האם נשיקה בצוואר מהווה הטרדה מינית? האם יש נסיבות מקלות? קבלו מקרה שלא ישאיר אתכם אדישים

הטרדה מינית

 הטרדה מינית מכל סוג הפכה בעשור האחרון לאחת מהסוגיות הבוערות ביותר בחברה הישראלית וכמובן לשופטים כאן בישראל. האם ישנן נסיבות מקלות והאם כל נשיקה היא עברה? להלן הפרטים.

הטרדה מינית: שייח הולך וגובר שמגיע גם לכותלי בית המשפט

המשמעות של עבירה מינית היא משמעות כבדת משקל, וזאת בשל העובדה כי מדובר בנזק נפשי שנגרם לאדם אותו הטרידו. למעשה, בתי המשפט נוטים לפסוק לטובת נשים כמו גם גברים שהוטרדו מינית. עם זאת, צריך להבין כי החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר הטרדה לא רק באופן פיזי אלא גם מילולי, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, ניצול יחסי מרות, סחיטה באיומים ועוד. נוסף לכך, החוק כולל גם הטרדה מינית במקום העבודה ונועד להבטיח כי כל עובד שנחשף להטרדה מינית מכל סוג מהווה עבירה פלילית כמו גם אזרחית. דוגמה לכך ניתן היה לראות בפסק דין של בית המשפט שפסק לטובת עובדת שהתלוננה בעקבות נשיקה חד פעמית בצוואר ע"י עובד אחר, ובהתאם לכך זכתה בפיצוי על סך 20,000 ₪. עם זאת, מדובר במקרה נקודתי בשל העובדה כי אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בתחום של הטרדות מיניות נוגע לחוסר היכולת להבין האם מדובר בהטרדה או בחיזור. בכל מקרה שבו אדם מרגיש שלא בנוח עם אמירה או אקט, חשוב ליצור קשר עם עורך דין לצורך בחינת המקרה כמו גם ארגונים ועמותות למען נפגעי עבירה, בכדי להתכונן לקראת הליך משפטי כמו גם לקבל סיוע נפשי – בעת הצורך.

מקרים שהגיעו לתקשורת – והובילו לעלייה במודעות לנושא

לא מעט משפטנים כמו גם עורכי דין טוענים כי ישנם נסיבות מקלות בכל הקשור להטרדה מינית, ולמעשה סבורים כי החוק מפליג וקיצוני מדי, כפי שאמר לפני מספר שנים עו"ד הבכיר ששי גז בעקבות המקרה של הלקוח שלו אורי בר לב, קצין בכיר במשטרה שהורשע בעקבות הטרדה מינית של פקודה. גם המקרה של חבר הכנסת לשעבר חיים רמון הגיע לכותרות בעקבות סערה מצד חלקים בציבור שסברו כי הרשעתו בגין מעשה מגונה בגין נשיקה והחדרת לשון לחיילת בלשכתו מחמירה, וזאת למרות שמדובר בעברה חמורה ביותר עליה ישב רמון בכלא. חשוב להבין כי מדובר בעברה חמורה, ועל כן ניתן בהחלט לומר כי בעקבות המקרה הזה נשים וגברים הבינו כי את קולם צריך להשמיע, הן למען עשיית צדק אך גם למען הדורות הבאים.

חוק למניעת הטרדה מינית – מה חשוב לדעת?

זה הזמן להסביר כי מדובר בחוק שנחקק בשנת 1998 ומטרתו היא להגן על כבודו של אדם ולקדם שווין בין שני המינים. ע"פ הנתונים 1 מכל 4 נשים הוטרדה מינית אך מעל ל 95% מהנפגעים אינם מגישים תלונה. הסיבות לכך רבות, אולם חלק נכבד מהתלונות אינן מוגשות בעקבות חשש מהליך משפטי שבמסגרתו ייחשפו להליך משפטי מורכב כמו גם לביקורת ציבורית. גם רשויות האכיפה נתפסות ע"י קורבנות הטרדה מינית כבלתי הוגנות כלפי מתלוננות ומתלוננים אך שינוי המגמה המבורך בעקבות המודעות הוביל ליצירה של מערך שנועד לסייע למתלוננים להגיש את התלונה ואף להיות במעקב. לכן, הטיפול בהטרדות מיניות מתבצע במספר מישורים: מרחב ציבורי, עבודה, בריאות, חינוך והחברה הישראלית. חשוב שכל אדם שהוטרד יגיש תלונה ובכך יגיע למיצוי הדין, הן לצורך הבטחת שלומו כמו גם הגברת הביטחון האישי בסביבת העבודה, לימודים, צבא וכל מסגרת אחרת במסגרת יישום החוק החשוב הזה.