכב הוועדה משלושה לחמשה חברים לא קיימה המדינה חובה זו ולכן על הממשלה למנות אישה אחת לפחות כחברה בוועדה אף כי דיוניה כבר החלו. (ניתן 22.8.10)


למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ קיבל עתירת קצינה אשר נפלו פגמים בפיטוריה בעת היותה בהיריון (בג"צ 7000/08)

העותרת הינה קצינה בדימוס, אשר פוטרה בעת הריונה. העותרת שבה מחופשת לידתה לאחר הריונה הראשון, ולאחר שלא נמצא לה תפקיד, נמסר לה, כי הינה מיועדת לסיים את שירותה בקבע. בג"צ קבע, כי אף שחוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אינם חלים ישירות על משרתות קבע, הרי שעל צה"ל לפעול על פי רוחם, המשתקפת בהוראות הפיקוד העליון הנוגעות למשרתות קבע בהריון, ובהתאם לעמדתו המוצהרת של ראש אכ"א. נקבע, כי החלטת הפיטורין היתה פגומה שכן נמסרה לעותרת במהלך 60 הימים שלאחר חזרתה מחופשת הלידה, וכיוון שאף כי העותרת דיווחה באותה עת על היותה בהריון שני הוחלט על פיטוריה בדרג נמוך ולא על ידי ראש אכ"א כמתחייב בפקודות הצבא. כמו כן, אף כשהועבר עניינה של העותרת בדיעבד לראש אכ"א לא התייחס זה בהחלטתו לעובדת היותה בהריון. לפיכך, קבע בג"צ, כי יש לחשב את התקופה בין מועד הפיטורין בפועל לבין מועד 60 היום מסיום חופשת הלידה כתקופה בה שרתה העותרת בפועל, ולפצותה בהתאם. כן המליץ בית המשפט לצה"ל לנסות למצוא לעותרת תפקיד לתקופה של חמשה חודשים על מנת שתוכל להשלים 10 שנות שירות ולצבור זכויות נוספות בגין אורך השירות. (ניתן 7.6.10)




בג"צ דחה עתירת משרתות בקבע שטענו כי שוחררו מהשירות בצה"ל בשל הריון וטיפולי פוריות (בג"צ 9462/09)

העותרות, אשר שוחררו משירות הקבע בצה"ל, עתרו לבג"צ בטענה שיחרורן נבע מחמת היריון ומחמת טיפולי פוריות ולכן לוקה בהפליה מגדרית ובשיקולים זרים. בג"צ קבע, כי על מנת להתגבר על חזקת החוקיות של הרשות על העותרות להראות, כי קיים פגם לכאורי בהחלטת המשיבים, וכי אף שבשל הקושי ההוכחתי בטענות הפלייה יש להקל על נטל זה במידת מה, לא ניתן לוותר על דרישת הוכחה ראשונית מסוימת, בה העותרות לא הצליחו לעמוד. בדחותו את העתירה אימץ בג"צ את הסברי המשיבים לפיהם המעבר משירות קבע ראשוני לשירות קבע מובהק מחייב כי תפקודו של משרת הקבע לאורך השנים ידורג בעשירונים העליונים או כבולט לחיוב, ואילו תפקודן של העותרות לא דורג בדירוגים אלה לאורך שירותן, גם לפני כניסתן להריון ולטיפולי פוריות. (ניתן 27/5/10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין הארצי לעבודה: מועמדת לעבודה רשאית שלא לגלות דבר הריונה בעת ראיון העבודה (ע"ע 363/07)

בראיון עבודה נמנעה המערערת מלגלות את דבר הריונה והתחילה את עבודתה בחברה בהיותה בהיריון. לאחר כחודשיים, משהודיעה על היריונה, פוטרה. בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי אף שעל מועמד לעבודה חלה חובת גילוי מוגברת הנגזרת מחובת תום הלב, חובה זו חלה רק על מידע שהינו רלוונטי למשרה בה מדובר, ואילו הריון אינו מידע רלוונטי למשרת מזכירה בחברה. כן נקבע, כי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, חל בנסיבות המקרה וכי פיטוריה של המערערת בשל הריונה נעשו שלא בתום לב ומהווים פיטורים שלא כדין. לאור האמור התקבל ערעורה של המערערת על גובה הפיצוי שנפסק לה ובית הדין הורה לחברה לשלם לה 30 אלף ש"ח פיצוי על נזק לא ממוני בנוסף ל 20,000 ש"ח פיצוי על נזק ממוני.(ניתן 26/05/10)




בית הדין האזורי לעבודה פסק פיצוי של כ 100 אלף ₪ למזכירה שפוטרה ממשרד עו"ד בשל הריונה (עב 3437/08)

מזכירה במשרד עורכי דין פוטרה מעבודתה חמשה חודשים לאחר תחילת עבודתה וכחודש לאחר שהודיעה על הריונה. לטענתה פוטרה בשל ההיריון. בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי מהראיות עולה שהתובעת אכן פוטרה בשל הריונה, ואף שחוק עבודת נשים אינו חל על עובדת שעבדה פחות מששה חודשים, הפרו הנתבעים את הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בית הדין ייחס חומרה מיוחדת להתנהגות הנתבעים בשל היותם עורכי דין המחויבים מתוקף תפקידם לרף מוסרי גבוה, ואשר מכירים היטב את החוק. על כן נפסקו לתובעת פיצויים עונשיים בסך 50 אלף ₪, פיצויים בגין אי עריכת שימוע ובגין אובדן השתכרות בסך 35 אלף ₪ וכן פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש. (ניתן ב-4/5/10)




בית הדין הארצי לעבודה: אב העובד בשירות המדינה אינו זכאי לתוספת שעות נוספות אותה מקבלות אימהות עובדות (361/08)

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי המשיב שהינו אב העובד בשירות המדינה אינו זכאי לתשלום נוסף בגין שעות העבודה העודפות מעבר ליום העבודה המקוצר המגיע לו כאב, וזאת אף כי אמהות כן מקבלות תשלום נוסף עבור שעות אלה. נקבע, כי בעוד שזכותו של אב לקבל יום עבודה מקוצר בדומה לאם קבועה בס' 4 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אין הסעיף קובע זכות לקבלת תשלום נוסף עבור השעות העודפות. כן נקבע, כי התשלום האמור אינו בגדר הפליה פסולה לפי ס' 2 לחוק, אלא בגדר זכות יתר לפי ס' 3 לחוק. תשלום השעות העודפות לנשים בלבד נועד לקדם את השוויון המהותי ולהלחם במציאות מפלה בה נשים מתמסרות יותר מגברים לטיפול בילדים ומתקשות לפתח קריירה משמעותית בתפקידים בכירים, על ידי מתן תמריץ לנשים להשקיע שעות רבות יותר במקום העבודה גם בתקופת אמהותן. (ניתן ב 18/04/10)




בית הדין האזורי לעבודה חייב את המשרד לאיכות הסביבה לפצות עובדת בהריון שפוטרה שלא כדין (עב 157/07)

התובעת הועסקה במשרד לאיכות הסביבה במשרת אמון. מיד לאחר שהודיעה על הריונה קיבלה הודעה על סיום העסקתה, אך בעקבות סירוב הממונה על חוק עבודת נשים לאשר את הפיטורין, הועברה התובעת לתפקיד אחר וטרם חופשת הלידה קיבלה הודעה על סיום עבודתה. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה את טענת המדינה כי התובעת פוטרה כיוון שכשלה בתפקידה וקבע כי היא פוטרה שלא כדין, בגין הריונה וללא אישור הממונה על חוק עבודת נשים. בית הדין קבע, כי חוק עבודת נשים חל גם על עובדות במשרת אמון כגון התובעת. נפסק כי על הנתבעת לשלם לתובעת בנוסף לפיצוי הממוני, גם פיצויים שאינם ממוניים בסך 25 אלף ש"ח וכן פיצוי של עשרת אלפים ש"ח בגין עגמת הנפש שנגרמה לה, תוך התחשבות בעובדה שלתובעת לא נערך שימוע, ובכך שהנתבעת הינה מעביד ציבורי שהפר את חובתו לנהוג בדרך מקובלת, בתום לב ובהגינות. (ניתן 4.3.10)




בג"צ דחה עתירה חוזרת נגד מינוי גבר למנכ"ל הרשות למלחמה בסמים (בג"צ 5158/09)

העותרת, יעל ארן, עתרה לבג"צ בגין מינויו החוזר של המשיב 3 לתפקיד מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול וההמנעות מלמנותה לתפקיד. מינויו החוזר של המשיב בא לאחר שמינויו הראשון נפסל על ידי בג"צ, שקבע, כי בהחלטת המינוי הראשונה לא הוענק משקל ראוי לחובת הייצוג ההולם. באשרו את המינוי החוזר קבע בית המשפט, כי לא נפל פגם בהליך החוזר שכן הגורם המחליט רשאי היה לתת בכורה בשיקוליו לכך שבתוך הרשות קיים ייצוג רחב לנשים (המישור האנכי), אף כי קיים מיעוט של נשים במשרות מנכ"ל בתאגידים ציבוריים (המישור האופקי), וכן כיוון שכישורי המועמד שנבחר לתפקיד עולים על כישורי העותרת. (ניתן 7/1/2010)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין האזורי לעבודה: על המוסד לביטוח לאומי לכלול עמלות חודשיות בחישוב דמי הלידה (בל 5322/08)

התובעת מבקשת מהמוסד לביטוח לאומי הכרה בעמלות שקיבלה על הצלחה בעבודה בתוספת למשכורתה הקבועה, כחלק מהשכר הכולל לצורך חישוב דמי הלידה המגיעים לה. לטענת המוסד לביטוח לאומי עמלות ובונוסים הם בגדר תשלום נלווה לשכר ולכן אין לחשבן לצורך חישוב דמי לידה. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה בקבעו, כי את המונח הכנסה לצורך חישוב דמי לידה יש לחשב בדרך בה מחושבת ההכנסה לצורך גביית דמי הביטוח הלאומי, ולפיכך, כיוון שהעמלות מחושבות כחלק מהשכר לצורך תשלום דמי ביטוח לאומי, יש לראותן כחלק מהשכר גם לצורך קביעת דמי הלידה. (ניתן 20.12.09)




בית הדין האזורי לעבודה פסק פיצוי לעובדת שפוטרה כיוון שלא סיפרה על הריונה בעת ראיון קבלתה לעבודה (עב 10355/06)

התובעת פוטרה לאחר חודש וחצי בתפקיד, שלושה ימים לאחר שהודיעה למעבידה כי היא בהיריון. המעביד טען כי התובעת הפרה את חובת תום הלב בכך שבעת ראיון העבודה לא גילתה את דבר היותה בהריון. בית הדין קבע, כי למעט במקרים בהם ההריון רלוונטי לאופיו או מהותו של התפקיד, העובדה שהעובדת בהריון אינה אמורה להיות שיקול בקבלתה או אי קבלתה לעבודה, ולכן אין להטיל עליה חובה לגלות עובדה זו. נכון הוא, כי להיותה של עובדת בהריון השלכות ניהוליות וכלכליות על כל מעביד, אולם, דווקא בשל כך אוסר חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה על מעביד לקחת בחשבון השלכות אלה בעת העסקתה של מועמדת. חיוב מועמדת לגלות למעביד על הריונה יפגע בזכותה לשוויון ובפרטיותה. נקבע כי התובעת תפוצה בגין הפסדי שכר וכן תקבל סך של 50 אלף ש"ח פיצוי בגין נזק שאינו ממוני, לרבות עוגמת נפש. (ניתן 13.1.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין הארצי לעבודה: גמלת שמירת היריון לא תשולם לעובדת שנעדרה באופן חלקי מעבודתה (עב"ל 746/08)

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי לא תשולם גמלת שמירת הריון לעובדת אשר במהלך הריונה נעדרה מעבודתה באופן חלקי בשל מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את חיי האישה או את עוברה. בקביעתו זו סטה בית הדין מהלכה קודמת שקבע בעניין, ונימק את הסטייה בכך שההלכה הקודמת נוגדת את פרשנותו של החוק ועלולה הייתה להביא להשלכות רחבות היקף על ענפי הביטוח האחרים. השופטים הוסיפו כי תיקון הסוגיה נתון בידי הרשות המחוקקת.




בית הדין האזורי לעבודה: עובדת שהתפטרה כדי לטפל בתינוקה זכאית לפיצויים גם אם החלה עבודה חדשה בשכר גבוה יותר (עב 11504/07)

בעודה בחופשת לידה הודיעה התובעת על התפטרותה ממשרד הנתבעת על מנת לטפל בילדה. כשלושה חודשים לאחר מכן החלה לעבוד במשרד אחר במשכורת גבוהה יותר ולמשך פחות שעות ביום. הנתבעת סירבה לשלם לתובעת פיצויי פיטורין בטענה שהתפטרה על מנת למצוא מקום עבודה טוב יותר. בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי עובדת שהתפטרה על מנת לטפל בילדה לא תפסיד את זכותה לפיצויי פיטורים, אף אם זמן קצר לאחר התפטרותה החלה לעבוד במקום אחר, בתנאי שהעבודה במקום החדש מאפשרת לה שהות ארוכה יותר עם התינוק, וכי אין בעובדה כי שכרה גבוה יותר כדי לשלול את טענתה, כי התפטרה על מנת לטפל בילדה. כן נקבע כי משהתפטרה התובעת טרם ניצלה את מלוא חופשת הלידה לא היתה הנתבעת זכאית להודעה מוקדמת. (ניתן 15/11/2009)




בית הדין האזורי לעבודה: על מעביד חלה חובה אקטיבית למנוע תוצאה המפלה עובדת בשל יציאתה לחופשת לידה (ע"ב 6257/07)

לאחר שהתובעת יצאה לחופשת לידה הועבר תפקידה לעובדת אחרת מבלי לידעה והודע לה על פיטוריה. רק לאחר פנייתה לבית הדין הציע לה המעביד שלושה תפקידים חלופיים אך היא דחתה את כולם והעסקתה הופסקה. בית הדין לעבודה בתל אביב קבע כי על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה לא זו בלבד שאסור למעביד לנקוט פעולות הגורמות להפלית עובדת על רקע הורות (או רקע אחר המוגן בחוק) אלא קיימת אף חובה אקטיבית על המעביד למנוע תוצאה מפלה. במקרה דנן הוכח, כי העדרותה של התובעת ממקום העבודה במהלך תקופת חופשת הלידה היתה בעלת משקל מכריע בהדרתה מתפקידה בנתבעת ולאחר מכן בפיטוריה, ולכן הפרה הנתבעת את חובתה על פי החוק. בית הדין פסק לתובעת פיצויים בסך 65 אלף ש"ח. (ניתן 5.11.09)




בית הדין לעבודה דחה תביעה לדמי לידה של אישה שטענה כי עבדה בעסק בעלה (בל 5923/08)

התובעת תבעה דמי לידה מהביטוח הלאומי מכוח עבודתה בעסק בעלה. הביטוח הלאומי דחה את תביעתה בטענה שלא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין בעלה ומכאן תביעתה לבית הדין. בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי אף שאין בקרבת המשפחה כדי למנוע יצירת יחסי עובד מעביד, יש לבחון את התקיימותם בהקפדה יתרה ונטל ההוכחה הוא על הטוען להם. נקבע, כי התובעת לא עמדה בנטל, בין השאר כיוון שלא הציגה ראיות לכך ששולם לה שכר, לא הוכיחה שהחליפה עובד אחר או שהוחלפה על ידי אחר בצאתה לחופשת לידה, ואף לא הכירה את לקוחות העסק.




בית הדין האיזורי לעבודה ביטל היתר שניתן לפיטורי עובדת בתקופת טיפולי פוריות (עב 2990/08)

העובדת פוטרה לאחר שהממונה על חוק עבודת נשים נתנה היתר לפיטורין בסוברה שאין קשר בין הפיטורין לבין טיפולי הפוריות. בית הדין האיזורי לעבודה קבע, כי אף אם הפיטורין לא נעשו בשל טיפולי הפוריות, הרי שבעת בחינת הבקשה למתן היתר לפיטורין על הממונה לקחת בחשבון שמצבה בשוק של עובדת המפוטרת בעיצומם של טיפולי פוריות הוא קשה ממצבו של עובד רגיל והיא זכאית להגנה רחבה יותר מפני פיטורין. נקבע, כי במקרה דנן פוטרה המערערת כיוון שדרשה זכויות להן היתה זכאית בעבודה ומשכך, לא היתה סיבה מספקת לפיטוריה ולכן היה על הממונה לסרב ליתן היתר לפיטורין אף שאינם קשורים לטיפולי הפוריות. בית הדין ביטל את היתר הפיטורין בקבעו כי ההיתר ניתן בחוסר סבירות ובחוסר מידתיות.




בית הדין האזורי לעבודה קבע כי יש לתת היתר לפיטורי נשים בהיריון שפוטרו בגין סגירת פרויקט בו עבדו (עב 2983/09)

הממונה על עבודת נשים סירבה לתת היתר לפיטורי עובדות בהיריון לעמותה שביקשה לפטרן לאחר שהפרויקט בו הועסקו נסגר וכל עובדיו פוטרו. בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי די בכך שהפרויקט בו עבדו העובדות נסגר וכי העמותה אינה צריכה להוכיח כי כל עסקיה חדלו מלפעול על מנת לקבל היתר פיטורין לעובדותיה. כן נקבע, כי המועד לפיו תבחן בקשת הפיטורין הוא מועד הגשת הבקשה, ולא המועד בו התקבלה ההחלטה על ידי הממונה, ולכן, סירובה של הממונה לתת היתר לפיטורי חלק מהעובדות בנימוק שבעת מתן ההחלטה הן כבר יצאו לחופשת לידה אינו מוצדק.




בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע: ניתן להכיר בקיום יחסי עובד-מעביד בין סרסור לזונה (עב (ב"ש) 1528/05)

התובעת אשר הינה נערת ליווי, הגישה תביעה כנגד שישה נתבעים אשר לטענתה העסיקו אותה במתן שירותי מין בתקופות עבודה שונות. במוקד התביעה מבקשת התובעת תשלום שכר עבודה, לרבות פיצויי הלנת שכר ופיצוי בגין כאב וסבל. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ציין כי לאור הפסיקה ניתן להכיר בקיום יחסי עובד-מעביד בין סרסור לזונה, בין היתר, לאור המדיניות החברתית הנאותה להבטיח שאישה המבצעת עבודה במסגרת עסק של מי שמפעיל אותה, תזכה להגנת חוקי מגן וזכויות סוציאליות. במקרה דנן נקבע כי על אף שאין מדובר במערכת יחסי עבודה במובנו הרגיל של המושג, הרי שביחסים שבין התובעת לנתבע גלומים היבטים של יחסי עובד ומעביד לאור העובדה שבצעה עבודה עבורו ושהנתבע הפיק רווח מעבודה זו, ומשכך מוטלת עליו האחריות לתשלום זכויותיה.




בית הדין לעבודה ביטל פיטורי עובדת שפוטרה ללא היתר בעת שעברה טיפולי פוריות (ע"ב 7219/09)

התובעת אשר הועסקה אצל הנתבעת החלה בטיפולי פוריות. במהלך תקופת הטיפולים פוטרה התובעת במסגרת צעדי ייעול על רקע המצב הכלכלי. במו"מ שנערך על גובה הפיצוי, התברר כי היה דרוש היתר לפיטוריה במהלך טיפולי פוריות עפ"י ס' 9 לחוק עבודת נשים ולפיכך עתרה לביה"ד לעבודה. בית הדין ביטל את הפיטורים בקבעו, כי לנתבעת קיימת האפשרות לפנות לבקשת היתר לפיטורים. עם זאת, פסק בית הדין הוצאות לתובעת, שכן לא הודיעה לנתבעת על כך שהיא נעדרת עקב טיפולי פוריות, דבר שעשוי היה לייתר את התביעה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון: הוצאה עבור השגחה על ילדים תוכר לצרכי מס (ע"א 4243/08)

בית המשפט העליון פסק, כי יש להכיר כהוצאה לצרכי מס בתשלום על טיפול והשגחה בילדים. בכך, דחה בית המשפט העליון את ערעורו של פקיד שומה גוש דן על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שקבע, כי יש להתיר ניכוי מהכנסה על חלק מההוצאות שהוצאו לצורך שמירה על ילדים, על פי כללים אותם פירט. השופט ריבלין ציין שאין מחלוקת בין הצדדים, כי השמת ילדים במסגרות השגחה היא כורח, בלעדיו לא יוכלו ההורים להשיא הכנסות, וקבע שעל פי תכלית החוק הוצאת השגחה על הילדים היא הוצאה בעלת זיקה ממשית וישירה לייצור הכנסה ולכן יש להכיר בה לצרכי מס. לדבריו, התפיסה לפיה הוצאות טיפול בילדים הן הוצאה פרטית נובעת מתפיסה ארכאית לגבי תפקיד האישה כמטפלת בילדים, אותה מן הראוי לזנוח. כן נדחתה טענת פקיד השומה לפיה נקודות הזיכוי הניתנות לאם עובדת הנן הסדר ממצה לעניין ניכוי הוצאות ההשגחה. נקבע, כי תוקף פסק הדין הוא פרוספקטיבי, החל מינואר 2010.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין האזורי לעבודה: עובדת שפוטרה בעת הריונה זכאית לפיצוי גם אם המעסיק לא ידע על ההריון בעת הפיטורין (עב 002641/07)

התובעת טוענת, כי פוטרה כשהייתה בהריון בניגוד לסעיף 9(א) לחוק עבודת נשים האוסר פיטורי עובדת הרה, העובדת במקום עבודתה ששה חדשים לפחות, ללא היתר מיוחד. מנגד טוענת הנתבעת, כי פיטורי התובעת נבעו מאיחוריה והעדרויותיה המרובים ועבודתה הרשלנית, וכי התובעת לא ידעה על הריונה של התובעת בעת הודעת הפיטורים. בית הדין האזורי לעבודה בת"א קבע, כי עובדת שפוטרה בזמן הריון, ללא קבלת היתר מיוחד, זכאית לפיצוי גם אם המעסיק לא ידע על הריונה בעת הפיטורין שכן חוק עבודת נשים אוסר פיטורי עובדת הרה ללא קבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, ללא קשר לסיבת פיטוריה ומועד הודעתה למעסיק על הריונה. לתובעת נפסקו פיצויים ובהם פיצוי בגין אובדן השתכרות, הפסד דמי לידה,פיצוי פיטורים,פיצוי בגין נזק לא ממוני ודמי הבראה.




בית המשפט העליון ביטל מינויו של מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים בשל אי קיום חובת הייצוג ההולם (בג"ץ 5755/08)

העותרת הציעה מועמדות לתפקיד מנכ"לית הרשות הלאומית ללחימה בסמים ואלכוהול. ועדת איתור דרגה את העותרת במקום הראשון מבין המועמדים והמליצה על מינויה לתפקיד, אך למרות ההמלצה החליט ראש הממשלה למנות לתפקיד מועמד גבר. בית המשפט קיבל את העתירה שהוגשה באמצעות שדולת הנשים בקבעו, כי עקרון הייצוג השוויוני לא נשקל כראוי בהליך המינוי. נקבע, כי את הייצוג ההולם יש לבחון הן אנכית (בכל הדרגות במשרד הרלוונטי), והן אופקית (בדרגה הרלוונטית בכל המשרדים). לעניין הערכת כישורי המועמדים קבע בית המשפט, כי במידה שקיים פער בין כישורי המועמדים המובילים יש לבחון האם הפער אינו נובע מההפליה המגדרית אותה בא החוק לתקן. בית המשפט ביטל את המינוי והורה לראש הממשלה לבחון מחדש את המועמדים בהתאם להנחיות פסק הדין בתוך שלושה חודשים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין האזורי לעבודה: בערעור על החלטת הממונה מכח חוק עבודת נשים לא ישמע בית הדין ראיות נוספות על אלה שהונחו בפני הממונה (תע"א 4102-07)

הממונה על עבודת נשים דחתה בקשת מעביד לפיטורי עובדת ועל החלטתה הוגש ערעור מכח סעיף 13ד לחוק עבודת נשים. במהלך הדיון בערעור טען המעביד המערער, כי על בית הדין לשמוע ראיות לעניין השיהוי בקבלת ההחלטה ולעניין טענתו כי הממונה התעלמה מהראיות שהונחו בפניה. בהחלטת ביניים קבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, כי אין שומעים במסגרת ערעור מכח סעיף 13ד לחוק עבודת נשים ראיות נוספות על אלה שהונחו בפני הממונה בעת שנתנה החלטתה. בכך נמנעת האפשרות להפוך את הערעור על החלטת הממונה למקצה שיפורים




בית הדין האזורי לעבודה: הנזק שיגרם לילדים כתוצאה מהחלפת גננת בהריון במהלך השנה אינו מצדיק את פיטוריה (עב 5050/04)

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבל את תביעתן של שתי גננות בגין פיטוריהן בשל הריונן, וקבע כי הנזק שיגרם לילדים כתוצאה מהחלפת גננת במהלך שנת לימודים מתגמד מול הפגיעה באישה המפוטרת בשל הריונה, וכי פיטורין בשל שיקול זה מהווים הפליה פסולה בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. כן נקבע כי הריון אינו נחשב נתון רלבנטי המחייב גילוי בעת קבלה לעבודה, אלא אם הרלבנטיות מתחייבת מאופיו וממהותו של התפקיד המוצע, וכי דרישות התפקיד של גננת אינן כוללות איסור על כניסה להריון. לכן, אי גילוי דבר ההריון בראיון העבודה אינו מהווה הפרה של חובת תום הלב במשא ומתן. בנוסף לפיצויים בגין נזק ממוני פסק בית המשפט לכל אחת מהתובעות פיצויים בסך 40 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק.




בית הדין האזורי לעבודה קבע כי סירוב של אם יחידנית לצאת לעבודה במשרה חלקית אינו סביר (ע"ב 9875/07).

למערערת, אם יחידנית, הוצעה על ידי שירות התעסוקה משרה חלקית בהיקף של 4 שעות בשעות הבוקר. בשל סירובה נרשמה המערערת כמי שסירבה לקבל עבודה ולפיכך אינה זכאית עוד לגימלת הבטחת הכנסה. שופטת בית הדין האזורי לעבודה דחתה את הערעור בקבעה כי אינה יכולה לקבל את טענת המערערת שאינה יכולה להשאיר את ילדתה ולו רגע אחד לבד, וכי סירובה לצאת לעבודה אינו סביר.




בית הדין האזורי לעבודה: נשיקה בצוואר לעובדת על ידי ממונה זמני מהווה הטרדה מינית תוך ניצול מרות ביחסי עבודה (עב 001220/00)

התובעת נסעה לעבודתה ברכב בו נהג הנתבע שהיה ממונה עליה באותה עת, כאשר הוא אחז בראשה ונשק לה בצוואר. לטענת הנתבע לא התקיימו יחסי מרות בינו לבין התובעת, והוא נשק לה בשל יחסי החברות ביניהם ומתוך רצון לחלוק עימה את שמחתו על כך שאשתו בהריון. בית הדין קבע כי המדובר בהטרדה מינית תוך ניצול מרות ביחסי עבודה כיוון שהנתבע היה אחראי לתפקוד העובדים במחסן בו הייתה התובעת משובצת בחלק מתקופת עבודתה בחברה. בית הדין פסק לתובעת פיצויים בסך 20,000 ₪. עם זאת, דחה בית הדין את תביעתה כנגד החברה ומנהלה וקבע כי החברה ומנהלה פעלו מיידית על מנת להפריד בעבודה בין התובעת לבין הנתבע, וכי לא ניתן למצוא כל פגם בפיטוריה סמוך לאחר האירוע.




בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע שהעדפת בעלי כושר לדיינות במכרז עוזרים לדיינים מהווה הפלייה פסולה מטעמי מין (בש"א 2007/08)

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את בקשתה של עמותת מרכז צדק לנשים וקבע כי אין מקום למתן עדיפות לבעלי כושר לדיינות במכרז לאיוש משרות עוזרים משפטיים בבתי דין רבניים. בית המשפט פסק כי יש מקום לדרוש מעוזר משפטי לדיין ידע ספציפי ורחב היקף בתחומים הרלוונטיים במשפט העברי, אך אין מקום להעדפה של בעלי כושר לדיינות דווקא. לאור זאת, נקבע כי מכיוון שנשים אינן יכולות להיות בעלות כושר לדיינות בשל מינן, מתן העדפה לבעלי כושר לדיינות מהווה הפליה פסולה בשל מין בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ועל כן יש לשנות את תנאי המכרז בהתאם.




בית הדין האזורי לעבודה: רשת אורט תשלם פיצוי של 50 אלף ש"ח לעובדת שהוטרדה מינית ופוטרה בגין תלונתה (עב 2271/04)

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב את רשת המכללות ובתי הספר לטכנולוגיה "אורט ישראל" לפצות ב-50,000 ש"ח מנהלת חשבונות לשעבר שהוטרדה מינית. בית המשפט קבע כי רשת אורט לא עמדה בנטל להוכיח כי נקטה אמצעים סבירים למניעת הטרדה מינית כמתחייב בחוק, וכי הרשת פיטרה את התובעת בגין תלונתה, בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.




בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אישה שעבדה בחברה השייכת לבעלה ולא משכה את שכרה זכאית לאחר פיטוריה לדמי אבטלה לפי תלושי השכר (עב"ל 604/07),

בית הדין קבע כי אף שבעל השליטה היחיד בחברה הוא הבעל, ואף שהמערערת לא משכה את שכרה, היא זכאית לדמי אבטלה לאחר סגירת החברה, וקיבל את טענתה כי נמנעה מלמשוך את שכרה עקב היות החברה בקשיים. נקבע, כי הנסיבות מצביעות על קיום יחסי עובד מעביד בין המערערת לחברה, והויתור על השכר באופן זמני, גם אם הוא נובע ממניע משפחתי, הוא טבעי ומובן, ואינו גורע ממעמדה כעובדת או מאמינותם של תלושי השכר שקיבלה.




בית הדין האזורי לעבודה פסק שחברת באדג'ט תפצה מנהלת חשבונות שפוטרה בגין הריונה לאחר ארבעה וחצי חודשים בתפקיד (עב 003382/06 )

בית הדין האזורי לעבודה ת"א-יפו פסק כי לקיחת שיקול ההריון כאחד השיקולים בהחלטת פיטורים,לרבות כזרז למועד הודעת הפיטורין, מהווה הפליה פסולה בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אף אם לאור תקופת עבודתה הקצרה של התובעת לא חל חוק עבודת נשים. בית הדין פסק לתובעת פיצוי בגין אובדן שכר בתקופת ההריון, פיצוי בגין שלילת הזכאות לדמי לידה, ופיצוי בגין נזק לא ממוני.




בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע כי אין לראות בהתבטאות חד פעמית הנושאת אופי מיני משום התייחסות מבזה ומשפילה העולה כדי הטרדה מינית (עב 001050/04)

התובעת טענה בפני בית הדין כי הממונה עליה, אשר עימו ניהלה בעבר קשר אינטימי שהסתיים, הציע לה הצעה בעלת אופי מיני, דבר אשר נתפס על ידה כהטרדה מינית. עוד ציינה התובעת כי לנוכח סירובה להצעתו של הנתבע, החל זה להתנכל לה בעבודתה. בנסיבות אלה דרשה התובעת לחייב את הנתבע בפיצוי בגין ההטרדה המינית וכן בפיצוי על הנזקים שנגרמו לה נוכח התנכלויותיו. בית הדין קבע כי אומנם התבטאותו החד פעמית של הנתבע אינה ראויה, אך אין בה משום התייחוסת מבזה ומשפילה כהגדרת סעיף 3(א)(5)לחוק למניעת הטרדה מינית. יחד עם זאת, מצא בית הדין מקום לפסוק לתובעת פיצויים בסך 15,000 ש"ח בגין מעשי ההתנכלות מצד הנתבע.




בית הדין האזורי לעבודה פסק פיצויים ללא הוכחת נזק בסך שמונים אלף ש"ח לאשה שהופלתה לרעה בגין הריונה ופוטרה לאחר הלידה (עב 002259/06)

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק כי הרעת תנאי עבודתה של התובעת בעת הריונה, הוצאתה לחופשה כפויה לאחר הלידה, ולאחריה פיטוריה, נעשו בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ולחוק עבודת נשים. בית הדין פסק לתובעת סך כולל של כמאה וחמישים אלף ש"ח פיצויים, מהם שמונים אלף ש"ח פיצויים לא ממוניים בגין הכאב והסבל,הפגיעה בכבוד וההשפלה שנגרמו לה.




בית הדין לעבודה פסק שמונים אלף ש"ח פיצויים לתובעת שפוטרה עקב הריונה לאחר ארבעה חודשים בתפקיד (עב' 1349/06)

התובעת הועסקה כארבעה חודשים כלבורנטית במפעל לקוסמטיקה בצפון. טענתה העיקרית היא, כי חשיפת הריונה בפני הנתבעת הביאה לפיטוריה ולכן פיטוריה אינם כדין. בית הדין קבע כי אלמלא ההריון של התובעת, והחשש שמא התובעת תצבור ותק של ששה חודשים שלאחריו תוגבל אפשרות פיטוריה, לא היתה הנתבעת מפטרת את התובעת במועד בו פוטרה. לפיכך נפסק, כי פיטורי התובעת היו בניגוד לסעיף 2(א)(5) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, האוסר על אפלייה מחמת הריון והמעביד חוייב לשלם לתובעת כשמונים אלף ש"ח.




בית הדין הארצי לעבודה ביטל את מעמדה של הסתדרות המורים החרדית עקב הפליה מגדרית ( עב 9/07)

בתביעת ארגון הגננות החרדיות כנגד הסתדרות המורים החרדית החליט בית הדין הארצי לעבודה לבטל את מעמדה של הסתדרות המורים בשל סירובה לקבל לשורותיה נשים כחברות וכן בשל היותו ארגון "מטעם" שאינו דמוקרטי. בית הדין הכיר בארגון הגננות החרדיות כארגון עובדים, אך קבע כי אינו ארגון יציג. לגננות ניתנה האפשרות לבחור האם להצטרף להסתדרות המורים בישראל או להגדיל את אירגונן ע"י צירוף חברות נוספות לארגון גננות חרדיות במטרה להקנות לו מעמד של ארגון עובדים יציג כלפי רשת הגנים.




בית הדין האזורי לעבודה הוציא צו איסור פרסום על הגשת תביעה להטרדה מינית לפי בקשת המעביד (בש"א 010254/07)

בית הדין קבע כי הזכות לפרטיות והזכות לכבוד עומדות לא רק למתלוננת אלא גם למואשם בהטרדה מינית, וכי האיזון הראוי בין הזכות לפרטיות, לכבוד ולשם טוב של הצדדים לבין פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת הוא ניהול הדיון בדלתיים סגורות ואיסור פרסום עד מתן פסק דין סופי.




בית הדין האזורי לעבודה פסק כי מחמאות והצעות חברות מצד בעל מרות כלפי עובדת מהוות הטרדה מינית (001452/04 )

התובעת הינה עובדת רשות העתיקות שפוטרה לטענתה בגלל שהגישה תלונה נגד הממונה עליה בגין הטרדה מינית. חרף הספק שהתעורר בנסיבות המקרה, בית הדין קבע שמחמאות והצעות חברות שהוצעו לתובעת על ידי בעל מרות מהוות הטרדה מינית, זאת בהתחשב במסגרת יחסי העבודה שהתקיימו בין התובעת לבין הנתבע ובהתחשב בחובת הזהירות המוגברת המוטלת על כתפיו של בעל מרות. לגבי הפיטורין לא נמצא שבתהליך הפסקת העבודה של התובעת נשקלו שיקולים זרים הנובעים מההטרדה המינית.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית הדין האזורי לעבודה בת"א קבע: עובדת זכאית לא לגלות למעביד בעת ראיון עבודה כי היא ‏הרה ( עב 003662/05)

בית הדין האזורי לעבודה בת"א קבע, כי עובדת אשר לא ספרה למעביד על הריונה בעת ‏ראיון העבודה לא נהגה בחוסר תום לב. לדברי השופט ד"ר לובוצקי: " ...מאחר והחוק ‏אינו מחייב אשה לדווח למעביד דבר בשלביו הראשונים של הריונה, בעת מועמדותה לעבודה, ‏ממילא נאסר מכללא על מעביד לדרוש מהעובדת גילוי הריונה בעת ראיון הקבלה ‏לעבודה"




בית הדין לעבודה פסק פיצויים לתובע שפוטר בשל מעורבותו בתלונת בת זוגתו על הטרדה מינית (עב 003857/02)

התובעת, הגישה יחד עם התובע, בן זוגה, שעבד אף הוא בחברה, תביעה כספית נגד החברה והנתבע, שהיה מנהל המחלקה בה הועסקה התובעת. עילות התביעה המרכזיות הן הטרדתה המינית של התובעת ע"י הנתבע, ופיטוריו שלא כדין של התובע, בשל מעורבותו בתלונת התובעת בעניין ההטרדה המינית. נפסק כי החברה תשלם לתובע פיצויים בגין נזק לא ממוני ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין. לעומת זאת, תביעתה של התובעת לפי החוק למניעת הטרדה מינית, נדחתה.




פסק דין של בית המשפט המחוזי: נשים עובדות זכאיות לניכוי מס על חלק מהוצאות הטיפול בילדים(עמה 1213/04

המערערת, עו"ד עצמאית ואם לשני ילדים קטינים, ביקשה לנכות כהוצאה בייצור הכנסתה, תשלומים ששלמה למעון יום ולמועדונית עבור ילדיה. ומכאן הערעור כנגד החלטת פקיד השומה שדחה את בקשתה. ביהמ"ש פסק כי יש מקום לנכות חלק מההוצאות ובראשון התשלום עבור הצהרונית.




ביה"ד הארצי לעבודה קובע בפס"ד תקדימי כי כל מערכת יחסים מינית בין גבר לכפופה לו, גם אם האשה יזמה ופתתה, נחשבת הטרדה (ע"ע 274-06)

החידוש בפסק הדין הוא, שקיום מערכת יחסים שמבוססת על קיום יחסי מין מזדמנים במקום העבודה יטיל את האחריות על כתפי בעל המרות, גם אם יוכח כי העובדת הכפופה לו, היא זו שפיתתה אותו.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד הארצי לעבודה קיבל את ערעורה של עובדת וחייב את המעבידה בתשלום פיצויים על הפרת חוק עבודת נשים בגין פיטורים של עובדת בסמוך לאחר חופשת הלידה

השאלות המרכזיות בהן דן בית הדין הן פרשנותו ובחינת תכליתו של סעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, אשר קובע איסור על פיטורי עובדת בתקופה שלאחר תום חופשת הלידה והפרת המעבידה את הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. בית הדין קבע למערערת פיצוי בעל שני ראשים: פיצוי על אובדן השתכרות בפועל, ופיצוי בעל מימד הרתעתי, שעניינו בהפסד ההזדמנות לחזור לעבודה ולהוכיח את יכולותיה של העובדת.




פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
אברהם טאפירו נ' נציבות שרות המדינה (עש"מ 1599/03): יחסי מרות יכולים להתקיים גם במצבים בהם המטריד אינו הממונה המקצועי הישיר על המתלוננת

ביהמ"ש העליון דחה ערעור של עובד מדינה אשר הורשע בהטרדה מינית, כנגד הרשעתו ע"פ חוק המשמעת בעבירות של התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה ואי-קיום המוטל עליו. ביהמ"ש דחה טענתו המרכזית של המערער כי בינו לבין המתלוננת לא התקיימו יחסי מרות. ביהמ"ש קבע כי ע"פ אמות המידה האובייקטיביות, צדק בית-הדין קמא במסקנתו כי בין המערער בתפקידו לבין המתלוננת אכן התקיימו יחסי מרות. במובן זה צוין שלמרות שהמערער לא היה הממונה המקצועי הישיר על המתלוננת, מעמדו הקנה לו השפעה על מעמדה וזכויותיה, והיה בכוחו להשפיע, במישרין או בעקיפין, על גורלה במקום העבודה. לפיכך נדחה הערעור.




מדינת ישראל נ' זקן (עש"מ 6737/02): ניתן להטיל אחריות משמעתית על עובד מדינה שהטריד מינית עובדת מדינה גם ביחס למעשים שנעשו שלא בקשר ישיר עם עבודתו בשירות המדינה

ביהמ"ש העליון קיבל ערעור המדינה והרשיע עובד מדינה שהטריד מינית עובדת מדינה, בעבירות משמעת ע"פ חוק המשמעת. בראשית הדברים קבעה השופטת בינייש שהתנהגות המשיב – ניסיונו לנשק המתלוננת בצווארה לאחר שזו הביעה בפניו מפורשות את סירובה לכך – מהווה "מעשה מגונה" והטרדה מינית. בהמשך דחה ביהמ"ש טענת המשיב שאין להטיל עליו אחריות משמעתית שכן האירוע לא נעשה במקום עבודה ומהטעם שאין בינו לבין המתלוננת כל יחסי כפיפות. נקבע שמכיוון שהשניים הכירו בעבודה ומעשיו של המשיב נעשו ברכב של המדינה, הרי שהמעשי המשיב בוצעו בקשר עקיף לעבודתו בשירות המדינה. הובהר שלצורך הטלת אחריות משמעתית בגין הטרדה מינית אין הכרח להוכיח שנתקיימה פגיעה בתנאי עבודתה של המוטרדת ודי שההתנהגות המטרידה פגעה פגיעה ממשית בכבודה של המוטרדת כאדם, בפרטיותה או בזכותה לשוויון. (ניתן 05.02.2003)




עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' ראש ממשלת ישראל (בג"צ 10026/01): למרות הפגיעה בשיוויון היישום ההדרגתי של החובה למצן ייצוג הולם לנשים, לרבות נשים ערביות, הינו כורח המציאות

עמותת עדאלה עתרה לבג"ץ בטענה שהמדינה אינה מיישמת במהירות הנדרשת את יישום סעיף 18א לחוק החברות הממשלתיות, הקובע חובת מתן ייצוג הולם לשני המינים בהרכב דריקטוריון של חברה ממשלתית. נפסק שמטרתם הסעיפים היא לתקן עיוותים חברתיים ארוכי שנים שעניינם הייצוג הדל של נשים ושל ערבים בדירקטוריונים ממשלתיים. צוין שערך השוויון אינו בא על סיפוקו מקום שמקפידים בו על קיומו בזירה הפוליטית וברשויות המדינה בלבד אלא שמירתו נדרשת גם ביחס לאפשרות ליטול חלק במוסדות הכלכליים של החברה. למרות האמור קיבל ביהמ"ש טענת המדינה שהיישום ההדרגתי של החוק הוא כורח המציאות לנוכח היחס שבין מספר הדירקטורים המכהנים למספר המשרות המאוישות מחדש מדי שנה. בג"צ קבע שמאמצי הממשלה להשיג את ייצוגם ההולם של הקבוצה האמורה נדרשים לפרק זמן ארוך יותר וכי אין לקבוע שהממשלה אינה ממלאת את חובותיה מכוח החוק. (ניתן 02.04.03)




פטריצקי טלי נ' מעדני אביב בע"מ (עב' 1006/08): דחיית תביעה לפיצוי בגין פיטורין בשל הריון

העובדת תבעה פיצויים בגין פיטורים בעת היותה בהריון ללא מתן הודעה מוקדמת, בניגוד לחוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בבית הדין הוכח, כי היוזמה להפסקת ההתקשרות באה מצידה של העובדת ובנוסף היא זאת שסירבה לבחון הצעה לחזור לתפקידה הקודם בשכר זהה, סירוב הנוגד את חובת הקטנת הנזק. בשל האמור דחה בית הדין את התביעה ופסק תשלום הוצאות לנתבעת בסך של 2,500 ש"ח. (ניתן 21.9.09)




בית הדין האזורי לעבודה פסק פיצוי לתובעת בגין פיטורין שלא בתום לב עקב הריון (ע"ב 301422/97 )

בסמוך לאחר שהתובעת הודיעה לנתבעת כי היא בהריון וכמה ימים לפני שמלאו שישה חודשים לעבודתה פוטרה התובעת מעבודתה ללא הודעה מוקדמת. התובעת הגישה תביעה לפיצוי בגין פיטורין בשל הריון. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע, כי מנסיבות הפיטורין עולה כי אכן התובעת פוטרה בשל הריונה. כיוון שפוטרה פחות מששה חודשים לאחר כניסתה לעבודה לא חל חוק עבודת נשים, ואילו חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אינו חל כיוון שלמעבידה פחות מששה עובדים. עם זאת, קבע בית הדין, כי הפיטורין נעשו שלא בתום לב ולכן זכאית התובעת לפיצוי על פיטוריה, אם כי הפיצוי לא יהיה גבוה כפיצוי על פי חוק עבודת נשים או חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה שכן אלה אינם חלים. התובעת פוצתה בסכום השווה לשתי משכורות חודשיות. (ניתן 8/2/2002)




נבו נ' בית הדין הארצי לעבודה (בג"צ 104/87): הבחנה בין המינים בגיל הפרישה מהווה הפליה פסולה

בית המשפט העליון פסק שסעיף 6 בחוקת הפנסיה (הקובע גיל פרישה לפנסיה 65 שנה לגבר ו 60 שנה לאישה) יוצר הסדר מפלה הפוגע בזכותן של נשים להשתתף באורח שוויוני במעגל העבודה. סעיף זה נוגד את תקנת הציבור ולפיכך דינו להתבטל.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

הוםסנטר נ' גורן (עע 1156/04): תשלום שכר נמוך לאישה בניגוד לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד אינו מהווה בהכרח הפליה לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי אף שתשלום שכר נמוך יותר לעובדת המבצעת עבודה זהה לזו של העובד מהווה הפרה של חוק שכר שווה לעובדת ולעובד ומזכה בהפרשי שכר, קבלת פיצוי על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, המאפשר פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון, דורשת רמת הוכחה גבוהה יותר. על מנת להוכיח הפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה נדרשת העובדת להביא ראשית ראיה לכך שהשוני בשכר קשור סיבתית למינה, שכן הוכחת ההפליה מצידו של מעביד גוררת אחריה אחריות שסנקציה עונשית בצידה.




קבוצות מוחלשות

זכויות נשים
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם